חדשות בחקלאות, טבע וסביבה 

 
 
 
 
מגדל הביצורים במעיין הגיחון נבנה 1,000 שנה מאוחר יותר מכפי שסברו
 
המגדל העצום בגודלו נבנה כדי להגן על מעיין הגיחון שהיווה מקור מים מרכזי לתושבי ירושלים העתיקה. מדעני מכון ויצמן למדע תיארכו מחדש את מועד הבנייה של המגדל בעזרת שרידי פחם, זרעים ועצמות. ''לתיארוך המדעי של המגדל יהיו השלכות על ניסיונות עתידיים לתארך בנייה והתיישבות בירושלים העתיקה''
 
מערכת הפורטל לחקלאות טבע וסביבה  28-06-2017
 

וריאציה על ציור מעיין הגיחון של דיוויד רוברטס - מתוך ויקיפדיה

האם ייתכן שמלכי יהודה ולא הכנענים הם שבנו את ביצורי מעיין הגיחון והפכו את ירושלים לעיר המשתרעת מהר הבית ועד למעיין ?

» רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו אלינו לפייסבוק

מעיין הגיחון, הנמצא בשיפולי העיר העתיקה של ירושלים, היה בעבר אתר מרכזי וחיוני עבור תושבי העיר, וככל כנראה מהגורמים הראשיים לייסוד יישוב במעלה הגבעה המתנשאת מעליו - הגרעין של ירושלים הקדומה.

הגיחון, מהגדולים במעיינות הרי יהודה, חדל לפעום לפני עשרות שנים בעקבות שינויים שהתרחשו במבנה החללים התת-קרקעיים הקשורים אליו. מי המעיין שימשו את תושבי העיר לשתייה, וכמו כן הובלו דרומה בתעלה הכנענית על מנת להשקות את השדות החקלאיים שבנחל קדרון. מי המעיין שימשו גם לעבודת הקודש בבית המקדש, וליד מעיין זה הומלך שלמה, בנו של דוד למלך ישראל.

אחת העדויות לחשיבותו של המעיין התגלתה לפני יותר מעשור, כאשר ארכיאולוגים חשפו במקום שרידים של מגדל ביצורים עצום בגודלו שנבנה כדי להגן על מקור מים חיוני זה של העיר. על פי מה שידוע כיום, מגדל הביצורים הוא המבנה הגדול ביותר שנבנה בירושלים עד לימי הורדוס.

בהתבסס על כלי חרס וממצאים מקומיים אחרים, הארכיאולוגים תיארכו את המגדל לשנת 1,700 לפני הספירה – תקופת הברונזה התיכונה. ואולם מחקר חדש של מדעני מכון ויצמן למדע, מספק ראיות לכך שאבני המסד של המגדל הונחו רק בתקופת הברזל – 1,000 שנים מאוחר יותר.

ממצאים חדשים אלה מדגישים, בין היתר, כיצד שיטות תיארוך מתקדמות יכולות לתרום להבנת ההיסטוריה של האזור.

מדוע בכלל נדרש לתארך מחדש בכלים מדעיים את גילו של מגדל הביצורים? מאז 2012, התחדשו החפירות באזור מעיין הגיחון בהובלת ד"ר ג'ו עוזיאל ונחשון זנטון מרשות העתיקות. השניים גילו כי הבסיס של המגדל לא נבנה על סלע-אם ופנו בעקבות זאת לד"ר אליזבטה בוארטו – ראש מעבדת D-REAMS לתיארוך בשיטת פחמן-14 וראש מרכז מקס פלנק-ויצמן לחקר ארכיאולוגיה ואנתרופולוגיה אינטגרטיבית – כחלק משיתוף הפעולה המתמשך בין מכון ויצמן למדע לרשות העתיקות.

ד"ר בוארטו מסבירה כיצד היא, והחוקרת הבתר-דוקטוריאלית שלה, ד"ר יוהנה רגב, ניגשו למשימה: "בתור מדענים, גושי האבן האדירים שבבסיס המגדל אינם יכולים לספק לנו מידע כלשהו לגבי תאריך הבנייה מלבד העובדה שמי שהניח אותם היה בוודאי בעל יכולת להזיז אבנים כה כבדות. עם זאת, מתחת לאבנים, ניתן לזהות שכבות ארכיאולוגיות שיכולות לשפוך אור על מועד היישוב האחרון של מקום זה לפני בניית המגדל".


צילום: באדיבות מכון ויצמן למדע

הגישה הארכיאולוגית הייחודית של צוות המעבדה של ד"ר בוארטו מתחילה כבר בתכנון ובהוצאה לפועל של הדגימות בשטח ושל החפירות – במשותף עם הארכיאולוגים הפועלים באתר החפירות. "ללכלך את הידיים זה חלק מלבנות תיארוך אמין", מבהירה ד"ר בוארטו. במהלך עבודת השטח עם הארכיאולוגים, ולאחר מכן במעבדה שלה, ד"ר בוארטו וד"ר רגב זיהו כמה שכבות מובחנות ביותר. משכבות אלה, ליקטו החוקרים בקפידה שרידים של פחם, זרעים ועצמות – חומרים אורגניים שניתן לתארך באמצעות שיטת פחמן-14.

הדגימה הראשונה הורכבה ממשקעים שנלקחו משכבות בגובה נמוך עד בינוני, ובהתאם לכך התיארוך עלה בקנה אחד עם ההשערה המקורית של הארכיאולוגים. "אבל בין אבני המסד הגדולות לחומרים שדגמנו בתחילה היו עוד חצי מטר של משקעים", מספרת ד"ר בוארטו. הנוכחות של שכבות נפרדות ורציפות שזוהו באמצעות כלים מיקרו-ארכיאולוגיים ותיארוך פחמן-14, איפשרו לחוקרים לתארך גם את השכבות הסמוכות ביותר למגדל.

שיטת פחמן-14 מתבססת על מדידת הריכוז של פחמן רדיואקטיבי 14C בדגימה ארכיאולוגית. אטומי פחמן אלה נמצאים בכל יצור חי ביחס קטן מאוד אך יציב לזה של פחמן רגיל. עם זאת, להבדיל מאטומי פחמן רגילים, אטומים אלה מתפרקים בקצב ידוע, כך שריכוזם פוחת לאחר מותו של האורגניזם. במכון ויצמן למדע, מדידת הריכוז של אטומי הפחמן הרדיואקטיבי מבוצעת בעזרת מאיץ, כך שהתוצאות המתקבלות מדויקות ביותר גם כאשר מדובר בדגימות זעירות, למשל של זרעונים במשקל מיליגרמים בודדים.

התאריך שהתקבל באמצעות שיטה זו הוא 800-900 לפני הספירה – כלומר כ-1,000 שנה מאוחר יותר ממה שהעריכו הארכיאולוגים. תיארוך זה משייך את המגדל לתקופה היסטורית שונה בתכלית – תקופת הברזל להבדיל מתקופת הברונזה התיכונה.

כדי לא להשאיר אף אבן שלא נהפכה, ד"ר בוארטו והצוות שלה ניסו להעלות הסברים מתקבלים על הדעת לכך שהתוצאה אינה מייצגת את תאריך הבנייה המקורי, למשל עבודות שיפוצים שנערכו במועד מאוחר יותר. עם זאת, החוקרים סבורים כי העובדה שאבני המסד מונחות על שכבות קרקע המכילות שרידים של חיי יומיום היא ראייה מכרעת לכך שהתאריך המאוחר יותר הוא הנכון.

ד"ר בוארטו מסכמת: "לתיארוך המדעי של בניית מגדל אדיר-ממדים זה יהיו השלכות על ניסיונות עתידיים לתארך בנייה והתיישבות בירושלים העתיקה".
 
 
 
 
 

 דף הבית  •  יעוץ חקלאי  •  תיירות כפרית  •  חדשות בחקלאות טבע וסביבה  •  מודעות - לוח חקלאי  •  דרושים בחקלאות  •  אינדקס אתרים חקלאיים  •  גינון ונוי  •  מתכונים  •  שרות מנויים חינם  •  RSS  •  לפורטל החקלאי באנגלית