הפורטל הישראלי לחקלאות טבע וסביבה

חדשות חקלאות, טבע, סביבה וההתיישבות הכפרית מדור החדשות


מחדל מתקן ההתפלה באשדוד; ועדת הכספים מאיימת בחקירה


יו''ר ועדת הכספים גפני הודיע לרשות המים ומשרד האוצר כי יקים ועדת חקירה פרלמנטרית לבדיקת המחדלים בהקמת מתקן ההתפלה באשדוד, אם לא יתקבלו הסברים לכישלון הפרויקט וכיצד מתכוונת המדינה להפוך את המתקן לשמיש. ''הפרויקט הגיע לעלויות של 1.1 מיליארד ₪ כאשר מתוכם 400 מיליון שנמחקו לחברה - מכספי אזרחי מדינת ישראל''

מערכת הפורטל לחקלאות טבע וסביבה  05-06-2017



מתקן ההתפלה באשקלון, צילום: רשות המים

מבקר המדינה יוסף שפירא הודיע לחברת המים הלאומית מקורות כי בכוונתו לגבש דו"ח ביקורת על כשלון הפרויקט להקמת מתקן ההתפלה באשדוד, כך מסר היום (ב') מ"מ מנכ"ל מקורות יוחאי שוחט, בישיבה של ועדת הכספים של הכנסת.

» רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו אלינו לפייסבוק

כיצד קרה שאחד הפרויקטים החשובים ביותר בתחום אספקת המים לאזרחי ישראל ולמשק בכללותו - מתקן התפלת מים באשדוד, התעכב משך שנים, ועתה לאחר שבנייתו הושלמה, התגלו בו כשלים הנדסיים שלא מאפשרים לספק באמצעותו אף לא חלק קטן מכמות המים שהיה אמור לספק למשק - חמישית מסך המים המותפלים במדינת ישראל.

במסגרת דיון מיוחד שהתקיים היום בוועדת הכספים, שיזמו מספר חברי כנסת, נדונה סוגייה זו וכמו כן נושא מצבה הכלכלי הקשה של חברת מקורות, שזכתה בפרויקט בפטור ממכרז ונמצאת על סף קריסה כלכלית.

בדיון הסתבר שהעיכובים הרבים בהקמת המתקן והכשלים שנמצאו בו נובעים מכשלים בעבודת קבלן הביצוע שבימים אלו מתקיימת בוררות בינו לבין חברת מקורות ששכרה את שירותיו לצורך המיזם התשתיתי החשוב.

יו"ר ועדת הכספים, ח"כ משה גפני (יהדות התורה) דרש מנציגי משרד האוצר ורשות המים "לחזור לוועדה בתוך חודש ימים עם תשובות לגבי באשר לכוונות המדינה ביחס למתקן וכיצד מתעתדים להפכו לשמיש נוכח מיעוט הגשמים ונוכח צרכיי המשק הגוברים". גפני הודיע שהוא ממנה שלושה חברי ועדת הכספים לעקוב אחר עבודת הצוות הבין-משרדי שאמור להכין את התשובות עבור הוועדה וכי במידת הצורך, יפעל להקמה מהירה של ועדת חקירה פרלמנטרית בנושא.

על-פי פרסומים מהחודש האחרון חברת 'מקורות ייזום', חברת בת של מקורות, שהיתה אמונה על הקמת מתקן ההתפלה באשדוד, נמצאת על סף קריסה כלכלית. הקמת המתקן ניתנה בפטור ממכרז עקב משבר המים והדחיפות בזירוז הקמת מתקני התפלה.

ח"כ יעל כהן-פארן, מיוזמות הדיון: ''היו עיכובים רבים ולא ברור איך כל שומרי הסף, הרגולטורים, נרדמו בשמירה. איך הפרויקט הגיע לעלויות של 1.1 מיליארד ₪ כשמתוכם 400 מיליון ₪ נמחקו וזה לא תקציב המדינה, אלא כסף שבא ממשלמיי חשבונות המים, כלל אזרחי המדינה''.

''כרגע נדרשים 100 מיליון ₪ לפחות, לתיקון הליקויים ויש כבר בוררות ותביעות בין מקורות ייזום לחברה הקבלנית. מקורות תובעת את המדינה ונכנסנו למשפטולוגיה והתביעות ההדדיות. אך העניין הוא הגב של המדינה לפרויקט ולכן המשקיעים לא מודאגים כי מקורות לא תקרוס, היא חברת המים הלאומיות וההלוואות הגיעו כבר ל- 1.2 מיליארד ₪. בסוף כולנו נשלם את זה. איפה הרגולטורים? רשות החברות הממשלתיות? רשות המים ומשרד האוצר? איך מאפשרים לדבר הזה לקרות? ואם זה לא מספיק, עכשיו מדברים על-כך שגם את מתקן ההתפלה החדש שמתוכנן בגליל המערבי רוצים לתת למקורות. האם זה יתכן??!". אמרה כהן-פארן.

ח"כ ג'מאל זחאלקה, מיוזמי הדיון: "אם הכל היה הולך כמו שצריך ניתן היה לחסוך מאות מיליוני שקלים, כסף שהיה יכול להיות מושקע בהורדת תעריפי המים לאזרחים, לחקלאות ולתעשייה, במיוחד לחקלאים. אין ספק שהיה כאן בזבוז, עיכוב של הפרויקט שפועל בתפוקה חלקית בלבד. נמחקו 400 מיליון ₪ חוב של מקורות למדינה, נדרשת השקעה של עוד 100 מיליון ₪ על-מנת להפוך את המתקן לשמיש. מבחינת האזרח, צרכן המים, החקלאי והתעשיין - חשבון המים שלהם יכול היה להיות נמוך משמעותית. מקווה שייעשה צדק בעניין הזה ושאנשים ייקחו אחריות ויפוטרו. בחברה פרטית מי שהיה מסב כה הרבה הפסדים לא היה נשאר בתפקידו יום אחד. מצד אחר, שהציבור ישלם פחות, זכותו של האזרח שיחסכו ממקומות אחרים ושמישהו אחר ישלם את ההפסדים ושהציבור ייהנה מהורדת מחירי המים, כאילו הפרויקט היה מנוהל בצורה נכונה. הצדק צריך להיעשות בשני היבטים: שמי שאחראי ישלם על-כך ושהציבור לא יישא בעלויות".

ח"כ חיים ילין (יש עתיד): "צריכים להגיע לחקר האמת למה העניין נכשל". ילין קרא לגפני להקים ועדת חקירה פרלמנטרית והוסיף: "האם מינויים של אנשים שיש צל על התנהלותם גרמה גם היא לקריסת החברה, אנשים שפעלו באופן בעייתי?. מקורות לא היתה צריכה להיכנס לפרויקט הזה. מקורות אינה מתקן התפלה וההתמחות שלה זה הובלת מים והבאתם עד הקצה לחקלאי משתמש הקצה. וכל השתתפות שלכם בפרויקטים אחרים מובילים לבעיות. ולא רק זה אלא היא קיבלה מתנה מהמדינה; פטור ממכרז. זה ביזיון. המתקן הזה צריך לצאת החוצה, או חברה פרטית שיימכרו לה גם את מה שנעשה ויתקנו הפשלות ויאזנו החשבון תמורת רווחים עתידיים או שמקורות תמורת רווחים עתידיים, אך חייבים את המתקן הזה, צריך עוד 100 מיליון קוב מים. באוצר צריכים לעשות תחשיב לגבי העלויות מעתה והלאה ואם נותנים למקורות או יוצאים למכרז על הנכס הקיים לגוף פרטי אך שהמכרז לא יעלה שקל לאזרחים כי הרווחים העתידיים ייכסו את כל ההשקעה. אך המדינה חייבת את אותם 100 מיליון קוב נוכח הבצורת בצפון".

מנכ"ל מקורות, יוחאי שוחט: "מדובר בכשל טכני של הקבלן שעשה עבודה גרועה. גם התעכב וגם המתקן לא פועל בצורה טובה. מדובר בחברה ספרדית שיש לה ניסיון עולמי בעניין הזה. אפשר לתקן את המתקן. צריך לבדוק את זה ומבקר המדינה נכנס לעובי הקורה ונשתף פעולה עם הבדיקה. אפשר לתקן את המתקן ומקורות מוכנה לשים כסף בתנאי שגם הבנקים ייכנסו לעניין וגם המדינה. אם המדינה תרצה שנצא משם מוכנים להעביר את השליטה במתקן לגוף פרטי שישים כסף. אין קשר בין מחירי המים למתקן ההתפלה. מקורות היא חברה עסקית ולא מקבלת מהמדינה. קיבלה רק לפני שבוע דירוג AAA מחברת דירוג אשראי. הכסף יבוא מכספים של מקורות או מרווחים או מגיוס הלוואות וכסף שיושקע במתקן".

סמנכ"ל כלכלה ברשות המים, גלעד פרננדס: "הגורמים המממנים שיש להם יד ורגל במצב הלא-פשוט הזה הם אלה שצריכים יחד עם אותו קבלן להכניס את הידיים לכיס העמוק ולתקן את מה שצריך המתקן ולא רוצים שחברת מקורות תשקיע עוד כסף ציבורי בפרויקט".

יו"ר דירקטוריון מקורות, מרדכי מרדכי: "מקורות קיבלה את הזיכיון ויצאה למכרז. יש פה כשל הנדסי ועיכוב בלו"ז של הקבלן. 2 חברות: חברה ספרדית שמתמחה בהתפלה ויש לה ניסיון רב בעולם יחד עם חברת 'מינרב' הישראלית שחברו יחד. היה עיכוב של שנתיים וזה גרר קנסות על מקורות מהמדינה וגם בסופו של דבר המתקן לא עובד בצורה תקינה ולא מספק את כמות המים הנדרשת. יש כעת בירור מול המדינה ובוררות מול הקבלן. יחד עם זאת, יש בידינו ערבות של הקבלן בסך 200 מיליון ₪ וגם דמי עיכוב בסך 85 מיליון ₪. הדברים נבדקים בצורה מאוד קפדנית. יש לתקן המתקן לייצר מים ואם לא יתוקן יהיה במצב הרבה יותר גרוע ממצבו היום ואנחנו מחפשים שותף אסטרטגי למשימה".

מנכ"ל מקורות ייזום, אהוד הלל: "הולכים לגורם חיצוני שייאבחן ואז ניכנס להליך התיקון ומקווים שבשלושת החודשים הקרובים נצא להליך תיקון והנענו המהלך להכנסת שותף, גורמים חיצוניים שיירצו להיכנס. להציג התכנית שגורם רוכש ידע מה שוביו של המתקן ומה נדרש לתיקונו. יש פה אחריות והחברה עברה הבראה. רגע לפני שנמכור באובדן כספי ציבור אדיר, אנחנו מנסים למקסם את מה שניתן אז מוכרים אותו עם מקסימום רווח לציבור. כרגע הוא מייצר אך לא בצורה כלכלית אך כל יום מספקים למדינה מים ככל יכולתנו אך מפסידים".

מנכ"ל רשות המים, משה גראזי: "אנחנו סוברים שאין מקום להזרים עוד כסף לפרויקט אלא אם כן עוד השקעה חיצונית או מכספיי הערבויות. כל יום שהמתקן לא מתפקד נעשה נזק הנדסי גדול. לא רואים בעייה של אספקת מים גם השנה וגם בשנה הבאה, בתקווה שהמתקן יתוקן במהלך השנה הקרובה. נכון לעכשיו לא רואים את האירוע הזה מתגלגל לצרכן". רפרנטית מים ותשתיות באגף תקציבים במשרד האוצר, רעיה עדני: "עמדת המשרד היתה לא לתת פטור ממכרז אך הממשלה החליטה כמו שהחליטה. אנחנו חושבים שהיה צריך כמו מודלים אחרים של חברות עסקיות. ב- 2007. רוצים למזער כמה שיותר את הנזקים, למנוע כמה שיותר את הפגיעה בכיס הצרכן וגם במקורות". מנהלת אגף התפלה ברשות המים, הילה גיל: מנהלת ההתפלה – כבר לפני שנתיים חברת מקורות הביאה תכנית לתיקון המתקן אך לא עמדה בכך.

נשיא התאחדות האיכרים, דובי אמיתי התייחס בדיון לחברת מקורות ומצבה הכלכלי תחת השפעת תיקון 27: "כפי ששמענו הכתובת היתה על הקיר ובחרו להסתיר אותה. איך ייתכן שמדינת ישראל ממשיכה לתת לכך יד ולקחת חברה כושלת, שעל פי דו"ח רשם החברות ודו"ח מבקר המדינה היא החברה הכי פחות יעילה בישראל, מאפשרת לה להגדיל את הכוח המונופוליסטי שלה, לנטרל תחרות ולנהל את מערכת המים בחקלאות. מדובר במהלך שיתבהר כבכייה לדורות ואין מנוס מועדת חקירה שלישית על משק המים בישראל"

מתן רז, מנכ"ל ארגון "מים לישראל" המייצג את צרכני מפיקי וספקי המים לחקלאות ולמרחב הכפרי, התריע במהלך הדיון על הסכנה שבהעברת סמכויות הגבייה הבלעדיות של המדינה, במסגרת תיקון 27 לחוק המים, לידי חברת מקורות: "תיקון 27 לחוק המים מעביר כ- 300 מיליון ₪ בשנה לחברת מקורות, כאשר לכספים האלה אין בפועל כתובת ואנחנו לא יודעים לאן הם הולכים. אין שום וודאות שהם ישמשו בפועל להוזלת התעריפים, לא לבית ולא לחקלאות. ישנה הסכמה ברורה בין הנוכחים כאן, שהיה כשל מוחלט בניהול פרויקט מתקן ההתפלה, כמו גם כשל של שומרי הסף שהיו אמונים על המעקב ולכן, יש לשקול שוב האם זו החלטה נכונה. מדובר בגוף שעל פי השתלשלות האירועים בהקמת מתקן ההתפלה שלו, הוכיח כי אין לו כל יכולת לקיים את מנגנוני הבקרה והפיקוח הנדרשים בכדי ליישם את הפעולות המתחייבות מתיקון 27, ולטפל בניהול כספים וגבייה בהיקף של מאות מיליוני שקלי בשנה. בהתחשב בנתונים אלה, לא ברור לנו כיצד ניתן להפקיד בידי מקורות את מערך הסליקה המלא של תיקון 27. האם אנחנו באמת רוצים למצוא את עצמנו בעתיד הלא רחוק גם מול קריסה של מערך זה, על כל ההשלכות הכספיות העצומות של קריסה כזו? חייבים להבטיח את הגעת הכספים לצורך הוזלת תעריפי המים לציבור ולמנוע מהם לזרום לכיוונים הלא נכונים, כגון הבור שנוצר במקורות בעקבות משבר מתקן ההתפלה".

בארגון "מים לישראל" מציינים כי בדיונים בשבועות האחרונים טען יוחאי שוחט, מ"מ זמני למנכ"ל מקורות, כי החברה תדרוש מהמדינה כ- 80 מיליון שקלים נוספים, כפיצוי על הקמת מערך סליקה ייעודי ופחת הגבייה שייגרם לה בשל העברת הסמכויות הנובעות מתיקון 27 לחוק המים לידיה.

בסיכום הדיון הודיע יו"ר ועדת הכספים ח"כ גפני, גם בעקבות בקשת חברי הכנסת בוועדה, כי הוא דורש ממשרד האוצר, מרשות המים וממנהלת ההתפלות, "לקבל תשובות ואינדיקציות לגבי מה שמתכוונים לעשות על-מנת לפתור את המצב ובין השאר על-מנת להפוך את המתקן לשמיש ולהשלים את העבודות שיאפשרו לו לספק את מלוא כמות המים שאמור היה לספק מלכתחילה". גפני הודיע שכבר בימים הקרובים ימנה שלושה חברי ועדת הכספים על-מנת לעקוב אחר עבודת הצוות הבין-משרדי בנושא וכי אם בתוך חודש לא יינתנו לוועדת הכספים התשובות הדרושות והמספקות הוא יביא להצבעה בוועדה ובמליאה לאחר-מכן, הקמת ועדת חקירה פרלמנטרית בנושא. המערכת כשלה, חייבים לברר מה היו הסיבות לכשלים וכיצד יוצאים מהמשבר ומתקנים את מצב המתקן".