צילום: אורן אדלשטיין דו''ח מיוחד של ארגון 'אדם טבע ודין' מעלה שורה של ממצאים מדאיגים בנוגע לדפוסי הפיקוח והאכיפה בישראל בכל הנוגע לחומרי הדברה במזון. לפי הדו"ח, הציבור בארץ חשוף לחומרי הדברה ברמה המסוכנת לבריאות, אשר חורגת מהממוצע במדינות מפותחות.
» רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו אלינו לפייסבוק הגנה על בריאות הציבור מפני ההשפעות של שאריות חומרי הדברה במזון היא הכרחית בכל מקום, אך בישראל, נכון הדבר ביתר שאת, לאור הצריכה המרובה של ירקות בדיאטה הממוצעת של ילדים ומבוגרים כאחד.
''הצריכה הגבוהה של ירקות ופירות בישראל מגבירה את הצורך בשמירה על התוצרת החקלאית נקייה ממזהמים, באופן שאינו מסכן את בריאותם של הישראלים. לצורך כך, חיוני לקבוע הסדרים ותקנות אשר יוודאו כי רמות השאריות של חומרי הדברה במזון הינן נמוכות, יבטיחו עמידה בהסדרים אלו, ויספקו הגנה על בריאות הציבור'' אומרים ב'אדם טבע ודין'.
שני המשרדים האמונים על קביעת תקנות ואכיפתן הם משרד החקלאות ופיתוח הכפר ומשרד הבריאות, כאשר משרד החקלאות אחראי על התוצרת הטריה בשדה ועד לשיווקה, ומשרדהבריאות אחראי על התוצרת החל מנקודת השיווק. על מנת להבטיח תוצרת תקינה ובטוחהלצריכה, נדרשות תוכניות פיקוח ואכיפה יעילות ומקיפות של שני משרדי הממשלה, ונדרש שיתוף פעולה בניהם.
צילום: שלומית קידר - הפורטל לחקלאות טבע וסביבה מבדיקת 'אדם טבע ודין' עולה, כי בשל מחסור בכוח אדם במעבדה של משרד החקלאות, זמן ההמתנה בין לקיחת הדגימה של הפרי או הירק מהשדה ועד לביצוע הבדיקה במעבדה, עומד בממוצע על חודשיים - מה שלא שלא מאפשר למנוע שיווק של תוצרת חקלאית שהתגלו בה חריגות, והדבר עלול להוביל לסכנה לבריאות הציבור. כמו כן, פעולות האכיפה הננקטות בעקבות גילוי חריגות נעשות חודשים רבים גילוי החריגה, ולעיתים כבר בעונה אחרת, כאשר לא ניתן לבצע פעולות תיקון לגבי אותו ייבול.
עוד עולה מהבדיקה, כי על אף שמשרד החקלאות מקצה פונקציה של "מרכז דיגום" אשר אמון על הכנת תוכנית דיגום, ריכוז התוצאות והעברתן ליחדת הפיצו"ח במשרד - האחראית על האכיפה, כמו גם על דגימת חלק מן התוצרת, הרי שבפועל מדובר באדם אחד בלבד.
בהתאמה, גם נתוני הדיגום מעלים תמונה מצב עגומה: בשנת 2015 נדגמו בארץ סך הכל כ- 1,552 דגימות, עבור אוכלוסיה המונה 8.38 מליון איש. לא קיים ניתוח סטטיסטי של תוכנית הדיגום, ועד כמה היא מייצגת, אם בכלל, את השוק, היצרנים והמגוון הקיים.
עוד עולה מהדוח כי רוב מדינות בעולם מצליחות לעמוד בשיעור חריגות חומרי הדברה העומד על 3% בלבד, אך במדינת ישראל שיעור החריגות הינו פי 4 לפחות. על פי הסקרים לשאריות חומרי הדברה לשנת 2015 שפורסמו על ידי משרד החקלאות ומשרד הבריאות, אחוז החריגות בתוצרת הטרייה עומד על כ-12% חריגות, זאת לעומת 3% חריגות באירופה ופחות מ-1% של חריגות בארה"ב. ''חשוב לציין כי למרות זאת, משרד החקלאות הציב כיעד לשנת 2018 להפחית את שיעור החריגות ל- 11% - יעד זה אינו שאפתני ואינו מתיישב עם המגמה העולמית'' אומרים באדם טבע ודין.
כמו כן, בדוח ישנה השוואה לאירופה, שם, בניגוד לישראל, נקבעה בחוק חובת העקיבות על כל מוצרי המזון לאורך כל תהליך הייצור, העיבוד וההפקה. הסדר עקיבות כולל בתוכו רישום ומעקב אחר כל התשומות שיושמו במהלך הגידול של התוצרת, כגון מים, חומרי דישון, חומרי הדברה ועוד. עקיבות נדרשת על מנת לעצור את מכירתה וצריכתה של תוצרת פגומה במידת הצורך, עריכת recall וכן תיקון הכשלים. מפעילים של עסקי מזון צריכים להיות מסוגלים לזהות כל אדם אשר סיפק להם את התוצרת.
מחסור באכיפה ופיקוח על שאריות חומרי הדברה במזון בישראל -
לקריאת הדוח המלא שרית כספי-אורון ועו"ד טלי גרנות שכתבו את הדוח, מציינות כי הרגולציה בארץ בכל הנוגע להגנה מפני הימצאות של שאריות חומרי הדברה במזון בכמות חריגה, לוקה בחסר, ועלולה להוביל לסכנה לבריאות הציבור. עוד הן מציינות כי הגנה על בריאות הציבור מפני ההשפעות של שאריות חומרי הדברה במזון היא הכרחית בכל מקום, אך בישראל, נכון הדבר ביתר שאת, לאור הצריכה המרובה של ירקות בתזונה של ילדים ומבוגרים כאחד.
עו"ד עמית ברכה, מנכ"ל 'אדם טבע ודין': ''תמונת המצב העולה מן הדוח מעידה על כשל חמור של משרד החקלאות בכל הנוגע לפיקוח על חומרי הדברה במזון. לא ייתכן כי אחת המדינות המובילות בעולם בצריכת פירות וירקות תהיה גם אחת המדינות שבה חומרי ההדברה בתוצרת יהיו מהגבוהות ביותר. "אני קורא לשר החקלאות לאמץ את חוק ההדברה שהונח על שולחן הכנסת על ידי יו"ר ועדת העבודה, הבריאות והרווחה, ח"כ אלי אלאלוף ולהבטיח הגנה על בריאות הציבור מפני חומרי הדברה במזון".
ממשרד החקלאות נמסר בתגובה: ''התקן הישראלי לשימוש בחומרי הדברה, מבוסס על "תקנות בריאות הציבור (מזון) (שאריות חומרי הדברה)", המשותפות למשרדי הבריאות והחקלאות. התקן קובע אילו חומרים מותרים בשימוש בגידולים השונים, כך שלא תהיה סכנה לבני אדם או לסביבה. למותר לציין כי בעת אישור תכשיר לחקלאות נלקחים בחשבון כל ההשפעות האפשריות על בריאות הציבור, לרבות ציבור החקלאים, מיישמים ועוברי אורח, בעלי חיים, השפעה על הסביבה ומאגרי המים. התקנות שנקבעו לוקחות בחשבון בין היתר את סל המזון, הדיאטה הישראלית, דפוסי הצריכה אצל הקהל הרחב, בדגש על קבוצות חלשות ומיוחדות (כמו ילדים ומבוגרים). רמת השאריות הנקבעת כמותרת לחומר הדברה היא רמה הכוללת גם טווח ביטחון שמונע כל מצב של סיכון, לכל שכבות האוכלוסייה, לרבות לילדים".
"יודגש, כי לא כל חריגה מסוכנת לבריאות, המשמעות של החריגות הינה שהשימוש בחומרי הדברה נעשה בניגוד להנחיות המשרד ל"חקלאות נאותה", והמשרד ימשיך וינטר את החקלאים הפועלים בניגוד להנחיותיו. ובכל מקרה, כמו בכל המדינות המפותחות, אין הניטור נועד למנוע שיווק תוצרת, כי אם לזהות מגמות בענף".
"מדי שנה, מבצע המשרד סקר הכולל בין 500 ל- 1,000 בדיקות מדגמיות של תוצרת חקלאית טרייה להימצאות שאריות חומרי הדברה, בהתאם לתקנים ולרמות המאושרות. לשם השוואה, בכל ארה"ב נערכות כ- 10,000 בדיקות בלבד, ובכל מדינות האיחוד האירופי גם יחד נערכות כ- 40,000 בדיקות בלבד! (עפ"י פרסומים רשמיים של ה- USDA וה- EU). מקובל לחשב את מס' הדוגמאות ל- 100,000 (מאה אלף) תושבים. בישראל נבדקים כ- 37 בדיקות ל- 100,000 תושבים, והממוצע באירופה הינו 16.4 בדיקות ל-100,000 תושבים (ספרד 4.7, צרפת 9.9, איטליה 19.3, יוון 22.3, גרמניה 22.9, אירלנד 25.0)".
"ממצאי סקר 2015, עולה כי כ- 88% מהדגימות עמדו בתקן, ו- 44% מהן נמצאו ללא שאריות חומרי הדברה כלל (לשם ההשוואה, במהלך שנת 2014 נמצאו 85% דגימות העומדות בתקן).
במשרד מדגישים כי ב- 2/3 מהחריגות (8% מתוך 12% חריגה) נמצאו כחריגות קלות ברמות נמוכות מאוד, ונבעו ככל הנראה מרחף של חומרי הדברה הנישאים באוויר משדות סמוכים, חומרי הדברה המוגדרים כמזהמים סביבתיים ורמות סף הרגישות של המכשור האנליטי הבודק היכול לזהות חריגות אפסיות. בשליש החריגות הנותר (4% מהתוצרת שנבדקה, 27 מקרים), נמצאו חריגות ברורות שגררו חקירה של מפקחי המשרד לנסיבות האירוע, שהובילו לקנסות מינהליים".
"לעניין אחוז הדוגמאות החריגות באירופה, הדוח שפורסם באירופה לשנת 2015 כולל 3% חריגות במזון ולא בתוצרת חקלאית טרייה. הדוח האירופי כלל רק 11 גידולים, וכן תוצרת מעובדת ותוצרת מן החי, ולכן אינם ברי השוואה לסקר הישראלי שמתייחס רק לתוצרת טריי"ה.
"בימים אלה משרד החקלאות מקדם שינוי במדיניות השימוש בחומרי הדברה בפירות ובירקות למען שמירה על בריאות הציבור, ובכך ישלים את הטיפול בפיקוח ובקידום נושא הפחתת השימוש בחומרי הדברה. במסגרת זו, המשרד בוחן את האפשרות להמליץ לוועדה הבין-משרדית לה שותפים משרדי החקלאות, בריאות, הגנת הסביבה וכלכלה, להשתתף במבחני האיחוד האירופי הבוחן אפשרות לאסור שימוש במאות חומרי הדברה בסוף 2017, ובמקביל לאשר את השימוש בחומרי הדברה המותרים באירופה בהסתמך על הליך הרישוי שמבוצע באירופה, ללא צורך בהליך המתרחש כיום לרישוי חומרי הדברה בישראל. המטרה בהמלצה כזו היא שיהיו לחקלאים פתרונות הדברה זמינים במיידי חלף החומרים שעתידים לצאת ולהיאסר בשימוש באיחוד האירופי".
"מהלך זה הינו המשך ישיר לפרויקט דומה שיזם המשרד לפני שנים אחדות, במסגרתו ביצע הערכה מחודשת למספר רב של תכשירי הדברה. בתוך כך, ביטל המשרד את רישומם של כ- 40% מכלל החומרים הפעילים".
"בנוסף, המשרד בוחן את האפשרות להמליץ לוועדה הבין-משרדית בהשתתפות משרדי החקלאות והבריאות לתקן את תקנות שארתיות חומרי ההדברה המותרים בשימוש על פי תקינה בינלאומית, בהתאם לתקינה במדינות מערביות, ולתקן את המצב הנתון כיום, כך שהשארתיות המותרת בישראל תהיה תואמת לרמה המותרת בשווקי היעד''.
ממשרד הבריאות נמסר בתגובה: ''מעיון ראשוני בדו"ח נראה כי הוא מבוסס על הנתונים השנתיים שפורסמו באתר שירות מזון ארצי. תוכנית הדיגום השנתית לניטור חומרי הדברה המתוכננת ומבוצעת על ידי שירות המזון במשרד הבריאות ממוקדת במוצרים בעלי פוטנציאל גבוה להמצאות חומרי הדברה ובמוצרים בהם נמצאו חריגות בשנים קודמות המצויים בשווקים''.
''חלקם של מוצרים אלה בתוכנית הדיגום גבוה משמעותית מחלקם היחסי בדיאטה של הצרכן הישראלי. דבר המשפיע רבות על אחוזי החריגות. נתוני חריגות מועברים למשרד החקלאות להמשך טיפול מול החקלאים''.
''שירות המזון הארצי רואה חשיבות רבה בהקטנת חשיפת הציבור לחומרי הדברה ממזון. לפיכך, בין יתר הפעולות, הוקמה קבוצת עבודה שהחלה בעבודתה להרחבת שיתוף הפעולה עם משרד החקלאות וזאת על מנת לטפל מן השורש בשימוש לא מושכל בחומרי הדברה בשדה'' אומרים במשרד הבריאות.
