הפורטל הישראלי לחקלאות טבע וסביבה

חדשות חקלאות, טבע, סביבה וההתיישבות הכפרית מדור החדשות


תוצאת הפרת חוק ההתיישבות - הפקעת אדמות


עפ''י החלטת בית המשפט 180 דונמים שבהם נעשה שימוש בניגוד לחוק יופקעו מאגודת תלמי מנשה לצמיתות. בית המשפט התעלם מהמציאות ונצמד למילים היבשות של החוק, למרות שהאגודה הציפה את מצוקת החקלאים. הכעס והתסכול אינם תחליף לפעולה ולחשיבה מחודשת של החקלאים והאגודות

דודו קוכמן *  23-04-2017



צילום: משה לוי - הפורטל לחקלאות טבע וסביבה

באחרונה פסק בית המשפט המחוזי, בערעור שהוגש לפניו בעניין הפרת חוק ההתיישבות וקבע כי 180 הדונמים שבהם נעשה שימוש בניגוד לחוק יופקעו מאגודת תלמי מנשה לצמיתות ובנוסף הושת עליה קנס כספי גדול.

» רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו אלינו לפייסבוק

סעיף 8 להחלטה מס' 1 של מועצת מקרקעי ישראל קובע כי חוכר של קרקע חקלאית לא יהיה רשאי להחכיר החכרת משנה קרקע חקלאית שנמסרה לו, אלא מכורח נסיבות ולזמן מוגבל וזאת באישור רמ"י ובתיאום עם האגודה.

חוק ההתיישבות החקלאית (סייגים לשימוש בקרקע חקלאית ובמים) תשכ"ז- 1967 חוקק מתוך מטרה להסדיר שימוש חורג בקרקע ובמים, קרי יצירת שותפות עם מי שאינו נמנה עם חברי האגודה, או העברת הקרקע בהשכרת משנה למי שאינו חבר האגודה זאת כפי שהדבר מוגדר בתוספת הראשונה לחוק ששר החקלאות ממונה על יישומו.

פס"ד זה מצטרף לפסקי דין שניתנו בשנים האחרונות שתוצאתם היא הפקעת אדמות מחוכרים שהפרו את חוק ההתיישבות ופעלו בניגוד לחוק ולחוזה החכירה ולהחלטה.

תלמי מנשה טענה בערעור כי לא מדובר במסירת קרקע לאחר אלא בהסכם שנעשה עם קבלן מקצועי ("מתקשר") שעיבד את הקרקע תוך שהאגודה נושאת באחריות ובתוצאות והדבר לטענתה מותר על פי החוק. כן טענה האגודה כי שינוי העיתים מחייב מתן פרשנות משפטית חדשנית לחוק שחוקק ב-1967, שכן יכולת פרנסה מחקלאות נפגעה באופן משמעותי.

בית המשפט לא קיבל את עמדת המערערת וקבע כי מעדויות וממצאים רבים עולה כי האגודה המערערת אינה מעבדת בעצמה את הקרקע או באמצעות מי מחבריה, החל משלב השתילה ועד שיווק התוצרת ומכירתה וגם אינה נכנסת למי שחריגים בתוספת הראשונה לחוק. בין היתר נקבע כי "קבלת אחוזים מהכנסות שמתקבלות ממכירת תוצרת אינה שותפות שכן השותפות נעשתה עם מי שאינו מנה עם חברי האגודה".

לא זאת אף זאת, מוסיף בית המשפט וקובע כי "המתקשר והאגודה אינם עובדים במידה שווה כפי שמחייב החוק... והמערערת אינה מרטיבה את קצות אצבעותיה בעבודה החקלאית". עוד קובע בית המשפט כי "המתקשר משלם למערערת בעבור זכות עיבוד הקרקע את תוצרתה בסכום קבוע של 300 ₪ לדונם ועוד אחוז מסוים מהרווחים וזו אינה קבלנות" וכי "המערערת אף כשלה בניסיון להוכיח כי נשאה בהוצאות העיבוד בתקופה הרלוונטית על חשבונה".

בית המשפט מזכיר כי המדינה החכירה לישובים חקלאיים שטחי קרקע נרחבים כדי לעבד את האדמה ולהפריח את השממה ולא על מנת לסחור בה.

בית המשפט מצטט את דברי נציג המערערת שטען ש"כל החקלאים שהיו כבר אינם וחבריה אינם חפצים לעבד את הקרקע, כי אין כדאיות כלכלית לחבר אגודה בודד לעבד עשרים וכמה דונם" וקובע כי אם המערערת אינה מעבדת את הקרקע, או אינה חפצה לעבד או אינה יכולה תתכבד ותשיב את הקרקע למדינה את הפיקדון שהופקד למערערת למטרה זו על מנת שישוב וישמש חלק בלתי נפרד ממשאבי כלל הציבור.

לצערי, בית המשפט מתעלם מהמציאות ונצמד למילים היבשות של החוק, למרות שהאגודה הציפה את מצוקת החקלאים. מדובר בפסק דין קשה שמחייב גם חשבון נפש של האגודות והחקלאים: ברור וידוע שמצבם הכלכלי של החקלאים מידרדר והולך בשל אוזלת ידה של הממשלה ובשל כך מספרם הולך ומתמעט. לצערנו, באחרונה המצב רק מחריף לאור היבוא הפרוע של תוצרת חקלאית.

אלא שכעס ותסכול מהפסיקה ומהרגולציה הדרקוניים אינם תחליף לפעולה ולחשיבה מחודשת של החקלאים והאגודות. יש פעולות שתלויות בחקלאים ובהם בלבד- התארגנות מקומית בקניית תשומות, בעיבוד עצמי משותף ובשיווק מאורגן של התוצרת החקלאית המצוינת. בכך ניתן להוזיל את מחיר רכישת התשומות (כוח קניה), לייעל ולהוזיל את עיבוד הקרקע ולשווק את התוצרת תוך שמירת יתרון הגודל ולנצל את היותם של החקלאים פטורים מחוק ההגבלים.

הגיע הזמן להאמין ביכולת ההתארגנות על מנת לעזור לעצמנו ונפסיק עם ההתבדחות על החקלאי שמוכן להוציא לעצמו עין, העיקר שלשכנו יצאו שתיים.

יחד עם זאת עלינו להביא לשינוי בחוק ההתיישבות כך שיתאים את עצמו למציאות המשתנה. עבודה חשובה על עדכון פרשנות החוק נעשתה על ידי ועדת שרה אייל שמסקנותיה נמצאות על שולחנו של שר החקלאות כבר למעלה משנה ולו היה מאמצם הדבר היה מסייע להתארגנויות של חקלאים.

גם על הממשלה מוטלת אחריות לשינוי יחסה לחקלאים ולחקלאות. אם לא למענם אזי למען בטחון המזון והגבולות.

*הכותב - דודו קוכמן, הינו עו"ד המשמש כמזכ"ל כפרי האיחוד החקלאי
ע"א 10998-02-06 תלמי מנשה