סדרת שלושת הבולים החדשים לפסח מתוך הגדות קיבוציות, צילום: באדיבות ארכיון עין גב לקראת הפסח משיק השירות הבולאי סדרת בולים חדשה מתוך שלוש הגדות של פסח מימי 'המדינה שבדרך', המייצגות שלושה ערכים ציוניים - עלייה, ביטחון והתיישבות.
» רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו אלינו לפייסבוק בול עין גב, אחד הבולים בסדרה, הושק בשבוע שעבר בטקס צנוע סמוך לסוכנות הדואר של הקיבוץ בהשתתפות חברי עין גב. באיור על על הבול, שהודפס על הגדת הפסח בקיבוץ, נראית קבוצת חברים בטיול בהר סוסיתא והנוף הנשקף ממנו - עדרי הצאן במרעה, חריש, קיבוץ עין גב על בתיו הקטנים וברקע הכנרת והר הארבל.
חבר קיבוץ עין גב מוקי צור - סופר, פובליציסט, חוקר ומחנך: "כולנו גאים ומאושרים היום בעין גב, על הוצאת בול עין גב משנת 1944, איור שהיה חלק מהגדת פסח בקיבוץ. הבול מהווה הצדעה נהדרת לחלוצי עין גב שהעניקו בנחישותם למדינת ישראל שבדרך, את מזרח הכנרת או כמו שבחרו בשירות הבולאי לצטט את הפסוק בהגדה "אבן מאסו הבונים והייתה לראש פינה. מתנה יפה לקיבוץ עין-גב שיחגוג השנה 80 שנים להיווסדו" אומר צור.
הבול החדש שהושק מתוך הגדת הפסח של קיבוץ עין גב, צילום: באדיבות ארכיון עין גב "האיור המקורי הודפס בהגדה של עין גב משנת 1944 וחתום עליה הצייר המופלא לודוויג שוורין. שוורין צבר הרבה שעות ציור בעין גב בזכות העובדה שחי עם אמו של יעקב שטיינברגר ממייסדי עין גב, הנחשב למייסד ענף התיירות בקיבוץ" מוסיף צור.
ב-1943 כאשר נודעו זוועות השואה בישראל, החליטו בעין גב לעצב הגדת הזדהות, שנקראה "הגדת פסח שחורה". אבל שנה לאחר מכן בשנת 1944 עיצב האמן לודוויג שוורין (LUDWIG SCHWERIN), ששהה הרבה בעין גב, "הגדת נחמה" המתארת את נוף הקיבוץ, כביטוי לתקווה למרות מלחמת העולם והשואה. באיור מתוארת קבוצת חברים וילדים המשקיפה על נוף הקיבוץ מהר סוסיתא.
5. מוקי צור וחברי עין גב בהשקת הבול החדש של השירות הבולאי, צילום: אריאל צור מתוך אתר השירות הבולאי: מאות רבות של הגדות פסח עוצבו בקיבוצים, בתנועות הקיבוציות, בהכשרות של חלוצים, בקבוצות נוער שהיו קשורות לתנועה הקיבוצית, ביחידות צבא עבריות שפעלו כיחידות ארץ-ישראליות בימי מלחמת העולם השנייה, בקרב קבוצות של עקורים באירופה אחרי המלחמה, בקרב מעפילים ארצה, בהגנה, בפלמ"ח ובצבא ההגנה לישראל.
האיור המקורי להגדת הפסח של האמן לודוויג שוורין עין גב 1944 - באדיבות ארכיון עין גב הסדר הציבורי הגדול אליו כוונו ההגדות הללו לא היה דומה לסדר האינטימי המשפחתי. הוא היה סדר ציבורי והזכיר יותר עלייה המונית לרגל, שהתקיימה בימי קדם. בסדר קראו פרקי תנ"ך הקשורים ליציאת מצרים ונתנו ביטוי לדמותו של משה, שלא נזכר בהגדה המסורתית. משנודע על השואה, כלל הסדר פרק יזכור שעורר בכי. הגדות פסח הפורצות את הנוסח המסורתי לא באו מתוך זלזול בסיפור יציאת מצרים. כותביהן הרגישו, כי הם היו אלו שיצאו מהשעבוד ופורצים לעבר החירות. בסדר פסח הם ביטאו את האביב בטבע, את האהבה של שיר השירים ואת הסיפור האקטואלי, שאותו הם חיו. ההגדות כללו ספרות עברית ופרקים אקטואליים.
עם השנים שבו להגדה החדשה הרבה טקסטים מסורתיים, אך נותרו בה גם שירים, פרקי אביב, שיר השירים והסיפור התנ"כי של יציאת מצרים. עורכי הטקסט בהגדות היו חברים בקבוצות השונות שערכו את הסדר ובהם מורים, סופרים ואנשי תרבות. עם מאיירי ההגדות הבולטים נמנים ציירים ומאיירים נודעים שפעלו באמנות הישראלית וציירים ומאיירים תושבי המקום. שלוש ההגדות שנבחרו, מייצגות שלושה ערכים ציוניים: עלייה, ביטחון והתיישבות. שלושת בולי הסדרה החדשה לפסח, מונפקים בגיליונות בולים שבראשם שוליים מקושטים. עיצוב השוליים מבוסס על ההגדה שבכל בול. עיצוב מעטפת היום הראשון מבוסס על הגדת הקיבוץ הארצי."
