צילום: מתן קידר - הפורטל לחקלאות טבע וסביבה לקראת חג הפסח, משרד החקלאות ופיתוח הכפר מפרסם את כל הנתונים והמספרים אודות ענפי הבשר, הדגים והביצים. אז כמה ביצים צרכנו השנה? מהי כמות הבשר שנגיש בשולחן החג? האם ישנה עלייה בכמות הדגים לקראת החג, או שמא נעדיף לשמור מקום לבשר ונוותר על המנה הראשונה? ואיזו מדינה התמקמה במקום הראשון ונחשבת לשיאנית צריכת הביצים?
ענף הדגים מנתוני אגף הדיג שבמשרד החקלאות עולה כי במהלך השנה האחרונה, הישראלים צרכו כ-93,000 טון דגים. הישראלים מעדיפים בעיקר את דגי אמנון, במקום השני הסלמון, במקום השלישי נמצאים דגי הקרפיון והדניס, במקום הרביעי התמקם הבורי, את המקום החמישי תפס הכסיף, ובמקום השישי נמצא הפורל.
בחודש ממוצע צורך הישראלי כ-800 גרם דגים טריים וכ-800 גרם נוספים של מוצרי דגים, כדוגמת סלטים, שימורי דגים, דגים מלוחים ועוד. לעומת זאת, במהלך ההכנות לחג, נוסקת הצריכה ל- 1,400 גרם לאדם. מדובר בעלייה של 75% לעומת שאר חודשי השנה. כמו כן, צריכת דגי הקרפיון הפופולאריים בחג מוכפלת פי שתיים בתקופה זו.
מחירו של דג אמנון קפוא ברשתות השיווק ירד משמעותית בשנה האחרונה. על פי נתוני המשרד מחירו הממוצע של הדג הפופולארי ביותר בין הדגים הקפואים, ירד מ- 37 ₪ בשנת 2015 ל-30 ₪ בשנת 2016, והגיע עד למחיר של 25 ₪ ברבעון הראשון של שנת 2017. הורדת המחיר נזקפת למהלך של המשרד כחלק מהגברת התחרות בשיווק דגים לתמיכה במגדלי הדגים בתמורה לפתיחת ייבוא דגים קפואים במחצית מגובה המכס.
במסגרת ההכנות לקראת החג, נערכים מכוני התערובת ומגדלי הדגים להזנת הדגים במזון כשר לפסח, וכבר כיום מוזנים הדגים במזון זה.
במהלך השבועות הקרובים צפויים להימכר כ-2,800 טון דגים - מתוכם כ-600 טון קרפיונים, כ-800 טון אמנונים וכ-300 טון בורי טריים ומקומיים. בנוסף, נמצא בשווקים סוגים נוספים של דגים כגון: מוסר, כסיף, באס, אמור ואדמונית. כמו כן ישווקו כ-50 טון של פילה טרי של דגי הבורי, האמנון, האדמונית, המוסר, הפורל והקרפיון.
רוב הדגים הנצרכים בישראל הינם מייבוא, כ-22,000 טון מייצור מקומי וכ-71,000 טון מיבוא - רובו של דגים ומוצרים קפואים. הייצור המקומי של דגים נחלק לשלושה מקורות - חקלאות מים פנימיים (מדגה) כ-17,000 טון, חקלאות ימית כ-2,500 טון ודיג בים התיכון ובכנרת כ-2,500 טון.
ומה באשר לצריכתנו ביחס לעולם? הצריכה המקומית של דגים לנפש, נמוכה יחסית לזו שבמדינות המפותחות ולמדינות שבאגן הים התיכון. בעוד שבישראל הצריכה הממוצעת לנפש היא כ-16 ק"ג בשנה, במדינות צפון הים התיכון הצריכה מגיעה ל-20-40 ק''ג לנפש, בארה"ב כ-24 ק"ג, וביפן הממוקמת במקום הראשון הצריכה מגיעה למעל 60 ק"ג לנפש. הסיבה לכך נובעת, ככל הנראה, לאור המודעות למזון בריאות וחשיבות הדגים בתפריט מאוזן, וגם לעובדה שבמדינות אלו ישנו מרכיב לא מבוטל לפירות ים שאינם מהווים מקור משמעותי בישראל עקב נושא הכשרות.
ענף הביצים בענף הביצים, המצב קצת שונה. מנתוני משרד החקלאות ופיתוח הכפר ומועצת הלול, עולה כי הישראלי צורך מדי שנה כ-240 ביצים, ובחודש כ-20 ביצים בממוצע. לעומת זאת, לקראת החג, עולה הצרכיה בכ-10%, לכ-22 ביצים.
ככלל, הישראלים מעדיפים לצרוך ביצים "רגילות" וגדולות, בעיקר בגדלים L ו-XL. רוב הצריכה - כ-97% היא של ביצים רגילות, בעוד 3%ש- מצריכת הביצים בישראל היא של ביצים מיוחדות'- ביצי חופש, ביצי אומגה 3 וביצים אורגניות. בישראל מיוצרות מדי שנה כ-1.92 מיליארד ביצים על ידי כ-2,800 מגדלים המתגוררים ברובם באזור הצפון.
ומה באשר לצריכתנו ביחס לעולם? כאמור, הישראלי הממוצע צורך כ-240 ביצים בשנה. צריכה זו נחשבת לגבוהה ביחס למדינות אחרות. מהנתונים עולה כי ישראל נמצאת במקום הרביעי בעולם, אחרי יפן, הנחשבת ל"שיאנית הצריכה" עם צריכה של כ-350 ביצים לנפש, ולאחריה צרפת וארה"ב.
ענף הבשר הישראלי צורך בשנה כ-16 ק"ג בשר בקר, טרי וקפוא בממוצע. בשנה האחרונה הישראלים צרכו 138 אלף טון בשר, 37% מהכמות הינם בשר שנשחט בישראל ו- 63% מהכמות הוא בשר מיובא. לקראת חג הפסח, נצפית עלייה בביקוש ובצריכה בכ-30% בהשוואה לממוצע של כמות הבשר הנמכרת הרשתות השיווק ב"ימים רגילים".
המחיר הממוצע ברשתות השיווק של 1 ק"ג בשר קפוא ירד בשנת 2016 לעומת 2015 ב-7%, ועומד כיום על כ-40 ₪ לק"ג בממוצע (בהתאם לחלקים השונים). גם המחיר של 1 ק"ג בשר טרי בקצבייה ירד בשיעור זהה של 7% לעומת 2015, ועומד כיום על כ-56 ₪ לק"ג בממוצע.
הורדת המחיר נזקפת לשתי רפורמות שמשרד החקלאות מקדם בשנים האחרונות לטובת הגדלת היקפי היבוא של בשר שחוט לישראל. האחת, פתיחת ייבוא בשר טרי מצונן בכמויות גדולות ממדינות באירופה לישראל, כדוגמת פולין ואירלנד, הנמצא כבר כיום ברשתות השיווק. הרפורמה השנייה הינה הארכת חיי המדף של הבשר הטרי מצונן המיובא מדרום אמריקה.
ומה באשר לצריכתנו ביחס לעולם? בעוד הישראלי צורך כ-16 ק"ג בשר בקר, ממוצע הצריכה לנפש במדינות ה- OECD עומד על 14 ק"ג לנפש, והצריכה העולמית עומדת על 6 ק"ג לנפש בלבד.
בבואכם לקנות בשר קפוא, משרד החקלאות ממליץ להקפיד ולבדוק את תאריך הייצור, תאריך התוקף ואת פרטי היצרן והיבואן. כמו כן יש להקפיד ולבדוק שתכולת האריזה מציינת 100% בשר בקר. כל ציון אחר כמו "מוצרי בשר" או חומרים נוספים מעידים על עיבוד הבשר ועל איכות נמוכה יותר.
