חדשות בחקלאות, טבע וסביבה 

 
 
 
 
עטלפים בסכנת הכחדה: מערת עלמה תיסגר למטיילים לצרכי מחקר
 
לאור מצבה המדאיג של אוכלוסיית העטלפים הכל כך חיונית ומשמעותית לסביבה ולאדם, מערת עלמה שבגליל העליון תיסגר לצרכי מחקר עד אמצע חודש יוני. הבחירה במערה נובעת מכך שאוכלוסיית העטלפים במקום נחקרת באופן שיטתי מזה עשרים שנה, וזוהי גם המערה היחידה בצפון בה נרשמת ירידה ניכרת במספר העטלפים
 
מערכת הפורטל לחקלאות טבע וסביבה  30-03-2017
 

מערת עלמה בגליל העליון, צילום: שרית פלצ'י מיארה - באדיבות רשות הטבע והגנים

לאור מצבה המדאיג של אוכלוסיית העטלפים בישראל ובצפון הארץ בפרט, מערת עלמה שבגליל העליון תיסגר למטיילים עד אמצע חודש יוני 2017 לצורכי מחקר. כך הודיעה היום (ה') רשות הטבע והגנים.

» רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו אלינו לפייסבוק

המערה שבה נרשמה ירידה דרסטית במספר העטלפים, נבחרה לשמש חלוצת המחקר שנועד לספק תובנות חדשות באשר לדרכים שבהן ניתן להגן על עטלפי החרקים בישראל הנתונים בסכנת הכחדה, ולהם ערך אקולוגי משמעותי לאדם ולסביבה.

מטיילים רבים, בהם חובבי מערות מושבעים, יודעים כי בעונת החורף - בין החודשים נובמבר עד סוף מארס, הגישה אל כמה מהמערות המוכרות של ישראל אסורה. הסיבה לכך נעוצה ברצון ובצורך להגן על אוכלוסיות עטלפי החרקים המתגוררים במערות מפני הפרעות - במיוחד בתרדמת החורף (היברנציה).

עם זאת, ממידע חדש שנצבר בישראל, עולה כי בקרב חלק גדול ממיני העטלפים בארץ, תרדמת החורף היא זניחה - ולעתים כלל אינה קיימת, משום שהחורף בישראל חם יחסית ואינו מאפשר תרדמת עמוקה. משמעות הדבר היא, שבעונה זו ישנה פעילות של עטלפי חרקים בארץ, בשונה מארצות צפוניות. מסקנות אלו זוכות לחיזוק ממחקרים שנערכו במדינות נוספות השוכנות באזור אגן הים התיכון. עוד עולה מהמחקרים האחרונים כי העונה הרגישה לעטלפים בישראל היא דווקא עונת הרבייה – בשלב ההמלטות וגידול הצאצאים. הרבייה מתרחשת באביב וגידול הצאצאים נמשך עד תחילת הקיץ.

לאור זאת, ובמטרה לבסס את המסקנות הללו, הוחלט ברשות הטבע והגנים להמשיך ולחקור את הנושא לעומק במערת עלמה שבגליל העליון. בשל עבודות הניטור ואיסוף הנתונים, תישאר המערה סגורה לביקורי מטיילים באביב, ותיפתח שוב לקהל הרחב באמצע חודש יוני 2017. החוקרים מקווים כי בתקופה זו ייאספו נתונים שבעזרתם ניתן יהיה ללמוד כיצד ניתן לאושש את אוכלוסיית העטלפים במערה, ואף למצוא דרכים חדשות ויעילות להגן עליה בעתיד.


מערת עלמה, צילום: שרית פלצ'י מיארה - באדיבות רשות הטבע והגנים

"הבחירה במערת עלמה נובעת מכך שאוכלוסיית העטלפים במערה זו נחקרת באופן שיטתי מזה 20 שנים, וזוהי גם המערה היחידה בצפון הארץ שבה נרשמת ירידה ניכרת במספר העטלפים'' מסביר ד"ר עמית דולב, אקולוג מחוז צפון ברשות הטבע והגנים. ''בשנים האחרונות נרשמת ירידה דרסטית באוכלוסיית העטלפים במערה: עד שנת 2008 נספרו בה אלפי פרטים מדי שנה, ובשנים שלאחר מכן המספר ירד למאות בלבד. מאז שנת 2011, הנתונים הופכים להיות מבהילים - עשרות פרטים בלבד נספרים מדי שנה בעונת הקיץ".

לעטלפים ערך אקולוגי רב לסביבה ולאדם

בישראל ישנם 33 מיני עטלפים. 32 מהם מתת-סדרת עטלפי החרקים, ורק מין אחד שייך לתת-סדרת עטלפי הפירות. מדובר במספר גדול, כזה ההופך את ישראל ל"מעצמת עטלפים". רק לשם השוואה, במערב אירופה כולה יש 30 מיני עטלפים בלבד. הסיבה בעיקרה גיאוגרפית - ישראל ממוקמת במפגש היבשות אסיה-אפריקה-אירופה, וככזו - יש בה כמה אזורים אקלימיים המתאימים למינים שונים של עטלפים.

למרות התדמית השלילית יחסית, עטלפי החרקים מועילים מאוד לאדם מעצם היותם "מדביר ביולוגי" יעיל במיוחד, בזכות נטייתם לאכול יתושים וחרקים המזיקים לחקלאות, בהם מיני עש ופרפרי לילה. עטלף חרקים קטן, שמשקלו 5 גרם, אוכל בלילה אחד כמחצית משקל גופו, כלומר כאלף יתושים!. בנוסף מהווה עטלף החרקים גם ביו-אינדיקטור (מחוון ביולוגי) שכן ידוע שגודל אוכלוסיית העטלפים יכול להעיד על בריאות המערכת האקולוגית, כלומר אוכלוסייה זו היא מעין מחוג ביולוגי לחוקרים ולאקולוגים. מלבד יתרונות אלו גם המדע יוצא נשכר. חוקרים העוסקים בהארכת חיי האדם לומדים לא מעט מהפיזיולוגיה של העטלף, ואחרים עשו מחקרים על האקולוקציה, שעל בסיסה פותחו טכנולוגיות כמו הסונאר, המשמש לניווט.

למעשה, רוב מיני עטלפי החרקים בישראל (29 מתוך 32) בסכנת הכחדה. כמה מינים אף נכחדו מנופי ארצנו. הסיבות נעוצות בהרעלות ובהדברות, המכוונות למזיקים שונים אך פוגעות גם בעטלפים, וכן בהפרעות מצד מטיילים במערות, שהן בית גידול עדין ומורכב.


מערת עלמה, צילום: שרית פלצ'י מיארה - באדיבות רשות הטבע והגנים

אחת האפשרויות לצמצום הדרמטי עלולה להיות מעומס מבקרים כבד, שמשפיע באופן חמור על יכולתם של העטלפים להתקיים ולגדל צאצאים במערה זו. על פי הערכות, למעלה מ-10,000 מטיילים פוקדים את מערת עלמה מדי שנה בשנה. עומס מבקרים רב, ובפרט בעונת גידול הצאצאים, עלול להיות הגורם לדחיקתם ממערה ייחודית זו ולירידה בפעילות עטלפי החרקים בה.

לרעש, לאורות הפנסים ולהמולה הנלווית לביקורי המטיילים השלכות אקולוגיות חמורות. כך למשל, נקבות העטלפים חשות בסכנה ויוצאות מן המערה בחיפוש אחר מקום משכן אחר, כאשר לא ברור האם ישנו מקום משכן מתאים באזור הקרוב. הדבר עלול לגרום לכך שנקבת העטלף לא תצליח לגדל את צאצאיה.

בתוך כך רשות הטבע והגנים השיקה לאחרונה קמפיין ארצי נרחב למען חיות הבר, תחת הכותרת "כדי שחיות הבר יהיו פה גם מחר", שנועד להעלות את מודעות הציבור לנושא חיות הבר בסכנת הכחדה. העטלף נבחר לקמפיין כאחד מ-5 מיני הדגל יחד עם הצבי הישראלי, הנשר, הסלמנדרה וצב הים ובמסגרתו הוצגה לקהל הרחב החשיבות בשמירת חיות הבר והדרכים לשמור עליהן.

מערת עלמה: נחשבת לאחת הארוכות והמיוחדות בישראל

מערת עלמה, הממוקמת בגליל המזרחי בתוך שמורת טבע נחל חצור, באזור המושב עלמה ושטחי החקלאות של רייחניה, מאפשרת למטיילים חובבי אתגרים לרדת לעומק של כ-108 מטרים מתחת לפני הקרקע מבלי להזדקק לציוד מיוחד, ואורכה כחצי קילומטר. המערה אף "מככבת" באגדות ומסורות קדומות, ובהן מסורת שלפיה עולי בבל עלו דרכה לארץ ישראל ואף כי היא מחוברת ישירות לירושלים. נתוניה הגיאוגרפיים הייחודיים וענן המסתורין שנקשרו בה, הפכו את מערת עלמה לחביבה על מטיילים ומבקרים רבים. במערת עלמה מתגוררים כמה מיני עטלפי חרקים, עם ייצוג בולט לכנפן ולנשפון גדות.

בעבור המטיילים, החדשות הטובות הן כי כבר באמצע חודש יוני תיפתח שוב מערת עלמה לביקור. בנוסף, עם המשך המחקר והניטור במערה זו, ובהמשך גם במערות נוספות בארץ , יש סיכוי שבעתיד הלא-רחוק תותר כניסת מבקרים למערות מסוימות בחורף, ואילו עונת האביב תוקדש לשמירה על העטלפים.
 
 
 
אולי יעניין אותך גם :
 

היום העולמי לשמירת החי בבר 2017
היום מצוין ברחבי העולם ובישראל היום העולמי לשמירת החי בבר שהוכרז על ידי האו''ם לפני ארבע שנים, להעלאת המודעות לשמירה על חיות הבר בסכנת הכחדה. 180 מדינות ובהן ישראל חתומות על האמנה המהווה את אחד הכלים החשובים בשימור המגוון הביולוגי העולמי


 

   

בחברה להגנת הטבע חוששים: טורבינות רוח יגרמו לפגיעה בבעלי כנף
בדיון שהתקיים היום בכנסת בנושא החסמים לקידום טכנולוגיות להפקת חשמל לאנרגיית רוח, הביעו בחברה להגנת הטבע חשש כי כל טורבינה כזו תגרום לפגיעה של עשרות בעלי כנף. גם התושבים חוששים מרעש ופגיעה בבריאותם, ונבחנת הגדלת הטווח בו תיאסר הקמת טורבינות סמוך לישובים. צוות בינמשרדי פועל למציאת מתווה מוסכם


 

   

כיצד מקודד המוח את נקודת היעד שאליה רוצים להגיע ?
בניסוי שבוצע בעטלפים גילו מדעני מכון ויצמן למדע, כי מערך מוגדר של תאי עצב הם שמקודדים את היעד, וכן את הכיוון ואת המרחק אליו. בניגוד למצופה, התברר שקידוד זה הוא מנטלי ומבוסס על זיכרון. ממצאי המחקר התפרסמו באחרונה בכתב-העת המדעי Science


 

   

כדי שחיות הבר יהיו פה גם מחר
הטבע הפראי, המפתיע, המפעים, אינו תמיד מובן מאליו. לעתים הוא בסכנה ברורה ומידית והסיבות לכך רבות ומגוונות. מעבר לצד המוסרי כלפי מי שאין לו פה לייצג את עצמו, לחיות הבר השונות תרומה רבה גם לאדם עצמו. אם לא נצליח למצוא את האיזון הנכון, הרי נפגע גם במערכת האקולוגית השלמה וגם באדם


 

   

מחקר חדש: גם החרקים נודדים על פי עונות השנה
מחקר חדש מצא כי נדידת חרקים היא הנדידה היבשתית הגדולה ביותר בכדור הארץ. כ-3.5 טריליון חרקים בבריטניה בלבד נודדים מדי שנה בביומסה של כמעט פי שמונה מזו של הציפורים. המגמה של התחממות כדור הארץ תגדיל בצורה משמעותית את מספרם - האם השינוי מסוכן או אולי דווקא מבורך ?


 

   

חוקרים מאוניברסיטת ת''א פענחו צלילים משפת העטלפים
מכיוון שעטלפים חיים בחושך, אך טבעי הוא שהתפתחה ביניהם תקשורת קולית משוכללת. למעשה, הערים הגדולות ביותר בכדור הארץ הן ערי עטלפים, ותושביהן חייבים לתקשר ביניהם. חוקרים באוניברסיטת ת''א ביקשו לבחון מה בדיוק הם אומרים זה לזה


 

   

מדוע העטלפים צדים בלהקות ?
באמצעות מעקב GPS והקלטות קוליות של למעלה מ-1,100 אינטראקציות בין עטלפים, הצליחו חוקרים מאוניברסיטת ת''א למצוא את היתרון ההישרדותי בלהקה. מסתבר שעטלפים מזהים את חבריהם שמצאו מזון במרחק גדול מאוד ומגיעים גם הם להנות מהשלל. המחקר החדש התפרסם בכתב העת היוקרתי Current Biology

 
 
 
 

 

 דף הבית  •  יעוץ חקלאי  •  תיירות כפרית  •  חדשות בחקלאות טבע וסביבה  •  מודעות - לוח חקלאי  •  דרושים בחקלאות  •  אינדקס אתרים חקלאיים  •  גינון ונוי  •  מתכונים  •  שרות מנויים חינם  •  RSS  •  לפורטל החקלאי באנגלית