חדשות בחקלאות, טבע וסביבה 

 
 
 
 
איך מקיימים חיים לצד ים המוות ?
 
ים המלח לא ישוב להיות מה שהכרנו. לכן, עלינו להסתגל לתוצאות הירידה במפלס הים ולשמור על התופעות הייחודיות שלחופיו. שחר בוקמן, עורך כתב העת 'אקולוגיה וסביבה', במאמר לרגל השקת גיליון מיוחד בנושא ים המלח
 
זוית - סוכנות ידיעות למדע ולסביבה  09-03-2017
 

צילום: משה לוי - הפורטל לחקלאות טבע וסביבה

בחג סוכות נסעתי דרומה בכביש 90 לכיוון אילת, או יותר נכון – לעקבה. כמי שבצעירותו התגורר בבית ספר שדה עין גדי, הנסיעה לאורך חופי ים המלח הציפה אצלי רגשות מעורבים: שילוב של געגועים נוסטלגיים לחוויות, למקומות ולאנשים, ושל תדהמה מדינמיקת ההרס המתעצם של חבל ארץ בראשיתי זה.

» רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו אלינו לפייסבוק

השיא הרגשי הוא בקטע הכביש שהוסט עקב בולענים שהתפתחו מתחת לגשר נחל ערוגות, אל פאתי שמורת עין גדי, מקום שנהגתי להתחקות בו פעמים רבות אחרי אורחות חייהם של עדרי יעלים, וצפיתי עם שחר בהתנהגות החברתית של קבוצות שפני סלע.

בסיום המעקף נאלצתי לחזור למציאות, כאשר הרכב שלפניי עצר בשולי הכביש, והנהגת סימנה לי שברצונה לשוחח. "איך מגיעים לים המלח?" היא שאלה. 45 דקות היא נוסעת לאורך החוף, וגישה לים – אין! (יכלה אגב לשאול במילותיו של ויקטור חסון: "שעה, שעה שאני מחפש את הים… לא למדו לשים שלט קטן – ים?") נאלמתי דום. מה כבר אפשר להציע לה? לשוב על עקבותיה לחופים בקצה הצפוני של ים המלח, או שמא לכוון אותה לחופי ברכות האידוי התעשייתיות באגן הדרומי? זה כל שנותר, לאחר שחניון עין גדי וחוף מינרל נסגרו בשל סכנת בולענים, והים הנסוג נשקף לרוב הרחק הרחק מהכביש.

הגורם העיקרי לכל חולייו של ים המלח הוא ירידת מפלסו עקב השימוש הנרחב שעושה האדם (הישראלי, הירדני והסורי) במימיו. ייצוב המפלס הוא היעד שהמדינות השכנות צריכות לחתור אליו בנחישות. עם זאת, ההכרה שפעילות האדם היא שהביאה לנזקים מחייבת ענווה וזהירות מופלגת בכל פעולה לא טבעית המיועדת לשקם את האגם, פן שכרנו יצא בהפסדנו. אנו לא נזכה לראות את ים המלח שב להיות מה שהכרנו, כך שעלינו ללמוד להסתגל לתוצאות הירידה.

ים המלח לא זכה להיכלל בתחרות שבעת פלאי עולם הטבע שנערכה בתחילת העשור, אך אין עוררין על כך ששלל תופעות הטבע שניתן לחזות בהן בו ולחופיו, ייחודי במינו בעולם. לפיכך, יש לקדם הכרה בסביבת ים המלח כאתר מורשת עולמית או כשמורה ביוספרית, שתבטיח שכל צעדי הפיתוח באזור ייעשו לאור המעמד העולמי הסגולי של האזור.

אני מזמין אתכם לקרוא בגיליון המיוחד של כתב העת "אקולוגיה וסביבה" על הסיבות להאצת ירידת המפלס, על התכניות לבניית מובל הימים מים סוף, על התמודדות עם בעיית הבולענים, על הצורך להקים בתי גידול במקום אלה שנהרסים, על היבטים מורכבים נוספים של החיים הדינמיים לחופי ים המלח, ולקנח בריאיון עם האמנית סיגלית לנדאו, שאחת מעבודותיה המצליחות שנעשו בים המלח מוצגת על שער הגיליון.


הכתבה התפרסמה באתר "זווית" - סוכנות ידיעות למדע וסביבה
 
 
 אולי יעניין אותך גם :
   

מליחות מי הכנרת - ברמה הגבוהה ביותר מזה 50 שנה
מיעוט המשקעים בצפון במשך ארבע שנים רצופות, הביא את מליחות מי האגם לרמה הנמוכה ביותר ב-50 השנים האחרונות, ולראשונה מזה עשור, נמצאת הכינרת מתחת לקו האדום לקראת סוף החורף. לירידת המפלס ולתחלופת המים הנמוכה, יש השלכות רבות על איכות מי הכנרת ועל המערכת האקולוגית של האגם


 

   

איך מקיימים חיים לצד ים המוות ?
ים המלח לא ישוב להיות מה שהכרנו. לכן, עלינו להסתגל לתוצאות הירידה במפלס הים ולשמור על התופעות הייחודיות שלחופיו. שחר בוקמן, עורך כתב העת 'אקולוגיה וסביבה', במאמר לרגל השקת גיליון מיוחד בנושא ים המלח


 

   

אמנים למען הטבע: שומרים על ים המלח
23 ציירים בינלאומיים, מוזיקאים בעלי שם וילדים ישראלים, ירדנים ופלסטינאים, יקיימו החל מהשבוע הבא 11 ימים של פעילות אמנותית ייחודית ויוצאת דופן בים המלח, בנגב, בערבה ובאילת - למען שמירה על ים המלח. האירועים הם ביוזמה של החברה להגנת הטבע, ובשיתוף המועצה האזורית תמר


 

   

עתיד הזיכיון של כיל בים המלח - כל החלופות על השולחן
לאור התנהלות המדינה בכל הנוגע למכרזי ענק ולמתן זיכיונות לשימוש במשאבי טבע, דורשת וועדת הכספים ממשרד האוצר דו''ח חצי שנתי על ההיערכות לקראת תום הזיכיון של חברת כיל. האוצר: כל החלופות על השולחן. יו''ר הועדה גפני: נעקוב כבר מעכשיו אחרי התנהלות הממשלה ולא נאפשר גרירת רגליים


 

   

מי האחראי לטיפול בבולענים בים המלח ?
עד היום אין גורם מוסמך ואחראי שמטפל בעניין הבולענים בים המלח, המסכנים חיי אדם, מבנים ותשתיות. בשנה האחרונה לבד נפערו כ-700 בולענים באזור, בקצב המהיר בעולם. גם בוועדה לביקורת המדינה לא הצליחו היום להכריע מי יטפל בתופעה


 

   

ראשון מסוגו בעולם: מכון מחקר ים המלח
מחר יושק 'מכון מחקר ים המלח' במבנהו הייחודי למרגלות המצדה. המכון יפתח את שעריו לחוקרים מהארץ ומהעולם, אשר יעסקו בחקר תנאי קיצון ואיכויותיו יוצאות הדופן, המאפיינות את ים המלח וסביבתו. כמו כן בתחומי הגיאולוגיה, זואולוגיה, ארכיאולוגיה ועוד. מועצה אזורית תמר: ''מדובר במרכז שיהווה בית למחקרים פורצי דרך''


 

   

נחתם הסכם להקמת 'חוות מודל' ישראלית-ירדנית באזור ים המלח
הפרויקט המשותף לשתי המועצות האזוריות השוכנות בסמוך לים המלח, יאפשר לחקלאים הישראלים והירדנים להתמודד יחד עם האתגרים הרבים שמציב להם האזור המדברי. במסגרת הפרויקט תוקם חוה חקלאית ניסויית בעבר הירדן בשטח של 30 דונם, אשר תהווה בסיס לחילופי ידע חקלאי לתועלת שני הצדדים


 

 
 

 דף הבית  •  יעוץ חקלאי  •  תיירות כפרית  •  חדשות בחקלאות טבע וסביבה  •  מודעות - לוח חקלאי  •  דרושים בחקלאות  •  אינדקס אתרים חקלאיים  •  גינון ונוי  •  מתכונים  •  שרות מנויים חינם  •  RSS  •  לפורטל החקלאי באנגלית