הפורטל הישראלי לחקלאות טבע וסביבה

חדשות חקלאות, טבע, סביבה וההתיישבות הכפרית מדור החדשות


האם נמצא השער של ''בית שערים'' ?


ארכיאולוגים מאוניברסיטת חיפה חשפו בחצר בית משפחת זייד בגליל התחתון מפתן של שער גדול ממדים שככל הנראה היה חלק מחומה שהקיפה את בית שערים, יישוב יהודי מהתקופה הרומית - מעוז הסנהדרין ומקום מושבו של רבי יהודה הנשיא. התגלית הצליחה להפתיע את הארכיאולוגים

מערכת הפורטל לחקלאות טבע וסביבה  16-02-2017



בית שערים - המגדל והשער מבט אל מחוץ לעיר, צילום:  ד''ר עדי ארליך - באידיבות אוניברסיטת חיפה

מפתן שער גדול ממדים ומגדל הבנוי אבנים גדולות ומסותתות, התגלו בסתיו האחרון בחפירות של אוניברסיטת חיפה בישוב העתיק בית שערים - מעוז הסנהדרין במאה השנייה לספירה ומקום מושבו של רבי יהודה הנשיא.

» רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו אלינו לפייסבוק

למרות שכיום נראה זה אך הגיוני שלישוב בשם 'בית שערים' יהיה שער, הגילוי הפתיע מאוד את החוקרים. "לפי כל הידוע לנו, יישוב מסוג זה לא היה אמור להיות מוקף חומה ולכן היה זה כמעט ברור שהשם 'בית שערים' לא קשור למילה שער. כעת עלינו לחשוב על כך מחדש", אומרת ד"ר עדי ארליך מהמכון לארכיאולוגיה ע"ש זינמן באוניברסיטת חיפה, אשר עומדת בראש החפירה הארכאולוגית.

בית שערים שבגליל התחתון, יישוב יהודי בתקופה הרומית, הגיע לשיאו במאות השנייה והשלישית לספירה. בתקופה זו קבע בה רבי יהודה הנשיא את ביתו, מה שהפך אותה למושבה של הסנהדרין - בית הדין היהודי הגבוה ביותר באותה תקופה.

ישובים קטנים יחסית כמו בית שערים, ובמיוחד יישובים יהודים קטנים, לרוב לא היו מוקפים חומה או שערים בתקופה הרומית. עד לגילוי המפתיע, לא נמצאה חומה כזו ביישוב ובוודאי שלא נמצאו שערים. חלק מהחוקרים אף חיפשו מקור אחר לשם. אלא שהחפירה הנוכחית, כך נראה, משנה את התמונה מהקצה לקצה.

החפירות בבית שערים החלו בשנת 1936 בעקבות הדיווח של אלכסנדר זייד מארגון השומר, שיחד עם וחברין שרעו באזור, גילו את העתיקות. מאז התקיימו חפירות רבות במקום, וכעת, 80 שנה לאחר ששומר הגבעה שעליה נרצח גילה את העיר, הייתה זו נכדתו טלי זייד שהייתה קשורה לתגלית החדשה.

עיקר החפירות בבית שערים מתמקדות בגן הלאומי בית שערים, אולם לאחר שלפני מספר שנים התגלו מספר אבנים עתיקות בחצר ביתה של טלי זייד, הרחיבה השנה ד"ר ארליך את החפירה לחצר באישורה של זייד ובהמלצת רשות העתיקות.

עד מהרה גילו החופרים כי בחצר של משפחת זייד טמון "אוצר" ארכיאולוגי: מגדל הבנוי באבני גזית גדולות מסותתות ובצמוד לו, מפתן שער שרוחברו 4 מטרים עם צירים לסגירת דלת דו-כנפית, ורחוב המוביל פנימה לעבר העיר. ולא רק חומה ושער נמצאו בעיר שלא הייתה אמורה להיות מבוצרת כלל וכלל – במפתן השער נמצא חריץ נעילה חצוב באבן עבור מנעול גדול מידות שמטרתו הייתה לנעול את השער.

"זוהי בהחלט הפתעה גדולה. מרבית היישובים בתקופה הרומית אינם מבוצרים, בוודאי יישוב יהודי קטן יחסית, שאפילו לא נחשב לעיר רומית רשמית. היו בצפון ישובים יהודים בודדים מבוצרים, כגון יודפת, אבל אפילו ישובים אלה שהיו גדולים ומרכזיים לא כללו שער גדול ומרשים כמו זה", אמרה ד"ר ארליך.

אז מה יכול להיות בכל זאת הרקע לביצורה האפשרי של העיר? לדבריה של ד"ר ארליך, בבית שערים גרו מנהיגים עשירים ומכובדים. היא שימשה כאחוזה לאיסוף מיסים של המלכה ברניקי במאה הראשונה לספירה, ומאה שנה לאחר מכן כמושב הסנהדרין וביתו של רבי יהודה הנשיא, מעשירי וחכמי היהודים בתקופה זו, ובסמוך לה היה בית קברות ליהודי ארץ ישראל והתפוצות, שמשך אף הוא אנשים עשירים ומכובדים.

"ייתכן כי ייחודה כעיירה עשירה, שנתגלו בה מבני ציבור מפוארים, מסביר גם את השער יוצא הדופן בגודלו ובאיכות בנייתו. עולה הסברה כי שערים גדולים ומרשימים שהקיפו את העיירה תרמו לשמה, 'בית שערים'. התאריך המדויק של הביצור עדיין לא ידוע ויחכה לחשיפת הביצור במלואו בעתיד. אפשרות נוספת היא שמדובר במצודה חשובה שניצבה באתר בתקופה הרומית, ואנחנו חשפנו את בית השער שלה", אומרת ד''ר ארליך.

בנוסף לחומה ולמפתן השער, גילו החוקרים מחוץ לשער, מצפונה לו, כבשן קדרים עגול וגדול לייצור קרמיקה משלהי המאה הרביעית לספירה, בנוי אף הוא מאבן גזית. בחלקו העליון של הכבשן התגלו גם שרידי תעשיית זכוכית, והסברה היא שבמחצית השנייה של המאה הרביעית שימש האזור שמצפון ליישוב לתעשיות מזהמות של ייצור קרמיקה וזכוכית בכבשנים. לדבריה של ד"ר ארליך, כשנבנה הכבשן, השער הקדום יותר ככל הנראה כבר לא היה בשימוש.

עונת החפירות השלישית בבית שערים בניהול ד"ר עדי ארליך מטעם המכון לארכיאולוגיה ע"ש זינמן באוניברסיטת חיפה התקיימה בסתיו 2016. "תודתי לרשות הטבע והגנים ולגן הלאומי בית שערים, לתושבי היישוב בית זייד, לרשות העתיקות ולמועצה האזורית עמק יזרעאל על התמיכה והעידוד", סיכמה ד"ר ארליך.