הפורטל הישראלי לחקלאות טבע וסביבה

חדשות חקלאות, טבע, סביבה וההתיישבות הכפרית מדור החדשות


מרצועת עזה לישראל: מחלת הפה והטלפיים התגלתה בקיבוץ ניר יצחק


המחלה התפרצה בעדרי צאן ובקר ברצועת עזה כבר לפני מספר שבועות, אך הרשות הפלשתינאית לא דיווחה על כך לישראל ולא שלחה דגימות כנהוג. בשל כך, לא בוצעו פעולות מניעה - מה שגרם להתפרצות המחלה בישראל. משרד החקלאות: ''המחלה אינה פוגעת בבני אדם ואין כל סכנה בשתיית חלב או אכילת בשר''

מערכת הפורטל לחקלאות טבע וסביבה  16-02-2017



עדר בקר בחבל לכיש, צילום: אסף בלחסן

מחלת הפה והטלפיים בבקר אובחנה ע''י משרד החקלאות ברפת קיבוץ ניר יצחק, סמוך לגבול רצועת עזה. במסגרת התיאום בין ישראל והרשות הפלשתינאית, הודיע המשרד למקבילו הפלשתינאי על התפרצות המחלה ברפת בישראל.

» רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו אלינו לפייסבוק

מבירור מעמיק של המקרה עלה, כי המחלה התפרצה בעדרי צאן ובקר ברצועת עזה - באזור רפיח, חאן יונס והעיר עזה כבר לפני מספר שבועות, אך הרשות הפלשתינאית לא דיווחה על כך בזמן אמת לישראל  ולא שלחה דגימות כנהוג. בשל כך, לא בוצעו פעולות מניעה - מה שגרם להתפרצות המחלה בישראל.

דגימות שנשלחו מהרשות הפלשתינאית באיחור רב למעבדות המכון הווטרינרי במשרד החקלאות, אכן איששו את אבחון המחלה. בעקבות גילוי המחלה ברצועה, תעביר ישראל לרשות הפלשתינאית 30,000 מנות חיסון.

ממשרד החקלאות נמסר, כי מחלת הפה והטלפיים מועברת על-ידי נגיף ופוגעת בעיקר בבקר, צאן וחזירים. המחלה אינה פוגעת בבני אדם (זואונוטית), ואין כל סכנה בשתיית חלב או אכילת בשר של בעלי חיים. בנוסף, אין כל קשר בין מחלת הפה והטלפיים בבעלי חיים לבין מחלה המכונה "הפה והגפיים" הגורמת אפטות (פצעים) בחלל הפה בילדים.

מנהל השירותים הווטרינריים במשרד החקלאות, ד"ר נדב גלאון: "הטלנו הסגר על תנועת בעלי חיים באזור המחלה בדרום. הנחת העבודה שלנו היא כי כל רצועת עזה נמצאת בסיכון גבוה לתחלואה במחלת הפה והטלפיים כעת, ויש סיכון כי בני אדם יעבירו את המחלה בגופם, בגדיהם או כליהם. הציבור נקרא להישמע להוראות ולהימנע מביקור במשקי בעלי חיים באזור הסיכון בעוטף עזה".

רקע על מחלת הפה וטלפיים בבעלי חיים:

• מהי מחלת הפה והטלפיים? מחלת הפה והטלפיים היא מחלה נגיפית הפוגעת בבעלי פרסה שסועה (בקר, צאן, חזירים, מעלי גירה בר). כלבים, חתולים, סוסים ומינים אחרים שאינם בעלי פרסה שסועה אינם רגישים למחלה. לנגיף הפה והטלפיים 7 זנים, ולכל זן מספר תתי זנים.

• האם מחלת הפה והטלפיים מדבקת ומסוכנת לבני אדם ? מחלת הפה והטלפיים אינה מדבקת לבני אדם ואינה מסוכנת. המחלה המכונה "מחלת הפה, הידיים והרגליים" אשר פוגעת בילדים נגרמת על ידי נגיף אחר ולא על ידי נגיף הפה והטלפיים הפוגע בבעלי חיים.

• האם יש סכנה במגע עם בקר וצאן? כאמור, המחלה אינה מדבקת לאדם ולכן אין סכנה בכניסה לרפתות ודירים. יחד עם זאת, בני אדם יכולים לשאת את הנגיף על בגדיהם ובמע' הנשימה שלהם ולהפיצו, ולכן מומלץ להמנע מכניסה לא הכרחית לרפתות ודירים בעת ההתפרצות.

• האם יש סכנה בצריכת בשר או חלב ומוצריו? מחלת הפה והטלפיים אינה מועברת לאדם, ואין סכנה בצריכת בשר או חלב ומוצרי חלב.

• כיצד מועברת המחלה? ההדבקה העיקרית היא דרך מגע עם בעלי חיים חולים והפרשותיהם, תרסיסי רוק והפרשות אף. שימוש בחלב לא מפוסטר ממשק אחד במשק אחר יכול גם הוא לגרום להעברה. תתכן הדבקה גם מהעברה מכאנית של הנגיף על ציוד ובגדים. הנגיף הוא נגיף קטן ונדרשת כמות מזערית ממנו ליצירת הדבקה ומחלה – העברה של הנגיף בתרסיסים ברוח יכולה גם היא לגרום להדבקה.

• האם יש טיפול אנטיביוטי יעיל? מכיוון שגורם המחלה הנו נגיף, אין לטיפול אנטיביוטי משמעות כנגד מחלת הפה והטלפיים. הטיפול בבעל חיים חולה הנו טיפול תומך המיועד להקל על התסמינים של המחלה ועל סבל החיה.

• איך מאבחנים את המחלה? למחלת הפה והטלפיים סימנים קליניים ברורים הכוללים ריור, שלפוחיות ופצעים בפה, על החרטום, על הפטמות וברגלים (באזור הטלף). בכל מקרה של חשד יש להודיע ללשכה הווטרינרית הסמוכה למשק. דגימות מתאימות ילקחו לפי הצורך על ידי עובדי השירותים הווטרינריים לבדיקה במכון הווטרינרי.

• איך מונעים את המחלה? מחלת הפה והטלפיים ניתנת למניעה על ידי חיסון המקנה. בישראל החיסון כנגד מחלת הפה והטלפיים הנו חיסון חובה הניתן על ידי השירותים הווטרינריים. לנגיף הפה והטלפיים 7 זנים, ולכל זן מספר תתי זנים, ולכן יעילות החיסון תלויה בהתאמה לזן ותת זן הנגיף הגורמים להתפרצות. בעת התפרצות בארץ יש לעקוב אחרי הודעות השירותים הווטרינריים ולישם את הוראות הבטיחות הביולוגית ומגבלות התנועה. בעת התפרצות יש לצמצם למינימום הכרחי כניסת מבקרים למשק, ולהקפיד במיוחד על צמצום הגעת מבקרים ממשקים לא ידועים(סוחרים, רוכשי עגלים, מטלפים וכו'( והקפדה על בטיחות ביולוגית של המבקרים הקבועים (רופאים, מזריעים והציוד בהם הם משתמשים).