פגיעה ברפת בבאר טוביה במבצע צוק איתן, צילום: באדיבות התאחדות מגדלי הבקר לחלב תלונות רבות נשמעו השבוע בוועדה לביקורת המדינה על שמאים ברשות המיסים, במהלך דיון בנושא הפיצויים לחקלאים שנפגעו ממבצע צוק איתן. ''ישנה תחושה קשה בקרב החקלאים בעוטף עזה, שהממשלה פשוט הפקירה אותם'' אמר נשיא התאחדות האיכרים והחקלאים דובי אמיתי שיזם את הדיון.
» רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו אלינו לפייסבוק ''חקלאים רבים בעוטף עזה, ממתינים כבר כשנתיים וחצי לפיצויי המדינה על הנזקים שנגרמו להם ממבצע "צוק איתן". אמרה בפתח הדיון לדברי יו"ר הוועדה חה''כ קארין אלהרר (יש עתיד) "אנחנו מדינה מתקדמת וממוחשבת, ואין סיבה שהתהליך יימשך זמן כה רב, ובוודאי שלא יילקחו מקדמות על פיצויים שכבר ניתנו, כולל ריבית והצמדה. עסקי החקלאים הם חלק מהכלכלה הישראלית, וחוסנה של החברה הישראלית. חלק מהחקלאים לא מקבלים תשובות, חלק מקבלים תשובות ואז הן משתנות, כסף ניתן ואז נלקח, שמענו על איומים כלפי החקלאים, וחוסר נוהל עבודה מסודר".
לדברי משה אשר, מנהל רשות המסים, לאחר המבצע הוגשו כ-25 אלף תביעות על נזק עקיף, וכיום נותרו לטיפול סה"כ 70 מקרים, כאשר עד כה שולמו כ-1.6 מיליארד ₪. "תביעה מוגשת, נבדקת ומשולמת, אך בתקנות הוחלט על תשלום מקדמה של 50%-90% מסכום התביעה, במקרה שהטיפול בתביעה מתמהמה. התרענו שעלול להיות מצב בו התשלום שיאושר יהיה קטן בהרבה מהמקדמה – ויהיה קשה לקבלה בחזרה, ולכן סוכם שכל קבלת מקדמה מותנית באישור. ביקשנו חזרה בגין המקדמות כ-200 מיליון ₪, כי התברר שחלק מהתובעים – ניפחו את הערכת נזקיהם". אמר אשר.
אשר ציין כי הסיבה לכך שלא הגיע שמאי לחלק מהחקלאים, נובעת מחוסר צורך בהגעתו לצורך קביעת הנזק. "בהערכת נזק עקיף, אין צורך בהגעת שמאי מיד בתקופה הראשונה, אלא רק בסוף התהליך".
סגן מנהל קרן הפיצויים ברשות רמי יצקן, הוסיף חלק מהתביעות הוגדר כ"אי קטיף יבול" והתברר שהחקלאי בכל זאת הצליח לקטוף את היבול ולשווקו. "לאחר קבלת כל המסמכים מהתובע, אנו נפגשים עם החקלאי התובע, ובמקרים אחדים גם בודקים את המצב בשטח. דיונים בוועדות הערר מתקיימים כל העת, פעמיים בשבוע".
ח"כ חיים ילין (יש עתיד) לשעבר ראש המועצה האזורית אשכול, התריע כי מס רכוש יודע להעריך פגיעה ישירה אך מתקשה מאד בהערכת נזק עקיף, כאי יכולתו של חקלאי לעמוד בהסכם שיווק, וחוסר-המכונות לפצות על עגמת-נפש. קיים חוסר אמון מוחלט של הרשות בחקלאים, והוא איננו מוצדק בגלל 5-3% של כאלו המנסים לנפח נזקים.
דובי אמיתי, נשיא התאחדות האיכרים והחקלאים, שיזם את הדיון, טען כי למרות הזמן הרב שחלף, הרי שבחלק מהתביעות, טרם הגיע אפילו שמאי להעריך את הנזק, ובאחרות – טרם הוזמנו חקלאים שתביעתם נדחתה לוועדות ערר. לדבריו, הכריחו חקלאים להגיע לפשרה ולוותר על חלק ניכר מתביעתם. "עד היום, באופן אבסורדי, חלק מהחקלאים עדיין לא קיבלו את הפיצוי המגיע להם וחלקם אף קיבלו מקדמה ונדרשו להחזיר אותה בתוספת ריבית, הצמדה ועיקולי רכוש. ישנה תחושה קשה בקרב החקלאים בעוטף עזה, שהממשלה פשוט הפקירה אותם, התעללה ומתעללת בהם במהלך ואחרי המלחמה".
ארז גונן, חקלאי ממושב ישע, סיפר על בקשת פיצויים שהגיש, שמאי שבדק ואישר את תביעתו – אך במשך כשנה שלמה לא קיבל מענה, לאחר חודשים נוספים קיבל סכום מזערי, ולאחר כשבוע הודיעו לו כי עליו להשיב את אותו הסכום. שי הר משי מנחל עוז, סיפר על דרישת רשות המיסים להוכיח את מגוריו בקיבוץ, בדיקת ספרי חשבונותיו של שנים – ולבסוף פסילת כל תביעתו. אמיתי נחשון מכפר מימון, האשים את רשות המיסים בעבודה לא-מקצועית, חוסר תיעוד תמונות מבדיקת השמאי, הגעת שמאי באיחור ניכר שכשמאומה לא נראה כבר בשטח, ומאידך - חוסר התייחסות לנזקים מפורשים. יוחנן אילן מעין הבשור התלונן על סירוב רשות המיסים, להתייחס לנזקים של עסקים חדשים שהוקמו רק חודשים ספורים לפני המבצע.
