הכלי המרהיב הנושא פסל ייחודי בדמות אדם, שלא מוכר כמוהו במחקר, התגלה לצד פגיונות, ראש גרזן וראשי חיצים, שככל הנראה הוטמנו כמנחות קבורה לאחד מנכבדי הקהילה. בחפירות השתתפו תלמידי המגמה ללימודי ארץ-ישראל וארכיאולוגיה - דור הארכאולוגים של המחר. ''מכלול קבורה כה עשיר לא התגלה עד היום בארץ''
מערכת הפורטל לחקלאות טבע וסביבה 23-11-2016
הפך שנמצא שבור, במהלך תהליך הרפאות במעבדה. צילום: קלרה עמית - באדיבות רשות העתיקות
כד חרס מרשים ויוצא דופן מתקופת הברונזה התיכונה ועליו פסל נדיר בדמות אדם, נחשף לאחרונה בחפירות ארכאולוגיות שמבצעת רשות העתיקות בעיר יהוד. בחפירה שנערכת לפני הקמת בנייני מגורים במקום השתתפו תלמידי מגמת ארץ-ישראל וארכיאולוגיה, במסגרת מסלול הכשרה חדש אשר מכשיר את דור הארכיאולוגים של המחר.
גלעד יטאח, מנהל החפירה מטעם רשות העתיקות, "ממש ביום החפירה האחרון, החל להיחשף לנגד עיננו ולעיני התלמידים הנרגשים, כלי חרס יוצא דופן הנושא דמות אדם שגודלו כ-18 ס"מ. נראה שבתחילה הוכן ה'פך' (כד קטן) האופייני לתקופה, ולאחר מכן נוסף הפסל הייחודי, שלא מוכר כמוהו במחקר.
הפך בן 3800 השנה, כפי שנמצא בשטח. צילום: EYECON הפקות - באדיבות רשות העתיקות
יטאח מוסיף, כי רמת הדיוק וההקפדה ביצירת הפסלון כבר לפני כמעט 4,000 שנה מרשימה ביותר. ''צוואר הפך שימש כבסיס ליצירת חלקה העליון של הדמות, ולאחר מכן הוסיף הפסל ידיים, רגליים ופנים. ניתן לראות כי פני הדמות כמו נשענים על ידה, באפן המשווה לה מראה של הירהור. לא ברור אם הדמות נעשתה ע"י הקדר שהכין את הפך, או בידי אומן אחר''.
הפך במהלך תהליך הרפאות במעבדות רשות העתיקות בירושלים. צילום: קלרה עמית - באדיבות רשות העתיקות
בנוסף לכלי החרס הייחודי, נמצאו כלים נוספים ופריטי מתכת כגון פגיונות, ראשי חצים, ראש גרזן, עצמות כבשים ויתכן שעצמות חמור. לדברי יטאח, "נראה שמדובר במנחות קבורה, שהוטמנו לכבוד אדם בעל מעמד חשוב בקהילה. בעולם העתיק, נהגו להאמין שהחפצים שנקברים לצד האדם ממשיכים איתו לעולם הבא. למיטב ידיעתי, מכלול קבורה כה עשיר בממצא, הכולל גם כלי חרס ייחודי שכזה, לא התגלה עד היום בארץ".
ראשי חצים שנמצאו ליד הפך הנדיר. צילום: מקסים דינשטיין - באדיבות רשות העתיקות
עוד נחשפו בחפירה עדויות מגוונות לחיים שהתקיימו במקום כבר לפני 6,000 שנה - בין השאר, נחשפו בורות ופירים שבהם אלפי שברים של כלי חרס, מאות כלי צור ובזלת, עצמות בעלי חיים, ומחבצה - כלי ייחודי ששימש בתקופה הכלקוליתית לחביצת חמאה.
מחבצת חמאה מהתקופה הכלכוליתית. צילום: מקסים דינשטיין, - באדיבות רשות העתיקות
ראש העיר יהוד מונוסון יעלה מקליס: "בחודשים הקרובים נתחיל בהקמת פארק ארכיאולוגי מיוחד בלב ליבה של העיר יהוד, אשר הדור הצעיר יוכל לקחת חלק פעיל בחפירתו ובגילוי ממצאים מן העבר, תוך למידת המורשת המקומית. חשוב לנו לחשוף את הדור הצעיר לנכסי התרבות וההיסטוריה ולשלבם בחיינו, כחלק מהחינוך הניתן כאן בעיר".
אפרת זילבר, המפמ"רית ללימודי ארץ ישראל וארכיאולוגיה במשרד החינוך: "החפירות הארכיאולוגיות מעניקות הזדמנות לחוויה מעצימה בלתי אמצעית, הקושרת את התלמידים לעברה של ארצנו. תוך כדי חשיפת ממצאים מתבצעת למידה בדרך חווייתית של שיטות מחקר בארכיאולוגיה. התלמידים פוגשים מומחים בתחומם, המשתפים את התלמידים בידיעותיהם, מעשירים את התלמידים ומעשירים את עולמם".
תלמידי המגמה ללימודי ארץ ישראל וארכיאולוגיה במהלך העבודות. צילום: EYECON הפקות - באדיבות רשות העתיקות
תלמידי המגמה ללימודי ארץ ישראל וארכיאולוגיה משתתפים בחפירות הארכיאולוגיות במסגרת מסלול ההכשרה החדש של רשות העתיקות ומשרד החינוך, המבקש לקשר בין העבר ולהכשיר את הארכיאולוגים של המחר. התלמידים אשר בוחרים במסלול זה במסגרת חלק מההערכה החלופית לבגרות, משתלבים בשבוע חפירה. הם מתנסים במגוון התפקידים הכרוכים בחפירה, דנים בשאלות המחקר ובשיקולים הארכיאולוגים, ומתעדים את עבודתם ב'יומן חפירה' כחלק מעבודת החקר.
"פתאום ראיתי הרבה ארכיאולוגים ואנשים חשובים מגיעים, בוחנים ומתפעלים ממשהו שנחשף באדמה", מספרת רוני קרישר, תלמידת המגמה לארץ ישראל וארכיאולוגיה באולפנת הרא"ה ברמת גן. ''מיד קראו לכולנו לראות את הפסלון המדהים והסבירו לנו שמדובר בתגלית נדירה שלא רואים כל יום. מרגש להיות חלק מחפירה שהממצאים שלה יגיעו למוזיאונים".
