החרפושית המצרית שנמצאה בתל גזר, צילום: קלרה עמית - רשות העתיקות דרישת שלום מארץ כנען: מטמון של חפצי כסף וזהב מלפני כ-3,600 שנה, עטוף באריג פשתן שהשתמר באופן יוצא דופן - נחשף לאחרונה בחפירות ארכיאולוגיות בגן לאומי תל גזר. החפירות במקום מתנהלות על ידי משלחת משותפת של רשות הטבע והגנים והסמינר התיאולוגי בפטיסטי של ניו אורלינס בחסות רשות העתיקות.
» רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו אלינו לפייסבוק המטמון התגלה ביסודות של חדר השייך למבנה מהתקופה הכנענית בארץ ישראל. חפצי הכסף והזהב שמתוארכים לתקופת הברונזה התיכונה, הונחו בתוך כלי חרס עם מכסה ששימש כעין קופה, עטוף באריג שטביעתו עדיין נותרה על חלק מהכלי. דר' אורית שמיר ודר' נעמה סוקניק מהמעבדה לחומרים אורגנים של רשות העתיקות, בדקו את שרידי האריג וזיהו אותו כאריג פשתן - זאת על פי צורת החוטים ושיטת האריגה. בחלק מן האזורים נמצא 'שחבור' - שהוא מעין שזירה של שני חוטים, שיטה האופיינית לאריגי הפשתן בתקופות אלו.
דגם הרשת של בד הפשתן על הדיסקוס, צילום בהגדלה: קלרה עמית - רשות העתיקות האריג נשמר באופן נדיר הודות לעובדה שהיה צמוד למתכת של המטמון וחשיבותו גדולה מאוד למחקר הארכיאולוגי, בשל העובדה כי עד היום נמצאו בישראל רק שני מכלולי אריגים המתוארכים לתקופה הכנענית התיכונה 2, ביריחו ובראשון לציון. בד הפשתן שעטף את המטמון נדיר בצורתו ובתקופתו ואופן השתמרותו באקלים הים התיכוני מפתיעה.
במעבדת המתכת של רשות העתיקות נוקה המטמון על ידי הלנה קופרשמידט והופרד ל-5 חלקים. שלושה מהחלקים שנמצאו הם שברים של פיסות כסף כגון טבעות ושרשרת, אך בגלל הקורוזיה הרבה עליהם לא ניתן היה לפהריד אותם לפרטיהם.
לעומת זאת שני חלקים הופרדו ונוקו והם גולת הכותרת של המטמון. החלק הראשון הוא תליון עשוי כסף הכולל דיסקוס עגול ודק בקוטר של 3.8 ס"מ שעליו תבליט של כוכב בעל 8 קרניים שבמרכזו גולה בולטת. בקצה הדיסקוס שני גלילים דקים שנועדו לקשירה ואליהם מחובר סהרון שהמרחק בין קצותיו הוא 5.3 ס"מ.
הדיסקוס והסהרון לאחר ניקויים, צילום: קלרה עמית - רשות העתיקות ד"ר עירית ציפר זיהתה את הסמלים האלו כמייצגים אלים כנעניים המקבילים לאלים של מסופוטמיה, אישתר וסין, מהתרבות האכדית. אישתר היא אלת הפריון האהבה והמין, וסין הוא אל הירח. השתמרות ממצא זה היא הטובה ביותר מאלו שנתגלו עד כה בישראל. החלק השני הוא חרפושית מצרית מתקופת ההיקסוס המצופה במסגרת זהב.
חיבור כל הנתונים הללו יחדיו מצביע על מטמון שהונח כמנחת פולחן ביסודות, לפני הקמת מבנה בעל מספר חדרים, הקושר בין אלים מסופוטמיים/כנעניים לתרבות המצרית. המבנה נושא אופי מנהלתי וסמיכותו לשער העיר מחזקת את ההשערה כי שימש כמבנה רשמי. מכלול בנייה זה הוא חלק מעיר מהתקופה הכנענית התיכונה 2ב הכולל שער מרשים, חומה ומגדל וכן את מפעל המים הכנעני הגדול מסוגו בעולם.
המשלחת מתכננת לסיים השנה את החפירות במפעל המים. ובהמשך - במסגרת פרוייקט של אגף מורשת של משרד ירושלים והמורשת ורשות הטבע והגנים, המקום יפותח בכדי לאפשר לקהל לרדת אל עומקו של מפעל המים.
המטמון בעת מציאתו בתל גזר, צילום: גארי מאיירס - משלחת החפירות מנכ"ל רשות הטבע והגנים שאול גולדשטיין: "גזר הייתה בתקופה הכנענית אחת הערים החשובות ביותר בארץ ישראל וחשיבותה נמשכה לתקופה הישראלית עת בנה אותה מחדש המלך שלמה. המטמון שהתגלה הינו הישג משמעותי, השופך אור על התרבות הכנענית בארץ ישראל לפני כ-3600 שנים ומבסס עוד יותר את מעמדו של גן לאומי תל גזר כאתר וכפנינה ארכיאולוגית בעלי משמעות רבה בישראל".
צוות החפירה בראשות מנהל אגף ארכיאולוגיה ברשות הטבע והגנים ד"ר צביקה צוק; ד"ר אלי ינאי גמלאי רשות העתיקות; ד"ר דן ורנר וד"ר ג'ים פרקר מהסמינר התיאולוגי בפטיסטי של ניו אורלינס.
