ראשי המשלחת לפריז 2015, צילום: מתוך ויקיפדיה מדינת ישראל אשררה את מחויבותה להסכם פריז באמצעות החלטת ממשלה, ובכך מצטרפת ישראל ל-109 מדינות האחראיות ל-79% מהפליטות הגלובליות, שכבר אשררו את ההסכם שנכנס לתוקף בתחילת החודש.
» רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו אלינו לפייסבוק השבוע נפתחה במרקש שבמרוקו ועידת האו"ם ה-22 לשינוי האקלים (COP 22), שתעסוק בצעדים הבאים ליישום הסכמי פריז אשר נחתמו בשנה שעברה ונכנסו לתוקף כעת. כמו כן, יימשכו הדיונים בנושא יישום המנגנון הבינלאומי לאובדן או פגיעה הקשורים בשינוי אקלים. מטרת המנגנון היא לתת מענה לאובדן או פגיעה הנגרמים בשל שינוי האקלים, כולל אירועי קיצון של מזג אוויר ואירועים מתמשכים, במדינות מתפתחות הפגיעות במיוחד להשפעות שינוי האקלים.
בוועידת האקלים שהתקיימה בפריס בסוף שנת 2015 (COP21) חתמו מדינות העולם על הסכם גלובלי חדש הכולל צעדים אשר יביאו להשקעות של כטריליארד דולר על פני עשור. כמו כן, ההסכם מקבע את המחויבות של המדינות להפחתת גזי חממה במטרה לעצור את ההתחממות הגלובלית, ללא יותר משתי מעלות ביחס לרמת הפליטה שלפני המהפכה התעשייתית, ובהמשך - לחתור להגבלת ההתחממות הגלובלית ללא יותר מ-1.5 מעלות.
המשמעות המעשית של עמידה ביעדי ההסכם היא מעבר הדרגתי בתוך כשלושה עשורים מכלכלה עולמית לא יעילה ומזהמת, לכלכלה יעילה ודלת פחמן המבוססת על אנרגיות מתחדשות . ההערכה היא כי עמידה ביעדים הלאומיים להורדת גזי חממה תביא לתועלת למשק הישראלי של כ-100 מיליארד שקל על פני 15 שנה.
על מנת להבטיח את יישום ההסכם התחייבה כל מדינה לסדרת יעדים וצעדים ברורים ליישום. ממשלת ישראל אישרה תוכנית לאומית להפחתת גזי חממה אשר בין השאר קובעת צעדים ותקציבים משמעותיים לעידוד ייעול המשק, קידום אנרגיות מתחדשות והפחתת הזיהום מתחבורה.
השר זאב אלקין יצא מחר לייצג את מדינת ישראל בוועידת האקלים העולמית של מנהיגי העולם ושרי הגנת הסביבה אשר מתקיימת במרקש שבמרוקו. זהו המפגש ה-22 לאמנת המסגרת של האו"ם בנושא שינויי אקלים.
דיון ציבורי ראשון בישראל - התמודדות אל מול שינויי האקלים במקביל לצאת המשלחת הישראלית למרקש התקיים ביום חמישי בתל-אביב דיון ציבורי פתוח, ראשון בישראל, הדן בסוגית (אי) התמודדות ישראל אל מול שינויי האקלים. הדיון התקיים ביוזמת נאור ירושלמי - מנכ"ל 'חיים וסביבה' ופעיל סביבתי, עמותת אקולנוע ובית הספר ללימודי הסביבה ע"ש פורטר, נציגי הממשלה והכנסת, ארגוני החברה האזרחית והמגזר העסקי.
השר להגנת הסביבה זאב אלקין שהשתתף בכנס ציין "השיח כאן חשוב לא פחות מהמשלחת הרשמית שתצא למרקש. ההחלטות התקציביות הרלוונטיות שקשורות לאמנה כבר אושרו, אז זה קצת חלם שהסתבכנו עם אשרור הסכם פריז. מצבנו מורכב, מצד אחד אנחנו, בכל הפרמטרים הכלכליים, מדינה מפותחת ואפילו במקום טוב באמצע ב-OECD, מצד שני בסוגיית הפליטות מצבנו היה לא טוב בנקודת הכניסה. לכן אם ינסו להפעיל עלינו סטנדרט אירופי זה יהיה לא פשוט. שמנו לעצמנו יעד שאפתני אבל - יעד הורדת פליטות "פר קפיטה", כשהגידול הדמוגרפי שלנו הוא מהיר, מאפשר לנו ירידה פחות דרמטית אבסולוטית. בתוך שנים ספורות תשאל השאלה האם אנו מסוגלים ללכת גם ליעדים מהותיים אבסולוטית".
אלקין הוסיף כי "בכל הקשור לאדפטציה אנו מאוד רחוקים אפילו מעצם קיום החלטות ממשלה או מתהליך חשיבה רציני על מקומנו כמדינת ישראל. אבל לטכנולוגיות אין כתובת לאומית. יש פספוס גדול. ברמה פרטנית המוח הישראלי עושה דברים נפלאים, אבל אני לא רואה תכנית לאומית מחושבת כמו זו שהייתה לגבי הייטק וחקלאות. השוק העולמי העצום מתפתח ולנו יש קושי למסחר את הטכנולוגיה שלנו ולהביא אותה לשוק. אם זה יקרה נרוויח פעמיים: גם הכנסות עצומות וגם שינוי המציאות כאן".
לא רק מחויבות אלא הזדמנות בהרבה תחומים "מבחינה מסוימת המשרד להגנת הסביבה מהווה חסם לפיתוח טכנולוגיות ישראליות חדשות. למשל כל התחום של היתרי פליטה דורש עמידה בתקנים מאוד גבוהים, מה שמעודד את התעשייה ללכת רק לפתרונות בטוחים, ולא להסתכן עם טכנולוגיות חדשות. אנו כרגע בתהליך חשיבה לגבי דרכים שונות לעודד תעשיה להשתמש בחדשנות ישראלית, גם אם זה לקחת צ'אנס בהגנת הסביבה. גם בכל הקשור בטכנולוגיות אדפטציה – למדינת ישראל יש מה להציע ומה למכור, דברים שיש להם ביקוש. בהקשר זה היה קצת פספוס בעיני בביקור רה"מ באפריקה. ההתחממות יכולה לעזור לנו ביחסינו עם אפריקה. צריך להסתכל על הסכם פריז לא רק כמחויבות לישראל אלא יותר כהזדמנות בהרבה תחומים". אמר אלקין.
סמנכ"ל משרד התשתיות האנרגיה והמים חזי ליפשיץ: "המדינה הכריזה על קרן ערבויות חדשה של 500 מיליון ש"ח בדומה לקרן המענקים לעסקים קטנים של משרד הכלכלה. אנו מאמינים שהיא מגלמת בתוכה תועלות של 2.5 מיליארד ש"ח. יש בממשלה שינוי ורצון להגיע ליעדים שלקחה על עצמה. הבעיה היא היעדים המאתגרים שמדינות אחרות לקחו על עצמן וחוסר הכרה בקשיים האובייקטיביים של ישראל. אנו לקחנו על עצמנו יעד ייחודי של הפחתת פליטות לנפש, בעוד שכל שאר המדינות מדברות על הפחתה אבסולוטית בפליטות".
יו"ר השדולה הסביבתית בכנסת ח"כ דב חנין: "היעדים שמדינת ישראל בחרה הם סופר מינימליסטים, וליפשיץ מסביר מדיניות שלא ניתן להסביר. יתר על כן, בכלל לא בטוח שיש מדיניות. ממשלת ישראל בסופו של דבר תאשרר את ההסכם, כי יש ועידה ואי אפשר לבוא בידיים ריקות. אבל לא השכלנו לאשרר את זה שבועיים קודם ובכך להיכלל בין המדינות שהסכמתן נדרשה כדי שההסכם יכנס לתוקף".
ראש בית הספר ללימודי הסביבה ע"ש פורטרפרופ' דני רבינוביץ: "הבעיה בהקשר לשינוי האקלים היא לא מה שטראמפ הבטיח לעשות אלא החשש מאי עשייה. מכחישי משבר האקלים אינם בורים ואינם מכחישי מדע, הם מגיעים ממקום הרבה יותר ציני, פוליטי ומחושב. הם הבינו את המשמעות הכלכלית מרחיקת הלכת שעשוי להיות לכל הסכם אקלים גלובאלי אפקטיבי, על האינטרסים הפיננסיים שלהם ועל חלוקת העושר בעולם. פירמות משקיעות מאות מיליונים בהכחשת האקלים בצורה מתוחכמת".
אין הנהגה ומדינת ישראל מתנהלת כאילו שקפאה שד ראש משלחת האיחוד האירופי לישראל השגריר לארס פארבורג-אנדרסן שהשתתף בדיון אמר: ''אנו קוראים לישראל לתרגם את הסכם פריז לכלי מדיניות ברי מדידה בכל התחומים. האיחוד האירופי ישמח לסייע ביישום המדיניות. קיים שת"פ אינטנסיבי בין האיחוד למשרדי הממשלה בישראל, ומומחים אירופאים מגיעים לכאן בכדי לסייע ליצר חקיקה אפקטיבית. לישראל יש יכולת לתרומה חשובה לארצות אחרות, בעיקר בתחומי האדפטציה".
מנכ"ל 'חיים וסביבה' נאור ירושלמי, "מדינת ישראל מתעלמת מההזדמנויות הגלומות במאבק העולמי במשבר האקלים. קרן בינלאומית חדשה בשם Global Climate Fund - GCF - תחלק החל משנת 2020 יותר מטריליון דולר, שישראל יכולה ליהנות מהם. ההססנות שאנו רואים במדיניות הממשלה עלולה לגרום גם לכך שישראל לא תשלם אפילו את דמי החבר המינימליים, לא תצטרף לקרן הזאת, והסיכוי ליהנות מההשקעות האלה ייחסם בפני האקדמיה וענפי הקלינטק והאגרי-טק שלנו".
''השאלה היא מה יקרה בפועל אחרי האשרור של ממשלת ישראל'' הוסיף ירושלמי, ''ועד כמה זה באמת ישפיע עלינו. בעולם – גם במדינות OECD וגם בעולם השלישי - נושא האקלים הוא חלק ממדיניות לאומית שמשתלבת בחזון על כלכלה דלת פחמן ומקיימת. אצלנו, השיח הוא בירוקרטי וטכני ברובו, ומנסה לטפל במדיניות שיעדיה מוגבלים מאד ותקציבה מצומצם. מקבלי ההחלטות לא מבינים שהשקעה בתחומים אלה היא אינטרס כלכלי של ישראל. אף מדינה לא פועלת בנושא האקלים ממניעים אלטרואיסטיים ואידיאולוגיים. כולן מונעות מצרכי השווקים והכלכלות בעולם''.
מנכ"ל אדם טבע ודין עו"ד עמית ברכה: "משרד האנרגיה עושה מאמצים לקדם צעדים ראויים בתקציב אפסי. אין הנהגה ומדינת ישראל מתנהלת כאילו שקפאה שד. ההסתכלות היא מתוך חובה ואילוץ, כדי שלא יוציאו אותנו מה-OECD, אז עושים.. חוק מקורות אנרגיה מחייב להכין תכנית להתייעלות אנרגטית עד 2011 מאז הממשלה פועלת תוך הפרת חוק. כנ"ל לגבי תכנית אב למשק האנרגיה שאנו מחכים לה שנים ועדיין אין לה תאריך יעד. את ההכנה של התכנית נותנים לרשות החשמל ובכך מתעלמים למשל מכל נושא קידוחי הגז והנפט ותמהיל האנרגיה".
