הפורטל הישראלי לחקלאות טבע וסביבה

חדשות חקלאות, טבע, סביבה וההתיישבות הכפרית מדור החדשות


תכנית: מטה מיוחד יפיץ עודפי תוצרת חקלאית לנזקקים


ועדת הכלכלה הורתה למועצת הצמחים לגבש תכנית להגדלת איסוף עודפי תוצרת חקלאית וחלוקתה לאוכלוסיות מוחלשות. יו''ר המועצה לביטחון תזונתי: הכנו תוכנית לאומית שעלותה 500 מיליון ₪ אבל היא לא הגיעה לממשלה; מנכ''ל מועצת הצמחים: צריך למצוא גוף שהחקלאי יוכל לקרוא לו לבצע איסוף

מערכת הפורטל לחקלאות טבע וסביבה  12-01-2016





הצלת עודפי תוצרת חקלאית, צילום: באדיבות ארגון 'לקט ישראל''

ועדת הכלכלה של הכנסת הטילה היום (ג') על מנכ"ל מועצת הצמחים, צבי אלון, לרכז ולהפעיל מטה משותף ומתואם לאיסוף של עודפי תוצרת חקלאית טרייה שלא שווקה או לא נמכרה, וחלוקתה לנזקקים.

ההחלטה התקבלה בדיון שנערך לציון 'היום לעידוד הצלת עודפי המזון' בנושא השלכות הדו''ח הלאומי להצלת המזון בישראל, שהתקיים לבקשת חברות וחברי הכנסת שולי מועלם רפאלי, אורלי לוי אבקסיס, אורי מקלב וחיליק בר.

» רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו אלינו לפייסבוק

חן הרצוג, הכלכלן הראשי של BDO זיו האפט, הציג את הדו''ח וציין כי השקעה של כ-400 מיליון שקלים יכולה להציל מזון פי 3 ואפילו פי 4 - בערך של עד 1.5 מיליארד שקל. מעיקרי הדוח, שנערך על ידי ארגון לקט ישראל בשיתוף המחלקה הכלכלית של BDO זיו האפט, 35% אחוז מהמזון בישראל הולך לאיבוד מדי שנה. מדובר ב-2.5 טון ששווים כ-18 מיליארד שקל, והאובדן למשק בית מסתכם בכ-616 שקלים בחודש. עוד עולה מהדוח כי כמחצית מהאובדן הוא מזון בר הצלה  ויכול לחסוך כ-8 מיליארד שקל בשנה.

ח"כ תמר זנדברג: "לראשונה, הדו''ח מדבר תכלס ומראה כמה אפשר לחסוך ואיזה מענה ניתן לתת לאנשים רעבים. יש שעת רצון שמאפשרת לכנס את כל הכוחות ולהגיע לפעילות משותפת להצלת מזון, לטובת הסביבה, החברה והכלכלה''.

יו"ר המועצה הלאומית לביטחון תזונתי, דב טשרניחובסקי אמר כי המועצה הכינה תוכנית לאומית לביטחון תזונתי לסיוע ל-110 אלף בתי אב, שעלותה 500 מיליון שקל, אך הדבר לא הגיע לממשלה, לא תוקצב ואפילו פעילות המועצה לא תוקצבה ואנשיה עובדים בהתנדבות. ''המצב בישראל קשה גם בשל עליית מחירי המזון שאין לה אח ורע במדינות ה-OECD. כל שקל שהממשלה תעביר לעמותות המזון הן יוכלו למנף אותו ולהשקיע פי 5'' אמר טשרניחובסקי

מנכ"ל מועצת הצמחים, צבי אלון, הדגיש כי רוב הבזבוז אינו אצל החקלאים, שלרוב מעדיפים למכור אפילו במחירי הפסד. ''החקלאים מעבירים מיוזמתם ובאופן קבוע תוצרת לעמותות הסיוע, ולא יכולים לשאת בהוצאות של העברת המזון מהשטחים לעמותות. הוא הוסיף כי צריך ליזום גוף, כמו תחנת כיבוי אש למשל, שהחקלאים יוכלו לקרוא לו והוא יבצע את האיסוף''.

מנהלת מחלקת השיווק של לקט ישראל, ענת פרידמן,ציינה כי החקלאים הם תורמי המזון הגדולים ביותר במדינה. "חקלאים נותנים והם לא יכולים לראות את האבדן יותר מכולנו, אבל 15 אלף טון זה עדיין לא מספיק וצריך להגדיל את ההיקף".

ח"כ חיים ילין אמר כי אפשר לגייס עמותות כמו השומר החדש או תנועות הנוער שיענו לקריאת החקלאים ויאספו את התוצרת. לדבריו, הדבר יסייע גם לחקלאים וכולם ירוויחו מזה.

היו"ר כבל סיכם את הדיון ואמר כי הוועדה מבקשת ממנכ"ל מועצת הצמחים לרכז את כל הגופים שעוסקים באיסוף מזון טרי, יחד עם השומר החדש ותנועות הנוער ולהכין תוכנית לאיסוף התוצרת העודפת מהחקלאים. כבל ביקש המנכ"ל צבי אלון להעביר לוועדה בעוד 3 חודשים דוח על התקדמות הפרויקט ובעוד חצי שנה את הדיווח הסוםפי. "לא צריך חוק, אם רותמים את כולם אפשר לעשות התקדמות אדירה בעניין הזה", אמר ח"כ כבל.