הפורטל הישראלי לחקלאות טבע וסביבה

חדשות חקלאות, טבע, סביבה וההתיישבות הכפרית מדור החדשות


2.5 מיליון טונות של מזון נזרקים לפח בישראל בכל שנה


ארגון 'לקט ישראל' בשיתוף BDO מפרסמים היום את הדו''ח הלאומי הראשון לאובדן והצלת מזון, ממנו עולה כי בכל שנה מושלך מזון בשווי 18 מיליארד שקלים, שכמחצית ממנו הינו מזון בר הצלה - כלומר ראוי למאכל

מערכת הפורטל לחקלאות טבע וסביבה  06-01-2016



צילום: ארגון 'לקט ישראל' - בנק המזון הלאומי

שליש מייצור המזון בישראל יורד לטמיון, כך עולה מהדו"ח הלאומי ה-1 לאובדן והצלת מזון בישראל, שמפרסמים היום (ד') ארגון לקט ישראל בשיתוף BDO זיו האפט. דו"ח זה הינו ראשון מסוגו בישראל, שכן הוא מבוסס על מודל ייחודי הבוחן את אובדן המזון בישראל לאורך כל שרשרת הערך – חקלאות, טיפול ואריזה, תעשייה, הפצה וצריכה.

» רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו אלינו לפייסבוק

לפי ממצאי הדו"ח אובדן המזון בישראל מסתכם בכ-2.5 מיליון טון בשנה המהווים כ-35% מהיקף ייצור המזון המקומי. השווי הכלכלי של המזון האבוד בישראל לשנת 2015, הינו כ-18 מיליארד ₪, המהווים כ-1.6% מהתוצר המקומי. אובדן המזון המצטבר לאורך כל שלבי שרשרת הערך, הינו 85 ק"ג מזון למשק בית לחודש, בשווי של 616 ₪. כ-75% מאובדן המזון, במונחים כמותיים, הוא אובדן של פירות וירקות. 
  
מחצית מהמזון האבוד הינו מזון בר הצלה, כלומר ראוי למאכל אדם. מזון זה נאמד בכ- 1.3 מיליון טון בשנה ושוויו כ- 8 מיליארד ₪.

מהדוח עולה עוד, כי כל 1 ₪ המושקע בהצלת מזון מייצר תרומה בשווי 3.6 ₪. לכן, עלות ההצלה נמוכה בכ-75% ביחס לאלטרנטיבה שהיא תמיכה, סובסידיה או קצבאות, ויוצרת בנוסף יתרון סביבתי ניכר.

גידי כרוך, מנכ"ל לקט ישראל, מציין: "הבסיס המרכזי של פעילות הצלת המזון אינו נדבנות או צדקה, אלא פעילות כלכלית חליפית לייצור מזון, שהנה כדאית באופן ישיר למשק הלאומי. כל זאת כמובן בנוסף לתרומה החשובה להקטנת אי השוויון במשק ולתרומה הסביבתית. המינוף הכלכלי של הצלת מזון הופך את הפעילות למשמעותית לכלכלת המדינה ולכלכלת הפרט. ככל שיורחבו מקורות הצלת המזון כך ניתן יהיה לתת ערך כלכלי גדול יותר למינוף".

אם זה כל כך כדאי, מדוע יש אובדן מזון בישראל?

חן הרצוג, כלכלן ראשי של BDO: "היעדר הצלת מזון נובע מבעיה של כשל שוק בשל תפיסה שגויה שהצלת מזון אינה כדאית כלכלית, משום שהמחיר שבו ניתן למכור בו את המזון המוצל נמוך יותר מעלות ההצלה שלו. כאן מצוי הדיסוננס שכן, מחיר השוק של המזון האבוד אינו משקף את שווי המזון כאשר הוא מועבר לצריכת אוכלוסייה בעלת אי- בטחון תזונתי. כך למשל משווקים עשויים לחשוב שהיות שהמחיר של ירקות סוג ב' בשוק נמוך, ולכן לא כדאי לשווק אותם, בעוד שמבחינת האוכלוסיות המוחלשות מדובר בתחליף מלא לירקות סוג א', המספק את אותו ערך תזונתי בדיוק. בנוסף ליתרון הכלכלי הישיר, להצלת מזון יתרונות סביבתיים, ולכן כדאיות ההצלה למשק גדולה משמעותית ממחיר השוק של המזון המוצל. הניתוח שלנו מראה שיש כדאיות כלכלית גבוהה מאוד למשק הלאומי להצלת מזון. התשואה הישירה בהשקעה בהצלת מזון היא 260%. התשואה למשק הלאומי מהצלת מזון, בשקלול של תוספת ההשפעות סביבתיות מגיעה ל-620%. לכן, הצלת מזון הינה אחד מאמצעי המדיניות האפקטיביים ביותר להקטנת הפערים החברתיים במשק.

ערך המזון הנדרש כדי לגשר בין הפער שבין ההוצאה השנתית על צריכת מזון של האוכלוסייה הנמצאת בתנאי אי-ביטחון תזונתי (עשירונים 1-2), לבין רמת הצריכה הנורמטיבית (צריכה ממוצעת של עשירון 3 עד 5), הינו בשווי של כ-3 מיליארד ₪.

הצלה של 600,000 טון מזון אבוד בשנה, המהווים כ-25% מהיקף המזון האבוד בישראל, תאפשר להציל מזון בשווי של 3 מיליארד ₪! כמות מזון זו מהווה את מלוא הפער בהוצאה על מזון בישראל של האוכלוסיות המוחלשות ביחס להוצאה הנורמטיבית."

כרוך מוסיף כי "לאור הנתונים, אין ספק כי הצלת מזון הינה בעלת עדיפות ברורה ביחס לחלופה של השלמת פער אי-הביטחון התזונתי באמצעות מתן קצבאות, תרומות, סובסידיות או תמיכות לנזקקים. כדי להביא למימון מלוא פער צריכת המזון של האוכלוסייה הנמצאת באי ביטחון תזונתי, שלא באמצעות הצלת מזון, נדרשת תמיכה בסך של 3 מיליארד ₪ לשנה. הצלת מזון מאפשרת להגיע ליעד חברתי זהה, בעלות נמוכה באופן משמעותי, כ 840 מיליון ₪ בשנה. למעשה הצלת מזון מאפשרת לצמצם את פער אי הביטחון התזונתי תוך חיסכון של כ 75% מהעלויות, ובנוסף יש לה יתרונות סביבתיים עודפים".

מימוש הדרגתי של יעד לאומי להפחתה של 50% מהמזון האבוד בישראל עד שנת 2030 יצרף את מדינת ישראל למדינות העולם המערבי שהתחייבו לכך בספטמבר 2015.

כרוך מסכם את הדוח ומציין כי ניתן, אפשר וצריך להגדיל בצורה משמעותית את היקפי המזון המוצל בישראל. ארגון לקט ישראל שם לעצמו למטרה להגדיל ב 300% לפחות את היקף המזון המוצל עד 2020. על מנת להגיע ליעד שאפתני זה נדרשת תמיכה מצד קובעי המדיניות בישראל ומספר צעדים, שלא יעלו שקל אחד למדינת ישראל. חלק מהצעדים כרוכים בחקיקה:
1. קביעת יעד לאומי להצלת מזון, אשר יקבע הפחתה של 50% בהיקף אובדן המזון עד לשנת 2030, בהתאם לעקרונות שגיבש האו"ם ושאומץ על ידי ממשלת ארה"ב ומדינות אירופה בספטמבר 2015.
2. השלמת חקיקת חוק עידוד הצלת עודפי מזון, בדומה לחוק השומרוני הטוב הקיים בארה"ב.
3. הטלת חובת הצלת מזון על גופים ממשלתיים ומתוקצבים. חיוב גופים מתוקצבים על ידי המדינה, להתקשרות עם עמותת הצלת מזון מוכרת (כולל גופים בטחונים, צה"ל, חברות ממשלתיות וכד').

לקריאת הדו''ח - לחצו כאן