הכתובת,שנחשפה בגן לאומי כורסי, צילום: ג'ני מונרו Jennifer Munro כתובת באותיות עבריות החקוקה על לוח שיש גדול בן 1,500 שנים, אשר כמותה לא נמצאה עד היום בארץ, נתגלתה בחפירות בגן הלאומי חוף כורסי שבחוף המזרחי של הכינרת, ובכך מאששת בפעם הראשונה כי היישוב הקדום היה יהודי או יהודי נוצרי.
"עדות ראשונה זו לקיומו של ישוב יהודי מחזקת את הסברה, שהייתה עד כה בגדר פולקלור, כי היישוב הוא אכן 'כורסי' - המקום שבו ביקר ישו וביצע את 'נס החזירים' המפורסם על פי הברית החדשה", אומרת פרופ' מיכל ארצי ממעבדת האטר במכון ללימודי ים ע"ש רקנאטי באוניברסיטת חיפה אשר מנהלת את החפירה יחד עם ד"ר חיים כהן ובשיתוף רשות העתיקות ורשות הטבע והגנים.
» רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו אלינו לפייסבוק על קיומו של ישוב עתיק במקום, בצפון מזרח הכינרת, היה ידוע כבר בשנות השישים, כאשר פרופ' אבר רבן מאוניברסיטת חיפה, יחד עם מנדל נון מקיבוץ עין גב, מצאו שרידים של שובר גלים גדול מתחת לפני הים במסגרת סקר שערכו במקום. מאוחר יותר, במרחק לא רב, נמצאו שרידיה של עיר שעיקר המאפיינים בה היו של אתר נוצרי מהתקופה הביזנטית - המאה החמישית לספירה.
המתחם כולו הפך בשנת 1980 לגן לאומי ולמקום ניתן השם "כורסי" על שם כפר סורי ששכן בסמוך. ההנחה הרווחת הייתה שמדובר בישוב "כורסי" או "ארץ הגדריים" שמוזכרת בברית החדשה, כמקום שבו הגיע אליו ישו במסגרת מסעותיו באזור הכנרת, ושם ביצע את 'נס החזירים' בו גירש שדים והעבירם לתוך חזירים.
ירידת המפלס החדה של הכינרת איפשרה לחוקרי אוניברסיטת חיפה לחזור לחפירות באזור שובר הגלים, בזכות תמיכה של קרן AVERY- TSUI מארה"ב, ובשיתוף עם רשות העתיקות ורשות הטבע והגנים. מהר מאוד הבינו החוקרים כי הנמל הקדום גדול בהרבה ממה שחשבו עד כה, וכי ייתכן שמדובר בחלק מהאתר הביזנטי, או שמדובר ביישוב סמוך ונפרד. העיר הקדומה סוסיתא, אשר גם היא נחפרת ונחקרת על ידי חוקרים מאוניברסיטת חיפה ונמצאת במרחק לא רב, השתמשה ככל הנראה גם היא בשירותי הנמל.
ד"ר חיים כהן ופרופ' מיכל ארצי ליד הכתובת, צילום: ג'ני מונרו Jennifer Munro אבל שום דבר לא הכין את החוקרים לגילוי יוצא הדופן: לוח שיש עשוי חתיכה אחת בגודל של 150 / 70 ס"מ ועליו כתובת בשפה הארמית באותיות עבריות: 'אמן' ו'מרמריה'. פרוש המילה 'מרמריה' הוא ככל הנראה 'שיש', אולם יש בין החוקרים כאלה הסוברים שהמילה מרמזת על מריה, אמו של ישו. לדברי החוקרים, כתובת בעברית משנת 500 לספירה מעידה על יישוב יהודי או יישוב מעורב. לאור זאת, ההנחה המקובלת ביותר היא ש-500 שנים קודם לכן היישוב היה יהודי לחלוטין. "קיומו של ישוב יהודי בחופיה המזרחיים של הכינרת הוא דבר נדיר מאוד. עד היום לא הייתה לנו שום הוכחה לכך שישובים יהודיים, שנעלמו עם השנים, אכן התקיימו באותה תקופה לחופי הכינרת, פרט למגדל". אמרה פרופ' ארצי.
השילוב של כל הממצאים הובילו את החוקרים 2000 שנים לאחור, למסעות ישו באזור, ובעיקר ל"ארץ הגדריים" הלא היא כורסי. על פי הברית החדשה, ישו הגיע ל"כורסי" כשהוא חוצה את הכינרת מנמל אחד לנמל אחר. לדברי החוקרים, מכיוון שזה הנמל היחידי באזור, יחד עם הכתובת שמעידה על שורשים יהודיים מהווים עדות ארכיאולוגית לכך שייתכן ומדובר ב"כורסי" של הברית החדשה.
מעבר לכך, הכתובת יחודית מבחינות נוספות – ולמעשה הראשונה מסוגה שנמצאה בארץ. מרבית לוחות ההקדשה מתקופה זו היו עשויים פסיפס והוטבעו ברצפת המתחם. לוח זה הוא הראשון מסוגו שנחקק על שיש, שהוזמן באופן מיוחד מיוון. הכתובת נמצאה בכניסה לחדר פנימי בתוך מבנה שכנראה שימש כבית כנסת. "ההקדשה מורכבת משמונה שורות, כלומר היא מאוד מפורטת או נרחבת'' אומרת פרופ' ארצי. ''לרוב לא מוצאים כל כך הרבה מילים באותיות עבריות שחרוטות באבנים, ולכן לאותו אדם שהוקדשה הכתובת הייתה השפעה עצומה על אנשי המקום. אין מקבילה להקדשה כה מפורטת ויקרה בתגליות הארכיאולוגיות שנמצאו עד כה בישראל".
בחפירות בגן הלאומי חוף כורסי משתתפים מתנדבים מהארץ ומחו"ל בעיקר סין ומטאיוואן וסטודנטים מהתכנית הבינלאומית של אוניברסיטת חיפה ונערכות בדיקות של רדאר חודר קרקע ואחרות בשיתוף ד"ר יוסי סלומון מהטכניון וחוקרים מספרד וצרפת. כמו כן השתתפו מתנדבות מאולפנה בנוב כחלק מפרויקט "הנחלה" של רשות העתיקות. ממצאים ארכיאולוגיים נוספים באתר כוללים כלי חרס ונר חרס שעליו מופיעים דגים, ואחד אחר שעליו מופיעה ספינה.
