צילום: באדיבות ארגון מגדלי העופות ועדת הכלכלה של הכנסת החלה היום להכין לקריאה שנייה ושלישית את פרק ד' מתוך הצעת חוק התוכנית הכלכלית (חוק ההסדרים) – העוסק ברפורמה בענף הפטם - גידול עופות למאכל. היו"ר חה''כ איתן כבל הבהיר כבר בפתח הדיון: "המשק המשפחתי הולך ונעלם ועשוי להימחק. בשבילי חקלאות היא שמירה על גבולות הארץ. היאחזות על גבולות במקומות שאף אחד לא רצה להיות בהם. אנו נעשה את הכול בכדי שהחוק יובא בהסכמה. זה חוק שלא יוכל לבוא בכפיה. ולכן יש לכפות על הצדדים להגיע להסכמה".
בהמשך הדיון הוסיף ח"כ כבל: "הצרכן הוא האלוהים שלנו ואנחנו דואגים קודם כל לצרכנים, אבל זה לא אומר שצריך לדרוס את החקלאים. נדאג להביא הצעה שזה נהנה וזה לא חסר, נעשה לטובת הצרכנים בלי לפגוע בחקלאים". חה''כ כבל אף ביקש מנציגי האוצר התייחסות להשפעות השליליות של ההצעה על נושא צער בעלי-חיים והחשש לעליה בהשמדת עופות.
» רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו אלינו לפייסבוק סגן הממונה על התקציבים באוצר, אודי אדירי, הסביר את ההצעה ואמר כי מדובר בענף שמגלגל מחזור של 4.5 ומשפחה מוציאה על עוף כ-200 שקלים בחודש. "אין לנו שום דבר נגד המגדלים, העניין הוא רק של יוקר המחייה. בשנתיים האחרונות עלו מחירי העוף וכי בחסות מועצת הלול נעשה הסדר חלוקת שוק משנת 2012, שהגביל את הכמות והביא לעלייה של 25% במחיר. בהצעה באנו לקבוע שמועצת הלול לא תוכל לעשות הסדר כזה ולחלק את השוק, וכן שגם מגדל הקשור למשחטה לא יוכל לבצע הסדר דומה. יש טענה של החקלאים שיש פערי תיווך, אנחנו לומדים אותה ברצינות ואם נמצא ראיות נמצא דרך לטפל בזה", אדירי התייחס גם לסוגיית צער בעלי חיים ואמר כי ההצעה לא תוביל להשמדה מוגברת. לדבריו, בפטם אין השמדה של אפרוחים לפי מין, והרפורמה תוביל לגידול של יותר עופות ומכירה של יותר עופות.
מזכ"ל תנועת המושבים ויו"ר התאחדות חקלאי ישראל, מאיר צור אמר בדיון: "אחרי הרבה מאוד שנים, נכנסנו למו"מ עם ממשלת ישראל ממשי וזאת כדי לקחת את החקלאות למקום אחר ולהסדיר את כלל הנושאים של החקלאות שנמצאת כיום במשבר. הדבר הכי גרוע שהאוצר מציע זה בנושא ההגבלים העסקיים. זה לא יכול להיות ולא הוגן לעשות את זה ולכן יש להוריד את זה מידית מסדר היום. בנוגע לתכנון בענף אמר צור כי התכנון הוא חשוב ומשמעותי. ''אנחנו עוסקים בפרנסה של החקלאים, בעלי חיים ובצרכנים. אנחנו רוצים לפקח על המחיר ועל הכמות וזאת בכדי שהצרכן לא יפגע וכדי שלא יישמדו בעלי חיים לשווא. לא ניתן להוציא את התכנון ממועצת הלול ואח"כ המדינה תרצה שהם יפקחו על הווטרינריה ועל כל שאר הדברים. יש כאן מנגנון טוב וצריך לשמור עליו ולהתאים אותו למצב".
מזכ"ל התאחדות חקלאי ישראל, אבשלום (אבו) וילן: "במידה ולא יהיה תכנון בענף הפטם, אז יהיו עליות ומורדות ואז יהיה מצב בו המגדלים יצטרכו להשמיד אפרוחים והצרכן הוא זה שיסבול. ניתן לראות זאת שהמחיר של הפטם לא עלה במהלך החגים. בנוגע לחוק ההגבלים העסקיים אמר וילן: "למה לכ-30 מגדלים אסור להיות בעלי משחטה? זה נהוג בכל העולם ואין איסור על כך. האוצר מוביל את החוק שמגדלי הפטם יהיו עבדים בכך ששום מגדל לא יכול להיות בעל משחטה ולא בעל אריזה,. אנחנו מוכנים ללכת להסדר שתהיה שליטה על הכמויות. המדינה באה לתלונות לעצמה כי מועצת הלול זה גוף של המדינה. מבחינתנו הפטור מההגבלים העסקיים לא יעבור".
מזכ"ל התנועה הקיבוצית, ניר מאיר: "גם אני למדתי כלכלה בנעורי. המנגנון של 'היד הנעלמה' לא עובד בחקלאות. כמה כישלונות נצטרך לספוג כדי שהלקח הזה ילמד? הרי רק החקלאים משלמים את מחיר הטעויות. לא עברה שנה וקצת מחוק ההגבלים העסקיים בחקלאות וכבר האוצר לא מרוצה ומנסה לדחוף תיקון מבלי שאף אחד מבין את השלכותיו. התיקון שאתם מציעים יוביל לסגירת אינטגרציות כך שיישארו שלושה שחקנים חזקים וכל השאר ימחקו. השוק ישלט ע"י בעלי ההון בלבד''. מאירי הוסיף כי השבוע התקיימה ישיבה אצל מנכ"ל משרד ראש הממשלה שם הוא ''נדהם לגלות כי הגיל הממוצע של החקלאי היום עומד על 64 ושנה הבאה יהיה 65 והסיבה לכך היא שאף אחד לא רוצה להיכנס לתחום בו באופן שיטתי ישנו מנגנון ממשלתי שפוגע וגורם נזקים לעוסקים בו".
צילום: לילך עופר, באדיבות אנונימוס ח"כ דב חנין (הרשימה המשותפת) דחה את הטענה ואמר כי אם לא יהיה תכנון יהיו עודפים גדולים ואם יהיו עודפים יהיו השמדות. אדירי השיב כי ההיצג שיגדל יתאזן עם ביקוש שיגדל כתוצאה מהורדת המחירים. לדבריו, הרפורמה תוביל להורדת המחיר לצרכן ב-10-15% ותחסוך כ-250 שקל בשנה למשפחה, כך שהצריכה תעלה ולא יהיו עודפים.
ח"כ וקנין התייחס לרפורמה ואמר כי ב-10 השנים האחרונות מחיר הפטם כמעט לא השתנה. לדבריו, החקלאי הבודד לא שורד מול ענקים כמו רמי לוי ואחרים, החקלאים רק רוצים לחיות בכבוד ולא הם אחראים על פערי התיווך. "אלה שיש להם מכון רבייה, מכון תערובת ומשחטה הם יעשו את הקרטל הבא והמחיר לא ירד", לדבריו, כבר היום אפשר להוריד את המחיר ב-15%, לדאוג לצרכן ולהוריד את יוקר המחייה, באמצעות תכנון ומחיר מטרה כמו שנעשה בענף הביצים. "ליוקר המחייה גורמים אותם חזירים שרוצים להרוויח יותר ממה שצריך",
ח"כ נורית קורן (הליכוד) אמרה כי צער בעלי החיים רק ילך ויגדל, וכי צריך לאזן בין האזרחים לחקלאים, ולכן הבעיה התנגדות לרפורמה. אבשלום וילן הוסיף כי כבר חודשיים שאין הסדר והמחיר לא עלה ולא ירד. לדבריו, בלי תכנון הצרכן יסבול ממחיר תנודתי שיעלה וירד. "שום חקלאי לא יוכל להיות בעל משחטה והדבר יביא את החקלאים למצבי קיצון שהמגדלים הם כמו עבדים".
ח"כ איתן ברושי (המחנה הציוני) הוסיף כי את הטעויות משלמים בסוף החקלאים וצריך להקים ועדת חקירה שתבדוק איך החקלאים הם שמשלמים תמיד את המחיר. הוא הוסיף כי חוק ההסדרים לא מאפשר מספיק זמן להגיע להסדר, והציע להגיע להסכמות עד סוף השנה. "אין אפשרות שתהייה חקלאות בישראל ללא מעורבות ממשלתית". אמר ברושי.
ח"כ יעקב פרי (יש עתיד) אמר כי הוא לא השתכנע שיש קרטל, וכי לא החקלאים קובעים את המחיר אלא המשווקים. "אני תומך בכך שתהייה ירידת מחיר לצרכן, אבל לא התרשמתי שכך באמת יקרה. מילת המפתח היא תכנון בהסכמה, לכן אין מקום להעביר את ההצעה במתכונת הנוכחית", אמר. מזכ"ל תנועת המושבים, מאיר צור, אמר כי החקלאים מבקשים להוציא את התיקון של חוק ההגבלים העסקיים, כי הוא יביא למצב שבו כל פעם שהם ייפגשו הדבר יוביל אותם לחדר החקירות.
ח"כ שמולי אמר כי "כחלון ברח מהגז והוא חייב רפורמה על החגורה". לדבריו, המדינה באה בטענות לעצמה, כי היא יושבת במועצת הלול. "איך לא ידעתם מה קורה שם", שאל שמולי את נציגי האוצר. הוא הוסיף כי לאוצר אין מושג מה יקרה בעתיד. "יש תיאוריה שתהייה הצפה, אבל בחקלאות זה מתנהל אחרת התיאוריות לא עובדות, וגם בנושא צער בעלי חיים לא נותנים תשובות".
ח"כ תמר זנדברג (מרצ): "יש תפיסה עקבית של האוצר שמקדשת תחרות, אבל התפיסה הזו לא עומדת במבחן המציאות. כבר היום יש עודפי היצע והשמדות, אז איך אפשר יהיה להוריד את המחיר עם עוד עודף היצע. הטענות על קרטל זה תמיד בשוק עם שחקנים קטנים, אף פעם לא טוענים לקרטל בין שני שחקנים גדולים ותמיד מנסים לשכנע אותנו שיש תחרות בין הגדולים".
נציגת מגמה ירוקה, שקד ארד: "אנחנו בדרך כלל לא מודעים לנושאי סביבה וצער בעלי חיים. דיברו על העודפים, כל תרנגולת נוספת גם שלא אוכלים אותה זה סבל ומדובר על מיליוני אפרוחים. מדברים גם על פגיעה סביבתית חמורה ותוספת של 132 אלף קוב צואה, 226 אלף קוב של חלקי גופות וגופות שנזרקים וגם לזה יש מחיר שהאוצר לא סופר. מי משלם על הזיהום הסביבתי הזה? בסוף אנחנו הצרכנים נשלם. לכן אני קוראת לנציגי הציבור לשמור עלינו כאזרחים ולעצור את הדבר הזה".
