פגיעה ברפת בבאר טוביה במבצע צוק איתן, צילום: באדיבות התאחדות מגדלי הבקר לחלב בכנס של ענף החקלאות באיגוד שמאי הביטוח שנערך בחודש שעבר, התריעו שמאיי הענף באיגוד מפני סגירת ענפים חקלאיים ועל החשש הכבד והממשי מקריסתם של משקים חקלאים. כל זאת מתלווה לגזירות הכלכליות ומנגנון הפיצוי בגין "נזק עקיף" של מס רכוש הפועל באיטיות תוך סטייה מהמתווה והמסלולים שהוסכמו יחד עם המגזר החקלאי.
''מנגנון הבדיקה פועל בחוסר אחידות, בלוחות זמנים ארוכים, ללא נהלי עבודה מסודרים ובניגוד לכוונת המחוקק להליך קצר ויעיל. בכך, מקפח המנגנון את זכותם של החקלאים לפיצוי ראוי והוגן ובפרק זמן סביר'' אומרים באיגוד שמאי הביטוח.
» רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו אלינו לפייסבוק עמוס רגב, יו"ר הנהלת ענף החקלאות באיגוד השמאים, התריס על כך שמיד בתום מבצע 'צוק איתן', ולמרות קבלת הודעות נזק רבות מהחקלאים, לא שעו מס רכוש והמדינה לקריאתו להפניית שמאים בזמן אמת, בכדי לסייע לחקלאים להוכיח את עצם קיומם של הנזקים. הדרישה ל'הוכחת הקשר הסיבתי', יצאה רק לאחר הגשת התביעות ובחלוף זמן רב לאחר היעלמותם של "הראיות בשטח".
לכן, עמד רגב על ההטעיה שניחתה על החקלאים שבחרו להגיש את תביעותיהם במסלול ירוק. רגב יצא בקריאה לשר האוצר משה כחלון, להתערב בכל הקשור לתשלום פיצויים לחקלאים שנפגעו עקב המבצע.
השמאי שלמה שרף, חבר הנהלת הענף, הציג סקירה כללית של התנהלות שיטות הפיצוי לחקלאות ע"י מס רכוש בעשור האחרון. לדבריו, עד מלחמת לבנון השנייה, המדינה הסתייעה במערך שמאות שהורכב משמאים חברי האיגוד וכך כל התביעות טופלו באופן פרטני ואישי. ב"מלחמת לבנון השנייה" מפאת ריבוי התובעים (כ-3,000) ומפאת מגוון הנכסים הכוללים עשרות מיני פרי ומאות זנים ועקב מרחב גיאוגרפי גדול (עד 50 ק"מ מגבול לבנון), פותח מודל פיצוי נורמטיבי (לפי דונם/סוג/זן), באופן שהתביעות טופלו ביעילות ובפרק זמן קצר ע"י רשות המיסים.
בעקבות מבצע "צוק איתן", נרקם שינוי במתווה הפיצויים, ובמקום מודל נכסי המתייחס לגידולים ומאפייניהם, נקבע לראשונה מודל פיננסי של מתן הפיצויים לפיו - נוסחת הפיצוי לחישוב הנזק במסלול הירוק, היא ממוצע של ארבע שנים שקדמו למבצע, מוכפל במקדם ימי הלחימה, במקדם משלים ההוצאה נחסכת ובמקדם הפיצוי.
''בקביעת מודל זה מעורבים פוליטיקאים שפועלים בחוסר מקצועיות, תוך שהם מתעלמים מכללי השמאות המקובלים ומגורמי המקצוע בתחום: משרד החקלאות, ארגוני החקלאים, מועצות הייצור ואחרים'' אומר רשף. ''מערך השמאות במנגנון הפיצוי הנוכחי אינו מאגר שמאים מוסדר. הפעלת השמאים המאוחרת, ללא כללים להפעלה שוויונית, גורמת בנוסף להטיית האובייקטיביות של השומות, מה שמזכיר לנו את שמאי הבית והמאבקים בנושא רשימות השמאים בחברות הביטוח. מה גם שהפניית שמאי מס רכוש לבדיקת הנכסים החקלאים שנפגעו, התבצעה אם בכלל, רק לאחר הענקת המקדמות ולעיתים אף לאחר מתן פיצוי משוער, שבועות או חודשים רבים לאחר "היעלמות הראיות" מהשטחים החקלאיים''.
לדברי שרף, בעקבות התנהלות זאת של מס רכוש, ישנם חקלאים הנדרשים בימים אלה להחזיר כספים לרשות המיסים וחלקם נמצאים על סף קריסה.
כלקח מכך, עמדת איגוד השמאים היא, שיש ליתן את הדעת, כיצד לקבוע מראש לכל התרחשות - צוות, קריטריונים ונוהלי עבודה מסודרים. כמו כן, יש ליצור מנגנון הודעת נזק עקיף למס רכוש, כך שבמידת הצורך, יופנה מידית למקום שמאי ומס רכוש ולא כפי שקורה היום בפועל שהשמאי מופנה שנה לאחר האירוע, אם בכלל. יישום מנגנון הפיצוי במסלול ירוק במתכונת הנוכחית, שבועות או חודשים לאחר "צוק איתן", פוגע בזכות האדם לאסוף ראיות בזמן אמת.
הנהלת ענף החקלאות באיגוד השמאים, תקיים את ישיבותיה הקרובות ביישובי עוטף עזה, כאות הזדהות עם מצוקתם של החקלאים והתושבים בעוטף עזה ובסביבתו. כמו כן, בכוונת הנהלת הענף לגלות מעורבות אינטנסיבית ולהגביר את פעילותה מול המחוקק, מול וועדת הכספים ובוועדת המשנה שמונתה בחודש יולי האחרון לעניין זה.
