הנזק בטחנה צילום: רשות ניקוז ונחלים קישון טחנת הנזירים העתיקה אשר בנחל ציפורי הוצתה ביום שישי לפנות בוקר ע''י אלמונים. השומר ששהה במקום והבחין בלהבות הזעיק למקום את מנכ"ל הרשות. גג הרעפים של הטחנה נשרף כולו וקרס, ולקומה העליונה של המבנה נגרם נזק משמעותי. מנכ"ל רשות ניקוז ונחלים קישון חיים חמי, הורה להגיש תלונה במשטרת חוף.
טחנת הנזירים הינה מבנה עתיק מהמאה ה-16 שאותו חוכרת רשות ניקוז ונחלים קישון מהמסדר הכרמליטי לתקופה של 20 שנים. מדי שנה, בחגים ובמהלך חודשי האביב והקיץ, מבקרים במקום אלפי ישראלים ותיירים. בטחנה מוקם מרכז ראשון מסוגו בארץ לחקר ולימוד סביבת הנחלים ושיקום נחלים, בו מופעלות תוכניות חינוכיות וקהילתיות בשיתוף עם תושבי האזור, במסגרתן עוסקים ילדים, בני נוער והוריהם בשיקום נחל ציפורי וסביבתו וביצירת חיים משותפים סביב הטחנה והנחל העובר בתוכה.
» רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו אלינו לפייסבוק מנכ"ל רשות ניקוז ונחלים קישון, חיים חמי אמר לאחר האירוע: "אינני יודע מי עשה את הדבר הנפשע הזה, אבל זה לא ירפה את ידי ואת ידיהם של אנשי רשות הניקוז שפועלים כאן לכל אורך השנה, ביחד עם השכנים מאיבטין, ראס עלי, כעביה, הרדוף נופית וישובים נוספים. אנחנו כבר פועלים במרץ לשקם את המקום ואני רוצה לקוות שבתוך שבועות ספורים הכל יחזור להיות כשהיה. בכל מקרה, ביתר החלקים של הטחנה נמשיך לארח את האלפים שנוהגים להגיע לכאן בחודשי האביב והקיץ. נמשיך לפעול וליצור כאן סביבת חיים משותפת ויצירתית ונקים בטחנה את מרכז ההדרכה הראשון בארץ שיוקדש כולו לנושא שיקום נחלים".
יש לציין, כי בתחילת החודש דווח בדף הפייסבוק של ארגון 'השומר החדש', על אירוע זריקת אבנים בטחנת הנזירים. 30 תלמידי יב' שהגיעו להתנדב בעבודות חקלאיות בטחנה ובשטחי המרעה של רמת יוחנן הותקפו באבנים מכיוון הכפר ראס עלי, כאשר ירדו מהאוטובוס . המתנדבים נמלטו לטחנה ללא פגע, והמשטרה שהגיעה למקום פתחה בחקירה.
הנזק בטחנה צילום: רשות ניקוז ונחלים קישון טחנת הנזירים הינה טחנת קמח בעלת ארבעה מפלסים שנבנתה בתקופה העותומאנית (1516-1917 לספירה) וממוקמת באפיקו של נחל ציפורי. הטחנה, שנראית יותר כאחוזה, הונעה בכוח המים הזורמים וניזונה ממימיו השופעים של מעיין עין יבקע (ראס על עין), המעיין הראשי בנחל ציפורי, השוכן כ-2 ק"מ מזרחית לטחנה. מי המעיין הגיעו אל בריכת אבן שראשיתה עוד בתקופה הרומית (63 לפנה"ס- 324 לספירה) , משם הובלו באמצעות אמה בנויה לתוך ארובה מיוחדת בגג הטחנה, ובאמצעות זרימת המים הונעו אבני הריחיים הכבדות שטחנו את הקמח.
טחנת הנזירים קיבלה את שמה מאחר שנרכשה על ידי מסדר הכרמליטים בחיפה. המנזר רכש את המבנה באמצע המאה ה-19 מבעליה הקודמים, משפחה דרוזית משפרעם.
עד היום ניתן להבחין בסמל הכנסייה הכרמליטית החרוט על משקוף האבן מעל הכניסה. טחנת הנזירים פעלה עד שלהי שנות ה-20 של המאה ה-20, אז החלו לפעול בשפרעם ובכפרים נוספים באזור טחנות קמח שהופעלו בכוח מנועי דיזל, ועד מהרה יצאה מכלל שימוש.
