צילום ארכיון באדיבות עמותת אנונימוס שאריות ביולוגיות במזון מהחי, משחטות הסובלות מתנאים תברואתיים נמוכים והיעדר פיקוח על מזון מהחי במסעדות. אלה הממצאים העיקריים שעולים מדו"ח מבקר המדינה בנושא הפיקוח על מוצרי מזון מן החי שפורסם היום (ד').
פעולת הביקורת נעשתה בין החודשים ינואר עד יולי 2013 במשרד החקלאות ופיתוח הכפר ובכ-20 רשויות מקומיות. בעיקר נבדקו היקפי המשרות של הווטרינרים של הרשויות, תקינותן של בדיקות טרום-השיווק שנעשות למזון מן החי בכניסה ליישובים; פיקוח הווטרינרים של הרשויות על בתי עסק לשיווק מזון מן החי; פעילותם של בתי שחיטה לבעלי כנף; הבקרה על העברת בהמות וצאן לשחיטה; הפיקוח בנוגע לשאריות ביולוגיות וכימיות במזון מן החי; וטיפול המשרד בקביעת כללים מחייבים בנושא צער בעלי חיים. בדיקות השלמה נעשו במשרד הבריאות, במשרד הפנים ובמרכז השלטון המקומי.
» רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו אלינו לפייסבוק מזון מן החי כולל בשר בקר, בשר צאן, בשר חזיר, בשר עוף, דגי מאכל, חלב, ביצים ודבש, ואת הפיקוח עליו מבצעים משרד החקלאות ופיתוח הכפר, משרד הבריאות, וכן הרשויות המקומיות באמצעות וטרינרים שהן מעסיקות לשם כך. הפיקוח על המזון נועד להבטיח שהמזון שהציבור צורך יהיה בטוח מפני גורמי סיכון מיקרוביולוגיים וכימיים.
יחידת השירותים הווטרינריים היא יחידת סמך במשרד החקלאות. תפקידי היחידה הם בין היתר פיקוח על מוצרי מזון מן החי, פיקוח על הטיפול במחלות של בעלי חיים ובמחלות שיכולות לעבור מבעלי חיים לאדם, ייעוץ למשרד הבריאות בעניין רישום תרופות וטרינריות, מתן רישוי לרופאים וטרינריים ופיקוח בנושא צער בעלי חיים.
על פי נתוני השירותים הווטרינריים ובריאות המקנה במשרד החקלאות, הופקו בישראל בשנת 2011 משחיטת בעלי כנף כ-435 מיליון ק"ג עוף פטם, כ-100 מיליון ק"ג עוף הודו. כמו כן נשחטו בישראל בשנה זו כ-104,000 ראשי בקר, כ-115,000 ראשי צאן וכ-195,000 חזירים. באותה שנה יובאו לישראל כ-69 מיליון ק"ג בשר בקר קפוא, כ-1.7 מיליון ק"ג בשר צאן קפוא וכ-1.3 מיליון ק"ג בשר עגל חלב קפוא.
שרשרת הפיקוח על המזון מן החי מתחילה בפיקוח על המזון שניתן לחיות המשק המשמשות למאכל ונמשכת עד שהמזון מן החי משווק לצרכן. סמכויות הפיקוח של משרדי הממשלה ושל הווטרינרים ברשויות המקומיות (להלן - הווטרינרים הרשותיים) על המזון מן החי הוגדרו בחקיקה. קיימים חוקים המדריכים את העוסקים בתחום המזון, ביניהם פקודת בריאות הציבור (מזון) (נוסח חדש), התשמ"ג-1983, וכן פקודת מחלות בעלי חיים [נוסח חדש], התשמ"ה-1985. נוסף על כך נחקקו בתחום זה בין השאר החוק לפיקוח על יצוא של בעלי חיים ושל תוצרת מן החי, התשי"ז-1957; חוק הרופאים הווטרינרים, התשנ"א-1991; וחוק רישוי עסקים, התשכ"ח-1968.
פעולות הביקורת בחודשים ינואר-יולי 2013 בדק משרד מבקר המדינה לסירוגין כמה היבטים הנוגעים לפיקוח על מזון מן החי בישראל . בבדיקה נבחנו היקפי המשרות של הווטרינרים הרשותיים; תקינותן של בדיקות טרום-השיווק שנעשות למזון מן החי בכניסה ליישובים (בדיקות משנה); פיקוח הווטרינרים הרשותיים על בתי עסק לשיווק מזון מן החי; פעילותם של בתי שחיטה לבעלי כנף; הבקרה על העברת בקר, צאן וחזירים לשחיטה; הפיקוח על שאריות ביולוגיות וכימיות במזון מן החי; וטיפול משרד החקלאות בקביעת כללים מחייבים בנושא צער בעלי חיים. הביקורת נעשתה בשירותים הווטרינריים וב-20 רשויות מקומיות. בדיקות השלמה נעשו במשרד הבריאות, במשרד הפנים ובמרכז השלטון המקומי.
עיקרי הממצאים יכולתם של הווטרינרים הרשותיים למלא את משימותיהם
1. הווטרינר הרשותי כפוף לשני גורמים - משרד החקלאות, הקובע את הדרישות המקצועיות ממנו ומסמיך אותו לתפקידיו, והרשות המקומית המשלמת את שכרו. בשל כך נוצר מתח בין השאיפה של המשרד להבטיח פיקוח וטרינרי איכותי ומקיף ככל שניתן ובין הרצון של הרשויות המקומיות לחסוך עד כמה שניתן בהוצאות הכספיות הקשורות לעניין זה.
2. משרדי החקלאות והפנים לא פעלו יחדיו כדי לקבוע הוראות מחייבות לרשויות המקומיות בדבר היקפי המשרה הנדרשים לווטרינרים הרשותיים, על פי מאפייני כל יישוב (ובהם מספר התושבים ביישוב והיקף המסחר במזון מן החי המתבצע בו). בפועל היקף משרתו של הווטרינר הרשותי נתון לשיקול דעתה של הרשות המקומית.
בדיקות משנה בדיקות אלה נעשות למזון מן החי בכניסה ליישוב, כדי לוודא שלתחומיו לא יוכנס מזון שאינו ראוי למאכל אדם, בשר שמקורו בשחיטה שנעשתה במקום שלא אושר לכך (שחיטה שחורה), בשר שהוברח ממדינה אחרת, ובשר שלא נשמר בטמפרטורה המתאימה. על הווטרינר לבדוק בין היתר שיש ליצרני המוצרים ולמובילים שלהם רישיונות מתאימים, שהטמפרטורה שבה מאוחסן המזון בכלי הרכב המוביל תקינה, ושתאריך התוקף המוטבע על המוצרים לא חלף. כמו כן יש לבדוק לכל הפחות, ולו מדגמית, את המראה, הריח והמרקם של מוצרי המזון עצמם, כדי לוודא את תקינותם או לגלות פגמים שנפלו בהם.
1. בכמה מן היישובים שנבדקו נמצא שלא נעשו בדיקות משנה כלל; בכמה יישובים אחרים נמצא שבדיקות המשנה שנעשו היו חלקיות בלבד - הווטרינר כלל לא בדק את מוצרי המזון המוּבלים, אלא רק את קיומם של המסמכים הרלוונטיים ואת הטמפרטורה שבה אוחסן המזון בכלי הרכב המוביל.
בסקר שביצע משרד החקלאות בעקבות ביקורת זו נמצא כי 16% מהרשויות המקומיות אינן מבצעות בדיקות משנה כלל, ו-9% מהרשויות מבצעות בדיקות משנה חלקיות בלבד. יוצא אפוא שרבע מהרשויות המקומיות אינן מבצעות את בדיקות המשנה כנדרש.
2. משרד החקלאות לא קבע נוהל המסדיר את העברת המידע בין הווטרינרים הרשותיים בנוגע למי שניסו להחדיר (בכלי הרכב המובילים או בדרך אחרת) מזון שאינו ראוי למאכל לתחומי היישובים. בהסדרה כזאת היה כדי לסייע לווטרינרים לסכל ניסיונות כאלה ביתר הצלחה, לאתר מזון פגום ולהשמידו.
3. משרדי החקלאות והבריאות החלו עוד בשנת 2009 בפעולות להסדרה מחודשת של נושא בדיקות המשנה, אך פעולות אלה טרם הושלמו.
4. מרכז השלטון המקומי בישראל חילק את כספי פדיון האגרות בגין בדיקות המשנה גם לרשויות מקומיות אשר לא ביצעו אותן. בכך נמנע השימוש בכספים אלה כתמריץ לרשויות המקומיות לבצע את בדיקות המשנה.
פיקוח על שיווק מזון מן החי ביישובים בתי עסק המשווקים מזון מן החי לציבור כוללים בין היתר מפעלי מזון, רשתות שיווק, מסעדות ואולמות שמחה.
1. בכמה מן הרשויות המקומיות שנבדקו לא עשה הווטרינר הרשותי פיקוח בכל סוגי בתי העסק המשווקים את המזון לציבור. פיקוח חסר היה בעיקר במסעדות ובאולמות שמחה. עוד נמצא כי לעתים הייתה תדירות הביקורות שביצעו הווטרינרים הרשותיים בבתי העסק נמוכה - במקרים מסוימים נעשתה ביקורת כזאת רק פעם בשנה.
2. יש רשויות מקומיות שחוקקו חוק עזר המאפשר להן להטיל קנס על בעל עסק שהחזיק מוצרי מזון מן החי שאינם ראויים למאכל אדם והתכוון לשווקם לציבור. ואולם לא כל הרשויות המקומיות חוקקו חוק עזר כזה, ולפיכך אין בידן כלי אכיפה זה.
היעדר פיקוח ממשלתי על עבודת הווטרינרים הרשותיים
אין פיקוח של גורם ממשלתי על הווטרינרים הרשותיים, כדי לוודא שהם מבצעים את בדיקות המשנה ואת הביקורות בעסקים לשיווק מזון מן החי כנדרש.
משחטות לבעלי כנף 1. בישראל פועלות, על פי אישור השירותים הווטרינריים, כ-30 משחטות לבעלי כנף. חלק מהמשחטות משווקות את תוצרתן לשוק המקומי בלבד, וחלקן משווקות את תוצרתן גם לחו"ל. מהערכות שנתנו השירותים הווטרינריים לכל משחטה מהבחינה המקצועית והתברואתית, עולה כי המשחטות המשווקות לשוק המקומי בלבד הן ברמה מקצועית ותברואתית נמוכה, לעומת המשחטות המשווקות גם לחו"ל. הערכה מעודכנת של המשחטות שעשה משרד החקלאות לאחר ביקורת זו העלתה כי רק 30% מהמשחטות המשווקות לשוק המקומי בלבד הן ברמה טובה מבחינת עמידתן בדרישות מקצועיות ותברואתיות של השירותים הווטרינריים. לעומת זאת, כל המשחטות המשווקות גם לחו"ל הן ברמה טובה עד מצוינת.
2. השירותים הווטרינריים מצאו ליקויים חמורים באחת המשחטות, ובמשך תקופות ארוכות חזרו ודרשו מהנהלתה לתקנם. ואולם אף שליקויים משמעותיים חזרו ונשנו בה הם דחו פעולה של הסרת היתר ההפעלה של המשחטה כדי להפסיק את פעילותה. עוד נמצא כי שיקולים מקצועיים של השירותים הווטרינריים, שהביאו אותם לבקש במקרה מסוים להסיר את ההסמכה של וטרינר לפקח על משחטה, לא נראו עולים בקנה אחד עם שיקולי הרשות המקומית המשלמת את שכרו.
בקרה על שחיטת חיות משק 1. נמצא כי השירותים הווטרינריים אינם עוקבים אחר שחיטה של צאן ושל חזירים, ולכן אין להם אפשרות לדעת אם בעלי חיים אלה נשחטו על פי היתרי ההעברה לבתי המטבחיים.
2. עוד נמצא כי בין ינואר 2012 לאוגוסט 2013 ניתנו היתרי העברה לשחיטה בבתי המטבחיים ל-178,090 ראשי בקר. בנוגע ל-1,396 מהם אין דיווח שנשחטו, והמידע לגביהם לא עודכן. לפיכך אי-אפשר לדעת אם ראשי בקר אלה חזרו למשק או נשחטו שחיטה שחורה (במקום שאינו מאושר לבצע שחיטה).
שאריות ביולוגיות במזון מן החי 1. בדגימות ביצים שנלקחו ממספר קטן של לולים, בשלהי שנת 2012 - ראשית שנת 2013, נמצאו שאריות של דיאוקסינים, שהם חומרים רעילים, ברמות הגבוהות מן המותר. צריכה של ביצים המכילות חומר רעיל כזה במשך זמן, מסכנת את הבריאות, ובייחוד את בריאותם של פעוטות וילדים.
2. משרד החקלאות מבצע, באמצעות השירותים הווטרינריים, סקרים שנתיים לאיתור שאריות ביולוגיות במזון מן החי. בסקרים אלה נמצא כי בשיעור ניכר של ביצי מאכל היו שאריות של תרופות שאינן צריכות להימצא בהן.
קביעת כללים מחייבים בנושא צער בעלי חיים 1. בשנת 1994 נחקק חוק צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים) התשנ"ד-1994. מאז ועד לשנת 2013 נקבעו, באמצעות כמה תקנות, כללים שנועדו לסייע ביישום החוק בכמה תחומים. עם זאת, עד מועד סיום הביקורת, יולי 2013, עדיין חסרים כללים מחייבים בתחומים נוספים הקשורים לנושא, לדוגמה בנוגע לשטח המזערי שיש להקצות לרווחתה של תרנגולת מטילה.
2. רק בראשית 2013 נכנסו לתוקף לראשונה כללי "עשה ואל תעשה", שעוגנו בהנחיות של משרד החקלאות, בכל הנוגע להחזקת חזירים במכלאות.
3. היעדר כללים מחייבים בנוגע לחלק מחיות המשק, מצב שנמשך שנים רבות, גורם לחשיפתן לתנאי החזקה ירודים במשקים החקלאיים, לשלילת תנאי מחיה בסיסיים ולעתים גם לכאב פיזי.
סיכום והמלצות בכל שנה משווקים בישראל מיליוני ק"ג של מזון מן החי, ובכלל זה בשר בקר, בשר צאן, בשר חזירים, בשר עוף, ביצים ומוצרי חלב. כדי לוודא שהמזון המשווק ראוי למאכל ולמנוע פגיעה בבריאות הציבור, יש לפקח על השלבים של הייצור והשיווק שלו. יש לפקח על המזון שמסופק לחיות המשק שמהן מופקים הבשר, החלב והביצים; על תנאי הובלתם ושחיטתם של חיות אלה; על הובלת התוצרת ליישובים ועל בדיקות המשנה בכניסות אליהם; ועל בתי העסק ובתי ההסעדה המוכרים מזון מן החי.
הממצאים שעלו בביקורת זו מלמדים על ליקויים בפיקוח על המזון מן החי: המזון שניתן לבעלי החיים אינו מבוקר דיו, ולפיכך הוא כולל לעתים חומרים בלתי רצויים, שעלולים לעבור למזון המשווק לציבור ולסכן את בריאותו; המשחטות המשווקות בשר עוף לשוק המקומי בלבד הן ברמה נמוכה, לעומת המשחטות שמשווקות גם לחו"ל, בכל הנוגע לעמידה בדרישות המקצועיות והתברואתיות של השירותים הווטרינריים; הווטרינרים הרשותיים שאמורים לפקח על המזון מן החי בכניסה לתחום שיפוטה של הרשות ובבתי העסק המצויים בתחום זה, מועסקים בכשליש מהרשויות המקומיות בשיעורי משרה הנמוכים מ-30%, ועקב כך לא מתאפשר לחלקם למלא את משימותיהם במלואן; בכמה מן היישובים נעשו בדיקות משנה חלקיות או שלא נעשו כלל; בכמה מן היישובים נעשו הביקורות של הווטרינרים הרשותיים בחלק מהעסקים לממכר מזון מן החי בתדירות נמוכה, ולעתים לא נעשו כלל; אין גורם ממשלתי הבודק אם הווטרינרים הרשותיים מבצעים את משימות הפיקוח על המזון מן החי כנדרש; בסקרים שנתיים שמבצעים השירותים הווטרינריים לאיתור שאריות ביולוגיות במזון מן החי, נמצא כי בשיעור בלתי מבוטל של ביצי מאכל נותרו שאריות של תרופות שאינן צריכות להימצא בהן.
בשל הליקויים שנמצאו בשלבי הפיקוח על המזון מן החי, יש מקום לחשש שמזון שאינו ראוי למאכל אדם או שנפגם בדרך אל הצרכן לא יאותר ולא יושמד כנדרש, אלא ישווק, דבר שעלול לפגוע בבריאות הציבור.
כדי למנוע סכנה לבריאות הציבור, על משרדי החקלאות, הבריאות והפנים לוודא שבתחום שיפוטן של הרשויות המקומיות יתבצע פיקוח על מזון מן החי כנדרש, ובכלל זה לקבוע מנגנון פיקוח ממשלתי על עבודת הווטרינרים הרשותיים; ולקבוע הוראות מחייבות לגבי היקפי המשרה של הווטרינרים הרשותיים ולגבי הכלים הנחוצים להם, על פי מאפייני היישוב שבו פועל כל וטרינר.
כמו כן, על משרדי החקלאות והבריאות לשקול לקדם חקיקה לעדכון הדרישות שמוטלות בחוק על משחטות המשווקות בשר עוף לשוק המקומי בלבד, כדי להשוות דרישות אלה, עד כמה שניתן, לדרישות המוטלות על משחטות המשווקות גם לחו"ל ולהעלות את רמת בטיחות המזון המסופק באמצעותן. יש להגביר את האכיפה על משחטות שאינן עומדות ברמה הנדרשת, באמצעות הסרת היתר ההפעלה שלהן במקרה הצורך.
אף על פי שחוק צער בעלי חיים נחקק בשנת 1994, בשנת 2013 עדיין לא הוסדרו כללים מחייבים הנוגעים להיבטים חשובים הקשורים אליו, ובהם השטח המזערי שיש להקצות לתרנגולות מטילות בכלובים, כדי לשמור על רווחתן, והנחיות שיחייבו את עובדי בתי המטבחיים בנושא צער בעלי חיים; העבודה הנוגעת להתקנת תקנות להמתת אפרוחים בדרך שתקל את סבלם עדיין נמשכת. כמו כן, הנחיות להחזקת חזירים במכלאות הכוללות כללי "עשה ואל תעשה", נכנסו לתוקף רק בראשית שנת 2013. על משרדי הממשלה לזרז את קביעת הכללים המחייבים בנושא צער בעלי חיים בנוגע לחיות המשק שכללים כאלה לא נקבעו לגביהן, ולבעלי חיים בכלל, כדי למנוע מהם סבל מיותר. בהיעדר כללים מחייבים עולה החשש שכל אדם יעשה בבעלי החיים הנתונים בחזקתו כטוב בעיניו.
תגובת משרד החקלאות לדו''ח המבקר ביום 24.2.14 אושר בכנסת בקריאה שנייה ושלישית החוק להסדרת הפיקוח על מזון לבעלי חיים. בעניין תנאי השחיטה של בעלי החיים, מאז 2013 השירותים הווטרינריים מבצעים מעקב אחר שחיטת חזירים וצאן. ההיתר הינו קבוצתי וכמותי, כמקובל במדינות מפותחות רבות, ונחשב לכלי שליטה ומעקב מספק בהעברת צאן, חזירים ועופות. פערים, במידה שישנם, בין הכמות בהיתר לכמות שנשחטה מנוטרים על ידי המשרד ונבדקים. שיטה זו מופעלת בהצלחה רבה וניתן לראות מגמת ירידה בכמות בעלי החיים שלא מגיעים לבית המטבחיים.
בעניין דיאוקסינים בביצי מאכל, המשרד פועל לפי תכנית לביצוע סקרים לאיתור שאריות דיאוקסינים. בכל סקר, המבוצע אחת לשלושה חודשים, נדגמים משקי ביצים שונים ברחבי הארץ. במקרה של ממצא חריג נאסר מידית שיווק הביצים ממנו עד להוכחת חופשיות מדיאוקסין. בסקר האחרון נמצא רק משק הטלה חריג אחד מתוך 31 משקי הטלה שנבדקו (3%). במקביל מקיים המשרד סקר במכוני התערובת למציאת חריגות במזון הניתן לעופות. על ידי זיהוי החומרים המזהמים יהיה ניתן למנוע את הזיהום בביצים.
בעניין המשחטות שמשווקות בשר עוף לשוק המקומי בלבד, המשרד פועל לקידום החקיקה לעדכון הדרישות שמוטלות בחוק על משחטות המשווקות בשר עוף לשוק המקומי בלבד, בכדי להתאימן לדרישות המוטלות על משחטות המשווקות גם לחו"ל יחד עם הגורמים המקצועיים והמשפטיים במשרד הבריאות, באמצעות תיקון מקיף לפקודת בריאות הציבור (מזון). קידום הצעת החוק הינו בסמכותו של משרד הבריאות. פער זה צומצם עם פרסום נהלים לאחרונה. המשרד ימשיך לפעול לצמצום הפער באמצעות פיקוח ואכיפת ההוראות במקרים המתאימים.
המשרד עמל על נוהל חדש שיסדיר את האכיפה, ויכלול אפשרות סגירת משחטה שאינה עומדת בדרישות. זאת בנוסף, למספר משחטות שנסגרו בשנים האחרונות בשל אי-עמידה בדרישות המשרד.
בעניין היקף המשרה של הרופאים הווטרינריים הרשותיים, לפי עמדת משרד החקלאות יש להגדיר בבירור את תפקידו של הרופא הרשותי, ועל פיו לקבוע את היקף משרתו. המשרד מתכוון לפתח עם משרדי הבריאות והפנים מפתח מיטבי לקביעת היקף המשרה ושיטת הפעלה נכונה שתתאים גם לרשויות קטנות. נשקלת גם אפשרות להפעלה מרוכזת של פיקוח ברשויות קטנות, על ידי ריכוזי הפעלה כגון תאגידי או איגודי וטרינרים ופקחים, שיתנו שירות זמין יותר ומקיף יותר מהנהוג כיום, בעיקר לרשויות קטנות שאינן יכולות לבצע זאת בעצמן, מסיבות שונות.
בעניין בדיקות המשנה, הסמכות בחוק לפקח על בדיקות המשנה הינה בידי משרד הבריאות. הרוב המוחלט של בשר בקר משחיטה מקומית פטור מבדיקות משנה מזה שנים, בשל היותו מיוצר בבתי מטבחיים תעשייתיים ובשר מיובא פטור מזה מספר חודשים לאחר תיקון התקנה, על כן האחריות לגיבוש נוהל מסוג זה הינה של משרד הבריאות.
עמדת משרדי החקלאות והבריאות היא כי יש לקדם את תיקוני החקיקה בנושא בדיקות המשנה בהקדם האפשרי, ולא להשקיע מאמצים ומשאבים נוספים בפיקוח לפי מודל מיושן שאבד עליו הכלח. לאור זאת, ננקטות פעולות להסדרה מחודשת של בדיקות משנה, ולאחרונה הושגה הסכמה בין משרדי החקלאות והבריאות לעניין עתיד בדיקות המשנה. המתווה מייתר לחלוטין את בדיקות המשנה תוך 4 שנים לכל היותר ויעניק תוך זמן קצר פטור מלא מבדיקות משנה ליצרנים מוסדרים ומפוקחים דיים. לאור זאת אין משרד החקלאות מוצא טעם בהגברת הפיקוח בעת הזאת.
בעניין ביצוע ביקורות של וטרינרים רשותיים על שיווק מזון מן החי בבתי עסק, הנושא אינו בתחום אחריותו של משרד החקלאות ופיתוח הכפר, וכי הסמכות לפקח על עסקים אלה נובעת מחוקים שבאחריות משרד הבריאות בלבד.
בעניין הסקרים השנתיים שמבצע המשרד לאיתור שאריות ביולוגיות, משרד החקלאות משקיע אמצעים להגדלת היקף פעילות הבדיקה, כדי לקצר את הזמן מדגימה לקבלת תוצאה. הוכן נוהל תחקור ממצאים חריגים המופעל מיד עם קבלת התוצאות. פותחה והוטמעה תוכנה חדשה המנהלת ביעילות את התחקירים ואת המעקב על תיקון הלקויים. כמו כן, מבוצעות בדיקות במזון לבעלי חיים (מספוא) כדי לצמצם את החשיפה של בעלי החיים המספקים מזון ועל ידי כך לצמצם גם את החריגות במזון מן החי. המשרד סבור כי הגברת הפיקוח בנקודות הייצור והמכירה יקטין באופן משמעותי את הסיכון בהפצתו של מזון בלתי ראוי.
לעניין כללים מחייבים בנושא רווחת מטילות, טיוטת תקנות צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים) (גידול מטילות והחזקתן) הועברה לאישורה של ועדת החינוך של הכנסת כבר בחודש מאי 2010, והתקיימו לגביה מספר רב של דיונים. מאחר שהדיון בתקנות לא הסתיים, הן הוגשו מחדש על ידי שר החקלאות לוועדת החינוך התרבות והספורט של הכנסת הנוכחית, ביום 2.2.14.
לעניין התקנת תקנות להמתת אפרוחים במדגרות, טיוטת תקנות צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים) (המתת אפרוחים והשמדת ביצי דגירה במדגרות) הוגשה בדצמבר 2013 לאישורה של ועדת החינוך של הכנסת.
לעניין הנחיות להחזקת חזירים, טיוטת תקנות צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים) (גידול חזירים והחזקתם לצרכים חקלאיים) הוגשה ביום 26.12.13 לאישורה של ועדת החינוך של הכנסת.
לאור הכתוב לעיל, לעמדת משרד החקלאות לא קיים כיום עיכוב בנושא התקנת תקנות. בכל הנושאים העקרוניים שהיו טעונים הסדרה הוכנה טיוטת תקנות והוגשה לכנסת. כיום המשרד עוסק בתיקונים נקודתיים לתקנות קיימות, ובשנה האחרונה בוצעו עוד שני תיקונים בתקנות מכוח חוק צער בעלי חיים, בנושא איסור החזקה של דגים צבועים בחיות לממכר חיות מחמד וכן איסור הצגת בעלי חיים שבוצע בהם חיתוך למטרות נוי במופעים ובתערוכות אלא בהיתר מיוחד, ותיקונים נוספים נמצאים בשלבים שונים של הכנה, בין במשרד עצמו ובין מול משרד המשפטים.
לקריאת דו''ח מבקר המדינה המלא בנושא לחצו כאן
