מתקינים תיבות קינון לתנשמות, צילום: חברת מושבי הנגב תופעת פלישת הנברנים לשדות חקלאיים ולמטעים והנזק הרב שהם משאירים אחריהם, מוכרת היטב לחקלאים שמנסים להתמודד איתה בעיקר בשיטות המסורתיות, כלומר בהדברה. בחברת 'מושבי הנגב' החליטו לנקוט בדרך אחרת, ידידותית יותר לסביבה, ולהצטרף לפרויקט הדברה ביולוגית. בשבועות האחרונים הוצבו בשני אזורים בתחום 'מושבי הנגב' - אזור בארי ואזור אורים, 12 תיבות קינון לתנשמות, במטרה שאלו יצמצמו את תופעת הנברנים בשדות.
הפרויקט מובל על ידי עובד החברה, עוז בן דוד, בשיתוף פעולה עם דר' יואב מוטרו ממשרד החקלאות. קיני הקינון ייבדקו על ידי נציגי המשרד וכך תיבדק גם התקדמות ויעילות הפרויקט בשדות החברה. "תחילת הקינון מתקיים בחודש ינואר", מסביר אביגדור כלפה, מנהל הגד"ש ב'מושבי הנגב'. "אנחנו מקווים שהתנשמות יתאקלמו אצלנו וכך נוכל לשפר את מצב השדות ולהתגבר על נזקי הנברנים מבלי להדביר".
» רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו אלינו לפייסבוק הנברנים משתמשים בקרקעות חקלאיות כבית גידול מאוד נוח ובין הגידולים החקלאים מתפתחות אוכלוסיות צפופות, הגורמות לנזקים קשים. הנברנים מכרסמים את בית השורשים, את קליפת צוואר השורש או את תחתית הגזע, וכך הם עלולים לגרום נזק, החל מעיכוב ההתפתחות ועד לחיגור ולתמותת העץ.
האמצעי היחיד להדברת נברנים, העומד כיום לרשות מגדלי גידולי שדה ומטעים, הוא פיזור פיתיונות של גרגרי חיטה מורעלים ("רוש-80"), אך כיסוי הקש של גידולי הכיסוי מונע חדירה של מרבית גרגרי הפיתיון אל הקרקע, שם פעילים המכרסמים, ויעילות ההדברה פוחתת לאין-שיעור. נוסף לכך, מטעים רבים הם מטעים אורגניים, שאסור להשתמש בהם ברעלים, ולכן גוברת הדרישה להדברה ביולוגית בעזרת עופות דורסים. העוף הדורס, המתאים ביותר למטרה זו, הוא התנשמת.
התנשמת מתגוררת בגגות בתים ואסמים, וצדה בלילה עכברים וחולדות החיים בסביבת האדם. התנשמת מרבה לצוד גם עכברי שדה בשדות הסמוכים למבנים שבהם היא מקננת. ממחקרים, שנעשו בארץ ובעולם, עולה שאפשר להרחיב את פעילותן של התנשמות לשדות הרחוקים ממבנים על-ידי הצבת תיבות קינון מתאימות. התנשמות מאתרות את התיבות ומאכלסות אותן תוך שנתיים-שלוש. ההנחה היא שכך ניתן להגביר את לחץ הטריפה של התנשמות על אוכלוסיות הנברנים, ולצמצם אותן.
הכל התחיל בקיבוץ שדה אליהו בשנת 1983 הביא קיבוץ שדה אליהו שבעמק בית שאן את בשורת ההגנה על היבולים החקלאים באמצעות שיטות שונות להדברה ביולוגית, בכללן הדברה בעזרת תנשמות. הקיבוץ פיתח תיבת קינון לתנשמות המתאימה לתנאי האקלים הישראלי. התיבה עשויה עץ, ומותקנת על עמוד בגובה 2.5 מטרים מעל פני הקרקע. 14 תיבות ראשונות הותקנו בכרמים ובמטעי הקיבוץ. במשך כ-15 שנים למדו בשדה אליהו את הנושא ופיתחו אותו, וגם ליוו חקלאים נוספים ברחבי הארץ בהטעמת השיטה בשדות ובמטעים. תיבות הקינון מותקנות היום במימון ובהשתתפות של
השירותים להגנת הצומח במשרד החקלאות ופיתוח הכפר.
המעבר מהדברה כימית "קונבנציונאלית" לממשק של הדברה משולבת, הכוללת הדברה ביולוגית וכימית, הינו מהלך עיקרי בתחום הגנת הצומח שמטרתו לאפשר התמודדות מושכלת נגד פגעים בגידולים חקלאיים, תוך הפחתת השימוש בתכשירי הדברה בתוצרת החקלאית. יישום המעבר להדברה משולבת מושתת על תהליך רב-שנתי אשר השותפים העיקריים בו הם משרד החקלאות ופיתוח הכפר וכמובן החקלאים בשטח. המשרד פועל לעידוד מעבר החקלאים לשיטות הדברה מסוג זה באמצעות מתן תמיכות כספיות, הדרכת החקלאים בשטח וקיום מחקר בנושא.
חברת מושבי הנגב היא החברה החקלאית הגדולה בישראל. החברה נוסדה בשנת 1958 על ידי המועצות האזוריות מרחבים ושדות נגב והיא נמצאת בבעלותם של 34 מושבים. מושבי הנגב מחזיקה, מעבדת ומשמרת כ-140 אלף דונם של קרקע חקלאית, ועוסקת בגידול ירקות, פירות, כותנה, חיטה וגידולים נוספים. כמו כן עוסקת החברה בתחום הנדל"ן.
