חדשות בחקלאות, טבע וסביבה 

 
 
 
 
בעקבות תחקיר כלבוטק: דרישה לסגור את משחטת 'זוגלובק'
 
תחקיר כלבוטק ששודר אמש (ג') חושף הפרות חמורות של חוק צער בע''ח במשחטת זוגלובק, אליה מגיעים מדי יום כ-30 אלף תרנגולים ותרנגולי הודו. עמותות אנונימוס ותנו לחיות לחיות פנו למשרד החקלאות בדרישה לסגור את המשחטה, והגישו תלונה למשטרה. משרד החקלאות: בביקורת שנערכה לפני מספר ימים במחשטה המדוברת, הנחה המשרד את זוגלובק לתיקון הלקויים. צפו בתחקיר המלא
 
מערכת הפורטל לחקלאות טבע וסביבה  30-10-2013
 


בעקבות תחקיר 'כלבוטק' על משחטת 'זוגלובק' ששודר אמש (יום ג') בערוץ 10, בה נצפו הפרות חמורות לתקנות חוק צער בעלי חיים במשחטת 'זוגלובק', פנו עמותות 'אנונימוס לזכויות בעלי-חיים' ו'תנו לחיות לחיות' לראש השירותים הווטרינריים במשרד החקלאות, ד"ר נדב גלאון, בדרישה דחופה להשעות את היתרי ההובלה למשחטה ולסגור את שעריה. במקביל, הגישו העמותות תלונה במשטרה נגד "זוגלובק" בגין עבירות חמורות על חוק צער בעלי-חיים. עם שידור התחקיר הציפו גולשים רבים את עמוד הפייסבוק של זוגלובק בתגובות זועמות, וברשת גוברות הקריאות לחרם על החברה.

תחקיר "כלבוטק" במשחטת "זוגלובק" בשלומי חושף התעללות חריפה בתרנגולים ובתרנגולי הודו. כתב "כלבוטק" ופעיל "אנונימוס", רונן בר, תיעד את שגרת העבודה באחת ממשחטות העופות הגדולות בישראל, בה נשחטים מדי יום כ-30 אלף תרנגולים ותרנגולי הודו. התרנגולים מוחזקים שעות ארוכות בכלובים צפופים ומטונפים, חלקם עקומים, שבורים וחלודים. תרנגולים רבים נפצעים ומדממים בתוך הכלובים, חלקם תקועים עם הראש, הרגל או הכנף בין הסורגים ונותרים לכודים במשך שעות ארוכות מבלי יכולת לחלץ את עצמם. הכלובים מורמים באמצעות מלגזה ומועברים למכונה, המשליכה את אותם מגובה רב לסרט נע המוביל אותם לשחיטה. חלק מהתרנגולים שנלכדו בין הסורגים, נשארים תלויים באוויר מהראש, הרגל או הכנף, עד שהעובדים מושכים אותם - לעתים תוך שליטת אבריהם - ומשליכים אותם מרחוק לסרט הנע.

» רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו אלינו לפייסבוק

בתלונה טוענות העמותות כי השימוש במכונה ההופכת את כלובי התרנגולים ומשליכה אותם לפס השחיטה מהווה הפרה של חוק צער בעלי-חיים ושל תקנות הובלת עופות. "התרנגולים נופלים מהכלוב לעבר הסרט הנע, לעתים מגובה רב: זה-תחת-זה, זה-על-גבי-זה, מסה מבועתת של כנפיים טופחות ונוצות מתעופפות", נכתב בתלונה. לעתים התרנגולים נלכדים בין סורגי הכלוב, ואינם מסוגלים לזוז. "הפועלים שבים ומטים את הכלוב, באופן שהוא נחבט בכוח בדפנות המכונה, ולעתים שבים ומטים, שבים ומנערים עד שנותרים בכלוב רק העופות שאבריהם תקועים באופן שאין לו תקנה בהטיה ובניעור. העופות האלו תלויים בין שמים וארץ, אחוזים מהראש, מהרגל או מהכנף, מיטלטלים בעוצמה בכל פעם שהכלוב מוטה, מנוער ונחבט".

העמותות מוחות גם על ההמתנה הארוכה של התרנגולים בכלובים הצפופים, המהווה אף היא הפרה של החוק. משאיות ההובלה מגיעות למשחטה בסביבות 8-9 בערב, אך השחיטה מתבצעת רק במהלך היום שלמחרת. התחקיר תיעד המתנה שהגיעה עד 19 שעות. "כל הזמן הזה אין התרנגול מקבל לא מים ולא אוכל. תרנגולי ההודו, במיוחד, נצפו כשהם מלחיתים במהירות במקור פתוח. כל הזמן הזה התרנגול אינו יכול להזדקף בתא הנמוך. לעתים הוא תקוע בסורגים ללא יכולת תנועה. לעתים הוא פצוע ומדמם. לעתים הוא סובל מניקור בידי העופות האחרים הכלואים איתו – מתוסכלים, מיובשים, רעבים וצמאים". בתלונה מדגישות העמותות כי האחריות הפלילית מוטלת על "זוגלובק": "העבירות שתועדו במשחטת זוגלובק בשלומי אינן יוזמות מקומיות של עובד זה או אחר, אלא יש לייחסן לחברת זוגלובק ולהנהלתה".

אתי אלטמן, דוברת 'תנו לחיות לחיות' מסרה בתגובה: "מן התחקיר עולה כי לא מדובר בהתעללות סדיסטית ואקראית אלא במבנה הציוד והכלובים, שעות העבודה ושיטות העבודה. ההתעללות לא קרתה במקום נידח ולא ידוע אלא במשחטה ששוחטת עשרות אלפי בעלי-חיים ביום, ושאמורה להיות בפיקוח מתמיד של משרד החקלאות. משרד החקלאות לא יכול לטעון שלא ראה ולא ידע. הוא חייב היה לראות וחייב היה לדעת, שהחוק מופר ממש מתחת לאפו ובאופן שיטתי ומתמיד. מספיקות כמה דקות במשחטה כדי לראות שהכלובים לא תקינים וששעות העבודה מנוגדות לתקנות".

בעמותת 'תנו לחיות לחיות' מזכירים עוד, כי בפרשת "אדום-אדום" משרד החקלאות נכשל, ואף נתפס בשקרים בבית-המשפט העליון, והודה כי הוא אינו מפקח על המשחטות כפי שהצהיר.

ד"ר משה רפלוביץ יו"ר איגוד הרופאים הווטרינרים ברשויות אמר בתגובה. "הבעיה העיקרית היא איננה במפעל זוגלובק, אלא בפיקוח הלקוי על המפעל ועל המשחטה. אנו מצפים משר החקלאות שיכניס משמעות לאחריות על פיקוח מניעת צער בעלי חיים. פעם נוספת הוכח כי השירותים הווטרינרים של מדינת ישראל נכשלים בהגנה על בעלי החיים. על כן אנו מקווים שהשר יוצא את הפיקוח על מניעת צער בעלי חיים ויעביר אותו לגורם אחר במשרדו שיראה בעניין כשליחות".

תגובת משרד החקלאות

ממשרד החקלאות נמסר היום בתגובה: ''משרד החקלאות ופיתוח הכפר מקיים פעילות ענפה ורציפה בכל המשחטות ולאורך השנה בכל הקשור לרווחת בעלי חיים, הן ברמת הפיקוח על עבירות צער בעלי חיים ואכיפתן, הן ברמת חקיקה ותקינה והן ברמת קידום רפורמות בענפי בעלי החיים מתוך מטרה לשפר רווחתם. זאת בנוסף לפיקוח על ידי רופאי ופקחי המשחטות עצמן המודרכים ומפוקחים על ידי המשרד. יש לציין, משרד החקלאות הגיש 6 כתבי אישום בנושאי רווחת עופות, מאז שתקנות הובלת עופות נכנסו לתוקף''

''בעקבות שידור כלבוטק ביקשנו לקבל את החומר המלא הלא ערוך על מנת לבחון אותו. במשחטה המדוברת, נערכו בשנה האחרונה על ידי משרד החקלאות ופיתוח הכפר מספר ביקורות, על פי תוכנית סדורה וממוחשבת, המאפשרת בקרה במספר רמות על תיקון ליקויים הנמצאים מעת לעת. במהלך הביקורת האחרונה, שבוצעה לפני ימים אחדים, לא נראו סימנים של פגיעה פיזית בעופות או עבירות על חוק צער בעלי חיים, אך אובחנו מספר עופות שלא השתחררו בנקל מכלוב ההובלה, ועל כן נאספו ידנית על ידי העובדים, נמצא כי חלק מכלובי ההובלה שבורים ואינם ראויים לשימוש. המשרד הנחה את זוגלובק כיצד לתקן את הנאמר לעיל ולשפר את רווחת העופות בעת ההמתנה ובפריקה. ממצא נוסף שהתגלה בביקורת המשרד, הצביע על הורדת העופות תוך כדי הטיה יתרה של הכלובים, ורעש רב הנגרם בעת התהליך שעשוי לגרום עקה לעופות. חברת זוגלובק הודיעה למשרד כי תפסיק לאלתר להשתמש במתקן זה. כמו כן הודיעה כי יקוצר משך ההובלה ומשך המתנה של עופות עד שחיטה על ידי שינויים במערך ההובלה והעבודה''.

השירותים הווטרינריים במשרד החקלאות ופיתוח הכפר קוראים לאזרחים לפנות למשרד עם כל חשד לעבירה על חוק צער בעלי חיים.

הרב לאו: הרבנות מחוייבת להביע את מחאתה ובעיקר לפעול להרתעה

הרב הראשי לישראל, הרב דוד לאו, אמר היום כי הצטמרר לנוכח התמונות המזעזעות שהוצגו בתחקיר, וכי "מעבר לצדדים האנושיים שקשה לראותם, ישנן כאן בעיות הלכתיות מאד קשות, משום שמדובר בתרנגולים שיש בהם מומים פנימיים או שהם גוססים והם מובלים לשחיטה''.

לדברי הרב לאו, ההלכה גורסת כי אסור לשחוט תרנגולים הנמצאים במצב כזה. "אנחנו מצווים על פי התורה וגם לפי "צער בעלי החיים", שנושא השחיטה ייעשה בצורה המקפידה ביותר ללא התעללות בבעלי חיים. כשרואים מחזות כאלה, ולצערי זו לא הפעם הראשונה - אנחנו כרבנות ראשית, מחויבים גם להביע את המחאה שלנו נגד ההתנהלות הזו, וגם ובעיקר לפעול להרתעה, כדי שמפעלים יידעו שלא מדובר רק בעניין הומניטרי ממדרגה ראשונה אלא גם בנושא הלכתי וכשרותי''.

הרב לאו כי יכנס דיון בעניין זה במועצת הרבנות ביום שני הקרוב.
 
 
 
 
 
 

 דף הבית  •  יעוץ חקלאי  •  תיירות כפרית  •  חדשות בחקלאות טבע וסביבה  •  מודעות - לוח חקלאי  •  דרושים בחקלאות  •  אינדקס אתרים חקלאיים  •  גינון ונוי  •  מתכונים  •  שרות מנויים חינם  •  RSS  •  לפורטל החקלאי באנגלית