צילום: הפורטל לחקלאות טבע וסביבהמועצת מקרקעי ישראל אישרה בישיבתה השבוע לדרוש מישובים חקלאיים את השבת הקרקע החקלאית בשטחיהן, עוד בטרם אישור התכנית לשינוי יעודן למגורים - כאשר מדובר בתכניות בניה גדולות. ממינהל מקרקעי ישראל נמסר כי ההחלטה התקבלה במטרה להגדיל את היצע יחידות הדיור, בעיקר במרכז הארץ. ''רשות מקרקעי ישראל פועלת לשינוי יעוד קרקע חקלאית שאינה משמשת עוד ליעודה ולתכנון תכניות גדולות למגורים''. עוד נמסר בהודעה כי ההחלטה מתייחסת לתוכניות למגורים אשר כוללות מספר רב של יחידות דיור.
על מנת להבטיח שקרקע אשר יעודה שונה למטרת מגורים בהיקפיים גדולים תהיה זמינה לשיווק מיד עם אישורה של התוכנית, אישרה המועצה להסמיך את הנהלת רשות מקרקעי ישראל לדרוש מהישוב החקלאי את השבת הקרקע עוד בטרם אישורה במוסדות התכנון, כך שזו תעבור לידי רשות מקרקעי ישראל לאחר תום ההליך התכנוני.
» רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו אלינו לפייסבוקכמו כן אישרה המועצה להוסיף להחלטה פיצוי בגין קרקע המעובדת בגידולי בעל על מנת לתמרץ השבה מהירה מחוכרים, אשר מחזיקים בקרקע בגידולים מסוג זה ואשר כיום אינם זכאים לפיצוי בהתאם להחלטה. על מנת לאפשר תחולת ההסדר גם על תוכניות חדשות למגורים אשר יאושרו לאחר קבלת החלטה זו, אישרה המועצה להוריד את ההגבלה של התחולה על תוכניות אשר הופקדו לפני קבלת החלטה 1259. (29.10.12).
יש לציין כי כניסת הצעת ההחלטה לתוקף, מותנית בחתימותיהם של שר השיכון אורי אריאל שעומד בראש המינהל, ושל שר האוצר יאיר לפיד. מספר גופים בהתיישבות הכפרית, בהם האיחוד החקלאי, התנועה הקיבוצית ועמותת "אדמתי", כבר הודיעו כי בכוונתם להיאבק בהחלטה, אשר לטענתם פוגעת פגיעה קשה בזכויות החוזיות שיש לישובים בקרקע.
האגודה לצדק חלוקתי: ההשבה תמנע ממחזיקי הקרקע התעשרות על חשבון משאבי הציבורמהאגודה לצדק חלוקתי נמסר, כי האגודה מברכת על החלטת מועצת מנהל מקרקעי ישראל, וכי טענה בעבר (בפני מקבלי החלטות וועדת טרכטנברג) שהפתרון למצוקת הקרקעות באזורי הביקוש, מצוי בהשבת קרקעות חקלאיות שאינן מעובדות לחזקת המדינה ושינוי ייעודן, בכפוף למתן פיצוי חקלאי למחזיקי הקרקע החקלאית. ''יש לפעול לתיקון העיוותים הקיימים בהקצאת משאבי הציבור כקרקע חקלאית שאינה מעובדת, וזאת בכדי לפתור את מצוקת הדיור במדינת ישראל והידלדלות עתודות הקרקע הזמינות לבנייה.'' נאמר בהודעה.
לעמדת האגודה, עד כה המדינה הפסידה כספים רבים בשל ניהול כושל של משאביה הציבוריים והנפגע העיקרי מכך הוא הציבור בכללותו, ובעיקר מעמד הביניים והשכבות הנמוכות בחברה הישראלית. ''מצב זה אינו מוסרי, אינו צודק ופוגע קשה בעקרונות של שוויון וצדק, להם מחויבת מדינת ישראל. אכיפת חובת השבת הקרקע החקלאית בעת שינוי ייעוד תמנע מצב בו המדינה מאפשרת למחזיקי הקרקע החקלאית להתעשר על חשבון משאבי הציבור המצומצמים ותגדיל במידה ניכרת את משאבי הקופה הציבורית.''
