הפורטל הישראלי לחקלאות טבע וסביבה

חדשות חקלאות, טבע, סביבה וההתיישבות הכפרית מדור החדשות


תנופת קליטה בקיבוצים


קיבוץ רגבים השלים בסוף השבוע קליטת 66 חברים חדשים. קיבוץ החותרים קלט 56 חברים. מזכיר התנועה הקיבוצית זאב (ולוולה) שור: ''התייצבותם הכלכלית של הקיבוצים ואיכות החיים בהם מהווים מקור משיכה מרכזי למשפחות צעירות''

מערכת פורטל החקלאות  10-4-2011


שני קיבוצים נוספים מדווחים על מימוש צמיחה דמוגרפית לאחר שנים של קיפאון: הראשון הוא קיבוץ רגבים, הממוקם סמוך לבנימינה, בו נקלטו בחודש שעבר 19 חברים חדשים, ובסוף השבוע האחרון, בתום הצבעת חברי הקיבוץ אושרה חברותם של 47 מצטרפים נוספים לקיבוץ. בסך הכול הצטרפו לקיבוץ 66 חברים במעמד של חבר באגודה השיתופית- תוספת של 30% שהביאה של מספר החברים הבוגרים ל-264 ואת אוכלוסיית הקיבוץ- כולל ילדים- ל-400. על פי דגם הקליטה, משפחה נקלטת בונה בית בשטח הקיבוץ מהון עצמי, מאחר ואין דירות פנויות מכיוון שהקיבוץ השלים זה מכבר מהלך שיוך דירות פנימי לחברים הוותיקים.

קיבוץ רגבים עלה על הקרקע בשנת 1949, מייסדיו היו עולים חדשים ממדינות צפון אפריקה- טוניס, אלגי'ריה ומרוקו, וגרעין עולים מאיטליה. טל יפת, בן הקיבוץ ומנהל הקהילה בו אומר שהקיבוץ מתנהל כקיבוץ מתחדש, בו מחולק לחברים שכר דיפרנציאלי על פי עבודה ותפקיד, תוך שמירת קיום מנגנוני ערבות הדדית בתחומי בריאות ורווחה, סיעוד ופנסיה לגמלאים. כלכלת הקיבוץ נשענת על גידולי חקלאות, מרבית החברים עובדים מחוץ לקיבוץ.

קיבוץ החותרים, הממוקם בחלקו הצפוני של מישור חוף הכרמל הגדיל כמות חבריו בלמעלה מ-25% עם קליטתם של 56 חברים חדשים, מרביתם בני הקיבוץ ובני זוגם. ראשיתו של הקיבוץ בשנת 1942 בפלוגת עבודה שקבעה משכנה בקריית חיים. בשנת 1948 התיישבו חברי הקבוצה בבתי המושבה הגרמנית הנטושה נויהרדהוף, כ-5 ק"מ צפונית ליישוב הקבע, אליו עברו בשנת 1952. בראשית שנות ה-2000 קרס קיבוץ החותרים כלכלית ובמרץ 2002 אושר לו הסדר נושים. כיום, אחרי שהקיבוץ עבר תמורות רבות במבנהו הארגוני והכלכלי, קיימים בו ענפי חקלאות (לול, בננות וגידולי שדה שונים) אף שרוב החברים והתושבים מתפרנסים ממגוון מקצועות שונים, בתחום היישוב ומחוצה לו. כן נמצא בהחותרים מפעל "רשת-או-פלסט", המייצר שקיות פלסטיק ורשתות לשימושים שונים.

מזכיר התנועה הקיבוצית, זאב (ולוולה) שור: רגבים והחותרים מצטרפים לשורה ארוכה של קיבוצים שחזרו לקלוט חברים חדשים, ולחזק בכך את הקיבוץ כקיבוץ. התייצבותם הכלכלית של הקיבוצים ואיכות החיים בהם מהווים מקור משיכה מרכזי למשפחות צעירות.