פרחים במקום חומרי הדברה

צילום: דורון לב - הפורטל לחקלאות טבע וסביבה

הבעיות הקשורות בשימוש בחומרי הדברה כימיים בחקלאות מוכרות זה שנים: הם פוגעים בבריאות, לפחות במינונים מסוימים, והם מגיעים אלינו ישירות – דרך שאריות שלהם שנותרות בתוצרת החקלאית – ובעקיפין: כרסס מהאוויר, ממקורות המים מזדהמים ודרך מארג המזון.

» רוצים לקבל עדכונים נוספים  הצטרפו אלינו לפייסבוק

חומרי הדברה הם אולי רע הכרחי, אבל יש דרכים להפחית את השימוש בהם ואפילו להימנע מהם. דו"ח של האו"ם מראשית 2017 מבקר את השימוש המופרז בחומרי ההדברה, ודוחה טענות כי הגדלת ייצור המזון כדי לתמוך בגידול האוכלוסין מצריכה להתמיד בשימוש בחומרי הדברה ברמה הנוכחית. כמעט במקביל אליו פורסם בכתב העת המדעי Nature מחקר שמדגים שהפחתה בשימוש בחומרי הדברה לא תפחית את היקף היבול או את הרווחיות לחקלאים ב-77 אחוזים מהחוות החקלאיות בצרפת.

ניהול הדברה משולבת היא גישה המבקשת לכלול מגוון אמצעים לצד או במקום החומרים הכימיים כדי להקטין את השימוש בהם וכך להתמודד עם השפעותיהם השליליות על בריאות האדם והסביבה. אחד המרכיבים בגישה זו הוא טיפוח אויבים טבעיים של העשבים או בעלי החיים המזיקים. למשל, באמצעות שתילת גידול משני כדי שימשוך טפילים מהגידול העיקרי או משיכת טורפים של אותם טפילים אל השדות החקלאיים.

דוגמה מוכרת ומוצלחת, גם אצלנו, לגישה זו הן תיבות הקינון של תנשמות הטורפות מכרסמים בשטחים חקלאיים. אמצעים נוספים הם טיפוח של זנים עמידים, פיתוח יכולת חיזוי להתפרצות מחלות או מזיקים, שיטות של חקלאות מדויקת ליישום הדברה נקודתית, מלכודות על בסיס חומרים ממקור טבעי למשיכת המזיקים, שימוש במיחזור זרעים המשלב כמה גידולים יחד או החלפתם מדי עונה בשדה, וכן שילוב רעייה בתוך השדה החקלאי עצמו. עם זאת, נראה כי תרכובות כימיות חדשות אינן חלופות רצויות משום שאלו פשוט גוררות בעיות דומות.

כדי לאפשר לאויבים טבעיים של מזיקים לשגשג יש ליצור עבורם בית גידול הולם. מחקר חדש בבריטניה מצביע על כך שלפרחי בר טבעיים בתוך השדות החקלאיים יש כנראה תפקיד חשוב ביצירת סביבה כזו.


צילום: דורון לב - הפורטל לחקלאות טבע וסביבה

ערוגות פרחים באמצע השדה

שימוש בפרחי בר היה מוגבל עד כה בעיקר לשולי השדות המקיפים את השדה החקלאי. שוליים לא מעובדים סייעו לא רק בטיפוח אויבים טבעיים של בעלי החיים המזיקים לגידולים החקלאיים, אלא גם בעידוד האבקה, בעיקר באמצעות חרקים מעופפים. השילוב של השניים הוביל לא רק לצמצום הריסוסים ללא פגיעה ביבול, אלא במקרים מסוימים אף להגדלת התנובה.

מחקר שנערך באחרונה בסיוע תכנית נקודת ח"ן לקידום פרויקטים בתפר שבין חקלאות וסביבה, מצא כי בעשבייה הטבעית שגדלה בשולי השדות בעמק חרוד נמצאו כמויות גדולות של אויבים טבעיים, כמו למשל עכבישים וצרעות טפיליות. ממצאים אלה מצטרפים למחקרים קודמים המראים ששימור עשבייה בשולי השדות או במטעים יכול לתרום לוויסות מזיקים. בנוסף, נמצא כי בתנאים מסוימים, שטח טבעי מסביב לחלקה החקלאית העלה את הפדיון והרווח מהחלקה.

למרות מקרים מוצלחים אלה, השימוש בפרחים ובצמחייה טבעית בשולי השדות לא מאִפשר לאויבים הטבעיים לכסות את השדה כולו. המחקר הבריטי החדש צפוי לעקוב לאורך חמש השנים הקרובות, ב-15 אתרים שונים, אחר ההשפעה של ערוגות פרחים השתולות בתוך השדות עצמם. בשדות נשתלו רצועות של זני מרגנית, גזר בר, תלתן ודרדר במרחק של 100 מטרים זו מזו. רוחב רצועה כזו הוא 6 מטרים, והיקף השטח הכולל שנגרע מהשדה הוא 2 אחוזים. ואיך יתבצע הקציר מבלי לפגוע בפרחים? לזה נמצא פתרון בדמות מקצרות מונחות GPS שיאספו את היבול מבלי לפגוע בערוגות הפורחות.

גריעת שטח השדה לטובת ערוגות הפרחים אמור להיות מאוזן באמצעות ההפחתה בהוצאות על חומרי הדברה, שמהלך כזה יאפשר. זאת ועוד, צמח התלתן וצמחים נוספים ממשפחת הקטניות, חיים בשותפות (סימביוזה) עם חיידקים מקבעי חנקן החיים בשורשיהם, ובכך הם יכולים לתרום להפחתת השימוש בדישון בתרכובות חנקן ממקור כימי, שייצורו תורם להתחממות גלובלית ויישומם מוביל לזיהום מקורות מים; יש כאן פוטנציאל לתועלת נוספת, שגם אותה יש לכמת. מצד שני, במחקר שפורסם חסרות הערכות של עלויות נוספות לחקלאי, למשל עלויות העבודה, זרעי הפרחים וכדומה.

מחקר דומה מתקיים גם בשוויץ, שם נמדדה כבר התרומה של פרחים בשולי השדות בהפחתת מזיקי חיטה בעד 53 אחוזים מכמות המזיקים ו-61 אחוזים מהיקף הנזק; גם שם מתכוונים להרחיב את הניסוי באופן דומה לאנגליה תוך שימוש בפרחי גד השדה (כוסברה), פרג, כוסמת ושמיר.


צילום: דורון לב - הפורטל לחקלאות טבע וסביבה

גם הדבורים מרוויחות

להפחתה או ביטול השימוש בחומרי הדברה יש השפעות חיוביות נוספות, פרט לצמצום חשיפת האדם לחומרי הדברה: החוקרים המובילים את הפרויקט הבריטי נמנים על צוות שפרסם באמצע 2017 בכתב העת Science מחקר על הקשר שבין שימוש בחומרי הדברה להיעלמות דבורי הדבש; גם מחקר מקנדה, שפורסם באותו גיליון של כתב העת, הצביע על ההשפעה השלילית של חשיפת הדבורים לחומרים אלו, אפילו כאשר הן תרות אחר מזון בשטחים לא מעובדים. גם בישראל נמצאה השפעה שלילית של חומרי הדברה על הדבורים ועל תוצרי הדבש. זהו מצב אירוני, שכן חומרי ההדברה פוגעים כך בשירות חשוב שנותנת דבורת הדבש לחקלאים – שירותי האבקה.

המחקר הבריטי הוא חלק מפרויקט ארוך טווח הנקרא ASSIST, שתכליתו לעדכן את הידע המדעי לעידוד חקלאות בת קיימא. כמו בנושאים סביבתיים אחרים, גם בנושא השימוש בחומרי הדברה מתנהל ויכוח נוקב. מצד אחד, ייצור חומרי הדברה ודשנים הוא סקטור תעשייתי גדול (גם בישראל) ובעל שווי כלכלי רב. בנוסף לכך, גידול אוכלוסיית העולם, לצד התרבות אירועי הקיצון שקשורים לשינוי האקלים, גורמים חששות כבדים לגבי היכולת לייצר מזון בכמויות גדולות ללא שימוש בחומרי הדברה כימיים. מצד שני, כאמור, בשנים האחרונות מתרבות העדויות להשפעה המזיקה של חשיפה לחומרי הדברה. הוויכוח על התקפות המדעית של טיעונים כגון אלו המוצגים כאן, גם הוא חלק מהמציאות של התמודדות עם סוגיות סביבתיות מורכבות מסוג זה.

בישראל כבר קיימים מיזמים שונים של הדברה משולבת, אך השימוש בפרחי בר – בשולי השדות או בתוכם – הוא נדיר יחסית. בנוסף, לא נבדקה עדיין באופן מקיף השפעתם על הימצאות מזיקים בשדות, ועל הצורך בשימוש בחומרי הדברה. למרות ההבדלים הרבים בין ישראל לאירופה בהיבטים של צפיפות השטח החקלאי, האקלים, אופי הגידולים וצמחי הבר שבהם ניתן להשתמש וזמינות המים להשקיה והמשקעים, ייתכן שכדאי, כחלק מהמאמץ המשולב לצמצום השימוש בחומרי הדברה, להפנות יותר משאבי מחקר בישראל לנושא זה.

הכתבה התפרסמה באתר "זווית" - סוכנות ידיעות למדע וסביבה