ועדת הכלכלה למשרד החקלאות: לטפל באופן מידי בפיצוי לחקלאי הצפון

צילום: שלומית קידר - הפורטל לחקלאות טבע וסביבה

''הציבור אולי שכח מהמחסור במים כי הוא לא רואה פנים מתייבשים של דוגמניות, אבל בצפון יש מחסור חמור של מים'' כך אמרה היום חה''כ איילת נחמיאס-ורבין שעמדה בראש דיון שהתקיים בישיבת ועדת הכלכלה.

» רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו אלינו לפייסבוק

הוועדה דנה בהוראה של רשות המים לחקלאים להימנע מהשקיה ולייבש שדות חקלאיים בצפון, זאת בשל החורף השחון והידלדלות מקורות המים הטבעיים - כאשר המחסור במים בצפון בשיא של מאה שנה. הישיבה התקיימה לבקשת ח"כ מיכל רוזין וח"כ איתן ברושי.

ח"כ מיכל רוזין אמרה, כי רק לפני שבועיים התגאה ראש הממשלה בפני ראש ממשלת הודו על כך שאין בעיית מים בישראל בזכות ההתפלה, אלא שדווקא בצפון יש מחסור במים. ''אזור הצפון מנותק מתשתית ההתפלה והמחסור והזינוק במחיר המים לחקלאים הביא למשבר חמור שפגע גם בהסכם בין החקלאים למדינה להשקיית אדמת הכבול, כדי למנוע סחף אדמה וזיהום סביבתי''.

חקלאי הצפון קבלו בוועדה כי היטלי ההפקה זינקו באלפי אחוזים בעקבות תיקון 27 לחוק המים שמשווה את מחיר המים של מקורות לחקלאים בכל אזורי הארץ, ומבטל את השימוש הישיר במים מבארות פרטיות בבעלות חקלאים - שהיה בעלויות נמוכות מאוד. כתוצאה מכך התייקרו עלויות ההשקיה של החקלאים באזור הצפון והפכו את הגידול עבור חלק מהם ללא כלכלי. על כך עוד נוספה הוראת רשות המים לצמצם את ההשקייה בשדות החקלאיים.

החקלאים ציינו עוד, כי למרות שהם מחויבים להשקות את אדמת הכבול בעמק החולה, הם אינם יכולים לשאת בעלויות ההשקייה. 'אמנת הכבול' שנחתמה בשנת 2007 שנחתמה בין הממשלה לחקלאים, מתייחסת ל- 30,000 דונם קרקע חקלאית בעמק החולה. באמנה סוכם על השקיה נאותה וטיפול באדמות הכבול בעמק החולה, למניעת נזק אקולוגי, סכנת שריפות, זיהום מי הכינרת ופגיעה בסביבה. המדינה התחייבה להקצות את מכסת המים הנדרשת במחיר מוסכם. כעת, כתוצאה מתיקון 27 לחוק המים, המחירים לחקלאות התייקרו באופן קיצוני, כך שעיבוד אדמות הכבול הופכת להפסד כלכלי לחקלאים.

"המצאתם שיטה חדשה, אתם מחזיקים את המקל בשלושת קצותיו"

ח"כ ברושי הוסיף כי צריך לסייע לחקלאים בתקציב ולגשר על הפער שבין החקלאים למשרד האוצר ולתת להם פיצוי ריאלי. לדבריו, צריך גם לבצע תוכנית רב שנתית להביא את המים לשדות הצפון בעתיד. ח"כ יעל כהן פארן אמרה כי הנפגע העיקרי הוא הטבע, ובסופו של דבר גם הציבור.

נציגת התאחדות האיכרים, גלית חזקיה הרשקוביץ, אמרה כי המדינה גורמת לחקלאים, למפעילי אתרי התיירות ולאנשי השמירה על הטבע להילחם זה בזה, למרות שיש פתרונות והשאלה היא רק אם ישנו רצון ליישם אותם.

מנהל אגף התפעול ברשות המים, זאב אחיפז, ציין כי היטל ההפקה שהחקלאים נדרשים לשלם עבור מי השקיית שדות הכבול אכן זינק מ-1.5 אגורות לקוב ל-35-40 אגורות לקוב. עם זאת הוא הוסיף, כי ישנה כוונה לתת תמיכה ישירה שתפצה את החקלאים על ההתייקרות.

סמנכ"ל משרד החקלאות, אסף לוי: ''החקלאים לא יכולים לשלם את התוספת של היטל ההפקה, עם זאת הם מחויבים להשקות את שדות הכבול ובכל הנוגע לכך אין מחסור במים. באשר ליתר השטחים אמר כי בגלל הבצורת קוצצו מכסות המים ב-25% ומשרד האוצר הסכים לתת תמיכה של 10 מיליון שקל לחקלאים שיוותרו על גידולי שדה ויעבירו את מכסות המים להשקיית המטעים''.

חברי הכנסת מתחו ביקורת על התנהלות הממשלה, ח"כ נחמיאס ורבין אמרה כי אחרי שהחקלאים ייבשו את השדות מחיר הירקות יעלה ובמשרד האוצר יגידו שיש מחסור וחייבים לייבא, בעוד שהם עצמם הולכים לייצר את המחסור. "המצאתם שיטה חדשה, אתם מחזיקים את המקל בשלושת קצותיו".

ח"כ נחמיאס ורבין הוסיפה ודרשה מרשות המים להעביר לוועדה הסבר מפורט של הפתרונות למצב, והודיעה כי הוועדה תפנה למשרד החקלאות בדרישה שיטפל באופן מידי בנושא הפיצוי לחקלאים. עוד הוסיפה, כי הוועדה תמשיך לעקוב אחר הנושא עד למציאת פתרון.