עדויות מרתקות להבקעת 'החומה השלישית' של ירושלים בימי בית שני
בחפירת רשות העתיקות במרכז העיר, נחשפו עדויות מרשימות לשדה קרב והבקעת החומה השלישית שהקיפה את ירושלים בסוף ימי הבית השני. מנהלי החפירה: ''הממצאים ממחישים את עוצמת ההפגזה האינטנסיבית של הצבא הרומי, בראשות טיטוס, בדרכם לכבוש את העיר ולהחריב את בית-המקדש השני''
מערכת הפורטל לחקלאות טבע וסביבה 20-10-2016
אתר החפירה, על הרצפה ניתן לראות את אבני הקלע, צילום: יולי שוורץ - באדיבות רשות העתיקות
מכאן פרצו הרומאים את חומות ירושלים לפני 2000 שנה: עדויות מרשימות ומרתקות לשדה הקרב והבקעת "החומה השלישית" שהקיפה את ירושלים בסוף ימי הבית השני, בדרך להחרבת בית המקדש ע''י הצבא הרומי בראשות המצביא טיטוס.
הממצאים התגלו בחפירה ארכיאולוגית שערכה רשות העתיקות בחורף האחרון ב'מגרש הרוסים' שבמרכז העיר ירושלים, במקום בו עתיד להבנות הקמפוס החדש של האקדמיה הישראלית הלאומית לאמנות ולעיצוב – "בצלאל".
במהלך החפירה, גילו הארכיאולוגים שרידי מגדל שבלט מחומה, ומול חזיתו המערבית נמצאו עשרות רבות של בליסטראות ואבני-קלע, אותן ירו הרומאים ממכונות יריה אל עבר שומרי החומה היהודים, אשר ניצבו בראש המגדל.
אחת מאבני הקלע של צבא טיטוס, צילום: יולי שוורץ - באדיבות רשות העתיקות
"זו עדות מרתקת להפגזה האינטנסיבית של הצבא הרומי, בראשות טיטוס, בדרכם לכבוש את העיר ולהחריב את בית-המקדש השני'' אומרים ד"ר רינה אבנר וכפיר ארביב, מנהלי החפירה מטעם רשות העתיקות. ''ההפגזה נועדה לתקוף את שומרי החומה כדי לחפות ולאפשר לכוח הרומי לקרב את איילי-הניגוח, ובאמצעותם להבקיע את החומה".
כפיר ארביב, מנהל החפירה מטעם רשות מהעתיקות, צילום: יולי שוורץ - באדיבות רשות העתיקות
היסטוריון, הסופר והמצביא היהודי יוסף בן מתתיהו, שהיה עד ראייה למלחמה, מסר פרטים רבים על חומה זו. לדבריו, החומה נועדה להגן על הרובע החדש של העיר, שהחל להתפתח מחוץ לגבולותיה, ומצפון לשתי החומות שכבר עמדו. את בניית החומה השלישית החל המלך אגריפס הראשון, אך זה הפסיק את הבנייה כדי שלא לעורר את זעמו של הקיסר קלאודיוס, ולהפיג את ספקותיו לגבי נאמנותו. בנייתה של החומה השלישית חודשה כעשרים שנים מאוחר יותר, על ידי מגני ירושלים, וזאת כחלק מביצור העיר והיערכות המורדים היהודים למרד הגדול כנגד הרומאים.
בן מתתיהו תאר בפרוטרוט את תוואי החומה, שתחילתה במגדל בשם היפיקוס, המזוהה כיום במצודה שבמגדל דוד. משם היא המשיכה צפונה אל מגדל פסיפינוס העצום, שהגן על הפינה הצפונית-מערבית של החומה. ממנו, החומה פנתה מזרחה וירדה אל קבר הלני המלכה, המזוהה עם המקום המכונה בשם קברי המלכים.
כד בן 2,000, כפי שנתגלה בשטח, צילום: יולי שוורץ - באדיבות רשות העתיקות
מאז ראשית המאה העשרים ועד לחפירה הנוכחית, לא נפתר הוויכוח לגבי זיהוי החומה השלישית ושאלת גבולות העיר ירושלים ערב המתקפה הרומאית בפיקודו של טיטוס. נדמה, כי התגלית החדשה במגרש הרוסים, היא הוכחה לקיומו של תוואי החומה באזור זה.
ראש חנית מהקרב מול צבא טיטוס. צילום: קלרה עמית - באדיבות רשות העתיקות
ממצאי החפירה יוצגו בכנס העשור של "חידושים בארכיאולוגיה של ירושלים וסביבותיה" בשבוע הבא, יום ה', 27.10.2016 בקמפוס הר הצופים של האונ' העברית בירושלים
