המלצות סיום גידול פלפל והכנות לקראת העונה הבאה

צילום ארכיון: הפורטל לחקלאות טבע וסביבה

לקראת סיום הגידול ותקופת הסניטציה אנו נכנסים לתקופת הכנת השטחים לקראת עונת הגידול הבאה. הכנות אלה כוללות: ייבוש השטח, עקירת הצמחים והספיח, הכנסת קומפוסט, עיבודים, ביצוע חיטויי קרקע ושטיפת המלחים מהקרקע. לכל אחת מהפעולות הללו יכולה להיות השפעה על הפעולות הבאות אחריה, ולסך הפעולות הללו ישנה השפעה מכרעת על פוטנציאל הניבה של הגידול. בכתבה זו אפרט את סדר הפעולות וההכנות הדרושות.

סיום גידול

ע"פ הניסיון שנצבר בשנים האחרונות עולה כי יישום של אחד מתכשירי מתאם סודיום במינונים של 15-12 ליטר/דונם בסוף הגידול, (בחלקה הנגועה במחלות) או בקונדור במינון של 8 ליטר/דונם (בחלקה הנגועה בנמטודות), עשוי לתרום להדברת פגעים הנמצאים בשורשי הצמח טרם התפתחות גופי תשמורת העמידים יותר לתכשירי החיטוי. בנוסף קטילת הצמח על כל חלקיו מאפשרת ייבוש מהיר יותר, ולכן עקירת הצמחים והוצאתם מהמבנים נעשית ביעילות רבה.

השלבים להכנה נכונה של הקרקע לחיטוי

1. סילוק של שאריות צמחים מהשטח, כולל שורשים: פעולה זו עשויה להפחית את אילוח הקרקע במחלות שורש ובנמטודות. היא חשובה בעיקר באדמות הנגועות במחלות שורש ווירוסים גם כאשר מתכוונים לבצע חיטוי קרקע. ככל שכמות המידבק (אינוקולום) בקרקע קטנה יותר, כך גדלה יעילות החיטוי.

2. התבוננות בשורשי הצמחים הנשלפים מהקרקע ובכך ניתן לגלות את סוגי הפגעים ומידת תפוצתן ומיקומם בשדה. ובכך להתאים את סוג החיטוי.

3. פיזור קומפוסט - נעשה לצורך מילוי מאגר יסודות ההזנה בקרקע (בעיקר יסודות המאקרו), משפר את מבנה הקרקע, מכניס מיקרואורגניזמים מועילים ומעלה את תכולת החמצן באזור בית השורשים (במיוחד בקרקעות בעלות תכולה גבוהה של לס/סילט). לצד היתרונות חשוב לוודא שהקומפוסט בשל והוכן כראוי , עבר תהליך קומפוסטציה במשך תקופה של 5 עד 6 חודשים ונבדק במעבדה מוסמכת. הסימנים העיקריים לקומפוסט איכותי הם שהוא אינו חם, אינו מדיף ריח, ללא רגבים ולח. קומפוסט אשר לא הוכן כראוי ומכיל את אחד מהרכיבים הלא רצויים בתוכו (בעיקר עודפי אמוניה או עודפי מלחים) גורם לפגיעה קשה בשורשי הצמח ולעיכוב בקליטה והתבססות השתילים, ובנוסף לנגיעות בגורמי מחלות שורש (בעיקר פיתיום). כמו כן, יש לוודא שפיזור הקומפוסט על הקרקע יהיה אחיד. את הקומפוסט מומלץ לפזר לפני החיטויעל מנת למנוע אילוח הקרקע בפגעים המצויים בקומפוסט.

4. עיבודי קרקע - הדעות חלוקות בדבר נחיצותם של העיבודים ובשנים האחרונות יותר חקלאים בוחרים לא לבצע עיבודי קרקע בין העונות ובכך לחסוך את העלות הכרוכה בכך. היתרון בעיבוד הקרקע מתבטא בכך שהוא מאפשר חלוקה מאוזנת של החומר האורגני, מחדיר חמצן לקרקע ומאוורר אותה. באופן זה הוא חושף את גורמי המחלה לחומר החיטוי ובכך מגביר את יעילותו. בנוסף, פליחת הקרקע מאפשרת חדירה טובה יותר של מים לעומק הקרקע ובכך מושגת שטיפה יעילה יותר של המלחים שהצטברו במהלך העונה. החיסרון של עיבוד קרקע (בנוסף לעלות הכספית שלו) הוא שבמידה וישנה מחלת קרקע כלשהיא, ביצוע העיבוד יגרום לפיזור גורם המחלה בכל החלקה.

חלקות בהן מומלץ לבצע עיבודים הן בעיקר קרקעות בינוניות/ כבדות או קרקעות מהודקות, בהן הניקוז אינו מיטבי והצטברו מלחים במהלך העונה שיש לבצע בקרקע שטיפה. קרקעות בהן ניתן לא לבצע עיבודים: קרקעות קלות או תעלות הזנה למיניהם.

5. פריסת צינורות טפטוף באופן שיגרום לתכשיר החיטוי להגיע לכיסוי מלא של הקרקע המחוטאת ובכך לקטול את גורם המחלה. חשוב לזכור, תכשירי החיטוי המקובלים כיום -בעיקר תכשירי מתאם סודיום וקונדור, הם נוזלים המיושמים דרך מערכת ההשקיה, לכן פריסה וחלוקה נכונה של שלוחות טפטוף בקרקע לוקחת בחשבון את המרחק בין הטפטפות והמרחק בין השלוחות באופן שיאפשר למים להגיע אל כלל האזורים הדורשים חיטוי יקבע במידה רבה את יעילות החיטוי. בכל מקרה חשוב לפרוס לפחות שתי שלוחות טפטוף לערוגה.

חיטוי סולארי ע"י פריסת פוליאתילן

זהו הבסיס הראשוני (והמרכזי) של חיטוי הקרקע בערבה ומומלץ מאוד שלא לוותר עליו. חיטוי זה גורם לקטילה באמצעות חימום הקרקע של גורמי המחלה ע"י חיפוי הקרקע ביריעות פוליאתילן למשך 6 שבועות, בחודשים יוני - אוגוסט. בתקופה זו הקרינה הינה מקסימאלית וגורמת לחימום הקרקע לטמפרטורות גבוהות בשכבת הקרקע העליונה היורדת עם הירידה לעומק הקרקע. הטיפול יעיל למגוון רחב של גורמי מחלות קרקע, נמטודות חופשיות ועשבים. ניתן לשלב חיטוי סולארי עם תכשירי מתאם סודיום ו/או תכשירי קונדור. באופן זה מושגת הדברה יעילה יותר, היות שהחיטוי הסולארי מחליש את גורמי המחלה בקרקע ומגדיל את רגישותם לתכשירים הכימיים.

תכשירים כימיים לחיטוי קרקע המורשים ליצוא בפלפל

מתאם סודיום: (אדיגן אדוכם, מתמור)  - מדביר: מיני פטריות-(פיתיום, קשיוניה, דוררת),הדברת עשבייה קיימת ומניעה חלקית של נביטת עשבים. אינו יעיל בהדברת נמטודות עפצים, מחלות בקטריאליות ועשבים רב שנתיים מסוגים שונים. תכשירים אלו הינם תמיסות נוזליות המוחדרות לקרקע באמצעות מערכת ההשקיה. כמות המים הנדרשת תלויה בעומק הקרקע בו מצוי גורם הפגע ובסוג הקרקע. בקרקעות הערבה נדרשת כמות מים של 1.5-3 מ"ק מים להחדרת החומר לעומק ס"מ 1. המינון: 40 ליטר/דונם (בהתאם לתווית). מומלץ להשאיר את החיפוי לפחות 10 ימים ולהסירו לפחות שבוע לפני השתילה.

טלון (קונדור/אגרוצלון) - מדביר את כל מיני הנמטודות, מזיקי קרקע, ועשבים קשי הדברה, כדוגמת העלקת. אינו מדביר מחלות הנגרמות ע"י פטריות וחיידקים. התכשיר הינו תרכיז מתחלב המוזרק לקרקע באמצעות מערכת ההשקיה. התכשיר הופך לגז אשר בא במגע עם פגעי הקרקע השונים ופוגע בחיוניותם. בסופו של דבר מתפרק התכשיר ל – CO2, מים וגז כלור שמתנדף. התהליך נמשך מימים ספורים למספר שבועות, בהתאם לטמפרטורת הקרקע. התכשיר פוגע בצמחים קיימים ולכן ניתן להשתמש בתכשיר רק לפני שתילה והוא מחייב חיפוי קרקע בפוליאתילן. התכשיר הינו קורוזיבי העלול לתקוף מתכות כגון אלומיניום, מגנזיום , אבץ, קדמיום, בדיל וכן פלסטיק מסוג PVC וגומי. יש להמתין 2-3 שבועות מיישום עד השתילה. שימוש בתכשיר מחייב רישיון מיוחד הניתן לאחר השתתפות בקורס של משרד החקלאות או באמצעות קבלן.

פלדין - תכשיר חדש המכיל את החומר הפעיל DMDS, שהוא חומר המצוי באופן טבעי בצמח השום מדביר את כל מיני הנמטודות, מזיקי קרקע, ועשבים כדוגמת ריגלת הגינה ושיבולת שועל. יש להמתין 14 ימים לאחר הזרמת התכשיר ולשתול לפחות 7 ימים לאחר מועד הסרת החיפוי.

שטיפת קרקע מעודפי מלחים

ע"פ הניסיון שנצבר במהלך השנים האחרונות עולה כי כמות המלחים עם סיום העונה גבוהה מאוד בשל דחיקה שאינה מספקת של עודפי המלח לעומק הקרקע. נוסף על כך במידה ומוסיפים קומפוסט לקרקע הוא מעלה את ריכוז המלח בקרקע. לכן, ישנה חשיבות מכרעת לדחיקה יעילה של מירב המלחים בקרקע וזאת בשל העובדה שדחיקת המלחים לאחר השתילה כמעט שאינה אפשרית בשל המחסור במים. מומלץ לפזר משאבים באזורים שונים בקרקע בעומקים 20 ו 40 ס"מ ולבדוק שם את המוליכות החשמלית, שטיפה יעילה אמורה להתבצע באמצעות כמות של 40-60 קוב לדונם. לאחר השטיפה יש לבדוק את ערכי ה EC בקרקע והיא אמורה להיות באותם ערכי ה- EC של מי הקו.

נקודות שיש לבדוק בהכנת מבנים לקראת העונה הבאה

• בדיקת תקינות מערכת הטפטוף ושטיפת הטפטפות בחומצה (זרחתית או גופריתית) בכדי למנוע סתימות.
• בדיקת תקינות רשתות המבנה וסתימה או החלפה של רשתות קרועות.
• השמדה של העשבייה מסביב למבנים בכדי למנוע אילוח במזיקים או מחלות.

* הכותב: יואל מסיקה – אגרונום מומחה

» רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו אלינו לפייסבוק