הפורטל הישראלי לחקלאות טבע וסביבה

חדשות חקלאות, טבע, סביבה וההתיישבות הכפרית מדור החדשות


המתקן הראשון בישראל שיהפוך פסולת עירונית לחשמל יוקם במעלה אדומים


מתקן ההשבה שהפעלתו תחל בעוד כ-6 שנים, הוא הראשון מבין מתקנים נוספים הצפויים לקום בשנים הקרובות בכל הארץ. במתקנים, מהמתקדמים בעולם, תנוצל האנרגיה שבפסולת לייצור חשמל בתנאים סביבתיים מחמירים, והם ייצרו חלופה סביבתית להטמנת פסולת בישראל

מערכת הפורטל לחקלאות טבע וסביבה  10-10-2019


Responsive
צילום: משה לוי - הפורטל לחקלאות טבע וסביבה

המתקן הראשון בישראל שיהפוך פסולת עירונית לחשמל בשיטת PPP, יוקם בשטח פארק המיחזור "השומרוני הטוב" בשיתוף פעולה עם עיריית מעלה אדומים, והוא צפוי  לשמש כמתקן המרכזי לטיפול בפסולת של מטרופולין ירושלים והאזור.  כך הודיעו היום (ה') משרדי האוצר והגנת הסביבה.

» רוצים לקבל עדכונים נוספים  הצטרפו אלינו לפייסבוק

באתר יוקמו מתקן מיון פסולת חדשני ומתקן השבת אנרגיה מהמתקדמים בעולם, שבו תנוצל האנרגיה שבפסולת לייצור חשמל בתנאים סביבתיים מחמירים.

הוועדה הבין-משרדית למתקני טיפול בפסולת, בראשותו של מר נחמיה קינד, סגן בכיר לחשב כללי, בה שותפים משרד האוצר והמשרד להגנת הסביבה, פרסמה היום (ה') את הליך המיון המקדים (Pre-Qualification) למכרז בין-לאומי לתכנון, מימון, הקמה ותפעול של המתקן.

המתקן, שהפעלתו תחל בעוד כ-6 שנים, צפוי להחליף את הקמתה של מטמנה שכבר אושרה באתר המיחזור ה"שומרוני הטוב", ובכך יימנעו מפגעים סביבתיים משמעותיים. פרויקט זה יעשה בשיתוף עם חברות בין-לאומיות, מהמובילות בתחום השבת אנרגיה, בעלות הקמה כוללת משוערת של כמיליארד ש"ח.

זהו מתקן ההשבה הראשון מבין מספר מתקנים דומים אותם מקדמת הוועדה הבין-משרדית, על-מנת לייצר חלופה סביבתית להטמנת פסולת בישראל. המתקנים צפויים לקום בשנים הקרובות בפריסה ארצית ובכך תצטרף ישראל למדינות אירופה המטפלות בפסולת שלהן בצורה סביבתית ומתקדמת.

מתקנים אלה הם חלק מהתוכנית האסטרטגית של המשרד להגנת הסביבה לשנת 2030, שתביא להורדת שיעור ההטמנה בישראל מכ-80% היום לכ-26%.

השר להגנת הסביבה, ח"כ זאב אלקין: "עם כניסתי לתפקיד השר להגנת הסביבה, זיהיתי את הפיגור שבו אנו נמצאים בתחום הטיפול בפסולת וקידמתי אסטרטגיית טיפול בפסולת שמטרתה הפחתת הטמנת הפסולת בצורה דרסטית על-ידי הגדלת המיחזור והקמת מתקנים להשבת אנרגיה מפסולת. אני מברך את משרד האוצר על הירתמותו לקידום פרויקט תשתית זה, בדומה לקידום פרויקטים תשתיתיים לאומיים כמו מתקני ההתפלה, ואני בטוח שבתוך עשור, מדינת ישראל תשנה את פניה גם בנושא זה"

מנכ"ל המשרד להגנת הסביבה, גיא סמט: "שלב זה של יציאה למכרז מציין את תחילת תום עידן הטמנת הפסולת במדינת ישראל. המתקן שיקום הוא אחד מתוך סדרת מתקנים שעתידים לקום ברחבי הארץ. ראוי שבכל מטרופולין בארץ יהיה מתקן דומה לטיפול בפסולת ביתית – בדרום, בחיפה, בתל אביב ובגוש דן. המתקן מצטרף למאות מתקנים דומים בערים מובילות באירופה, ויוקם בסטנדרט סביבתי זהה ומחמיר"

החשב הכללי, רוני חזקיהו: "מתקן זה הינו חלק משורה של פרוייקטי תשתית שהממשלה מקדמת בימים אלו כחלק מתכנית "תשתיות 2030" בכלל התחומים - תחבורה, מים, אנרגיה וגם איכות הסביבה. מדובר במתקן הראשון בישראל שיהפוך פסולת לאנרגיה בהיקף משמעותי, והוא צפוי ליצור סטנדרט חדש ולקרב את ישראל לרמה העולמית בתחום הטיפול בפסולת". מסמכי המיון המוקדם מפורסמים באתר המכרזים של החשב הכללי במשרד האוצר.

מתקנים להפקת חשמל ונפט גם במישור רותם


בתוך כך, שותפות רותם אנרגיה מחצבים (רא"מ), בניהולם של ד"ר יעקב מימרן, יו"ר, וג'אק סבג, מנכ"ל, מתכננת להקים במישור רותם מתקנים להפקת חשמל ונפט, אשר יוזנו בכ-200,000 טונות של פסולת פלסטיק עירונית המיועדת להטמנה, בשילוב פצלי שמן.

מדובר בכ-20% מהיקף פסולת הפלסטיק המיוצרת בישראל בשנה הנאמדת בכמיליון טונות בשנה. לשם כך חתמה השותפות (הנסחרת בבורסה של ת"א) על הסכמי לאספקת פסולת פלסטיק עם החברות ורידיס ויעקבי.

התפוקה השנתית של מתקני השותפות תהיה כ-60-70 MW חשמל בשנה וכ-1.5 מיליון חביות נפט.

בחברה מציינים כי, ''בהקשר זה ראוי להדגיש כי בשטח הרישיון של השותפות, במישור רותם, פצלי השמן נמצאים במכרה פתוח, מעל הקרקע ושיטת ההפקה שנבחרה היא שיטת ה- ex-situ - שאינה כוללת שריפה של הפצלים או של הפלסטיק, עם שימוש בכריה פתוחה של פצלי שמן, ללא שימוש בחימום תת הקרקע, סידוק הידראולי או קידוחי הפקה. הפקת האנרגיה במתקני רא"מ הינה באמצעות פירוליזה, אשר הוכחה כפתרון הסביבתי המועדף לטיפול בפסולת פלסטיק''.

הפתרון שהשותפות מציעה הינו פתרון משלים לפתרון המוצע ע"י המשרד להגנת הסביבה ולמיטב ידיעת השותפות, המדובר בפתרון המהיר ביותר למניעת הטמנה של פסולת פלסטיק המהווה בעיה סביבתית חמורה.

פורסם בחדשות












מחירי הבשר יעלו בקרוב ב-30% לפחות - עליית מחירים לקראת החגים 
הפורטל הישראלי לחקלאות טבע וסביבה

חדשות חקלאות, טבע, סביבה וההתיישבות הכפרית מדור החדשות


מחירי הבשר יעלו בקרוב ב-30% לפחות


יו''ר ועדת הכלכלה ח''כ איתן כבל תובע משרי הכלכלה והביטחון לפתוח את מחסני החירום: ''לא ניתן שמחירי הבשר יעלו''. בדיון שהתקיים היום, התברר כי למרות שהמחלוקת בין יבואני הבשר לרבנות נפתרה, למשרד המשפטים יש השגות - והמחירים החלו לעלות; ח''כ וקנין: ''ליבואנים יש מספיק בשר במחסנים''

מערכת הפורטל לחקלאות טבע וסביבה  20-07-2015



צילום: מועצת הבקר

ועדת הכלכלה של הכנסת, בראשות ח"כ איתן כבל (המחנה הציוני), קיימה היום דיון שעסק בחשש להתייקרות הבשר המיובא בעשרות אחוזים, זאת בשל מחלוקת בין הרבנות הראשית ליבואנים. הדיון התקיים לבקשת חברי הכנסת מיקי לוי (יש עתיד) ואראל מרגלית (המחנה הציוני), שטענו כי הסיבות לעליית המחירים הינה עקב החלטת הרבנות להקשיח את התנאים להשגחה על בשר. במהלך הדיון התברר כי למרות שהמחלוקת כבר נפתרה, הפתרון לא מקובל על משרד המשפטים ובשל העיכובים שנגרמו עד להשגת הפתרון ,מחירי הבשר בחגים עלולים לעלות ב-30% ויותר.

» רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו אלינו לפייסבוק

בתום הדיון הארוך הביע היו"ר כבל זעם על כך שהוא וחברי הכנסת לא הצליחו לקבל תשובות ברורות כיצד ניתן למנוע את העלאת המחירים. "אני רואה בחומרה רבה את המצב אליו נקלענו, שיוביל לעליית מחירי הבשר לקראת החגים". כבל הוסיף כי יתבע משרי הכלכלה והביטחון לאפשר שימוש במלאי החירום הקיימים, ידרוש ממשרד החקלאות להגביר את שחיטת העופות לקראת החגים כדי להוריד את המחירים כך שבכל בית בישראל יוכלו לרכוש בשר במחיר שווה לכל נפש, ויפנה ליועץ המשפטי לממשלה ולמבקר המדינה בדרישה לחקור את ההתנהלות שהובילה למצב הזה.

ח"כ מרגלית הציג את הדברים ואמר כי בשל המחלוקת נוצר מחסור של 25 אלף טון בשר, וח"כ לוי הוסיף כי הדבר עלול להוביל לעלייה של בין 26-42 אחוזים במחיר ודרש לדעת כיצד ניתן להוזיל את המחיר. ח"כ יואל רזבוזוב (יש עתיד) טען כי הפתרון הוא להעביר את הצעת החוק שיזם, יחד עם היו"ר כבל, שתסיר את המגבלות על יבוא בשר קפוא שקיבל הכשר של גופי הרבנות בקהילות היהודיות בחו"ל.

מנכ"ל המשרד לשירותי דת, עודד פלוס, אמר כי המחלוקת בין הרבנות ליבואנים כבר הוסדרה. ח"כ אורי מקלב (יהדות התורה) אמר כי היבואנים צריכים להודיע שלא יעלו מחירים. עם זאת, אופיר ווגלטר המנהל את חברת אורכאד פודס ומייבא בשר, אמר כי כבר כרגע יש מחסור והמחירים עלו. ככל שהבשר יתחיל להגיע, לנוכח ההבנות, המחיר ירד ויתאזן. מנהל היבוא של טיב טעם, צחי ליפקה, אמר כי "מדובר בקטסטרופה ובעליית מחיר של עד 80%, כיוון שיבואנים מטפטפים את הבשר החוצה קשה למכור". עם זאת הוא הבהיר שאינו חושד שהיבואנים מבצעים ספסרות.

במהלך הדיון טענו הן נציגי הרבנות והן נציגי היבואנים כי משרד המשפטים מונע לצאת לדרך עם ההסכמות. היועץ ההלכתי לרב הראשי, אליהו הבלין, הוסיף עם זאת כי היבואנים הפעילו לחץ כדי לא לשנות קריטריונים שיקבעו מי יהיו המשגיחים ועשו שביתה איטלקית שגרמה למצב שנוצר. הוא הסביר כי הצוותים הקבועים של היבואנים היו מוציאים אחוזי טרפות נמוכים מאוד ועלה חשש שיש קשר לא כשר בין יבואן לצוות הקבוע שלו. עם זאת, הוסיף הבלין, כי גם כאשר הסכימה הרבנות להתפשר עם היבואנים, משרד המשפטים בחר להתעקש יותר ממנה.

נציג משרד המשפטים אוגי פז, הגיב להאשמות ואמר בציניות כי "המשפטנים תמיד מפריעים להכל. ניגוד העניינים בין היבואן לצוות שלו עדיין קיים, ולכן צריך נימוקים טובים לפשרה שעשתה הרבנות.''

היו"ר כבל הגיב ואמר כי "לכאורה משרד המשפטים היה צריך להגיד שבא לציון גואל, אבל הוא מגיש בד"צ על הבד"צ. אי אפשר כל היום ללכת עם זכוכית מגדלת ולבדוק כל דבר כמו בבדיקת חמץ לפני פסח". כבל הביע זעם על כך שהמצב עלול להביא לעליית מחירים ודרש פתרונות. "אני רוצה שבחגים מחירי הבשר יוזלו. לא מקובל עלי שבגלל הוויכוח הזה נאכל בחגים בשר במחירים מופקעים", אמר ח"כ כבל.

ח"כ יצחק וקנין (ש"ס) אמר כי ליבואנים יש מלאי מספיק כדי למנוע העלאת מחירים ואמר כי אם יהיה צורך יבקש משר הכלכלה להיכנס להם למקררים. "שאף אחד לא יעשה עלינו קופון", אמר ח"כ וקנין. היבואנים דחו את הטענות ואמרו כי המלאים נגמרו. ריקרדו גולדשמיט, יבואן מחברת גול סחר, טען כי אין מלאים ואמר: "אפילו קילו אין לי וישראל היא לא רוסיה שתכריח אותי למכור".

היו"ר כבל סיכם את הדיון ואמר כי הוועדה רואה בחומרה רבה את המצב אליו נקלענו, לפיו לקראת החגים מחירי הבשר יעלו ב-30% ויותר. הוא הוסיף כי ידרוש לבדוק לעומק את המלאים בישראל וכי הוועדה תובעת משרי הכלכלה והביטחון לאפשר שימוש במלאים הקיימים לשעת חירום. עוד ציין היו"ר כבל כי יפנה למשרד החקלאות, כדי להיערך להגברת שחיטת עופות, כדי שלא ייווצר מחסור בבשר, ואמר כי צריך לחקור את ההתנהלות שהובילה למצב הזה.












מחקרים: חקלאות אורגנית מעודדת שיקום אקולוגי - מחקרים על חקלאות אורגנית 
הפורטל הישראלי לחקלאות טבע וסביבה

חדשות חקלאות, טבע, סביבה וההתיישבות הכפרית מדור החדשות


מחקרים: חקלאות אורגנית מעודדת שיקום אקולוגי


מניתוח של 100 מחקרים שנעשו בעולם במשך 30 השנים האחרונות, עולה כי חקלאות אורגנית מיטיבה עם צמחים ומעודדת ריבוי חיות בר, ככל הנראה בשל הצמצום בשימוש בחומרי הדברה

צפריר רינת, הארץ  08-02-2014



מטע שקדים אורגני בעין חרוד מאוחד, צילום: הלל פרג - באדיבות הארגון לחקלאות אורגנית

בשטחי החקלאות האורגנית קיים מגוון עשיר יותר של בעלי חיים וצמחי בר לעומת שטחי חקלאות אחרים, וחקלאות אורגנית יכולה אף לסייע בשיקום מערכות אקולוגיות - בעיקר במדינות שבהן נעלמו מרבית השטחים הטבעיים; זו המסקנה העיקרית מניתוח של כמעט 100 מחקרים על שטחי גידול אורגני, שנעשו בעולם ב-30 השנים האחרונות.

החוקרים, מאוניברסיטאות אוקספורד, ציריך ואופסלה שבשבדיה ניתחו מחקרים שבחנו את עושר המינים של צמחי וחיות בר בשטחי חקלאות אורגנית לעומת חקלאות רגילה, ומהם עולה שבשטח חקלאות אורגנית עושר מיני הבר גדול בממוצע ב-30%. מגמה זו נשארה יציבה לאורך שלושת העשורים שבהם נערכו המחקרים.

  לכתבה המלאה ב-הארץ לחצו כאן












ישראל כבר לא מתייבשת - כתבת חדשות ערוץ 2 
הפורטל הישראלי לחקלאות טבע וסביבה

חדשות חקלאות, טבע, סביבה וההתיישבות הכפרית מדור החדשות


ישראל כבר לא מתייבשת


גשמי החורף האחרון, 3 מתקני התפלה ושניים נוספים שבדרך, הביאו את ישראל למצב שבו לא הייתה מעולם - יש מספיק מים. ולמרות זאת, מחיר המים ממשיך להיות גבוה. רק לאחרונה הוא עלה שוב ב-10 אחוזים. העניין הוא שהמחיר גם לא צפוי לרדת. חלק מהסיבות לכך הגיוניות והאחרות מרגיזות. מים בשפע, וביוקר

כרמל לוצאטי, חדשות 2  02-02-2013














החלטה 1186 של מינהל מקרקע ישראל: ההפליה מכה שוב במגזר הכפרי - תשלום דמי היתר למינהל בגין תוספות בניה 
הפורטל הישראלי לחקלאות טבע וסביבה

חדשות חקלאות, טבע, סביבה וההתיישבות הכפרית מדור החדשות


החלטה 1186 של מינהל מקרקע ישראל: ההפליה מכה שוב במגזר הכפרי


מהמועד בו פורסם התיקון להחלטה, רבים במגזר הכפרי תהו האם הוא בא לתקן גם את ההפליה שקיבלה ביטוי בנוסח המקורי של ההחלטה, שכן מדובר בהטבה של עשרות ומאות אלפי שקלים לכל משפחה המבקשת להוסיף זכויות בניה. לאחר בירור מעמיק ולאחר שהתפרסם נוסח התיקון להחלטה, מצאנו כי התקוות היו לשווא, שכן גם התיקון קובע כי ההטבה חלה על המגזר העירוני בלבד

עו''ד אביגדור ליבוביץ *  19-2-2012


לפני כשבוע ימים התבשרנו, כי בעקבות המחאה החברתית, מועצת מקרקעי ישראל החליטה לתקן את הוראות החלטה 1186 אשר מהותה תשלום דמי היתר למינהל בגין תוספות בניה וקבעה, כי חוכרים של מגרשים לא יידרשו לשלם דמי היתר עבור תוספת בניה למגורים ליחידה אחת או יותר עד לשטח של 240 מ"ר, כאשר ההטבה חלה למשך שנתיים ימים מיום שההחלטה תיחתם על ידי שר האוצר, ושר הבינוי והשיכון ותיכנס לתוקף.

כזכור, החלטה 1186 אשר התקבלה בחודש מרץ 2010, הפלתה לרעה את המגזר הכפרי, שכן היא קבעה, כי במגרשים אשר הוקצו מהמינהל ושולמו בגינם תמורה למינהל בהתאם לשטח לבניה בפועל, יכיר המינהל בסכום ששולם למינהל בעת ההקצאה כתשלום עבור מלוא זכויות הבניה בהתאם לתכנית שהיתה בתוקף בעת הקצאת המגרש וזאת במגרשים עד לשטח של 280 מ"ר. במגרשים אשר שטחם עולה על 280 מ"ר ואשר שולמה בגינם תמורה למינהל בעת ההקצאה בהתאם לשטח בניה בפועל נקבע, כי ישולמו דמי היתר בגין השטחים המבוקשים בהיתר הבניה בגובה מלוא דמי החכירה בסך של 91%, החל מהמטר הראשון.

מגרשים בהרחבות במושבים וקיבוצים הינם בשטח מינימאלי של 350 מ"ר ולרוב הינם בשטח של 500 מ"ר ואף יותר. המגרשים הוקצו על ידי המינהל בהתאם לשטח לבניה בפועל. בהתאם להחלטה

612 מחודש מרץ 1994 שולם לפי סך קיבולת בניה מינימאלי של 100 מ"ר, בהתאם להחלטה 737 מחודש ינואר 1996 שולם לפי סך קיבולת בניה מינימאלי של 140 מ"ר, בהתאם להחלטה 959 מחודש מרץ 2003 שולם לפי סך קיבולת בניה מינימאלי של 160 מ"ר או מלוא קיבולת הבניה בהתאם להחלטת המומלץ, ובהתאם להחלטה 1180 מחודש מאי 2009 שולם בגין מלוא קיבולת הבניה בהתאם לתכנית התקפה.

מהמועד בו פורסם התיקון להחלטה 1186, רבים במגזר הכפרי תהו האם התיקון בא לתקן גם את ההפליה שקיבלה ביטוי בנוסח המקורי של ההחלטה, שכן מדובר בהטבה של עשרות ומאות אלפי שקלים לכל משפחה המבקשת להוסיף זכויות בניה.

לאחר בירור מעמיק ולאחר שהתפרסם נוסח התיקון להחלטה 1186, אשר לא נכנס לתוקף הואיל וההחלטה עדיין לא נחתמה על ידי השרים, מצאנו, כי התקוות היו לשווא, שכן גם התיקון להחלטה קובע, כי ההטבה חלה על המגזר העירוני בלבד ואינה חלה על המגזר הכפרי.

לפיכך, בעלי הזכויות במגרשים בהרבות אשר קיבלו את הזכויות בהתאם להחלטות שלעיל, ישלמו למינהל דמי חכירה מהוונים בשיעור מלא עבור זכויות הבנייה המבוקשות ואשר לא שולם עבורן בעת ההקצאה, החל מהמטר הראשון. יובהר, כי גם בנוסח התיקון לא מצוינת החלטה 959 בהגדרה של "שטח לבניה בפועל" ונושא נמצא בבדיקה.

עדיין אנו עומדים על דעתנו, כי קיימים חריגים להחלטה, ביחס למגרשים שהוקצו שלא בהתאם לשטח לבניה בפועל, (מגרשים לבעלי מקצוע וכיוצ"ב), שאז החוכר יכול לפנות בבקשה למינהל לקבל את זכויות הבניה ללא תשלום נוסף ונושא יש לבחון לעומק בטרם הגשת הבקשה לתוספת בניה.

לסיכום, מדובר באכזבה נוספת וקשה לבעלי זכויות החכירה במגרשים בהרחבות, אשר מקבלת ביטוי גם בימים של מחאה חברתית ולא ברור מדוע גם כעת ממשיכה ההפליה להכות גלים במגזר הכפרי. אולי הקברניטים חושבים כי מדובר בבני עשירים או בשכבות חזקות, כנראה זה מה שמראה על הניתוק של מקבלי ההחלטות מהשטח וחבל שכך!
----------------
* הכותב עו"ד אביגדור ליבוביץ מתמחה במגזר החקלאי ובמינהל מקרקעי ישראל avigdor@lieblaw.co.il












חוק היערות עבר בכנסת בקריאה ראשונה - כריתת עצים - חוק כריתה של עצים 

חדשות חקלאות, טבע, סביבה וההתיישבות הכפרית מדור החדשות


חוק היערות עבר בכנסת בקריאה ראשונה


במסגרת החוק החדש נקבע כי המושג "כריתת עץ" יכלול גם פעולות גיזום פוגעניות וכך ניתן יהיה להעמיד לדין גם את אלו שלכאורה גוזמים אך בפועל גורמים לפגיעה אנושה בעצים ואף למותם. שרת החקלאות אורית נוקד אשר קידמה את החוק אומרת כי ''הגנה טובה יותר על העצים בישראל משמעותה הגנה על איכות החיים, הבריאות, הטבע והמורשת של כולנו''

מערכת פורטל החקלאות  31-3-2011


חוק היערות, שהוא למעשה תיקון לפקודת היערות המנדטורית משנת 1926, עבר אתמול בערב בקריאה ראשונה בכנסת. את התיקון לפקודה הגיש משרד החקלאות ופיתוח הכפר במטרה לקבוע כללים ונהלים ברורים בכל הנוגע להגנה על עצים, תוך התאמתם למאה ה- 21.

אחד התיקונים החשובים ביותר שטומן בחובו החוק הוא הגדרה מחודשת למונח 'כריתה'. עד היום לא היתה הגדרה ברורה, ולכן היה קשה להרשיע עבריינים אשר בפועל עושים פעולת כריתה, אולם מותירים גזע בגובה מספר מטרים ללא ענפים. על פי התיקון המוצע, המונח 'כריתה' יכלול כל חיתוך של הגזע המרכזי של העץ ללא הותרת ענפים, וכן כל פעולה הגורמת למותו של העץ, לרבות עקירתו, ריסוסו, הרעלתו, הסרת קליפתו, שריפתו, חיתוך שורשיו או בניה בתוך תחום קוטר צמרתו. עיגון ההגדרה המוצעת בחוק יאפשר למצות את הדין עם עבריינים המשחיתים עצים בטענות שונות של גיזום.

תיקון חשוב נוסף שיבוצע בחוק הוא הגדרת מנגנון אחיד לקביעת ערך חלופי של עץ ומתן האפשרות לגביית היטלים מהציבור המעוניין לכרות עצים. עד היום, כל רישיון לכריתת עץ כלל גם דרישה לנטיעה חלופית של עצים, בהתאם להנחיות פקיד היערות. על פי התיקון המוצע, יוכל פקיד היערות, לאחר שמיצה את כלל האפשרויות לנטיעה חלופית של עצים ולאחר שנוכח כי בשל התנאים הסביבתיים, או נסיבות מיוחדות, לא ניתן לבצע נטיעה חלופית, לגבות היטל מהאדם המבקש רישיון כריתה – בגובה הערך הכלכלי של העץ שעתיד להיכרת. הכספים שייגבו במסגרת ההיטל ישמשו לנטיעה חלופית באמצעות פקיד היערות. כמו כן, קובע התיקון כי פקיד היערות יוכל להתנות קבלת רישיון לכריתת עץ בהפקדת ערבות כספית, כתנאי לעמידה בתנאי הרישיון.

המונח 'ערך חלופי של עץ' הינו מונח מקצועי שכוונתו מתן פיצוי ערכי אמיתי, ככל שניתן, לעץ קיים. בקביעת הערך החלופי של עץ מתייחס פקיד היערות למין העץ, לגודל נופו, לגילו, למיקומו ולמצבו של העץ. בקביעת ערכו הנופי מתחשב פקיד היערות בתרומתו של העץ לסביבה, תוך התייחסות לפרמטרים היסטוריים, אקלימיים, נופיים- סביבתיים, אסטטיים וכלכליים.

היבט נוסף הכלול בתיקון החוק המוצע הנו הגדרה כוללת של המונח 'עץ מוגן', אשר תכלול בתוכה את כל העצים הבוגרים בישראל. במקביל מאפשר החוק להחריג עצים מסוימים מהחובה לקבל רישיון כריתה – בהם בעיקר מינים פולשים שנדרש להסירם, עצי פרי במטעים חקלאיים וכדומה. ההחרגה תאפשר לפקידי היערות לעסוק בהגנה על עצים גרידא, ולא במתן רישיונות כריתה שהצורך בהם מובן מאליו.

עוד במסגרת התיקון המוצע, תקבע אגרה קבועה ואחידה שהרשויות המקומיות יוכלו לגבות על מתן רישיונות כריתה.

שרת החקלאות ופיתוח הכפר, אורית נוקד: "העצים הבוגרים הם נכס יקר של כלל הציבור. תיקון החוק מבטיח שנכס זה לא יפגע באופן שרירותי או מתוך חוסר אחריות או חמדנות".

פקיד היערות הראשי במשרד החקלאות ופיתוח הכפר, חגי שניר: "אישור התיקונים המוצעים יאפשר לנו קפיצת מדרגה בקידום ההגנה על עצים בישראל, לצד פעולות רבות נוספות שאנו עושים בתחום, כהכשרת פקידי יערות נוספים בערים, ליווי קבוצות נאמני אילנות וחינוך ילדי גנים לאהבה והגנה על עצים. לאחר שהתיקונים יאושרו אנו מתכננים לפעול לאישור מתן קנסות מינהליים על כריתת עצים, אשר יחליפו את ההליכים המשפטיים הארוכים המתנהלים נגד עבריינים".












מינהל מקרקעי ישראל מקיים שימוע באשר לגורל הנחלות הפנויות - 

חדשות חקלאות, טבע, סביבה וההתיישבות הכפרית מדור החדשות


מינהל מקרקעי ישראל מקיים שימוע באשר לגורל הנחלות הפנויות


במסגרת השימוע הציבורי טענה האגודה לצדק חלוקתי בפני המינהל, כי יש להקצות נחלות פנויות בישראל, באמצעות מכרז פומבי. שכן, נחלות פנויות הינן נכס ציבורי, יקר ערך ולאופן הקצאתן השלכות כבדות משקל על כלל הציבור. כמו כן הציעה האגודה פתרון חלופי, ככל שיש צורך במתן תמריץ לאיוש הנחלות הפנויות ועידוד ההתיישבות בפריפריה

שלומית קידר, פורטל החקלאות הישראלי  9-6-2010


בישראל כ- 4000 נחלות פנויות, נכון לשנת 2002. כל נחלה כוללת הן שטח למגורים ולמבני משק (מספר דונמים) והן שטח חקלאי (של עשרות דונמים). כבר בתחילת שנת 2003 סבר מינהל מקרקעי ישראל שיש צורך לשווק נחלות אלה במכרז פומבי ולא למסור אותן בחינם לתושבי המקום, כפי שהיה נהוג בעבר. אולם, מאז ועד היום לא התקבלה כל החלטה רשמית של המועצה בעניין ובמשך השנים, אוישו נחלות באזורי קו העימות, עדיפות לאומית א' וקו התפר, ללא תמורה, ביישובים בהם נטען כי שווי הנחלה אינו עולה על 100,000$.

לקראת ישיבת מועצת מקרקעי ישראל שהתקיימה בחודש מרץ, נשלח לחברי המועצה מסמך פנימי מטעם משרד החקלאות שחושף, לדברי האגודה לצדק חלוקתי, "הצעה מקוממת לפיה יינתנו למגזר החקלאי נחלות השוות מיליארדי ₪ באזורים רבים בישראל, תוך הטבה אדירה, בהעדר תחרות הוגנת על המשאב הציבורי ובהעדר תשלום לקופה הציבורית".

באותה ישיבה של מועצת מקרקעי ישראל הוחלט להעביר את נושא איוש הנחלות הפנויות במושבים לועדת המשנה וזו החליטה כי יש לקיים שימוע לציבור בכתב. בהמשך לכך, הגישה היום האגודה נייר עמדה מפורט מטעמה.

בנייר העמדה טענה עו"ד קרן לזרי מהאגודה לצדק חלוקתי: " הקצאת נחלות פנויות בחינם תהווה הטבה כספית אדירה, לקבוצת אנשים קטנה בציבור וזאת על חשבון הקופה הציבורית. הטבה זו, עשויה להסתכם במיליארדי שקלים חדשים, נוכח העובדה שלנחלה ערך נדלנ"י גבוה ומחירה נע בין מאות אלפי דולרים ועד מיליוני דולרים – במרכז הארץ. אם ניקח לדוגמא את הפריפריה, בהערכה גסה, הרי שמדובר בסכום כולל של למעלה מ- 5.8 מיליארד ₪, אשר יינתן לקבוצה מצומצמת, על חשבון הקופה הציבורית. (בהתבסס על הערכה לפיה מחיר מינימאלי של נחלה בישובים חקלאיים בפריפריה כ- 1,600,000 ₪ כפול מס' הנחלות הפנויות המצויות ביישובי הפריפריה, המוערכות בכ – 3,670 )".

בנוסף טענה עו"ד לזרי כי איוש הנחלות הפנויות, ללא מכרז וללא תמורה, יש בו משום הפלייה לרעה של יתר תושבי המדינה, אשר נמנעת מהם הזדמנות שווה להציע מחיר ולהימנות עם המועמדים לחכירת מקרקעי הציבור. הדבר עשוי אף להוביל להדרתן של אוכלוסיות מסוימות ממגורים בישובים החקלאיים ולתופעות שליליות שתפגענה בציבור הרחב (בדומה לתופעה החמורה של גביית "הכספים האסורים" מהמעוניינים להתיישב בהרחבות הישובים החקלאיים).

כמו כן, במסגרת נייר העמדה הציעה האגודה, ככל שיש צורך במתן תמריץ לאיוש הנחלות הפנויות ועידוד ההתיישבות בפריפריה, לאבחן בין היישובים החקלאים בכל אזורי הארץ, על בסיס שוויה של הנחלה, ולתמרץ את היישובים בהם שווי הנחלות הוא נמוך יחסית, באמצעות מנגנון לפיצוי כספי, מדורג ויורד, בהתאם למחיר שיתקבל במינהל בגין הנחלה.

האגודה לצדק חלוקתי הציעה לקבוע כי את הנחלות הפנויות, בכל אזורי הארץ, ישווק המינהל במכרז. יחד עם זאת, בישובים בהם שווי הנחלה הוא לדוגמא, עד 3 מיליון ₪, יעביר המינהל לידי אגודת היישוב, בתחומו שווקה הנחלה במכרז, סכום כסף בשיעור מסוים, אשר ייגזר מסכום השיווק של הנחלה.

הסכומים או שיעורי האחוזים אשר יועברו לפי ההצעה לאגודת היישוב החקלאי בגין שיווק הנחלה במכרז, יחולקו למס' חלקים בהתאם לשווי הנחלה ויחושבו בהתאם למדרגות יורדות שתקבענה, כך שלכל מחיר שיתקבל עבור הנחלה תהא המדרגה המתאימה לו.

האגודה הביאה דוגמא לפיצוי אפשרי:
על החלק השווה עד מיליון ₪ - יועבר לידי אגודת היישוב סכום בשיעור של 20% מהסכום שהתקבל במינהל עבור הנחלה או סך של 200,000 ₪ - לפי הנמוך מביניהם.
על החלק השווה בין מיליון ₪ ל- 2 מיליון ₪ - יועבר לידי אגודת היישוב סך של 10% מהסכום שהתקבל במינהל עבור הנחלה או סך של 100,000 ₪ - לפי הנמוך מביניהם. וכך הלאה.

לעמדת האגודה מנגנון הפיצוי המוצע יהווה תמריץ לאיוש הנחלות הפנויות בישובי הפריפריה ומנגנון אובייקטיבי והוגן, לקביעת פיצוי בסכומים קבועים, שקופים ומדידים, אשר ייגזרו ממחיר המכירה של הנחלה, כפי שיתקבל במינהל מקרקעי ישראל.