גני קטמון בירושלים, צילום: משה לוי - הפורטל לחקלאות טבע וסביבה

במסגרת קידום ההגנה על העצים בישראל, הודיע היום (ד') משרד החקלאות כי הוא מגדיל את מספר פקידי היערות ברשויות המקומיות, וממנה פקידי יערות עירוניים בשבע רשויות מקומיות נוספות - אשדוד, גבעתיים, גבעת-שמואל, יבנה, הוד-השרון, מועצה אזורית לב-השרון ופרדס-חנה כרכור.

» רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו אלינו לפייסבוק

העצים בישראל מוגנים מתוקף פקודת היערות, אשר מגדירה כי כל עץ הוא מוגן, ובכדי לכרות אותו יש לבקש היתר מפקיד היערות. לפיכך, ההגנה על עצים בישראל מוטלת בעיקרה על כתפיהם של פקידי היערות אשר מוסמכים לכך על ידי שר החקלאות. פקידי היערות הם עובדי קק"ל, או רשות מקומית, אשר מוסמכים להנפיק רישיון כריתה. כיום, מרבית תושבי המדינה נדרשים לפנות לפקידי היערות האזוריים של קק"ל על מנת לקבל היתר לכריתה של עץ, ורק ב- 11 רשויות מקומיות מוסמך פקיד יערות עירוני, אשר נותן שירות ישירות לתושבי העיר

פקידי יערות עירוניים הוסמכו בשלוש הערים הגדולות (ירושלים, תל-אביב וחיפה) כבר בשנות ה- 60 של המאה הקודמת. עם תיקוני החקיקה של פקודת היערות, וחוק התכנון והבניה בשנת 2008, אשר קבע כי יש לשלב את הנושא בהליכי התכנון והבניה, החל משרד החקלאות בהסמכה של פקידי יערות בערים ורשויות נוספות.

לפני שבע שנים הוחלט במשרד החקלאות ופיתוח הכפר להרחיב את המסגרת ברשויות המקומיות משלושה פקידים בערים הגדולות לפקידי יערות בכל אחת מהרשויות החברות בפורום ה- 15, מתוך אמונה בחשיבות הסביבה הנופית בתוך העיר, לטובת התושבים. בשנת 2011 הוסמכו פקידי יערות ברחובות, רמת-גן, פתח-תקוה, ובמהלך שנת 2015 הוסמכו פקידי יערות בערים נתניה, באר-שבע, ראשון-לציון, מועצה אזורית חוף הכרמל ומועצה אזורית משגב. פקידי יערות אלו השתתפו בקורס הסמכה מיוחד המבטיח כי הם בעלי הכשרה מתאימה. כאמור, במהלך החודשים האחרונים הסמיך פקיד היערות במשרד החקלאות פקידי יערות עירוניים בשבע רשויות מקומיות נוספות.

ד"ר ארז ברקאי, פקיד היערות הארצי במשרד החקלאות ופיתוח הכפר: "הליך הסמכת פקידי יערות עירוניים הוא חיוני כחלק בלתי נפרד מקבלת האחריות של הרשות המקומית על העצים הנטועים בשטחה. מהלך זה יאפשר לרשות לשלב בצורה נכונה ומיטבית את העצים בהליכי התכנון, וכן לשמר את עצי העיר לטובת התושבים והציבור הרחב. העצים בארץ, ובערים במיוחד, הם נכס סביבתי ונופי חשוב שמעניק לציבור תועלות רבות".


כריתת אקליפטוסים בדרום רמת הגולן, צילום: באדיבות ארגון מגדלי הדבורים

מועצת הדבש ודבוראי ישראל מברכים על החלטת משרד החקלאות, שהתקבלה היום, להרחבת מספר פקידי היערות ברשויות המקומיות: ''תגבור פקידי היערות הינו הכרחי, נוכח עשרות אלפי הכריתות של עצים וחורשות שלמות, המבוצעות ברחבי הארץ בשנים האחרונות שלא כדין ולא תחת פיקוח'' אומר זאב מידן, מנכ''ל מועצת הדבש. ''החלטה זו צריכה להוביל לשינוי בהליכי מתן היתרי כריתה בשטחים הפתוחים ובשמורות הטבע וולעצירת ההכחדה והפגיעה בעצים צופניים.''

''בשנים האחרונות, חקלאים ותושבים ברחבי הארץ מתעוררים מדי בוקר, למראות של אלפי עצים שנכרתים, ביניהם עצי האקליפטוס המהווים מקור הצוף העיקרי עבור דבורת הדבש, שהינה המאביקה העיקרית בטבע האחראית להאבקת 80% מהגידולים חקלאיים'' מוסיף מידן. ''כריתות אלו מתבצעות בשיטתיות ללא התראה מוקדמת ולצערי, גם באישור פקידי היערות לדורותיהם במשרד החקלאות. שכן, היתרי כריתה הניתנים על ידי משרד החקלאות אינם פגי תוקף וניתן לממשם בכל זמן! רק בשנתיים האחרונות בוצעו כריתות יזומות של מעל ל- 12,000 עצי אקליפטוסים, באזורים שונים בארץ, ביניהן - בנחל אלכסנדר, בשמורת החולה, קיבוץ דן, פלמחים- נחל שורק, רמת הגולן, חדרה, קיבוץ כינרת ועוד. כתוצאה מהכריתות המאסיביות שבוצעו נגרם נזק בלתי הפיך לענף הדבש והאבקה, ההפסד כתוצאה מחוסר תפוקת דבש באזורים אלה מוערך בכ- 3 מיליון שקלים".

צילום: באדיבות חברת נטפים - קיבוץ חצרים

מפעלי התעשיה הקיבוצית הגדילו את מכירותיהם ב-4% בשנת 2015, כך עולה מניתוח שנתי שערכה כלכלנית איגוד התעשייה הקיבוצית, שלומית ארבל. על פי התחזית יסתכמו השנה מכירות מפעלי הקיבוצים בארץ ובחו"ל ב-43.8 מיליארד ₪, לעומת 42.1 מיליארד ₪ בשנה הקודמת. מגמת הצמיחה המחודשת מקרבת את התעשייה הקיבוצית חזרה אל שיא המכירות של כל הזמנים שנרשם בשנת 2008 – 45 מיליארד שקלים.

» רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו אלינו לפייסבוק

לדברי אודי אורנשטיין, מנכ"ל איגוד התעשייה הקיבוצית, ניתוח הגורמים לצמיחה במכירות מעלה אף הוא מגמה חיובית. היצוא הישיר מישראל גדל לפי התחזית בערכים שקליים בשיעור של 7.3% והגיע ל-14.2 מיליארד שקלים. המכירות של מפעלי הבת של הקיבוצים הפועלים בחו"ל גדלו ב-5.2% והגיעו ל-8.8 מיליארד שקל. ''אנו שמחים על התחזקות היצוא מישראל שתורם ליצירת מקומות עבודה חדשים, בעיקר בפריפריה'' אומר אורנשטיין.

מהנתונים עולה עוד שהמכירות בישראל של מפעלי הקיבוצים ירדו בשיעור קל של 1.6% והסתכמו ב-12.1 מיליארד שקלים. הירידה היא סימן נוסף להאטה במשק הישראלי. המכירות של המפעלים האזוריים גדלו בכ-5% והגיעו ל-8.6 מיליארד שקל.

הערכות איגוד התעשיה הקיבוצית משקפות מגמה חיובית בעיקר על רקע הנתונים שפרסמה בשבוע שעבר התאחדות התעשיינים לפיהם מאז תחילת השנה נסוג היצוא התעשייתי בשיעור מצטבר של 11%. הנסיגה ביצוא התעשייתי באה לידי ביטוי במרבית קבוצות ענפי התעשייה.

שר הכלכלה, נפתלי בנט, הכריז היום (ה') בצהריים, על נוהל משרדי חדש בהתנהלות מול התעשיינים, שנקרא "הטלפון האדום". על פי הנוהל החדש, ענף בתעשייה שיעמוד בפני סכנת פגיעה ממשית מסיבות שונות (רגולטוריות לרוב), יזכה באופן מיידי לטיפול אישי מצד בנט. בנט הכריז את הדברים במפגש שנערך עם חברי נשיאות 'התאחדות התעשיינים' וחברי לשכת התיאום של הארגונים הכלכליים, בבית התעשייה בתל אביב. בהתאחדות התעשיינים ובלשכת התיאום, בירכו על הנוהל החדש.

בנוסף, בנט התחייב כי כל פנייה של תעשיין למשרד הכלכלה, תזכה למענה וליווי של אחד מאנשי המשרד, תוך 48 שעות. זאת מתוך תפיסה כי משרד הכלכלה צריך להיות לעזר לתעשיינים, על מנת לעודד צמיחה ולפתח את התעשייה הישראלית, למען כלל תושבי ישראל.

בין הנוכחים במפגש היה גם דובי אמיתי נשיא התאחדות האיכרים, שביקש את מעורבות השר בצמצום פערי התיווך בחקלאות. "יש פירות וירקות שעוברים את ה-300 אחוז בפערי התיווך. הצרכן והחקלאים לא יכולים לסבול יותר. חייבים למנוע את ההשתוללות, לשמור על הכדאיות לייצר חקלאות בישראל ולפעול לטובת הצרכן".
  
  » רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו אלינו לפייסבוק

כמו כן, שר הכלכלה נפתלי בנט נועד הבוקר בפעם הראשונה מאז כניסתו לתפקיד עם ראשי הארגונים הכלכליים במסגרת נשיאות לשכת התיאום ובהמשך עם ראשי התאחדות התעשיינים. בדבריו התחייב השר "ניתן רוח גבית בכל הקשור להקלה ברגולציה. אני מאמין בשוק ומאמין שעלינו להאדיר את התעשייה, היזמות והעשייה. בראש המדרג החברתי עומדים אנשים שמייצרים ערך". עוד אמר השר כי "בתחום השילוב בתעסוקה - אתם תהיו מאוד מעורבים. גולת הכותרת שלנו היא נושא הפתיחה הכלכלית: שמיים פתוחים ונושא הנמלים. זו המלחמה הקשה והמתוכננת ביותר שלנו".

נשיא התאחדות התעשיינים, צביקה אורן, בירך את בנט ואמר כי הוא מאמין ביכולתו לחולל רפורמות משמעותיות בכלכלה הישראלית ובתעשייה בפרט. "הממשלה החדשה היא הזדמנות לשינויים מהותיים. אני מאמין כי תחת ההנהגה החדשה, נוכל לקדם את התעשייה הישראלית".

בנוסף, הציג השר את שלושת היעדים המרכזיים של משרדו: צמיחה, הורדת מחירים ושילוב החרדים בשוק התעסוקה כפרויקט חירום לאומי. "אני רואה שנה עד שנה וחצי של חלון הזדמנויות לפעולה אפקטיבית של הממשלה. מה שלא נספיק עד אז, יהיה קשה יותר מסיבות פוליטיות. הכדור נמצא עכשיו אצלנו. יש לנו כוח להשפיע בממשלה ולחולל דברים".

למעלה מ-95% מסך כל התוצרת האורגנית המיוצרת בארץ, מיועדת לייצוא, בעיקר לאירופה. כמו בכדורסל, כך גם בחקלאות - עד כה התחרות העיקרית היתה בעיקר מצד הספרדים והאיטלקים, אך בתקופה האחרונה פרצה למגרש "שחקנית" חדשה המנסה לחדור בצורה אגריסיבית עם תוצרת אורגנית לשווקי אירופה - סין. האם מדובר באיום ממשי על הייצוא הישראלי בתחום?

סין של המאה ה-21 מציגה כלכלה מפוארת, עם חקלאות מתפתחת ומשגשגת. לצד זאת צומח ענף החקלאות האורגנית במדינה. שוויו של השוק האורגני עומד כיום על כ-1.55 מיליארד דולר, לאחר שגדל ביותר מפי 4 בחמשת השנים האחרונות. רוב המוצרים האורגניים בסין מיוצאים לשווקים בחו"ל, בעיקר לאיחוד האירופי, ארה"ב והשווקים היפנים.

על פניו זה נראה ענף מבטיח, שכן הסינים אימצו גישות "פרגמטיות" ולמדו לייצר מזון אורגני ביעילות מרשימה. אולם למרות שהיעילות הזו נחשבת לתנאי מספק בייצור המוני של תעשיות רבות כמו טקסטיל ומוצרי אלקטרוניקה - אין זה כך בתחום הייצור המזון האורגני, שכן, הסינים מתעלמים מאספקטים של החקלאות האורגנית העוסקים בעקרונות של בריאות סביבה, הוגנות ואחריות.

יש פרקטיקה - אין מהות

למרות שגופים ממשלתיים בסין מפרסמים מפעם לפעם הצהרות בדבר מדיניות פיתוח של חקלאות אורגנית - בפועל, לא קיימת כל מערכת מוסדרת, מתפקדת, של הדרכות מקצועיות מתאימות. במקביל, קיימת התעלמות בוטה ממרכיביה של החקלאות האורגנית כמכלול, הכוללת גם היבטים סביבתיים וחברתיים של החקלאות ולא רק מתמקדת בפרקטיקת הגידול עצמו.

יצור המזון האורגני בסין מנוהל ברובו, על ידי ארגוני חקלאים זעירים ומשקי בית קטנים, המאורגנים כקבוצות. הקשר בין המגדלים, אם קיים, רופף ביותר, כאשר הדבר היחיד שמנחה אותם הוא באילו תשומות מותר ואסור להשתמש. זו נקודה זו אקוטית שכן היא מתעלמת מהאתגר הסביבתי, לפיו חקלאות אורגנית חייבת להתבסס על מערכות סביבתיות חיות ומחזורי חיים, לטפח אותן ולשמרן.

במקביל, השימוש המוגבר שנעשה בסין בעשורים האחרונים בדשנים מלאכותיים ובחומרי הדברה, מוביל לבעיות אקולוגיות חמורות כמו זיהום מי תהום, המלחת קרקעות ופסולת בלתי מתכלה של יריעות פלסטיק. על פי תפיסת החקלאות האורגנית - עליה לפעול במרץ על מנת להקטין נזקים אלה.

תפיסת החקלאות האורגנית גם מחייבת לטפח יחסי הוגנות עם כל המעורבים בנושא - חקלאים, עובדים, עובדי ייצור, משווקים, סוחרים וצרכנים. אולם המצב בסין מורכב יותר ומעיד על התפוררות החברה המסורתית הכפרית, הגדלת הקיטוב בין האוכלוסייה הכפרית לעירונית, השתלטות של חברות גדולות, נטישת החקלאות, אבטלה, הגירה לעיר ועוד.

השיטות החקלאיות החדישות מביאות לתלות באספקת דשנים, בדלק ועוד. כתוצאה - האיכר הבודד הולך ומאבד את יכולתו להתפרנס מהקרקע שלו, בעוד שתאגידי החקלאות והממשלה שמים את עיניהם בקרקע - התנהלות שסותרת לחלוטין את תפיסת החקלאות האורגנית.

העיקר האמינות

בישראל, אזורים שלמים מתקיימים על חקלאות לייצוא. קחו לדוגמה את הערבה: חיים חבלין, יו"ר הוועדה החקלאית בערבה תיכונה, מספר על על 506 משקים חקלאיים שמקור פרנסתם העקרי היא חקלאות לייצוא, ושכ-10% מהם מגדלים תוצרת אורגנית.

מדובר במגדלים מצוינים ובעלי כושר ייצור המכניס מטבע זר למדינה - מרכיב חיוני להתפתחות כלכלית. יש להם כשרון, מוטיבציה והרבה אנרגיה, אבל מה שאין להם זה עובדים. הישראלים שמוכנים לעבוד בחקלאות מתקבלים שם בזרועות פתוחות אבל הם מעטים, את התאילנדים, המדינה קיצצה להם בצורה דרסטית וכאילו כל זה לא מספיק - עכשיו מופיעים להם הסינים.

בחקלאות הרגילה הסינים כבר מנצחים, לא רק בתחרות על שווקים באירופה אלא אפילו בשוק המקומי. כך למשל, היתר היבוא האטרקטיבי שהעניקה הממשלה לייבוא שום ובצל מסין, הוביל השנה לכניסתם של כ-8,000 טון של אלה. המחיר לצרכן, אם תהיתם, לא הוזל משמעותית, אבל שום הישראלי האיכותי נותר עזוב בשדות.

הייצור האורגני בישראל מהווה כ-1.5% מסך כל הייצור החקלאי. מרבית החקלאים האורגנים המקומיים פועלים בהתאם לנורמות סביבתיות וחברתיות מחמירות - שהן הרבה מעבר לדרישת החוק האורגני ה"פרגמטי" והיבש. הקהל האירופאי, שרגיש מאוד לאלמנטים אלה, מתעדף את התוצרת הישראלית שנחשבת לאיכותית, סביבתית ואמינה - ובזה קשה עדיין לסינים להתחרות.

אבל סביר להניח שהתחרות האמיתית תתחיל ברגע שסין תשכיל לעלות מדרגה מהשלב ה"פרגמטי" ותבין שלא די בכך שלא מרססים בחומרים אסורים - אלא תתייחס לחקלאות האורגנית כאל מכלול. ספק אם זה יקרה בקרוב, בכל מקרה, אני ממליצה לא להירדם בשמירה.

הכותבת - ד''ר אורנית רז היא מנכ''לית הארגון לחקלאות אורגנית, חוקרת בבית הספר למנהל עסקים ב-MIT. לטורים נוספים של ד''ר אורנית רז בפורטל הישראלי לחקלאות טבע וסביבה: רוצים רק מזון אורגני? כך תזהו אם הוא אכן כזה הידעתם ? גם ירקות אורגניים זקוקים לדישון תלותיים ומזהמים: מה קורה כשקונים מזון מחו"ל? הציבור רוצה ירקות אורגניים? תשקיעו בחקלאים

דו"ח הכנסת המצביע על שורת בעיות בטייסת הכיבוי "אלעד", אשר נחשף לראשונה ב-ynet, עורר סערה במערכת הפוליטית.

הדו"ח העלה כי מטוסי טייסת חיל האוויר, שהוקמה בעלות של עשרות מיליוני שקלים, נרכשו ללא התייעצות יסודית עם הגורמים המקצועיים. בעוד שחלק מהמטוסים בכלל מושבתים, מידת התאמתם לישראל בכלל "מוטלת בספק" משום שיתקשו לנחות בים סוער ולמלא מים.

לכתבה המלאה ב-ynet

המנהיג הטיבטי זוכה פרס נובל לשלום, הדלאי לאמה ה-14, קורא לאסור על כליאת תרנגולות מטילות בכלובי-סוללה ולעבור ללולים ללא כלובים. הצהרת המנהיג הרוחני הטיבטי התפרסמה בתגובה להסרתן של כחצי מיליארד ביצים מהמדפים בארה''ב, וזאת בעקבות התפרצות הסלמונלה במדינה. מאז חודש מאי נדבקו במחלה יותר מ-2,000 בני אדם בארה”ב.

''היחס המתעלל והנצלני שלנו כלפי התרנגולות הטריד אותי מאז ומעולם, ובפרט אני מודאג מהאופן שבו מתייחסים לבעלי חיים אלה בתעשיית המזון. התעצבתי ללמוד על הנוהג לכלוא תרנגולות מטילות בכלובים זעירים”, כתב הדלאי למה בהצהרה שפירסם. ''בכלובים אלו, התרנגולות אינן יכולות לבטא התנהגויות טבעיות כפרישת כנפיים, הטלת ביצים בקן, ישיבה על ענף, בטישה בקרקע, או אפילו עמידה על משטח יציב. השטח המוקצב לכל תרנגולת כדי לחיות בו קטן מגודלו של דף הנייר שעליו אני כותב מכתב זה. הפיכתם של בעלי חיים חסרי ישע למכונות לייצור ביצים, ללא כל התחשבות ברווחתם מבזה את אנושיותנו שלנו. המעבר לביצים מלולים ללא כלובים יפחית את סבלם. לטיבטים היסטוריה עשירה של הגנה על הפגעים ביותר בחברה ושל התנגדות לאכזריות, ומשום כך טבעי לי הדבר לעודד את המעבר לביצים מלולים ללא כלובים. בהולכי במסורת זו, אני מקווה שגם בתחום זה ישלטו לבסוף חמלה וטוב-לב”.

עקב התפרצות הסלמונלה גוברות הקריאות בארה''ב לעבור ללולים ללא כלובים, שבהם הסיכון לסלמונלה מופחת. מחקרים שהשוו את שיעורי ההדבקה בסלמונלה בתרנגולות הכלואות בשיטות שונות, מצביעים באופן עקבי על כך שתרנגולות הכלואות במערכות ללא כלובים מצויות בסיכון מופחת להידבקות בחיידק, בהשוואה לתרנגולות בכלובים. מחקר שנערך לאחרונה בנושא והתפרסם במאי 2010, מצביע על סיכויי הדבקה מופחתים פי 7.77 בלהקות הכלואות בלולים ללא כלובים, בהשוואה לתרנגולות בכלובים. מחקרים אחרים הצביעו על פערים גדולים אף יותר – במחקר מ-2008 התגלה יתרון במניעת סלמונלה בשיעור המגיע עד פי 21.52 לטובת שיטות גידול ללא כלובים.

באיחוד האירופי, כמו גם בקליפורניה, מישיגן ואוהיו שבארה''ב נאסרה כליאת תרנגולות ב''כלובי סוללה”, בחקיקה שתיכנס לתוקף בהדרגה בשנים הקרובות. בימים אלו נבנים מחדש לולי התרנגולות המטילות בישראל, במסגרת הרפורמה בענף הלול, בהשקעה ממשלתית בגובה 300 מיליון ש''ח. בלולים החדשים, מתכנן משרד החקלאות להקים ''כלובי סוללה''. ארגוני בעלי החיים ובראשם ''אנונימוס'' עתרו לבג''ץ בדרישה להתקין תקנות מתוקף חוק צער בעלי-חיים, שיקבעו תנאים מינימליים להחזקת התרנגולות. בעקבות העתירה, בימים אלה דנה ועדת החינוך של הכנסת בתקנות, ובקרוב תקבע האם 7 מיליון התרנגולות בישראל יוחזקו ב''כלובי סוללה'' או יועברו ללולים ללא כלובים.

ביצים מלולים ללא כלובים הן 96% מהייצור באוסטריה, 58% בשוודיה, 54% בהולנד, 45% בדנמרק, 38% בבריטניה, 37% בגרמניה ו-34% באירלנד. בשווייץ 100% מהייצור הוא ללא כלובים מזה 18 שנים. סקר מכון ''מאגר מוחות'' שנערך במרץ 2009 גילה כי שני שליש מהישראלים מעדיפים לרכוש ביצים מתרנגולות שלא הוחזקו בכלובים.

הצהרתו של הדלאי לאמה מצטרפת להתבטאויות דומות של מנהיגים דתיים מהיהדות, הנצרות והאיסלאם. שורה של רבנים הביעה תמיכה לאחרונה במאבק לשיפור תנאי התרנגולות, ביניהם הרב יונה מצגר, הרב בנימין לאו, הרב שלמה אבינר, הרב דוד רוזן והרב יובל שרלו.למידע למידע נוסף על התפרצות הסלמונלה בארה"ב: