התינוקות החדשים בנען עם הוריהם הנרגשים. צילום: באדיבות קיבוץ נען

אחד מהביכורים שעולים לבמה בכל הקיבוצים בחג השבועות, לצד ביכורי השדה ופרי העץ, הם ביכורי פרי הבטן - התינוקות שנולדו מאז חג שבועות שעבר ועד הימים האחרונים. נען עשו זאת שוב, שנה שנייה ברציפות, וכבשו את פסגת הטבלה המרגשת מכולן, עם רך נולד אחד יותר ממעגן מיכאל במקום השני.

» רוצים לקבל עדכונים נוספים ? הצטרפו אלינו לפייסבוק

הפתעת השנה היא הנציג הבכיר של הגליל העליון בטבלה - קיבוץ דפנה הצומח, שהגיע למקום השישי המכובד עם 24 תינוקות שנולדו מאז השנה שעברה.

בתנועת הקיבוצית מציינים, כי מספר הלידות כולל את כלל התינוקות שנולדו בקיבוצים השנה (תינוקות של חברים, תושבים, אנשי הרחבות ובכלל). השנה נאספו הנתונים באמצעות טופס אלקטרוני מקוון שנשלח למנהלי ומנהלות הקהילה והגיל הרך בכל הקיבוצים מדן ועד אילות דרך מערכת 'קיבוץ נתונים', בו הם מילאו את מספר התינוקות שנולדו בקיבוץ בין חג השבועות בשנה שעברה לחג השנה. ''זה המקום להודות לאודי בורוביץ' (שדה יואב), ראש מטה התשתיות של אינטל באירופה, יו"ר קיבוץ חולית וממובילי פרויקט מערכות הידע המקוונות של התנועה, שניצח על מלאכת איסוף הנתונים ועזר להעלות את מספרי הקיבוצים שדיווחו לעומת שנים קודמות'''

עשרת הראשונים בטבלה:
1. נען 39
2. מעגן מיכאל 38
3. גבעת חיים איחוד 29
4. שדות ים 28
5. נצר סירני 25
6. דפנה 24
7. רמת יוחנן 22
8. החותרים 21
8. יגור ומשמר העמק 21
9. יפעת ורתמים 20
10. בארי, חולדה, חצור, יסעור, כפר בלום, מגל, משמר הנגב, רמות מנשה ושובל 17
לטבלת הילודה המלאה בקיבוצים: לחצו כאן

פורסם בחדשות

צילום: דורון לב - הפורטל לחקלאות טבע וסביבה

בימים האחרונים הושג הסדר פשרה בעתירה לבג"ץ שהוגשה כנגד רשות המים בעניין תעריפי המים לצריכה ביתית בהתיישבות הכפרית. תעריפי המים יופחתו בסכום כולל שנע בין 30-35 מיליון ₪ לשנה לכלל המגזר הכפרי.

» רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו אלינו לפייסבוק

משמעות ההסדר הינה שבתעריפי 2018 צפויה הפחתה של כ-35 אג' למ"ק בתעריף עבור הכמות המוכרת והפחתה של כ-20 אג' למ"ק עבור מים מעבר לכמות המוכרת, וזאת בנוסף להפחתה המשמעותית שנעשתה ביולי 2017 לאור תיקון 27 לחוק המים.

לפני כשנה וחצי הגישו כשלושים ישובים בהתיישבות הכפרית, בשיתוף עם פורום אגודות וספקי המים בארגון עובדי המים והתאחדות חקלאי ישראל, עתירה לבג"ץ כנגד רשות המים בטענה לאפליה קיצונית בין הצרכנים השונים בישראל, בקביעת תעריפי המים לצריכה הביתית.

בעתירה, שהוגשה באמצעות עו"ד לילך רזניק, טענו העותרים כי בשנת 2010, כאשר הוחלה הרפורמה בתעריפי המים, נקבע לכל אחד מתאגידי המים והביוב תעריף שונה, המבוסס על תחשיבים ופרמטרים ספציפיים לו, בעוד שליישובים הכפריים המאוגדים במועצות האזוריות לא נערכו חישובים דומים ולא נקבעו כללים לשם כך. לפיכך, נקבע כי תעריפי המים ליישובים אלה יעמדו על ממוצע התעריפים שנקבעו לתאגידי המים והביוב.

בשנת 2013, נקבע לספקים במרחב הכפרי [כלומר ליישובי המועצות האזוריות] תעריף שונה, שהיה גבוה מהתעריף הגבוה ביותר שנקבע לתאגיד מים וביוב כלשהו, וחרג בשיעור ניכר מממוצע התעריפים שנקבעו לתאגידי המים והביוב, וזאת ללא כל תחשיב וללא שום קריטריון ענייני, תוך אפליה קיצונית של צרכני המים בהתיישבות הכפרית ומבלי לתת את הדעת על העלויות בהן נושא הספק במרחב הכפרי ותוך התעלמות מהוצאותיו ועלויותיו בהבאת המים עד למשתמש הסופי ומעלויות האיסוף והטיפול בביוב בהן נושאים צרכני הספקים החד-רשותיים.

עוד נטען בעתירה כי מצב לא תקין ומפלה זה נמשך כבר מזה שנים, ולמרות התחייבויות מפורשות לתקנו, ממשיכה רשות המים לקבוע לספקי המרחב הכפרי תעריפים גבוהים מהממוצע שנקבע לתאגידים, גבוהים מהתעריף המתבקש ע"פ העלויות בפועל של ספקים אלו, וכאלו שאינם מאפשרים לעמוד בעקרון המחיר האחיד למשתמש הסופי. מעבר לכך, רשות המים גם איננה נוקטת בשום צעד אופרטיבי לקידום פתרון, תוך סחבת בלתי סבירה בהשלמת סקרים ובניית מודלים רגולטיביים ומודלים כלכליים תומכים.

בחודש פברואר 2017 התקיים דיון בעתירה בפני הרכב של שופטי בית המשפט העליון, במהלכו טענו באי כוח העותרים כי מזה למעלה מארבע שנים נקבע תעריף שרירותי לצרכני המגזר הכפרי, בעוד שצרכני תאגידי המים והביוב בערים משלמים תעריף על בסיס עלויות התאגיד בפועל. עוד הובהר לבית המשפט העליון, כי כפועל יוצא מקביעה שרירותית זו, צרכני הקצה במגזר הכפרי משלמים מחיר גבוה יותר עבור שירותי המים והביוב שהם מקבלים לעומת הצרכנים העירוניים- ובכך למעשה מסבסדים אותם. עוד הוסיפו וטענו העותרים, כי בידי רשות המים מצוי מאגר מידע ומסד נתונים מקיף למדי, אשר יש בו כדי לבצע חישובים ריאליים של עלויות שירותי המים והביוב במגזר הכפרי, וכי הרשות נמנעת מביצועם.

בית המשפט העליון הורה לצדדים להעביר הדדית את מלוא הנתונים והחישובים שבידיהם האחד לשני, והמליץ לצדדים לבוא ביניהם בדברים. בעקבות הדיון ובהתאם להחלטת בית המשפט העליון, התקיימו מספר פגישות ודיונים בין הצדדים וכן הועברו נתונים ומידע שיסייעו להבהרת העניין.

במהלך הדיונים בין העותרים לרשות המים, גובשו הבנות ולפיהן יקבע התעריף לספקים המקומיים באופן שמהתעריף הארצי האחיד שמשלמים צרכני תאגידי המים והביוב, יופחת רכיב ביוב בהתאם לממוצע אגרות הביוב במועצות האזוריות ועל בסיס זה, יקבע תעריף חברת מקורות לספקים המקומיים. בהתאם להבנות אלו, פרסמה רשות המים תיקון לכללי המים (תעריפי מים המסופקים מאת מקורות) המעגנים את ההפחתה האמורה, וכללים אלו צפויים להיות מאושרים עד לסוף שנת 2017.


מנכ''ל ארגון עובדי המים ארז וייסמן, צילום: אהובית קייזר

ארז וייסמן, מנכ"ל ארגון עובדי המים: "במהלך הדיונים ביצע ארגון עובדי המים סקרים בעשרות יישובים בהתיישבות הכפרית. מנתונים שנאספו בנושא תעריפי המים המסופקים מאת מקורות, עלה כי בעוד שתעריף רכישת המים לצריכה הביתית מחברת מקורות ע"י הסקטור העירוני הינו 2.92 ₪ למ"ק, משלמים צרכני המגזר החקלאי מחיר גבוה בהרבה - 3.67 ₪ למ"ק. מדובר בתחשיב פשוט ושמרני המבטא סבסוד של לפחות 75 מלש"ח בשנה של המגזר הכפרי את המגזר העירוני''.

''נתונים אלה העידו על פער הולך וגדל בין תעריפי המים לצרכנים במרחב העירוני לבין הצרכנים במרחב הכפרי, זאת בניגוד גמור להחלטה על מחיר מים אחיד ותוך הפליה ברורה בין צרכני המים השונים. אני שמח שלאחר תהליך ממושך הצלחנו, בעזרתה של עו"ד לילך רזניק ובשיתוף עם ארגון "מים לישראל", שלקח על עצמו את המשך הטיפול בנושא, להגיע להסדר חשוב, שיביא להפחתת תעריפי המים למגזר הכפרי כולו וימנע את האפליה, שהלכה והתגברה, בין צרכני המים בהתיישבות החקלאית לבין הצרכן במגזר העירוני" אמר וייסמן.

שר האוצר משה כחלון ושר הפריפריה אריה דרעי, צילום: דוברות והסברה משרד האוצר

מחירי מכסת המים הבסיסית והתחבורה הציבורית יוזלו בגובה שיעור המע''מ אשר נגבה עליהם כיום, כך הודיעו אתמול (א') שר האוצר משה כחלון ושר הפריפריה אריה דרעי, במסיבת עיתונאים במשרד האוצר. הורדת המחירים הושגה כפשרה, בעקבות דרישתו של השר אריה דרעי להחיל מע"מ אפס על מחירי התחבורה הציבורית ומכסת המים הבסיסית, דרישה שעלולה הייתה ליצור עיוותי מס. הפחתת התעריפים תעוגן בחקיקה.

» רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו אלינו לפייסבוק

בתחום המים, יוזל מחיר הכמות הבסיסית הנצרכת על ידי משקי המים בגובה המע"מ הנוכחי (17%). הכמות הבסיסית תוקצה לפי נפש על מנת להפוך את הצריכה היומית של שתיה ורחצה לזולה יותר מצריכה עודפת. צעד זה צפוי להטיב עם השכבות החלשות הצורכות את כמות המים הבסיסית (3.5 קוב לנפש), וכמובן יוזיל את העלות לכל משקי הבית בישראל .

בתחום התחבורה הציבורית יוזלו התעריפים באופן המשקף את גובה המע"מ הנוכחי (17%) זאת לצד צעדים נוספים רבים אותם מבצעת הממשלה בתחום זה, למשל רפורמה בתעריפים והגברת השירות. צעד זה הינו בשורה לשכבות החלשות אשר עושות שימוש נרחב בתחבורה הציבורית, ובשורה לכלל האוכלוסייה באופן גורף. אנו מקווים כי הוזלת המחירים תוביל להגברת השימוש בתחבורה הציבורית ותסייע בהפחתת יוקר המחיה, בעיקר לאוכלוסיות חלשות.

''מתווה הפחתת המחירים יבטיח את ירידת המחירים באמצעות חקיקה, וימנע פגיעה במערכת המס הישראלית. ההחלטה על מתווה זה, מיטיבה עם ציבור הצרכנים, ומשקפת אחריות כלפי מערכת המס.'' נאמר בהודעה המשותפת למשרדי האוצר והפריפריה.

שר האוצר, משה כחלון: "התחייבנו להוריד את יוקר המחיה בישראל ואנו עושים זאת. היום אנחנו מודיעים על הפחתת מחירים בתחבורה ציבורית ומים. כלומר כל אדם ישלם 17% פחות עבור תחבורה ציבורית ומים. ההסדרה הזו תחוקק כך שאי אפשר יהיה לבטלה. כלומר, אנו מבטיחים שההנחה תישאר להרבה מאוד שנים. במקביל, אנחנו שומרים על מערכת המיסוי בישראל ולא פורצים את מערכת המע"מ האחיד".

שר הפריפריה, אריה דרעי: "אני שמח ונרגש שהגענו ליום הזה שבו אני מקיים את הבטחתי ומודיע על הפחתת המע"מ על התחבורה ציבורית כולה, אוטובוסים ורכבות והפחתת המים לשכבות החלשות בחקיקה בכנסת. למה בחקיקה? כדי שזה יהיה מעוגן ומקובע בחוק ואי אפשר יהיה לבטל זאת. גם על החשמל סיכמתי עם שר האוצר כחלון שהירידה הבאה בתעריף תכלול הנחות למשפחות הנזקקות. אני מודה לשר האוצר כחלון על העזרה שלו לסייע לשכבות החלשות בסך של כמיליארד שקלים ואני מבטיח שנעשה זאת גם בהמשך בכל מה שנוכל לסייע למי שזקוק לעזרתנו".

צילום ארכיון: הפורטל לחקלאות טבע וסביבה

משרד החקלאות ופיתוח הכפר הכין תכנית-אב רב-שנתית לענף הדיג המקומי, כך נמסר מהמשרד השבוע. התכנית גובשה לאור יעדי המשרד ומטרותיו לספק מזון איכותי ובריא לאוכלוסייה, תוך שמירה על החקלאות ופריסת ההתיישבות, שהמדגה מהווה בהם נדבך חשוב בפריפריה.

» רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו אלינו לפייסבוק

על פי התכנית, המשרד יפעל לצמצום מבוקר של פעילות דיג המכמורת, זאת באמצעות תקן חדש לרשתות עם גודל עין קטן יותר והרחקת פעילות המכמורתנים מהחוף, זאת לצד בחינת היתכנות של מנגנון סיוע לדייגי המכמורת במתווה של תמריץ להשתלבות בענף החקלאות הימית כתחליף לעיסוקם בדיג. במקביל תיערך בחינה מקצועית נוספת של יעילות והשפעת פעילות זו באגף הדיג, לקבלת החלטה ארוכת טווח.  עוד מציעה התכנית לפעול להגדרה של שטחים ימיים מוגנים מדיג בשיתוף רשות הטבע והגנים, ביצוע אבחנה בין דייג חובב לדייג מקצוען והקצאת רישיונות בהתאם.

בתחום החקלאות הימית, יקים המשרד צוות מומחים לגיבוש מדיניות ממשלתית לפיתוח חקלאות ימית והכרזה על המרחב הימי כאזור פיתוח לאומי. הצוות יבחן כיצד ניתן להסיר חסמים רגולטוריים ליזמים פרטיים, בכדי לאפשר את פיתוח התחום, להתבסס פחות על יבוא ולהבטיח לצרכנים את איכות ובטיחות המזון.

בשיתוף משרד הכלכלה, המשרד יבצע הערכה כלכלית וסביבתית למתקנים יבשתיים לגידול דגים בדרום הערבה. על פי תוצאות ההערכה, יפעל המשרד לגיוס צוות מומחים לטובת איתור שטחים למתקנים.

בתחום בריכות הדגים - מדגה מים פנימיים, יפעל משרד החקלאות לקידום רפורמה, כך שענף המדגה יותאם לדרישות הסביבתיות, לרבות שדרוג תשתיות לטובת הרחבת הייצור. היקף ההשקעה הנדרש הינו 120 מיליון ₪, בפריסה ל- 4 שנים ובמימון ממשלתי בהיקף של 50%. לאור העובדה שהמשרדים השותפים - האוצר והגנת הסביבה, לא התחייבו להשתתף בהשקעה, משרד החקלאות יבחן את היקף תמיכתו ברפורמה.

בנוגע לאגם הכנרת, המשרד יבחן את הפסקת אכלוס הדגיגים בהדרגה, עד לאחר סיום המחקרים שנערכים בנושא לבחינת יעילות האכלוס ותרומתו לאוכלוסיית הדגים ואיכות המים.

עוד מציעה תכנית האב להקצות משאבים למו"פ בתחומי ביות מינים חדשים ולטובת חיזוק ההדרכה לחקלאים.

על פי התוכנית, אגף הדיג במשרד יקדם תיקון חקיקה קיימת והתאמתה לרפורמה המוצעת. התוכנית כוללת גם רה-אורגניזציה ביחידות האגף. הפיקוח על הדיג יעשה בידי יחידת האכיפה והחקירות המרכזית של המשרד (פיצו"ח), תוך שילוב במידת הצורך של יחידות נוספות, כדוגמת רשות הטבע והגנים.

עוד נמסר ממשרד החקלאות ופיתוח הכפר, כי ''המשרד האמון על ניהול ממשק דיג ופיתוח חקלאות מים רואה חשיבות רבה בטיפול בנושאים הללו ויקדיש משאבים רבים לטיפול בנושא בתהליך שיימשך מספר שנים''.

רפת העמק - הרפת הגדולה בישראל. צילום: יוסי מלול

לקראת חג השבועות, מכתירה התאחדות מגדלי הבקר לחלב את מצטייני הרפת הישראלית לשנת 2012.  בתואר הרפת הגדולה ביותר בישראל, זכתה "רפת העמק" המשותפת לקיבוצים יפעת, מרחביה ומגידו בעמק יזרעאל, המונה 1,106 פרות ו-900 עגלות. ב-64 עמדות החליבה של המכון המשוכלל מניבות הפרות כ-35,000 ליטר חלב, ובסך הכל 12,700,000 ליטר חלב בשנה.

רפת קיבוץ סעד הוכתרה כרפת השיתופית המניבה ביותר, עם ממוצע של 13,690 ליטר חלב לפרה, 3.74% שומן ו- 3.45% חלבון. בהתאחדות מגדלי הבקר לחלב אומרים, כי על שהרפת נמצא באזור עוטף עזה המאופיין באקלים חם ולמרות שהרפתנים נאלצו לעבוד בשנת 2012 תחת איום תמידי של רקטות ופצצות מרגמה המערער את שלוות הפרות, ייצרה רפת סעד תנובה יפה ומשובחת של חלב.

בתואר הרפת המשפחתית המניבה ביותר, זכתה הרפת של משפחת הרפתן נוביץ עומר ממושב מרחביה, בה מניבה כל פרה 13,151 ליטר חלב בממוצע בשנה, עם כ- 3.73% שומן וכ- 3.27% חלבון בממוצע. 

אלופת הפרות השנה היא "שמיל" מקיבוץ אור הנר שבעוטף עזה שהניבה 17,680 ליטר חלב בשנה. תנובת החלב המשובחת של "שמיל" מכילה 4.01% שומן ו- 3.44% חלבון בממוצע. אדי פולונסקי, מנהל רפת אור הנר מספר כי "שמיל" היאה פרה צעירה ומדהימה, רגועה ועם אופי טוב מאוד.''היא פשוט פרה נפלאה ואנחנו אוהבים אותה מאוד ברפת. כל פעם כשהיא נכנסת לחצר ההמתנה לפני החליבה היא ניגשת אל הרפתנים ומניחה עליהם את הראש כדי שילטפו אותה. היא ממש אנושית ומתנהגת כמו חברה טובה שלנו. בנוסף, עם החלב שלה אנחנו אוהבים במיוחד להכין ריבת חלב, אשר יוצאת תמיד מצוינת וטעימה במיוחד".


'שמיל' מאור הנר. צילום: אדי פולונסקי

בתואר אלופת הפרות בתנובת חייה זכתה הפרה "יוקל" מקיבוץ סעד שבעוטף עזה שהניבה 161,274 ליטר בחייה. תנובת החלב המשובחת של "יוקל" מכילה 3.37% שומן ו- 3.25% חלבון בממוצע. אודי שהם, מנהל רפת סעד אומר, כי הפרה יוקל מכונה ברפת "מלכת העדר". "מדובר בפרה נהדרת, מאוד רגועה וידידותית, פרה שממש כיף לעבוד איתה. כיאה למעמדה של פרה מבוגרת וותיקה בעדר אנחנו מפנקים אותה היטב, נותנים לה יחס של מלכה ושומרים עליה מכל משמר".

הפרה המבוגרת ביותר ברפתות ישראל היא  "חנהלה" מרפת קיבוץ כפר מסריק שנולדה בשנת 1996, שם מטפחים אותה ומאחלים לה שיבה טובה.

» רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו אלינו לפייסבוק

מנכ"ל התאחדות מגדלי הבקר לחלב יעקב בכר מציין כי הפרה הישראלית נחשבת לשיאנית העולם בייצור חלב, חלבון ושומן חלב וכי ייצור החלב בישראל עומד על 11,343 ליטר (11,700 ק"ג) בממוצע לפרה. חלב זה מכיל 3.34% חלבון ו -3.82% שומן בממוצע. הפרה הישראלית עברה אף את הפרה ההולנדית והאמריקאית (ייצור החלב בארה"ב עומד על כ- 10,080 ליטר לפרה בשנה ובאירופה המערבית על 8,000 ליטר לפרה לשנה). פרת החלב ההולנדית המפורסמת בכל העולם מייצרת פחות מ- 90% מרכיבי החלב בהשוואה לפרה הישראלית בתנובתה השנתית, זאת למרות העובדה שהיא מניבה בתנאי אקלים וסביבה נוחים יותר.

תכולת החלבון והשומן בחלב מהווה את אחד המדדים המשפיעים על איכות החלב, טעמו ויעילות הייצור שלו. עוד אומר בכר, כי בהשוואה לתכולת החלב בתחילת שנות ה- 90, עלתה איכותו: בליטר חלב המיוצר כיום, כ- 10% יותר חלבון וכ- 25% יותר שומן חלב, הישג בקנה מידה בין-לאומי, זאת תוך המשך עלייה מתמדת בתנובה השנתית של הפרה הישראלית וכן עלייה מתמדת במדדים המעידים על בריאות הפרה ומשפיעים על רמת איכות החלב.

בכר מוסיף, כי העלייה המתמשכת בייצור חלב איכותי בישראל נובעת ממאמץ של מו"פ (מחקר ופיתוח), מידע גנטי ומאמץ בשיפור הזנת הפרות, הדרכת הרפתנים והשקעה גדולה ברווחת הפרות, ממשק של מבני הפרות ותנאי מחייתן.  על פי נתוני התאחדות מגדלי בקר לחלב מונה עדר החלב הישראלי כ- 130,000 פרות אשר תייצרנה בשנת 2013 כ- 1,365 מיליון ליטר חלב (כמות חלב הגבוהה בכ- 20 מיליון ליטר משנת 2012). אוכלוסיית ישראל מונה 7.8 מיליון תושבים, הצורכים קרוב ל- 170 ליטר לנפש מוצרי חלב (מגולם) בשנה. (לצורך השוואה: בארה"ב- 250 ליטר לנפש, בשוודיה- 300 ליטר לנפש, בהולנד- 250 ליטר לנפש, באיטליה 263 ליטר לנפש).

בישיבה שהתקיימה היום אצל מנכ"ל משרד ראש הממשלה, בהשתתפות סגן שר הבריאות, מנכ"ל משרד הבריאות ונציגים בכירים של המשרד, סוכם סופית על הפעלתו של פיילוט להשבת מגנזיום למי השתייה המותפלים.

הפיילוט, שהינו יוזמה של סגן שר הבריאות יעקב ליצמן, יבדוק את היישימות והעלות של השבת מגנזיום למי השתייה המותפלים, וילווה על-ידי צוות בינמשרדי שאותו ירכז נציג משרד הבריאות. הצוות יגדיר את האופן בו יתבצע הפיילוט כולל מקום ומשך הזמן.

בשנים האחרונות מתקיים דיון סביב הצורך להוסיף מגנזיום למים המותפלים, על אף שהוא רק אחד מהמינרלים החיוניים שמוחסר מהמים בתהליך ההתפלה. מעט מאד ידוע על ההשפעות הבריאותיות הפוטנציאליות כתוצאה משתיית מים מותפלים בלבד במקום מים ממקור טבעי, וקיימת הסכמה רחבה על הצורך בעריכת מחקרים ארוכי טווח בנוגע להשפעות הנובעות משתית מים מותפלים.

חוות דעת של משרד הבריאות שפורסמה לפני כחודשיים החריפה את המחלוקת בין משרדי הממשלה בסוגיית הוספת מגנזיום למי הברז המותפלים. על פי דו"ח שנכתב באגף לבריאות הציבור בראשותו של פרופ' איתמר גרוטו, ההערכה במשרד היא כי אי הכנסת מגנזיום למי השתייה המותפלים תוביל בהדרגה לתוספת של 250 מקרי מוות מדי שנה בארץ כתוצאה מהתקפי לב. המסקנות מבוססות על ההנחה הרווחת כי מגנזיום חיוני למניעת מחלות לב וכלי דם.

במשרד האוצר וברשות המים טענו כי מדובר בצעד שאינו כדאי, מכיוון שצריכת המגנזיום בישראל איננה נמוכה במיוחד, והוספתו למים המותפלים תוביל לייקור משמעותי נוסף במחירי המים הגבוהים ממילא. הערכות של רשות המים ומשרד האוצר גורסות כי העשרת כל מי הברז המותפלים במגנזיום תעלה למשק בהדרגה 150-500 מיליון שקלים בשנה, מה שיוביל לייקור של כ-23-81 אגורות לקוב מים.

במשרד הבריאות התייחסו לעניין העלות ואמר כי ''יש פער אדיר בין הערכת העלות שלנו לבין זו של רשות המים. קשה מאוד לתמחר את זה כי יש טכנולוגיות והוצאות שונות, שחלקן בלתי צפויות. לכן אנחנו מציעים לעשות פיילוט, כדי שנדע להעריך טוב יותר כמה זה עולה: 2 אגורות או 40 אגורות לקוב מים".

בפגישה שהתקיימה היום הוחלט כאמור על הפעלתו של פיילוט למשך שנה באתר ההתפלה שיבחר ע''י משרד הבריאות, במסגרתו יועשרו המים המותפלים במגנזיום, כשבסוף השנה תתקבל החלטה סופית לגבי שאר מתקני ההתפלה - בהתאם לעלויות ולהצלחת הפיילוט. סגן השר ליצמן: "השבת מגנזיום למי השתייה הינה צעד חשוב לבריאות הציבור. אני מאמין שהפיילוט יצליח להוכיח כי הדבר אפשרי ויביא בסופו של דבר להחלטה להשבת מגנזיום למים המותפלים בכל הארץ".

ענף החלב מהווה את אחד הענפים המובילים בחקלאות בישראל ומקור לגאווה לא מבוטלת. הפרה הישראלית נחשבת לשיאנית תנובת החלב העולמית עם תנובה ממוצעת של 11,600 ליטר חלב בשנה.

בישראל משווקים מדי שנה לא פחות מ- 1.3 מיליארד ליטר חלב בשווי 1.5 מיליארד דולר המהווים 10% מסך התפוקה הארצית מחקלאות. החלב מיוצר ב- 970 רפתות הפזורות בכל רחבי הארץ על ידי 120,000 פרות מגזע הולשטיין ישראלי.

מעבר להישגים המשמעותיים בכל הקשור בייצור ויעילות, הפך ענף החלב לאחד הענפים בעלי התרומה הגדולה ביותר במשק לקידום ייצור אנרגיה ירוקה ידידותית לסביבה. מאז הרפורמה בענף הבקר שכללה בין השאר הקמתן של סככות גדולות ויציבות יותר עבור העדרים, הפכו גגות הסככות לאתרים הפופולריים ביותר להצבת מערכות סולאריות, וכיום מרבית האתרים בהם הוצבו מערכות כאלה בישראל הם למעשה גגות רפתות.

כיום, מבין 970 רפתות הקיימות בישראל, על כ-25% מהן כבר הותקנו מערכות כאלה, אחוז חסר תקדים בהשוואה לעולם. מרבית הרפתות שהתקינו מערכות כאלה עד היום הן רפתות משפחתיות קטנות בהן מותקנות מערכות המייצרות כ- 50 קילוואט לשעה.

נתונים אלו ונתונים נוספים, מחקרים חדשים ומידע רב על הענף הוצגו בכנס השנתי למדעי הבקר לחלב, שאורגן ע"י המחלקה לבקר בשירות ההדרכה והמקצוע (שה"מ) ומכון וולקני במשרד החקלאות, התאחדות מגדלי הבקר בישראל ומועצת החלב.

משרד החקלאות מציע לציבור הצרכנים כלי חדש פשוט ונוח לבדיקת "המחיר המומלץ" המקסימלי לכל פרי וירק.

כך תוכלו לדעת בקלות האם המחירים שאתם משלמים ברשתות השיווק ובשווקים אכן משקפים את עלות המוצר או שפערי התיווך מוגזמים, ואינם מצדיקים רכישה במקום זה.


המחירים המומלצים נכון ליום 1.9.2010

* טבלת המחירים היומית, כוללת את המחיר הסיטוני, נכון להיום, ואת המחיר המקסימלי המומלץ לצרכן - מדי יום. הנוסחא על פיה מבוצע חישוב המחיר המקסימלי המומלץ קובעת כי מחיר הירקות המקסימלי המומלץ גבוה ב- 100% מהמחיר הסיטוני שלהם, ומחיר הפירות המקסימלי המומלץ גבוה ב- 50% מהמחיר המקסימלי המומלץ שלהם. בדרך זו ניתן לחשב את עלותם של כל פרי וירק המופיעים בטבלת המחירים הסיטוניים היומיים של משרד החקלאות.