Image by aytalina from Pixabay

שר האוצר, ישראל כ"ץ, חתם היום (ד'), על צו המפחית את המכסים על ייבוא דגים הקפואים. במשרד האוצר אומרים כי ''הצעד נועד לקידום התחרות ולהקלה על יוקר המחיה לאזרחי מדינת ישראל. הפחתת המס תביא להוזלה של עשרות מיליוני שקלים למשקי הבית במחירי הדגים כבר בשנת 2020''.

» רוצים לקבל עדכונים נוספים ? הצטרפו אלינו לפייסבוק

המהלך יצא לפועל לאחר מסמך הבנות שנחתם עם חלק מנציגי החקלאים, לבקשתם ולבקשת משרד החקלאות. במקביל, יינתנו מענקי השקעות למגדלי הדגים בבריכות בישראל.

למרות חילוקי הדעות בקרב נציגי החקלאים בנושא פתיחת השוק ליבוא בהפחתת מכסים, ולאור רצון הממשלה לפעול להורדה משמעותית במחירי הדגים לצרכנים לטובת הפחתת יוקר המחייה, מסמך ההבנות נחתם בתחילת החודש בין נציגי החקלאים - אבשלום וילן, מזכ"ל התאחדות החקלאים, ואלי שריר, יו"ר ארגון מגדלי הדגים, נציג אגף התקציבים במשרד האוצר ומנכ"ל משרד החקלאות, שלמה בן אליהו.

מחירי הדגים בישראל כיום גבוהים בכ-25% בהשוואה לנהוג במדינות ה-OECD ועל כן הוחלט על מהלך להוזלתם. כך, צפוי המכס על פילה אמנון קפוא לרדת מ-7.5 ₪ לקילוגרם ל-1.8 ₪ בשתי פעימות עד שנת 2022. כמו כן, עד לשנת 2021, ירדו בהדרגה המכסים על פילה קרפיון ובורי מ-5.5 ₪ לק"ג ל-1 ₪ לק"ג. לצד פתיחת המכסים, סיכמו משרדי האוצר והחקלאות על תמיכה נוספת במגדלי הדגים בכ-50 מלש"ח סה"כ שיפרסו בין השנים 2022 ל-2026.

שר האוצר, ישראל כ"ץ: ״בהמשך למדיניות התחרות אותה אני מוביל, הכוללת את החלטתי שלא לבטל את הפחתת המכס על יבוא החמאה מחו״ל, אני שמח לבשר שחתמתי היום על צו המפחית את המכס על יבוא דגים. מהלך זה יוביל באופן מיידי להוזלה משמעותית במחירי הדגים למשקי הבית. אמשיך לפעול להורדת יוקר המחיה למען אזרחי המדינה ולהוביל כלכלה תחרותית המאפשרת צמיחה״.

פורסם בחדשות

צילום: משה לוי - הפורטל לחקלאות טבע וסביבה

המאבק בין קק"ל למדינה מחריף: אתמול ביטלה קק''ל את ההסכם עם המדינה על ניהול משותף של קרקעות דרך רשות מקרקעי ישראל, לאחר שהממשלה אישרה אתמול הצעת חוק להעברת 80% מהכנסות קק"ל מהשבחת קרקעות לקופת המדינה.

» רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו אלינו לפייסבוק

וועדת הכספים של הכנסת התכנסה היום לדון בסוגיה, יו'' הועדה גפני עצר את הדיון על-מנת לאפשר לאוצר להעביר נוסח מעודכן של הצעת החוק הממשלתית שאמורה להסדיר את מנגנון העברת הכספים מקק"ל למדינה החל מ- 2018 והלאה.

"ניתן להגיע לפשרה שתהיה טובה הן לקק"ל והן למדינה בדמות מסלול שבסופו קק"ל תשלם מיסים כמו כל גוף אחר במדינה ואי-לכך לא תצטרך לחשוש עוד מהאפשרות שאיזושהי ממשלה תדרוש ממנה פתאום להעביר למדינה 80% מרווחיה על קרקעות". אמר גפני בפתח הישיבה.

לפי שעה, קק"ל לא מסכימה להצעה ומשרד האוצר בחר לחזור לנוסח הצעת החוק הממשלתית שהונחה זה מכבר על שולחן ועדת הכספים עם תיקונים. בשעה זו ממש, מכין הצוות המשפטי של האוצר את הנוסח המעודכן שיועבר לאחר-מכן לעיונה של הלשכה המשפטית של ועדת הכספים ואח"כ לעיונם של חברי הכנסת, חברי הוועדה, לקראת חידוש הדיון אחר הצהריים.

עפ"י המתווה עליו הצהיר מנכ"ל האוצר, שי באב"ד, קק"ל תוכל לבחור עד ינואר 2018 האם להעביר 65% מהרווחים שלה ב- 2018 וב- 2019, ובסה"כ 2 מיליארד ₪, או לשלם מס. אם יבחרו לשלם מס, קרי 65% בשנתיים אלו, הם יקבלו פטור ממס לאחר-מכן עד שנת 2024. אם לא, הם ייחלו לשלם מס מלא החל מעכשיו, כולל בשנים 2020 - 2023. החל מינואר 2024 קק"ל תצטרך להודיע מראש, אחת לשנתיים, אם מעוניינת לשלם מיסים כמו כל גוף אחר במדינה, כלומר, מס על רווחים, ארנונה, היטלים וכד', או להעביר לקופת האוצר 65% מהרווחים בכל שנה (עפ"י האוצר, 65% מרווחי קק"ל הם כ- 1 מיליארד ₪ בשנה (א"ק)).

עם פתיחת הישיבה הציע כאמור, יו"ר הוועדה, ח"כ גפני, פשרה בין דרישת הממשלה, לפיה קק"ל תעביר 2 מיליארד ₪, 1 מיליארד ₪ ברבעון הראשון של 2018 ועוד 1 מיליארד ₪ ברבעון השני של 2019, או לחילופין, שתיכנס למסלול נורמלי של תשלום מלא של מיסים, שזה לדבריו "המסלול הכי נכון". גפני הציג את הפשרה שהציע, לפיו "לגבי 2018 אין דיון כי כבר סוכם שקק"ל תעביר 1 מיליארד ₪. לגבי 2019 מתחיל מיסוי שיימשך באופן רגיל. ממילא קק"ל לא תהיה נתונה להחלטות ממשלה שייפגעו בה, כי המציאות יכולה להיות כזאת שיגידו לה להעביר למדינה לא פחות מ- 80% מרווחיה ויכולה אף לבוא ממשלה בעתיד שתדרוש 100%. אם קק"ל תעבור למסלול מיסוי, גם היא תצא נשכרת כי אף אחד לא יוכל לבוא אליה בטענות ולדרוש ממנה כספים על בסיס שרירותי ומנגד, הממשלה תצא נשכרת, כי תוכל להכין תקציב ולהוציא לפועל פרוייקטי תשתית מכספי המיסים של קק"ל".

הצעת הפשרה הזו לא התקבלה והוועדה ממשיכה בהליכי החקיקה, תוך ניסיון להגיע להסכמה עם חברי האופוזיציה וח"כ בצלאל סמוטריץ' (הבית היהודי) שהביע התנגדות לדרישות שלטענתו הן בבחינת "ניסיון להלאים את קק"ל". בשעה זו כאמור, עוסק הצוות המשפטי של משרד האוצר בניסוח המשפטי של הצעת החוק.

שני חברי כנסת מהרשימה המשותפת הביעו התנגדות נחרצת לכל פשרה עם קק"ל ותבעו לדרוש ממנה תשלום מיסים מלא על כל הרווחים שלה. ח"כ דב חנין (הרשימה המשותפת): "מה שקורה כאן זו החמצה היסטורית לעשות סדר במה שקורה בקק"ל. עומדים לפספס, כי היתה לנו הזדמנות לקיים דיון של ממש; לאן הולכים כספים בהיקפים עצומים בקק"ל. יש פרסומים לפיהם קק"ל הודיעה שבעקבות קידום החוק כאן בוועדת הכספים, היא תפסיק לשווק קרקעות. כלומר קק"ל מכריזה מלחמה על המדינה שבמקום להשיב מלחמה, מציעה לה פשרה מתחת לשלטון. אין ביקורת כספית אמיתית על הקק"ל. אני מציע שנוכח ההודעה של הקרן נשים על סדר היום של ועדת הכספים את הלאמת קק"ל ולשמור על זכויות העובדים. הממשלה צריכה לקחת אחריות מלאה על קק"ל ועל עובדיה. לא ראיתי שמציעים לנישום שנמצא חייב לבחור בין אופציות שונות אלא דורשים ממנו את תשלום מלוא החוב".

ח"כ אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): "מה שקורה פה עושה פלסתר מוועדת הכספים. אתמול היה כאן בוועדה דיון על גוף שלא משלם מיסים. קק"ל כל הזמן רק גנבו קרקעות, שדדו קרקעות ולא שילמו מיסים. מדובר בגוף גזעני שביצע את שוד הקרקעות הגדול בהיסטוריה. דבריו עוררו את זעמם של נציגי קק"ל בדיון ועימות חריף נתגלע ביניהם, עד שיו"ר הוועדה, ח"כ גפני, נאלץ להרחיק את אלו הראשונים מהדיון.

מנגד, אף שהמאמצים כעת מצד נציגי האוצר מכוונים לצורך הגעה להסכמות עם חברי הכנסת מהאופוזיציה ועם ח"כ סמוטריץ', הביע ח"כ מיקי לוי (יש עתיד) הסתייגות מכך שהמדינה תוותר בפועל על הכנסות מקק"ל בשנים 2020 – 2023, אם זו תבחר לקבל את ההצעה ותעביר 2 מיליארד ₪ ב- 2018 – 2019. לדבריו, "ההסדר הזה ייפגע בשר האוצר הבא, שלצורך בניית תקציב המדינה, לא יוכל לקחת חשבון את הכספים ממכירת קרקעות ע"י קק"ל באותן שנים, אלא רק במה שיישאר אם בכלל מאותם שני מיליארד ₪ שיועברו ב- 2018 ו- 2019".

בשעה זו כאמור, ממשיכים היועצים המשפטיים בניסוח המתוקן של הצעת החוק וזו תועבר לעיונם של חברי הכנסת טרם חידוש הדיון בוועדה בשעות אחר הצהריים. במקביל נעשים מאמצים לשכנע את חברי הוועדה לתמוך בנוסח המעודכן של הצעת החוק. הודעה על מועד חידוש הדיונים תצא בהמשך.

דפונה כהן-נוריאל, דוברת תנועת המושבים והתאחדות חקלאי ישראל 

פרס 'פורצת הדרך בתחום התקשורת' ניתן לדפנה כהן-נוריאל, דוברת תנועת המושבים והתאחדות חקלאי ישראל בוועידת ישראל לחקלאות ה-6. שהתקיימה בשבוע שעבר בירושלים. הפרס הוענק לה על הובלת מאבק החקלאים והעלאת נושא החקלאות ומצב החקלאים על סדר היום התקשורתי, הציבורי והלאומי.

» רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו אלינו לפייסבוק

במהלך שנה וחצי שהיא מכהנת בתפקיד זה, הובילה דפנה כהן-נוריאל בכלי התקשורת שורה של מאבקים ציבוריים, לאומיים ותקשורתיים לרבות מאבק החקלאים על עתידה של החקלאות - בעקבותיו נכנסה הנהגת התאחדות חקלאי ישראל למו"מ עם הממשלה לגיבוש תכנית אסטרטגית לקידום החקלאות בישראל; המאבק כנגד חוק ההסדרים - במסגרתו הוצאו כלל הסעיפים הפוגעניים בחקלאים; ומאבק על שנת השמיטה.

כהן-נוריאל עובדת כ-15 שנה בתחום הדוברות, תקשורת ואסטרטגיה תקשורתית, במהלכן כיהנה כ-6.5 שנים כסגנית וממלאת דובר ההסתדרות בתקופתו של עופר עיני ואבי ניסנקורןן. בשנים אלה ניהלה את כלל מאבקי העובדים במדינה ואת דוברות ההסתדרות כולה. כמו כן היתה דוברת אגודת הסטודנטים של אוניברסיטת תל אביב ועולם הסטודנטים והובילה את מאבק הסטודנטים כנגד ועדת שוחט, דוברת ראש עיריית אשדוד לשעבר אינג' צבי צילקר ועוד.

דפנה הינה בעלת תואר ראשון בהצטיינות יתרה במדע המדינה ותקשורת, בעלת תואר שני בדיפלומטיה בהתמחות השפה הערבית מאוניברסיטת תל אביב, ונבחרה פעמיים להיות אחת מ-120 המנהיגים הצעירים היהודים בעולם על פעולות הסברה שעשתה.

"אני שואפת להמשיך ולהצעיד באמצעי התקשורת את החקלאים, את החקלאות ואת המרחב הכפרי כולו לדעת קהל חיובית ולמקום הראוי שמגיע להם'' אמרה דפנה כהן-נוריאל עם קבלת הפרס. ''אני רואה בתפקיד שלי שליחות למען החקלאים ולמען המרחב הכפרי כולו וכמהות הציונות למען המשך קיומה של החקלאות בישראל".

צילום ארכיון: הקרן לביטוח נזקי טבע בחקלאות

כמויות הגשם הגדולות שירדו ביממה האחרונה בכל הארץ הותירו נזק רב לחקלאות.  "הגשמים גרמו לנו נזקים גדולים מאוד'' אמר היום ל-nrg דובי אמיתי, נשיא התאחדות האיכרים ובעל משק חקלאי במטולה. ''כל הפירות שנמצאים במועד ההבשלה נכנסים עכשיו להליך של הבשלה מואצת. עודף המים גורם להתרככות של הפרי והוא הופך ללא ראוי לשימוש. למשל הדובדבן שנמצא כעת בהבשלה ועם כמות של 40-50 מ"מ של מים הוא פשוט מתבקע, וכך גם המישמש. אני עוסק בחקלאות כבר למעלה מ-30 שנה ולא זוכר דבר כזה וברמה כזו".

» רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו אלינו לפייסבוק

מנתוני השירות המטאורולוגי שפורסמו היום עולה, כי היתה זו היממה הגשומה ביותר בחודש מאי מאז החלו  המדידות בפריסה ארצית בשנת 1920. הממוצע הארצי הגיע לכ-25 מילימטרים. שיא הגשם היה בקיבוץ צרעה שבאזור ירושלים, שם ירדו 82 מילימטרים של גשם. מפלס הכנרת עלה מאז שעות הבוקר ב-2.5 סנטימטרים, וגם כאן מדובר בשיא מאז תחילת המדידות.

מקנט, הקרן לביטוח נזקי טבע בחקלאות, נמסר כי משעות הבוקר התקבלו עשרות פניות של חקלאים מכל רחבי הארץ על נזקים שנגרמו בעקבות מזג האוויר הגשום והסוער שהחל אמש. עיקר הנזק נגרם כתוצאה מהברד והגשמים. הברד פגע בעיקר בגידולי פירות ובכללם ענבים משמש, אפרסקים ונקטרינות.  הגשמים גם גרמו נזק לגידולי שחת השונים המשמשים בעיקר למאכל לבעלי חיים ואשר מונחים בעונה זו של השנה לייבוש בשדות.

מנכ"ל קנט דודי גינזבורג, מעריך כי מדובר בנזקים בהיקף של מיליוני שקלים. מעריכי החברה כבר יצאו לאזורים שנפגעו כדי להעריך את הנזקים.

ארז ויסמן מנכ''ל ארגון עובדי המים אמר היום: ''שהגשמים לא יבלבלו את האוצר. למרות כמויות הגשמים שירדו, החקלאים כבר החלו להשקות את השדות עוד בינואר. החקלאים דורשים להכריז על השנה כשנת בצורת".

שפעת העופות במושב שלווה. צילום: נפתלי דדון, משרד החקלאות

ביום שני 6.5.13 ייערך בחוות פטם בקיבוץ ברעם תרגיל התמודדות עם גילוי מחלת שפעת העופות. התרגיל שעורך משרד החקלאות יימשך יומיים ויסתיים ביום שלישי 7.5.13. זאת כחלק מסדרת פעולות להעלאת המוכנות ולהתמודדות יעילה עם המחלה בישראל. במהלך התרגיל יבדקו השינויים שבוצעו בהיערכות המשרד מאז התפרצות המחלה בישראל במרץ 2006, יבחנו שיטות לטיפול מהיר ויעיל במחלה, ריענון ושדרוג נהלי עבודה וכן תיבדק רמת המוכנות, על מנת להמשיך ולשפרה.
  
אזור הצפון מאופיין בצפיפות רבה של משקים מהשלוחות השונות (מטילות, פטמים, הודים ורבייה). התפרצות של מחלת שפעת העופות באחד מהלולים עלולה להתפשט במהירות למשקים סמוכים, ומפה נובעת החשיבות הרבה לתרגול ההתמודדות וביעור המחלה במהירות באזור זה. ענף הלול מהווה כ-17% מכלל ענפי החקלאות בישראל, רובו נמצא באזור הצפון - כ-65% מלולי המטילות וכ-25% ממשקי הפטמים. אזור הצפון מייצר כשני מיליארד ביצים וכ-100,000 טון פטמים מדי שנה, המשווקים לציבור הרחב בישראל.
  
» רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו אלינו לפייסבוק

הפעם האחרונה בה התגלתה מחלת שפעת העופות בישראל הייתה במהלך חודש מרץ בשנה שעברה, ולפני כן בשנים 2011, 2010 ו- 2008. המחלה פרצה לראשונה בישראל בשנת 2006. בכל הפעמים טופלו מוקדי ההתפרצות ביעילות ובמהירות, גם בקנה מידה בינלאומיים, עד למיגורם.

ממשרד החקלאות נמסר כי אנשיו שוקדים על תהליכי היערכות לקראת אפשרות של התפרצות נוספת של המחלה בישראל, במסגרתה שודרגו הנהלים הקיימים להתמודדות עם המחלה, והותוו דרכי פעולה במקרה שהמחלה תגיע שוב לישראל; נערך פרויקט מיפוי לולים כלל ארצי מקיף, הכולל מידע על כל הלולים הפעילים הקיימים בישראל. מידע זה ישמש את אנשי המשרד בעת התגלות המחלה; נחתמו התקשרויות עם קבלני ביצוע לייעול העבודה ולזירוזה ונקנה ציוד להתמודדות מהירה במקרה של התפרצות.

התקשורת שוב השתגעה. במשך מספר ימים הודיעו ברצף במהדורות חדשות ודנו בכך שמחיר העגבנייה עלה והגיע למחיר סיטוני של 10 ש"ח ולמחיר לצרכן של 17-15 ש"ח = פניקה.

העגבנייה העלתה לדיון הציבורי את העלייה במחירו של מוצר בסיסי וחשוב זה, כאילו היה אסון לאומי. מה קרה לה, שאלו כולם, כתרים נקשרו לסלט הישראלי ולמלכתו, דאגה רבה הובעה לחשש ממחסור, נושא חם, דרמטי, שיש רייטינג בצדו. בהגזמה נדחו הצדה בעיות אחרות, רציחות, תאונות דרכים, מפלגות חדשות, הגרעין האירני, בעיות ביטחון, כיפות ברזל, חוק טל.

העגבנייה עשתה בית-ספר לכולם והראתה לאוצר ולמקבלי ההחלטות כמה חשוב הטיפול במגזר החקלאי, שמהווה בסך הכל 2% מהאוכלוסייה, עד כמה כדאי לטפל בו ולפרגן לו, שהרי אנחנו לא רוצים להיות תלויים בהספקת מזון מעבר לים, שאינו תמיד זמין וגם אינו זול.

למספר ימים יכולנו לדמיין מה היה קורה לו היחס לחקלאים, כמו לעגבנייה, היה משתנה. מה היה קורה לו שחררו את מכסות העובדים שהחקלאות צריכה, לו הפסיקו פקידים חסרי אחריות להתעמר בחקלאים, לו הורידו את המסים המיותרים והמכבידים על פרנסתנו, לו סיפקו הון חוזר, הגנה מיבוא מתחרה מסין ומהולנד אפילו בתקופה בה יש מוצרים מקומיים בשפע, לו זכרו שאנחנו המגזר שמספק כל השנה את המזון לאוכלוסייה, ירקות, פירות, חלב, ביצים ועוד, באיכות טובה ובמחירים סבירים. זה נראה להם מובן מאליו.

המצב שונה. ההשקעות צומצמו, כמות החקלאים הולכת וקטנה, היאוש מכרסם.

בכל זאת, אנחנו שבים ומקווים שגם במחירי רצפה תהיה התעניינות בתקשורת באותה מידה בה היא מתעוררת כשיש מחירים גבוהים, אבל חוששים שכך לא יהיה.

תקוותי שלפחות מקבלי החלטות ברמה של שרים יתחילו להזיז את עצמם לטובת החקלאים, החקלאות והאזרח הישראלי.

מאיר יפרח
מזכיר ארגון מגדלי ירקות

מחקרים העוסקים במאפייני ההתנהגות של הפרות ברפת, מלמדים כי לפרות, כמו לבני האדם, יש פעילות חברתית ענפה המשפיעה על אורח החיים שלהן ברפת ואף על תנובת החלב.

ה"פייסבוק של הטבע" מאפשר לפרה לזכור עד כ- 70 חברות ולדעת לגבי כל אחת מהן את מיקומה בהיררכיה של הקבוצה. נכון שלרובנו נראות הפרות כולן בדיוק אותו הדבר, אך מסתבר שהפרה יודעת לזהות היטב את חברותיה.

סקירת המחקרים מלמדת כי ההיררכיה ברפת והיכולת של הפרות לזכור אותה, מייצרת מארג חברתי שבו מעורבות כל הפרות בקבוצה. מסיבה זו ממליצים מומחים להימנע מהרכב של קבוצה העולה על כ- 70 "חברות" וכן, להימנע משינויים תכופים בהרכב, על מנת לשמור על ההיררכיה הקיימת, כפי שהפרות מכירות אותה. במידה ואין ברירה וחייבים להכניס פרות חדשות לקבוצה, רצוי לעשות זאת בקבוצות של שלוש פרות ביחד לפחות, על מנת שיהוו גרעין חברתי אחת עבור השנייה.

ההיררכיה של הפרות ברפת כוללת ציר שנע בין פרות מאוד דומיננטיות לפרות כנועות, ועל הרצף - פרות בעלות מאפייני אישיות שונים, הנמצאות על הציר. הפרות, כאמור, זוכרות מיהי הפרה הדומיננטית יותר ומי פחות, ובהתאם מנהלות את השגרה בקבוצה ומחוצה לה. במידה ויש יותר פרות בקבוצה מהכמות שהן מסוגלות לזכור, או שלחלופין מתבצעים חילופים תכופים בקבוצה, משתנה המארג החברתי ויש מאבקי כוח מחודשים וזה מפר את השקט בקבוצה, מה שיכול לגרום גם לירידה בתפוקת החלב.

עוד מלמדים המחקרים, כי לפרה גם זיכרון טוב בעיקר לחוויות לא נעימות שחוותה בעבר. לפרה זיכרון ויזואלי שנשמר במוח על בסיס חושי: באמצעות תמונה, סרט קולי, ריח או תחושת מגע. זיכרון לא טוב מחוויה כואבת או לא נעימה נצרב בזכרונה של הפרה, ואם תגיע לסיטואציה דומה בעתיד, היא תסרב לשתף עמה פעולה. ממצא מעניין זה מלמד על החשיבות הגבוהה ביצירת סביבת חיים נעימה וטובה ברפת, על מנת לשמור על פרות בעלות זכרונות טובים.

אסופת המחקרים הוצגה על ידי ד"ר מוטי ליברבוים, רופא וטרינר שדה אזורי ב"החקלאית", בכנס השנתי ה- 23 למדעי הבקר.

הבוקר פשט צוות מיוחד של השירותים הווטרינריים במשרד החקלאות, בשיתוף עם תחנת מודיעין של משטרת ישראל והרופא הווטרינר הרשותי של מועצה אזורית חבל מודיעין על חוות בעלי חיים מאולתרת בשדות היישוב כפר רות, בה הוחזקו 5 כלבים, 6 סוסים, 3 עזים ומיני עופות בית. הסוסים הוחזקו בתת תנאים, כשהם סובלים מרזון קיצוני ופציעות קשות שניכר כי לא טופלו במשך זמן רב, חלקן כתוצאה ממריבות בין הסוסים על מעט המזון שניתן להם. אחד הכלבים הנו גור צעיר אשר נמצא גם הוא במצב של רזון קיצוני וחוסר טיפול, ומרבית בעלי החיים במקום אינם מחוסנים ומסומנים כנדרש.

הסיפור החל עם הגעת תלונות תושבים אל משטרת ישראל ואל הרופא הווטרינר הרשותי. התלונות הועברו לרופאת הסוסים ולממונה על פי חוק צער בעלי חיים במשרד החקלאות ואלו יצאו לביקורת בשטח. בביקורת נמצא כי הסוסים מוחזקים בתנאים גרועים ביותר וכך גם גור הכלבים. כמו כן, התגלה כי אחד מהכלבים המוחזקים במקום הנו מגזע רוטווילר ואינו מסורס. הדבר אינו חוקי על פי תקנות להסדרת הפיקוח על כלבים, המחייבות סירוס כלבים מגזעים מסוכנים, רוטווילר ביניהם.



לאור ממצאי הביקורת הוחלט לפנות את הסוסים מהחווה ולהעבירם לטיפול רפואי דחוף ולשיקום. ביחד עם הסוסים פונו גם גור הכלבים שסבל מרזון קיצוני וכלב הרוטווילר שלא עבר סירוס. צוות משרד החקלאות הורה לבעל החווה לחסן לאלתר את כלל בעלי החיים שברשותו ולסמן את העזים, שנמצאו לא מסומנות. הובהר לו כי אי טיפול בבעלי החיים כנדרש מהווה עבירה על פקודת מחלות בעלי חיים ומסכן את בריאות הציבור ובעלי החיים, בהתפרצות מחלות ברוצלוזיס ושפעת העופות, המסוכנות מאוד גם לבני האדם. עבירה זו מצטרפת כמובן לעבירה על חוק צער בעלי חיים.

הסוסים והכלבים הועברו למתקן מוגן של משרד החקלאות, שם יטופלו ויתחזקו ויקבלו את כל צורכיהם. הלשכה הווטרינרית של משרד החקלאות תבצע ביקורות חוזרות בחווה, ביחד עם הרופא הווטרינר הרשותי, על מנת לוודא שההנחיות מבוצעות כנדרש.

ד"ר נירית צפורי, עוזרת לממונה על פי חוק צער בעלי חיים בשירותים הווטרינרים במשרד החקלאות: "ניכר היה כי הטיפול בבעלי החיים במקום אינו אחראי, הן בהיבטים של צער בעלי חיים והן בהיבטים של חיסון וסימון בעלי חיים, על כן הוחלט לפנותם למתקן שיקום".

ד"ר צביה מילדנברג, רופאת סוסים בשירותים הווטרינרים במשרד החקלאות: "מצאנו את הסוסים משוחררים בשטח הסמוך לכביש ראשי ומסתובבים כשהם מסכנים את עצמם ואת התנועה. בשטח נמצאו בורות מסוכנים ומעט מאוד מזון שכלל לא מספיק ל- 6 סוסים".

לאחר שיקומם, יועמדו הכלבים לאימוץ והסוסים יעברו למשפחות מאמצות, כחלק מתוכנית ההצלה לסוסים וחמורים שנפלו קורבן להתעללות, שיזם שר החקלאות, שלום שמחון. התכנית החלה את פעילותה בשנת 2007 ולאור הצלחתה הרבה בשנים 2009-2007, היא ממשיכה לפעול גם בשנת 2010. למעלה מ- 500 סוסים וחמורים חולצו עד כה מהתעללות ושוקמו במתקנים מוגנים. מרבית הסוסים והחמורים הועברו למשפחות מאמצות אשר ביכולתן להעניק בית חם וטיפול כנדרש.