גן לאומי חוף פלמחים. צילום יניב כהן רשות הטבע והגנים

מציל שפוקח עיניים בו זמנית על כלל המתרחצים ומזהה סיכונים מתקרבים כמו זרמי מים או ילד ששוחה לבדו במעמקי הים- הם לא בגדר מדע בדיוני עתידני. לאחר שבקיץ שעבר גבתה עונת הרחצה 46 קורבנות נוספים בחופי הים בישראל, רובם יש לומר בחופים לא מוכרזים ושלא בשעות הרחצה המותרות, עם פתיחת עונת 2020 תציב חברת סייטביט (Sightbit), פיילוט של מערכת חדשנית ראשונה מסוגה לצמצום סכנת טביעות וזיהוי מצבי סיכון בגן הלאומי חוף פלמחים, בשיתוף עם רשות הטבע והגנים.

» רוצים לקבל עדכונים נוספים ? הצטרפו אלינו לפייסבוק

שירותי ההצלה בעולם כולו מתמודדים מדי קיץ עם אתגרים רבים מול איתני הטבע והסכנות האורבות בחופי הים, ועתה פתרון חדשני פרי פיתוח ישראלי מאפשר לרתום שימוש בטכנולוגיות מתקדמות למען ביטחונם ובריאותם של המתרחצים, מעבר למשקפת המציל.


מערכת סייטביט בגן הלאומי חוף פלמחים. צילום יניב כהן רשות הטבע והגנים

הטכנולוגיה החדשנית פותחה בחברת סייטביט, סטארט-אפ ישראלי חדש שהקימו ארבעה סטודנטים מאוניברסיטת בן-גוריון. החברה קיבלה השקעה מקקטוס קפיטל, קרן ההון-סיכון הסטודנטיאלית שהקים מרכז יזמות 360 באוני' בן-גוריון להשקעה בסטארט-אפים של סטודנטים ובוגרים טריים, כחלק ממעטפת הכשרה וליווי לסטודנטים יזמים.

המערכת המתקדמת של סייטביט שפיתחו נתנאל אליאב, גדי קובלר, מינה שיזף ואדם ביסמוט, רותמת כלים של בינה מלאכותית וטכנולוגיית עיבוד תמונה לטובת מניעת מקרה הטביעה הבא ושמירת חיי המתרחצים. המערכת שתוצב לתקופת ניסיון החל מה-1.6 בגן הלאומי חוף פלמחים, המנוהל על ידי רשות הטבע והגנים , תנטר ותנתח בזמן אמת נתונים מסביבת החוף ותסייע טכנולוגית לשירותי ההצלה בחוף עם קבלת תמונה מצב רחבה עוד יותר של גורמי סיכון עבור המתרחצים בחוף . המערכת ממפה את מיקומי הרוחצים, מתריעה מפני סכנת טביעה אפשרית, שינויים בנתוני ים - כמו גלים וזרמים בלתי צפויים, ומספקת שליטה על תנועת אוכלוסיות שונות בכלל, וילדים בפרט.

הגן הלאומי חוף פלמחים הוא מהחופים הפופולריים בישראל. הוא משתרע על פני רצועה בת קילומטר ופוקדים אותו כמיליון רוחצים ומטיילים מדי שנה. ביום ממוצע בעונה, עשויים להגיע 10,000 רוחצים לחוף. במסגרת הפיילוט סייטביט תסייע להרחיב את טווח התצפית והתגובה של שירותי ההצלה ותאפשר למצילים לתת מענה מהיר יותר לסכנות הקיימות במרחב החוף והים. הפיילוט יקיף שטח של מאות מטרים ובמסגרתו תפרש מערכת מצלמות שתכסה את השטח המוגדר ותשדר את המידע בזמן אמת לתחנת ההצלה על בסיס מוניטור.

"במקרה של טביעה כל דקה היא קריטית", אומר נתנאל אליאב CEO החברה, "המערכת מסנכרנת נתונים רבים התורמים לזיהוי מקדים של מצבי סכנה אפשריים. כאשר המערכת מזהה מצב שעלול להוביל לפגיעה ברוחץ היא מתריעה לשירותי ההצלה בצורה ויזואלית על גבי מסך על מצב הסכנה האפשרי וכך כוחות ההצלה יוכלו לפעול במהירות רבה שעשויה להציל חיים".

לדברי אמיר חן, מנהל מרחב חוף ברשות הטבע והגנים: "הפתרון החדשני של חברת סייטביט עומד בקנה אחד עם השאיפה של רשות הטבע והגנים להבטיח עד כמה שניתן את בטיחות המטיילים והמבקרים בשמורות ובגנים הלאומיים תוך שימוש בין היתר בטכנולוגיות מתקדמות וחדשניות. המערכת תסייע טכנולוגית למצילים המוצבים בחוף בעונת הרחצה ואנו שמחים על כך שהצבתה בחוף בשלב זה לתקופת ניסיון תסייע לקידום טכנולוגיה פרי פיתוח ישראלי בארץ ובעולם".

דנה גביש, מנהלת מרכז יזמות360 באוני' בן-גוריון: "תפקידו של מרכז יזמות 360 להעצים את כישורי היזמות של הסטודנטים שלנו ולהעניק להם את הכלים היישומיים הטובים ביותר שיכינו אותם לשוק העבודה. לצורך כך הקמנו את קרן קקטוס קפיטל– קרן המנוהלת ע"י סטודנטים ומשקיעה במיזמי סטודנטים. אנו גאים מאוד בצוות סייטביט ושמחים בהחלטה של צוות הסטודנטים של קרן קקטוס לתמוך במיזם טכנולוגי מבטיח שעשוי לסייע באופן ממשי להצלת חיי אדם ".

פורסם בחדשות

 

 

שליו נודד, צילום: נועם וייס - באדיבות החברה להגנת הטבע

רשות הטבע והגנים הודיעה אתמול בערב (א'), כי החליטה לאסור את השימוש במלכודות שמע למטרות ציד של שלווים באופן מיידי, עד שנת 2019 ועד לבחינת מצב אוכלוסייתם בישראל. כמו כן, תשקול הרשות לפנות לשר להגנת הסביבה, בבקשה להוציא את השלווים מרשימת המינים המותרים לציד.

» רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו אלינו לפייסבוק

הודעה זו באה לאחר שהחברה להגנת הטבע ו'תנו לחיות לחיות', הגישו בחודש אוגוסט השנה עתירה לבג"צ המבקשת להורות לרשות הטבע והגנים לאסור על ציד של שלווים נודדים לאור מצבם ההולך ומידרדר, זאת לאחר שהרשות החליטה להתיר לצוד אותם בעונת הציד הנוכחית.

"השליו הנודד (Coturnix Coturnix) הוא מין ממשפחת הפסיוניים, הקטן מבין התרנגולאיים בישראל'' נכתב בעתירה לבג''ץ "בשנים האחרונות, האוכלוסייה העולמית שלו פחתה משמעותית, והאוכלוסייה המקומית שלו, בישראל, מצויה על סף הכחדה חמורה - דרגת הסיכון הגבוהה ביותר. זאת, בין השאר, בעקבות ציד מאסיבי, בעיקר בארצות הים התיכון. השליו מקנן כמעט בכל אירופה (למעט חלקים נרחבים מרוסיה), ובצפון מערב אפריקה, בשטחים חקלאיים. בשרו ככל הנראה טעים למאכל, ועל כן הוא ניצוד באופן שוטף, בעיקר בארצות הים התיכון, כמו מלטה וקפריסין''.

עוד נכתב בעתירה, כי ''על פי ארגון שמירת הציפורים העולמי, בירדלייף, בכל שנה, יותר ממיליון וחצי שלווים נודדים, מוצאים את מותם, כתוצאה מציד בלתי חוקי. אם קצב זה יימשך - המין לא יוכל לשרוד. בעדכון "הספר האדום" – המגדיר את סטטוס השימור של העופות המקננים בישראל, שמעודכן בימים אלו ועתיד להתפרסם בקרוב, שונה הסטטוס של השליו הנודד, מדרגת "עתידו בסכנה", לדרגת "סכנת הכחדה חמורה". ואכן, צפרים ותיקים בישראל, מעידים שבעבר היה השליו מצוי מאד בעונות הנדידה, אבל בשנים האחרונות, הוא נראה ונשמע הרבה פחות''.

כ-50 שלווים בלבד מקננים בישראל

אתמול כאמור, שלח מנכ"ל רשות הטבע והגנים מכתב לחברה להגנת הטבע, לעמותת "תנו לחיות לחיות" ולארגון הציידים ובו הבהיר כי "הסטטוס של 'השלו הנודד' בישראל נקבע לאחרונה כמין בסכנה חמורה, על ידי קבוצת מומחים ישראלים, שלהערכתם גודל האוכלוסייה המקננת בישראל אינו עולה על 50 פרטים. הערכה זו נבחנה ע''י חטיבת המדע ברשות הטבע והגנים ונמצא כי אכן יש חשש כזה".

לאחר שרשות הטבע והגנים שמעה את כלל הטעות שהועלו ע''י נציגי שלושת הגורמים שהגיעו לשימוע, ולאור הדאגה למצבה של אוכלוסיית השלווים בישראל, החליטה הרשות לאסור באופן זמני את השימוש במכונת השמע למטרות ציד,  וזאת עד לחודש יוני 2019.

במהלך התקופה הקרובה ועד לתום תקופת האיסור, הרשות תבחן את מצב אוכלוסיית 'השלו הנודד' בישראל באמצעות סקרים ומחקרים נוספים, שמטרתם בין היתר להתחקות אחר מצב אוכלוסייה זו, גודלה הקבוע והמקנן, תנועות במרחב במהלך השנה, והשפעת הצייד עליה. בתקופה זו ייאכף איסור השימוש במכונת השמע על-ידי פקחי הרשות.

דוחות הבדיקה יועברו לעיונם של הצדדים אשר יהיו רשאים להעיר את הערותיהם בטרם תתגבש החלטת הרשות למדיניותה העתידית בנושא, בתום תקופה האיסור. בהתאם לממצאים ולמסקנות אליהן תגיע הרשות בסיום ההליך, היא תשקול את אפשרות התרת השימוש במכונות השמע, ולחילופין הותרת האיסור על כנו לתקופה נוספת במתווה הקיים, או במסגרת פנייה לשר להגנת הסביבה להוצאת השליו כמין המותר לציד לפי חוק הגנת חיית הבר.

לאור הפרשנויות האפשריות של המונח 'מלכודת' כהוראתו בחוק בהתייחס למכונות השמש וההשלכות המשפטיות הנובעות מפרשנויות אלו, הרשות תפנה ליועץ המשפטי לממשלה לטובת הכרעתו בעניין.

צילום: Renee Comet דרך 

משרד החקלאות הודיע היום (א') כי יחייב התקנה של כ-400 מצלמות פיקוח  וכ- 50 מערכות הקלטה דיגיטליות ב-50 בתי-מטבחיים ומשחטות ברחבי הארץ. התקנת המצלמות מתבצעת נוכח חשיפת מקרים רבים של התעללות בבעלי חיים במשחטות ובבתי המטבחיים, כדוגמת 'אדום אדום', 'זוגלובק' ו'דבאח'.

» רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו אלינו לפייסבוק

המפעלים יחויבו להתקין מצלמות אשר יפקחו מרחוק ויתעדו את הפעילות במקום, בכל אזור בו מטופלים בעלי החיים עד לשחיטתם, זאת בנוסף למערך הפיקוח של המתקן עצמו. צוות הפיקוח במשחטה או בית המטבחיים יצפה במצלמות ובנוסף לכך החומר המצולם יועבר לחדר בקרה בשירותים הוטרינריים במשרד החקלאות.  במשרד החקלאות בטוחים כי התקנת המצלמות והפיקוח המרכזי יהוו גורם מרתיע ויעזרו למזער את סבלם של בעלי החיים.  

בימים אלה מפרסם המשרד מכרז לאספקה, התקנה ותחזוקה של מצלמות הטלוויזיה במעגל סגור, והצפי הוא שבמהלך 2016 ירושתו כלל מתקני ייצור המזון מן החי, משחטות ובתי מטבחיים.

"הביקורת שלנו על בתי המטבחיים עולה מדרגה", אומר שר החקלאות אורי אריאל, "כולנו היינו עדים למקרים החמורים בבתי מטבחיים שונים ברחבי ישראל. מצד אחד אסור להכליל, אבל מצד שני אנחנו חייבים להגביר את הפיקוח והאכיפה שמקרים כאלו לא ישנו. התקנת מצלמות בבתי המטבחיים היא צעד חיוני שיגביר הבקרה וההרתעה. אין לי ספק, שהמהלך יגן על בעלי החיים וימנע מקרי התעללות שאסור שיקרו במדינה יהודית"

מנהל שירותים וטרינריים במשרד החקלאות, ד"ר נדב גלאון: "משרד החקלאות ופיתוח הכפר רואה בחומרה עבירות של התעללות בבעלי חיים, ונוהג כלפיהם באפס סובלנות. המשרד ימשיך לייעל את הפיקוח והאכיפה על חוק צער בעלי חיים, ולבצע פעולות שונות למיגור התופעה הן באמצעות אמצעי אכיפה, והן באמצעות הסברה".

בעמותות אנונימוס לזכויות בעלי-חיים ותנו לחיות לחיות בירכו על המהלך: "התקנת המצלמות היא צעד חשוב לאכיפת חוק צער בעלי-חיים במשחטות ובבתי-מטבחיים. מדובר במפעלים שמטבעם כרוכים בהתעללות והרג, ותחקירים שביצענו הוכיחו כי אפילו הדרישות המינימליות של החוק אינן מיושמות בהם: מכות, בעיטות, וחשמול בשוקרים חשמליים הם דבר שבשגרה. אנו קוראים למשרד החקלאות לאפשר גישה לצילומים גם לנציגי ארגוני הגנת בעלי-חיים, לנוכח הכשל המתמשך של השירותים הוטרינריים באכיפת החוק. אנו מקווים שבמקרה שיתגלו עבירות על חוק צער בעלי-חיים בצילומים, הן יטופלו בחומרה – עד כה לא הוגשו כתבי אישום בפרשות 'זוגלובק' ו'דבאח', חרף שעות רבות של ראיות מצולמות שהוגשו למשרד החקלאות.  רק בשבוע שעבר שודר בחדשות ערוץ 2 תחקיר של "אנונימוס" על מחדלים בריאותיים והתעללות בבעלי-חיים בשתיים ממשחטות התרנגולים הגדולות בישראל – "מילועוף" ו"עוף הגליל''.

צילום: הפורטל לחקלאות טבע וסביבה

רמת זיהום האוויר בישראל היא בין הגבוהות בעולם, כך עולה מדו"ח שפרסם אתמול (ד') ארגון הבריאות העולמי. הדו"ח סקר 1,600 ערים ב-91 מדינות, ועולה ממנו כי רמת זיהום האוויר בעולם הולכת ומחמירה. רק ב-12% מהערים שנבדקו נמצאה רמת זיהום אוויר שאינה מזיקה לבריאות.

» רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו אלינו לפייסבוק

לפי חוק אוויר נקי מ-2011, ערכי ה-PM10 צריכים לעמוד על פחות מ-60. ברמה זו נבדקת כמות החלקיקים באטמוספרה, אשר משפיעים על הנשימה ועל האוויר הנכנס לריאות, ורמה גבוהה שלהם עלולה להיות מסוכנת לבריאות. העיר בישראל שבה נמצאה רמת זיהום האוויר הגבוהה ביותר היא אשקלון, עם רמת PM10 של 75. אחרי אשקלון נמצאת העיר מודיעין עם 70, באר שבע ובית שמש עם 68, תל אביב עם 67, רחובות עם 63 ואשדוד עם 62. רמות הזיהום הנמוכות ביותר נמצאו דווקא בחיפה ובחדרה: 45 ו-46 PM10.   לשם השוואה, בברלין ובפריס למשל, שתי ערים גדולות באירופה, נרשמה דרגת זיהום של 24 בלבד. ובלונדון אף פחות בדרגת זיהום של 22 בלבד.

 ישראל נמצאת במקום ה-12 אחרי אפגניסטן, בה נמדדו רמות ממוצעות של חלקיקים מזוהמים בגובה של 334. איראן עם רמת PM10 של 320. הודו 200, ואחריהן בנגלדש, סנגל, מונגוליה, מאוריציוס, ירדן, סין וטורקיה עם 115.

מהמשרד להגנת הסביבה נמסר בתגובה לדוח ולטענות שהושמעו היום כי מקור זיהום האויר הגבוה באשקלון הוא בתחנת הכוח של חברת החשמל: ''המשרד להגנת הסביבה נוקט בפעולות מקיפות מאוד הן בתחום שיפור הפליטות מתעשייה, שיפור הפליטות מתחבורה והתייעלות אנרגטית בכל המדינה. חמור שדווקא כעת יש מי שנאבק במאמצינו, כאשר ועדה ציבורית אף קוראת לבטל השקעות סביבתיות בתחנות הכח שיפחיתו את הזיהום. על כן הודיע השר להגנת הסביבה, ח״כ עמיר פרץ, כי לא יעניק לתחנות הכוח של חברת החשמל היתרי פליטה שמהווים תנאי לפעילותן, במידה ויתקבלו המלצות וועדת יוגב, הקוראות לבטל התקנת מערכות שיפחיתו את זיהום האוויר מארובות חברת החשמל. המשרד להגנת הסביבה העביר השנה את התוכנית הלאומית למאבק בזיהום האוויר, ובמסגרת דיוני התקציב הקרובים ידרוש המשרד הגדלת תקציב משמעותית למאבק בזיהום האוויר.''

בארגון עובדי המים, המייצג מאות יישובים חקלאיים, אגודות שיתופיות ואגודות מים ברחבי המדינה, קבלו בתדהמה את הסעיפים בהצעת חוק ההסדרים לשנת 2013, הנוגעים ל"הסדרת המרחב הכפרי במשק המים והביוב", (עמ' 67 בחוק ההסדרים, 10 באפריל 2013). סעיפים אלה קובעים כי תעריפי המים במרחב הכפרי יהיו מבוססי עלות.

"עד היום הוחרגו המועצות האזוריות מחוק תאגידי מים וביוב, לאור העלות הגבוהה של הפקת המים והולכתם ועלות הטיפול בביוב בהתיישבות הכפרית ("ההתיישבות המתוכננת") שרובה מאוגד במועצות אזוריות. החלת חוק תאגידי המים והביוב על המועצות האזוריות פירושה הלאמה של משק המים בהתיישבות זו". אומרים בארגון עובדי המים.

לדברי ארז וייסמן, מנכ"ל הארגון: "קביעת מחיר המשקף את מלוא עלות הפקת והולכת המים והטיפול בביוב ובקולחין במועצות האזוריות, פירושה העלאה דרמטית של מחירי המים לתושבי היישובים הכפריים (קיבוצים, מושבים) ומחיר הקולחין בחקלאות שהנו פתרון הקצה לשפכי הישובים. עליית מחירי המים והקולחין בחקלאות ביישובי המגזר הכפרי, תחרוץ את דינם של ישובים אלה השוכנים ברובם על רצועת הגבול של מדינת ישראל ונאבקים לשרוד בתנאים ביטחוניים, כלכליים ותשתיתיים ההולכים והופכים קשים מיום ליום. זהו מהלך שמטרתו לקעקע את החקלאות הישראלית והוא מהווה הפרה, מצד המדינה, של הסכמים שהושגו עם החקלאים, לפיהם הם מחזיקים את השטחים בגבולות ישראל והמדינה מספקת להם תנאים המאפשרים את המשך קיומם של הישובים ושל חקלאות משגשגת".

 ייקור מי הקולחין עלול להביא לסגירת מפעלי ההשבה ולהזרמת המים לנחלים ולים

מעבר לכך, בעת הקמת תאגידי המים רכשו התאגידים את תשתית המים מידי הרשויות המקומיות. תשתיות המים באגודות השיתופיות ובמועצות האזוריות, הינן בבעלות חברי האגודה והמועצות האזוריות. במהלך החלת חוק תאגידי מים וביוב על המועצות האזוריות יידרש תאגיד המים לרכוש תשתיות אלו מידי התושבים בעלות המוערכת במאות מיליוני שקלים ואף להידרש ולטפל במערכת המים החקלאית, על כל המשתמע מכך. מאחר ומשק המים מתנהל לכאורה "כמשק סגור", עלות הרכישה והטיפול תושת על כלל צרכני המים בישראל ותביא לעלייה נוספת במחירי המים, שמשלמים כל אזרחי המדינה.

וייסמן מוסיף כי חוק ההסדרים מכוון גם לצמצום מספר ספקי הקולחין וצמצום השונות בתעריפי הקולחין, תוך 'קביעת תעריפים לספקי מים בתחום הקולחין באופן שיבטיח השקעה נאותה בתשתיות, תוך שמירה על טובת הצרכן' . לדבריו, מבקשת המדינה להעביר את רישיונות אגודות המים, המנהלות את מאגרי הקולחין כיום לידי גוף אחר, ככל הנראה מקורות.

"מקורות הינה חברת אספקת המים היקרה ביותר בישראל. אגודות המים הוכיחו בשנים האחרונות כי ניתן לספק מי קולחין ביעילות רבה יותר ובמחירים נמוכים יותר מאלה של מקורות. כעת באה המדינה ודורשת להעביר את הטיפול בקולחין מידיהן, תוך צמצום השונות בתעריפי הקולחין', וזאת למען עידוד התחרות לכאורה, במשק המים. לא מובן לי על פי איזו דוקטרינה כלכלית מעודדים תחרות ע"י צמצום השונות בין המחירים".

בארגון עובדי המים מדגישים כי ייקור מי הקולחין עלול להביא לסגירת מפעלי ההשבה וכתוצאה מכך להזרמת מי הקולחין לנחלים ולים. תקנות ועדת ענבר קובעות כי בכדי להזרים את המים לנחלים יש לבצע טיהור נוסף שלהם, תהליך שייקר את עלות הביוב. המשמעות המיידית - עלייה נוספת במחירי המים לכלל אזרחי ישראל, בשיעור של 35 אג' (+מע"מ) לקוב.

יתר על כן, האמרת מחירי הקולחין ופגיעה בנכסי החקלאים ואגודות המים, תיצור מצב בו החקלאי לא יעשה שימוש במי הקולחין וכל תכניות הפיתוח של הערים והישובים, התלויות כיום בפתרון קצה לשפכים, יפגעו עד כדי אי יכולת לבנות ולו בית אחד.

» רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו אלינו לפייסבוק

ענק ההשקיה והחקלאות ברת הקיימא, JAIN ההודי, הודיע על חתימת הסכם עם קיבוץ נען לרכישת 50% הנותרים מחברת ההשקיה נען דן ג'יין, שהייתה עד כה בבעלות משותפת של קונצרן ג'יין וקיבוץ נען. רכישה זו מממשת את אופציית הרכש (CALL) שהייתה לרשות הקונצרן מאז רכש את 50% הראשונים בשנת 2007.

מאז חתימת ההסכם הראשון ב-2007, חברת נען דן ג'יין הגדילה את מחזור המכירות בשיעור של למעלה מ-25%. ב-5 השנים האחרונות הושקעו בחברה למעלה מ-125 מיליון ש"ח בציוד חדשני בשטחי הטפטוף וההמטרה - הן בישראל והן בחברות הבנות של נען דן ג'יין בעולם. כמו-כן גדלו ההשקעות בנושא מחקר ופיתוח.

שיתוף הפעולה בין ג'יין לבין נען דן ג'יין פתח בפני החברה שווקים חדשים, וסל המוצרים והשירותים של שתי החברות ביחד יוצר את המגוון הרחב ביותר בעולם - ובכך יוצר את קונספט ה-One Stop Shop.

ג'יין הייתה החלוצה בהצגת מודל עסקי ייחודי, המתמקד ביצירת רווח לא פרופורציונלי ללקוחותיה החקלאים, בעוד היא מגשימה את חזונה "להשאיר את העולם טוב יותר מכפי שמצאת אותו!". בעוד שג'יין היא מובילה עולמית בשווקי השקייה יעילה, היא גם חברה מיוחדת הפועלת בשרשרת ערך חקלאית שלמה, ובכך מעשירה את הערך שלה עבור חקלאים בכל רחבי העולם.

המוטו של ג'יין הוא "רעיונות קטנים מהפכות גדולות" (Small ideas Big revolutions), והיא בעלת האימרה הפופולרית ברחבי העולם: "יותר יבולים לטיפה" (More Crop Per Drop). היא משרתת מיליוני חקלאים ברחבי העולם, והיא חברה רב-לאומית ראשונה שהגיעה משוק מתפתח והפכה למובילה בשוק המפותח של שרשרת הערך החקלאית.

העסקה שנחתמה השבוע מאפשרת הידוק הקשרים בין הודו לישראל, ומציינת 20 שנה לפתיחת הקשרים הדיפלומטיים בין המדינות. חברת ג'יין הייתה הראשונה שנכנסה לשותפות עסקית בישראל.

מנכ"ל קונצרן ג'יין ויו"ר חברת נען דן ג'יין, מר אניל ג'יין, השוהה בארץ לרגל תערוכת "אגריטך", אמר כי מדובר בצעד משמעותי לחיזוק הקשרים בין ישראל להודו. ''זו הזדמנות אדירה להרחבת הפעילות שלנו בעולם בתחומים הנותנים מענה למשברים העולמיים הגוברים בתחומי שינויי האקלים, המים, המזון והאנרגיה. המענה הכולל ש-JAIN מספקת, בחקלאות ובהשקיה, יבוא לידי ביטוי עם השלמת ההסכם ואנו צופים אפשרויות חדשות לצמיחה של החברה בתחומים אלו. לנען דן ג'יין ערך מוסף רב עבור JAIN ואנו גאים בהזדמנות לשמר ולפתח אותו לטובת לקוחותינו בעולם. אנו מצפים כי יחד נהפוך להיות הקונצרן האגרו-תעשייתי המוביל בעולם".

מזכיר קיבוץ נען, יוני שילה, אמר כי שיתוף הפעולה בין הקיבוץ הישראלי לבין המשפחה ההודית היה מצוין לשני הצדדים, גם עסקית וגם חברתית. ''קיבוץ נען מאמין ביכולות של ג'יין להוביל את חברת נען דן ג'יין לשיאים חדשים בישראל ובעולם". לדברי מנכ"ל נען דן ג'יין, אבנר חרמוני ההשקעה של קונצרן JAIN הינה הבעת אמון בחברה הישראלית, וההסכם יבטיח את הרחבתה של נען דן ג'יין בשנים הקרובות.

המנכ"לים המשותפים של קונצרן JAIN, מר אניל ג'יין ומר אג'יט ג'יין, מובילים את הקונצרן להצלחה רבה בשנים האחרונות, למרות המצב הכלכלי בעולם. הם מנהיגים את תורת ה-Sustainable Agriculture and Environment ברחבי העולם, ומתמקדים בשלושה תחומים מרכזיים: השקיה-מים, חקלאות-עיבוד מזון ואנרגיה ירוקה-סולרית.

עורכי הדין שניהלו את העסקה הם עו"ד זלצמן מצד קיבוץ נען, ועו"ד יהודה גלט ממשרד יהודה רווה ושות' מצד קונצרן ג'יין, יחד עם דירקטור בחברת ג'יין, מר אמנון אופן.



קונצרן Jain הוא הקונצרן הגדול והמוביל בסקטור האגרו-תעשייתי בהודו, ושולט על למעלה מ-60% משוק ההשקייה, במיוחד מיקרו השקיה וטיפטוף. החברה נסחרת בבורסה במומבאי. לקונצרן חברות ומפעלים ברחבי העולם בהם מועסקים למעלה מ-7000 עובדים. הקונצרן למעשה קושר עבר-הווה-עתיד, ועוסק בשלושה מגזרים משלימים: מים והשקיה; חקלאות, גידול ועיבוד מזון; ואנרגיה נקייה, כולל אנרגיה סולרית, ופועל בשרשרת ערך שלמה של תשומות חקלאיות.

חברת נען דן ג'יין (NaanDanJain) היא מובילה בינלאומית בפתרונות השקיה, המציעה את המגוון הרחב ביותר של מערכות, אביזרים וטכנולוגיות השקיה. החברה מתמחה במתן פתרון מתקדם, גמיש ומותאם ללקוח, החוסך משאבים ועלויות ומגביר את תפוקת היבולים. לחברה 9 חברות בנות בעולם, ו-6 אתרי ייצור - שניים מהם בישראל (קיבוץ נען וקיבוץ דן). לנען דן ג'יין 70 שנות ניסיון פורה ביותר מ-100 מדינות ברחבי העולם.

בשנת 2007 הפך ענק ההשקיה ג'יין אירגיישן - תאגיד חקלאי הודי - לשותף בנען דן, וחברת נען דן ג'יין הייתה בבעלות משותפת של קיבוץ נען (50%) ושל ג'יין איריגיישן (50%) עד להודעת הרכישה שלעיל. שותפות זו הגדילה משמעותית את ההשקעות בחברה, מגוון המוצרים והטכנולוגיות, התמקדות במחקר ופיתוח והרחבת רשת המכירות הבינלאומית.

הלוואות פיקטיביות שהובילו למחיקות במאזן, הוצאות עתק על בניית אוניות ומסוף שלא תאמו את יכולות ההון של החברה, מבנה הוצאות "שמן" ובזבזני וכשלים בהתאמת פעילותה של החברה לעולם תחרותי הביאו לקריסתה של אגרקסקו, פעם חברת הדגל של היצוא החקלאי בישראל, היום חברה מקרטעת על סף הסדר חוב שללא הזרמת הון דחופה מצד המדינה תאבד תוך זמן קצר את זכות הקיום שלה.

מסמכים שהגיעו לידי "כלכליסט" ואשר הוצגו בחודשים האחרונים לדירקטוריון החברה מציירים שרשרת אין־סופית של טעויות ניהוליות ומחדלים שהביאו את אגרקסק ולסיים את שנת 2010 בהפסד של 33 מיליון יורו, עם חובות של מאות מיליוני שקלים למחזיקי האג"ח שלה ולבנקים.

לכתבה המלאה בכלכליסט

בנווה ירק שליד הוד השרון נתפסו בסוף השבוע האחרון עשרות פריטים עתיקים מסוגים שונים, בחשד שבעל המקום הבריח אותם מהשטחים וסחר בהם בניגוד לחוק.

במשך שעות ארוכות העמיסו אנשי יחידת השוד ברשות העתיקות באמצעות מנופים את הפריטים. בסך הכל מולאו 3 משאיות, ומשקלם הכולל של הפריטים עומד על כמה עשרות טונות. בין הפריטים שנתפסו, שהקדומים בהם בני יותר מ-2000 שנה: חלקי בית בד, כותרות אבן, בסיסים, משקופים, דלת אבן מפוארת, ו-2 סרקופגים (ארונות קבורה) מגולפים מאבן. על פי החשד, הפריטים הללו נשדדו מאתרי עתיקות שונים בשטחים, והובאו לישראל בניגוד לחוק.

החשוד במעשה - יהודי תושב המרכז, נחקר באזהרה, ומסר כי התכוון לעשות שימוש בפריטים העתיקים במסגרת עסק שהקים לעיצוב גינות נוי.

ברשות העתיקות מדגישים כי אסור על פי חוק להוציא פריטים עתיקים מאתרי עתיקות, וכי בחוק קבועים עונשים של עד 5 שנות מאסר בפועל בגין הפגיעה בעתיקות.

גיא פיטוסי, ארכיאולוג ופקח ביחידה למניעת שוד עתיקות, מציין: "מזה זמן רב שלא נתקלנו בכמות אדירה כזו של עתיקות שדודות, שרוכזו במקום אחד על ידי אדם אחד. המקרה הזה הינו חלק מתופעה גוברת ומדאיגה של הרס בלתי הפיך של אתרי עתיקות הנשדדים למטרת בצע כסף. הנזק שנגרם לאתרים בהוצאת פריטים שכאלה הוא עצום, ופוגע באופן בלתי הפיך ביכולתנו ללמוד אודות התקופות ההיסטוריות השונות ובאפשרות להנחיל לדורות הבאים את המידע והידע ההיסטורי שגלום באתרי העתיקות."

ברשות העתיקות פועלים לשמור ולהגן על ערכי המורשת של מדינת ישראל, ומוסרים צפוי להיות מוגש כתב אישום חמור כנגד החשוד.