בית אריזה לאבוקדו, צילום: תשלובת מילואות

ממש עוד רגע והוא לא איתנו, הפרי הירקרק והבריא שמשתלב נהדר בסלטים, כריכים, סושי ואפילו במרקים – האבוקדו הגיע אל סוף עונתו בימים אלו.

» רוצים לקבל עדכונים נוספים ? הצטרפו אלינו לפייסבוק

בחברת מילופרי ממפעלי תשלובת מילואות אשר בבעלות קיבוצי הגליל המערבי, מסכמים את עונת גידול האבוקדו לשנת 2019-2020 כתקופה מאתגרת לצד מגפת הקורונה.

מטעי האבוקדו הראשונים בגליל המערבי ניטעו בשנות החמישים. והחל משנת 1963 החלו בבית האריזה במילואות לארוז אבוקדו. מאז ועד היום בבית האריזה מילופרי אורזים עשרות אלפי טון בשנה של פרי האבוקדו, המגיע ממטעים המשתרעים על פני כ-25 אלף דונם, בהם מגדלים בנוסף לזן ”האס” ול”ריד”, גם את הזנים: אטינגר, פינקרטון, פוארטה, ארד, ארדיט ואחרים. בשנה שעבר (2018-2019) סוכמה העונה ביבול שיא של כ- 30 אלף טון. השנה, בשנת 2020 על אף כל הקשיים שפקדה המגפה סוכמה עונת האבוקדו ביבול כמעט זהה.


מיון אבוקדו, צילום: תשלובת מילואות

בימים רגילים החקלאים העובדים במטעי האבוקדו מקפידים על שמירה מרבית של איכות הפרי, שמירה על איכות סביבתו והימנעות מחומרי הדברה, ובימי הנגיף אף יותר. מתכונת הקורונה הצריכה מכולם הערכות מהירה למצב החדש, לטובת שמירת הפרי שהיה כבר בשל על העצים, ומוכן לקטיף.

וכך גם בבית האריזה במילופרי. בן ורדי, סמנכ"ל התפעול במילופרי מספר: "תקופת הקורונה הינה תקופה מאתגרת במיוחד. החשש הרב שהגיע עם הנגיף, והשיווק לאירופה שהפך לקשה יותר, הביא אותנו להיערכות מחדש ובמהירות, מהיום למחר. פרוץ הנגיף החל בשיא עונת האבוקדו, ובשל מגפת הקורונה נעשתה היערכות מחדש בהפעלת בית האריזה, העובדים חולקו לשתי משמרות ועבדו תחת כללי הבטיחות וההנחיות הכי מחמירות של משרד הבריאות. במאמץ משותף שראוי לשבח עמדנו כולנו יחד בתוכנית השיווק. למרות החששות מהידבקות, ולמרות קשיי הייצוא".


אורי דרסלר, מנהל התשתיות במילואות בודק את תקינות ואיכות הציוד.צילום: מילואות

המגדלים ממשיכים בנטיעות חדשות של הזנים המובילים לעונה הבאה, ולהשגת עלייה נוספת בשטחים המניבים. ב-20 באוגוסט תיפתח רשמית עבור הישראלים עונת האבוקדו החדשה עם זן ה“גליל”, בחודש ספטמבר תחל עונת הייצוא לשווקי העולם, שתגיע לשיאה בחודשי החורף עם הזן הנחשק “האס” ותסתיים עם זן “ריד” עד לחודשים יולי-אוגוסט. ובתקווה שאל העונה הבאה נגיע ללא מגפת הקורונה.

פורסם בחדשות

צילום: חיים פפטא

שר החקלאות אורי אריאל, נפגש אמש (א') עם מליאת מועצת הצמחים והתייעץ גם עימם, כנדרש בחוק, על ההצעה לגרוע כ-60 זנים של גידולים חקלאיים מאחריותם הניהולית, כך שהמועצה לא תנהל אותם ולא תוכל לדרוש היטלים מהחקלאים המגדלים אותם.

» רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו אלינו לפייסבוק

על פי חוק מועצת הצמחים, תיקון התוספת לפי סעיף 62, רשאי שר החקלאות לעדכן אותה לאחר התייעצות עם מועצת הצמחים ומתן הודעה מוקדמת לוועדת הכלכלה של הכנסת.

השר ביקש ממועצת הצמחים להביע את דעתה תוך כשבועיים, ולאחר התייעצות יקבל החלטה בדבר הגידולים שיגרעו מאחריות המועצה.

כיום, על פי החוק, מגדלים של פירות אלו משלמים היטלים, ועל פי ההערכות מהלך זה יחסוך לכל מגדל בין מאות לאלפי שקלים בשנה.

הגידולים המרכזיים שמוצע לגרוע אותם כוללים, בין היתר: רימון, שיזף, שסק, תאנים, תפוח, אפרסק אגס, גויאבה, משמש, נקטרינה ופסיפלורה.

צילום: Renee Comet דרך  ויקישיתוף

במסגרת פעילות משרד הכלכלה והתעשייה להגברת התחרות במשק והפחתת מחירים במגוון מוצרי החלב לצרכנים, ובהתאם להחלטת הממשלה, מפרסם היום (א') המשרד את רשימת הזוכים בהליך התחרותי ליבוא חמאה שולחנית פטורה ממכס. היקף המכסות שחולקו לזוכים במסגרת מחיר מקסימום לצרכן עומד על כ-1000 טון.

» רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו אלינו לפייסבוק

ארבעת הזוכים בהליך התחרותי התחייבו, כחלק מהצעתם בהליך, לשווק את החמאה השולחנית לצרכן במחירים שבין 3.10-3.60 ₪ ל-100 גרם חמאה. המחיר המפוקח לחמאה שולחנית עומד כיום על 3.92 ₪ ל-100 גרם
ישרקו (טיב טעם) – מחיר מקסימום לצרכן שלא יעלה על 3.10 ₪
שופרסל – מחיר מקסימום לצרכן שלא יעלה על 3.40 ₪
גולד פרוסט – מחיר מקסימום לצרכן שלא יעלה על 3.60 ₪
נטו – מחיר מקסימום לצרכן שלא יעלה על 3.60 ₪

מנכ"ל משרד הכלכלה והתעשייה, עמית לנג: "שוק החלב עובר מהפכת היצע ומחירים ובהמשך לתחרות בשוק הגבינות הצהובות, אנו צופים ירידת מחירים גם בתחום החמאה. לצרכנים יש חלק חשוב ומשמעותי בתחרות במתן הזדמנות למותגים החדשים, להתנסות בהם, לתרום לתחרות וליהנות ממחירים נמוכים מהמחיר הקיים כיום. זהו מהלך נוסף בשורה של צעדים שנקט משרד הכלכלה בשנה האחרונה, על מנת להגביר את התחרות ולהביא להוזלת מחירים במוצרי חלב בסיסיים ופופולריים. מחירי המקסימום לצרכן אשר להם התחייבו הזוכים נמוכים, בחלקם באופן משמעותי, מהמחיר המפוקח, לפיכך הם יתרמו להגברת התחרות ולהוזלת מחירים של החמאה השולחנית"

יאיר שירן, מנהל מינהל תעשיות ויו"ר ועדת מכסות במשרד הכלכלה והתעשייה, מוסיף כי "ההליך התחרותי הינו אחד מן הכלים בהם משתמשת ועדת מכסות על מנת להקצות מוצרי יבוא באופן שיבטיח שהטבות הפטור ממכס יגולגלו לטובת הצרכנים. שירן מוסיף כי לאור הצלחת השימוש בהליך התחרותי כאמצעי לחלוקת מכסות יבוא פטורות ממכס בגבינה קשה, החלטנו לאמץ מכשיר זה גם לצורך חלוקת מכסת החמאה השולחנית. לשמחתנו ראינו שכפי שקרה בגבינה קשה, כך גם בחמאה שולחנית – קיבלנו הצעות רבות מצד גורמים בשוק שהתחייבו לייבא ולשווק את המוצרים לצרכן הסופי במחירים אטרקטיביים, הנמוכים מן המחיר המפוקח".

מלכישלו - צילום: יעל לנרד

גל החום אשר פקד את אילת בימים האחרונים הזכיר לרבים מתושבי העיר את מזג האוויר השורר בעיר בדרך כלל בחודש אוגוסט. מעבר לתחושה הקיצית והנהירה לחוף הים, השרב הוביל לעיכוב חמור של מאות מבקרות מאפריקה.

אין מדובר בבני אדם הפעם, אלא באורחות מעופפות - שפע ציפורים נודדות, אשר בימים אלו של השנה חולפות מעל ישראל בדרכן מאפריקה לאזורי הקינון שבאסיה ואירופה. גל חום כבד עלול לגרום לנחיתה המונית שלהן למנוחה, כתוצאה מתשישות מוגברת.

» רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו אלינו לפייסבוק

הציפורים שנפגעות על פי רוב מגל החום הן ציפורי שיר קטנטנות, אשר מתחבאות בדרך כלל בין השיחים ובעצים. אך הפעם עשרות הציפורים מסוג מלכישלו  נמצאו בשטחים פתוחים בעיר, באזורי החקלאות הסמוכים אליה וכמובן בפארק הבינלאומי לציפורים אילת, שהוא אתר עצירה מועדף על ציפורים תשושות.

נפילה של שלווים מהשמים מוכרת לנו מהתנ"ך בו תוארה במדבר סיני הסמוך אלינו. המלכישלו, הוא קרוב רחוק של השלו, אשר מגיע אלינו כעת מדרום אפריקה בדרכו לשדות הנרחבים במערב ומרכז רוסיה. צפרים זרים שהגיעו לאילת נדהמו לראות אותם מתרוצצים בשטח הפתוח, המדברי, בחיפוש אחר כל פיסת אוכל או טיפת מים. על פי רוב המלכישלו הוא עוף ביישן ביותר והסיכוי לראותו באתרי הקינון נמוך מאוד, רק קולו הרם נשמע למרחקים.

אנשי הפארק הבינלאומי לציפורים אילת מדווחים על הגעת מספר רב של מלכישלוים תשושים, בעלי משקל מועט וחוסר חמור במסת שריר. ציפורים אלו אשר עפו מעל למדבר ונתקלו בגל החום הגיעו לאחר שפירקו כל רקמת שומן והרבה מרקמת השריר בגופם, כדי להגיע למקום מבטחים. הכתם הירוק הראשון בו נתקלו היה העיר אילת וסביבותיה ובודדים אפילו נאספו על ידי התושבים בלב העיר והועברו לטיפול.


זהבן - צילום: יעל לנרד

לא רק מין אחד של ציפורים הגיע לאילת בעקבות החום. נוסף על המלכישלוים, נראו בשטח פארק הציפורים שפע זהבנים וסבכים ניציים. שני המינים הללו ידועים בהופעה חיצונית מרשימה: הראשון צבוע כולו צהוב ושחור וגודלו בינוני ואילו השני הוא קטנטן אך מזכיר במראהו את הנץ. לא כל שנה נראות כמויות כאלו גדולות מהמינים הללו וזוהי ללא ספק חגיגה לעיניים ובמקרה של הזהבן גם לאוזניים בשל שירתו המקסימה.


סבכי ניצי - צילום: יעל לנרד 

למרות הקושי אשר חוו הציפורים עקב השרב, למרות העיכוב במרוץ לתפיסת אתרי קינון מובחרים, מבקרי וצוות הפארק הבינלאומי לציפורים באילת ביום העצמאות זכו לצפות בציפורים ייחודיות ולראות כיצד הן זוכות לנוח ולהתאושש בפארק הירוק והמזמין.

צילום: איתן ישראלי, ארגון עובדי המים

בשנים האחרונות מהווים מי הקולחין את חלק הארי מהצריכה החקלאית להשקיה בישראל. פרויקט מפעלי ההשבה, שקמו בשיתוף פעולה עם אגודות המים החקלאיות בעקבות המשבר במשק המים, הוביל לניצול, שאין שני לו בעולם, של מים מושבים לצריכה חקלאית.

ישראל מובילה כיום את תחום ההשבה בעולם ומנצלת 86% ממי הקולחין להשקיית גידולים חקלאיים, תוך השקעות משמעותיות בפיתוח טכנולוגיות מתקדמות לטיובם של מים אלה בכדי למנוע זיהום קרקעות ומי תהום ותוך בחינה מתמדת של איכות המים המושבים והתאמתם לחקלאות. מדו"ח שפרסמו בשנה האחרונה ארגון המזון העולמי וה-OECD עולה, שחקלאי ישראל הם היעילים ביותר בעולם בשימוש במים וכתוצאה מכך מצליחים להגיע לתוצרת חקלאית גדולה למרות כמות מים ההולכת ומצטמצמת. הדו"ח המנתח מגמות עולמיות בחקלאות לשנים 2012-2021, מציין את ישראל כחלוצה עולמית בתחום השימוש היעיל במים לחקלאות.

ביום חמישי האחרון ליוו מנכ"ל ארגון עובדי המים ארז וייסמן וראש מדור ניהול משאבי מים בארגון איתן ישראלי, את יו''ר הלובי החקלאי בכנסת, חכ''ה זבולון כלפה מסיעת הבית היהודי בסיור באגודות "מימי בקעת הירדן" "ואגודת המים עמק הירדן", שם סקרו בםניו את פעילות אגודות המים באזור ואת אופי השימוש במים המושבים והשפירים לפיתוח החקלאות במועצות האזוריות בבקעת הירדן ועמק הירדן. בתום הסיור אמר חה"כ כלפה כי בעקבות הסיור המרתק והמעניין מתחדד הצורךבקרב אנשי המרחב החקלאי כפרי, לפתרון יצירתי, כדי להמשיך ולעבד את האדמות גם במקומות בהם אין מים, ובכך להגדיל את תוצרת הפירות והירקות הטריים של מדינת ישראל.

» רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו אלינו לפייסבוק

"חבר הכנסת כלפה, כנציג היחידי של תנועת ההתיישבות כיום בכנסת, מגלה אחריות רבה לנושא החקלאות הישראלית בכלל ותחום המים לחקלאות בפרט'' אומר ארז וייסמן, מנכ"ל ארגון עובדי המים. ''לאור בקשתו, יזמנו סיור בשטח, שממחיש באופן הברור ביותר את חשיבותם הגבוהה של מפעלי ההשבה לקיומה של החקלאות, הפרושה לאורך כל גבולותיה של הארץ. לצערנו, דווקא בימים אלה הודיעה רשות המים, בצעד חד צדדי, על כוונתה לחזור בה מההסכמים שנחתמו עם החקלאים ולבטל את מימון המדינה למפעלי ההשבה, צעד שעלול לחתום את הגולל על מפעלים אלה".

מפעלי השבת הקולחין הם פרויקט שבמסגרתו סייעה המדינה, באמצעות רשות המים ובשיתוף עם החקלאים, את קליטת הקולחין, אגירתם והעברתם לשימוש בחקלאות בכל חלקי הארץ. בארגון עובדי המים מדגישים כי המשמעות המידית של ויתור על מפעלי ההשבה, הינה עלייה של מחירי המים והביוב לכלל אזרחי המדינה, בהיקף של מינימום 35 אג' לקוב, מאחר וטיהור ופינוי מי הקולחין לנחלים יקר יותר מהעברתם למפעלי ההשבה.

ארגון עובדי המים הינו הארגון המוביל בישראל בייעוץ, תכנון וטיפול במערכות וטכנולוגיות מים וסביבה מאז 1954. הארגון מלווה ומייעץ לתאגידים, אגודות מים, רשויות מקומיות, חקלאים וחברות מים ותשתיות בתכנון, ניהול וטיפול במערכות המים שבאחריותם.

בית משפט השלום בנתניה נמנע מלהטיל קנס על אדם שהורשע בעבירה של כריתת כ-156 עצים מוגנים ביער בן שמן, והטיל עליו עונש של התחייבות שלא לבצע את אותה עבירה בשנתיים הבאות בלבד.

בכתב אישום שהוגש נגדו נטען, כי למרות שלא היה לו רישיון לכרות עצים, כרת כ- 156 עצי אקליפטוס מוגנים ביער בן שמן, וכתוצאה מכך נגרם לקק"ל נזק של 12,224 שקלים. כן נטען, כי קק"ל אישרה לנאשם לקטוף ענפים מעצי אקליפטוס שנמצאים בחלקה מסוימת ביער, אולם הוא ביצע את כריתת העצים בחלקה אחרת מזו שאושרה לו, שכלל אינה מתאימה לקטיף ענפים.

בטיעוניה לעונש, ציינה המדינה את חומרת מעשיו של הנאשם וביקשה להטיל עליו את הקנס המקסימאלי שקבוע בחוק, וזאת בנוסף לקבלת התחייבות מהנאשם שלא יחזור ולבצע את אותן עבירות.

הנאשם טען להגנתו, כי לא כרת את העצים אלא רק גזם וטיפח אותם לצורך ייצוא, וכי לפני הגיזום העצים היו במצב גרוע ודווקא הוא הציל אותם וגרם להם לפרוח. לפיכך, עתר הנאשם להקלה בעונשו בציינו את מצבו הכלכלי הקשה וחובותיו הכבדים.

כרת עצים ולא ענפים

השופטת אביבה טלמור הרשיעה את הנאשם בעבירה של כריתת עצים מוגנים וגזרה עליו עונש של התחייבות שלא לכרות עצים מוגנים במשך שנתיים. נקבע כי מהעדויות עוזר היערן ומנהל יער בן שמן, על אף שהתבקש הנאשם להפסיק את כריתת העצים, לא עשה כן בטענה כי הוא רק מוריד את הענפים, כשבפועל הוא כרת את העצים עצמם.

באשר לעדות הנאשם נקבע, כי הוא מנסה לגמד את האירוע ולהתנער מאחריותו, בה בעת שהוא מודה כי לא היה לו רישיון בכתב לכריתת עצי אקליפטוס.

לפיכך נפסק, כי לאור מצבו הכלכלי של הנאשם, ועל מנת להרתיע אותו מלבצע עבירה של כריתת עצים, יחתום על התחייבות של 10,000 שקל, כי במשך שנתיים לא יחזור לבצע את אותה עבירה.


הידיעה פורסמה באתר המשפט הישראלי "פסקדין"


למידע נוסף על דיני איכות הסביבה

משרד מבקר המדינה שלח הבוקר (ב') למשרד המשפטים רשימת הסתייגויות מהסדר ניגוד העניינים של שרת החקלאות אורית נוקד, ובמרכזה דרישה להחמיר בבחינת האינטרס של השרה במשק החלב, בהיותה חברת קיבוץ שפיים, הבעלים של אחת הרפתות הגדולות במדינה.

בסיפור הזה אפשר לראות מעין צדק פואטי: בעיית ניגוד העניינים של שרת החקלאות נוקד במשק החלב הובאה לרגולטורים עוד לפני פרוץ משבר הקוטג', ואכן הסמכויות שלה בתחום זה הועברו זמנית לשר התמ"ת שלום שמחון. אבל בעת שפרץ המשבר, באמצע חודש יוני, הסמכויות כבר חזרו אליה, ונוקד היא שחטפה את האש.

לכתבה המלאה בגלובס

קנט, הקרן לביטוח נזקי טבע בחקלאות, משיקה את תחרות ''אות קנט לחקלאות פורצת דרך''. האות יוענק לגופים ציבוריים, לחברות מסחריות ולאנשים פרטיים שתרמו תרומה משמעותית לקידום החקלאות הישראלית ואשר הובילו פיתוחים פורצי דרך שסייעו להפיכתה של החקלאות הישראלית לחדשנית ולמובילה בעולם. זאת, במטרה להעלות על נס ולהוקיר את חשיבות החקלאות בקרב הציבור הרחב. ההכרזה על הזוכים והענקת האות יתקיימו באירוע השנתי של החברה שיתקיים במרץ 2011

חברת הביטוח קנט, שהוקמה בשנת 1967, חרטה על דיגלה לסייע ככל האפשר לחקלאים הישראלים ולאפשר להם את ''הצעד הנוסף'' ואת הגיבוי לו הם זקוקים בכדי לקדם ולפתח את החקלאות בארץ כענף אסטרטגי הקריטי לביסוסה של המדינה, לשמירה על קרקעותיה ולאי תלות במקורות מזון חיצוניים. בנוסף, תוכניות הביטוח השונות של החברה, הנחשבות למובילות בתחומן בעולם המערבי, מאפשרות לחקלאי הישראלי להתמודד, בראש כלכלי שקט, מול עמיתיו ברחבי העולם ולהפוך את החקלאות המקומית, על כל ענפיה, לאחת המובילות בעולם.

השנה, החליטה החברה למסד את ההכרה בפועלם של אלו שתרמו לפיתוחים חדשים בחקלאות, הן ברמה המקומית והן ברמה הבינלאומית, ולהשיק תחרות בסיומה יוענק האות החדש. האות יוענק לגופים פורצי דרך בחקלאות בשלוש קטגוריות: גופים ציבוריים כגון אוניברסיטאות, חממות טכנולוגיות ומכוני מחקר, חברות מהמגזר העיסקי ואנשים מהמגזר הפרטי (כולל חקלאים). על פי התקנון האות יוענק לזוכה אחד בכל קטגוריה שהביא לפיתוח העומד בקריטריונים של חדשנות, היתכנות טכנולוגית, תרומה משמעותית גדולה לענף או לכלל החקלאות, יוזמה והתייעלות. בנוסף, כל פיתוח יועמד להתרשמות אישית של ועדת השיפוט שתורכב מבכירי ענף החקלאות בארץ.

מעבר לקבלת האות היוקרתי, כל אחד מהזוכים יוכל לעשות שימוש באות ובלוגו שעוצב עבורו, על מנת לקדם, מסחרית, את הפיתוח בארץ ובחו''ל.

לדברי דודי גינזבורג, מנכ''ל קנט, ''החקלאות הישראלית נמצאת בחוד החנית של הטכנולוגיה והחדשנות ונחשבת לאחד הענפים המתקדמים ביותר בישראל. החקלאות הישראלית הפכה לשם דבר ברחבי העולם ביעילות, בטעם, ביופי ובכל שאר הפרמטרים שהפכו את התוצרת הישראלית למבוקשת בעולם ואת הידע שפותח בארץ לנחשק בכל רחבי הגלובוס. כמי שעומד בראש חברה הנחשפת לכך מדי יום, החלטנו להעלות על נס ולהביא לתודעת הציבור בארץ את החדשנות המקומית ואת אלו התורמים להפיכתה למובילה בעולם''.

פרטים על המועמדות לפרס ניתן לקבל באתר האינטרנט של קנט בדף הפייסבוק עד ה-30 בנובמבר 2010. לאחר מכן תכונס וועדת השיפוט ותעניק ציון לכל אחד מהמועמדים על פיו יקבע הזוכה בכל קטגוריה
.