נזקי חום בעגבניות לתעשייה, צילום ארכיון: קנט - הקרן לביטוח נזקי טבע בחקלאות

בקנט-הקרן לביטוח נזקי טבע בחקלאות מעריכים: הנזקים לחקלאות כתוצאה מגל החום החריג, צפויים לעמוד על עשרות מליוני שקלים בשלב הראשוני מדובר בהערכת נזקים של למעלה מ-30 מליון ש"ח אולם עדיין מוקדם לקבוע את היקף הנזקים הסופי.

» רוצים לקבל עדכונים נוספים ? הצטרפו אלינו לפייסבוק

מתחילת גל החום הקיצוני הפוקד את אזורנו התקבלו בקנט עשרות הודעות על נזקי מזג האוויר ועומס החום הכבד לגידולים השונים. הדיווחים התקבלו מכל אזורי הארץ ובכלל זה דרום רמת הגולן והגליל העליון, מרכז הארץ ובעיקר אזור עמק חפר וכן ממשקים חקלאיים בנגב הדרומי.

מבדיקה ראשונית שנערכה בקנט עולה, כי מרבית הנזקים לענפי המטעים והירקות הינם בגין פגיעות חום בפריחה ובחנטה של הפירות והירקות, פגיעה הגורמת לירידה משמעותית בהיקף היבולים העתידיים. בין השאר מדובר על פגיעה בגידולי העגבניות, הפלפלים, ההדרים, האבוקדו והאבטיחים. פגיעה משמעותית נוספת בעקבות החום הכבד היא של מכות שמש הגורמת לצריבות של הפרי על העצים, צריבות הפוסלות את הפרי לשיווק בהמשך. בענפי הפלחה ובכלל זה גידולי החיטה החשש הוא לשריפות כתוצאה מגל החום ומהרוחות הצפויות.

לדברי שמוליק תורג'מן, מנכ"ל קנט, בשנים האחרונות, כתוצאה מההתחממות הגלובאלית, אנו עדים לאירועי מזג אוויר עוצמתיים מאוד הגורמים לנזקים כבדים בזמן קצר. מדובר באירועי קיצון שלחקלאים כמעט ואין איך להתמודד מולם, כאשר הביטוח מעניק להם את הפיצוי הכספי המונע את קריסתם. בנוגע לגל החום הנוכחי, בשלב הראשוני מדובר בהערכת נזקים של למעלה מ-30 מליון ש"ח אולם עדיין מוקדם לקבוע את היקף הנזקים הסופי. לדבריו קנט תגברה את פעילות המעריכים שיוצאים לשדות על מנת שהללו יוכלו לקבוע בהקדם את היקפי הנזקים ושהקרן תוכל לפצות את החקלאים בהתאם.

לדברי תורג'מן, בגל חום דומה שהתרחש בדיוק לפני כשנה, במאי 2019, שילמה הקרן למגדלים השונים פיצויים בגובה של כ-25 מיליון ש"ח. "יחד עם זאת, הפעם מדובר בגל חום של כשבוע כאשר בנוסף לטמפרטורות הגבוהות הנמדדות במשך היום, גם בשעות הלילה נהיה עדים לחום חריג. מבחינת החקלאות מדובר בשילוב בעייתי ואנו צופים כי היקף הנזקים הסופי יהיה גבוה מאוד ויעמוד על עשרות מליוני שקלים" אומר תורג'מן.

פורסם בחדשות

מתקן ההתפלה בפלמחים, צילום: מיכאל יעקובסון, ויקיפדיה

"כשל מערכתי ומתמשך", כך הגדירו חברי ועדת הכספים את התנהלות המדינה בכל הנוגע להקמת מתקן ההתפלה באשדוד מרגע ההחלטה על הקמתו ועד היום.

» רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו אלינו לפייסבוק

אחרי לא מעט שנים, וכשהוקם בסופו של דבר, נמצאו במתקן ההתפלה באשדוד כשלים רבים ולא ניתן להפיק ממנו את כמות המים הדרושה נוכח משבר המים המתמשך,.

בדיון שהתקיים בוועדה בשבוע שעבר, מתחו חברי הכנסת ביקורת נוקבת על האופן שבו התקבלה ההחלטה למסור את האחריות על הקמת המתקן לחברת מקורות, חרף היעדר הניסיון שלה בתחום ובהקמת מתקני תשתית בהיקף כזה, תוך שניתן לה פטור ממכרז לצורך כך.  כמו-כן, הביעו חברי הכנסת תמיהה על האופן שבו התנהלו ומוסיפים להתנהל משרדי הממשלה השונים מרגע היוודע דבר הכשלים והתפקוד הלקוי של המתקן.

יו"ר ועדת הכספים חה''כ משה גפני (יהדות התורה): "החטא הקדמון בעניין הזה נעוץ בהעברת האחריות על נושא המים מהדרג הפוליטי לפקידים והעברת האחריות על התחום מהכנסת לרשות המים ולמשרדי הממשלה".

בדיון הקודם שקיימה ועדת הכספים בנושא בחודש יוני השנה, התברר כי הפרויקט התעכב במשך שנים, ולאחר שהוקם בסופו של דבר, נתגלו בו כשלים הנדסיים שלא מאפשרים לספק באמצעותו את כמות המים שאמור היה לספק - חמישית מסך המים המותפלים בישראל.

טענת חברת מקורות היתה שהעבודות עצמן להקמת המתקן נעשו ע"י חברה קבלנית מספרד שמתמחה בהקמת מתקני התפלה יחד עם חברת מינרב הישראלית. לטענת החברה, הקבלן התעכב זמן רב ולאחר סיום הבנייה נתגלו כשלים הנדסיים שלא איפשרו להשמיש את המתקן וגם לאחר תיקונים חלקיים, המתקן כיום מספק פחות מכמות המים שהיה אמור לספק. עוד טענו נציגי מקורות, כי קיים הליך בוררות מול הקבלן על סך של 700 מיליון ₪, חלק מהסכום אמור לכסות קנסות מהמדינה עקב העיכובים בהפעלת המתקן ובהפקת כמות המים הנדרשת ועוד. עוד התברר כבר בדיון הקודם, דבר שגם שב ועלה בדיון היום, כי דירקטוריון חברת מקורות מחק חוב של כ- 400 מיליון ₪ בעקבות התקלות סביב מתקן ההתפלה.

ח"כ יעל כהן-פארן (המחנה הציוני), אחת מיוזמי הדיון: "באפריל השנה הודיעו על מחיקת קרוב ל- 400 מיליון שקלים מכספיי הציבור והמחיקה נעשתה בעקבות תקלות חוזרות ונשנות ומשהו שלא נבנה כראוי במתקן. חברת מקורות תובעת את החברה הקבלנית וכרגע המתקן עובד בכ- 80% - 85% מהתפוקה שלו ולפעמים לא עובד כלל. החשש שיש כאן התנהלות לא תקינה מתחילת התהליך ואני לא מבינה איך דירקטוריון של חברה ממשלתית מוחק בהינף יד 400 מיליון שקלים. זה על חשבון הציבור שמשלם את חשבונות המים, כי זה משק סגור ולא מתקציב המדינה. חברה חיצונית העריכה את התיקון במאות מיליוני שקלים. נראה שיש כאן משהו לא כשר ומנפחים את עלויות התיקון להצדקת מכירת המתקן לחברות שהקימו אותו מינרב והחברה הקבלנית הספרדית".

ח"כ איתן ברושי (המחנה הציוני): "אנחנו בעיצומו של משבר מים, ובעבר כשנדון תיקון 27 לחוק המים שהעביר את כל הסמכויות בנושא לרשות המים כעסנו על-כך. גם בשאלת הקמת מתקן ההתפלה באשדוד כעסנו על הפטור ממכרז שניתן לחברת מקורות שבעצמה נמצאת במשבר מתמשך. אני הצעתי לפרק את מועצת המים, אוסף של כ- 8 פקידים שאין ביניהם לנושא מים כל קשר אבל הם מקבלים החלטות בתחום עבורנו. גוף שממונה ע"י הממשלה. הוציאו איזו מוטציה שהיא אחראית על מדיניות המים. כשכך העניינים מנוהלים בסוף מגיעים למצב הנוכחי שבו מאות מיליוני שקלים מכספי הציבור נמחקים ולא עומדים ברף ההתפלה שנקבע".

ח"כ מיקי לוי (יש עתיד): "אני מודאג. מדברים על מחיקת 400 מיליון שקלים מכספיי ציבור. מכיוון שצריך עוד מים, המדינה מבקשת תוספת מעבר להתחייבות של החברה שאומרת שאין בעיה, אך יעלה עוד 8%, ואז זה יתגלגל על חשבון הצרכנים או המדינה. עלות התיקון המשוערת סביב 250 מיליון שקלים, ולא ברור מי עשה את החישוב שעדיף למכור את המתקן במקום לתקן. על ועדת הכספים להיכנס לעובי הקורה ולבדוק את העניין".

יו"ר הוועדה גפני: "הממשלה שאחראית על מקורות רוצה להוציא אותו ממנה ולמכור אותו. יש חשש שהמתקן יקרוס ואז משבר המים יהיה הרבה יותר חמור. לעת הזאת עדיף שמקורות תתקן אותו ותפיק את מקסימום המים שניתן ואם ירצו בעוד שנה שישקלו למכור אותו".

מנכ"ל בפועל של מקורות, יוחאי שוחט: "אנחנו עושים מאמצים גדולים להפיק יותר מים, זה יכול להגיע אפילו ל- 100%, ברמה השנתית זה באזור ה- 90%. נדרשות הסכמות של המדינה וזה גם עולה כסף. יש בוררות על 700 מיליון ₪ מול הקבלן הספרדי, שבנה את המתקן לא נכון והצלחנו להוציא אותו דרך הבוררות. עושים מאמצים כבירים להפיק את המקסימום אך יש בעיות אינהרנטיות עם המתקן הזה והוא אף עשוי לקרוס. המתקן לא טוב. החברה הקבלנית זכתה במכרז והיה אמור להקים את המתקן עד ללפני שנתיים ולא עמד בלוחות הזמנים ואז כשהתחיל לעבוד הסתבר שהוא תקול ולא מפיק את מלוא הכמות ונקבע מראש מנגנון בוררות. כל דבר שאתה עושה מול קבלן אתה קובע מראש מנגנון בוררות. חברת מקורות ייזום אישרה את ההסכם עם הקבלן".

יו''ר הוועדה גפני: "מישהו צריך לשלם על המחדל הזה שהמתקן לא טוב אחרי שאיחרו בהתקנתו". שוחט בתגובה: "זו לא הפעם הראשונה בהיסטוריה שקבלן עושה עבודה לא טובה ועל זה מתנהלת הבוררות ותובעים אותו על סכום אדיר. הבוררות מתנהלת כמעט שנתיים ועלולה להמשיך עוד הרבה זמן כי היא מאוד מורכבת". גפני: "לנו יש בעיה, כי מדובר בנזק גדול לכספיי ציבור. הזכיין לא הקים במשך שנתיים ועשה נזק במיליונים ובפעם השנייה הקים מתקן כושל ואתם מתחבטים מה לעשות איתו. מישהו צריך לשאת באחריות".

רפרנט מים באגף החשב הכללי באוצר, עדיאל כהן: "מנהלת ההתפלה נמצאת במעקב קבוע גם מול חברת מקורות וכשמשהו לא מתנהל כמו שצריך מעלים את זה. זה לא קורה ביום אחד שמוציאים זכיין ממתקן. זה דיונים וכל פעם יש הבטחות ורצון לתקן". שוחט: "אנחנו מסכימים שמישהו צריך לשלם ולכן תבענו אותו וחושבים שהוא צריך לשלם. בדקנו אם אפשר לתקן ולהבין מה עלות התיקון, סברנו שעלות התיקון היא באזור ה- 200 מיליון שקלים ולקחנו חברה שבשבוע הבא תגיש דו"ח סופי בעניין. אפשר לתקן את המתקן וזו הבשורה הטובה והעלות כפי הנראה סביב ה- 200 – 250 מיליון שקלים. בנוסף, בימים אלה ממש יושבים עם הממשלה, אגף חשכ"ל, אגף תקציבים ורשות המים על מודלים איך כל גורם מביא משהו והממשלה לוחצת על יציאת מקורות מהמתקן".

מנהלת אגף התפלה ברשות המים, הילה גיל: "יש החלטה של דירקטוריון מקורות שהם מוכרים את המתקן וכל גורמי הממשלה מאוחדים בכך שצריך לצאת למכרז על-מנת לקדם כמה שיותר את המכרז ולהשמיש באופן מלא את המתקן. מקורות תפעיל עד למכירה. חושבים שמקורות עשתה במתקן מה שהיא יכולה והתוצאות לא טובות. הם מייצרים מים ויש ימים שמייצרים 104% ויש ימים שרק 85% ואף אחד לא יודע מה יהיה מחר בבוקר. המתקן במצב בעייתי. הבעיה היתה בפטור ממכרז שניתן למקורות. יש לנו 4 מתקנים שעובדים עם זכיינים פרטיים בצורה טובה. מקורות לא עמדה בתנאי המכרז בתנאי הסף מבחינת ניסיון ולכן היתה צריכה לקחת זכיין. אין לה ניסיון בהקמת מתקנים בסדר גודל הזה".

גפני לגיל: "את והממשלה החלטתם על הקמת המתקן באשדוד וכשלתם בהכל, מבחירת הקבלן ועד הפיקוח וכו'". לאחר-מכן, סיכם גפני: "אני דורש דיווח לוועדה על ההתקדמות בעניין, אחת לשלושה חודשים וכך עד שזה יסתדר. אנחנו רואים את העניין הזה בחומרה רבה. שיקול דעת מוטעה והחלטות שאינן עולות בקנה אחד עם המציאות וזה מתגלגל הרבה מאוד זמן ונתנו לחברת מקורות לעשות את זה, הביא לעיכוב של שנתיים במסירת המתקן וחוסר תפקוד. אם לא תהיה התקדמות נזמן לכאן את החשב הכללי וגורמים בכירים נוספים".

צילום דורון לב - הפורטל לחקלאות טבע וסביבה

לאחר שנים של התדיינויות בין הגופים הרלוונטיים, אישרה אתמול (ד') מליאת הכנסת בקריאה טרומית את הצעת חוק ייצור חשמל מאנרגיה מתחדשת, של חבר הכנסת איתן ברושי וקבוצת חברי הכנסת נוספים - לאחר שזו אושרה בועדת השרים לענייני חקיקה בתחילה השבוע. בהצעה תמכו 48 חברי-כנסת ללא מתנגדים והיא תועבר לוועדת הכלכלה להמשך טיפול.

» רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו אלינו לפייסבוק

מטרת הצעת החוק, לקבוע יעדים לאומיים של ייצור חשמל מאנרגיה מתחדשת, אשר מקורה בניצול קרינת השמש, רוח, מים, פסולת או מקור אנרגיה אחר שאינו דלק מאובן או גז טבעי, לפיהם יקבעו שיעורי ייצור חשמל מתוך סך צריכת החשמל במדינה, בפרקי זמן שונים.

בנוסף מוצע להקים ועדה בין-משרדית לנושא, אשר תגבש בכל שנה תכנית שנתית לייצור חשמל מאנרגיה מתחדשת ותפרט את הפעולות הנדרשות לשם עמידה ביעדים השנתיים. כמו כן, מוצע ששר התשתיות הלאומיות, האנרגיה והמים יקבע תנאים לקבלת רישיון להפקת אנרגיה מתחדשת.

חה"כ איתן ברושי שיזם את הצעת החוק: מתחום האנרגיה המתחדשת עומדים ליהנות רבים בעיר ובכפר, התחום צפוי לתרום עשרות אלפי מקומות עבודה חדשים בעיקר באזורי הפריפריה. מדובר במנוע צמיחה כלכלי חדש שהוא גם כלכלי גם חברתי וגם סביבתי.

אתר הפסולת רתמים ליד אשדוד, צילום: המשרד לאיכות הסביבה 

שמים סוף לזיהום ולשריפות באתר הפסולת רתמים ליד אשדוד: הממשלה אישרה היום (א') את תוכנית השר להגנת הסביבה, ח"כ עמיר פרץ, למיגור הסכנה מאתר הפסולת רתמים ליד אשדוד. השריפות שמתחוללות כיום באתר שהיה פעיל משנות ה-60 ונסגר בשנת 2003 משחררות לאוויר גזים רעילים ומסוכנים וללא טיפול מתאים הבעיה רק תחריף ותסכן את תושבי האזור. בנוסף, השר פרץ הנחה את אנשי המשרד לגבש תוכנית לאומית לשיקום אתרי הטמנה שפוגעים בציבור.

» רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו אלינו לפייסבוק

בחודש נובמבר האחרון התקבלו במוקד המשרד להגנת הסביבה מאות תלונות מתושבי אשדוד והסביבה על ריח חריף וצריבה בעיניים, הנגרמים עקב זיהום אוויר מכיוון האתר. מסיורי אנשי המשרד להגנת הסביבה ואיגוד ערים אשדוד במקום, עלה כי המצב באתר חמור ביותר: חלקים נרחבים של הר הפסולת בוערים ובאזור כולו הורגש ריח חריף ביותר אשר הקשה על השהייה במקום.

גם כיום, כעשור מאז שנסגר, עשרות אחוזים מהאתר בוערים ומשחררים לאוויר גזים רעילים ומסוכנים. קיים חשש ממשי כי השריפות יתפשטו לאזורים באתר המכילים דלקים ופסולת מסוכנת שהוטמנה במהלך השנים ולכן יש צורך בכיבוי יסודי ומיידי של כל שטח האתר. תוצאות מדידות שנערכו בסביבת האתר מצביעות על נוכחות מזהמים באוויר כגון פורמלדהיד ובנזן.

עלות תוכנית השיקום היא 63 מיליון שקלים ובין היתר נקבע כי רשות מקרקעי ישראל תבצע תוכנית ניטור סדורה אשר תבחן את רמת זיהום האוויר הנפלט מהאתר תוך ביצוע הכיבוי. התוכנית תתוקצב על ידי המשרד להגנת הסביבה, רשות מקרקעי ישראל והאוצר באופן שווה.

השר להגנת הסביבה עמיר פרץ: "הכרענו היום להסיר את עננת הסכנה שריחפה מעל תושבי אשדוד והסביבה. אתרי הטמנה רבים הם פצצת זמן תוססת של חומרים וגזים רעילים שהצטברו במהלך השנים ויש לטפל בכך. הנחיתי את אנשי משרדי להתחיל לגבש תוכנית לאומית לטיפול ושיקום אתרי פסולת מסוכנים".

חקלאים וחברים יקרים. התאחדות האיכרים מביאה לכם בזאת אמצעי חשוב להתנהלותכם בכל הקשור למחיר סיטונאי של מחירי התוצרת החקלאית. התאחדות האיכרים ו'השוק החדש' עולים מחר לאוויר עם
אתר חדש, שמטרתו לחשוף בפני ציבור המגדלים הרחב את מחירם הסיטונאי של הפירות והירקות.  כך מודיע היום נשיא התאחדות האיכרים דובי אמיתי.

השוק החדש הוא אתר מידע ומסחר המספק כלי עבודה שימושיים למשווקים ולסיטונאים. האתר יספק לחקלאים מידע בזמן אמת לגבי נתוני המסחר של מחירי הירקות והפירות, הנסחרים בין החקלאים לשווקים השונים. ''נתוני יֶרֶקוֹם נאספים בשוק הסיטונאי בצריפין בכל יום בשעות הבוקר המוקדמות ומחושבים על פי נתוני העסקאות שבוצעו בפועל במטרה להביא בפניכם את המחירון האמין והמדויק ביותר, בהמשך ובזמן הקרוב נשלב פרמטרים נוספים לקביעת המחירים' אומר אמיתי

כדי ליהנות ממחירי השווקים הבדוקים והמדויקים של יֶרֶקוֹם, יש להירשם לשירות, שעדיין ניתן בחינם, ובכך להתעדכן יומיום באמצעות המייל על מועד פרסום המחירון העדכני ביותר וולעיין במחירוני 'ירקום' של ימים קודמים.

אתם מוזמנים להכנס לאתר החדש בכתובת www.new-market.co.il, שם תוכלו להתעדכן במחיר הסיטונאי עד השעה 06:00 בבוקר.

מהתאחדות האיכרים נמסר כי היא תמשיך לקדם פרויקטים שיהיו בהם כדי ליעל את הההתנהלות בכל הקשור באספקת המוצר וערכו השיווקי.

» רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו אלינו לפייסבוק

החורף בשנים 1991-1992 היה חורף קשה במיוחד והקשה ביותר שידעה החקלאות הישראלית. נזקי בשנים אלו פקדו את ישראל גשמים רבים, סופות שלגים, רוחות, ברד והצפות.

ממשלת ישראל הכריזה על החורף ב-91-92 כאסון טבע וכתולדה מכך הוקמה ועדת זכאות אשר מטרתה הייתה לבחון את זכותם של חקלאים לפיצויים מהמדינה בגין נזקיהם. ועדה זו המליצה על פיצויים כספיים לענף החקלאים והתחשיבים בוצעו לפי ערכי שנת 1992. התשלום בסך של חצי מיליארד שקלים ניתן בפועל רק לאחר 5 שנים, בשל הדיונים שהתארכו.

למרות הזמן הרב שחלף בין הנזקים שנגרמו לחקלאים ועד לקבלת הפיצוי, סרבה המדינה לשלם לחקלאים את ההצמדה. ארגון מגדלי הפירות הגיש תביעה באמצעות עו"ד שאול פלס בשם 3600 מגדלי פירות ו-600 מגדלי הדרים בדרישה להשלמת התשלום.

לאחר דיונים ממושכים בערכאות שונות בועדות ערר ובתי משפט פסק בית המשפט העליון כי על המדינה לשלם את הסכומים הנדרשים עם הצמדה על כל שנות העיכובים – סכום הפיצוי יגיע על פי ההערכה ל-50-70 מיליון שקל.

הרכב השופטים בראשות השופטת פרוקצ'יה מתח ביקורת חריפה על דרך התנהלותה של המדינה וקבע כי היה עליה לפעול לבירור האמת ולעשיית צדק עם ציבור גדול של חקלאים שהמדינה חייבת להם חוב גדול.

''בית המשפט העליון תיקן עוול של המדינה כלפי אלפי חקלאים'' אומר מנכ"ל ארגון מגדלי הפירות אילן אשל. ''המאבק של מגדלי הפירות נמשך בנחישות 16 שנים וכלל אכזבות בערכאות הנמוכות. זו הוכחה נוספת שמי שמרגיש שנגרם לו אי צדק צריך להלחם על זכויותיו. ''

אשל קורא למגדלי הפירות וההדרים למהר ולמלא את הטפסים הנדרשים כדי לקבל את הפיצוי המגיע להם.

רוחות הסתיו, משתהות מלהגיע, וחום יולי-אוגוסט גרם לנזק כבד לחקלאות. גם תחזית הגשמים של המודלים הבינלאומיים לתחילת החורף אינה מעודדת, אך פריחת החצבים וראש השנה שפתח, מבשרים על סיומה של שנה חקלאית ותחילתה של שנה חדשה. בתקווה לעתיד טוב יותר, של מים בכמויות מספיקות ויבולים בעיתם.

חום הקיץ ובעיקר השרבים המתמשכים של חודש אוגוסט יצרו בעיה קשה לענף הפירות, שסבל השנה עוד קודם לכן ממיעוט הקור והמשקעים בחלק מאיזורי הארץ, והדבר התבטא ביבולים נמוכים מתחת לממוצע הרב-שנתי.

עיקר הפגיעה בענף התפוח ובסיכויי האיסום שלו לתקופה ארוכה. מתנהלים מגעים עם רשויות המדינה וקרן נזקי טבע למציאת פתרון לסוגיה קשה זו.

אני תקווה כי הנזקים לפירות החורף יהיו קטנים יחסית, אך גם לכך יש להיערך אם תחזית מיעוט המשקעים - תתגשם.

כמויות המים לחקלאות - בשנה הבאה יגזרו מבסיס של שני משתנים עיקריים: הראשון - כמות המשקעים ע"פ המודל של רשות המים שאת תוצאתו נדע רק במהלך אביב 2011, והשני - כמות מי ההתפלה שתעמוד לרשות המערכת החקלאית בקיץ הבא.
מחירי המים לחקלאות עולים החל משנה זו ב-11.8 אג' לכל קוב מים שפירים, בכל שנה! והדבר יגרום להתייקרות של קרוב ל-80 אג' במהלך 6 השנים הבאות.
במקביל יתחילו לחזור למערכת כספי הסכם המים לצורך השקעות במערכות מים בחסכון וכו' - ונצטרך להיערך לשימוש מושכל ונכון בהם.

בנושא העובדים הזרים - ההסכם עם המדינה שחתמנו ב-12.5.09 ממשיך לקרטע.
רשות ההגירה עושה מאמץ בשבועות האחרונים למלא את מכסת ההברקות, ולהגיע ליעד של 26,000 עובדים לקראת סוף החודש. להערכתי - המספר יהיה קטן יותר, ונצטרך לתבוע את ההשלמות ב-2011 על חשבון 2010.
במקביל התחילו לבוא עובדים מסרי-לנקה, וויטנאם, וכן יתחיל פיילוט של כמה מאות עובדים עונתיים שיגיעו ל-8 חודשי קטיף, ועלות הבאתם - תהיה ע"ח המדינה.

נושא מס המעסיקים - בסך 10% על העובדים הזרים, נמצא במחלוקת בינינו ובין האוצר. לאחר שתי פניות לשר האוצר לביטול המס, שהושבו ריקם, נכנס לאחר החגים את פורום השרים: חקלאות ואוצר - להכרעה בנושא.

חוק החלב - בישיבת ועדת הכלכלה של הכנסת שנערכה ב-3.8.10 הושגה סוף סוף התקדמות משמעותית, והתחיל דיון ענייני בסעיפי החוק. בהנחה שהרצון הטוב שהפגינה הממשלה בדיון - יימשך.
ניתן יהיה לסיים הנושא עד לסוף השנה ולהעביר החוק בקריאה שנייה ושלישית בכנסת, ובכך להניח תשתית חוקית מסודרת לפעולת הענף, מועצת החלב, משטר המכסות וכו'.

נתונים כלכליים של שנת 2009 - מסיכומים ראשונים של שנת 2009, מתברר כי הייתה זו שנה טובה לחקלאות ובעיקר לחקלאים! הרווח המצרפי הכולל עמד על למעלה מ-20%! התפוקה הכוללת בענפי החקלאות השונים הגיע ל-26 מיליארד ₪. ומתוכה היצוא - כ-6 מיליארד ₪. יש על מה להתגאות ויש במה להתברך!.

שער היורו, כספים להשקעות - במסגרת הטיפול השוטף בנושאי החקלאות השונים, נפגשנו לאחרונה עם שר האוצר דר' יובל שטייניץ ועם נגיד בנק ישראל פרופ' סטנלי פישר וסגנו פרופ' צבי אקשטיין, בפגישות נפרדות, לדיונים על האפשרות של יצירת רשת ביטחון לשערי המטבעות במקרים של נפילה קיצונית וכן על האפשרות להעמדת כספים זמינים להשקעות בחקלאות, תוך פתרון שאלת הבטוחות.
בנק ישראל מגבש בימים אלה מודל מתאים לזמינות כספי השקעות, ואני תקווה כי עד סוף השנה - הוא יוצג לציבור החקלאים.

ועידת החקלאות בגליל - תתקיים השנה ב-18.10.10, לאחר החגים, הועידה נערכת השנה ע"י מו"פ צפון בהשתתפותנו ובהשתתפות חב' "משוב" ומשרד החקלאות.
הועידה תעסוק בעתיד החקלאות הישראלית וישתתפו בה - נשיא המדינה, מר שמעון פרס, שרים, ראשי הענף, בכירי האקדמיה ועוד.
מספר המשתתפים מוגבל ולפיכך כדאי להירשם כבר עתה - במשרדי ההתאחדות או במו"פ צפון.

קרקעות - חקיקה ונושאים עקרוניים - בשנה האחרונה מצאנו את עצמנו - תחת מתקפה בנושאי קרקעות, נחלות, מבנה האגודות השיתופיות ושורה שלמה של נושאים, בתחומי מים וחקלאות, שבהם הפקידות הבכירה של משרד המשפטים, האוצר, רשות המים, מינהל מקרקעי ישראל ואחרים, ניסו לערער את תשתיות היסוד שעליהן מתפקדת ההתיישבות העובדת בכלל והחקלאות הישראלית בפרט. תנועות ההתיישבות הקימו מטה פעולה למאבק במכלול החוקים והגזירות, שאותו נרכז מההתאחדות, ועם פתיחת מושב החורף של הכנסת יתחיל המטה בפעולתו.

בחוק ההסדרים השנה - מספר בעיות - שהעיקריות בהם: ביטול חלקי של הפטור מהגבלים עסקים, כדי לאפשר, כביכול, התמודדות עם פער התיווך במחירי התוצרת החקלאית. אנו במו"מ עם משרדי החקלאות והאוצר - להוציא הנושא מחוק ההסדרים ולנסות לבנות מודל פתרון, שישמור על השיווק החקלאי מחד ויטפל בפערי התיווך מאידך. במסגרת הליכי חקיקה רגילים תוך בדיקה מסודרת של הנושא כולו.

אני תקווה כי נצליח בכך.

ובינתיים שתהיה לכולנו שנה טובה,
עם שפע יבולים, הרבה ממטרים
וברכה בעמלנו.
שנה טובה וחג שמח,

אבשלום (אבו) וילן
מזכ"ל התאחדות חקלאי ישראל