מטבע מרד בר כוכבא הנושא את הכיתוב: ''ירושלים'', ובמרכזו עץ תמר. צילום: קובי הראתי - עיר דוד

לרגל ל"ג בעומר, רשות העתיקות חושפת לציבור מטבע ברונזה נדיר מתקופת מרד בר כוכבא (סביב 132 לספירה), שהתגלה בין הר הבית לעיר דוד. צידו האחד של המטבע מעוטר באשכול ענבים ולצידו הכיתוב 'שב לחר ישראל' (שנה ב' לחירות ישראל) ומצדו השני מופיעים עץ תמר והכיתוב 'ירושלים'.

» רוצים לקבל עדכונים נוספים ? הצטרפו אלינו לפייסבוק

המטבע התגלה בחפירות ארכיאולוגיות בגן הארכיאולוגי ע"ש וויליאם דוידסון, המנוהל ע"י החברה לשיקום ולפיתוח הרובע היהודי בירושלים, אשר נערכות ביוזמת רשות העתיקות ובמימון עמותת אל עיר דוד (אלע"ד) שמפעילה את האתר.

מטבעות מתקופת מרד בר כוכבא, אשר הצהירו על מטרת המורדים - לשחרר את ירושלים מידי הכובש הרומי לאחר חורבן העיר, מוכרים בארכיאולוגיה. מציאת מטבעות אלה, מסייעת לחוקרים לצייר את מפת המרד לפני כ-1900 שנה. מעניין לדעת, שהמורדים נהגו להטביע את מטבעות המרד על גבי מטבעות של השלטון הרומי שפניהם שויפו או הושחתו, אולי מתוך התרסה כלפי הכובש הרומי. מטבעות המרד נשאו על פניהם את חזית בית המקדש, חצוצרות, נבל/כינור, וגם כתובות: 'גאלת ישראל' ו-'חרות ישראל'.


מטבע מרד בר כוכבא הנושא את הכיתוב: ''שב לחר ישראל'' ובמרכזו אשכול ענבים, צילום: קובי הראתי - עיר דוד

ד"ר דונלד צבי אריאל, ראש ענף המטבעות ברשות העתיקות, בדק יותר מ-22,000 מטבעות שהתגלו בחפירות ארכיאולוגיות בשטח העיר העתיקה בירושלים. מבדיקה זו עולה, כי רק ארבעה מטבעות מתוכם מתוארכים למרד בר כוכבא. מדובר במספר זעיר ביחס למספרם הרב של מטבעות בר כוכבא אשר נמצאו מחוץ לירושלים. המטבע הנוכחי הוא היחיד אשר עליו מופיעה המילה ירושלים, שנמצא בתחומי ירושלים הקדומה, והוא הרביעי שנמצא בתוך תחומי העיר העתיקה.


מטבע מרד בר כוכבא הנושא את הכיתוב: ''ירושלים'', ובמרכזו עץ תמר. צילום: קובי הראתי - עיר דוד

על אף שאיפתם לעשות כן, לא הצליחו מורדי בר כוכבא לחדור לתחומי ירושלים הקדומה. על רקע זה, נשאלת השאלה כיצד בכל זאת עשו ארבעה מטבעות מתקופת המרד את דרכם אל העיר. חופרי האתר, הארכיאולוגים מורן חג'בי וד"ר ג'ו עוזיאל מרשות העתיקות, מעלים את האפשרות כי המטבעות הובאו לירושלים (אשר בה, כפי הנראה, שכן מחנה הלגיון), בידי לגיונרים רומאיים מהלגיון העשירי, אשר לקחו חלק בדיכוי המרד, ושמרו את המטבעות שמצאו בשדות הקרב כמזכרות.
 

צילום ועריכה: אסף פרי - עיר דוד

במחקר הארכיאולוגי וההיסטורי, המתבסס על עדותו של ההיסטוריון הרומי קאסיוס דיו, מקובל שמרד בר כוכבא פרץ בשנת 132 לסה"נ. זאת, לאחר שהקיסר הדריאנוס הכריז על הקמתה של קולוניה רומית בשם "איליה קפיטולינה" על חורבותיה של ירושלים היהודית, והחל בבנייתו של מקדש לאל יופיטר בהר הבית. ייסודה של העיר הרומית ובנייתו של מקדש אלילי במקומו של המקדש היהודי, בנוסף לגזרות דתיות, התסיסו את האוכלוסייה היהודית שנותרה ביהודה. זו, פתחה במרד רחב כנגד השלטון הרומי בהנהגתו של שמעון בן-כוסיבא, שכונה "בר כוכבא". המרד עצמו נמשך כחמש שנים, וגרם לאבדות כבדות בקרב הלגיונות הרומאים - עד כדי שנאלצו להזרים יחידות צבא גדולות מרחבי האימפריה הרומית כדי להשלים את השורות. המרד הסתיים בחורבן של מאות יישובים וכפרים יהודיים שלקחו חלק במרד, אך דמותו של בר כוכבא נותרה חקוקה בזיכרון העם כגיבור היסטורי.

פורסם בחדשות

 

 

מתקן ההתפלה בחדרה, צילום: IDE Technologies, GFDL, ויקיפדיה

ישראל מתייבשת וזאת עובדה: ועדת הכלכלה התכנסה היום לישיבה דחופה ביוזמת היו''ר איתן כבל, שעסקה במצב משק המים בישראל ובבחינת השפעת ארבע שנות הבצורת על ענף החקלאות ומשקי הבית הפרטיים.

» רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו אלינו לפייסבוק

הדיו התקיים גם בעקבות הודעת רשות המים על כוונה לקצץ במכסות המים לחקלאים ב-2018. ''אמנם הוחלט שלא לקצץ כרגע את המכסות לחקלאים, אך הוועדה מבקשת לדעת האם יש תוכנית כוללת להתמודדות עם הבצורת הארוכה'' אמר כבל. ''הייתי במשרד החקלאות בשנת 1988 וזה מטורף שלמרות כל השנים שחלפו כלום לא קרה מאז. לא ייתכן שעולם ההתפלה התפתח כל כך במשך השנים ובמדינה כמו ישראל, שחווה שנים שחונות, אין תוכנית סדורה לטווח הארוך".

ראש רשות המים, גיורא שחם, הציג את הסיכום עם החקלאים וטען כי הבצורת הנוכחית נדירה ביותר. לדבריו, ב-100 השנים האחרונות היו שני אירועים דומים, אחד בשנות ה-30 של המאה הקודמת והשני בשנות ה-50. "מדובר בהסתברות של 2% והשאלה האם המדינה צריכה להיערך לאירוע נדיר כל כך וזו שאלה שמקבלי ההחלטות צריכים לתת עליה את הדעת".

שחם הוסיף, כי מפלס המים בכנרת קרוב לקו השחור ואם התחזית העונתית תתממש, הוא גם יגיע אליו ואולי אפילו ירד מתחתיו. ''מכיוון שהמודלים החוזים שנה חמישית שחונה, הרשות נערכה לקיצוץ של כ-80 מיליון קוב במים לחקלאים, ועל כך קמה צעקה. אנחנו מסתכלים בלבן של העיניים של החקלאים ואומרים להם להיערך לכך, ואם התחזיות יתבדו הם יקבלו את המים. משיקולים כאלה ואחרים החלטנו שלא להודיע על הקיצוץ בשלב זה, ויצרנו טיס אוטומטי שמאפשר 280 מיליון קוב לחקלאות. אבל אם המשקעים השנה יהיו רק 70% מהממוצע השנתי יהיה קיצוץ לחקלאים ודעתי האישית היא שראוי לפצות אותם".

שחם הודיע  כי הקים צוות חירום שיכין תוכנית עבודה למקרה שתהייה שנת בצורת שישית ברציפות, וכי הרשות נכנסת באופן מיידי להקמת מתקן נוסף בגליל המערבי וקונה עוד 50 מיליון קוב ממתקני ההתפלה הקיימים היום. שחם אף הודה כי חלק מהמשבר נובע מהבעיות הקשות עם מתקן ההתפלה באשדוד.

ח"כ יעל כהן פארן: "טראמפ יכול להגיד מה שהוא רוצה אבל אנחנו במשבר אקלים שמשפיע על אפריקה והמזרח התיכון בצורה הקיצונית ביותר. רוב הדיונים בנושא המים הם על המחיר או על החקלאות, ולא על הסתכלות כוללת. צריך לתת לחקלאים תמיכה כדי שיעברו לחקלאות יותר בת קיימא, שצורכת פחות מים".

ח"כ יצחק וקנין: "מי שאשם במצב זו רק הממשלה, כולנו יודעים מה קרה למתקן ההתפלה ואי אפשר להפיל את זה על מקורות. החקלאים משלמים את המחיר ובסופו של דבר גם הצרכן, ככל שיהיו פחות חקלאים ככה המחירים יעלו".

ח"כ איתן ברושי: "היום הממשלה אחראית לכל שלולית והיא אחראית למחדל ומשרד החקלאות שותף לאחריות. אני מציע לפרק את רשות המים ולהחזיר לכנסת את היכולת לקבל החלטות. למדינה יש עודף של 20 מיליארד שקל והיא צריכה להשקיע חלק מהם בהגדלת כושר ההתפלה, האגירה וההולכה".

מזכ"ל התאחדות חקלאי ישראל, אבשלום וילן: ''בשלוש השנים האחרונות מתקני ההתפלה לא עבדו במלא התפוקה ובכל זאת המדינה שילמה להם על ההוצאות הקבועות שלהם. אני מסכים עם ראש רשות המים. איך שלא מסתכלים על המצב, כנראה שלא נקבל את כל כמות המים. לכן צריך לאפשר קיצוץ מרצון כבר עכשיו של כ-30 מיליון קוב, תמורת פיצוי. האוצר נלחם כמו אריה שלא לקצץ בקוב מים אחד, אבל לא הודיע לחקלאים מה יקרה אם יהיה קיצוץ. הם חושבים שיצליחו להביא עוד 50 מיליון קוב ואז לא יהיה קיצוץ ולא יצטרכו להכניס את היד לכיס. אגף התקציבים צריך להתחיל לחשוב פחות גזברית ויותר כלכלית", אמר וילן.

סמנכ"ל גורמי ייצור במשרד החקלאות, אסף לוי: "לא ייתכן שבשנה שעברה שידרו לחקלאים שהמצב כרגיל. אם ידענו שיש ארבע שנות בצורת יכולנו לעשות פעולות קודם לכן. אם נרכוש 60 מיליון קוב מים מותפלים לא אמורה להיות בעיה לחקלאות – ובפועל יכולנו לרכוש את המים האלה כבר בתחילת השנה. הבעיה היא לא הגשמים אלא מתקן ההתפלה באשדוד, אם הוא יקרוס לא יהיו לנו את 60 מיליון הקוב הנוספים. צריך לצאת למכרז על הקמת מתקן התפלה נוסף בשורק, ותוך שנתיים וחצי נוכל להתפיל עוד 150 מיליון קוב".

רפרנטית מים באגף התקציבים באוצר, רעיה עדני, אמרה כי במשרד הופתעו לראות את הצעת ההחלטה של רשות המים על הקיצוץ לחקלאים. "מרגע שזה נודע לנו שיתפנו פעולה עם משרד החקלאות ושאלנו מה החקלאים רוצים. החקלאים אמרו שהם רוצים מים ולא כסף, ולכן המאמץ הראשון היה להביא מים. על אף שנוטים לייחס לנו כוח רב, אין לנו יכולת להוריד גשמים. באשר לפיצוי אף אחד לא יודע מה יהיה. במידה ויידרש קיצוץ נשב ונדבר על מנגנון פיצוי, אבל כרגע זה לא על הפרק". היו"ר כבל אמר בתגובה כי מה שמציע האוצר לחקלאים זה בעצם כלום.

יו"ר רשות המים שחם אמר בתום הדיון כי בטווח הזמן המידי הטיפול האפקטיבי ביותר בבצורת זה קמפיין מאסיבי לחיסכון במים. לדבריו, "ב-2009 הייתה לזה השפעה דרמטית, בעזרת קמפיין נכון וחינוך אפשר לחסוך כבר השנה 50 מיליון קוב בצריכת המים".

יו''ר ועדת הכלכלה איתן כבל סיכם ואמר: "זה דיון מאוד עצוב מכמה סיבות, ישראל מתייבשת וזאת עובדה. אנחנו במשבר אולי קשה ועמוק יותר מהמשברים הקודמים, אלא שהפעם יש לנו מתקני התפלה ולמרות זאת אנחנו צועדים לקראת אסון ואין פוצה פה ומצפצף. אין תוכנית סדורה, אין תפיסה, אף אחד לא מדבר עם החקלאים ולא נערכים להתמודדות. מדהים איך הנושאים הכי בוערים לא גורמים לאף אחד להזדעק ולעבור להתנהלות במשבר".

כבל הודיע כי הגיעה העת לקיים שימוע ציבורי להצלת החקלאות בישראל ובכוונתו לעשות זאת בקרוב ואחד מהנושאים הראשונים שיטופלו במסגרת זאת יהיה הטיפול במשבר המים. "כל הגורמים כולם נושאים בנטל וכולם נושאים באשמה. אני יוצא בתחושה מאוד קשה, עם מועקה מאוד גדולה, וכולנו שותפים לבעיה הזאת", סיכם.

גן לאומי אפולוניה, צילום: יעקב שקולניק - באדיבות רשות הטבע והגנים

רשות הטבע והגנים מסכמת שנה: בשנת 2015 חלה עלייה במספר המטיילים באתרי רשות הטבע והגנים - עלייה של 9% במטיילים הישראלים בהשוואה לשנת 2014 ו-7% ביחס לשנת 2013. כלומר: תוספת של כ-450 אלף ביקורי ישראלים באתרי רשות הטבע והגנים. 5 מיליון ישראלים באתרי הרשות וכ-3 מיליון תיירים מחו"ל. כמו כן נרשמה עלייה גדולה של 50% במספר המנויים של הרשות במהלך השנתיים האחרונות - מ-45 אלף ל-68 אלף מנויים. בנוסף, המנויים הותאמו לאוכלוסיות שונות, למשל משפחות חד הוריות פנסיונרים וכו'.

» רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו אלינו לפייסבוק

שאול גולדשטיין מנכ"ל רשות הטבע והגנים: "השנה החולפת הייתה גדושה בפעילות; הכפלנו את כמות המנויים ואת כמות המבקרים בגנים הלאומיים ובשמורות הטבע, הוכרזו שני גנים לאומיים כאתרי מורשת לאומית, השקנו פרויקטים חדשים ובהם: רשת חניוני הלילה, עריכת טקסים פרטיים באתרי הרשות, השקנו את שביל ישראל לאופניים, והנגשנו למעלה ממחצית האתרים לבעלי מוגבלויות. זאת לצד פעילות יום יומית בהגנה ושמירה על הטבע דוגמת אסון עברונה, הרעלות הנשרים וציד בלתי חוקי"

השבת הנשרים לכרמל
למרות ההרעלות, השנה נספר לראשונה מספר שיא של נשרים בכרמל, לפני שבוע התבצעה הספירה האחרונה ונספרו בה 47 נשרים. בשנים האחרונות רט"ג עושה מאמצים רבים על מנת להגדיל את מספר הנשרים בגרעין הרבייה ולהחזירם לאזור במסגרת פרויקט פורשים כנף, המשותף לנו ולחברת חשמל. המאמצים הרבים השתלמו וניתן לראות כי יש אוכלוסייה יפה ומתפקדת של נשרים בכרמל. כעת השאיפה היא לשקם את האוכלוסייה בשאר הארץ, במיוחד בגולן ובגליל. לשם כך צריך לשחרר יותר נשרים מהגרעין באזור ולכן ברשות הטבע והגניםנעזרים בייבוא של נשרים מחו"ל על מנת להגדיל את גרעין הרבייה. השנה יובאו 49 נשרים ממדינות שונות - קפריסין, ארמניה והאחרון מספרד, חלקם נכנס לגרעין הרבייה וחלקם שוחרר בטבע בגולן ובגליל.


יום הנשר בכרמל, צילום: יורם שפירר - באדיבות רשות הטבע והגנים

מגדילים את אוכלוסיית הדגים
פרויקט בינון דור, דג נדיר שזוהה ככזה בשנות ה-60, אז הבינו החוקרים הישראלים כי המין הספציפי הזה קיים רק בישראל ורק בעמק בית שאן. עם השנים, בשל פגיעה מתמשכת בנחלי העמק הלכה והתמעטה אוכלוסיית הדגים לאוכלוסיה קטנטונת של 40 דגים בלבד בנחל עין מלקוח. רשות הטבע והגנים החליטה לנסות ולהרבות את הדג הנדיר מחשש שיעלם לגמרי, ולשם כך הוקם גרעין רבייה מיוחד. הפרויקט הוכתר כהצלחה והיום ישנם כבר 6000 דגי בינון דור בגרעין הרבייה .

נגישות
רשות הטבע והגנים פועלת בשנים האחרונות על פי חוק, להכשרת אתריה לביקורי אנשים עם מוגבלות. בגנים הלאומיים, שמורות הטבע, ואתרי המורשת שהכניסה אליהם בתשלום, מבוצעות התאמות נגישות ומותקנים אמצעי עזר. בין היתר, הותקנו בקופות אתרי הרשות מערכות שמע לאנשים עם מוגבלות שמיעה ו מערכות שמע לסיורים מודרכים. ברט"ג פועלים גם להנגשת אתר האינטרנט עד יולי 2016. דוגמא לאתרים שהונגשו השנה: נחל עיון, קומראן, מרכז מבקרים מצפה רמון ומצדה. צפי לשנה הבאה: נחל שניר, מג'רסה, גמלא, מבצר נמרוד, משושים, עין אפק, ירקון, בית גוברין, השומרוני הטוב,עין פרת, תל באר שבע, ממשית ושמורת האלמוגים.

הכרזה נוספת של אתר מורשת אונסק"ו
בישראל ישנם 9 אתרי מורשת עולמית, מתוכם 6 של רשות הטבע והגנים: גן לאומי מצדה, דרך הבשמים - גן לאומי עבדת, גן לאומי שבטה, גן לאומי חלוצה, התלים המקראיים - תל מגידו, תל חצור ותל באר-שבע, שמורת טבע נחל מערות, גן לאומי בית גוברין וגן לאומי בית שערים שהוכרזו השנה. מדובר בגאווה לאומית שממקמת את אתרי הארץ יחד עם הפירמידות בגיזה, איי גלפגוס, הטאג' מאהל ועוד. בעולם ישנם כ-1031 אתרים מוכרזים, יותר מ-10% מהם נמצאים בישראל.


אתר מורשת עולמי -  גן לאומי בית שערים, צילום: רשות הטבע והגנים

סימון שליש מקטע בשביל ישראל באופניים
שביל ישראל לאופניים הוא פרויקט לאומי בהובלת רט"ג ומשרד התיירות באמצעות החברה הישראלית לתיירות להקמת שביל לרכיבת שטח, לאורכה של הארץ, מרמת הגולן עד אילת. השביל עתיד להתפרש על פני כ-1,100 ק"מ ולכלול 27 מקטעים והרכיבה בו תתאפשר במשך כל ימי השנה. השביל חוצה כ-43 רשויות מקומיות, מועצות אזוריות, ערים, כפרים וקיבוצים. פרויקט זה הוא כאמור, חלק מהתכנית הממשלתית לקידום ענף רכיבת האופניים, שיצא לדרך בהחלטת ממשלה בשנת 2008. על פי התכנית (מלבד שביל ישראל לאופניים), תוכננו ופותחו תשתיות לשבילי אופניים רבים ומגוונים ברחבי הארץ באורך של כ-3,500 ק"מ, המיועדים לרכיבה עממית, למשפחות ולרכיבה אתגרית. העלות הכוללת הצפויה של התכנית הממשלתית הינה כ-100 מיליון ₪ ונעשית מתוך איגום של כספים ממספר משרדי ממשלה. עד כה הושקעו בשביל ישראל לאופניים כ-9 מיליון ש"ח, מתוך חזון להפוך את ישראל ליעד של תיירות אופניים. הרשות התחילה עם הפרויקט לפני כעשור, היום השביל הבנוי והמוסדר עומד על 300 ק"מ וכבר בחורף האחרון פקדו את השביל אלפי רוכבים. לשביל האופניים גם פן הכלכלי חשוב ביותר ליישובי האזור שכן כבר ניתן לראות גידול לינות באזורים בהם עובר השביל. השביל הגדיל בצורה משמעותית את הלינות והרווח הכלכלי בערבה ומצפה רמון עלה כ 25% בתפוסת לינות רוכבי אופניים באמצע השבוע .

תחום הים
השנה הוקם תחום הים מתוך ההבנה כי הטיפול בסביבה הימית הוא צו השעה ודורש בהתאם כוח אדם, משאבים, ניהול, מקצועיות וכו . תחום הים מטפל בין היתר בשאיפה להרחיב את שמורת ים ראש הנקרה וכן בשאיפה להכריז על שמורות ים נוספות, הגברת האכיפה בים הדורשת ציוד ויכולת מקצועית שונה בתכלית מעבודת האכיפה ביבשה ועוד.


חוף הבונים, צילום -  רשות הטבע והגנים

אכיפה
אחד המאבקים הגדולים שנמצא בראש סדר העדיפויות של רשות הטבע והגנים היא המלחמה בתופעת הציד לשם מסחר או תחביב. פקחי הרשות מבצעים מבצעי אכיפה באופן תדיר ביבשה ובים ועמלים על הנחלת המידע והחשיבות שבשמירה על ערכי הטבע שלנו בקרב האוכלוסייה. נכון להיום הוגשו במשטרה כ-104 תיקים וניתנו כ-1562 דו"חות בגין ציד בלתי חוקי בים. לצורך הגברת המאבק בציד הבלתי חוקי הצטיידה השנה רשות הטבע והגנים במערכות מתוחכמות לראיית לילה של אלביט, רחפנים שיאפשרו תצפיות ואיסוף מודיעיני וכמו כן עתידה לקום יחידה מודיעינית של המשטרה ורט"ג על מנת לצמצם באופן משמעותי את הציד הבלתי חוקי. השנה, לראשונה, אירחה רשות הטבע והגנים בישראל כנס של האו"ם -CITES בו מאות מדענים מרחבי העולם, בתוכם גם כאלה שישראל איננה מקימת איתם קשרים דיפלומטיים, הגיעו לכנס לדון בסוגיות ההגנה חיות וצמחי בר מפני סחר בלתי חוקי חוקי.


אכיפה בחופי הים, צילום: רשות הטבע והגנים

כלבים בשירות הטבע
רשות הטבע והגנים החליטה לצרף פקחים על 4 כדי לייעל את העבודה כמקובל בגופי אכיפה מקבילים בארץ: המשטרה, צה"ל, שב"ס ומשרד הביטחון. המטרה הייתה עבודה משותפת שתעזור באיתור אמל"ח, שרידי בע"ח וערכי טבע מוגנים, הגנה על פקחים ואתרי הרשות, וסניטציה - איתור רעלים מניעה ואכיפה. הפיילוט הראשוני נערך במחוז צפון, וכבר ניתן לראות כי 'איה' ו'רם', הכלבים הרשותיים הצליחו למצוא קוצי דורבן ושלל מלכודות, הביאו לממצאים על צייד בלתי חוקי אצל עובד זר שהורחק, מצאו אתר שחיטה של חיות בר וסייעו באיתור תרמילים לאחר אירוע צייד שהוביל לפתיחת תיק. בזכותם תיקים שבעבר לא הגיעו לכלל מיצוי הדין ניתנים להגשה.

חניוני הלילה
רשות הטבע והגנים מנהלת 22 חניוני לילה בתשלום בפריסה ארצית, מחורשת טל שבצפון ועד חי בר יוטבתה שבדרום. בשנים האחרונות הרשות משקיעה רבות בשדרוג החניונים והתנגשתם לכלל האוכלוסייה, כל זאת בשאיפה לשנות את תרבות הנופש בחיק הטבע והכנסה של הלינה בטבע לחלק בלתי נפרד מסל המוצרים של כל משפחה המעוניינת לנפוש במחיר שווה לכל נפש. בשנה האחרונה לנו ברשת חניוני הלילה של רשות הטבע והגנים כ-330,000 נופשים בחניונים שבתשלום - בחגי השיא סוכות ופסח, כ-45,000 נופשים בכל אחד מחניונים. בנוסף, רשות הטבע והגנים פועלת להנגיש את השירות בחניוני הלילה ובהתאם מציעה שירות בהזמנה אישית הכוללת אוהל, מזרונים ואף עצים למדורה.


חניון לילה חורשת טל, צילום - באדיבות רשות הטבע והגנים

אישור מדיניות פעילות ואירועים באתרים המאפשרת עריכת טקסים
רשות הטבע והגנים החלה בתהליך הסדרת תיקי האתר של גנים לאומיים המתאימים, במטרה להגדיר את הנהלים וההנחיות בהם יתקיימו הטקסים, בנוסף לפעילויות נופש ופנאי, והפעילויות החינוכיות, כך שלא יפגעו בפעילות השוטפת של המבקרים באתר או בערכיו. מטרת המהלך, לאפשר לציבור הרחב להתחבר לאתרי המורשת בעלות סמלית יחסית. מי שירצה לקיים טקס באחד משלושת האתרים - גנים לאומיים קיסריה, ציפורי ומצדה יפנה טופס בקשה לקיום טקס באתר הרשות בכפוף לתנאים כפי שפורסמו.

צילום: מועצת הבקר 

לקראת יום העצמאות, מדווחת מועצת הבקר כי צריכת בשר הבקר הטרי בישראל עומדת על 46 אלף טון בשנה - עליה של 10% לעומת אשתקד, אז עמדה הצריכה על 42 אלף טון. צריכת בשר הבקר הכללית עומדת על 121 אלף טון ללא שינוי מובהק לשנים קודמות. הצריכה הממוצעת בישראל לנפש היא כ-16 ק"ג בשר בקר בשנה כאשר לשם השוואה, צריכת הבשר הממוצעת בארגנטינה היא 65.9. עוד עולה מהנתונים כי רוב בשר הבקר הנצרך בישראל מקורו בקר קפוא (62%) אשר פער המחירים בינו לבין הבשר הטרי הולך ומצטמצם עם השנים. כך למשל, בשנת 97' הפער עמד על יחס של 2.5 וכיום מדובר על פחות מ-1.8. על פי האגף הכלכלי במועצת הבקר, שווי שוק בשר הבקר הטרי בישראל עמד על כ-4 מיליארד שקלים בשנת 2013.

» רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו אלינו לפייסבוק

לקראת יום העצמאות עולה צריכת בשר הבקר בארץ באופן משמעותי - בין 15% ל-20% והישראלים צפויים לצרוך 1,230 טון של בשר. הנתחים הפופולאריים ביותר הם אלו המיועדים לצלייה: אנטריקוט, סינטה ופילה.

אפרי רייקן, סמנכ"ל מועצת הבקר מציין כי הנתונים ממחישים את העלייה במודעות של הצרכן לגבי איכות נתחי בשר. המגמה היא שיותר ויותר צרכנים מגיעים אל הקצב כאשר הם יודעים בדיוק איזה נתח הם מעוניינים לרכוש ואלו נתחים איכותיים יותר מאחרים. באופן טבעי הידע משפיע על ההעדפה שלהם אילו נתחים לרכוש. ''יחד עם זאת'' אומר רייקן, ''נוכח העובדה כי טרם הותקנו תקנות סימון מקור הבשר (טרי, מופשר או מעובד) עדיין קיים חשש להטעיית הצרכנים. אנו מקווים כי תקנות חוק סימון הבקר יותקנו במהרה כך שאלו יפתרו לחלוטין חשש זה''.

אחת ממטרות מועצת הבקר הינה עידוד הצרכנים לרכוש בשר בקר טרי תוצרת כחול לבן. הן בשל איכות וטיב הבשר ויתרונותיו התזונתיים בהשוואה לבשר הבקר הקפוא והמעובד, והן על-מנת לתמוך בענף הבקר הישראלי.

טיפים ממועצת הבקר לקניה ואחסון בשר בקר טרי

1. לבשר טרי וטוב צבע אדום אך לא אדום מבריק (הברק נוצר מכימיקלים מוזרקים שנועדו לרכך את הבשר ולשמור בתוכו נוזלים).

2. שוליים כהים של הבשר מעידים על התייבשות עקב שהייה ממושכת במקרר שבאטליז.

3. במידה ואתם מריחים ריח לא נעים, רואים סימנים ירוקים על פני הבשר או שטח הפנים שלו חלקלק-רטוב, סימן שהחל תהליך ריקבון ויש לזרוק את הבשר.

4. יש לשמור את הבשר באזור הקר ביותר במקרר. בחלקים פנימיים, בשר טחון ועגל שגילו שלושה עד חמישה חודשים) - יש להשתמש תוך יום יומיים. בשר חתוך לסטייקים או קוביות, ניתן לשמור עד ארבעה ימים.

5. אם צריך להקפיא בשר טרי יש לעטפו בניילון ניצמד ולהפשירו במקרר במסננת במשך מספר ימים, לפי גודל הנתח כדי למנוע התפתחות חיידקים. עדיף כמובן לרכוש בשר טרי ולהשתמש בו בתוך 24 שעות מהקנייה.

6. השריית הסטייקים למשך הלילה לפני הכנתם, בתערובת של שמן זית, יין ועשבי תיבול, תניב תוצאות טעימות במיוחד.

7. לסטייקים על האש מומלצים חלקי הבקר הבאים: חלקים אחוריים - כף, פילה, שייטל (כנף העוקץ), סינטה (מותן). חלקים קדמיים - אנטריקוט (ורד הצלע).

8. מלח סופח נוזלים. הוספת מלח למישרה התיבול עלולה לייבש ולהקשות את הסטייק. לכן כדאי להמליח סטייקים דקה או שתיים לפני הורדתם מהאש.

9. לפני ההכנה חשוב שהבשר יגיע לטמפרטורת החדר.

היתרונות התזונתיים באכילת בשר בקר טרי

• בשר בקר טרי עשיר ברכיבי תזונה חשובים, ביחס לכמות הקלוריות שמספקת מנה אחת.

• בשר בקר הוא מקור מצוין לחלבון, ברזל, אבץ וויטמין B12 ומספק אותם במידת זמינות גבוהה לגוף.

• מנת בשר בקר טרי שמשקלה לאחר ההכנה הוא 100 גרם, מספקת: 215 קלוריות, 10 גרם שומן, 89 מיליגרם כולסטרול, 3.24 מיליגרם ברזל, 6.26 מיליגרם אבץ ו – 2.79 מיקרוגרם ויטמין B12. כמויות מוגברות של ברזל, אבץ וויטמין B12, נדרשות לנשים הרות ומיניקות. הכמויות הגבוהות ביותר של ברזל, נדרשות למתבגרות, נשים בגיל הפוריות ולנשים הרות.

• אפשר לשלב בתזונה היומית נתח של בשר בקר, ללא שומן נראה לעין, מבלי לעבור את כמות השומן או כמות הכולסטרול המותרות ליום.

• לאדם הזקוק ל- 2000 קלוריות ליום, כמות השומן המכסימלית המומלצת היא 67 גרם. כמות הכולסטרול המכסימלית היא 300 מיליגרם ליום.

• כ-50% מהשומן בבשר בקר מהווה השומן החד בלתי רווי שהוא סוג השומן שמספק שמן זית. לשומן חד בלתי רווי השפעה חיובית על בריאות הלב.

• כאשר קונים בשר בקר טרי, ניתן לבחור נתחים רזים במיוחד ובמקרה הצורך להרחיק שומן נראה לעין לפני הבישול. נתחים רזים הם: כתף, פילה, פילה מדומה, צוואר, מותן, כנף העוקץ. עדיף להשתמש בשיטות בישול שאינן דורשות שימוש מוגבר בשומן: צלייה, אידוי ובישול.

למידע נוסף ומתכונים - לחצו כאן

"מחיר העגבנייה יכול להביא לאינפלציה במשק" כך אמרה הערב (ב') יושבת ראש ועדת הפנים, חה"כ מירי רגב מסיעת הליכוד ביתנו, שכינסה במשכן הכנסת כנס חירום נגד כוונת משרד האוצר להטיל מע"מ על פירות וירקות. לכנס הוזמנו מנכ"ל מועצת הצמחים, יו"ר התאחדות חקלאי ישראל, מזכיר ארגון מגדלי הפירות, נשיא איגוד הסיטונאים, יו"ר ועדת סיטונאי שוק הכרמל ושוק מחנה יהודה ואחרים.

לטענת המשתתפים, תכניתו של שר האוצר יאיר לפיד להטיל מע"מ על פירות וירקות, מהווה פגיעה אנושה במשפחות מהמעמד הנמוך ופגיעה קשה ביותר במעמד הביניים הישראלי.

מטה המאבק טוען עוד כי הטלת מע"מ פירושה ייקור בסך 18% אחוז של הפירות והירקות, המהווים למעלה מ-20% מסל המזון של מעמד הביניים. ''השר לפיד מוכיח בצעד זה, כי במקום למצוא פתרונות יצירתיים ורציניים לצמצום הגרעון הוא מחפש את הכסף על העצים ובשדות''. 
  
  "להשאיר את המע"מ מחוץ לסלט'' זוהי סיסמת המאבק של רגב, שהצליחה בתחילת הקדנציה הקודמת בכנסת, להביא את נתניהו לבטל את הפטור, אחרי אישורו בממשלה.  לנוכח הפרסומים על הכוונה להטיל את המס שוב, אמרה הערב רגב: "אנחנו עוד לא מעלים להבות אלא מקימים ועד פעולה ובונים תכנית עבודה''. היא הוסיפה כי בכוונתה לקיים עם שר האוצר לפיד פגישה שתהיה פגישה גורלית, ולשמוע מפיו את עמדתו בעניין. אם יגיד שאין אמת בפרסומים, היא תפרק את מטה הפעולה. ואם לא - "הוא עוד ישמע ממני". כך אמרה

» רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו אלינו לפייסבוק

רגב ציינה עוד כי היא מקבלת משר החקלאות יאיר שמיר רוח גבית, לאחר פגישה שהיתה לה איתו. "השר צריך להוביל את המאבק שנועד להבטיח כי אזרחי ישראל יאכלו אוכל בריא", אמרה למשתתפי הכנס.

צבי אלון ממועצת הצמחים אמר כי אין היגיון לייקר לצרכן את הירקות והפירות, וכי זו תהיה טעות תזונתית ובריאותית אם במקום עגבנייה הילדים יאכלו במבה. אילן אשל מנכ''ל ארגון מגדלי הפירות ציין כי המאבק הציבורי צריך להתמקד בהורדת פערי התיווך הגבוהים של הסיטונאים ורשתות השיווק שמהווים את ליבת ההתייקרות.   "אנחנו עוברים זמנים קשים שמוחקים לנו את הרווחים. במיוחד עם מה שהרשתות מוכנות לשלם על הסחורה שלנו. הרשתות נוהגות בנו כעבדים. הממשלה צריכה להחליט על רגולציה לפיקוח על מחירי הרשתות שלא יתנהגו איתנו כמו חזירים".

רגב הודיעה כי במטה הפעולה שלה ישתתפו בעיקר האנשים מהשטח, וכי ההכנות נועדו למנוע מראש את הגזירה. תוספת המע"מ למחירי הירקות והפירות מסוכנת לדבריה, כי היא תגרור גל של התייקרויות מעל ומעבר לשיעור המס שעלולות לצאת משליטה.

220 נציגי קיבוצים השתתפו היום (ה') בכנס שארגנה התנועה הקיבוצית בנושא משק החלב, עליית המחירים והאיום מצד ממשלת ישראל על פתיחת השוק לייבוא מתחרה מחו"ל. הנושא המרכזי בכינוס הקיבוצים היה החלטת בג"צ 979 (זכויות חברי קיבוץ ומושב בחלקת המגורים).

בפתיחת הכינוס אמר מזכיר התנועה הקיבוצית, זאב (ולוולה) שור: "אנחנו מתנגדים בצורה נחרצת לייבוא חלב לישראל. כוונת ראש הממשלה להתיר ייבוא חלב ומוצריו מחו"ל היא הכרזה מלחמה על ההתיישבות הכפרית. לא יצרני החלב הביאו לעליית מחירי מוצרי החלב בישראל. המתקפה הציבורית של פוליטיקאים על החקלאים היא תפיסת טרמפ וניסיון למצוא שעיר לעזאזל בעקבות מחאת הצרכנים. ניאבק במהלך בכל האמצעים החוקיים העומדים לרשותנו".

שור הוסיף כי עבור הקיבוצים ייצור החלב היא פרנסה מכובדת ומפרנסת. עבור המדינה - ייצור חלב טרי ומשק חלב מקומי משגשג היא אינטרס לאומי. ייבוא חלב מחו''ל משמעו פגיעה בפרנסתן של אלפי משפחות הפריפריה.

שור קרא לשר התמ"ת שלום שמחון, ולכל הגורמים המעורבים - יצרנים, רשתות השיווק, מחלבות, תעשיינים וממשלה - לגבש מנגנון שיביא להורדת מחיר המוצרים לצרכן, תוך שמירה על משק החלב.

שור סיים את דבריו בדברי תודה לשרים שמחון ונוקד, למנכ"ל התאחדות מגדלי הבקר יעקב בכר, ולראש מועצת החלב שייקה דרורי, על המאבק למען משק החלב.

בישראל 969 רפתות. מתוכן 182 רפתות גדולות של קיבוצים.

בבדיקות שקיים האגף ללחימה במזיקים במשרד להגנת הסביבה בחודשים האחרונים נמצאה נמלת האש הקטנה במספר משתלות. ברחבי הארץ

המשרד להגנת הסביבה פנה למשתלות על מנת שתנקוטנה באמצעים הדרושים להדברת המזיק. למרות פעולות שביצעו המשתלות כאמור המזיק לא הודבר עד לרמה הדרושה ולפיכך עדיין קיים בחלקים מהמשתלות. כאשר נמצא כי משתלה נגועה וכי היא לא הצליחה במיגור המזיק בשטחה, פרסם המשרד את הדבר לצורך מניעת המשך הפצת המזיק בארץ.

לבקשת הציבור, להלן רשימה מרוכזת של המשתלות והתאריכים בהן נבדקו ונמצאו נגועות במזיק:

בית ירוק (רמת גן) - 1 ליוני 2010
יער (משמרת) - 20 ליוני
גרנות (פוריה) - 22 ליוני
צביאלי (מושבה כנרת) - 22 ליוני
מאירי (מושבה כנרת) - 22 ליוני
עין המפרץ (עין המפרץ) - 22 ליוני
רדואן (כפר כנא) - 29 ליולי
יגור (יגור) - 29 ליולי
שתיל (רמת השרון) - 30 ליולי
ברדי (הוד השרון) - 12 לאוגוסט

יצוין, כי בכוונת המשרד להמשיך ולעקוב אחר הימצאות המזיק במשתלות. במידה והמשתלות האמורות ימצאו נקיות מהמזיק בבדיקה החוזרת, יינתן אישור בכתב על כך למשתלה. כמו כן, ככלל, כל משתלה שנבדקה ונמצאה נקייה מהמזיק, יכולה לקבל על כך אישור בכתב מהמשרד.

בכוונת האגף ללחימה במזיקים להעלות בימים הקרובים לאתר המשרד את כל המידע הרלבנטי אודות המשתלות שנבדקו. מידע זה יתעדכן באופן שוטף.

נמלת האש הקטנה (Wasmannia auropunctata) היא מזיק פולש שהתגלה בישראל בשנת 2006. מקורה בדרום אמריקה והיא בין 100 המינים הפולשים הבעייתיים ביותר בעולם. נמלים קטנטנות אלה מתרבות מאוד, עקיצתן מכאיבה, הן פוגעות בחיות בית, בגידולי השדה ובמגוון הביולוגי בסביבה, ועלולות לגרום לנזק כלכלי כבד למדינה, לרשויות המקומיות ולגורמים פרטיים.

מיד עם גילוי נמלת האש הקטנה בארץ, החלו פעולות נמרצות לאיתור כל מוקדי הנגיעות ולהדברת הנמלה. המזיק נמצא עד היום ביותר מ - 85 ישובים רובם באזור השרון, גוש דן, דרום הכרמל, עמק יזרעאל וסובב כנרת.

השר להגנת הסביבה, גלעד ארדן, מסר כי נמלה זו מתפשטת בארץ בצורה פאסיבית במעבר עציצים, גזם, אדמה ומוצרי עץ נגועים ע"י האדם. מהמידע הנמצא בידנו עולה כי דרך ההפצה העיקרית של הנמלה הוא על ידי מעבר של עציצים נגועים ממשתלות נגועות. המפגע עלול להתפשט במהירות ליישובים רבים נוספים, וקיים הסיכון שהנמלה תתפשט לכל היישובים במדינה. ככל שתתבסס הנמלה בעוד ישובים אזי הסיכוי להגביל את תפוצתה יקטן מאוד. היווצרות מפגעים נרחבים כאלה תגרום נזקים כלכליים ובריאותיים גבוהים מאוד.

השר ארדן הוסיף, כי לאור אופי המפגעים המשרד להגנת הסביבה הנחה את המשתלות הנגועות לבצע הדברה מיידית, לחזור ולנטר את המשתלה לנוכחות נמלת האש הקטנה ולבצע פעולות הדברה חוזרות עד להצלחה מלאה.

ד"ר אורי שלום, מנהל אגף לחימה במזיקים במשרד להגנת הסביבה, אומר כי קיים חשש שמשתלות נגועות בנמלת האש הקטנה ימכרו עציצים נגועים והיקף המפגע יתפשט, וקורא לציבור לסייע במלחמה כנגד התפשטות הנמלה ולמיגורה.