הפורטל הישראלי לחקלאות טבע וסביבה

חקלאי הערבה נפרדו ממובלעת צופר שהוחזרה לממלכת ירדן


החקלאים ממושב צופר עזבו בשבוע שעבר את שטחי החקלאות אותם עיבדו במשך 39 שנה. השטחים הוחזרו לירדן, לאחר שזו הודיעה כי לא תאריך את הסכם החכירה שנחתם במסגרת הסכם השלום. חקלאי מצופר: ''מפעל חיינו ירד לטמיון. לצערי הממשלה עדיין לא העבירה אלינו את התקציב להקמת החממות בשטח ישראל''

מערכת הפורטל לחקלאות טבע וסביבה  04-05-2020



שער הגבול בין ישראל וירדן ננעל בפעם האחרונה, צילום: ארז גיבורי - הערבה התיכונה

תם עידן: בטקס עצוב נפרדו חקלאי הערבה ביום חמישי האחרון ממובלעת צופר שהוחזרה לשליטתה של ירדן, לאחר שחיילים נעלו את שער הגבול בפעם האחרונה. בשל המגבלות בתקופת משבר הקורונה, רק כ-50 מתושבי צופר, ובכירים במועצה האזורית ערבה תיכונה, הורשו להשתתף בטקס. הם הניפו דגלים והפריחו בלוני שלום לירדן.

» רוצים לקבל עדכונים נוספים ? הצטרפו אלינו לפייסבוק

מובלעת צופר הייתה בשליטת ישראל עד להסכם השלום בין ישראל לירדן, שנחתם באוקטובר 1994, במסגרתו הועברה המובלעת לריבונות ירדנית והוחכרה למדינת ישראל למשך 25 שנה, עד לשנת 2019.

המובלעת נמצאת בסמוך למושב צופר בערבה, ומכאן שמה. היא כללה 4,500 דונם, שמתוכם 1,500 דונמים מעובדים כשטח חקלאי, בו מצויים בתי רשת חקלאיים וחממות ובהם גידולים של חקלאים מהמושב. בפועל המובלעת הייתה שטח מפורז שאיפשר לחקלאים לשהות בו משעות הבוקר ועד רדת החשיכה ולעבד בו את הגידולים. חקלאי המושב עיבדו את השטחים במובלעת במשך 39 שנה, לפני ובמהלך תקופת ההחכרה.

באוקטובר 2018 הודיעה ירדן כי היא אינה מאריכה את סעיף החכירה של השטח על ידי ישראל הכלול במסגרת הסכם השלום עם ירדן, ובמלאת 25 שנה לחתימת ההסכם, על ישראל יהיה להעביר את שטח המובלעת לירדן. החכרת השטח לישראל הוארכה עד אפריל 2020, תוך הגבלות מסוימות על הכניסה, וביום חמישי האחרון הוחזרה המובלעת סופית לשליטה מלאה של ירדן.


מפריחים בלונים לעבר ירדן בטקס הפרידה ממובלעת צופר, צילום: ארז גיבורי - הערבה התיכונה

חקלאי מושב צופר בערבה התיכונה עבדו לאורך השבועות האחרונים בפירוק המבנים וציוד החממות ממובלעת צופר ופינויים לשטח ישראל. בנוסף לקושי שבפינוי מפעל חייהן של 30 משפחות חקלאי צופר, המדינה העבירה רק חלק מהתקציב שהובטח לחקלאים, אך לא העבירה את השלמת התקציב להקמת חממות חדשות, בסך של כ- 20 מיליון שקלים עבור קבלני החממות. החקלאים נותרו ללא מענה וללא פרנסה.

ראש מועצה אזורית הערבה התיכונה, ד"ר אייל בלום: "כואב מאוד לפנות אזור חקלאי שעובד לאורך שנים רבות, שהיה אמור להוות שיתוף פעולה בין ישראל לירדן ויישום של השלום ומפונה לצערנו הרב באופן חד-צדדי על ידי הירדנים. הממשלה סייעה לנו בקידום תקציב להכשרת שטח חלופי ואני פונה שוב בקריאה לראש הממשלה ומנכ"ל משרדו, להעביר בדחיפות את השלמת התקציב למעבר החקלאים. יש לזכור, כי המדינה היא ששלחה את החקלאים שלנו לעבד את שטח המובלעת בירדן כמשימה לאומית ביטחונית, בכדי להוות מגן פיזי בגבול בין ישראל לירדן. משפחות רבות נותרו כעת ללא פרנסה. המדינה חייבת להביא תקציבים נוספים ולא לנטוש את החקלאים שפונו משטח ירדן".

עוד מציין בלום כי בנוסף להפסדים גדולים שספגו החקלאים בישראל, עם התפשטות וירוס הקורונה, הסגר על שווקי הארץ והעולם וחוסר היכולת לשווק תוצרת חקלאית ופרחים, לא יוכלו החקלאים להתפרנס במידה ולא יועבר התקציב המובטח להקמת החממות בשטח החלופי.


טקס הפרידה ממובלעת צופר, צילום: ארז גיבורי - הערבה התיכונה

אמנון גמליאל, יו"ר ועד מושב צופר: "יום טעון ועצוב היום. כשהחל הסכם השלום, מובלעת צופר עברה לריבונות ירדנית. חששנו להמשיך בעיבוד הקרקע במובלעת, מסיבות ביטחוניות, אך בממשלה ראו את הפעילות כאינטרס לאומי. שר החוץ דאז שמעון פרס ז"ל הגיע לערבה לפגישה עם חקלאי צופר והגדיר את המשך הישארותנו שם כראש חץ וסמל לשלום. שנים רבות עמלו שני הצדדים לשמור על יחסים טובים והמובלעת הפכה לנכס ביטחוני חשוב לישראל. לצערנו לא נעשו מספיק מאמצים הן מהצד הירדני והן מהצד הישראלי ולא הצלחנו לשמור על המובלעת, אשר מעבר לסמל וגשר בין העמים, מהווה מקור פרנסה למשפחות תושבי צופר ועל הממשלה לפעול בכדי שנוכל להמשיך לעבוד כאן בחקלאות ולהתפרנס".

ארז גיבורי, חקלאי ממושב צופר: "מפעל חיינו ירד לטמיון, קשה לפנות ולהרוס במו ידינו שטח חקלאי שהשקענו בו כל כך הרבה שנים. חבל שהשיקולים הפוליטיים בירדן גברו ולצערי מפנים אותנו מהמובלעת על רקע זה. לצערי הממשלה עדיין לא העבירה אלינו את התקציב להקמת החממות כפי שהבטיחה ואני מקווה, כי העברת התקציב תעשה בזמן הקרוב, בכדי שיהיה לנו כושר התפרנסות. מדובר על 30 משפחות שנותרו ללא שטחי חקלאות, על גבול ירדן. אין זה מה בכך ואני קורא לראש הממשלה לסייע לנו בהקדם".

פורסם בחדשות


לראשונה: רפת ישראלית ממשלתית מודרנית בהודו - תכנית שיתוף פעולה - משרד החקלאות ישראל והודו

הפורטל הישראלי לחקלאות טבע וסביבה

לראשונה: רפת ישראלית ממשלתית מודרנית בהודו


רפת הדגמה ישראלית מודרנית תוקם במדינת הריאנה בהודו, שאחראית לשליש מסך ייצור החלב בהודו כולה. מנהל המרכז לשיתוף חקלאי בינלאומי במשרד החקלאות: ''ההסכם החדש משקף את גודלה וחוזקה של הטכנולוגיה הישראלית בעולם בענפי החקלאות השונים''.

מערכת הפורטל לחקלאות טבע וסביבה  31-10-2017



ביקור המשלחת מהודו בישראל, צילום: סינדקו - משרד החקלאות

ישראל היא אבן שואבת בכל הקשור לחקלאות ונחשבת בכל העולם למעצמה בתחום, עובדה המסייעת לה להגדיל את קשרי המסחר ולשפר את היחסים הדיפלומטיים עם מדינות רבות.

» רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו אלינו לפייסבוק

משרד החקלאות הודיע היום, כי הוא מקדם בתקופה האחרונה הקמת 'רפת הדגמה' ישראלית מודרנית במדינת הריאנה שבהודו, במסגרת הסכם שיתוף הפעולה עם משרד החוץ להקמת 39 מרכזי מצוינות בהודו כולה, בתמיכה מקצועית של משרד החקלאות הישראלי.

פוטנציאל השוק במדינת הריאנה גדול במיוחד כיוון שהיא אחראית לשליש מסך ייצור החלב בהודו כולה.

הודות ליחסים החמים שרקם משרד החקלאות עם ממשלת הריאנה, ההודים שוקלים בחיוב הקמת רפתות מודרניות נוספות בכל רחבי המדינה, באמצעות חברות ישראליות בלבד.

לאחרונה ביקרה בישראל משלחת ממדינת הריאנה בראשות שר החקלאות ובכירים במשרדו. במהלך הביקור נידון מתווה התכנית להקמת רפת ההדגמה במימון הודי. על פי הסיכום, בתחילת הפרויקט תוקם הרפת עם דרכי גישה נוחות ומתקנים לטיפול בפסולת.

בשלב הראשון הרפת תכיל כ- 100 פרות חולבות, עגלים ויונקים. בשלב השני של הפרויקט תוגדל הרפת לכ- 200 פרות חולבות, ותיבנה מיני מחלבה ליצור חלב מפוסטר, יוגורט, גבינות ועוד.

לצד הרפת, תכשיר ישראל גם שטח לגידול מספוא, ותקים מרכז מזון שיספק את מזון הפרות. משרד החקלאות פועל לאפשר למרכז המזון להתרחב בהמשך ולספק מזון לכלל הרפתות שיוקמו במדינה.

יעקב פולג, מנהל המרכז לשיתוף חקלאי בינלאומי במשרד החקלאות: "ההסכם החדש מול ממשלת ריאנה משקף את גודלה וחוזקה של הטכנולוגיה הישראלית בעולם בענפי החקלאות השונים. אני בטוח שרפת ראשונה זו תביא להידוק היחסים עם המדינה ולייצוא תעשיה ישראלית כחול-לבן להודו".

בחודש אפריל בשנה שעברה, נחנך מרכז המצוינות והמחקר החקלאי הגדול ביותר בהודו במדינת הריאנה, במעמד שר החקלאות אורי אריאל ושר החקלאות ההודי רדה מוהן סינג. המרכז מתמחה בהדרכה ופיתוח טכנולוגי לגידולי פירות, והשבחת היבולים.

פסל מרשים של איל נחשף בגן לאומי קיסריה - חפירות ארכאולוגיות - רשות העתיקות - גן לאומי קיסריה

הפורטל הישראלי לחקלאות טבע וסביבה

פסל מרשים של איל נחשף בגן לאומי קיסריה


בנצרות העתיקה לא נהגו לתאר את ישו כאדם, ובמקום זאת השתמשו בסמלים, אשר האיל הוא אחד מהם. פסל השיש המרשים התגלה בחפירות ארכיאולוגיות בנמל קיסריה וככל הנראה היה חלק מעיטור כנסייה ביזנטית מהמאה ה-6-7

מערכת הפורטל לחקלאות טבע וסביבה  24-12-2015



פסל האיל בגן לאומי קיסריה. צילום: ורד שריג - נמל קיסריה

ערב חג המולד: פסל שיש מרשים של אייל נחשף הבוקר (ה') בחפירה ארכיאולוגית של רשות העתיקות בנמל קיסריה, בקרבת מבנה כנסיה עתיק מהתקופה הביזנטית.

» רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו אלינו לפייסבוק

באמנות הנוצרית מופיע האיל כשהוא נישא על כתפי הרועה הטוב - ישו, המתואר כרועה הדואג לצאנו, ולעיתים ניצב לימינו או לשמאלו. האילים מייצגים בנצרות את המאמינים, או את ישו עצמו, שייסוריו ומותו נועדו, לפי האמונה, לכפר על החטא הקדמון. מקור הדימוי מופיע בספר יוחנן. באמנות הרומית הופיע האיל לצד אלי המיתולוגיה היוונית הרמס או מרקוריוס, או כייצוג של האל אמון מהמיתולוגיה המצרית.

ד"ר פטר גנדלמן ומוחמד חאטר, מנהלי החפירה מטעם רשות העתיקות, "קיסריה לא מפסיקה להפתיע, והנה היום, התגלה הפסל המדהים הזה. בנצרות העתיקה לא נהגו לתאר את ישו כאדם. במקום זאת, השתמשו בסמלים, אשר האיל הוא אחד מהם. במקרה או שלא במקרה, נחשף הפסל בדיוק בערב חג המולד. יתכן שהפסל שמצאנו היה חלק מעיטור כנסייה ביזנטית מהמאה ה-6-7 בקיסריה, אבל יתכן גם שהוא קדום יותר, מהתקופה הרומית, ושולב במבנה הכנסיה בשימוש משני".

החפירה בגן הלאומי בקיסריה מתנהלת ע''י רשות העתיקות, ביוזמת החברה לפיתוח קיסריה וקרן רוטשילד.

דרישה להתערבות ממשלתית: מחיר הפירות הולך ומאמיר - פערי תיווך בפירות וירקות

הפורטל הישראלי לחקלאות טבע וסביבה

דרישה להתערבות ממשלתית: מחיר הפירות הולך ומאמיר


הפירות בישראל מתייקרים בשנים האחרונות בהתמדה. לטענת החקלאים, הגורם המרכזי לכך הוא פער תיווך של מאות אחוזים בין הסחורה שהם מוכרים לזו שנמכרת ללקוחות ברשתות הגדולות. על רקע זה גוברת הדרישה להתערבות ממשלתית שתסייע בריסון המחירים

לי אברמוביץ' - חדשות 2  01-05-2014



תערוכת פרש אגרו משוב: חגיגה של זנים ופיתוחים חדשים בחקלאות - גני התערוכה בתל אביב

הפורטל הישראלי לחקלאות טבע וסביבה

תערוכת פרש אגרו משוב: חגיגה של זנים ופיתוחים חדשים בחקלאות


לראשונה יוצגו בתערוכה זן האבטיח החדש של זרעים גדרה המהווה את יריית הפתיחה לסל זני האבטיח העתידיים של החברה, פלפל אנג'לו עטור הפרסים שהוא ללא גרעינים, ועגבניות המוזה בעלות גוון אדום עז וחיי מדף ארוכים. בתערוכה תוכלו גם לפגוש את מיטב טכנולוגיות ההייטק החדשות בתחום החקלאות ועוד. תערוכת אגרו משוב תתקיים בחודש יוני בגני התערוכה

מערכת הפורטל לחקלאות טבע וסביבה  29-04-2013


חברת "זרעים גדרה" מבית Syngenta המספקת פתרונות כוללים עבור החקלאים, תציג מגוון מוצרים חדשים בתערוכת 'פרש אגרומשוב 2013' שתתקיים בחודש יוני בגני התערוכה בתל אביב.

בגזרת הדלועים תוכלו להתרשם לראשונה מזן האבטיח החדש ללא זרעים Fascination המסמל את יריית הפתיחה לסל זני האבטיח העתידיים שזרעים גדרה עומדת להציג. מוצר זה והבאים אחריו הינם בעלי מאפיינים ייחודיים, כולל עמידות למחלות וחיי מדף ארוכים. 

בגזרת העגבניות תוצג עגבניית ה-Mose המהווה מוצר משלים לעגבניית Ikram המוכרת. מדובר בעגבנית אשכול בעלת גוון אדום עז וחיי מדף ארוכים.

בגזרת הפלפל יוצג זן ייחודי ועטור פרסים בשם Angello, פלפל ראשון מסוגו בעולם ללא גרעינים, קטן ומתוק. האנג'לו שפותח ע''י זרעים גדרה משווק ומופץ בארץ על ידי חברת 'ענבי טלי'.  לדברי מנהל שוק ישראל בחברה אמיר פרכטמן, זרעים גדרה מקדמת בארץ פתרונות כוללים עבור החקלאי ומספקת זרעים בעלי גנטיקה מתקדמת ועמידויות לפגעים, ומוצרי הגנת הצומח המצטיינים ביעילות גבוהה ובטיחות מירבית למשתמש.

"מחלבת גדות הירדן" המתמחה בגבינות קלאסיות אירופאיות מחלב בקר ועיזים, תציג בתערוכה גבינות בוטיק חדשות ושפע של גבינות קשות בעישון טבעי בעזרת נסורת עצים קשים ועלי עצים גליליים. כמו גם גבינות קממבר המשווקות בקופסת עץ בלזה השומרת על הגבינה, מאפשרת לעובש להמשיך ולהתפתח לצד חסימת תאורת המקרר המזיקה לעובש. כל גבינות המחלבה מיוצרות בתהליכים מסורתיים ובעבודת יד מחלב מלא וטבעי, ללא חומרים משמרים ותוספות מלאכותיות.

מחלבת גדות הירדן נוסדה לפני 25 שנים בקיבוץ גדות על ידי חברת הקיבוץ, ידידה כהן - אחות בפנסיה שנהגה להכין גבינות מחלב הבקר מרפת הקיבוץ. לאחר שהתמחתה בהכנת גבינות קלאסיות, החליטה להפיץ את הבשורה, ועד מהרה הפכה המחלבה של קיבוץ גדות לשם דבר בהכנת גבינות קלאסיות אירופאיות מחלב בקר. בשנים האחרונות הרחיבה המחלבה את פעילותה ומציגה גם גבינות איכות ובריאות מחלב עיזים. כיום ניתן למצוא את מוצרי מחלבת גדות הירדן במרכולים רבים ברחבי הארץ. כשר בהשגחת הרבנות.

חברת BZ-COM LTD תחשוף במסגרת התערוכה פתרון חדשני עם כ-30 סוגים שונים של סנסורים אלחוטיים (דוגמת לחות בחממה, טמפ' חריגה במחסן וכד') המשדרים בתקשורת אלחוטית נתונים לאינטרנט, ומאפשרים לבעל השדה להתעדכן בזמן אמת בנתונים דרך כל מחשב, טבלט או סלולר בארץ ובעולם. מדובר בסנסורים אלחוטים מרחוק שבודקים פרמטרים משתנים, ומאפשרים קבלת התראות על חריגות ב-sms ודואר אלקטרוני לכמות בלתי מוגבלת של משתמשים. הנכם מוזמנים להגיע לביתן מס 47 של החברה ולהתרשם מהטכנולוגיה המתקדמת.

חברת BZ-COM LTD הוקמה בשנת 2003 ע"י עמיר בן-זאב, ומתמחה בייצוג והפצת מוצרים בתחום המחשוב, הבקרה, תקשורת נתונים, אלחוטית, חומרה וממשקי משתמש. החברה שמה דגש על מתן פתרונות מקצועיים הכוללים מוצרים מספקים מובילים בעולם תוך תמיכה טכנית וסיוע בהגדרת המוצרים, בדיקת התאמתם ופתרונות לוגיסטיים במהלך הפרויקטים. לקוחות החברה מגיעים מתחומים כגון תחומי התעשייה, הציוד הרפואי, תשתיות, חקלאות ועוד.

» רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו אלינו לפייסבוק

תערוכת 2013 Fresh AgroMashov יוצאת לדרך ביוזמת קבוצת "משוב" - העומדת גם מאחורי תערוכת "קלינטק" ומגזין משוב לחקלאות. התערוכה תתקיים בין התאריכים 12-11 ביוני 2013 בגני התערוכה תל אביב, וצפויה לארח מעל 20,000 מבקרים, ביניהם משלחות של ארגונים, משקיעים ושחקנים מרכזיים בתחום החקלאות מרחבי העולם. התערוכה הינה היחידה בישראל המפגישה בין מגדלי תוצרת חקלאית טרייה לבין קניינים, סיטונאים ומשווקים מהארץ ומחו"ל. השנה תתקיים בתערוכה גם "ועידת ישראל לחקלאות ה-3" שתדון בסוגיות עקרוניות וערכיות הנוגעות לתרומת החקלאות והחקלאים בישראל לחברה, לכלכלה, לביטחון ולאספקת המזון הסדירה.


בין התאריכים 11-12.6.2013 בגני התערוכה ת"א
שעות פעילות: יום ג': 18:00-10:00; יום ד': 18:00-10:00
לפרטים נוספים: טל': 08.6273838, אתר התערוכה: www.agro.mashovgroup.net

מכת יתושים חסרת תקדים בכנרת - חשש להעברת קדחת הנילוס בעמק הירדן

הפורטל הישראלי לחקלאות טבע וסביבה

מכת יתושים חסרת תקדים בכנרת


התושבים סביב האגם לא מצליחים לישון בלילה. עם עליית המפלס, הצמחייה מהווה מקור משיכה ליתושים רבים. אם לא יינקטו הפעולות הדרושות במהירות, היתושים עלולים להעביר את מחלת קדחת הנילוס

עדי חשמונאי, nrg מעריב  15-5-2012


בתקופה האחרונה מתקשים תושבי הקיבוצים הסובבים את הכנרת להירדם בלילה, זאת בשל כמות היתשים שהגיעו לאזור. התושבים לא זוכרים כמות כזו של יתושים על שפת האגם. הרשויות נערכות למבצע הדברה, חסר תקדים בגודלו.

לאחר שהצפת הצמחייה והירקבותה בחופי כנרת גרמה לסירחון באזור, מתברר כי הביאה עימה גם מכת יתושים חסרת תקדים. על פי ההערכות של המשרד להגנת הסביבה כ-80% מהחופים נגועים. החשש: היתושים יעבירו את מחלת קדחת הנילוס. אמש (ב') כבר קיבלו תושבים בקיבוצי עמק הירדן מכתב מהמועצה האזורית המדווח להם על החשש שהיתושים הללו עלולים להעביר את קדחת הנילוס.

הושק 'בול המאה' לציון 100 שנות קיבוץ - בול חדש התנועה הקיבוצית - קיבוץ דגניה

הפורטל הישראלי לחקלאות טבע וסביבה

הושק 'בול המאה' לציון 100 שנות קיבוץ


הבול הושק הבוקר (א') על ידי חברת דואר ישראל והתנועה הקיבוצית. זאב (ולוולה) שור אמר בטקס החגיגי: ''בשנת המאה להקמת הקיבוץ הראשון- דגניה, ראינו חשיבות בהוצאת בול חגיגי, כהכרה ממלכתית בחשיבותם של הקיבוצים להקמת מדינת ישראל ולביסוסה.''

מערכת פורטל החקלאות  29-8-2010


"בול המאה" לציון מאה שנות קיבוץ, בעיצובו של רונן גולדברג, הושק הבוקר (א') בבית התנועה הקיבוצית בתל-אביב, במהלך ישיבת מזכירות התנועה. הוצאת הבול היא ביוזמת מטה התנועה, ומימושה על ידי השרות הבולאי בחברת הדואר.

בטקס חגיגי בו נחשף הבול, אמר מזכיר התנועה הקיבוצית, זאב (ולוולה) שור: "בשנת המאה להקמת הקיבוץ הראשון- דגניה, ראינו חשיבות בהוצאת בול חגיגי, כהכרה ממלכתית בחשיבותם של הקיבוצים להקמת מדינת ישראל ולביסוסה.

מנכ"ל חברת דואר ישראל, אבי הוכמן, אמר: "אנו גאים להצדיע לתנועה הקיבוצית על מפעל אדיר למען העם והמדינה. הקיבוץ תופעה ייחודית בארץ ובעולם, והוא מהווה קריאת כיוון ערכית עבור כולנו. מפעל הקיבוץ הוא לאין- קץ, הוא דבר חי ונושם, ולא סמל שאבד עליו הקלח.

שוויו של הבול אשר שווק לכל סניפי דואר ישראל ברחבי הארץ הינו 2.5 שקלים. בציור נראים דגל ישראל, תפוז ושיבולים כסמליה של החקלאות המזוהה עם הקיבוצים, גלגל תנופה כמסמל את התעשייה שהתפתחה מאוד בשני העשורים האחרונים בקיבוצים, מגדל מים ושמירה כסמל לימי ראשית הקיבוץ, ושניים עשר מייסדי קיבוץ דגניה - הקיבוץ הראשון - בחוות אום ג'וני.