מעוניינים בעבודה בחקלאות ? לחצו כאן

מצילום: AgriSupportOnline

במסגרת בדיקות שגרתיות שמבצע משרד החקלאות, התגלה חיידק סלמונלה מזן טיפימוריום במדגרייה המספקת אפרוחים למשקי בשר העוף (פטם).   השירותים הווטרינרים של המשרד מבצעים כעת בדיקות בלולי פטם אשר קיבלו אפרוחים מהמדגריה בה נמצא החיידק, לאחר שהוכנסו להסגר.

» רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו אלינו לפייסבוק

ממשרד החקלאות נמסר, כי האפרוחים בתחילת תקופת הגידול, וטרם שווקו למשחטות. אם יאובחנו לולי פטם אלה כנגועים בחיידק, יותר למגדלים ולמשחטות, כמקובל במדינות האיחוד האירופי וארה"ב, לשווק את בשר העוף רק לאחר טיפול תרמי או המתת הלהקה בלול, תחת פיקוח הדוק של המשרד. ''שני אופני הטיפול מבטיחים מעבר לכל ספק שהחיידק לא יגיע לנקודות המכירה ולא יסכן את הצרכן'' אומרים במשרד.

מפקחי משרד החקלאות ופיתוח הכפר מנטרים באופן קבוע ושוטף את משקי העופות בישראל, בכדי לוודא, בין השאר, שסלמונלה מזנים מסוימים, כגון אנטריטידיס וטיפימוריום, לא יגיעו לצרכן. לדברי ד"ר שמעון פרק, רופא וטרינר ראשי לבריאות העוף בשירותים הווטרינריים במשרד החקלאות: "המשרד נוקט בפעולות יזומות ונמרצות בכדי למנוע סכנה לבריאות הציבור ולוודא שהחיידק המסוכן לא יגיע לציבור. איתור הסלמונלה בשלב כל כך מוקדם התאפשר הודות לניטור היזום כחלק מפעולות המניעה של המשרד. חשוב להדגיש כי בישול מוצרים מן החי כראוי משמיד את חיידקי הסלמונלה, ויש להמשיך ולפעול בעניין זה על פי הנחיות משרד הבריאות, הן בצריכת המוצרים והן באופן הטיפול בהם".

רפת תיירותית ביבניאל. צילום: מועצת החלב

בסוף 2013 אושרה ברשות מקרקעי ישראל החלטה המאפשרת למושבניקים להקים בנחלתם מבנה לפעילות שאינה בהכרח חקלאית (פל"ח). מדובר במבנים המשמשים פעילויות שהן תומכות חקלאות, כגון חוות רכיבה טיפולית, בית בד, או אפילו מרכז לפעילות תיירותית, מתוך מטרה להגדיל את יעילות השימוש בקרקע ולפתוח את המשק לתיירות כפרית מבורכת.

» רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו אלינו לפייסבוק

מגמה זו, הצוברת תאוצה במרבית המדינות המפותחות והופכת את המרחב הכפרי למגוון יותר ורב-תפקודי, משקפת את השינוי באופי החקלאות, בתעסוקה ובהכנסה של תושבי הכפר. מרבית היוזמות קטנות יחסית, הן במספר העובדים והן בשטחן, אך תרומתן לפיתוח המקומי והאזורי ולחוסן הקהילתי היא משמעותית ביותר.

הטבות של אזורי עדיפות לאומית

ההחלטה מכירה בשלושה סוגי מבנים, שישמשו כנלווים לחקלאות או כשלב בתהליך העיבוד של התוצרת החקלאית. הסוג הראשון הוא מבנים לגידול בעלי חיים שלא למטרת מאכל, כגון חוות רכיבה טיפולית, שירותי טיפול ואחסנת בעלי חיים וכו'. הסוג השני הוא מבנים לעיבוד ראשוני של התוצרת, כגון בית בד, יקב, מגבנה, בתי מלאכה לייצור קוסמטיקה מצמחי תבלין וכו'. הסוג השלישי הוא מבנים לפעילות תיירותית וחינוכית, השואבים מהמורשת החקלאית וההתיישבותית של המושב.

אכן, מבנים כאלה כבר פועלים במושבים ברחבי הארץ, אולם החידוש העיקרי בהחלטה הוא האישור שניתן לבעל הנחלה למקם את המבנה בכל חלקה א', שהיא כל השטח הרציף שנמצא מאחורי בית המגורים ולא רק בשטח המגורים, כפי שהיה עד כה. בין היתר מדובר גם על הקמת חנות לממכר התוצרת החקלאית של בעל הנחלה. בכך יתאפשר לרבים להגדיל את הפעילות המכניסה שלהם ללא מגבלת מקום. השימוש במבנים, אגב, לא ניתן להעברה או להשכרה.

הקמת המבנה אינה מצריכה שינוי יעוד של הקרקע הלא חקלאית: חלקו ייחשב כשטח חקלאי וחלקו ייחשב כפעילות לא-חקלאית. בכך תיחסכנה לבעל הנחלה העלויות הכבדות והבירוקרטיה הרבה שהיו מנת חלקו עד עתה בהקמתם של מבנים תומכי חקלאות. שטח המבנה לתעסוקה לא-חקלאית לא יעלה על 500 מ"ר ועל מנת להסדירו מבחינה קניינית יהיה על המושבניק לשלם רק על השטח שמוגדר כלא-חקלאי. על תשלומים אלו יחולו הנחות אזורי עדיפות לאומית.

לא מתפרנסים מחקלאות

הסיבות להחלטה טמונות בקושי המתגבר בשנים האחרונות להתפרנס אך ורק מהנחלה החקלאית, מה שהציף את הצורך בפעילויות כלכליות משלימות, בעלות צביון תומך חקלאות או תלוי חקלאות, שיאפשרו לבעלי הנחלות להתפרנס בכבוד. ההחלטה גם נותנת מענה לבעלי הנחלות שהקימו פעילויות כאלה במשקם ונותרו ללא מסלול המסדיר את מצבם.

חשוב לציין, ששימושים אלה אינם נחשבים לפעילות לא-חקלאית תעשייתית, ועל כן אינם מצריכים שינוי יעוד של הקרקע הלא חקלאית. חלקם אף מהווים שלב בתהליך העיבוד של התוצרת החקלאית.

בעלי נחלות, המעוניינים להקים שימושים תומכי חקלאות בנחלתם, יכולים לפנות לרשות מקרקעי ישראל ולבדוק אילו אישורים עליהם להגיש ובאילו תנאי עליהם לעמוד על מנת ממש את זכותם להקמת מבנה. יש לקחת בחשבון תשלום דמי חכירה מהוונים או דמי שימוש בעבור המבנים, בהתאם להוראות ההחלטה. אם ברצונכם לדעת עוד, לחצו כאן לקריאת ההחלטה המלאה.

צילום: מיכל הרדוף

הכותב - עו"ד עמית יפרח יו"ר אגף קרקעות ואגו"ש, תנועת המושבים

מחר (ג') תקיים הוועדה לביקורת המדינה ישיבת מעקב בנושא חוות דעת מבקר המדינה בעניין הפיקוח על מחירי המזון ומוצרי חלב. לקראת הדיון, ביצעה המועצה לצרכנות בדיקה לגבי העלויות לצרכנים כתוצאה מהסרת הפיקוח על מחירי הקוטג'.

מהתחקיר עולה כי מחיר הקוטג' התייקר ב-30%-40%, זאת לעומת מוצרים שנשארו בפיקוח והתייקרו ב-10% בלבד. כתוצאה מכך מימן הציבור מכיסו את תוספת עלות הקוטג' ב-760 מיליון ₪, בין השנים 2008 עד 2011.

המועצה לצרכנות יוצאת בקריאה להחזיר מידית לפיקוח את מחיריהם של מוצרי החלב שהפיקוח הוסר מהם; לקבוע סל מוצרי עוגן בפיקוח, כדי לייצר "אפקט עוגן" 'שיוזיל את מחיריהם של מוצרים שאינם בסל לציבור הרחב וכדי להגן על אוכלוסיות מוחלשות.

קביעת סל "מוצרי עוגן", שיכלול מוצרים בסיסיים מקטגוריות שונות שמחיריהם יהיו מפוקחים, תאפשר לצרכנים לרכוש מוצרים במחיר סביר, ובנוסף תצמצם התייקרויות מחירים בשאר המוצרים באותה הקטגוריה, שכן לרשות הצרכנים, תעמוד תמיד חלופה זולה. מנתוני הלמ"ס עולה כי מחיר הקוטג' עלה מ- 5.06 ₪ (ב- 1 בינואר 2007), ל- 7 ₪ ( ב-1 בינואר 2011).

דו"ח מבקר המדינה (משנת 2012) קובע כי" יחידת הפיקוח וועדת המחירים אינן מתחשבות בציבור הצרכנים. תלונות צרכנים על מחירים לא מוצדקים לכאורה של מוצרי מזון שאינם בפיקוח אינן מרוכזות או נרשמות במאגר מידע כלשהו ואינן מובאות בחשבון בהליך קבלת ההחלטות בנוגע להחלת פיקוח;ועדת המחירים אינה בוחנת מהן עמדותיו של ציבור הצרכנים, שהוא המושפע העיקרי מהפיקוח על מוצרי המזון, ואינה מביאה בחשבון את השפעת השינוי במחיר, ההחלה או ההסרה של הפיקוח על מחיר המוצר או השינוי ברמת הפיקוח עליו על רווחת הצרכנים בהליך קבלת ההחלטות."

» רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו אלינו לפייסבוק

עו"ד אהוד פלג, מנכ"ל המועצה לצרכנות : "המועצה לצרכנות דורשת לבצע מיידית מספר צעדים שיורידו מחירים בטווח הקצר, לפחות עד למועד אשר הצעדים המתוכננים ארוכי הטווח יורגשו במבחן המדף. החלטות אומללות שהתקבלו בהליכים בלתי תקינים, הן שגרמו לעליית מחירים דרמטית של המוצרים שהוסרו מפיקוח. אם לא ינקטו הצעדים המיידיים כדרישת המועצה לצרכנות ולא יאומץ דו"ח מבקר המדינה, ימשיך הציבור לשלם מכיסו מיליוני שקלים".

עפ"י המתווה המוצע ע"י המועצה, בסל מוצרי העוגן בפיקוח, יכלל מוצר אחד מכל קטגוריית מזון בסיסית בענפים בהם אין תחרות אמיתית, כדי להבטיח לפחות סל מזון בסיסי בר השגה לאוכלוסיה הרחבה, בדגש על אוכלוסיות מוחלשות, וכדי לייצר "אפקט עוגן" שיקטין את עלויות מחיריהם של מוצרים מאותן קטגוריות שאינם מצויים בסל.

כמו כן, קוראת המועצה לצרכנות לעגן ולפרסם בחוק הפיקוח על המחירים את הכללים והשיקולים באשר להטלת פיקוח מחירים על מוצר או להסרתו , והכללת נציג המועצה לצרכנות בוועדת המחירים, על מנת שיוכל לוודא שההיבטים של רווחת הצרכנים יילקחו בחשבון.

בדיון מחר בכנסת יתקיים בהשתתפות סגן שר האוצר ח"כ מיקי לוי, משרד מבקר המדינה, משרד החקלאות, משרד הכלכלה, משרד האוצר, רשות ההגבלים העסקיים, משרד הרווחה והשירותים החברתיים, משרד הבריאות, המועצה הישראלית לצרכנות, רשות ההסתדרות לצרכנות ועוד.

משלחת רשמית מקזחסטן הגיעה לישראל לרגל תערוכת ארגיטך 2012 – התערוכה הבינלאומית לתחום הטכנולוגיות והפיתוחים החקלאיים. במסגרת ביקורה, יתקיים דיון בקבוצת עבודה משותפת בנושא מים (ישראל-קזחסטן) וייחתם הסכם לשיתוף פעולה בין המדינות, בתחום המים.

קבוצת העבודה המשותפת, תדון בין השאר בנושאים הנוגעים לשימוש יעיל במים בתחום החקלאות, הצלת בארות שזוהמו להשקיה ושתייה, הולכת מים למרחקים ארוכים, פתרונות להגדלת השטחים המעובדים, אלטרנטיבות מתקדמות להולכת מים ושימוש מושכל בשפכים מטופלים לחקלאות.

הצדדים יחתמו על ה MOU, המהווה הצהרה משותפת על שיתוף פעולה בתחום המים. על ההסכם, יחתמו עודד דיסטל, מנהל תכנית המים והאנרגיה הממשלתית – "ניוטק" במשרד התמ"ת ומר אבישייב אסלאם, נציב המים הראשי של קזחסטאן, אשר יחתום מצד הקזחים.

עודד דיסטל, מנהל תכנית המים והאנרגיה הממשלתית "ניוטק" במשרד התמ"ת: "מטרת ההסכם לשיתוף פעולה, היא להביא לפתיחת השוק הקזאחי עבור חברות ישראליות, שתוכלנה להגדיל את ריווחיהן ולפרוץ לשווקים חדשים באזור, הצמאים לידע והיכולת הטכנולוגית הישראלית בתחומיי המים והאנרגיה. בתמורה, תחלוק ישראל את הניסיון והידע הנצבר בתחום המים ותסייע בקידום פרויקטים לאומיים בקזחסטאן. מדובר בשיתוף פעולה כולל ומקיף הנוגע בסוגיות הנוגעות לשינויי חקיקה, מבנים, הגדלת סמכויות, תמחור, יישום מודלים כלכליים, השקת תכניות לחיזוק המודעות והגברת החינוך בתחומים אלו וכמובן - הכי חשוב - קידום טכנולוגיה ומוצרים כחול לבן בתחום המים".

ישראל וקונגו יקימו שולחן עבודה משותף שיגבש נייר עבודה לשת"פ – כך סיכמו שר התמ"ת שלום שמחון והשר לפיתוח תעשייתי וקידום הסקטור הפרטי רודולף אדדא, המבקר בתערוכת אגריטך 2012. לדברי אדדה, שת"פ עם ישראל החל כבר בשנות ה 60, עת ביקר נשיא המדינה דאז יצחק בן צבי, במדינה האפריקאית. ואולם, לדבריו ''פוטנציאל שיתוף הפעולה לא בא לידי מיצוי וכעת יש לשתי המדינות פערים גדולים להדביק. ניסיונה של ישראל והצלחתה בתחום החקלאות והמים חשובות לקונגו ועשויות לתרום להתפתחותה.'' שר התמ"ת שמחון אמר למקבילו כי לישראל יש עניין רב בהגדלת שיתוף הפעולה עם מדינתו, כמו גם עם מדינות נוספות באפריקה. השר אדדא הזמין את השר שמחון לבוא לביקור גומלין רשמי בקונגו ולבחון מקרוב את פוטנציאל שיתוף הפעולה במדינה האפריקאית והשר שמחון הודה לו על ההזמנה והבטיח לבחון את האפשרות בחיוב. הייצוא הישראלי לקונגו בשנת 2011 הסתכם ב 11.8 מיליון דולר בלבד בעוד שהייבוא מקונגו, עמד רק על מיליון דולר

שר האוצר יובל שטייניץ, נועד הבוקר (ה') עם מנהלי יצרניות החלב, תנובה, שטראוס וטרה, ועם מנהלי רשתות השיווק שופרסל, מגה והשיקמה, במטרה לבחון את הסיבות לעליות המחירים החדות בשוק החלב ומוצריו.

נציגי החקלאים סירבו להגיע לפגישה, משום שלטענתם שר האוצר תולה בהם את האחריות לעליות המחירים ו"מחפש פתרון קסם שישקיט את המחאה בציבור".

שטייניץ דחה את הצעת מנכ"ל תנובה אריק שור, לעסקת חבילה בקביעת מחירי מוצרי החלב. לדבריו, יש להמשיך ולשמוע את כל הגורמים במשק ואת יצרני החלב, החקלאות ורשתות השיווק לפני קבלת ההחלטות. עוד אמר כי בדעתו לבדוק אם יש כשל שוק בנושא מחירי החלב ומוצריו. "מטרתנו לא לטפל במחיר של גבינה זו או אחרת עולה או יורד אלא לבדוק אם יש כשל שוק בישראל בנושא מוצרי החלב".

"אני רוצה להדגיש כי אין כאן סיפור של רעים וטובים. צריך לראות מה קרה ואם המצב טעון תיקון. לא תהיה עסקת חבילה ואין חלוקה באחריות - האחריות לקבלת החלטות בעניין היא על הממשלה, לטובת המשק ולטובת הצרכנים בנושא שוק החלב''. הוסיף שר האוצר

מחזה נדיר ועצוב בכפר יאסיף: עז ממשק בצפון המליטה בסוף השבוע גדיה בעלת שני ראשים - אך היא לא שרדה. "האמא עדיין בוכה בלילות", סיפר הבעלים.

ביום שישי האחרון ילדה עז בכפר יאסיף שבצפון גדיה עם שני צווארים ושני ראשים, אך זו מתה, לצד אחותה, לאחר זמן קצר בלבד. אחיהן של השתיים שרד את הלידה, ומת כעבור יממה.

לכתבה המלאה ב-ynet