הצבת כוורות בצפון רמת הגולן, צילום: מכוורת 'גליל' קיבוץ דן

עונת האבקת האביב של הדבורים שהחלה בישראל בחודש מרץ, מסתיימת החודש. במהלך האביב הוצבו ע''י הדבוראים מעל 70 אלף כוורות דבורים שעמלו בהאבקת והפריית הגידולים החקלאיים. כעת, לקראת הקיץ, מציבים הדבוראים מאות כוורות בשטחי האבטיח, מלון, קיווי, חמניות ועוד.

» רוצים לקבל עדכונים נוספים ? הצטרפו אלינו לפייסבוק

הדבורים שנחשבות למאביקות המתוחכמות ביותר בעולם החרקים, אחראיות על האבקת רוב גידולי הירקות והפירות בטבע, ובזכותן יש לנו שפע תוצרת חקלאית של פירות וירקות. אולם, בשנים האחרונות מתרחבת תופעת ''התמוטטות המושבות'' - תופעה שבה הדבורים נעלמות באופן פתאומי מהכוורות ברחבי העולם, וקיים חשש אמיתי לעתיד ענף החקלאות וכתוצאה מכך לענף המזון בכלל.

המחקרים האחרונים מראים ירידה דרמטית במספר הדבורים בעולם, לאחר שיותר משליש מאוכלוסייתן נעלמה בשנים האחרונות. חוקרים רבים מנסים לגלות את הגורמים לתופעה שהחלה לפני למעלה מעשור, ועוסקים במציאת הדרכים להתמודד איתה.שימוש בלתי מבוקר בחומרי הדברה, צמצום השטחים הפתוחים בשל בנייה מואצת, כריתת יערות או מחסור בפרחים צופניים הן בין הסיבות העיקריות להכחדתן של הדבורים
 

ירון בלחסן, מנכ"ל מגדלי הפירות בישראל: "החורף הנוכחי מסתמן כאחד החורפים הגשומים בשנים האחרונות, המשקעים הרבים הבטיחו את פריחות האביב והקיץ והביאו לשפע פריחה במטעי הפרי, הודות לכך מסתמן, כי יהיו כמויות יבול איכותיות של פירות הקיץ. מגדלי הפירות נמצאים בקשר ישיר עם דבוראי ישראל הנקראים להצבת כוורות על פי מצב וזמני הפריחה, ישנם מקומות בארץ, בהם הפריחה הקדימה וכך הדבוראים הגיעו להצבת הכוורות מוקדם מהרגיל בכדי שתתקיים הפריית הפירות וממש בקרוב יוכל הציבור ליהנות מפרי איכותי ארץ ישראלי. אני קורא בעת הזו לציבור לרכוש רק תוצרת ישראלית כחול לבן וכן לממשלה להבין את החשיבות של עידוד ייצור מזון בישראל, ללא תלות בייבוא או במדינות עוינות, לעודד חקלאים כאן בארץ, ליצירת חוסן לאומי וביטחון מזון בימים של משבר ובידוד מדיני, על המדינה להכיר להוקיר את הערך הייחודי והאסטרטגי של החקלאות".

"ענף הדבש והדבוראות הוכרז על ידי הממשלה כחיוני לייצור מזון והוחרג מההגבלות על המשק'' אומר מנכ"ל מועצת הדבש, זאב מידן. ''בימים מאתגרים אלה, ממשיכים דבוראי ישראל לעבוד במרץ ונמצאים בעונה קריטית להשלמת הצבת כוורות להאבקת והפריית הגידולים החקלאים, כך שבסוף התהליך עם ישראל יוכל ליהנות משפע פירות. במקביל, מתבצעת אגירת דבש בכוורות, הצפויה לעמוד השנה על כ- 4,000 טון דבש.

"חשוב דווקא עכשיו, בעת המשבר, לרכוש תוצרת חקלאית בריאה של חקלאי ישראל ודבש איכותי ממכוורות הארץ, בעל תו איכות- 'דבש איכות תוצרת ישראל', בכדי לתמוך בדבוראים ובחקלאים המבטיחים הן בימי משבר והן בשגרה את ביטחון המזון בארץ" ומציין, כי דבורת הדבש הינה המאביקה המרכזית בטבע האחראית להאבקת 80% מהיקף הגידולים החקלאיים. ערך האבקת הדבורים לתל"ג החקלאי בישראל כ- 3 מיליארד שקלים בשנה, בארצות הברית עומד על יותר מ- 14 מיליארד דולר בשנה ובעולם כולו על כ- 215 מיליארד דולר'' אומר מידן.

מנתוני מועצת הדבש: בישראל 510 דבוראים המטפלים ב- 120,000 כוורות הפזורות באלפי נקודות מרעה צופני ברחבי הארץ וכ- 80,000 כוורות המשמשות להאבקת גידולים חקלאיים של פירות וירקות.מידע נוסף על מכוורות בישראל באתר מועצת הדבש - www.honey.org.il

 

למצולם ולמקום אין קשר לנאמר בכתבה, צילום ארכיון: הפורטל לחקלאות טבע וסביבה

בית הדין לעבודה בתל אביב קיבל לאחרונה באופן חלקי את תביעתו של עובד זר מסודן שעבד במשק חקלאי בכפר מונש, תוך שדחה את תביעתו הנגדית של המשק, לאחר שהוכח כי העובד פוטר שלא כדין ולא קיבל תשלום עבור זכויותיו.

» רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו אלינו לפייסבוק

העובד הזר הועסק בשכר מינימום במשק במשך 5 שנים, החל מדצמבר 2008. בתביעה שהגיש נגד המשק לאחר פיטוריו טען העובד כי פוטר ללא הודעה מוקדמת ומבלי שנערך לו שימוע כדין. בתביעתו עתר לקבלת זכויות הכוללות בין היתר השבת ניכויי שכר לא חוקיים, תשלום בגין עבודה בשעות נוספות, פדיון חופשות, פיצויי פיטורים ופיצוי בגין הפרת חובת השימוע.

בין השאר התובע טען, כי המעסיקה ניכתה סכומי כסף משכרו בניגוד להסכמתו, מבלי להסביר לו את פשר הניכוי. הנתבעת לעומת זאת הפנתה למסמך עליו חתם התובע בערבית, ממנו עולה, כי התובע התיר לנכות משכרו סכום של 500 שקלים עבור שכירות בדירה שהוקצתה לו, ביטוח רפואי ותשלומי כלכלה.

המעסיקה טענה בנוסף, כי יש לדחות את יתר רכיבי התביעה, מאחר שהתובע קיבל ממנה את מלוא זכויותיו. ביחס לנסיבות סיום יחסי העבודה, נטען כי התובע נטש את מקום העבודה ללא מתן הודעה מוקדמת, כמתחייב. בהמשך שינתה המעסיקה את גרסתה וטענה כי התובע הוחתם על "כתב ויתור וסילוק" בו הודיע על הפסקת עבודתו, והודה בקבלת סך של 5,500 שקלים במזומן, לפנים משורת הדין, בכפוף לוויתור מוחלט על כל טענה או דרישה עתידית כלפיה.

במקביל, הגישה המעסיקה תביעה נגדית בסך של 38,432 שקלים בגין אי מתן הודעה מוקדמת, הוצאות מגורים, תשלום בגין זמני הפסקות וביטוח רפואי.

לא נטש, פוטר

בתום בחינת מעמיקה של טענות הצדדים וראיותיהם מצא השופט אורן שגב כי יש לקבל את תביעת העובד בחלקה ולדחות את תביעת המעסיקה.

השופט שוכנע כי הנתבעת סיפקה לתובע מגורים וביטוח רפואי במהלך עבודתו ומשכך הניכויים משכרו נעשו כדין, לאחר שחתם על מסמך המצהיר על כך. מהצד השני דחה השופט את התביעה שכנגד בגין תשלום הדיור והביטוח, שהרי תשלומים אלה נוכו כאמור משכרו.

בנוגע לשכר בגין שעות נוספות התובע הצליח להוכיח, והנתבעת לא סתרה זאת, כי קיבל עבורן שכר רגיל, ומשכך הורה השופט על תשלום ההפרשים. כמו כן נמצא כי התובע זכאי לתשלום בגין פדיון ימי חופשה וחג.

מכאן פנה השופט לבחון את נסיבות פיטוריו של העובד. השופט לא מצא כל הסבר לכך שהנתבעת ניאותה לשלם לתובע "לפנים משורת הדין" סכום של 5,500 שקלים למרות טענתה כי נטש את העבודה ללא הודעה מוקדמת.

לדבריו, גרסתו של התובע, לפיה פוטר מעבודתו, מתיישבת יותר מבחינה הגיונית עם חומר הראיות שהוצג בתיק, ולכן על אף חתימתו על כתב הוויתור – שנוסחו ממילא לא היה ברור – הוא זכאי לקבל דמי הודעה מוקדמת, פיצוי בגין היעדר שימוע ופיצויי פיטורים.

לפיכך חויבה הנתבעת לשלם לתובע סך כולל של 73,225 שקלים בתוספת שכ"ט בסך 7,000 שקלים.

לקריאת פסק הדין המלא  - לחצו כאן
ב"כ התובע: עו"ד תמיר שטינוביץ. ב"כ הנתבעת: עו"ד מרים אברמוביץ אזולאי
עו"ד שי אבני עוסק/ת בדיני עבודה. הכותב לא ייצג  בתיק.

הידיעה התפרסמה באתר המשפט הישראלי "פסקדין"


המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.

מחבטן אפור. צילום: טל שמע

דייגים במעגנת הקישון, תועדו הבוקר (ד') כשהם צדים 'מחבטנים אפורים' -  מינים מוגנים של בעלי חיים ימיים, בניגוד לחוק. צוות מבית-ספר שדה חוף כרמל  יצא למבצע הסברה משותף של החברה להגנת הטבע ורשות הטבע והגנים בקרב הדייגים במקום, במהלך עבודת ההסברה זיהה הצוות מספר ארגזים שהורדו מאחת מספינות המכמורת, ובהם כמויות גדולות של מחבטנים אפורים, מין של בטאים מוגנים, האסורים בדיג וציד.

» רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו אלינו לפייסבוק

המידע הועבר מיידית לרשות הטבע והגנים לצורך המשך טיפול ואכיפה, באמצעות אפליקציית Sea Watch, שהושקה על ידי החברה להגנת הטבע לפני מספר שבועות, במסגרת פעילותה לשמירה והגנה על ערכי הטבע הימיים.

בחברה להגנת הטבע מסבירים כי בטאים וכרישים מוגנים, הוכרזו כמוגנים בשנת 2005, אולם הדיג הפרוע שלהם ממשיך עד היום, בין היתר באמצעות ספינות מכמורת, הגורמות לים ולערכי הטבע שבו נזק אדיר. ביחד עם דגים רגילים, ספינות אלה מוציאות מהים גם מינים מוגנים, אך במקום להחזירם לים, הם נמכרים, כמובן שבניגוד לחוק.

מדוח שבוצע עבור החברה להגנת הטבע על ידי שורה של מומחים, נמצא כי למעלה ממאה אלף בעלי-חיים מוגנים, בעיקר כרישים ובטאים, נידוגים מדי שנה בישראל, למרות שהם מוגדרים כערכי טבע מוגנים. בנוסף, מוערך כי בכל שנה נפגעים כ-3000 צבי ים וכ-4 דולפינים, כתוצאה מפעילויות דיג. עוד גילה הדוח כי דיג יתר ושיטות דיג פוגעניות גורמות לקריסת הדגה ולפגיעה בפרנסה, בכלכלה ובטבע.

אלון רוטשילד, רכז תחום המגוון הביולוגי בחברה להגנת הטבע: "הדוגמא מהיום היא בדיוק הדרך בה הציבור יכול להשפיע בצורה אמיתית על שמירת טבע – ראיתם דיג אסור, או מפגע אחר הקשור לים? תעדו, תרשמו את הפרטים, תיכנסו לאפליקציה ותדווח בזמן אמת, המידע עובר ישירות ובמהירות לגורמים הממונים על אותה הבעיה, לצורך טיפול".

באמצעות האקפליקציה החדשה ניתן לדווח בזמן אמת על דיג בלתי חוקי ושורה של מפגעים נוספים בים כמו - צב/יונק ימי פצוע, רשת רפאים, פסולת ימית, ביוב, מין פולש וכן לצפות במפת כל הדיווחים שהתקבלו . מהחברה להגנת הטבע מדווחים, כי מאז הושקה האפליקציה, כבר התקבלו דיווחי אמת משמעותיים ומצילי בעלי חיים.

"צילמתי את השדות שלי. תראו כמה תוצרת חקלאית ראויה מושמדת כי הרשתות טוענות שהשוק מוצף. אז למה המחיר לא יורד על המדף שלהם? לימדו אותי פעם שמחיר הוא פונקצייה של היצע וביקוש. כלומר עודף ממוצר מסויים יביא לירידת ערכו בשוק. בישראל ישנם עקרונות כלכלה חדשה. "כשיש עודף משמידים תוצרת על מנת לשמור על שוק גבוה.... " בעלי הרשתות. תתבישו ...גונבים ועושקים את הציבור ללא הבחנה כדי לרפד את כיסם שלהם ואת כיסם של מקבליי ההחלטות..אני מתבייש להיות ישראלי......ואתה?" כך כתב השבוע החקלאי ברק אומגה בדף הפייסבוק שלו.

אין זה סוד שחלק מיצרני שמן הזית בישראל ובעולם כולו אינם מקפידים על איכות השמן וחלקם גם מזייפים אותו. בעקבות תחקיר כלבוטק שחשף מקרים חמורים של מהילה וזיוף של שמן זית, קורא מנכ''ל ארגון מגדלי הפירות אילן אשל למועצת הצמחים ולכל היצרנים הישראלים המעולים הנבדקים על ידי המועצה, לצאת בקמפיין נרחב שיסביר לציבור הצרכנים מהו שמן זית כתית איכותי, מהן תכונותיו הבריאותיות והקולינריות, מיהם היצרנים הישראליים הראויים לתואר יצרן איכותי, ומיהם הזייפנים.

בדיקת כלבוטק עסקה ברובה בשמן מיובא על ידי חברת "חוסן" ומשווק על ידי חברת "איבו". השמן הוצג בבקבוקים עם מותגים שונים, אולם אף לא אחד מהם נשא תווית איכות של מועצת הזית. הבודקים מטעם כלבוטק העבירו את השמנים למספר מעבדות וכמעט בכולן נמצאו ממצאים המעידים על כך שבמקרה הטוב לפנינו שמן מזוכך שהוא חסר תכונות בריאותיות כלשהן ובמקרה הגרוע זהו שמן שזוקק מגפת (החומר שנשאר לאחר הכבישה) ואינו ראוי למאכל אדם. ''תוצאות בדיקות אלה אינן מצביעות בשום אופן על איכות השמנים הישראליים הנבדקים על ידי המועצה ומקבלים את תו האיכות שלה'' אומר מנכ''ל ארגון מגדלי הפירות.

» רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו אלינו לפייסבוק

''קיימות מספר שיטות זיוף שאת חלקן קל לגלות, אך את חלקן קשה יותר'' אומר אשל ומוסיף כי הצרכן הרגיל, אפילו אם הוא צרכן וותיק של שמן זית כתית, לא תמיד יוכל להבחין בעצמו בזיוף או בדרגת האיכות של השמן.  ''רק בדיקות מעבדה חוזרות ונשנות, בליווי בדיקה אורגנולפטית (בדיקת איכות על ידי טעימה והרחה) שנעשית על ידי מומחים, יכולות להוכיח לצרכן ששמן של יצרן או משווק כזה או אחר הוא אמנם שמן זית כתית מעולה או כתית.''

''בישראל יש מספר מעבדות שהתמחו בבדיקות שמן זית וחלק גדול מהיצרנים נמצאים בפיקוח של ענף הזית במועצת הצמחים, נבדקים באופן קבוע ורציף ומקבלים את תו האיכות של המועצה. ולצרכנים - לימדו את הלקח והבדילו בין הטובים המפוקחים לזייפנים''. אומר אשל

עלייה בטמפרטורות השנתיות, ירידה בכמות המשקעים, מדבור דרום הארץ, עלייה באירועי גלי חום, הצפות ושיטפונות - זו התחזית הקודרת לעשור הקרוב, כפי שפורסמה בחודש ינואר האחרון בחלק הראשון מתוך דוח מומחים להיערכות לשינויי אקלים בישראל.

הטמפרטורות השנתיות הממוצעות יעלו בין 0.3-0.5 מעלות לעשור; תירשם ירידה של 1.1% עד 3.7% בכמות המשקעים הממוצעת, תתגבר תופעת המדבור; נצפה בעלייה במשך ובעוצמת גלי החום; ונאלץ להתמודד עם עלייה באירועים קיצוניים כדוגמת הצפות ושיטפונות. הדוח גם התריע מפני גל פליטים שיסתננו לישראל בשל שיטפונות ומכות בצורת.

דו''ח מרכז הידע הכולל כ-100 מומחים, הגיש אתמול (ב') את המלצותיו לשר להגנת הסביבה גלעד ארדן, לדרכי פעולה ביניהן: המלצות לפעולה בתחומי המים, הבריאות, המגוון הביולוגי, אקלים, בנייה ירוקה, גיאו-אסטרטגיה וכלכלה. לדברי מחברי הדו''ח, הטוב ביותר שישראל יכולה לעשות בעשור הקרוב, הוא להפוך חששות ואיומים כתוצאה משינויי האקלים למנוף לקידום פרויקטים שעל החברה הישראלית חשוב לקדם ממילא.

ישראל עלולה לשמש מדינת מעבר למהגרים שינסו להגיע לאירופה

המומחים מזהירים כי ישראל עלולה לשמש מדינת מעבר למהגרים שינסו להגיע לאירופה ממדינות שיוכו בבצורות ומעליית מפלס הים, כדוגמת מדינות צפון אפריקה מצרים וירדן. הצוות קורא גם להשלמת גידורה של ישראל בכל גבולותיה כולל 'גדר ימית' בים התיכון ובים סוף. הדוח מבקש גם לשנות את המיקוד בניהול היצע המים ותעדוף ניהול ביקוש למים. "בניגוד למדיניות מדינת ישראל הקיימת בניהול משק המים, יש למקסם מאמצים בשיפור היעילות של היצע המים, מחזור מים ומניעת דליפות, כמו גם קידום פעילויות ניהול הביקוש למים לפני השקעה בבניית מפעלי התפלה הכוללים עלויות חיצוניות גבוהות''.

בין ההמלצות הכלולות בדו''ח מלבד היצע המים ובניית גדרות הפרדה בין ישראל לשכנותיה: הגברת השמירה על קרקעות חקלאיות על מנת להבטיח המשך אספקת מזון לישראל, הגברת אספקת הגז הטבעי לכל מתקני החשמל החדשים, בחינת מתן תמריצים למגזר הפרטי לפרויקטים של ניקוי בארות ומי תהום. הגברת השימוש החוזר במים אפורים, מתן תמריצים כלכליים המעודדים בנייה ירוקה, התניית עמידה בתקני בנייה ירוקה בעת רכישת פוליסת ביטוח, מיסוד דירוג חיסכון אנרגטי של מבנים אשר יהווה שיקול בזמן ביצוע עסקות נדל"ן, איסוף מי גשמים מכל מבני הציבור והחדרתם לקרקע, מדיניות חדשה בטיפוח בניה תת-קרקעית, הכנת צה"ל - לרבות בדיקה מחודשת של מיקום מתקנים בכלל ובסמיכות ליערות ועצים במיוחד, שינוי בזמני אימונים, בניית מתקנים, לבוש, מזון ומניעת מחלות.

השר להגנת הסביבה, גלעד ארדן: "שינויי האקלים כבר כאן ומחייבים היערכות כוללת. לשינויים אלו השלכות חברתיות כלכליות ביטחוניות ואקולוגיות המחייבות שינוי דפוסי התנהגות של הפרט, התעשייה והמדינה כדי למזער את הפגיעה האפשרית".

''הסתגרות מאחורי גדרות אינה יכולה להוות פתרון''

''חיים וסביבה'', ארגון הגג של ארגוני הסביבה בישראל מברך על הגשת הדו"ח. מנכ''ל הארגון נאור ירושלמי אמר היום: "אנו קוראים לממשלה לאמץ את המלצות הדו"ח ולהכין בהקדם תכנית עבודה מקיפה, הכוללת גם תקציבים מתאימים, כדי להיערך לפגיעה הידועה מראש של משבר האקלים. היערכות מוקדמת תאפשר לצמצם את הנזקים הצפויים, ואף לנצל לחיוב הזדמנויות שייווצרו בעקבותיו, בעיקר בצורך בטכנולוגיות סביבה בעולם. לצד היערכות להשלכות המשבר יש צורך להמשיך גם במילוי המחויבות הבינלאומית של ישראל להפחתת פליטות גזי חממה מתחומה.''

עם זאת, אומר ירושלמי, כי הסתגרות מאחורי גדרות אינה יכולה להוות פתרון, אלא יש חשיבות לפיתוח שיתופי פעולה עם מדינות שכנות וסוכנויות בינלאומיות, כדי לפתח עמידות בכל הרבדים להשלכות הידועות מראש של המשבר. ''בארגון חיים וסביבה מביעים הערכה לפעילותו של מרכז הידע להיערכות לשינויי האקלים בראשות פרופ' אופירה איילון ופרופ' מוטי שכטר, ומביעים תקווה כי פעילותו החשובה תימשך גם בשנים הבאות.''

שר התמ"ת שלום שמחון כינס היום את הגורמים העיקריים הנוגעים בנושא מחירי מוצרי החלב, ביניהם מנכ"לי המחלבות הגדולות - תנובה, שטראוס, טרה, גד, ומנכ''לי רשתות השיווק - רשת שופרסל, הריבוע הכחול ורמי לוי. בפגישה נכחו גם יו"ר לשכת התיאום של הארגונים כלכליים, נשיא התאחדות התעשיינים שרגא ברוש, ושייקה דרורי ממועצת החלב.

הדיונים התקיימו לאחר דיון ראשון שקיים הבוקר הצוות המקצועי הבינמשרדי של משרדי האוצר, החקלאות והתמ"ת. הצוות דן בעליית המחירים של מוצרי החלב.

טרם הפגישה שהתקיימה היום אחה''צ אמר השר שמחון כי בכוונתו למצוא פתרון מיידי למחיר הקוטג' אך במקביל תתבצע בדיקה מעמיקה ויסודית בשיתוף עם משרדי האוצר והחקלאות לטווח הארוך. ''אנחנו נכונים לבצע מהפיכה בכל מקום בו יתגלה כשל שוק הנובע מריכוזיות, העדר תחרות מספקת או פערי תיווך''

חברי הצוות הסכימו כי על מנת לגבש פתרון יסודי ומהותי לבעיה נדרשת עבודה מעמיקה אשר תבחן את שלושת המרכיבים של שרשרת הערך בתחום מוצרי החלב: הייצור, המחלבות ורשתות השיווק.

מהדיון עלה כי יתכן שמקור העלייה במחירים נובע מריכוזיות ופערי תיווך. הצוות יבדוק את הדברים לעומק. כמו כן הונחה הצוות לבחון את כל ההיבטים של הסוגיה ובכללן סוגיית הייבוא, החזרת פיקוח על המחירים, תחרות, ריכוזיות ופערי תיווך.

עד להשלמת הבדיקות היסודיות כדי למצוא פתרונות בטווח הארוך, יגבש הצוות בתוך שבוע המלצות ביניים לפתרון בעיית המחירים.

שמחון הוסיף: "אנחנו שומעים את הציבור. אנחנו מבינים שהקוטג' הוא דוגמא וסימפטום למחלה עמוקה יותר במשק, עלינו לטפל בה ביסודיות, זאת במקביל למציאת פתרון ביניים מיידי, אנחנו לא מעוניינים בפתרון שיביא להוזלת הקוטג', מחד, אך ייקר מוצרים אחרים מאידך. דרוש פתרון אמיתי.''

לקראת ראש השנה וחגי תשרי, מפרסם משרד החקלאות ופיתוח הכפר נתוני צריכה של המאכלים הפופולאריים בחגים - דגים, רימונים, דבש ותפוחים

תפוחים

על פי נתוני משרד החקלאות ופיתוח הכפר, בישראל כ- 40,000 דונם מטעי תפוחים נושאי פרי. הייבול של שנת 2009 עמד על כ- 115,000 טון, בהתאם לממוצע השנתי מזה מספר שנים. ישראלי אוכל בממוצע כ- 125 תפוחים בשנה! מדובר בכמות מאוד גבוהה לאורך כל השנה ולכן העלייה לקראת חגי תשרי קיימת אך היא מינורית.

הייצור השנתי העולמי של תפוחים נע סביב 50 – 60 מיליון טון.
המדינות העיקריות המגדלות תפוחים: סין (25 – 30 מיליון טון לשנה), אירופה (9 מיליון טון לשנה) וארה"ב (5 מיליון טון לשנה).

תפוחים אוהבים קור, לכן ישראל נמצאת בשולי האזורים המתאימים לגידול תפוחים. הרוב המכריע של התפוחים בישראל מגודל באזור הצפון, בהרי הגליל והגולן בגבהים של לפחות 600 מטר.

ישראל אינה מייצאת תפוחים, למעט יצוא תפוחים מיישובי הדרוזים בגולן לסוריה שנעשה בשנים האחרונות. המדובר בכ- 8,000 טון תפוחים שנשמרו בקירור, הודות לפיתוח תשתיות קירור ואריזה מתקדמות בישראל שאינן קיימות בסוריה, דבר שמאפשר אספקת תפוחים לאורך כל השנה.

ייבוא התפוחים לישראל הוא מינימאלי – כ- 2,000 טון מארה"ב ואירופה.

הזנים העיקריים הינם: "זהוב" (ירוק-צהוב), "סטארקינג" (אדום), "גרניסמית" (ירוק), "גאלה" (אדום-צהוב), "פינקליידי" (אדום-צהוב), "יהונתן" (אדום) ו"ענה" (אדום-ירוק). "ענה" הוא זן מקומי, אשר פותח על ידי אבא שטיין מעין שמר, והוא הזן היחיד שיכול לגדול בתנאי חום ולכן הוא מגודל בישראל באזור הדרום.

דגים

על פי במשרד החקלאות ופיתוח הכפר וארגון מגדלי דגים בחודש ממוצע צורך הישראלי כ- 900 גרם דגים
(כ- 11 ק"ג לשנה), ואילו בחודש תשרי נוסקת הצריכה פי שניים ומגיעה ל- 1,800 גרם לנפש.

בחודש תשרי נצרכים 1,000 טון קרפיונים לעומת 350 טון בשאר חודשי השנה, 800 טון אמנון בחודש תשרי לעומת 500 טון בשאר חודשי השנה ו- 300 טון בורי בחודש תשרי, לעומת 170 טון בשאר חודשי השנה.

הצריכה המקומית לנפש נמוכה מאוד לעומת הצריכה במדינות אחרות: מדינות הים התיכון צורכות לשנה 20 – 40 ק"ג לנפש, ביפן צורכים 60 ק"ג לנפש והאמריקאים צורכים 6 – 7 ק"ג לנפש לשנה.

השנה צפויים להימכר בתקופת חגי תשרי דגים בהיקף כספי של כ- 100 מיליון ₪ (במונחי מחירי צרכן). חדשות טובות לצרכנים, המחירים צפויים להיות דומים למחירים בשנה שעברה: קרפיון 22 – 25 ₪ לק"ג, אמנון 22 – 28 ₪ ובורי 25 – 38 ₪ (במקום 30 - 40 ₪ בשנה קודמת) וצפויה אספקה סדירה של דגים.

על פי נתוני משרד החקלאות ופיתוח הכפר בשנת 2009 צרכנו כ- 75,000 טון דגים, מהם 25,000 טון מייצור מקומי ו- 50,000 טון מייבוא (ברובו קפוא). הייצור המקומי של הענף (25,000 טון) נחלק לשלושה מקורות: חקלאות מים (מדגה) כ- 19,000 טון, דייג כ- 4,000 טון וחקלאות ימית כ- 2,000 טון.דגי אמנון נצרכו בשנת 2009 בכמות של כ- 7,000 טון, הדומה לכמות של השנה הקודמת. במקום השני נצרכו בשנת 2009 דגי הקרפיון בכמות של כ- 6,800 טון לשנה, אחריהם דניס ובורי (קיפון) כ- 2,000 טון כל אחד, כסיף כ- 1,000 טון, פורל כ- 500 טון ובאס כ- 150 טון.

בשנה הקרובה לא צפוי מחסור בדגים, לאור מזג האוויר הנוח שאפיין את החורף האחרון והשיפורים הנכנסים דרך קבע לענף גידול הדגים, המבטיחים אספקה שוטפת ורציפה.

רימונים

על פי נתוני משרד החקלאות ופיתוח הכפר, בשנה האחרונה החלו לשאת פרי כ- 6,500 דונם עצי רימונים שניטעו בשנים האחרונות. לאור זאת, בשנת 2009 עמדנו על כ- 10,500 דונם מטעי רימונים נושאי פרי ואילו השנה אנו נהנים מכ- 17,000 דונם מטעי רימונים נושאי פרי. בתקופת החגים צורכים הישראלים כ- 6,000 טון רימונים, מתוך כ- 11,000 טון רימונים אותם צורכים הישראלים לאורך כל השנה. ישראלי אוכל בממוצע כ- 3 רימונים בשנה.

הייבול בשנת 2009 עמד על כ- 27,000 טון, שהם כ- 4,000 טון יותר מייבול שנת 2008. העלייה בייבול נובעת בעיקר מנטיעות חדשות שבוצעו, כאמור, בשנים האחרונות וכן, מכניסה של זנים חדשים: "שני" ו"עכו". בזכות הנטיעות המרובות צופים במשרד החקלאות כי בשנים 2012 – 2013 נגיע לייבול של כ- 50,000 טון.

בענת היצוא 2010-2009 (יולי עד ספטמבר ודצמבר עד פברואר) כ- 9,500 טון יועדו לייצוא. בעונת הייצוא הנוכחית צפוי היצוא להגיע לכ- 14,000 טון, פי שניים מעונת הייצוא המקבילה אשתקד!

במשך שנים התרכז ענף הרימונים בעיקר בשיווק רימונים שלמים בתקופת חגי תשרי, והיקפו היה מצומצם ועמד על כ- 3,500 דונם. לפני מספר שנים, פותחה על ידי מינהל המחקר החקלאי במשרד החקלאות מכונת פריטת רימונים שאפשרה עדנה מחודשת לפרי. בעקבותיה, ובעקבות שילוב של זנים חודשים, הורחבו בין השנים 2003 – 2009 הנטיעות באופן משמעותי, ובשנת 2010, כאמור, הענף עמד על כ- 17,000 דונם מטעים מניבי פרי, המעובדים על ידי כ- 500 מגדלים בכל רחבי הארץ.

לפרי ערך בריאותי גבוה, הוא מכיל נוגדי חימצון, ויטמין C וברזל בכמויות גבוהות. נכון להיום, הפרי משווק בשלמותו, כגרגרים באריזות החוסכות את עבודת הקילוף, כמיצים טבעיים, כמשקאות אלכוהוליים ואף כמוצרי בריאות וקוסמטיקה. הזנים העיקריים הם: "ראש פרד" (ורוד), "עכו" ו"שני" (אדומים) - מוקדמים, "הרשקוביץ" (אדום וחמצמץ)- באמצע העונה ו- ו"ונדרפול" (חמוץ-מתוק וגדול) המאוחר, את פירותיו ניתן למצוא על המדפים עד סוף החורף.

דבש

40% מהתצרוכת השנתית של דבש בישראל נצרכת סביב חגי תשרי, ובעיקר סביב ראש השנה. המדובר ב- 1,500 טון הנצרכים בחודש אחד, בשווי כולל של כ- 60 מיליון ₪ במונחי מחיר לצרכן. ישראלי ממוצע צורך בחודש תשרי כ- 300 גרם דבש בממוצע (לפי חישוב האוכלוסייה החוגגת את חגי תשרי). במהלך השנה כולה צורכים הישראלים כ- 3,500 טון דבש.

על פי נתוני משרד החקלאות ופיתוח הכפר במשך שנים נעשתה הקנייה על פי שיקולי מחיר בלבד ורוב הציבור העדיף את הדבש "הרגיל" הנמכר ברשתות השיווק, העשוי ממספר מקורות צוף של פרחים שונים, הקרוי דבש פרחי בר. ארץ ישראל היא ארץ זבת חלב ודבש, אשר נתברכה בשפע מקורות צוף ותנאי סביבה מיוחדים המאפשרים לדבוראים לייצר דבשים מיוחדים. בהתאם, בשנה האחרונה נצפית תחילתה של מגמת צריכת דבשים מיוחדים, הנקראים דבשים זניים. דבשים אלו נרכשים בחנויות מתמחות ואצל הדבוראים באופן ישיר.

למרות החורף החם ותנובת הדבש הנמוכה במכוורות, תהיה הספקה תקינה של דבש לכל הרשתות והחנויות.

סוגי הדבש מראים שונות גדולה בטעם ובארומה. העובדה שהדבורים אוספות צוף מפרחים שונים גורמת לשינויים בהרכב הדבש מלבד השינויים הבולטים של טעם, ריח וצבע. איכות הדבש הישראלי גבוהה, ביחס לדבש האירופאי או האמריקאי הודות למגוון גדול של צמחיה ותנאי סביבה. דבש מסווג לפי מינים על פי הפרח ממנו נאסף הצוף ועל פי העונה והמיקום בהם נאסף הצוף.

לדברי חיים אפרת, מרכז מקצועי ראשי לדבורים בשירות ההדרכה והמקצוע (שה"מ) במשרד החקלאות: "הדבש בארץ ישראל נחשב לאיכותי במיוחד, נוכח מגוון הצומח ותנאי הסביבה בארצנו. למרות זאת, רק אחוז קטן מהאוכלוסייה, כ- 20% מהצרכנים, מבחין ומחפש דבש לפי זנים, העשוי מצוף פרחים של צמח אחד, דומיננטי, כדוגמת דבש מצוף הדרים, צוף אבוקדו, צוף זעתר וצוף אקליפטוס, שערכו התזונתי והבריאותי רב. לרוב ניתן למצוא דבש זני במכוורות הבוטיק".

ככלל , מבחינים בין הדבש הכהה, שמקורו לרוב בצוף אבוקדו או בצוף אקליפטוס, לדבש בהיר, שמקורו בצוף הדרים וצוף פרחי בר. הדבש הכהה מכיל שיעור גבוה יותר של מינרלים, בהם אשלגן, ברזל, זרחן, נתרן ומגנזיום, ומתאים למאכלי "חורף", כדוגמת: קדירות ובשרים. הדבש הבהיר מתאים לבישולים "קיציים" של ירקות, עוף, סלטי ירקות ופירות ויוגורט.

הדבש הנרדה נוזלי וצמיגי בעת הרדייה. במהלך חיי הדבש הוא מתגבש והופך מנוזלי למוצק. לכל דבש קצב ההתגבשות וצורת ההתגבשות האופייניים לו. דבש מגובש הוא טבעי לכל דבר ועניין, יש צרכנים המעדיפים אותו על דבש נוזלי מסיבות טעם ואסתטיקה.