צוות החוקרים במכון המחקר מיגל יחד עם המנכ''ל דוד זיגדון, צילום: באדיבות מכון המחקר

פלטפורמת ההשקעות הגלובאלית OurCrowd המובילה בעולם והמשקיעה הפעילה ביותר בישראל בהון סיכון, מודיעה היום (ד') על הובלת השקעה של 12 מיליון דולר בחברת הבת של מכון המחקר מיגל MigVax, שהוקמה לאחרונה על מנת לפתח חיסון נגד וירוס הקורונה COVID-19.

» רוצים לקבל עדכונים נוספים ? הצטרפו אלינו לפייסבוק

מכון המחקר מיגל בקרית שמונה, הינו מכון מחקר יישומי בינלאומי רב תחומי, המעסיק 310 עובדים, כולל 90 דוקטורטים ו- 190 חוקרים, והוא בין החלוצים במאמץ לפיתוח החיסון לבני אדם. המכון מתמחה במדעי הביוטכנולוגיה ומדעי המחשב, מדעי הצומח, חקלאות מדויקת ומדעי הסביבה וכן מזון, תזונה ובריאות. מיגל הינו מרכז המו"פ האזורי הגדול ביותר במשרד המדע והטכנולוגיה בישראל.

בסוף חודש פברואר האחרון, מכון המחקר מיגל הודיע על פריצת דרך מדעית במציאת חיסון נגד נגיף הקורונה. צוות החוקרים של מיגל משתף פעולה כבר כמה שנים בפרויקטים אחרים לפיתוח חיסונים. הצוות פיתח חיסון נגד נגיף ברונכיטיס זיהומי (IBV – Infectious Bronchitis Virus ), זן נגיף קורונה, הגורם למחלות הסמפונות המשפיעות על עופות. יעילותו של חיסון העופות הוכחה בניסויים בבעלי חיים שנערכו במכון הווטרינרי בישראל. צוות החוקרים של MigVax פועל ומשתמש בשיטות שנלמדו מהחיסון הקיים, שפותח במכון המחקר מיגל- במטרה לפתח חיסון אנושי, אוראלי, נגד COVID-19.


צוות החוקרים במכון המחקר מיגל יחד עם המנכ''ל דוד זיגדון, צילום: באדיבות מכון המחקר

דוד זיגדון, מנכ"ל מכון המחקר מיגל: "הקמת חברת MigVax בשיתוף פעולה, בין מכון המחקר מיגל ו-OurCrowd תזרז את תהליכי הפיתוח, תסלול את הדרך לניסויים קליניים וייצור המוני של החיסון במהירות האפשרית, לטובת האנושות כולה. בתום ארבע שנות מחקר של צוות החוקרים הרב-תחומי במיגל, במימון משרד המדע והטכנולוגיה ובשיתוף משרד החקלאות, אנו סמוכים ובטוחים כי החיסון נגד הקורונה יהיה מוכן לניסויים קליניים בתוך חודשים ספורים. החיסון צפוי להיות במתן אוראלי (דרך הפה) ובטוח לשימוש גם בקרב בעלי מערכת חיסונית מוחלשת עם סיכוי נמוך לתופעות לוואי. MigVax עושה שימוש בחלבון כימרי המציג את החלבונים הנגיפיים למערכת החיסון דרך הלוע גישה זו (המבוססת על החיסון לעופות) מייצרת שלושה סוגים של תגובה חיסונית: הראשונה מערכת החיסון הרירית IgA, השנייה מערכת החיסון בדם IgG והשלישית מערכת החיסון התאית".


דוד זיגדון מנכ"ל מכון המחקר מיגל, צילום: באדיבות מכון המחקר

ג'ון מדבד, מייסד ומנכ"ל OurCrowd, אומר: "אנו נרגשים מההזדמנות להשקיע ב-MigVax, בפרויקט שמשמעותו רבה לכל כך הרבה אנשים. המרוץ לחיסון נגד וירוס הקורונה הינו למטרת הצלת חיים רבים בכל העולם ואנו אסירי תודה על היכולת לתמוך במאמץ חשוב זה".

מוריס לסטר, שותף ב OurCrowd שמוביל את ההשקעה, אומר: "אנו חשים, כי החיסון כבר הראה בטיחות ויעילות גבוהה במודלים של בעלי חיים ומאמינים, כי הגישה במחקר זה בטוחה יותר עם סיכוי גבוה יותר להגיע לתגובה חיסונית משמעותית".

OurCrowd היא פלטפורמת ההשקעות הגלובאלית המובילה בעולם, והמשקיעה הפעילה ביותר בישראל בהון סיכון. OurCrowd, גייסה עד כה התחייבויות להשקעות של 1.4 מיליארד דולר במעל 200 חברות פורטפוליו ו-20 קרנות, ורשמה 36 אקזיטים, ביניהם: Beyond Meat שהונפקה לפני שנה בנאסד"ק, Jump Bikes שנמכרה ל-Uber, מכירת Briefcam ל-Canon, מכירת Argus ל-Continental, מכירת Crosswise לאורקל, מכירת Replay לאינטל, ומכירת Corephotonics לסמסונג.

OurCrowd נוסדה בירושלים בשנת 2013 והציעה לראשונה בעולם מודל מימון המונים מוסדי, המגובה בידע של 170 עובדי החברה - שמסננים ובוחרים יעדי השקעה מבטיחים עבור משקיעיה. מודל זה פתח את עולם ההשקעות בפני עשרות אלפי משקיעים כשירים שעד עתה לא הייתה להם כל גישה להשקעות איכות בעולם ההיי-טק. כיום רשומים בפלטפורמת ההשקעות של OurCrowd קרוב ל 41,000 משקיעים כשירים מ-183 מדינות וביניהם: מאות קרנות הון סיכון, מאות חברות רב לאומיות ואלפי משקיעים פרטיים.

פורסם בחדשות

צילום: דר' אסף זבולוני, אקולוג מפרץ אילת - רשות הטבע והגנים

ישראל היא מדינה מיוחדת במינה מבחינת אוצרות הטבע שלה: בגבולות הצרים שלה אפשר למצוא, בין השאר, את שונית האלמוגים הצפונית ביותר בעולם – באילת.

» רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו אלינו לפייסבוק

השמירה על השונית הזו חשובה במיוחד, מפני ששוניות האלמוגים בעולם סובלות מהלבנה כתוצאה מהתחממות האוקיינוסים, ואילו האלמוגים במפרץ אילת דווקא מגלים בינתיים עמידות מפתיעה מפני השפעות שינוי האקלים.

אבל זה גם לא סוד שהשונית במפרץ אילת סבלה בעשורים האחרונים מהידרדרות מתמשכת במצבה. זיהומי נפט מסיביים בשנות השבעים, פוספטים וביוב שהוזרמו אל המפרץ בשנות השמונים והתשעים והכנסת כלובי הדגים אל מימיו באמצע שנות התשעים פגעו קשות במצב השונית.

עומס הצוללים שפוקד את השונית, בעיקר בחודשי הקיץ, מהווה איום לא קטן על קיומה. עומס של צוללים לא מנוסים עלול לסכן את עתידה עקב מגע באלמוגים ושבירתם, וגם בשל הרחפת חול מן הקרקעית שעלול לכסות את האלמוגים.

האם יכול להיות שנמצא פתרון שיוכל להקטין את האיום הזה? מאמר של חוקרים ישראלים שפורסם לאחרונה בכתב העת "Science Direct" מראה כי שוניות מלאכותיות – כלומר שוניות שנבנו בצורה מלאכותית על גבי עצמים שטבעו או הוטבעו בים בכוונה תחילה – מפחיתות את הנזקים שמעוללים הצוללים לשוניות האלמוגים הטבעיות באילת.

שוניות מושכות אש

המחקר החדש, שאותו ערכו ד״ר יניב בלחסן מהמחלקה לניהול מלונאות ותיירות בקמפוס אילת של אוניברסיטת בן-גוריון בנגב והסטודנטית מייגן רוסו מדרום אפריקה, בדק את היקף הצלילה באילת באתרים שונים ואת התנהגות הצוללים בהם. מהמחקר עולה שיותר משליש מהצלילות באילת מתבצעות כיום באתרים מלאכותיים, ובראשם אתר הסטי"ל – ספינת הטילים אח״י סופה שהוטבעה בשנות התשעים כדי לשמש אתר צלילה.


ספינה טרופה שהפכה לשונית אלמוגים מלאכותית באילת, צילום: דר' ג'ני טיניאקוב

בנוסף, התמקדו החוקרים בשונית תמר – שונית מלאכותית שהוטבעה ב-2007 בשיתוף עם רשות הטבע והגנים, ושנבנתה מלכתחילה במחשבה על צוללים מתלמדים – והשוו אותה אל שני אתרים סמוכים שבהם יש שונית טבעית. החוקרים ספרו, למשל, כמה פעמים נגעו הצוללים בשונית עם הסנפירים וציוד הצלילה שלהם, כמה פעמים הם גרמו להרחפת חול מהקרקעית (שפוגעת באלמוגים משום שהיא סותמת את פתחי ה"נשימה" שלהם), כמה פעמים הם גרמו לשבירת אלמוגים, ועוד.

״המחקר הראה שהפגיעה בשונית תמר היא חמורה יותר ממה שקורה בשוניות הטבעיות, משום שהשונית המלאכותית 'מושכת אליה אש׳ – כלומר, את הצוללים המתחילים, שנוטים לעשות יותר נזקים בלי כוונה , מספר פרופ׳ נדב ששר, המנהל האקדמי של אוניברסיטת בן-גוריון באילת.

להרחיק את האדם מהטבע?

המתנגדים להטבעת עצם מלאכותי בים טוענים שצעד כזה עלול להזיק לטבע יותר מאשר לשמור עליו. לכך עונה ששר ש"יש גישה שאומרת שבני אדם וטבע לא הולכים ביחד – ולכן צריך להרחיק אותם משם וליצור שמורות טבע סגורות. לפי גישה כזאת באזור השונית יש לאפשר צלילות רק בליווי מדריך – וכך הטבע לא ייפגע. הגישה השנייה, לעומת זאת, מציעה למצוא דרך לשלב בין בני האדם והטבע – לטפח תיירות, לעודד ביקורים בטבע ופעילות אדם בו, בצורה שבה הטבע לא ייפגע. גישה זו היא הבסיס מאחורי הקמת שוניות מלאכותיות. המטרה המוצהרת של שונית תמר היתה למשוך צוללים חדשים ומתלמדים, כדי לצמצם את ההשפעה שלהם על השונית הטבעית – והממצאים של המחקר מחזקים את הראיות לכך שזה אכן קורה".

״השונית באילת סובלת מלחץ צלילות מאוד גבוה ביחס לגודלה – כ-350 אלף צלילות בשנה״, מוסיף ששר. ״זו כמות צלילות שחורגת ממה שהשונית יכולה לשאת. בשנות ה-70 כיסוי האלמוגים בשונית באילת היה של כ-70 אחוז, היום נשאר כיסוי בסדר גודל של כ-30 אחוז בלבד. אמנם, בשנים האחרונות תכנית הניטור של מפרץ אילת מראה שיש מעט התאוששות, אבל לצערנו לא מדובר במשהו דרמטי״.

ששר מצר כעת על כך שיצירת שוניות מלאכותיות נוספות לא נראית כרגע באופק. ״זה תלוי ברשות הטבע והגנים״, הוא אומר. ״היום העסק נעצר, הרשות החליטה שהיא לא רוצה לעשות שוניות מלאכותיות חדשות – וכתוצאה מזה כרגע לא קורה שום דבר. זה חבל, כי כבר עשינו את זה בהרבה מקומות בעולם. בינתיים, עד שיחליטו ליישם את זה פה, אני נוסע בשבוע הבא להקים שוניות מלאכותיות באוסטרליה״.


החוף האקולוגי באילת, צילום: אמיר שטרן

גרוטאות בחופי אילת

ואכן, ברשות הטבע והגנים לא מתלהבים במיוחד מהרעיון. ״אין לי התנגדות עקרונית לשוניות מלאכותיות, אבל צריך לעשות זאת בחכמה ובזהירות רבה – מה שלדעתי לא נעשה עד כה״, אומר אסף זבולוני, אקולוג מפרץ אילת מטעם רשות הטבע והגנים. ״מה שמכניסים לים אף פעם לא יוצא ממנו, גם אם בסופו של דבר הוא לא ממלא את המטרות שלשמן הוא הוכנס, או אפילו מהווה מפגע אקולוגי".

״למרות המאמר החדש שהתפרסם, אני לא רואה בשוניות מלאכותיות אמצעי נכון להגן על שוניות האלמוגים הטבעיות״, אומר זבולוני. ״לא הייתי מציע להסיק מסקנות רק על סמך שונית תמר, אלא על סמך עצמים מלאכותיים רבים שהוכנסו לים – ואכן יש הרבה כאלה לאורך 12 הקילומטר של חופי אילת, כמו רכבים אמפיביים, עמוד חשמל ענקי ועוד. חלקם מושכים הרבה צוללים וחלקם כלל לא. למעשה, קשה לצלול לאורך חופי אילת מבלי לראות עצמים מלאכותיים ונשארו, לצערי, מעט מדי אזורים טבעיים".

״אחת ממטרות העל של רשות הטבע והגנים היא שמירה על הטבע והנגשתו לציבור״, מוסיף זבולוני. ״כשמכניסים עצמים זרים לים לא מדובר בשמירת טבע, אלא בהפרה שלו". כדוגמה לפעולה שלילית בים מספר זבולוני על הטבעת כלי שיט באיי ליין שבמרכז האוקיינוס השקט, שהרסה את שוניות האלמוגים ברדיוס אדיר סביב הספינות, בגלל השינוי בזמינות הברזל במי האוקיינוס באזור.

״אני חושב שצריך לעודד את הציבור לצאת לטבע, לצפות בו, ליהנות ממנו ולהעריך אותו, אבל צריך גם ללמד אותו לשמור עליו", אומר זבולוני. "גם על שוניות מלאכותיות גדלים בסופו של דבר בעלי חיים. אם הצלילות בשמורות תהיינה צלילות מודרכות בלבד, על ידי מדריכי צלילה שבנוסף למקצועיות שלהם כמדריכים ירכשו גם ידע והבנה בשמירת טבע, אז כולם ירוויחו״.

הכתבה התפרסמה באתר "זווית" - סוכנות ידיעות למדע וסביבה

ועידת ישראל לחקלאות, צילום: דוברות תנועת המושבים

"זה איום ונורא, מה שרמי לוי עושה. רמי לוי הוא אלוף בלקחת את התוצרת החקלאית ולעשות ממנה קרקס. הוא יודע להיכנס לאולפן ולהפוך את הקערה על פיה", כך אמר היום (ד') יו"ר התאחדות חקלאי ישראל ומזכ"ל תנועת המושבים מאיר צור, בועידת ישראל לחקלאות ה-6 שנפתחה במלון קראון פלאזה בירושלים.

» רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו אלינו לפייסבוק

בפאנל שנושאו 'ריכוזיות בשיווק תוצרת חקלאית ושיטות מכירות השוק', השתתפו גם רמי לוי הבעלים של 'שיווק השקמה' ואיציק אברכהן מנכ"ל חברת שופרסל. עשרות חקלאים ומשווקים שהגיעו לוועידה תקפו את המנכ"לים של רשתות השיווק הגדולות, על הנזקים שלטענתם הם גורמים לחקלאים.

בנוגע לפערי התיווך, הדגיש צור כי יש צורך לטפל בנושא באופן מידי.  ''השותפים שלנו לא הוגנים. חקלאי שמגדל תוצרת חקלאית מרגיש נורא כשלוקחים את הסחורה שלו - העוף, העגבניה והמלפפון ומוכרים אותו במחירים כפי שבא להם. דבר זה נוראי וצריך לשנות אותו ולשים לזה סוף. קונים מלפפון בשווי של שלושה שקלים ומוכרים בכלום כסף - זו פגיעה בחקלאי. יש להקטין את פערי התיווך מלמעלה עד למטה".

"החקלאות נמצאת במשבר לא פשוט. משבר של ריווחיות'' הוסיף ואמר מאיר צור. ''קשה מאוד למצוא חקלאים שמתפרנסים בכבוד. קיבלנו החלטה שאנחנו משנים את השיח הזה ויוצאים משיח של וויכוחים למשהו חדש מול ממשלת ישראל - מו״מ לתכנית אסטרטגית לקידום החקלאות במדינה.''

"חותכים בתוצרת שלנו בצורה אכזרית"

''בכל השנים, שרי האוצר ראו את החקלאים כאיוב. מצאנו עכשיו פרטנר אמיתי שהוא שר האוצר, משה כחלון שקיבל החלטה לפתור את בעיות החקלאות בצורה ריווחיות ומציאותית. זה התחיל בעובדים הזרים וזה ממשיך במו״מ על כלל נושאי החקלאות - מים, ייצוא, פערי תיווך, שוק מקומי ועוד.  צריכה להיות פעם אחת תכניות מסודרת שתסדיר את כלל נושאי וענפי החקלאות''. אמר צור.

חזי דניאל, מגדל מלפפונים ממושב אחיטוב: ''אין פה חקלאי שלא יצא לו לעבוד עם רמי לוי, שהוא סמל בשבילינו בחיתוך ושיסוף גרונות, התוצרת מגיעה למחסן שידוע לשמצה בתימורים. חותכים בתוצרת שלנו בצורה אכזרית. אני שואל: השיטה הזו גורמת לנו נזקים גדולים כשחקלאי שולח תוצרת טובה והם מחליטים להוריד מחירים, אתה קימעונאי עם עלויות ייצור מסוימות, העלויות הללו יש לשלם אותם, אבל גובים את כל העלויות מהחקלאי. למה אנחנו החקלאים צריכים לשלם את כל העלויות? גם אתם צריכים להסתפק בקצת פחות רווח". חקלאים נוספים טענו כי הם נעלבו כשרמי לוי הדליק משואה.

"ההסטוריה שפטה את שופרסל בחומרה"

איציק אברכהן, מנכ"ל שופרסל: "לא פשוט לפגוש את החקלאים במצב הקשה בו הם נמצאים. המשולש שקיים היום הוא משולש שכולם צריכים ליהנות ממנו והוא כול את הצרכן, שמתלונן על יוקר המחיה וצריך לקבל ירקות ופירות במחירים הגיוניים, החקלאי, שצריך להרוויח והמתווך שבדרך, הקמעונאי. צריכה להיות הרמוניה. כשתפגשו אותי ותדברו איתי תראו תמונה אחרת ממה שכולם מכירים, אומרים שאני מוכר פלפלים ב-8 שקלים וקונה ב-2 וחצי שקלים. האמת היא, שבשבועות האחרונים קנינו עגבניות ב-10 ומכרנו בפחות, אתם לא מכירים את הנתונים הללו. הרווח שלנו על הפירות והירקות עומד על - 3-5 % בלבד''

''ההיסטוריה שפטה את שופרסל בחומרה, הוסיף אברכהן, ''העם אמר את דברו במהלך המחאה החברתית, ואנחנו בהחלט מורידים מחירים. אנחנו קונים ישירות מעשרות ספקים, אני מזמין אתכם להיפגש איתי, אני רוצה שהחקלאים ירוויחו, אני כועס שהציבור חושב שעושקים אותו, ואני רוצה שהממשלה תתערב בהקדם. השוק בישראל אינו מתכונן, ולא מנוהל עד הסוף ולכן אנחנו רואים הבדלים גדולים במחירים".

בהמלצת חיים אלוש, יו"ר וועידת ישראל לחקלאות, הוחלט בפאנל בהסכמת רשתות השיווק ואירגוני החקלאים, על הקמת וועדת היגוי למניעת לוס לידר ליצירת מחירי מינימום ומקסימום לחקלאי כפי שנהוג באירופה ולפעול למען צמצום פערי התיווך.

בפאנל השתתפו: רמי לוי, איציק אברכהן, הרצל קרן, מזכיר איגוד משווקי הירקות והפירות בשוק הסיטונאי בצריפין, שיר הלפרין, בעלת שוק האיכרים ושוק נמל תל אביב, אילו גדיאל, מנכ"ל יופי של ירקות, דודו עברי מנכ"ל "ענבי טלי".

גידול הקייל, צילום: יופי של ירקות - ערבה תיכונה 

מה עוד לא נכתב עליו ? הוא בן משפחה פחות מוכר של הכרוב, אבל מסתבר כי הירק קייל או בכינויים השונים שלו 'כרוב-על' ו'סופר כרוב', עשיר ממנו ברכיבים התזונתיים, ובריא מאוד למאכל. הוא עשיר בסיבים תזונתיים, ויטמינים ומינרלים, ומכיל חומרים שמסייעים להורדת כולסטרול, ויסות תהליכי דלקות בגוף, מניעת מחלות שונות ובניהן מחוללי סרטן.

אגודת "יופי של ירקות" מעין יהב, משווקת הירקות הגדולה בישראל, החלה בשיווק של הקייל הגדל במשק של עומר עדין במושב חצבה בערבה. הירק משווק באמצעות האגודה לחנויות הירקות ברחבי הארץ.

» רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו אלינו לפייסבוק

הקייל, מאכל אידיאלי לטבעונים, מוכר בארה"ב ובאירופה וכבר יש לו מעריצים רבים הודות לסגולותיו הבריאותיות.  כדי ליהנות מיתרונותיו, מומלץ לאדות אותו למשך 5 דקות. כדי להבטיח בישול מהיר ואחיד כדאי לחתוך את העלים והגבעול לחתיכות קטנות באמצעות סכין מפלסטיק כ-5 לפני תהליך האידוי, ולהתיז עליהם קצת לימון, בכדי להגביר את האיכויות הבריאותיות של הירק.

מנכ"ל יופי של ירקות דניאל לב, אומר שהתחזיות לגבי הקייל אופטימיות מאוד וכשהצרכן ילמד להכיר אותו הוא יהפוך לאחד הירקות המרכזיים במטבח הישראלי. ''כרגע הוא גדל בכמויות מצומצמות, אבל בכוונתנו להגדיל אותן במקביל לחדירה לשוק'' אומר לב.

יופי של ירקות היא משווקת הירקות הגדולה בישראל שמאגדת את חקלאי עין יהב, מושבים סמוכים בערבה, הקיבוצים יהל ואליפז בערבה התיכונה וגם חקלאים מאזורים אחרים של הארץ.

עדכונים על ירקות חדשים ומיוחדים ניתן למצוא בעמוד הפייסבוק של האגודה

יוזמה חדשה של שר החקלאות יאיר שמיר: הקמת פארק למו"פ חקלאי ולטכנולוגיות ליד המינהל המחקר וולקני בקריה החקלאית בבית דגן. לדברי שר החקלאות, הקמת הפארק תיצור מרכז מוביל ופורץ דרך של חדשנות טכנולוגית חקלאית במדינת ישראל, אשר יביא להגדלת ההכנסות למדינה מהמסים ויצירת מקומות עבודה חדשים בעלי ערך מוסף גבוה במגוון תחומים.

הפארק יהיה מיועד לחברות בתחומי אגרו כימיה, מזון פונקציונאלי ותוספי מזון, זרעים וגנטיקה של צמחים, השבחה וגנטיקה של בעלי חיים, מטעים פרחים ותרביות רקמה, הנדסה גנטית בצמחים, אריזות חכמות, הנדסה חקלאית, רובוטיקה וחקלאות מדייקת, מים סביבה וקיימות, הדברה ידידות , הדברה ביולוגית ועוד.

פארק המו"פ החדש יסייע למנף את פעילות המחקר והפיתוח תוך יצירת מאסה קריטית ויתרון לגודל בניצול יעיל של משאבי הידע וציוד מחקרי יקר ערך. הפארק יאפשר העברה מהירה ונוחה של ידע וטכנולוגיה ופיתוחים ממנהל המחקר החקלאי לתעשייה מתקדמת בישראל כדי למנף את ההחזר על ההשקעה הממשלתית במחקר. כמו כן, יזורזו הליכי פיתוח של מוצרים וטכנולוגיות מגורמי המחקר והגברת התחרותיות של השוק הישראלי ע"י קיצור הזמן בהבאת טכנולוגיות חדשות לשוק.

» רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו אלינו לפייסבוק

ממשרד החקלאות נמסר כי הקמת פארק המו"פ תקדם את חזון ראש הממשלה, כפי שבא לידי ביטוי בהמלצות ועדת קנדל, בדבר מינוף המו"פ החקלאי ויצירת מרכז עולמי של חדשנות טכנולוגית חקלאית במדינת ישראל. להקמת הפארק תוקם חברה יעודית שתנהל פעילות עסקית תוך ביצוע שיתוף פעולה מחקרי על בסיס כוח אדם וידע שנצבר במנהל המחקר החקלאי. החברה שתנהל את קריית המו''פ תיזום שיתופי פעולה מחקריים עם החברות המסחריות תוך שימוש במתקני מינהל המחקר החקלאי, בידע ובכ"א כאשר התמורה תשולם למנהל המחקר החקלאי. הקניין הרוחני יירשם ע"ש מנהל המחקר החקלאי וכל התמלוגים המגיעים בגינו יהיו שייכים למינהל למחקר החקלאי.

יאיר שמיר נחשב לאחד המייסדים של תעשיית ההי טק הישראלית. שמיר ניהל ועמד בראש עשרות חברות היי וטק וקרנות הון סיכון. ב-1988 התמנה למנכ"ל חברת סאיטקס ישראל וכיהן בתפקידים אלה במשך 6 שנים, בהן הפכה החברה לפורצת דרך ומובילה עולמית טכנולוגיות לתעשיית הדפוס. בהמשך שמיר שימש כמנכ"ל חברת עלית, נשיא ומנכ"ל חברת ההייטק ויקון טלקומוניקציה, יו"ר ושותף ב"קטליסט", יו"ר שמיר תעשיות אופטיקה בע"מ וכחבר במועצות מנהלים של חברות היי-טק כמו מרקורי, אורכית, קבוצת DSP והפועלים שוקי הון ועוד.

המלצות ועדת החלב, הפועלת במסגרת ועדת המזון, יוגשו לשרי האוצר, החקלאות והתמ"ת עד תחילת יוני, יחד עם המלצות ועדת המזון בנושא הגברת התחרות במגזרי הקמעונות והייצור בענף המזון. משרדי האוצר והחקלאות מנסים להגיע להבנות בעניין, ומשרד ראש הממשלה מעודכן לגבי ההתפתחויות - כך מסרו אתמול מקורבים למגעים בין המשרדים. לדבריהם, בהיעדר הסכמות בין המשרדים, יכריע ראש הממשלה בנושא.

משרד החקלאות ופיתוח הכפר מתכוון להעניק תמיכות כספיות לחקלאים שנפגעו באירוע השריפה שהתרחש בכרמל בין הימים 2 ל-5 בחודש דצמבר 2010.

המשרד מעוניין לקבל את הערות הציבור לטיוטת נוהל התמיכה (קול קורא) שנקבע במשרד, בטרם יוחלט על נוסחו הסופי, שיתפרסם ברשומות.

כל המעוניין להשיג, להעיר או להציע הצעות מועילות בעניין טיוטת הנוהל, מוזמן לעשות זאת לפנייה בכתב באמצעות הפקס או הדואר. את הפניות יש להעביר עד ליום 07.07.2011. לאחר מועד זה יגובש נוסח הנוהל המוצע.

ניתן למצוא את נוסח טיוטת נוהל התמיכה באתר האינטרנט של משרד החקלאות ופיתוח הכפר

הטמפרטורות בקיץ זה גרמו נזקים כבדים לחקלאות בישראל. ובתקופה הקרובה צפויה ירידה ניכרת בכמויות הירקות בשווקים. כבר עתה מורגש מחסור בכוסברה, בפטרוזיליה ובצמחי תבלין נוספים.

על-פי הערכות מגיעים הנזקים לסדר גודל של עשרות מיליוני ש"ח. בחממות, הטמפרטורות היו אף גבוהות יותר מהשטחים הפתוחים והגיעו ל60-50 מעלות ול-70% לחות בחלק מהאזורים.

מזכיר ארגון מגדלי ירקות, מאיר יפרח, מסביר כי לנזק של שרב מתמשך אין כיסוי ביטוחי, ונזקיו למגדלי הירקות כבדים ביותר.

יפרח מבקש את תמיכת משרדי החקלאות והאוצר וקורא לממשלה להכריז על אסון טבע בנושא זה של שרב מתמשך. "יש לפצות את המגדלים במסגרת כלשהי, אסון טבע או מסגרת אחרת, כדי להציל את מגדלי האבטיחים, המלפפונים, המלונים, העגבניות והתבלינים, בחממות ובשטח פתוח, מנזקים שיתקשו להתאושש מהם". אומר יפרח ומדגיש כי הנזקים הם לא רק לירקות עצמם אלא גם נזקים עתידיים, כמו חוסר חנטה בעגבניות.

בימים אלו, מוסיף מאיר יפרח, סוכם עם קנט, החברה המבטחת את החקלאים בישראל, שלפנים משורת הדין החקלאים ידווחו על נזקיהם, והחברה תתעד את הנזקים שנגרמו עקב החום המתמשך.