נהר הירדן, תצלום:הודיה22 / CC BY-SA

נהר הירדן חוצה את ישראל מצפון לדרום. 217 הקילומטרים שהוא עובר בדרכו, ממקורותיו למרגלות החרמון ועד ים המלח, רצופים נופים משתנים ומצבים שונים של זרימה – החל מהשצף של הירדן ההררי ועד לזרימה החלשה יחסית שנותרה בירדן הדרומי, בואך ים המלח.

» רוצים לקבל עדכונים נוספים ? הצטרפו אלינו לפייסבוק

הירדן מסמן גם את קו הגבול בין ישראל לממלכת ירדן, ומפורסם מבחינה היסטורית ודתית בשל אזכוריו הרבים בתנ"ך ובברית החדשה ובזכות האתרים הארכאולוגיים והדתיים המצויים לצדו. אך הירדן, כמו נחלים ונהרות אחרים, הוא גם מושא למחקר מדעי בשל התוואי המשתנה שלו – וביחוד השינויים שנצפים בשנים האחרונות בגלל ירידת ים המלח, שעשויים להשפיע על אתרים חשובים לאורך הירדן ואפילו על מיקומו של קו הגבול.

נהר הולך ומעמיק

התוואי של נחלים ונהרות דינמי מאוד ומשתנה, כתוצאה מגורמים רבים: תנועות טקטוניות (תנועות בקרום כדור הארץ), שינויים במפלס של אגמים וימים שמקושרים לאותם נהרות, ואפילו אופי הסדימנטים – חומרים שונים כמו חלוקי נחל ואדמה, ששוקעים בקרקעית הנהר ומובלים על ידו.

נהר הירדן הוא דוגמה לנהר מפותל מאוד שתוואי השטח שבו הוא זורם משתנה תדיר לכל אורכו. "על פי מחקרים, הגורמים שהשפיעו בעבר על התפתחות נפתולי הירדן כוללים תהליכים טקטוניים בבקע ים המלח, ואף את הירידה המשמעותית בספיקת המים בנהר במאה הקודמת, בעקבות בניית סכרים בכינרת ובירמוך", אומר ד"ר אלעד דנטה ממכון שמיר לחקר הגולן, אשר חקר את תגובת נהר הירדן לירידת מפלס ים המלח במסגרת עבודת הדוקטורט שלו בהנחיית פרופ' יהודה אנזל ופרופ' אפרת מורין מהאוניברסיטה העברית, וד"ר נדב לנסקי מהמכון הגאולוגי. "במחקר הנוכחי אנחנו מתמקדים בהשפעה אחרת, שהיא הירידה הגדולה והמהירה במפלס ים המלח, שאליו נשפך נהר הירדן".

מפלס ים המלח ירד בעשורים האחרונים בלמעלה מ-40 מטרים, דבר שגורם לנחלים שזורמים אליו להעמיק גם כן, בתופעה שנקראת "התחתרות". לדבריו של דנטה, "למרות הירידה המשמעותית בספיקתו של הירדן, עדיין זורמים בו הרבה מים בהשוואה לרוב יובלי ים המלח האחרים: עשרות מיליון מטרים מעוקבים בשנה. המים הזורמים הם המוציאים לפועל של בליית והסעת החומר, ולכן ככל שבערוץ זורמים יותר מים, כך ההתחתרות וההתעמקות של הערוץ בתגובה לירידת מפלס ים המלח יהיו גדולות יותר".

השיפועים שנחשפים בשפך הירדן לים המלח הם תלולים מאוד מאז שנות ה-70 של המאה הקודמת, אז התחיל הירדן להתעמק, הרבה לפני רוב נחלי ים המלח. "השילוב בין התנאים האלו: ספיקה רציפה וגבוהה ביחס לנחלי ים המלח האחרים, תשתית רכה, ושיפועים תלולים שנחשפו בשפך הערוץ, הביא לכך שהירדן התעמק בעשורים האחרונים במידה הרבה ביותר מבין כל הנחלים הזורמים לים המלח", אומר דנטה,

השיטפונות שמיישרים את הנהר

"נהר הירדן מהווה הזדמנות נדירה ומעבדת שדה גדולה שבה ניתן לראות כמעט בזמן אמת את השינויים בתוואי הנהר", אומר דנטה. "מתוך מעבדה זו אנו מקווים להקיש לגבי האופן שבו התפתחו ערוצים במקומות אחרים בעולם בעבר תחת תנאים דומים של ירידת מפלס".

לצורך כך, החוקרים השתמשו בתצלומי אוויר למיפוי מיקומו של הירדן בעשורים האחרונים ובנתונים טופוגרפיים שנמדדו מרחפן לחישוב מידת ההתחתרות של הערוץ. "ראינו שיש שינויים גדולים מאוד בתוואי הזרימה של הירדן", אומר דנטה. "בחלק הקרוב ביותר לים המלח, הנהר מגדיל את הפיתוליות שלו, בהתאם למודלים הקיימים. אולם, כאשר בחנו את החלק הצפוני יותר, במעלה הנהר ומדרום לאתרי הטבילה (קאסר אל-יהוד), זיהינו תופעה הפוכה – במקום להתפתל הוא דווקא התיישר במהלך העשורים האחרונים".


נהר הירדן, תצלום:Jean Housen / CC BY-SA 3.0

כאשר החוקרים ניסו להבין את הגורם לכך, התברר כי מעורבת בכך תופעה נוספת. "מדי כמה שנים מגיע שיטפון גדול, שזרימתו מצליחה לצאת לאזור פשט ההצפה של הנהר (אזור הסמוך לגדת הנהר שמוצף בעת שיטפון)". בין היתר, שיטפונות כאלו התרחשו באזור הירדן הדרומי בחורפים של 1992, 2003 ו-2012. "מה שקורה בפועל הוא שפשט ההצפה של הנחל מעמיק אף הוא בעקבות השיטפון, ומייצר קיצור בפיתול של הנהר", הוא מסביר. "לעומת זאת, בקרבת השפך לים המלח, היכן שהתחתרות נהר הירדן היא המהירה ביותר, כל השיטפונות מתועלים לתוך קניון עמוק, והמים לא מגיעים לפשט ההצפה, והתוצאה היא התחתרות מהירה עוד יותר והתפתלות".

מפגש גבולי בין גיאולוגיה ודת

הממצאים הללו, בנוסף למשמעותם המחקרית החשובה, הם בעלי השפעה גדולה בשטח על קו הגבול בין מדינת ישראל לירדן ועל אתרי הטבילה שנמצאים בחלקו הדרומי של הנהר, שלהם חשיבות דתית וכלכלית. על פי הסכם השלום עם ירדן מ-1994, המבוסס על החלטות סטטוטוריות קודמות באזור, הגבול בין המדינות באזור זה ממוקם במרכז הערוץ של נהר הירדן, ונתון לשינויים טבעיים במיקום הערוץ. אולם, על פי ההסכם, כאשר מיקום הירדן מושפע מפעולות מלאכותיות, הן צריכות להיעשות בתיאום בין המדינות.

מהן פעולות טבעיות או מלאכותיות בהקשר זה? השינויים שעובר הירדן בעשורים האחרונים נובעים בעיקר מפעולות מלאכותיות, גם אם עקיפות – סכירת הערוץ במעלה וירידת מפלס ים המלח במורד. הקביעה שהגבול עובר במרכז הערוץ נבעה מכך שלאורך השנים היה האפיק דינמי ומושפע מאוד משיטפונות – זהו טבעם של נהרות מפותלים. אך קצבי השינוי באזור השפך, בהשפעת ירידת המפלס של ים המלח בעשורים האחרונים, גבוהים במיוחד, ועשויים לאתגר את המצב הקיים.

לא רק הגבול עשוי להיות נתון לשינויים בשל הסביבה המשתנה, אלא גם אתרים חשובים שלצד הנהר, ובהם אתר הטבילה של ישו. "אירוע הטבלתו של ישוע על ידי יוחנן מסופר בכל ארבעת ספרי הבשורה בברית החדשה אך באופן מעט שונה ועם אזכורים גאוגרפיים שונים", מסביר ד"ר ליאור חן, אנתרופולוג שחקר בעבודת הדוקטורט שלו את ההתהוות המחודשת של אתרי הטבילה לאורך נהר הירדן בעשורים האחרונים.

"עם זאת, הוויכוח על מיקום הטבלתו של ישו ומאיזה עבר של נהר הירדן הוא התרחש, המזרחי או המערבי, החל להתפתח רק במאות האחרונות, עם התחזקות השילוב שבין ארכיאולוגיה ודת. בסך הכל, חוקרים מציעים כ-6-7 מקומות שונים שבהם התרחש אירוע ההטבלה. לצד זאת, השינויים הגיאופוליטיים המתרחשים במאה שנים האחרונות באזור הוסיפו לוויכוח",

"עבודת הדוקטורט שלי עסקה במה שהתרחש באתרי הטבילה משנת 1967, החל במלחמת ששת הימים, שבה הפך הירדן לגבול בין שתי המדינות", מוסיף חן. "בשנות ה-90 נסיך ירדני, קרוב משפחתו של המלך חוסיין, הגיע לאזור הירדן בצידו המזרחי ופגש כומר קתולי שהיה גם ארכיאולוג במקצועו. הם סיירו במקום ומצאו כלי חרס שהלהיב את הנסיך. מציאת החרס הובילה לשורה של חפירות ארכיאולוגיות שבמהלכה נחשפת כנסיה ביזנטית ובה אגן טבילה. הכנסייה שנמצאה ממוקמת כ-300 מטר ממזרח למיקום הנהר כיום. ואכן אלו המבקרים באתר הטבילה הירדני שומעים מהמדריכים באתר כי מקום הטבילה האמתי והאותנטי של ישוע נמצא כ- 300 מטר מזרחה מהתוואי בו עובר הנהר".



"מאידך, מול אתר הטבילה הירדני, ממערב לנהר, פועל אתר טבילה הנקרא 'קאסר אל-יהוד'. האתר ממזרח לנהר אמנם עבר פיתוח נרחב יותר ב-20 השנים האחרונות, אך לצד הישראלי מגיעים, משלל סיבות, מבקרים רבים יותר מדי שנה", הוא מסביר.

המחקר הגיאולוגי אודות פיתולי הירדן מוסיף סיבוך נוסף לסיפור המורכב ממילא. "על פי התצפית והמודל שלנו, הפיתולים שבאזור אתרי הטבילה עשויים להיחתך בעתיד תחת ההשפעה המשולבת של התחתרות ושיטפונות", אומר דנטה. "במקרה וייחתך הפיתול שעליו ממוקם אתר הטבילה בצד הישראלי, ערוץ הירדן והגבול יזוזו מזרחה כמאה מטרים, ויצריכו מיקום מחדש של מבני אתר הטבילה. חלק מאתר הטבילה הירדני באזור זה יעבור לשטח בשליטה צבאית ישראלית וימוקם מחדש בגדה המזרחית החדשה. אולם, אם בשנים הקרובות לא יגיע שיטפון שיכול להציף את פשט ההצפה של הירדן באזור זה, הפיתולים לא ייחתכו אלא רק יעמיקו".

אף שהתרחיש מבוסס על תהליכים נפוצים בערוץ הירדן בעשורים האחרונים, הוא תיאורטי ותלוי בהתרחשות של שיטפון או מספר שיטפונות חזקים. כך או כך, נראה שהטבע ימשיך וישפיע על אחד המקומות הרגישים מבחינה פוליטית ודתית במזרח התיכון.

הכתבה הוכנה ע''י זווית - סוכנות ידיעות למדע ולסביבה



פורסם בחדשות

צבאי נגב בשמורת עברונה, צילום: גל ביסמוט - באדיבות רשות הטבע והגנים

אוכלוסיית הצבאים בנגב ובערבה, המוגדרת כמין המצוי בסכנה, נמצאת במצב יציב - כך עולה מתוצאות ספירת הצבאים שנערכה בימים האחרונים על ידי מחוז דרום של רשות הטבע והגנים באזור הנגב והערבה. השנה נספרו 1,151 צבאים לעומת 1,158 בשנת 2016.

» רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו אלינו לפייסבוק

צבי הנגב, הוא אחד משלושת מיני הצבאים הקיימים בישראל, בהם צבי-ישראלי וצבי-שיטים. הצבאים בנגב ובערבה שוכנים באזורים מדבריים פתוחים - מהנגב המערבי וחוף ים המלח ועד אילת, במישורים ומדרונות ההר.

מלבד היופי הטמון במפגש עם צבי בטבע, לצבי כיונק גדול, חשיבות בשמירה על המערכת האקולוגית - אוכלוסייה גדולה ויציבה של צבאים אוכלת צמחים ומפיצה את הזרעים של הצמחים, כולל עצי השיטה שכל כך חשובים למערכת האקולוגית במדבר, מעצבת את נוף הצומח ומשפיעה על הרכב המינים.

האזור בו חל גידול בולט יחסית בצבאים שנספרו הוא נחל פארן, מערבית לכביש 40, בו נספרו 130 צבאים לעומת 118 בתקופה המקבילה אשתקד. לעומת זאת, האזור בו ישנה ירידה במספר הצבאים הוא אזור הנחלים קצב וחיון - שם נספרו רק 130 צבאים לעומת 177 בשנה שעברה.

ריכוז הצבאים הגדול ביותר בנגב ובערבה נמצא באזור צניפים ציחור, שם נספרו 331 צבאי נגב, לעומת 326 צבאים שנספרו ב-2016.


ספירת הצבאים השנתית בנגב, צילום: גיל ביסמוט - באדיבות רשות הטבע והגנים

אזורים בולטים נוספים הם: שמורת טבע עברונה שם נספרו 246 צבאי נגב (לעומת 231 אשתקד), האזור בין כביש 40 לכביש 90 שם נספרו 192 צבאים (לעומת 193 אשתקד) בשמורת החי בר 54 צבאים (לעומת 44 אשתקד) ובאזור מטווח 90 דרום ושיזף, שם נספרו 68 צבאים (לעומת 69 אשתקד).

ד"ר אסף צוער, אקולוג מחוז דרום ברשות הטבע והגנים: "ניטור אוכלוסיית צבאי הנגב במחוז דרום נערך אחת לשנה, כחלק ממעקב ארוך טווח אחר האוכלוסיות. באמצעות המעקב אנו מקבלים אינדיקציה ליעילות הפעולות שלנו בשטח אל מול האיומים הרבים עימם מתמודדים צבאי הנגב ובכלל, בהם לחצי בנייה ופיתוח תשתיות מואצים המצמצמים את מרחבי המחיה של הצבאים, איומי ציד לא חוקי, איסוף לא חוקי ופסול של עופרים, דריסות ולחץ טריפה גבוה כתוצאה מעליה בגודל אוכלוסיות טורפים והכלבים המשוטטים''.

צוער מסביר כי, "באזור בו חל קיטון במספר הצבאים שנספרו כגון נחלי קצב וחיון, יש להתעמק ולשים דגש כדי לבחון את ההשפעות והאיומים השונים על מצב אוכלוסיית הצבאים באזור ולפעול בהתאם. לדוגמא, מצפון לשמורת עברונה משלימים בימים אלו את הקמת שדה תעופה רמון וגדר הגבול עם ירדן. אנו צופים כי הפעלת שדה התעופה והגדלת נפח תנועת הרכבים על כביש 90 תביא לתנועת אנשים רבה ולפגיעה בקישוריות של השמורה לשמורת החי בר שמצפון. בנוסף על כל זה, מתוכננים שטחי חקלאות בצמוד לשמורת עברונה ולהערכתנו תהיה לכך השפעה שלילית על מצב הצבאים באזור וזה גם משהו שנצטרך להתעמק בו''.

צוער מסכם ואומר כי רשות הטבע והגנים תמשיך בכל הכוח עם כל המשאבים הקיימים לאורך השנים הבאות על מנת לשמור על אוכלוסיית הצבאים באזור זה ובכלל. בין היתר באמצעות פעולות פיקוח ואכיפה, הסברה, מחקר, הקמת תשתיות תומכות כמו מעברים אקולוגיים ושמירה על שטחים פתוחים לצד קידום הכרזות שמורות טבע.

צילום: דורון לב - הפורטל לחקלאות טבע וסביבה

אין ספק ששינוי אקלים מתחולל בעולם. אנחנו חווים עלייה בתדירות אירועי קיצון דוגמת כמויות גדולות של משקעים היורדים בתוך ימים ספורים, עצירות גשמים ממושכות, אירועי שרב חורפיים ועלייה בטמפרטורות הממוצעות. בצורות מתמשכות בעשור האחרון הן אלה שהציתו חלק ניכר מהתהפוכות בעולם הערבי ואת הגירת הפליטים ממזרח אפריקה בשנים האחרונות. אז איך מתמודדים החקלאים בישראל עם שינוי האקלים, והאם זה ישפיע לנו על הצלחת?

» רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו אלינו לפייסבוק

ד"ר נועם צ'כנובסקי הוא גנטיקאי של צמחים, מומחה לזרעים ויזם, וגם חבר בוועד המנהל של הפורום הישראלי לתזונה בת-קיימא. היעד המרכזי של הפורום הוא פיתוח בסיס ידע מדויק ואובייקטיבי שעוסק בקשר בין מזון לסביבה, לחברה, לכלכלה ולבריאות האדם והנגשה של הידע הזה לציבור הרחב, לבעלי עניין ולמקבלי ההחלטות.

אילו איומים צפויים לחקלאות עם שינוי האקלים?

"בראש ובראשונה עומדים המחסור במים, איבוד שטחים חקלאיים ותקופות של מזג אוויר קיצוני. אם מגמת שינוי האקלים תימשך, האיום הגדול ביותר הוא מחסור חמור במזון בקנה מידה עולמי שעלול להתפתח בעשור הקרוב. בימים אלה ממש אנו עדים למחסור בעגבניות שנובע בעיקר ממזג האוויר הקיצוני של הקיץ האחרון, שבו נמדדו טמפרטורות שיא גם ביולי וגם באוגוסט, ואלה הובילו לפגיעה משמעותית בעגבניות.

"תופעת לוואי נוספת ומדאיגה של שינוי האקלים היא הופעת מזיקים. עומסי חום כבדים, ובעיקר מזג אוויר לא יציב המלווה בתקופות ארוכות של טמפרטורות גבוהות, הם כר פורה לשגשוג של מזיקים שונים".

מירוץ שאין לו סוף

האיומים האלה נשמעים מטרידים מאוד, וד"ר צ'כנובסקי אומר שבכל העולם מנסים למצוא דרכים להתמודד איתם כך שהאוכלוסייה לא תיפגע. "בעשורים האחרונים לישראל היה תפקיד מכריע בפיתוח ובהחדרת טכנולוגיות המאפשרות חקלאות בתנאים קשים. פותחו כאן ההשקייה בטפטוף, השקייה במי קולחין מושבים וגידול בתוך חממות מגוננות. כיום יש פיתוחים חדשים רבים שמקדמים חקלאות יותר עמידה בפגעי שינוי האקלים ופחות פוגעת בסביבה ובבריאות.

"למשל, השבחת זנים היא שיטה שבה מכליאים בין זנים שונים ומחפשים את הצמח המתאים ביותר לסביבה שבה הוא גדל. בשנים האחרונות יש פיתוחים חדשים בתחום, כמו זיהוי גנים שעוזרים להתמודדות הצמח עם בעיות סביבתיות, טכנולוגיה להחדרת גנים לצמחים ללא הנדסה גנטית, הארכת חיי הצמח תוך סבילות לבצורות, האצת קצב הצימוח בעצים ועוד.

"עוד שיטה היא גידול הידרופוני, שבה הצמחים גדלים על מים במקום על אדמה. מתברר שבגידול הידרופוני אפשר להפחית את איבוד המים ב-80% כמעט לעומת חקלאות מסורתית. בתחום ההדברה נעשה שימוש בצרעות ובחיפושיות טורפות מזיקים, וגם פותחו רשתות דוחות מזיקים וחומרי הדברה מבוססי צמחים.


צילום: הפורטל לחקלאות טבע וסביבה

"אחת התפיסות החדשות בעולם החקלאות היא התייחסות אל האדמה ואל האינטראקציה בין הצמח ובין הקרקע כאל אלמנטים חשובים בגידולים החקלאיים. לא מזמן פותח מוצר חדש המכיל מיקוריזה, פטריית קרקע שחיה בסימביוזה עם השורשים של הצמח. השימוש במוצר הזה מוביל לגדילה של צמחים בריאים וחזקים יותר, ולפחות שימוש בדשן".

ד"ר צ'כנובסקי אופטימי אבל אינו חי באשליות: "במקרים קיצוניים גם הטכנולוגיות הטובות ביותר עלולות להיכשל. שיטות של הדברה ביולוגית ואורגנית עלולות לאבד מהאפקטיביות שלהן כשיש לחץ סלקציה והמזיקים מפתחים עמידויות, ושיטות של השבחת הקרקע ייכשלו כשטמפרטורת הקרקע תגיע לרמות גבוהות מדי. גם הטפטפות המשוכללות ביותר בעולם לא יוכלו לתת מענה למחסור מוחלט במים.

"אנו נמצאים במירוץ חימוש, מפתחים טכנולוגיות חדשות מול שינויי האקלים וההשלכות של התרבות האנושית. האם נוכל לנצח במירוץ תמיד? זו שאלה שאין עליה תשובה. בינתיים הטכנולוגיות נותנות מענה סביר אך זה לא מבטיח שכך יהיה גם בעתיד".

יכול להיות שבעתיד לא נוכל לגדל גידולים מסוימים בארץ?

"לא, אין חשש כזה, בעיקר מפני שהיום אפשר לגדל כמעט כל צמח בתנאי חממה מבוקרים. צריך לשאול מה יהיו העלויות של הגידולים בסביבה המשתנה ומה יהיו עלויות השימוש בטכנולוגיות חדשות, והצפי הוא שמחירי התוצרת החקלאית יעלו. מבחינת גידולי שטח פתוח קיימת סכנה לגידולי שדה בהיקף גדול, כמו חיטה. החיטה לא תיעלם, אבל בגלל הפיזור הלא אחיד של משקעים בחורף והטמפרטורות הגבוהות היבול יפחת משמעותית".

שינויים בהרגלי הצריכה והגידול

האם יש פתרונות לא טכנולוגיים להתמודדות עם האיומים האלה? ד"ר צ'כנובסקי מספר שיש שניים כאלה, וששניהם מחייבים שינוי גישה: "החקלאות היום מתבססת על גידול מונוקלצ'ר, כלומר סוג אחד של גידול בכל החלקה, תוך שימוש בתשומות חיצוניות כגון דשן ותכשירי הדברה כימיים, ובהתעלמות מהסביבה שבה מגדלים.

"הפתרון הראשון מתבסס על מעבר לשיטת חקלאות מבוססת פרמקלצ'ר שבה ניתן משקל גדול לקרקע ולסביבת הגידול. החקלאים משתמשים בטכניקות גידול פוליקלצ'ר, שבה יש כמה גידולים באותה חלקה התורמים זה לזה. בשיטה הזו ממחזרים פסולת חקלאית ומפחיתים את השימוש בתשומות חיצוניות. בחקלאות פרמקלצ'ר אפשר לגדל ירקות ופירות איכותיים בצורה ידידותית לסביבה עם השקעה מינימלית, אבל היבול ליחידת שטח נמוך יותר מאשר בחקלאות 'רגילה'.

"הפתרון השני מתבסס על חקלאות פרטית ועירונית, ובמקור בא לענות על הצורך בגידול אורגני ולתת מענה לבעיות הנגרמות מאחסון ושינוע של התוצרת החקלאית למרחקים ארוכים. אנשים פרטיים יכולים לגדל ירקות בגינה, במרפסת או על הגג. פתרון נוסף הוא גידול עירוני מסחרי, בין אם על גגות או בבניינים המיועדים לכך, שעדיין לא קיים בישראל. הבעיה העיקרית היא שעדיין לא ברור אם פתרונות אלה יצליחו לספק את מלוא הצריכה בקנה מידה גדול. בעיה נוספת שעדיין לא נחקרה היא השפעת זיהום האוויר בעיר על טיב המזון המגודל בה".

האם יש מקום לשינוי הרגלי הצריכה? למשל, להשלים עם העובדה שלא נאכל עגבניות כל השנה?

"זה תהליך שקורה כבר עכשיו. אם נתעלם לרגע מפערי התווך, מחירי הירקות הגבוהים נובעים מכך שהחקלאי עושה שימוש בתשומות גבוהות יותר מכיוון שהוא צריך להתמודד עם שינוי האקלים. גם הטכנולוגיות החדשות, או שימוש בשיטות חקלאות אחרות, עלולים להוביל לעליית מחירים ולכך שחלק מאוכלוסיית מדינת ישראל לא תוכל לעמוד בעלויות של הפירות והירקות הרגילים".

המחקר המלא הוצג בוועידה השנתית למדע וסביבה שהתקיימה ב-14-12 באוקטובר 2015




הכתבה המלאה התפרסמה באתר "זווית" - סוכנות ידיעות למדע וסביבה

שרת החקלאות אורית נוקד, החלה בצעדים מעשיים כדי לקדם צו פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים. משרד החקלאות כבר הכין צו הנקרא "צו חובת דיווח על רווחיות המחלבות", במסגרתו דורש המשרד להחיל חובת דיווח על רווחיותם של 12 מוצרי חלב שונים, כך מדווח הערב העתון כלכליסט.

המשרד מבקש להחיל חובת דיווח על גבינה קשה טל העמק, שמנת מתוקה, שמנת עמידה, חלב עמיד 3%, גבינה קשה פרוסה גוש חלב 200 גרם, גבינה קשה פרוסה גלבוע 200 גרם, מעדן חלב בטעמים (דני), מעדן חלב עם קצפת, קוטג' 9%, קוטג' 5%, גבינה לבנה 9% וגבינה לבנה 5%.

שרת החקלאות כבר הביעה בעבר את דעתה בנושא והבהירה כי תחתום על הצו, אולם כדי שזה ייכנס לתוקפו נדרשת הסכמה של שר האוצר. השניים מתכוונים לדון בנושא בימים הקרובים.

בכנס הארצי של ענף החלב המתקיים היום בירושלים אמרה נוקד: "העמדה שלי לפני הסערה אשר ממשיכה לשטוף את הארץ, כמו גם עמדתי הברורה היום, הינה כי המכשיר המהיר, הזמין והמתאים ביותר להתמודד עם כשלי השוק ועם החובה של המדינה להבטיח מחירים הוגנים למוצרי החלב הבסיסיים הינו הפיקוח על המחירים.''

"דיווח על רווחיות הוא דבר ממשי ופשוט שהמדינה יכולה לעשות על מנת לקבל תמונה מלאה יותר. תמונה אשר תאפשר לזהות באופן מקצועי וחד יותר מה ניתן ונכון לעשות על מנת להוריד את המחיר לצרכן. זו עמדתי ובכוונתי לקדם עמדה זו בשיחותיי עם שר האוצר".

עוד אמרה נוקד כי בכוונתה לבחון את האפשרות לצרף לוועדת המחירים נציג של ארגון צרכנים. ''החזרת מחיר הקוטג' לפיקוח ודיווח על רווחיות כל מוצרי החלב הם הצעדים המיידים והנכונים על מנת להשיב את אמון הצרכנים ולהוריד את עלויות הצרכן לשוק החלב. זהו תרגום נכון ומוצדק של מחאת הצרכנים מהמרחב הוירטואלי של הפייסבוק לדיונים הבין משרדיים. אני בוחנת את האפשרות להוסיף לועדת המחירים נציג של ארגון צרכנים.''

הנהלת מינהל מקרקעי ישראל דחתה הצעת פשרה, לפיה הקיבוצים יורשו להמשיך להשכיר דירות לשוכרים חיצוניים. לטענת המינהל, השכרת דירות בקיבוצים מנוגד לחוזי החכירה שנחתמו עם מינהל מקרקעי ישראל, לפיהם אין לעשות שימוש לא חקלאי בקרקעות המדינה.

בחודשים האחרונים הופסקה כמעט כליל הקמת דירות חדשות בקיבוצים, מאחר שהמינהל מתנה אישור היתרי בנייה למגורים בקבלת תצהיר, לפיו הקיבוץ אינו משכיר דירות והבנייה החדשה אינה מיועדת להשכרה. כמה קיבוצים מסרו כי הם בוחנים צעדים משפטיים כנגד המינהל

לכתבה המלאה ב-TheMarker