מרכז הטכנולוגיה החדש של סינג'נטה. צילום: סינג'נטה זרעי ירקות

אל אחידו, ספרד – חברת סינג'נטה זרעי ירקות (Syngenta Vegetable Seeds) חונכת מרכז טכנולוגי חדש למחקר ופיתוח באל אחידו (אלמריה) – מתקן חדיש ומתקדם שנועד להילחם בפתוגנים (מחוללי מחלות) מתפרצים המשמידים יבולים ופוגעים בפרנסתם של חקלאים ברחבי העולם. כחלק ממערך רחב יותר של מרכזי חדשנות באל אחידו, המרכז הטכנולוגי החדש ממלא תפקיד מפתח בפיתוח פתרונות לגידולי פירות וירקות, תוך קיצור לוחות הזמנים המסורתיים של תהליכי הטיפוח.

אבחון שמתחיל בשטח

המרכז הטכנולוגי מיישם גישת "מהשדה למעבדה" (field-to-lab), שבה האבחון מתחיל ישירות בשדות המגדלים ולא רק במעבדות, מה שמעמיד את החקלאי במרכז המחקר. המתקן החדש מאחד תחת קורת גג אחת את תחומי הטיפוח, תפעול הזרעים, פיתוח תכונות, איכות הפרי, מדע נתונים יישומי ודיגיטל. בנוסף, הוא מצויד בטכנולוגיית בטיחות ביולוגית (biosafety) המאפשרת למדענים לעבוד עם איומים מתפרצים בסביבה מבוקרת ומוגנת, תוך שמירה על הסטנדרטים הגבוהים ביותר של בריאות הצמח.

מרכז חקלאי עולמי

הפתיחה הרשמית של האתר התקיימה ב-14 במאי, במעמד שר החקלאות של ספרד, לואיס פלאנאס, ו-100 אורחים מוזמנים שקיבלו הזדמנות בלעדית להיחשף למתקן הבטיחות הביולוגית המתקדם.

דרום ספרד הוא אחד מאזורי ייצור הירקות החשובים בעולם, וסינג'נטה ביצעה לאורך השנים השקעות מרובות באזור כדי לתמוך במגדלים בכל קנה מידה. אזור אלמריה כולל את ריכוז החממות הגדול בעולם, המשתרע על פני למעלה מ-300,000 דונם ומייצר קרוב ל-4 מיליון טון ירקות מדי שנה. נתון זה הופך את האזור לסביבה אידיאלית לחדשנות חקלאית ולפיתוח פתרונות המועילים לחקלאים בכל היבשות.

למידע נוסף על סינג'נטה זרעי ירקות, בקרו באתר: syngentavegetables.com

---

אודות סינג'נטה (Syngenta)

סינג'נטה היא מובילה עולמית בחדשנות חקלאית עם נוכחות ביותר מ-90 מדינות. החברה מתמקדת בפיתוח טכנולוגיות ושיטות חקלאיות המעצימות את החקלאים, כדי שיוכלו להוביל את השינוי הנדרש להזנת אוכלוסיית העולם תוך שמירה על כדור הארץ. מטה חטיבת הגנת הצומח של סינג'נטה נמצא בבאזל, שווייץ; מטה חטיבת הזרעים נמצא בארה"ב.

בית האריזה החדש בחבל תקומה. צילום: בית אריזה קמה

מנהלת תקומה ומשרד החקלאות וביטחון המזון השיקו אתמול (ד') בית אריזה חדשני לאבוקדו בחבל תקומה. המבנה נחשב למשוכלל מסוגו בישראל בתחומי המיון והאריזה. המיזם, שהוקם בהשקעה של למעלה מ-4 מיליון ש"ח מכספי מנהלת תקומה ובשיתוף הרשות להשקעות במשרד הכלכלה והתעשייה, מהווה חלק ממאמץ רחב לשיקום וחיזוק החקלאות והכלכלה באזור לאחר אירועי ה-7 באוקטובר.

» רוצים לקבל עדכונים נוספים ? הצטרפו אלינו לווטסאפ / טלגרם / פייסבוק

בית האריזה החדש פועל כשותפות בין ארבעה תאגידים חקלאיים: קיבוץ נירים, קיבוץ גברעם, מטעי השקמה (שותפות של ארז ואור הנר) וגולי גשר (שותפות של דורות, רוחמה וחצרים). שותפות זו מאחדת שבעה קיבוצים – ארבעה מהם מחבל תקומה – סביב מטרה משותפת: חיזוק החקלאות המקומית ובניית תשתית כלכלית יציבה וארוכת טווח לענף האבוקדו באזור.

בלב המתקן עומדת טכנולוגיית מיון אופטי מהחדשניות בענף, המבוססת על יכולות בינה מלאכותית (AI). בניגוד לשיטות המיון שהיו נהוגות עד לפני מספר שנים, המערכת החדשה מסוגלת לזהות בדיוק רב מאפיינים פנימיים וחיצוניים של הפרי, ולאפשר מיון ברמת דיוק גבוהה במיוחד. התוצאה היא תהליך יעיל ומדויק יותר, לצד שיפור משמעותי באיכות התוצרת ובערכה הכלכלי.

בית האריזה החדש בחבל תקומה. צילום: בית אריזה קמה

תמיכת מנהלת תקומה אפשרה את הקמת המתקן והטמעת המערכות הטכנולוגיות המתקדמות ביותר, הממצבות את בית האריזה בחזית ענף האבוקדו בישראל. החדשנות הטכנולוגית משתלבת עם פרוטוקולים קפדניים לשמירה על איכות הפרי: מבקרת טמפרטורה מדויקת ושיטות אריזה מתקדמות ועד לשימוש מבוקר בחומרי חיטוי. כל שלב בתהליך נועד להבטיח שהאבוקדו יגיע לצרכן במצב מיטבי - הן בשוק המקומי והן בשווקים באירופה, אליהם מיועדים כ-60% מהיבול.

בעונה הקרובה צפוי בית האריזה לטפל בכ-8,000 עד 10,000 טונות אבוקדו, נתון הממחיש את היקף הפעילות ואת הפוטנציאל הכלכלי המשמעותי של המיזם. מעבר להיבט החקלאי, מדובר במהלך שמבטא תפיסה רחבה של פיתוח אזורי: ביסוס מנועי צמיחה ארוכי טווח, חיזוק ההתיישבות ויצירת עתיד כלכלי יציב ובר-קיימא עבור יישובי חבל תקומה.

בית האריזה החדש בחבל תקומה. צילום: בית אריזה קמה

שלמה אטיאס, מנהל הרשות להשקעות: "הטמעת טכנולוגיות מתקדמות היא השקעה לטווח ארוך; מפעל תעשייתי או חקלאי שלא יבצע אותה – יישאר מאחור. הרשות להשקעות חרטה על דגלה את דרישת הטכנולוגיה והייצור המתקדם בכלל מסלולי הסיוע שלה, מתוך הבנה עמוקה של התעשייה ודאגה לעתידה. אנו שמחים להיות חלק משיקומו וצמיחתו של חבל תקומה ונמשיך לשתף פעולה עם המנהלת במסלולים מגוונים לחיזוק התעשייה והכלכלה".

אביעד פרידמן, ראש מנהלת תקומה: "ההשקעה בבית האריזה היא הרבה מעבר לתמיכה כלכלית נקודתית. מדובר במהל אסטרטגי שנועד לחזק את חבל תקומה כמוקד חקלאי מתקדם, יציב וצומח. הפרויקט משלב בין מסורת חקלאית ארוכת שנים לבין חדשנות טכנולוגית מהשורה הראשונה, ומבטא את התפיסה שמובילה אותנו – יצירת מנועי צמיחה שיחזקו את הכלכלה המקומית, ההתיישבות והחוסן האזורי".

אורן לביא, מנכ״ל משרד החקלאות וביטחון המזון: "החקלאות הישראלית היא עוגן ההתיישבות והחוסן הלאומי שלנו. שיקומו האמיתי של החבל עובר דרך השדות והמטעים, כשהתושבים ורווחתם עומדים תמיד לנגד עינינו. הקמת בית האריזה היא פרי שיתוף פעולה אסטרטגי והדוק בין משרדי החקלאות והכלכלה לבין מנהלת תקומה, המוכיח כי איחוד כוחות ממשלתי הוא המפתח לשיקום אזורי. כחלק ממחויבותנו לביטחון המזון, הקצתה הממשלה תקציבים משמעותיים להאצת הפעילות החקלאית. נמשיך לפעול בנחישות, כתף אל כתף עם כלל גופי הממשלה, לחיזוק החקלאות המקומית המהווה את הלב הפועם של הקהילה ומנוע לצמיחה מחודשת".

» פורסם במדור החדשות

רפת חלב

ועדת הכלכלה של הכנסת אישרה הבוקר, ד׳, את תקנות הדיווח בענף החלב — מהלך שמסדיר לראשונה את העברת נתוני הייצור מהמחלבות למועצת החלב באופן שוטף וסדור.

» רוצים לקבל עדכונים נוספים ? הצטרפו אלינו לווטסאפ / טלגרם / פייסבוק

עד כה, מועצת החלב, האחראית על התכנון והוויסות של ענף החלב בישראל, החזיקה בנתונים מלאים ועדכניים על ייצור החלב הגולמי ברפתות ובדירים — אך ללא מידע בזמן אמת על מצב ייצור מוצרי החלב במחלבות, ובפרט המוצרים המפוקחים. מצב זה יצר לאורך השנים פער משמעותי ביכולת לנהל את הענף באופן מיטבי, לזהות בזמן אמת בעיות בייצור או באספקה, ולבצע ויסות יעיל של החלב בין הגורמים השונים בענף.

התקנות שאושרו היום נועדו לתת מענה ללקונה זו, ולאפשר למועצת החלב — ודרכה לממשלה — לקבל תמונת מצב מלאה ועדכנית יותר של מצב הייצור במשק החלב, החל משלב ייצור החלב ברפת ועד למוצרי החלב במחלבות. כמו כן, מאפשרות התקנות לווסת חלב בין מחלבות בזמן אמת, וכעת יש למועצה יכולת טובה יותר לשפר את התכנון של הענף, לחזק את היציבות במשק החלב הישראלי ולמנוע מחסורים במוצרי חלב לציבור.

במסגרת הדיון בתקנות שהתקיים בוועדת הכלכלה אושר גם תיקון ייחודי אשר יאפשר לרפתות באזור הערבה ובעמקים לייצר חלב בהתפלגות שנתית שונה משאר אזורי הארץ — התאמה שנועדה להתמודד טוב יותר עם תנאי האקלים הייחודיים באזור, בייחוד בחודשי הקיץ.

איציק שניידר, מנכ"ל מועצת החלב, אמר לאחר אישור התקנות: "זהו יום חשוב לענף החלב. ועדת הכלכלה שמה סוף לנושא שהיה תקוע למעלה מעשור, וכעת יש לנו אפשרות טובה יותר לנהל את ענף החלב והתכנון בו. מדובר בתשובה ניצחת לקולות שקראו לפגוע במשק החלב ובמועצה מבלי לתת לנו את הכלים לפעול ולקבל תמונת מצב רחבה ומדויקת יותר של מצב הייצור. כעת נוכל לזהות בזמן אמת בעיות בשטח, לווסת טוב יותר את החלב ולמנוע מחסורים במוצרים מפוקחים. תודה ענקית ליו"ר ועדת הכלכלה ח"כ ביתן, לשר החקלאות ולמנכ"ל המשרד על קידום התקנות בנחישות מתוך ראייה אמיתית של טובת הציבור."

דגן יראל, מנכ״ל יצרני החלב: ״רשמנו היום הישג היסטורי בוועדת הכלכלה. המאבק שהובלנו לצירוף רפתות הערבה להגדרת "העמקים החמים" הסתיים בהצלחה, וזוהי בשורה אדירה לחקלאות בערבה. הבטחנו שלא נשאיר אף רפת מאחור, ואנחנו מקיימים. הניצחון הזה מעניק לרפתנים את הכלים להם הם ראויים כדי להמשיך לייצר חלב כחול לבן איכותי ומזין, ומבצר את עתיד הענף בפריפריה של ישראל."

פורסם במדור החדשות

חממות אבטיח חורף בערבה התיכונה, צילום: פרדי נפתלי

המועצה האזורית ערבה תיכונה תקיים ב-18-19 במאי 2026 את ועידת הערבה הראשונה, במעמד נשיא המדינה יצחק הרצוג. הוועידה תעמוד בסימן פריחת הגבול המזרחי והשגשוג האזורי, וצפויים להשתתף בה שרים, חברי כנסת, ראשי משרדי ממשלה ובכירים ממערכת הביטחון ומהשלטון המקומי והארצי, לצד ארגונים חקלאיים, יזמים ומשתתפים רבים נוספים.

» רוצים לקבל עדכונים נוספים ? הצטרפו אלינו לווטסאפ / טלגרם / פייסבוק

מאיר צור, ראש המועצה האזורית ערבה תיכונה, מסר לקראת האירוע: "קיומה של ועידת הערבה הראשונה, דווקא בעת הזו ולאחר התקופה המורכבת שעברה על מדינת ישראל, הוא הצהרה ציונית ואסטרטגית מן המעלה הראשונה. ההתיישבות לאורך הגבול מהווה חומת מגן למדינה, וחיזוק הערבה דרך פיתוח חקלאות מתקדמת, חדשנות ותיירות הוא המפתח לצמיחה אזורית וביטחונית. הוועידה מהווה אבן דרך קריטית בביסוס הערבה לא רק כחבל ארץ חקלאי מפואר, אלא כמרכז כלכלי וחברתי תוסס המבטיח את עתיד הדורות הבאים על קו הגבול''

מאיר צור ראש מועצה אזורית ערבה תיכונה, צילום: מ''א ערבה תיכונה

במהלך הוועידה נסקור נושאים משמעותיים המהווים עוגנים ומנועי צמיחה קריטיים לפיתוח האזור, וזאת בהשתתפות שרים, חברי כנסת, ראשי משרדי ממשלה ובכירים מכלל הענפים. כמו כן יתקיימו הרצאות, פאנלים ומושבים מקצועיים שידונו בנושאי הליבה של הערבה: חקלאות, ביטחון, התיישבות, תיירות, תעסוקה ותשתיות.

מטעי תמרים בערבה התיכונה.צילום: מ''א ערבה תיכונה

הערבה התיכונה היא חבל ארץ מרהיב המשתרע בין באר שבע לאילת על פני שטח של מיליון וחצי דונם, אשר כמחציתם מוגדרים כשמורות טבע. האזור, המהווה כ-6% משטחה של מדינת ישראל, מציע סביבה נקייה מהמולת העיר ומזיהום אוויר, ומעניק לתושביו איכות חיים, שקט ובריאות. במועצה האזורית ערבה תיכונה שמונה יישובים: שלושה יישובים קהילתיים וחמישה יישובים חקלאיים.

משק שיר, מושב עידן. צילום: משפחת שיר

הערבה נחשבת כיום לאחד האזורים החקלאיים המרכזיים במדינה. כ-65% מתושביה מתפרנסים מחקלאות ומעבדים כ-627 חלקות חקלאיות, המשתרעות על פני 34 אלף דונם. לצד החקלאות משגשג בערבה ענף תיירות מדברית מבוקש, הנשען על נכסי טבע ייחודיים ונופי מדבר אינסופיים. כמו כן, מערכת החינוך הקהילתית באזור זוכה בפרסי הצטיינות רבים; בוגריה מתגייסים ברובם המוחלט ליחידות קרביות, ורבים מהם בוחרים להתנדב לשנת שירות ולמכינות קדם-צבאיות. ביישובי הערבה התיכונה פועלות כיום שש מכינות קדם-צבאיות (קד"צ) המארחות חניכים מכל חלקי הארץ ומכל גווני החברה הישראלית.

» פורסם בחדשות

הטרור החקלאי. צילום: באדיבות השומר החדש

ועדת הכלכלה של הכנסת קיימה היום (ג') דיון חירום בנושא מצוקת הביטוח של עסקים וחקלאים הפועלים תחת איומי סחיטה של ארגוני פשיעה. הדיון נערך על רקע התרחבות תופעת ה"פרוטקשן" וסחיטת בעלי העסקים והחקלאים, המובילה לסירוב של חברות הביטוח להעניק כיסוי ביטוחי בשל ההחמרה הקיצונית ברמת הסיכון. בדיון, שיזם ח"כ אביגדור ליברמן, עלו טענות קשות מצד בעלי עסקים שדיווחו כי חברות הביטוח מבטלות פוליסות באופן מיידי ברגע שהעסק הופך למאוים. המשתתפים הביעו חשש כבד מקריסה כלכלית מיידית של העסקים המאוימים. ח"כ ליברמן דרש לקבל תשובות עד מחר מראש רשות שוק ההון ומהחשבת הכללית במשרד האוצר.

ח"כ ליברמן פתח את הדיון בדברים נוקבים: "הממשלה הפקירה את האזרחים פעמיים: פעם אחת כשלא הצליחה לספק ביטחון אישי, ופעם שנייה כשהיא לא מספקת כיסוי לנזקים". הוא ציין כי חברות הביטוח מבטלות פוליסות באופן חד-צדדי ברגע שהן מזהות נזק צפוי, אך הדגיש כי לצד חברות הביטוח הפרטיות קיימת חברת "ענבל" הממשלתית. לדבריו, אם חברת ענבל ידעה לשפות חברות תעופה וספנות בזמן מלחמה, אין סיבה שלא תעשה זאת גם במקרה הנוכחי.

במהלך הדיון נשמעה עדותו של מושיקו סגל, בעלים של חברת הסעות מהצפון: "הציתו לנו שלושה אוטובוסים וירו על הרביעי. שרפו לי את הרכב הפרטי ליד הבית. יום אחרי הדיווח לביטוח, קיבלתי מכתב שבעוד 21 יום הפוליסה לנזק בזדון מבוטלת. הבנקים לא ייתנו לי אשראי ללא בטוחה ביטוחית, וב-21 בחודש אני נאלץ לשלוח 100 עובדים הביתה. מה אתם רוצים שאעשה? שאלך לשלם פרוטקשן? אני לא רוצה, אבל איך אני נשאר לבד?".

יריב בן עמי, חקלאי ממטולה, הציג לחברי הוועדה בקבוק בנזין ומצית ואמר: "זה הדבר הכי רווחי שיש. זה עולה 10 שקלים ועל זה העבריינים מקבלים 30 אלף שקל בחודש דמי חסות. אירוע הצתה כזה עלה לנו 15 מיליון שקלים. אתם לא באירוע".

נציג רשות שוק ההון, שמואל זקן, הסביר כי "ברגע שיש איום, הוודאות לנזק שואפת למאה אחוזים, מה שהופך את הביטוח ללא כדאי כלכלית לשני הצדדים". ערן לפל מאגף החשב הכללי באוצר הוסיף: "הבעיה היא האכיפה, לא הביטוח. הצעות לשיפוי ממשלתי 'מנרמלות' את הפרוטקשן במקום למגר אותו". מנגד, נציג המשרד לביטחון לאומי, מתתיהו עזריאל, ציין כי המלצת צוות בין-משרדי הייתה להקים קרן בדומה למה שהציע ח"כ ליברמן. נציג המשטרה, רפ"ק חיים מלכה, דיווח על עלייה של 64% בכתבי האישום ביחס לשנה הקודמת.

מנכ"ל איגוד חברות הביטוח, ישראל מימון, הבהיר: "חברות הביטוח רוצות להרוויח, אין שאלה. אם אנחנו יודעים שהולך לקרות נזק ברמת ודאות כזו, לא ניתן לבטח זאת". הוא השווה את המצב לביטוח טרור: "כאשר מדינת ישראל החליטה שצריך ביטוח נוסף לנזקי רכוש, הוחלט להקים ביטוח של המדינה עבור האזרחים".

חברי הכנסת מהקואליציה ומהאופוזיציה הצטרפו לדרישה לפתרון מיידי. ח"כ עודד פורר ציין כי "המדינה משלמת פרוטקשן בסיסי וגם צה"ל משלם אותו". ח"כ יואב סגלוביץ' הדגיש כי הנזק למשק מהפשיעה עומד על לפחות 20 מיליארד שקל בשנה וכי חסרה תוכנית כוללת. ח"כ צבי סוכות הוסיף: "הגענו למצב קיומי, הגליל והנגב נכבשו על ידי ארגוני פשיעה". ח"כ ששון גואטה מתח ביקורת על חילופי ההאשמות בין המשרדים, כאשר המשרד לביטחון לאומי מפנה לקרן של האוצר, ובאוצר מדברים על אכיפה של המשרד לביטחון לאומי.

ח"כ סימון דוידסון שיתף בחוויה אישית של סחיטה שעבר ב-2007 ואמר: "אני לא מאחל לאף אחד מהשונאים שלי לעבור את זה. אם לא תשלם, לא יהיה לך עסק. את מי חברות ההסעה מסיעות? ילדים בצפון, עובדי משרד הביטחון, פועלים במפעלים. אם לא יהיו חברות הסעות, אנשים לא יגיעו לבתי הספר ולעבודה. מה אתם מצפים שיקרה?".

ח"כ ליברמן סיכם את הדיון בדרישה להעביר את המסר לראש רשות שוק ההון ולחשבת הכללית באוצר, ולקבל את תגובתם עד מחר באשר לפתרון עבור העסקים שנמצאים ב"שעון חול" ביטוחי. "לא ייתכן שחברת ביטוח תבטל פוליסה בהתראה של 21 יום ותשאיר אזרח להתמודד לבד", אמר. הוא ביקש לקיים דיון המשך תוך שבועיים כדי לבחון מתווה קבוע לשיפוי נזקים שחברות הביטוח אינן מכסות, לצד קבלת תשובות על הטיפול באכיפה.

 הגילויים בישראל עוזרים להשלים מפה ביו-גאוגרפית רחבה יותר. יחנוק הצבעים ביטבתה בערבה. צילום: דר בן נתן

פעילות האכיפה בים התיכון. צילום: גיא לויאן, רשות הטבע והגנים

בסוף השבוע האחרון יצאו פקחי היחידה הימית ברשות הטבע והגנים הפועלים מטעם משרד החקלאות וביטחון המזון, יחד עם שיטור ימי חיפה למבצע רחב היקף בים התיכון, כדי להגן על הדגים שמתרבים ומחדשים את האוכלוסיות בתקופה זו.

» רוצים לקבל עדכונים נוספים ? הצטרפו אלינו לווטסאפ / טלגרם / פייסבוק

במהלך הפעילות נבדקו 94 דייגים ב-46 אירועי פיקוח שונים. במקרים שבהם נמצאו הפרות של הכללים, ננקטו צעדי אכיפה:
• נפתחו 6 תיקי אירוע בגין דיג לא חוקי
• נרשמו 16 דוחות נהיגה על שפת הים

באחת הסריקות אותרה רשת רפאים, מפגע שמסכן את אוכלוסיית הדגה וממשיך ללכוד בעלי חיים גם ללא נוכחות אדם. בתוך הרשת נמצאו בעלי חיים מוגנים, בהם צב ים וכפן גושמני.

פעילות האכיפה בים התיכון. צילום: גיא לויאן, רשות הטבע והגנים

גיא רובינשטיין, מנהל אגף הדיג במשרד החקלאות וביטחון המזון: "אנחנו רואים בשטח היענות הולכת וגוברת מצד ציבור הדייגים, וגם מצד עמותת הדיג הספורטיבי, שמבינים עד כמה התקופה הזו קריטית. עונת הרבייה היא חלון זמן קצר, אבל ההשפעה שלה ארוכת טווח. שמירה על הכללים עכשיו היא מה שמבטיח שגם בעתיד תהיה כאן דגה, תהיה כאן פרנסה ויהיה כאן ים חי. השותפות הזו חשובה במיוחד, כי שמירה על הדגה היא אינטרס משותף של כולנו. לצד זה, אנחנו ממשיכים לפעול כדי לצמצם פגיעות במשאב הציבורי, ומעודדים דייגים לפעול בהתאם להיתרים ולהתמקד גם בדיג של מינים פולשים, כמו הזהרון, כחלק מהמאמץ לשמור על המערכת האקולוגית הימית. האחריות היא משותפת, וכשכולם פועלים יחד, אפשר להבטיח דיג בר קיימא לאורך זמן."

פעילות האכיפה בים התיכון. צילום: גיא לויאן, רשות הטבע והגנים

גיא לויאן, סגן מנהל היחידה הימית ברשות הטבע והגנים: "שמירה על הגבלות הדיג בעונת הרבייה מאפשרת לים להישאר בריא ובכך לקיים דיג בר קיימא. אם נדוג את הדגה המקומית בעונת הרבייה, האוכלוסייה תקטן משנה לשנה ובכך יפגעו גם הים וגם הדייגים עצמם. אנחנו פועלים לאכיפת חוקי הדיג משנת 2018 ורואים את השינוי וההפנמה של אנשי ים רבים שמבינים את החשיבות של שמירה על החוקים, אבל ממשיכים לשמור על הים ולוודא שמי שעובר על החוק מטופל. תודה רבה לכל הצוותים מהשיטור הימי וכמובן לפקחי היחידה הימית על העבודה המסורה ועל ריכוז המאמץ המרשים."

ברשות הטבע והגנים ובמשרד החקלאות וביטחון המזון מזכירים כי בים התיכון חלות הגבלות דיג בין 1 במאי ל-30 ביוני 2026, לצד השבתת דיג המכמורות בין 1 ביולי ל-31 באוגוסט 2026. החל משנת 2018, רשות הטבע והגנים פועלת כגוף האחראי על אכיפת פקודת הדיג ותקנות הדיג הנקבעות על ידי אגף הדיג של משרד.

» פורסם בחדשות
 

חממה שקרסה בבקעת הירדן, צילום: באדיבות חברת קנט

בחודש האחרון אנחנו עדים לנזקים כלכליים כבדים שנגרמים למשק בשל מגיפת הקורונה, ובין השאר גם לחקלאות הישראלית. אולם, החקלאים סבלו בתקופה האחרונה מנזקים גדולים גם כתוצאה מאירועי מזג האוויר ומתופעות טבע שונות.

» רוצים לקבל עדכונים נוספים ? הצטרפו אלינו לפייסבוק

מסיכום נתוני הרבעון הראשון של שנת 2020 שנערך בקנט - הקרן לביטוח נזקי טבע בחקלאות, עולה כי הקרן תפצה את החקלאים בהיקף של למעלה מ-100 מיליון ש"ח כתוצאה מנזקים שאירעו לגידולים השונים בחודשים ינואר-מרץ.בחודש מרץ בלבד, מאז התפרץ נגיף הקורונה בישראל והנזקים הכבדים שנגרמו כתוצאה ממנו לחקלאים המקומיים, אירועי מזג האוויר השונים גרמו לנזקים של למעלה מ-50 מיליון לחקלאים. יצויין כי מדובר באומדן ראשוני בלבד כאשר היקף הנזקים הסופי יוודע רק בחודשים הבאים.

על פי נתוני קנט, למרות ההיבטים החיוביים של החורף הגשום, במהלך הרבעון הראשון של השנה התרחשו מספר אירועים אקלימיים משמעותיים שגרמו לפגיעות קשות ולאלפי דיווחי נזקים לגידולים השונים. בקנט מציינים כי כתוצאה מההתחממות הגלובאלית, האירועים השונים הפכו לקיצוניים יותר וגרמו לנזקים כבדים בזמן קצר: בשבוע הראשון של ינואר ירדו כמויות גדולות מאוד משקעים, חלקם במטחים כבדים של גשמים, מצפון הארץ ועד לצפון מערב הנגב. בצפון הארץ ובמישור החוף הדרומי ירדו למעלה מ-100 מ"מ של משקעים שגרמו להצפות וסחף ולפגיעה בענפי הפלחה, פירות, בננות ומדגה ובכלל זה קריסת חממות ומבני גידול. בהמשך החודש המשקעים הכבדים התרחבו גם לדרום הארץ ולוו במטחי ברד במקומות שונים. מטחי הברד והמשקעים הרבים גרמו לנזקים משמעותיים, בין השאר, להדרים ולירקות השונים.

גם במהלך חודש מרץ אירעו מספר אירועי סערה שלוו, בעיקר, ברוחות עזות ומשבי רוח חזקים שגרמו לנזקים כבדים לגידולי הירקות, פירות, פלחה, אבוקדו וצמחי נוי.


הצפת שטחים חקלאיים באזור גבעת עדה, צילום: בני וילד - באדיבות חברת קנט

נזקים של למעלה מ-36 מיליון ש"ח לגידולי הירקות

בחלוקה לענפים השונים עולה כי את מירב הנזק ספגו גידולי הירקות. מסיכום נתוני הרבעון הראשון שנערך בקנט עולה כי הקרן תפצה את מגדלי הירקות בלמעלה מ-36 מיליון ש"ח, את מגדלי הפלחה בלמעלה מ-18 מיליון ש"ח ואת מגדלי הפירות והבננות בכ-9 מיליון ש"ח כ"א. נזקים משמעותיים נגרמו ברבעון הראשון גם לבתי הצמיחה (למעלה מ-12 מיליון ש"ח) לענף הלול (למעלה מ-5 מיליון ש"ח), להדרים, לצמחי הנוי ולגידולי האבוקדו.

פחות נזקי קרה – יותר נזקי סערה

כשמדברים על שינויי האקלים והתחממות הגלובאלית, נראה כי הדבר בא לידי ביטוי ביתר שאת כאשר בוחנים את גורמי הנזק השונים לגידולים החקלאיים. בעוד שבשנים האחרונות גורם הנזק המרכזי בחורף היה הקרה, הרי שבחורף הנוכחי הקרה גרמה לנזקים מעטים באופן יחסי. מנתוני קנט עלה כי גורם הנזק המרכזי בחודשים האחרונים היו הרוחות העזות שגרמו לנזקים כבדים לגידולים השונים ובכלל זה לנשר של פירות מהעצים. עבור נזקי סערה קנט תפצה את החקלאים בכ-35 מיליון ש"ח. גם המשקעים הרבים שירדו, שאמנם ברובם היו גשמי ברכה לחקלאות ולמשק המים בישראל, גרמו לנזקים רבים. עבור נזקי השיטפונות תפצה קנט את החקלאים בכ-24 מיליון ש"ח ובעקבות נזקי ברד בכ-9.5 מיליון ש"ח. האירועים החריגים והעוצמתיים שנגרמו בגלל ההתחממות הגלובאלית הביאו גם לפגיעות חריגות בענפי חקלאות נוספים ובכלל זה נזקים כבדים לבריכות הדגים שנפרצו כתוצאה מהשיטפונות והגשמים העזים ולכוורות דבורים שנסחפו בשיטפונות.

קנט תתעד את נזקי הקורונה

שמוליק תורג'מן, מנכ"ל קנט: "ברבעון הראשון של השנה התפרץ וירוס הקורונה (COVID-19) ברחבי העולם, ובכלל זה בישראל והדגיש שוב את החשיבות של החקלאות הישראלית ועצמאות המזון. למרות שהשפעת וירוס הקורונה על החקלאות במרבית הענפים אינה ישירה, הוא גרר נזקים כלכליים בענפי החקלאות השונים בעיקר בשל מחסור בכח אדם, בשל אובדן שווקים בחו"ל ובשל סגירת המלונות, אולמות האירועים והמסעדות. קנט ממשיכה בימים אלה בפעילות השוטפת במטרה לספק את הצרכים השוטפים של החקלאים. להעריך ולפצות את החקלאים על הנזקים שקרו להם בתקופה האחרונה להמשיך ולבטח את הגידולים השונים. בנוסף לפעילות זו, שנמשכת כל העת, קנט נרתמה לסייע, לחקלאים גם בנזקי הקורונה. מעריכי הנזקים של קנט מבצעים תיעוד של הנזקים שנגרמו כתוצאה מהקורונה בענפים השונים, גם למגדלים שאינם מבוטחים. הנתונים שנאספים ותיעוד היקף הנזק מועברים לגורמים הרלוונטיים להמשך טיפול".

פורסם בחדשות

קיווי ג'ינטאו, צילום: החברה לפיתוח הגליל

בימים אלו נקטף לראשונה בגליל זן חדש ומיוחד של קיווי - ג'ינטאו (Jin Tao) שנחשב לחדש בשוק העולמי, ומהווה תחרות רצינית לקיווי המסורתי המוכר לנו.

» רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו אלינו לפייסבוק

מבחינת מראהו החיצוני, הג'ינטאו נראה כגליל מאורך ומרקם קליפתו פחות 'שעיר' מהקיווי המוכר. כשפותחים את הפרי מתחילה הפליאה, את הצבע הירוק מחליף צבע צהוב וטעמו מתוק משמעותית מהקווי הירוק, והוא מכיל כמות גבוהה של ויטמין C.

על איקלום הזן המיוחד בישראל שמקורו באיטליה, עמלו חוקרי מו"פ צפון, ובימים אלו נקטפים פירותיו הראשונים בגליל. אלקנה בן ישר, מנכ"ל מו"פ צפון מציין כי הצבע הצהוב אינו ההבדל היחיד: "מדובר בזן פופולארי מאוד בשווקים האסייתיים, שם קיימת העדפה לפירות מתוקים מאוד, בדיוק כמו קיווי הג'ינטאו. כמו כן, מדובר בפרי המכיל כמות גבוהה של ויטמין C , כך שגם מבחינה בריאותית יש כאן בשורה של ממש. הכמות המומלצת לצריכת ויטמין C למבוגרים ביממה הינה 100 מ"ג, וזו בדיוק הכמות אותה מכיל הקיווי הצהוב.

בחברה לפיתוח הגליל מציינים, כי קטיף הפרי מתבצע במהלך חודש אוקטובר וכי יש לו חיי מדף ארוכים במיוחד, מה שמאפשר את השיווק והמכירה שלו לאורך זמן.

הקיווי הוא פרי ממשפחת האקטינידיים ומקורו בדרום סין. כיום מגדלים בישראל בעיקר את הזנים 'ברונו' ו'היווארד', כך שגידול זן הג'ינטאו מרחיב את שוק הקיווי בישראל, וייתכן כי יאפשר אף ייצוא של קיווי איכותי ומיוחד גם לשווקים מעבר לים, בדגש על המדינות האסייתיות.

על מנת למקסם את איכות הגידול, מתבצע שימוש במצע קרקע איכותי של טוף מרום גולן, המאפשר וויסות של צריכת המים היומית לקיווי, הזרמת אוויר ודישון איכותי לשם הצלחת הגידול.

Cannabis sativa דרך ויקישיתוף

יו"ר ענף החקלאות באיגוד השמאים עמוס רגב, קורא לראש הממשלה בנימין נתניהו לתת אור ירוק להרחבת גידולי קנאביס רפואי בישראל. הדברים נאמרו בכנס של ענף החקלאות באיגוד השמאים שנערך ביום שני.

''אני מוצא לנכון לשבור שתיקה לאור מצבה הקשה של החקלאות ולאור מצב החקלאים שהוא בכי רע ונאלצים להיאבק בימים אלה ממש על מטה לחמם'' אמר רגב. ''אני קורא לרה"מ מר בנימין נתניהו, לתת גז, להתערב ולדאוג לקידום הרחבת גידול הקנאביס למטרות רפואיות במגזר החקלאי ליצוא. מדובר בגידול שהפוטנציאל הגלום בו הינו גבוה לאין ערוך מתחום הגז''.

» רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו אלינו לפייסבוק

בעתירה משפטית שהגישה בחודש ינואר השנה קבוצת חקלאים מהדרום, נטען כי בשוק הקנאביס הרפואי בישראל פועלים כיום 8 מגדלים בלבד בהיקף כספי של 100 מליון דולר, זאת בזמן שמספר המשתמשים בתוצרי הקנאביס הרפואי כבר הגיע לכ-22 אלף איש, ואף צפוי לעלות.

''אני קורא לשר האוצר, חברנו לשעבר באיגוד, ושואל האם נכון הוא שקרן הפיצויים של מס רכוש דורשת לקבל בחזרה 150 מיליוני ₪ מקדמות שניתנו לנפגעים? במידה ונתון זה נכון, מן הראוי שייעשה בדק בית בעניין שכן הדבר נשמע מטורף והזוי'' אמר רגב והוסיף: ''וקריאה אחרונה אני שולח מכאן למשרד החקלאות והעומד בראשה, לגלות מעורבות יתר בכל הקשור לתחומי המשרד ולקחת את המושכות בידיים ולא לאפשר לגורמים אחרים להוביל נושאים חקלאיים כדוגמת פיצוי לחקלאים בעקבות מבצע "צוק איתן", הרחבת גידול הקנאביס הרפואי, יוקר המחייה ועוד."

הכנס השבוע התקיים בנושא: "חקלאות ימית", בתקופה בה הוציאה המדינה מכרז להקמת כלובי דגים להפקת דגה בים התיכון מול חופי אשדוד. בכנס, בהנחיית השמאי ד"ר יקותיאל שרעבי, השתתפו: יו"ר ענף החקלאות באיגוד עמוס רגב, יו"ר האיגוד עו"ד דורון חבקין, יו"ר ענף שמאות ימית באיגוד דן פרומר, עו"ד שלומי תוסייה - כהן, היועץ המשפטי של האיגוד, נועם מוזס – מהנדס, מנהל תחום חקלאות ימית במשרד החקלאות שדיבר על סיכונים ותחזיות בחקלאות הימית, יוסי מלכנר – מנכ"ל "גילי אוושן טכנולוגיה שנתן סקירה על ענף החקלאות הימית בעולם ובארץ ומבט לתוך המגמה העולמית של חקלאות בלב ים ועוד.

יו"ר איגוד השמאים עו"ד דורון חבקין: "החקלאות הימית מהווה 4/5 מכדור הארץ, וכשמאים חקלאים אנו רואים חשיבות רבה בקידום חקלאות זאת כחקלאות חדשה ומודרנית המהווה אופציה נוספת על החקלאות המסורתית. מדובר בתחום שיכול לספק תעסוקה לחקלאים רבים. בנוסף, אני מבקש לעדכנכם בהזדמנות זאת כי אנו באיגוד השמאים, עמלים בימים אלה על הקמת ענף חדש באיגוד - שמאות של דברי אומנות, פרטים על כך נעביר אליכם בהמשך''.

לדברי אינג' נעם מוזס, מנהל תחום חקלאות ימית במשרד החקלאות, בשנים האחרונות ישנה האטה בשלל הדיג והצפי הוא כי בתוך כ-5 שנים, 90% מהדגה הטבעית תיכחד. במקביל חלה עליה בצריכת הדגים העולמית בעיקר עקב עליית המודעות לאוכל בריא, ולכן ישנה עליה בולטת בחקלאות מים שמתמקדת בגידול דגה, מדובר בענף בעל קצב גידול המהיר ביותר מבין ענפי ייצור המזון, ובארץ יש לו פוטנציאל אדיר.

צילום ארכיון: המועצה הישראלית לצרכנות 

המועצה הישראלית לצרכנות מפרסמת הערב (ד') את דו"ח התלונות השנתי שלה לשנת 2013. הדו"ח מקיף עשרות אלפי תלונות של צרכנים בענפים עיסקיים רבים, אך יש להניח כי הוא משקף רק את קצה הקרחון של הפגיעות בציבור הצרכנים הישראלי.

''עולה מן הדו"ח תמונה עגומה של תת-תרבות של חוסר-הגינות, המכתימה את מציאות חיי המסחר בישראל'' אומר היום אהוד פלג מנכ''ל המועצה הישראלית לצרכנות. שיטת "מצליח" הידועה לשימצה וניצול לרעה של פערי המידע והכוחות בין בתי העסק והצרכנים, חדלו זה מכבר לאפיין מקרים בודדים והפכו לתופעה ממנה סובלים צרכנים רבים. בפעילותה המגוונת עמלה המועצה לתת מענה לכלל ציבור הצרכנים במטרה לשנות את משוואת הכוחות הצרכנית. עם זאת, אין מנוס ממעורבות פעילה של הצרכנים עצמם. ערנותם ותגובתם במקרים של פגיעה בזכויותיהם, כמו גם פנייתם להיעזר בשירותים המגוונים של המועצה ובמידע הרב שהיא מעמידה לרשותם באתר האינטרנט שלה, הם התנאים המשלימים וההכרחיים למאבק בחוסר ההגינות ולשינוי תרבות הסחר בישראל".‏

» רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו אלינו לפייסבוק

לפי הדו"ח, בשנת 2013 התקבלו במועצה כ-40,426 פניות שמהוות גידול של 6% ביחס לשנה שעברה. מהדו"ח עולה כי תחום התקשורת מוביל במספר התלונות עם 23%. במקום השני 'מככב' תחום מכשירי החשמל עם 13% מהתלונות. ובמקום השלישי במצעד התלונות עומד תחום הבית עם 10.3% (רהיטים, מטבחים וכו'), תחום בו היו פשיטות רגל רבות של חברות רהיטים.

בתחום המזון, בשנת 2013 חלה עליה של 4% בפניות הצרכנים לעומת 2012. הטענות העיקריות העולות מהפניות הן על מוצר פגום – מוצר מקולקל, גופים זרים במזון; הטעיה – חלק ניכר מהטעיות אלו נובעות מפרסום מטעה; חוסר שקיפות – אי ציון מחיר על גבי האריזה; מוצרים בפיקוח שנמכרים במחיר גבוה מהמחיר הקבוע; מחיר שונה על האריזה לעומת המחיר שהופיע בקופה; ויחס לא נאות של עובדים בענף המזון.

במועצה הישראלית לצרכנות ממליצים לבצע השוואת מחירים בטרם רכישת מוצרי מזון ולהצטייד ברשימת קניות מבעוד מועד. חשוב לציין, כי המחיר המופיע על המוצר הינו המחיר המחייב, אפילו אם מחירו בקופה גבוה מהמחיר המצוין. כמו כן, ישנה חובה לציין על גבי האריזות (כולל של ירקות ופירות) את משקל המוצר באריזה, מחירו הכולל ואת המחיר ליחידת מידה.

על מה התלוננו הצרכנים בשנת 2013?

28% מהצרכנים על עניינים שקשורים למוצר, 20% על עניינים כספיים, 17% על סירוב לביטול עסקה ואחוז זהה גם על איכות השירות.  מן הדו"ח עולה כי המועצה הביאה להחזר כספים של 5.36 מיליון ₪ לציבור הצרכנים שפנה אליה, כאשר ההחזר הממוצע עומד על 1,284 ₪ לפניה לצרכן. מדובר בעלייה של 34% ביחס לשנה שעברה. אחוז הפניות המוצדקות למועצה עומד על כ-80% ואחוזי ההצלחה בטיפול בהן עומד על כ-75%.

סכום זה מצטרף לסכום של למעלה מ- 1 מיליון ₪, אשר החזירה המועצה לצרכנים באמצעות ניסוח כתבי תביעה לבימ"ש לתביעות קטנות, ולמיליונים רבים נוספים הנובעים מהליכי תובענות ייצוגיות, בהן היתה מעורבת המועצה לצרכנות.

השנה חברות הסלולר מככבות בדו"ח עם 3,882 תלונות שהגיעו לידי המועצה לצרכנות. מבין שלושת החברות הגדולות, סלקום ופלאפון מובילות עם אחוז זהה של תלונות (21% מכלל התלונות בתת תחום סלולר), ופרטנר במקום השלישי עם 13%. בענף הטלפוניה הנייחת, בזק והוט מובילות עם 29% ו-28% בהתאמה מכלל התלונות בענף, כאשר נתח חברת הוט בתלונות עלה מ-16% לשנת 2012 ל- 28% בשנת 2013.

גם בתחום הטלוויזיה והאינטרנט נצפתה עלייה משמעותית בכמות התלונות כנגד חברת הוט. 74% תלונות השנה היו ללקוחותיה של הוט לעומת 67% בשנה שעברה. חברת YES במגמת ירידה. נתח התלונות על יס עמד השנה על 18% לעומת 26% בשנת 2012. בענף האינטרנט חברת נטוויז'ן מובילה עם 25% מהתלונות. אך גם בענף זה, הוט רושמת את הגידול הרב ביותר בנתח התלונות, עם 21% השנה לעומת 10% בשנה שעברה.

בתחום הקניות לבית - ריהוט, מטבחים, אמבטיות וכו', חלה ההרעה המשמעותית ביותר כלפי הצרכן עם עלייה של 23% בתלונות לעומת שנה שעברה. במועצה מסבירים את הנתון בפשיטת רגל של 8 חברות בתחומים אלה. בתחום הביגוד וההנעלה חלה ירידה חדה של 13% בכמות התלונות שהתקבלו ב2013 לעומת 2012. בתחום הבריאות חלה קפיצה משמעותית בתלונות על קופות החולים (102%) ואילו בתחום הספורט וחדרי הכושר חלה עלייה של 19%.

ומהן הערים שתושביהן מתלוננים הכי הרבה?

תל אביב וירושלים הן הערים שמהן הגיעו מרבית התלונות - 3375, ו-2404 תלונות בהתאמה, אך ביחס למספר התושבים, רמת גן היא מובילת התלונות - 9.2 תלונות לכל 1000 איש. את הרשימה מובילות 5 ערים במרכז הארץ ומחתך סוציו אקונומי גבוה, בעוד 5 הערים הסוגרות את הרשימה הינן ערים עם רוב חרדי או ערבי מחתך סוציו אקונומי נמוך. את הרשימה סוגרות בני ברק ובית שמש כשבערים אלו יש רק 2.2 תלונות לכל 1000 תושבים.

  לדוח המלא לחצו כאן

לאחר פרסומים בתקשורת הירדנית על כוונתה של הממלכה שלא להתחייב לביצוע מלא של פרויקט תעלת הימים, מבהיר נציג בכיר של ממשלת ירדן המבקר בישראל שמדינתו תומכת בפרויקט ורואה בו אמצעי חיוני להתמודד עם מצוקת המים החריפה במדינה.

לדבריו, אמצעי נוסף להתמודד עם המחסור במים יהיה ככל הנראה הסכמה בין ירדן לישראל שתאפשר אספקת מים ממתקן התפלה ירדני בעיר עקבה לדרום הערבה בישראל, בתמורה לאספקת מים מוגברת לצפון ירדן מהכנרת.

  לכתבה המלאה באתר 'הארץ' לחצו כאן

» רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו אלינו לפייסבוק

היום (שני), הגישה תנו לחיות לחיות לבית משפט השלום בראשל"צ בקשה לנקיטה בהליכי בזיון בית משפט נגד משרד הבטחון, צה"ל, מפקד חיל האוויר, הרמטכ"ל ושר הבטחון, במסגרתה מבקשת העמותה מבית המשפט להטיל עליהם סנקציות שיביאו להפסקת הפרת הוראות צו המניעה שניתן על ידי בית המשפט בחודש יולי 2011. על פי צו המניעה, חוייב חיל האוויר "להימנע מלהחזיק כלבים כשהם קשורים דרך קבע לאורך גדרות בסיסים מבלי שיש להם מרחב מוצל ששטחו אינו פחות משלושה מטרים רבועים רצופים, לא כולל שטח מלונה".

צו המניעה היה אמור להיכנס לתוקף לגבי חיל האוויר בחודש נובמבר 2011. חיל האוויר ביקש פעמיים דחייה של מועד כניסת צו המניעה לתוקף. בבקשת הדחייה האחרונה, שהוגשה בחודש ינואר ועל פיה ניתנה לחיל האוויר אורכה עד לסוף חודש פברואר לעמוד בהוראות הצו, הודיע חה''א כי מכיוון שלאחר מועד זה מתחילה העונה החמה – הוא לא יבקש דחיות נוספות, ויעמוד עד למועד זה בהוראות הצו.

לעמותה נודע, לדבריה, כי חיל האוויר ממשיך להפר את הוראות צו המניעה. בתשובה לפניית העמותה לחיל האוויר מחודש מרץ האחרון, הודה החייל בתחילת אפריל כי הוא ממשיך להפר את הוראות צו המניעה ב"כמחצית מבסיסיו הרלבנטיים". חיל האוויר הוסיף כי מייד לאחר חופשת הפסח יגיעו משלוחי ציליות והוא יחדל מהפרת הוראות הצו. לאחר חופשת הפסח, גילתה תנו לחיות לחיות כי למרות הבטחות חיל האוויר, הפרת צו המניעה נמשכת.

כזכור, תנו לחיות לחיות מנהלת מזה זמן רב קמפיין אינטנסיבי נגד תופעת "כלבי הכבל" וקשירת הקבע של כלבים בחיל האוויר. בחודש יוני שעבר אף פנתה תנו לחיות לחיות לבית המשפט בבקשה לצו מניעה נגד המדינה, בשל העובדה שחיל האוויר וצה"ל מפרים את הוראות החוק ביחס לכלבים אלו, ונמנעים מלספק להם ולו את המרחב המוצל המינימלי המתחייב על פי החוק, וגורמים כך לפגיעה קשה ולהתעללות בכלבים.

בית המשפט מתח ביקורת חריפה על המדינה, וקבע, במסגרת צו מניעה שהוציא נגד המדינה, כי עד לחודש נובמבר 2011 נדרש חיל האוויר לחדול מהפרת הוראות החוק ומהפגיעה בכלבים.

כאמור, היום הוגשה על ידי תנו לחיות לחיות בקשה לבזיון בית משפט נגד המדינה, שממשיכה להפר את הוראות החוק ולפגוע בכלבים.

מתנו לחיות לחיות נמסר בתגובה: "זהו אחד מאותם מקרים קשים בהם אנו עדים להתעללות ממוסדת מצד המדינה בבעלי חיים, שנמשכת גם לאחר שבית המשפט מחייב את המדינה לחדול מכך. אנו מקווים שבית המשפט לא יעבור לסדר היום על התנהלות חיל האוויר, ויטיל על האחראים לפגיעה בכלבים עונשים משמעותיים, לרבות עונשי מאסר, שיהיה בהם כדי להביא את חיל האוויר לציית באופן מיידי לצו המניעה ולהבהיר כי יש להוקיע מכל וכל התעללות ממוסדת מצד המדינה בבעלי חיים".

ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת אישרה היום (ג') את התקנות למניעת זיהום הים ממקורות יבשתיים שיזם המשרד להגנת הסביבה. התקנות קובעות כי ההיטל יוטל על מי שמזרים או מטיל שפכים או פסולת לים בהיתר. הפדיון מהיטל זה יועבר לקרן למניעת זיהום הים וישמש לאכיפה ופיקוח על מזהמי הים. היתרי ההזרמה לים ניתנים כיום על ידי הוועדה הבינמישרדית למתן היתרים, רק כאשר אין חלופות לטיפול או לסילוק יבשתי של הפסולת או השפכים.

לדברי השר להגנת הסביבה, גלעד ארדן, מהיום מוגדרים 'כללי משחק' חדשים בישראל כפי שנעשה במדינות רבות בעולם ויימשך יישום העיקרון - המזהם משלם. ''התשלום הכספי מגלם את העלויות הנובעות מהזרמת השפכים לים ויתמרץ להפחית ההכרחי את השפכים המוזרמים וכך נצמצם את הפגיעה בסביבה הימית, בבריאות הציבור ונהנה מחופים נקיים יותר.''

העקרונות עליהם מושתת ההיטל המוצע

ההיטל יוטל על בעלי היתרי הזרמה בלבד.

סכום ההיטל ייגזר מסוגי המזהמים המוזרמים והכמויות המוזרמות מכל סוג.

שיעור ההיטל יהיה שונה לכל סוג של מזהם, וישקף את אומדן הנזק הסביבתי היחסי הכרוך בהזרמת מזהמים אלו. (כך למשל, קילוגרם כספית סביר שישפיע על הסביבה , מאשר קילוגרם מוצקים מרחפים).

ההיטל יושפע מנסיבות ההזרמה וממיקום ההזרמה. הזרמה לחופי הים התיכון תחייב שיעור היטל שונה מההזרמה למפרץ אילת או ים המלח.

גובה ההיטל יהיה אפקטיבי, באופן שישפיע על התנהגותם של בעלי ההיתרים ויעודדם להפחית כמות חומרים מזהמים המוזרמים לים.

מדובר בהיטל שיכול להגיע למיליוני שקלים בשנה. התקנות המוצעות יכנסו לתוקף ב-1 באוקטובר 2011 וזאת כדי לאפשר למקבלי ההיתרים ולמשרד להגנת הסביבה להתארגן לקראת יישום התקנות.

מדענים בריטים הודיעו כי פיענחו את הרצף הגנטי של החיטה - דבר אשר עשוי לסייע למדינות העולם להתמודד עם שינויי האקלים, פיצוץ האוכלוסין והרעב במדינות העניות.

צוות המדענים מאוניברסיטת ליברפול הודיע עם זאת, כי מדובר בתרשים ראשוני של הרצף, וכי נדרשת עוד עבודה בכל הנוגע לזנים השונים של חיטה. למרות זאת, ראש הצוות העריך כי לא יקח זמן רב בטרם עבודתם תשפיע באופן משמעותי ביותר על החקלאות בעולם.