צילום: דורון לב, הפורטל לחקלאות טבע וסביבה

מקומביין ועד השקיה מתקדמת: משרד החקלאות וביטחון המזון ומנהלת תקומה מפרסמים נוהל תמיכה חדש ורחב היקף להשקעות הון בחקלאות ביישובי עוטף עזה במרחק 0-7 ק"מ מגבול הרצועה. 

» רוצים לקבל עדכונים נוספים ? הצטרפו אלינו לווטסאפ / טלגרם / פייסבוק

במסגרת המהלך, יוקצו עד 72 מיליוני שקלים בשנת 2026 לשיקום ולהאצת הפעילות החקלאית באזור, שנפגעה קשות בעקבות מתקפת הטרור ב-7 באוקטובר 2023.

הנוהל החדש כולל סל רחב של כלי תמיכה המותאמים לצרכים שעלו מהשטח: רכישת ציוד חקלאי מתקדם, הקמה ושיקום חממות ובתי צמיחה, שדרוג תשתיות מים והשקיה, והטמעת טכנולוגיות חקלאיות חדשניות ומערכות בקרה מתקדמות לניהול הגידולים.

בנוסף, התוכנית כוללת השקעות בתשתיות תומכות ייצור, בהם: בתי אריזה, מתקני עיבוד תוצרת חקלאית, חיזוק משקי בעלי חיים כמו רפתות, לולים ודירים, וכן אמצעים להבטחת רציפות תפקודית, כמו גנרטורים וחיבורי חשמל לשטחי גידול מרוחקים.

במשרד החקלאות וביטחון המזון ובמנהלת תקומה מדגישים כי הנוהל נבנה בהתאם לצרכים שעלו מן השטח ובשיתוף החקלאים עצמם, כדי לאפשר גם למשקים קטנים וגדולים כאחד לשוב לפעילות מלאה ואף להתרחב. המהלך הוא חלק מהתוכנית האסטרטגית הרב-שנתית לשיקום חבל תקומה, שהוגדר כאזור מיקוד לאומי, מתוך ההבנה שהחקלאות היא עוגן מרכזי לחוסן הכלכלי והחברתי של האזור.

מנכ"ל משרד החקלאות וביטחון המזון, אורן לביא: "התמיכה מבטאת את המחויבות שלנו לשיקום אמיתי של חבל תקומה. מאחורי כל משק שנפגע יש חקלאים, שהוכיחו את עוצמתם לאורך כל המלחמה. התמיכה עוצבה והותאמה לצרכים שעלו מהשטח, כדי לאפשר להם לממש את עצמם ולחזור לפעול באופן מלא. אנחנו מחויבים לאפשר להם לא רק להשתקם, אלא לבנות עתיד חקלאי חזק ובטוח יותר"

ראש מערך חקלאות ותיירות במנהלת תקומה, אסף יצחקי: "זוהי השנה השלישית והאחרונה לאחד מפרויקטי הדגל החשובים שקידמנו לחיזוק חקלאות חבל תקומה. יחד עם משרד החקלאות הובלנו מהלך חסר תקדים: הן בהיקפו – 72 מיליון שקלים מצטרפים ל-200 מיליון שקלים שכבר ניתנו בשנים 2024-2025 – הן במגוון ההשקעות שהוא מאפשר והן בגמישות שניתנה למשקים לבחור בהשקעות הנכונות ביותר עבורם, למען צמיחתם והצלחתם. מהלך זה, יחד עם פעולות רבות נוספות המקודמות במסגרת תוכנית החומש, יבטיח את התבססותה של החקלאות המקומית כעוגן כלכלי והתיישבותי לעשורים רבים קדימה."

» פורסם בחדשות
 

מטעי תמרים בערבה התיכונה, צילום: רבקה אופנבך

ארבעה יזמים צעירים זכו במקום הראשון ב"האקלאות 2026" על פיתוח מכשיר שמטרתו לקצר את עבודת דילול התמרים עד ל-50%.

» רוצים לקבל עדכונים נוספים ? הצטרפו אלינו לווטסאפ / טלגרם / פייסבוק

הפיתוח שזכה במקום הראשון הוא אב טיפוס ראשוני בשם "כפפת תמר" עבור חקלאים המדללים תמרים כדי להגדיל את הפרי. הפעולה שנמשכת כחודש שלם בכל עונה,  דורשת כוח אדם רב ומיומן, במיוחד כאשר מדובר בגידול גבוה כמו התמר, והנגישות לפרי מסכנת לעיתים את העובד.

המכשיר, דמוי כפפה, נלבש על-ידי העובד המבצע את פעולת הספירה והחיתוך בצורה עצמאית. ממבחנים שערכו על אב הטיפוס הראשוני, נמצא כי הוא חוסך את זמן הפעולה ומייעל אותה עד 50%.

בענף התמרים בישראל, שבו נטועים מאות אלפי עצים, פתרונות מסוג זה יכולים לצמצם משמעותית את התלות בכוח אדם ולהוזיל את עלויות הייצור. 

הצילום באדיבות: מכון וולקני, מנהל המחקר החקלאי

יוסי כפיר, אוהד שטרן, יעל פינטו ושלם כהן, מפתחי 'כפפת התמר': בישראל יש כ- 840,000 עצי תמר מג'הול. בכל עונה, מקדישים החקלאים כחודש שלם לפעולת הדילול. מדובר בעבודה פיזית קשה בתנאים קשים עם חשיפה לפגיעות ולפציעות. "האקלאות 2026" חיבר אותי עם מהנדסים, מדענים ואנשי מקצוע בתחום שסייעו לנו לגבש רעיון שמביא בשורה ענקית לאנשי התמר, הענף שתופס את כל הגבול המזרחי של מדינת ישראל."

"האקלאות 2026" בהובלת מכון וולקני, מרכז מחקר גילת ואגרונגב, התקיים השנה בפעם הרביעית בהיקף שיא עם 17 קבוצות וכ-200 משתתפים ואורחים. הוא מתמקד בפיתוח פתרונות לאתגרי כוח אדם, אקלים וייעול החקלאות בישראל.

קבוצת "כפפת תמר" שזכתה במקום הראשון, תקבל ליווי מקצועי ממכון וולקני אגרונגב להמשך פיתוח הרעיון, כולל סיוע בגיוס מימון וחיבור לגורמים רלוונטיים בתעשייה.

» פורסם בחדשות
 

יותר מ-60% מהמשקעים חוזרים לאטמוספרה באמצעות אידוי ישיר של מים בתהליך הדיות

"כמה גשם ירד" היא שאלת מפתח בכל דיון אקלימי, אבל אולי יש שאלה חשובה יותר? כמו כל משק בית, גם משק המים העולמי מבוסס על "הכנסות", כלומר מים שנכנסים למערכת בצורת משקעים, ועל "הוצאות" – מים שיוצאים ממנה כתוצאה מהתאדות על צורותיה השונות.

» רוצים לקבל עדכונים נוספים ? הצטרפו אלינו לווטסאפ / טלגרם / פייסבוק

שטף ההתאדות העיקרי ביבשה הוא דרך הצמחייה בתהליך המכונה דיות (transpiration). במחקר שהתפרסם לאחרונה ב-Nature Communications מצאו מדעני מכון ויצמן למדע כי בניגוד למה שהיה ידוע עד כה, ככל שמדובר בדיות, להוצאות יש גבול עליון ויציב שאינו משתנה תחת תנאי אקלים וצמחייה שונים.

לגילוי זה של היעדר גמישות בצד ההוצאות, יש משמעות רבה על מחזור המים בעולמנו. פירוש הדבר הוא שכל תזוזה קלה יחסית בכמות הגשמים, למשל כתוצאה משינויי אקלים, עלולה להיתרגם לשינויים לא פרופורציונאליים בכמות המים הזמינים (water yield), קרי ההפרש בין המים שנכנסים למערכת למים שמתאדים ממנה. במלים אחרות, אזורים מעוטי גשמים עשויים לאבד במהירות רבה יותר מקורות מים זמינים, בעוד אזורים גשומים עשויים להתמודד עם סיכון גובר להצפות ולשיטפונות.

צילום: מכון ויצמן למדע

צוות המחקר בהובלת ד"ר איל רוטנברג, מדען סגל מקבוצתו של חתן פרס ישראל לחקר מדעי כדור-הארץ, פרופ' דן יקיר, התבסס במחקר על נתונים ארוכי טווח של FLUXNET – רשת גלובלית של תחנות מדידה ממאות אתרים ברחבי העולם אשר מנטרת מאז שנות ה-90 את חילופי הפחמן (CO2), המים והאנרגיה בין המערכות האקולוגיות היבשתיות לבין האטמוספירה וכן על תחזיות של מודלים אקלימיים. ממצאיהם קוראים תיגר על ההנחות המקובלות בתחום ומצביעים על כך שהשינוי בכמות המים הזמינים הוא מדד משמעותי יותר מאשר כמות המשקעים עצמם, להשפעות של שינויי האקלים על מערכות אקולוגיות ומקורות מים.

מימין: פרופ' דן יקיר וד"ר איל רוטנברג. צילום: באדיבות מכון ויצמן למדע.

"השימוש במדד זה מראה שהמערכות האקולוגיות באזורים יובשניים, כמו ישראל, רגישות יותר משחשבנו לשינויי האקלים וקרובות יותר לגבול השרידות שלהם", מדגיש פרופ' יקיר. "אזורים לחים, לעומת זאת, רגישים יותר להצפות".

#מספרי_מדע

יותר מ-60% מהמשקעים באזורים היבשתיים של כדור-הארץ חוזרים לאטמוספרה באמצעות אידוי ישיר של מים בתהליך הדיות – התאדות מים מצמחים כחלק מתהליך הפוטוסינתזה. באזורים יובשניים המספר אף עשוי להתקרב ל100%.

» פורסם בחדשות
 

חקלאות חכמה ברמת הנגב. קרדיט - מועצה אזורית רמת הנגב

שיכון ובינוי אנרגיה ומו"פ רמת הנגב יקימו מרכז מחקר ופיתוח פורץ דרך בתחום האגרו-וולטאי. המרכז, שזכה לתמיכת משרד הכלכלה בהיקף של מיליוני שקלים, יהווה תשתית לאומית לקידום דו-שימוש בקרקע: ייצור חשמל נקי לצד חקלאות מתקדמת.

» רוצים לקבל עדכונים נוספים ? הצטרפו אלינו לווטסאפ / טלגרם / פייסבוק

חברת שיכון ובינוי אנרגיה ומרכז המחקר והפיתוח (מו"פ) רמת הנגב מודיעים היום על ציון דרך משמעותי בקידום מיזם אסטרטגי להקמת מרכז מחקר ופיתוח מתקדם לייצור אנרגיה בתחומי האגרו-וולטאי (Agri-PV). המרכז שיוקם בצמוד למו"פ האזורי, נבחר להיכלל בתוכנית הקלאסטרים הייחודית של משרד הכלכלה לתשתיות. קבלת המענק מהווה אבן דרך חשובה המדגישה חשיבותו הלאומית. הפרויקט, שיוקם בהשקעה של מיליוני שקלים, יתמקד במחקר יישומי של טכנולוגיות המאפשרות שילוב אופטימלי בין גידולים חקלאיים להצבת פאנלים סולאריים על אותה יחידת שטח. שיתוף הפעולה בין "שיכון ובינוי אנרגיה" - מהמובילות בישראל בהקמה ותפעול פרויקטי אנרגיה מתחדשת, לבין מרכז המחקר המוביל בנגב נועד להפוך את האזור למוקד משיכה בינלאומי לחברות טכנולוגיה, סטארט-אפים וחוקרים מהארץ ומהעולם.

תחום האגרו-וולטאי הינו בעל חשיבות אסטרטגית להתקדמות האנרגיה הירוקה בשילוב חקלאות מתקדמת, ומהווה את חזית הטכנולוגיה בתחום. הקמת מרכז החדשנות המדברי מהווה פריצת דרך מחקרית שתחזק את מעמדה של ישראל כחלוצה עולמית, כאשר השילוב בין אנרגיה לחקלאות מהווה את התשתית המודרנית של הציונות הארץ-ישראלית. התחום צובר תאוצה אדירה בשנים האחרונות כמענה למשבר האקלים, למחסור במשאבי קרקע ולצורך בחיזוק רווחיות החקלאות והחזרת הדור הצעיר לענף. המרכז החדש יאפשר לבחון מגוון קונסטרוקציות, אפשרויות הצללה, והשפעות על גידולים שונים באמצעות טכנולוגיות ניטור מתקדמות, וכל זאת במטרה למקסם את התנובה החקלאית ואת ייצור האנרגיה מאותו תא שטח.

ראש המועצה האזורית רמת הנגב, ערן דורון: "שיתוף הפעולה יסייע לקדם תחום חשוב ויחזק את המו״פ החקלאי ברמת הנגב. אגרו-וולטאי בפרט, ושימוש כפול במשאב הקרקע בכלל, הוא מהלך נכון סביבתית, חקלאית וכלכלית. הקמת המיזם המשותף מהווה תשתית נוספת וחשובה אשר תמשוך חברות טכנולוגיה מהתחום, מהארץ ומעולם. אני מבקש להודות לשותפינו בשיכון ובינוי אנרגיה, לצוות החוקרים במו״פ רמת נגב ולמשרד הכלכלה על קידומו של מיזם חשוב זה".

ראש המועצה האזורית רמת נגב ערן דורון . צילום שי שמואלי

יובל סקורניק מנכ"ל שיכון ובינוי אנרגיה: "תחום האגרו וולטאי הינו עתיד יצור האנרגיה הירוקה בישראל ובעולם, אנו כחברה מקדמים מספר רב של פרויקטים אגרו-וולטאים בישראל, פרויקט מו"פ רמת נגב מהווה פרויקט חשוב ביותר בצבר הפרויקטים של החברה במטרה ללמוד ולקדם את התחום בארץ ובעולם. הפרויקט במו"פ משלב מספר רב של קונסטרוקציות ומחקרים אשר יהווה בסיס מחקר לתחום האגרו ולחקלאות מדברית בפרט. אנו בשיכון ובינוי אנרגיה מאמינים בשיתוף פעולה עם המו"פ והמועצה האזורית ברמת נגב ונוביל ביחד את הפרויקט חשוב זה"

» פורסם בחדשות

בשורה משמעותית למשק הישראלי: המשרד להגנת הסביבה, בשיתוף משרד החקלאות וביטחון המזון, השיק תוכנית לאומית חדשנית לצמצום אובדן ובזבוז מזון. התוכנית, שהוצגה בטקס חגיגי בבית מצילות המזון בירושלים במעמד השרה להגנת הסביבה עידית סילמן.

» רוצים לקבל עדכונים נוספים ? הצטרפו אלינו לווטסאפ / טלגרם / פייסבוק

התוכנית כוללת לראשונה הקמת מערכים אזוריים למזון אבוד (מאמו״ת) ומציבה יעדים שאפתניים להפחתת בזבוז מזון בישראל. התוכנית צפויה למנוע כ-670 אלף טונות של מזון אבוד בחמש השנים הקרובות, לחסוך כ-343 מיליון שקלים בשנה בעלויות טיפול בפסולת ולהניב תועלת כלכלית נטו של כ-452 מיליון שקלים בשנה.

אתגר לאומי: 2.6 מיליון טונות מזון נזרקות מדי שנה

בישראל נזרקים מדי שנה כ-2.6 מיליון טונות מזון, בשווי של כ-23 מיליארד שקלים. כ-44% מהמזון האבוד – כ-1.17 מיליון טונות – ניתן להצלה, בעוד 2.18 מיליון ישראלים חיים באי-ביטחון תזונתי. מעבר לאובדן הכלכלי, בזבוז המזון גורם לבזבוז משאבי מים, קרקע ואנרגיה, ומגביר פליטות גזי חממה ומזהמי אוויר. התוכנית הלאומית מציעה מענה מערכתי לאתגר זה, תוך שיתוף פעולה בין-משרדי ורב-מגזרי בהובלת המשרד להגנת הסביבה, משרד החקלאות ומוסד שמואל נאמן.

יעדים שאפתניים: 25% עד 50% הפחתה עד 2050

התוכנית מציבה שני תרחישים: תרחיש מתון להפחתה של 25% באובדן ובזבוז מזון עד 2050, ותרחיש מתקדם המכוון ל-50% הפחתה. היא כוללת כלי מדיניות למניעה והפחתת בזבוז, לצד הגברת הצלת מזון במקרים שבהם לא ניתן למנוע עודפים.

חמישה צעדים לשינוי

התוכנית כוללת חמישה מהלכים מרכזיים לצמצום בזבוז מזון:

• הנגשת מידע: קידום תקינה ושיפור תאריכי תפוגה על מוצרי מזון, לצד התאמת רגולציה לעידוד תרומת מזון בטוח, יאפשרו צמצום השלכת מזון ראוי למאכל.

• רגולציית פסולת: כלים כמו אגרה על פסולת מזון או איסור השלכת פסולת ימנעו יצירת עודפים ויקטינו את כמות הפסולת המוטמנת.

•  שינוי התנהגות: הסברה לציבור והכשרות מקצועיות לחקלאים, קמעונאים ועובדי הסעדה יעודדו שימוש מיטבי במזון ויעלו את המודעות להצלת מזון.

•  הצלת מזון בקנה מידה גדול: התוכנית תבנה מנגנונים שיטתיים להצלת עודפי מזון ולהפנייתם לצרכים חברתיים, תוך חיזוק לוגיסטיקת ההצלה משלב החקלאות ועד מוסדות חינוך ורווחה.

• סנכרון ותיאום: פיתוח כלים להסטת עודפי מזון לתרומה או לשימוש תעשייתי, תוך שיפור התיאום בין גורמים שונים.

מאמו״ת: מהפכה אזורית בהצלת מזון

המהלך החדשני ביותר בתוכנית הוא הקמת מערכים אזוריים למזון אבוד (מאמו״ת). מערכים אלה יפעלו בשיתוף חקלאים, רשויות מקומיות, ארגוני הצלה ועסקים, למיפוי עודפים וצרכים בכל אזור. הם יקדמו תשתיות להצלת מזון – מתוצרת חקלאית טרייה ועד מזון מבושל – ויסנכרנו בין כלל הגורמים במרחב.

חדשנות ומדידה: המפתח להצלחה

התוכנית משקיעה בחדשנות, כולל פיתוח טכנולוגיות לניהול מזון וקידום פיילוטים. בנוסף, תוקם תשתית מדידה ודיווח ממשלתית לשקיפות ומעקב אחר התקדמות היעדים.

השקעה משתלמת: תועלת של מיליארדים

יישום התוכנית בשנים 2026–2030 ידרוש השקעה ממשלתית של כ-220 מיליון שקלים, כאשר 50% יוקדשו למניעה, 36% להצלה ו-14% לפעולות רוחביות. התוכנית צפויה להניב תועלת מצרפית של כ-1.12 מיליארד שקלים, עם תועלת נטו של כ-452 מיליון שקלים בשנה.

לעבר עתיד ללא בזבוז

התוכנית הלאומית לצמצום אובדן ובזבוז מזון היא צעד משמעותי להתמודדות עם אתגר חברתי, כלכלי וסביבתי דחוף. הצלחתה תלויה בשיתוף פעולה בין הממשלה, הרשויות המקומיות, המגזר העסקי והחברה האזרחית, והיא צפויה לשנות את הדרך שבה ישראל מתייחסת למזון – לטובת הכלכלה, הסביבה והחברה כולה.

עידית סילמן, השרה להגנת הסביבה: “התוכנית הלאומית שהציג המשרד היום היא ציון דרך היסטורי. לראשונה יש לישראל תוכנית אסטרטגית סדורה לצמצום אובדן ובזבוז מזון, עם יעדים ברורים ותוכנית פעולה רחבה. התוכנית מבוססת על מחקר, ניתוח חסמים, למידה מהעולם והיוועצות עם עשרות מומחים ובעלי עניין מכלל המגזרים. התוכנית מהווה מענה חברתי, סביבתי וכלכלי לאחד האתגרים הגדולים של מערכת המזון בישראל. האחריות שלנו היא להבטיח את יישומה בפועל, באמצעות עיגון תקציבי, שיתוף פעולה בין־משרדי ורב־מגזרי והובלה ממשלתית נחושה. אני גאה בתוכנית ובטוחה שהיא תחולל שינוי אמיתי לטובת אזרחי ישראל, שמירה על הסביבה והמשק כולו”.

» פורסם בחדשות

שר החקלאות אבי דיכטר בטקס הנחת אבן פינה ל'כפר הצעירים יבול'. צילום: משרד החקלאות וביטחון המזון

עכשיו יותר מתמיד – מפריחים את השממה בדרום: טקס הנחת אבן פינה ל"כפר הצעירים יבול" במושב יבול שבחבל תקומה, התקיים ביום חמישי האחרון במעמד שר החקלאות וביטחון המזון ח"כ אבי דיכטר וראש המועצה האזורית אשכול, מיכל עוזיהו.

» רוצים לקבל עדכונים נוספים ? הצטרפו אלינו לווטסאפ / טלגרם / פייסבוק

משרד החקלאות וביטחון המזון, בשיתוף מנהלת תקומה, פדרציית מונטריאול וארגון "קדמה", משיקים מיזם לאומי חדש לשיקום הדרום: הקמת כפר חקלאי לצעירות ולצעירים שישתלבו בעבודת המשקים ויסייעו בשיקום חקלאות חבל תקומה שנפגעה קשות במלחמת "חרבות ברזל". ההשקעה המשותפת בהקמה ובתחזוקה נאמדת בכ-4 מיליון ש"ח.

מטרות המיזם
חיזוק החקלאות באזורי עדיפות לאומית, ובמיוחד בדרום שנפגע קשות במלחמה.
סיוע לחקלאים בשיקום המשקים.
הכשרת דור צעיר לעבודה חקלאית והצערת ענף החקלאות.

דברי שר החקלאות, ח"כ אבי דיכטר: ״הצמחת דור חדש בחקלאות הוא יעד מרכזי לשנים הקרובות. החלטת הממשלה להגדיל בשליש את התוצרת החקלאית כחול-לבן בעשור הקרוב תתממש בעיקר בזכות החקלאים הצעירים – יזמים ציונים ברוחם. השקעה בחקלאות צעירה חשובה במיוחד בשיקום עוטף עזה. אנו עושים זאת כעת בדרום ונעשה זאת גם בצפון. עלו והצליחו!״

פרטי המיזם
במסגרת תכנית החומש לשיקום חבל תקומה, מוקם ביישוב יבול כפר לצעירים, שיציע:
מגורים בקהילה צעירה.
עבודה בשכר מלא במשקים חקלאיים סמוכים.
הכשרה מקצועית והכוון תעסוקתי.
פעילויות גיבוש והעשרה חברתית ללא תשלום.

בכל שנה ייקלטו עד 30 צעירים, חיילות וחיילים משוחררים ובני 21–35. המודל משלב בין דור החקלאים הוותיק לדור החדש, ומטרתו ליצור עתודה צעירה שתמשיך לחזק את "אסם התבואה והירקות של ישראל".

החקלאות בישראל סובלת ממחסור חמור בכוח אדם צעיר. מספר החקלאים הפעילים הצטמצם בעשורים האחרונים, והגיל הממוצע של חקלאי עומד על 62 – מהגבוהים ב-OECD. מספר החקלאים החדשים אינו מספיק לשמירה על יציבות הענף החיונית לביטחון המזון הלאומי. המיזם נועד לתת מענה למחסור הזה, לחבר צעירים לערכי האדמה והציונות, ולהבטיח עתיד חקלאי יציב, חדשני ומשגשג.

חגי שניר, מנהל שה"מ במשרד החקלאות: "אחרי חודשים קשים לדרום, אנו מובילים פרויקט שמבטא התחדשות בחקלאות הישראלית ובעוטף בפרט. מדובר לא רק בהזדמנות לצעירים, אלא גם במנוע צמיחה כלכלית וקהילתית בפריפריה וחיזוק ביטחון המזון הלאומי".

אסף יצחקי, ראש מערך החקלאות במנהלת תקומה: "שילוב צעירים בחקלאות מגשים שתי מטרות – חיזוק ההתיישבות והחקלאות המקומית. השקעה בצעירים היא השקעה בעתיד".

ליאור קינן, מנכ"ל ארגון קדמה: "הנחת אבן הפינה לכפר הצעירים ביבול, הסמוך לגדר המערכת, היא ביטוי לאחריות לאומית. זהו שיתוף פעולה שמעניק רוח גבית לקהילה חיה ותוססת, המהווה חומת מגן מול הגבול".

» פורסם בחדשות
 

צילום: ארגון השומר החדש

חקלאים מכל רחבי הארץ משתתפים בימים אלו בסקר שיזם ארגון השומר החדש לקראת הפצת דו"ח הפשיעה החקלאית השנתי.

97,110 מקרי פשיעה חקלאית בשנה אחת! (2023)
שוד, גניבה, הצתות, פרוטקשיין, ונדליזם..

ארגון השומר החדש שם לו למטרה להילחם בפשיעה החקלאית ולשנות את המציאות בשטח. בימים האחרונים נכנסו לתוקף הקנסות המנהליים, חלק ממהלך כולל אותו מוביל הארגון, בהמשך לממצאי דו"ח הפשיעה החקלאית הקודם.

אחד הכלים החשובים להשגת היעדים הוא איסוף נתונים מסודר על מה שקורה אצלכם, החקלאים ברחבי הארץ, והעברת המידע בצורה מסודרת למקבלי החלטות ומובילי דעת קהל, כדי שהקשיים שאתם ואנחנו מכירים מקרוב יהיו מוכרים גם במסדרונות הממשלה וגורמי האכיפה.

עכשיו עובדים בארגון על הוצאת הדו"ח לשנת 2025, ולקראת הוצאתו עונים בימים אלו חקלאים מכל רחבי הארץ על סקר שימפה ויציג את המציאות העדכנית בשטח. 

חקלאים ! קדימה תקדישו כמה דקות כדי שאנחנו נוכל לקבל תמונה עדכנית על מצב הפשיעה החקלאית בישראל. 

קישור למילוי הסקר האנונימי- https://forms.office.com

מימין- טוני עלם חקלאי ותיק מגוש חלב וירון בלחסן. צילום: ארגון מגדלי הפירות בישראל

על רקע מלחמת 'חרבות ברזל' והשפעתה המתמשכת על החקלאות הישראלית, קיים ירון בלחסן, מנכ"ל ארגון מגדלי הפירות בישראל, סיור מקצועי במטעי גבול הצפון. בסיור השתתפו גם אורי דורמן, מזכ"ל התאחדות חקלאי ישראל, הנהלת ארגון מגדלי הפירות וראשי ארגונים חקלאיים נוספים. מטרת הסיור הייתה לבחון את האתגרים שאיתם מתמודדים החקלאים ולברר את צורכיהם בעת הזו.

» רוצים לקבל עדכונים נוספים ? הצטרפו אלינו לווטסאפ / טלגרם / פייסבוק

במהלך הסיור קיימו המשתתפים תצפית ממטולה לעבר כפרים לבנוניים שנהרסו בתקיפות צה"ל. בגבעת ש"י, הסמוכה לגבול, נפגשו עם משה ויינשטיין, חקלאי ותיק ובנו של מייסד מטולה, אביו של עומר ויינשטיין ז"ל, אשר נהרג מפגיעת רקטה ב־31 באוקטובר 2024 יחד עם ארבעה עובדים מתאילנד בעת שעסקו בקטיף תפוחים במטע המשפחתי.

ירון בלחסן הקריא דברי זיכרון לעומר, וסיפר כי היה איש אדמה בכל רמ"ח איבריו – אגרונום, חקלאי ציוני וערכי, דור חמישי למשפחת חקלאים ממייסדי מטולה וענף המטעים במושבה. עומר הותיר אחריו רעיה – ד"ר הדס ויינשטיין, חוקרת במכון המחקר מיגל – וארבעה ילדים.

סיור ארגון מגדלי הפירות - בגבול לבנון. צילום: ארגון מגדלי הפירות בישראל

במנרה, במטעי "בראשית", פגשו את מישה לייקין, מנהל המטעים בקיבוץ שתושביו טרם שבו לבתיהם. לייקין סיפר: "בשנה שעברה נאלצנו לעבוד תחת איום מתמיד של הפגזות, ללא יכולת לקטוף את הפירות בצורה רציפה. עם הפסקת האש חזרנו למטעים, שלא הורשינו להיכנס אליהם, וכעת אנו פועלים ללא איום. אנו מקווים כי תחילת הקטיף תסמן התחלה חדשה עבור הקיבוץ והצפון כולו – בדרך לשיקום לאומי וחקלאי". הוא ערך למשתתפים סיור במטעים הסמוכים לגבול, שחלקם נשרפו או נהרסו מירי חיזבאללה. מרבית המטעים לא טופלו במשך כשנתיים, ולכן לא הניבו פרי. כעת, עם חידוש הטיפול, ישנה תקווה ליבול איכותי בעונה הבאה. לייקין הדגיש כי הפיצויים שהובטחו לחקלאי הצפון טרם שולמו במלואם.

בהמשך הסיור נפגשו עם טוני עלם, חקלאי ותיק מגוש חלב, בחוות "הסוואנה" – הכוללת מטעים ומיזם קטיף עצמי של דובדבנים ותות עץ. עלם הציג את פעילות החווה, שלא פעלה במהלך המלחמה וכעת חידשה את פעילותה.

בבית האריזה החדש "רפקור" שבראש פינה, נפגשו עם היו"ר עדי שוורץ, המנכ"ל גיא הוכפלד והאגרונום הדר קוז'יקרו. הצוות הציג את פעילות בית האריזה בזמן המלחמה, שפעל לספק תוצרת טרייה לאזרחי ישראל באופן רציף, תוך שמירה על קשר עם המגדלים, תיאום שיווק, ופיתוח מגמות חדשנות לעתיד.

ירון בלחסן  אורי דורמן , משה ברוקנטל , לואיס עלם  ורני ברנס. צילום: ארגון מגדלי הפירות בישראל

ירון בלחסן, מנכ"ל ארגון מגדלי הפירות, סיכם: "הגליל העליון הוא אזור מצטיין בגידול פירות נשירים, בזכות תנאי אקלים ייחודיים וחקלאים עתירי ידע. גם בזמן הלחימה, בקטיעות, הם המשיכו בקטיף והתמודדו עם שריפות ששרפו מאות דונמים של מטעים, ואיומי ירי נ"ט וטילים מצד חיזבאללה. כיום, חקלאי קו העימות קוטפים דובדבן, משמש, אפרסק ונקטרינה ובהמשך אגס, תפוח וקיווי".

בלחסן הוסיף: "אנו פועלים להשלמת הפיצויים לחקלאים ולשיקום המטעים שנפגעו, אך במקביל שוב נאלצים להתמודד עם איום של יבוא חסר רסן – הסכם הסחר המתגבש בין ישראל לארה"ב, שיבטל מכסים על תוצרת חקלאית. שלחנו מכתב לראש הממשלה בנימין נתניהו, שר האוצר בצלאל סמוטריץ' ושר הכלכלה ניר ברקת בדרישה לחזור מההחלטה לבטל את היטלי הסחר. מהלך כזה עלול למוטט את ענף הפירות ולהפוך אותו לבלתי כדאי. על ממשלת ישראל להציב את החקלאות בראש סדר העדיפויות, מתוך הבנה שמדובר בערך אסטרטגי לביטחון מזון עצמי וחוסן לאומי".

בסיור השתתפו גם: אילנה דרור – כלכלנית התאחדות חקלאי ישראל, מוטי צמיר – יו"ר ארגון מגדלי הפירות, רני ברנס – יו"ר ענף הפירות במועצת הצמחים, משה ברוקנטל – מנהל ענף הפירות במועצה, קובי כהן – חשב הענף, ירון סולומון – נציג האיחוד החקלאי בתנועה המושבים, חיים חבלין – מנהל תחום חקלאות בתנועה הקיבוצית, ראובן דור – מנהל קשרי חוץ במו"פ צפון-מיגל, עמוס לוין – מנהל תחום חקלאות בחברה לפיתוח הגליל ויו"ר שולחן התפוח במועצת הצמחים, וחברי מזכירות ארגון מגדלי הפירות.

» פורסם בחדשות
 

צילום: באדיבות ארגון השומר החדש

משבר הקורונה הביא עמו גל חסר תקדים של גניבות חקלאיות, המותיר את החקלאים חסרי אונים. נתונים שאסף ארגון השומר החדש מעידים על עלייה ב-50% בהשוואה לתקופה של לפני התפרצות המגיפה, בחודש פברואר 2020.

» רוצים לקבל עדכונים נוספים ? הצטרפו אלינו לפייסבוק

מחודש נובמבר 2019 ועד למרץ 2020 הפשיעה החקלאית הייתה במגמת ירידה, אך עם פרוץ הנגיף, ככל הנראה ניכרת התרופפות ההרתעה, וגנבים רבים מנצלים את המצב וגוזלים מחקלאים ציוד, תוצרת חקלאית ובעלי חיים.

בעוד שבחודש האחרון דווח כי מספר התיקים שנפתחו במשטרה פחת ב-19% בעקבות משבר הקורונה, נתונים שאסף השומר החדש מעידים על עלייה חדה במקרי הפשיעה החקלאית.

פניות שהגיעו לארגון השומר החדש חושפות גל גניבות גובר במשקים מהצפון ועד הערבה: 24 אירועי פשיעה חקלאית בחודש מרץ, 15 בצפון ו-9 בדרום, ביניהם 19 אירועי גניבה של בעלי-חיים וגם של ציוד חקלאי. הנזק מוערך בכ- 235,148 ₪.


צילום: באדיבות ארגון השומר החדש

אחד המוקדים שספג את מספר הגניבות הגדול ביותר הוא מושב איתן שבדרום. חקלאי המושב ספגו בשבועיים האחרונים למעלה מ-8 מקרי גניבה שונים בחלקם נתפסו גנבים על חם עם למעלה מ-360 ק"ג של תפוזים, לימונים, קלמנטינות ופומלות. במהלך החג השני של פסח, מתנדבי השומר החדש תפסו 2 חשודים בגניבת 270 ק"ג לימונים, שהועברו לטיפול מג"ב ומשטרת ישראל.

במושב לכיש אירעו שני מקרי תפיסה של גניבת עלי גפן וגם גדר נגנבה משטח חקלאי. לכך מתווספים גניבת אבטיחים והשחתת חממות בעין חצבה, גניבת ענבים בחצבה, גניבת מכלי דשן מסע, גניבת אננס באזור חלוצה, גניבת טרקטור בכפר אחים ומקרים נוספים בצפון הארץ.

אורי ספיר, סמנכ"ל מבצעי בשומר החדש: "בשבועות האחרונים, לצד התפרצות נגיף הקורונה, אנו עדים להתפרצות פשיעה חקלאית בהיקפים שלא ראינו בשנים האחרונות, באירועים חמורים שמגיעים לכדי ביזה ושוד. אנחנו חוששים שעם התגברות הבעיות הכלכליות לצד ההבנה שכוחות השיטור מושקעים במשימות הקשורות לקורונה, תחול עליה נוספת בהיקפי הפשיעה וחומרתה''.

''בעת הזו נדרשת פעולה יסודית ומקיפה של כלל רשויות האכיפה תוך הגברת התיאום ושיתוף הפעולה, ודרישה בלתי מתפשרת מרשויות החוק למצות את הדין עם כל עבריין, בכל מקרה של פשיעה חקלאית. אנחנו קוראים לציבור האזרחים שומרי החוק בישראל להצטרף להתנדבות בשומר החדש על מנת להציל את החקלאים שהם יצרני המזון המרכזי של המדינה ולשמור על השטחים הפתוחים של ישראל גם בתקופה הקשים שאנו חווים כעת". אומר אורי ספיר.


צילום: באדיבות ארגון השומר החדש

מרדכי, חקלאי ממושב איתן: "הגנבים מנצלים את הקורונה, אנחנו רואים גם גניבות בשבתות, חגים ואחרי שעות העבודה, אבל הם מוצאים בשטח את מתנדבי השומר החדש, חבר'ה נחושים שמחכים להם. הגנבים עושים בשטחים שלנו כבשלם, הרשויות נרדמו בשמירה. מהרגע שהגיעו מתנדבי השומר החדש בכל יום יש תפיסות, ואנחנו מרגישים שיש לנו עכשיו שותפים. רואים שיטוח של עקומת הגניבות. כשאני רואה את המתנדבים האלה אני מבין שהציונות לא מתה, יש תקווה. החבר'ה מוכיחים הלכה למעשה שמירה ועבודה".

ארגון השומר החדש מסייע בשמירה לכ-500 משקים ברחבי הארץ. בחודש האחרון ועם התגברות מקרי הגניבות השתתפו כ-1,100 מתנדבים בשמירה זאת לצד הסיוע שמגיש הארגון לחקלאים הזקוקים לסיוע בידיים עובדות באמצעות חמ"ל קורונה שפתח הארגון. החקלאים שנלחמים כעת על ידיים עובדות, נאלצים להתמודד בגפם כעת עם גנבים בשטחם ואובדן תוצרת חקלאית המיועדת לשיווק.


פורסם בחדשות

מי גשם מעורבים בביוב זורמים לנחל הגדורה, צילום: אלון בן מאיר - רשות נחל הקישון

נחל גדורה, אחד מיובליו של נחל הקישון, זוהם הבוקר במי ביוב שזרמו אליו מקרית ביאליק. כך נמסר מרשות נחל הקישון.

» רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו אלינו לפייסבוק

עקב תלונות תושבים באזור, התקבל במשרד להגנת הסביבה בשעות הבוקר המוקדמות דיווח מאיגוד ערים לביוב חיפה, בדבר זיהום בביוב ברחוב אפרים שבקריית ביאליק.

ככל הנראה כמות המשקעים הגדולה שירדה הלילה, גרמה ללחץ בקו הביוב ולכשל בו. בקו אירע פיצוץ והביוב זרם דרך מערכת הניקוז העירוני לנחל גדורה. מדובר בקו ביוב ישן ובעייתי המיועד להחלפה, בו התרחשו בעבר מספר תקלות.

הזרמת הביוב דרך הקו הופסקה וקבלן מטעם איגוד ערים חיפה לביוב חיפה מטפל בתקלה. אנשי המקצוע ברשות נחל הקישון ציינו כי סימני הביוב ניכרים בנחל גדורה מרחוב אפרים שבקרית ביאליק ולמשך מספר קילומטרים במורד הנחל.

אות החברה להגנת הטבע למשרד להגנת הסביבה, על מעורבות הציבור בנושא טבע וסביבה

אות החברה להגנת הטבע הוענק היום (ב') למשרד להגנת הסביבה על קידום מעורבות הציבור בנושאי טבע וסביבה, בכנס ישראל ה-7 לטבע וסביבה של החברה להגנת הטבע שהתקיים בכפר המכביה ברמת גן. בכנס הוענקו אותות מטעם הארגון, על פעילות למען הטבע והסביבה, גם לעיריית תל אביב, לצה"ל, לארגון מגמה ירוקה, לפרופ' ארזה צ'רצ'מן ולפעיל הסביבה מחדרה יואב לביא. איש הסביבה הוותיק, יואב שגיא, קיבל אות על מפעל חיים.  הכנס הוקדש השנה לנושא 'מעורבות ציבורית למען שמירת טבע וסביבה'.

» רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו אלינו לפייסבוק

את כנס ישראל ה-7 לטבע וסביבה של החברה להגנת הטבע, פתח נשיא המדינה מר ראובן ריבלין בברכה מוקלטת, והשתתפו בו יו"ר החברה להגנת הטבע חיים (ג'ומס) אורון, מנכ"ל החברה להגנת הטבע קושה פקמן, השר להגנת הסביבה אבי גבאי, נציג צה"ל האלוף קובי ברק, חברת הכנסת סתיו שפיר, אנשי אקדמיה, אנשי סביבה, אנשי חינוך, נציגי משרדי ממשלה, אנשי תקשורת ושיווק, מומחים לבעלי חיים, נציגי רשויות, אנשי תכנון ועוד.

הזוכים באות החברה להגנת הטבע:

מגמה ירוקה - ארגון ארצי. מגמה ירוקה היא ארגון שטח אקטיביסטי, הפועל באמצעות מתנדבים, במטרה לקדם מדיניות סביבתית צודקת ובת קיימא ועל מנת להשפיע על מקבלי ההחלטות לפעול למען הרחבת מעגלי הצדק הסביבתי והחברתי בישראל. מגמה ירוקה פועלת כדי למנוע מרשויות המדינה, מתאגידים ומבני האדם, לפגוע במשאבי הטבע ובכל המערכות התומכות בהמשכיות ובתפקוד התקין של החברה והסביבה הטבעית. פעילות הארגון מתבצעת על ידי מתנדבים ומתנדבות, סטודנטים וסטודנטיות, צעירים וצעירות, המאמינים והמאמינות במעורבות אזרחית פעילה ומשתתפת, בלקיחת אחריות אישית על עיצוב פני החברה והסביבה, ובכוח לשנות את פני המציאות. פעילות הארגון מתקיימת בקמפוסים השונים ובתוך הקהילות בערים וביישובים.

צבא הגנה לטבע – גופים ציבוריים. מיזם של צה"ל, הפעיל זו השנה השנייה ברציפות, במסגרתו מפקדים לוקחים אחריות לסביבתם, באמצעות פעילות פרו אקטיבית, המשלבת את החיילים, בבסיסים השונים. הפרויקט החל בשנת 2014, עם 8 יחידות נבחרות ובשנת 2015 נוספו לו עוד 8 יחידות. המיזם הוקם מתוך הבנה כי הצבא פרוש על שטח נרחב ממדינת ישראל והוא מחוייב למאמץ הלאומי לשיפור ושמירה על הטבע והסביבה. מחוייבות זו באה לידי ביטוי בשמירה על משאבי הטבע והסביבה ועל ערכי המורשת של המדינה.


פעילות 'צבא הגנה לטבע' צילום: דב גרינבלט - החברה להגנת הטבע

פרופ' ארזה צ'רצ'מן – נחשבת ל"גורו" של שיתוף הציבור בישראל. פועלת כבר עשרות שנים לקידום הנושא, טיפחה דורות של מתכננים, המכירים בחשיבות של שיתוף הציבור בהליכי התכנון ובנושאים חברתיים, אשר משפיעים על חיי כולנו, חלוצת מחקר והוראה, פעילה בעשייה ציבורית בחיפה, בקואליציות והתארגנויות שונות למען זכות הציבור ודמוקרטיה בתכנון, תומכת לאורך שנים במאבקים סביבתיים בחיפה בפרט ובישראל בכלל.

המשרד להגנת הסביבה – על פעילות מגוונת עם הציבור ולמענו. המשרד קיבל את האות על תכניות חינוכיות לקידום נושאי קיימות וסביבה במערכת החינוך, הגברת מעורבות המורים ובתי הספר באחריות סביבתית, על מעורבות נוער למחוייבות קבוצתית בנושאי סביבה וטבע, הפעלת תכניות למנהיגות מקומית בקרב האוכלוסייה הבדואית בנגב, על פעילות עם תנועות הנוער שמטרתה הגברת המעורבות והעשייה של חניכי התנועות בנושאי סביבה וטבע, על תכנית חינוכית לשמירה על חוף הים בעזרת מורים ותלמידים, שמטרתה יצירת זיקה, מודעות ומעורבות בשמירה על החוף ועל תמיכה בקבוצות פעילים ובקורסי הכשרה בנושאי סביבה.

עיריית תל אביב – העירייה קיבלה את אות הרשות המקומית על תמיכה ועידוד של קהילות מקומיות, לקחת אחריות על סביבתן ועל העברת קורס לפעילים. העירייה מקיימת קורסי מובילי קיימות עירוניים ונותנת לכך תקציבים למימוש, כאשר חלק מהפרויקטים עוסקים ישירות בטבע עירוני (כמו נחל פרדסים). עיריית ת''א גם תומכת בפעילות עם הציבור - כמו אירועי זריעת פרחי בר אליהם מגיעים אלפי תושבים, בניית תיבות קינון לסיסים ובמימון תכניות חינוכיות בנושא טבע עירוני. העירייה גם מקדמת בימים אלה תכנית אב לטבע עירוני, במטרה לתקצב את שימור האתרים הללו.


עירית תל-אביב, צילום: דב גרינבלט - החברה להגנת הטבע

יואב לביא - יואב החל את פעילותו בעת שהתנדב לארגן טיולים להכרת השטחים הפתוחים בחדרה ובסביבתה לילדי הכיתות בהן למדו ילדיו, ומאז ועד היום הוא חלק בלתי נפרד מהפעילות בחדרה.  מזה כ-40 שנה מעורב יואב בטיולים ברחבי הארץ, בסיורים ללא תשלום להכרת שכיות החמדה בעיר ובסביבתה ובחוגי טבע לילדים, כל זאת לצד השתתפות אקטיביסטית במאבקים שונים נגד בינוי הפוגע בטבע בעיר חדרה וסביבתה.  יואב הפך לכתובת לציבור לדיווח על מקרים של פגיעה בטבע, ועסק רבות בהעברת המידע לעירייה ולגורמים הרלוונטיים, לצד ניסיונות להשפיע במסגרות של ועדת איכות הסביבה העירונית, איגוד ערים חדרה ובוועדה לשימור אתרים, שבכולם הוא חבר. בעשור האחרון פעל יואב להקצאת בית קוטלר – בית לשימור בלב חדרה, לפעילות החברה להגנת הטבע ואף גייס משאבים כספיים ושותפים לשיקום הבית. הבית נחנך בשנת 2012 והוא אחד האתרים בהם מתקיימים סיורים בעיר. פעילותו הרבה והמבורכת של יואב נעשתה כל השנים בהתנדבות, בזמנו החופשי, לצד גידול משפחה ועבודה.

עמותת אל אמל – נוסדה בשנת 1996 ומאז פועלת בתחום הסביבה, על מנת להעלות את המודעות לשמירה על הסביבה ולצדק סביבתי. אחד הפרויקטים אותו מפעילה העמותה, הוא סביב נחל חילזון, המזוהם ממי ביוב, הזורם לכפר. העמותה ריכזה קואליציה של 12 ארגונים מהצפון, למען נחל שאגור, המזוהם ממי שפכים, שזורמים מכפרי בקעת, בשיתוף עם נוער שוחר סביבה, יהודים וערבים כאחד.

יואב שגיא - מראשי החברה להגנת הטבע ופעיל ותיק למען שמירת טבע ושטחים פתוחים, קיבל בכנס אות על מפעל חיים. שגיא, בן מושב מולדת, החל את עבודתו בחברה להגנת הטבע כרכז שטח במרחבי הגליל ולאחר מכן הקים את בית ספר שדה הר מירון. בשנות השמונים כיהן שגיא כמנכ"ל החברה להגנת הטבע ובשנים 1988-1998 כיו"ר מועצת המנהלים של החברה. במסגרת תפקידיו אלו, השתתף בכתיבתם של ניירות עמדה ומחקרים מקצועיים והיה למומחה בתחום איכות הסביבה בגופים ממשלתיים ובארגונים חוץ ממשלתיים. בשנים 1993-1995 היה נציג ארגוני הסביבה מטעם ממשלת ישראל במשא ומתן לשלום עם ירדן. שגיא היה החבר הוותיק ביותר מבין חברי המועצה הארצית לתכנון ובנייה. משנת 1990 עומד שגיא בראש מכון דש"א (דמותה של ארץ), אותו ייסד במסגרת החברה להגנת הטבע, וקידם את המכון לשמש גוף מחקר לתכנון סביבתי. הוא ממשיך כיום לשמש בתפקידים מטעם החברה להגנת הטבע והמכון, ומשמש כיו"ר הועדה הלאומית של IUCN בישראל. פועלו של שגיא צוין במעמד הענקת פרס ישראל, לשנת 1980, לחברה להגנת הטבע, על תרומה מיוחדת לחברה ולמדינה באיכות הסביבה. ב-2008 קיבל את אות יקיר התכנון מטעם איגוד המתכננים בישראל, והיה אחד הזוכים ב"אות מפעל חיים להגנה על הסביבה" מטעם המשרד להגנת הסביבה. יואב שגיא נבחר בשנת 2010 על ידי עיתון "דה מרקר", לאחד מבין 101 המשפיעים לטובה, אשר "הופכים את ישראל למקום שיותר טוב לחיות בו". שגיא נבחר על ידי העיתון בקטגוריה "תכנון וסביבה".


השר להגנת הסביבה אבי גבאי בכנס היום, צילום: דב גרינבלט - החברה להגנת הטבע

"בשבעת החודשים שאני בתפקיד, אני רואה שהציבור הוא המחושים של המדינה, הציבור מעלה נושאים, משתף במידע, מאתגר את המערכת הממשלתית, ואני רואה בזה דבר חיובי'' אמר השר גבאי במושב הפתיחה של הכנס. ''בלי הציבור, המערכת הממשלתית תגיב עוד יותר לאט ובאופן פחות מעמיק. גם מחאת הגז השפיעה על המתווה, השפיעה ועוד תשפיע. המחויבות שלנו כממשלה היא פשוטה – להקשיב ולהתייחס לכל תגובה עניינית ורצינית. אני אישית עונה לכל מי שכותב לי ואני בודק ומנסה להוכיח שהעמדה שלי נכונה. לטעמי, זה עובד נכון. בעיניי שקיפות היא מהות, זה דבר בסיסי בחיי ממשלה, המידע שייך לציבור ולא לממשלה. הממשלה חיה מטעם הציבור. אצלנו במשרד להגנת הסביבה אין כמעט מקרים שבהם אנחנו לא מספקים מידע לציבור. בתכנית לטיפול במפרץ חיפה, למשל, אחד הסעיפים היה של דיווח, פעם ברבעון נדווח לציבור איך התקדמנו. אני מפרסם את היומן שלי ואת ההצבעות שלי בוועדת השרים לחקיקה, הפייסבוק שלי הוא כלי עדכון של סדר היום הציבורי בישראל".

בנוגע להרחבת בית הזיקוק בחיפה, אמר השר גבאי: "אנחנו מסבירים לאנשים שהשינוי הוא סטטוטורי של בתי זיקוק ולא תהיי עלייה בפליטה של המזהמים, אלא ירידה. המשרד מכניס את זה לראשונה לתכנית בניין עיר. מבחינתי אין בעיה, אבל למרות זאת, הציבור חוזר שוב ושוב על אותן הטענות, למרות התשובות שהוא מקבל. אותו הדבר בסיפור מיכלי הדלק."

השר גבאי דיבר גם על ארגוני הסביבה: "גם ארגוני הסביבה צריכים להסתכל קצת במראה. מעבר לעשייה המדהימה שלהם, יש יותר מידי ארגונים, עם יותר מדי חפיפה ביניהם, הרבה מדי ארגונים שעוסקים באותו הנושא. האם זה משרת את הסביבה? אני לא בטוח.".

מנכ"ל החברה להגנת הטבע, קושה פקמן: "מטרת הכנס היא קידום שיח רחב בנושא מעורבות הציבור בשמירה על הטבע והסביבה בישראל, ובמסגרת זו הכנס עוסק בהיבטים התיאורטיים והן בהיבטים המעשיים של כלים לפעולה אזרחית שתקדם את הרחבת מעגלי הפעילות הציבורית למען הטבע והסביבה בישראל. החברה להגנת הטבע רואה לעצמה זכות וחובה לחזק את הקשר עם הציבור ולפעול להגברת והעמקת מעורבותו בשמירה על הטבע והסביבה בישראל. הפוטנציאל הטמון ביכולתו של הציבור להוביל מהלכים ולהשפיע על שמירת הטבע והסביבה, הוא רב ואנחנו מאמינים כי השמירה על הטבע והסביבה תתחזק ותשתפר ככל שציבור מעורב ומגוון יותר יהיה מעורב ושותף לפעילות".

המשנה למנכ"ל 'כיל' דני חן, אמר במושב הסיכום של הכנס: "שאלו אותי בתימהון ובהפתעה, מה אני עושה פה? לדעתי, הנוכחות שלי כאן זה הסימן הכי טוב לנכונות שלנו כתעשייה לדבר. זה מסמן, אני מקווה, את הנכונות של ארגוני הסביבה לפתוח בדיאלוג פורה עם התעשייה. יש לנו בעלי עניין, מניות, עובדים, לקוחות, ספקים, קהילה, סביבה. כל אחד זה גורם אחר וכל אחד רוצה משהו אחר, יש פה התנגשויות. המהפכה שעברה על התעשייה ב – 10-15 השנים האחרונות, בתחום הסביבה, היא עצומה. אם לפני כן, הסביבה הייתה גורם קטן על הפעילות שלנו, היום זה גורם משמעותי ביותר. בעבר לא פעלנו בתחום הסביבתי במוטיבציה בה אנחנו פועלים היום. וכמו כל תהליך, הוא לא הסתיים, אנחנו תמיד רוצים ללמוד, להשתפר, להיות יותר טובים, להכיר עובדות חדשות. התעשייה היא נדבך חשוב בכלכלה של המדינה, וכדי שהיא תמשיך להיות כזו, היא חייבת להתקדם ולהתפתח. בשנים האחרונות התעשייה השקיעה מיליארדים של שקלים, רק כיל לבד, השקיעה למעלה משני מיליארד, בתחום של שיפור התנהלות בתחום הסביבתי, בהקטנת טביעת הרגל שלנו על הסביבה. אנחנו חלק מהמדינה, הילדים שלנו, המשפחות שלנו, אנחנו מטיילים באותם שטחים כמוכם, מתוך אמונה כי זה של כולנו, אנחנו לא אויבים של אף אחד. אנחנו יותר שקופים מאי פעם, מפרסמים יותר חומרים, מעבירים בזמן אמת נתונים למשרד להגנת הסביבה. אנחנו רוצים להיות הכי טובים שיש. מצד שני, אנחנו נתפסים מראש כרמאים, כנוכלים, וזה פוגע בנו, במוטיבציה של אלה מאיתנו שעושים, אנשים טובים, אלפי עובדים, שמטיילים בטבע ורוצים לשמור עליו, אלה שבמפעלים עושים עבודת קודש".

בכנס התקיימו פאנלים וסדנאות בנושאים - מערכת החינוך כזירה למעורבות ציבורית, דיאלוג בין ארגונים והתארגנויות סביבתיים למגזר העסקי, קהילה עושה מדע - ניטור אזרחי, תפקיד החברה האזרחית בקידום מעורבות ציבורית, מעורבות הציבור בתכנון, תקשורת וניו מדיה ככלי במאבקים סביבתיים, ארגז הכלים לפעיל, צומחים מלמטה - קבוצות עושות שינוי, איך נולדים אקטיביסטים, דמוקרטיה השתתפותית בזירה המקומית, קואליציות במאבקים חברתיים וסביבתיים: הכרח ואתגר, על אתגרים והזדמנויות במעורבות ציבור, תעשייה, סביבה קהילה והשיח הציבורי, חכמת הציבור כעוגן לתכנון מושכל.

צילום ארכיון: הפורטל לחקלאות טבע וסביבה 

המשק הישראלי מפסיד מדי שנה מעל 2.4 מיליון ימי עבודה בשל תאונות בעבודה. ההיעדרות מהעבודה גורמת להפסד שנתי של כ-10 מיליארד שקל - כך עולה מדו"ח ועדת אדם שבחנה את הבטיחות והבריאות התעסוקתית בישראל. האלוף (במיל.) אודי אדם שעמד בראש הועדה הגיש היום לשר הכלכלה נפתלי בנט, את הדו"ח והמלצות הועדה הציבורית לקידום הבטיחות בעבודה והבריאות התעסוקתית במדינת ישראל.

» רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו אלינו לפייסבוק

הוועדה הוקמה במטרה לבחון את תחום הבטיחות בעבודה והבריאות התעסוקתית בישראל בכל הנוגע להיבטי החקיקה; פיקוח, אכיפה והסדרה; תפיסה ומדיניות ממלכתית בנושא. הועדה התבקשה ללמוד את הניסיון הנצבר, בארץ ובעולם, בנוגע לדרכים השונות בהן ניתן לפעול להשגת מדיניות ממשלתית בתחומי הבטיחות בעבודה והבריאות התעסוקתית, מדיניות בת-ביצוע ויעילה. מפקח עבודה ראשי לשעבר, מר יורם אלעזרי, יזם את הקמתה וריכז את פעילותה. לוועדה מונו 17 חברים בעלי שיעור קומה, ידע ומומחיות בתחומים כגון: בטיחות, רפואה, ניהול, תקינה, משפט, כלכלה, אקדמיה, תעשייה, ביטוח ועובדים וכן נציגי משרדי ממשלה ומוסדות רלוונטים, והיא פעלה במשך 3 שנים, החל ממרץ 2011.

דוח הועדה יוצר בסיס לממשלת ישראל לקבלת החלטות אופרטיביות וישימות, לקידום ולשיפור הבטיחות והבריאות התעסוקתית במדינת ישראל, לצמצום מספר הנפגעים ולהפחתת חומרת הפגיעות מתאונות ומחלות בעבודה.  בהתוויית ההמלצות הוגדר עיקרון לפעולה על בסיס שלושה עוגנים: עוגן חינוכי, עוגן משפטי, ועוגן כלכלי.
  
הדו''ח מציין בין השאר, כי בישראל קיימים ניצנים של יישור הקו עם הנעשה בעולם. מפעלים כמו "אינטל", "טבע", "נילית" ואחרים פועלים ברמת בטיחות גבוהה, אך מפעלי תעשייה רבים, ענפי הבניין והחקלאות עדיין נמצאים ברמה נמוכה.

ענף הבנייה אחראי לכמחצית מהתאונות הקטלניות. בעשור האחרון הצטמצם מעט משקלו ביחס לענפים האחרים, אך זהו עדיין הענף המסוכן ביותר. ענף התעשייה הנו השני במספר ההרוגים. בתחילת העשור משקלו של ענף זה היה נמוך מחמישית, וכיום משקלו גבוה מרבע. משמעות הדבר היא כי בעוד שמספר ההרוגים הכללי נמצא במגמת ירידה, בענף התעשייה מספר ההרוגים נשמר, ואף ניכרת עלייה קלה לאורך השנים. ענפי המסחר והשירותים והחקלאות שומרים על יחס נמוך יותר ודי קבוע.

על-פי רוב, העובדים בענף החקלאות אינם עובדים מקצועיים, ההכשרה המקצועית שלהם מתבצעת תוך כדי עבודה, ולא ניתנת להם הדרכה בנושא בטיחות. הם חשופים לפגיעה ממיכון חקלאי כמו גם מחומרי הדברה.

עוד על פי הדו''ח, נוצר מצב מעוות שבמקומות עתירי סיכון ונפגעים תשלום המעסיק לביטוח הלאומי נמוך יותר משום ששכר העובדים נמוך יותר, לדוגמה, ענפי הבנייה והחקלאות. מעסיקים מחויבים לתשלום חודשי לביטוח לאומי, שמחושב כ- 0.59% משכר העובד לכל היותר. גבייה חודשית זו אינה משמשת כתמריץ למעסיק להשקעה בבטיחות עובדיו מכיוון שאין כל קשר בין היקף התשלום לביטוח הלאומי שהוא נושא, לבין רמת הסיכון בעסק או לחילופין רמת הבטיחות או היקף היפגעות העובדים בעסק. על פי השיטה הנהוגה, התשלום לענף נפגעים מוגדר כמס ולא מתנהל כמקובל בעסקי ביטוח.

עיקרי המלצות הדו"ח:

• עדכון ועיצוב מחדש של מבנה החקיקה הקיים בבטיחות ובבריאות התעסוקתית ופיתוח כלי אכיפה אפקטיביים נוספים.
• שינוי מבני של מערך הבטיחות ובמרכזו, הקמת רשות לאומית לבטיחות ולבריאות תעסוקתית, בדרך של איחוד האחריות והסמכויות בתחום, שתיצור ריכוז משאבים ואיגומם, ביטול כפילויות, הגברת היעילות והאפקטיביות, יצירת תאום, סנכרון וסינרגטיות. המבנה המוצע יכלול זרוע אכיפה, זרוע מניעה ומרכז למחקר ולניהול ידע בתחום.
• יצירת תמריץ כלכלי להשקעת מעסיקים בבטיחות: הפחתת העלויות למעסיקים שלוקחים על עצמם מחויבות לקיים בטיחות ברמה גבוהה ומנגד הפיכת התאונות והמחלות התעסוקתיות לנטל כלכלי שאינו משתלם למעסיק, כך שתיווצר זיקה חזקה בין רמת הבטיחות והבריאות התעסוקתית שמקיים המעסיק במקום העבודה לבין התשלום שהוא נושא במקרה של היפגעות עובדיו. (עקרון "המזהם משלם")
• ארגון שירותי הרפואה התעסוקתית בדרך של הנגשת השירותים המחויבים על פי חוק לכל מקום עבודה, על ידי ספק שירותים אחד.
• הטמעת הבטיחות באמצעות חינוך, כחלק מכישורי חיים ברמות השונות מגיל הגן ועד בית ספר תיכון והכשרה לבטיחות ולניהול סיכונים במסגרת ההכשרה המקצועית.
• שיפור ועדכון המערך המקצועי בבטיחות ובבריאות תעסוקתית.
• ניהול המידע, הידע והמחקר בבטיחות ובבריאות תעסוקתית, כולל הקמת מאגר נתונים ומידע לאומי מאוחד וכן מרכז למחקר בבטיחות ובבריאות תעסוקתית.
• מיקוד מאמצים לשיפור הבטיחות במגזר הערבי.
• שיפור הבטיחות בענף הבנייה.

לדוח המלא לחצו כאן


האלוף במיל. אודי אדם מגיש את הדו''ח לשר הכלכלה נפתלי בנט, צילום: משרד הכלכלה

לדברי יו"ר הוועדה הציבורית, האלוף במיל. אודי אדם "הועדה בחנה מגוון היבטים בעלי משקל לבטיחות ולבריאות העובד – היבטים כלכליים, משפטיים, ארגוניים ומקצועיים. בחנו את הדברים ברצינות, במקצועיות וללא משוא פנים, והמלצות הוועדה מלוות ביעדים ברי השגה. אנו מציעים תפיסה רחבה וכוללת, חדשה ומתקדמת. מדובר במכלול מאמצים שיש לקיימם בהתמדה, באופן משולב ומשלים. שינוי בתחום אחד בלבד, ואפילו יהיה זה שינוי מהותי ודרמטי, לא יוביל לשיפור המיוחל. אני מודה לחברי ולסגל הוועדה, על התרומה הרבה ממרצם ומניסיונם לעבודה המקצועית של הוועדה."

שר הכלכלה, נפתלי בנט, הודה לחברי הוועדה וברך על קבלת הדו"ח ואמר: "לכל עובד קיימת הזכות לבטיחות במסגרת עבודתו. תאונות עבודה ותחלואה תעסוקתית אינם גזירה משמים והם ניתנים למניעה. אין הצדקה לפגיעה ואבדן חיים ולסבל הנגרם מכך. השר הוסיף כי לפציעות בעבודה יש משמעות כלכלית אדירה על המשק בישראל, שהמעסיקים בישראל אינם מודעים לה כלל, ואשר רובה מוטל כנטל על כתפי הציבור, המממן עלויות תאונות העבודה, ולכן אין למעסיקים תמריץ להשקעה בבטיחות. העבודה היסודית והרצינית שעשתה הוועדה תהווה את הבסיס לבניית מדיניות בתחום, בפעם הראשונה, ואני מאמין כי בחודשים הקרובים, נתחיל
ביישומה".

מפקחת עבודה ראשית במשרד הכלכלה, ורדה אדוארדס: "מינהל הבטיחות והבריאות התעסוקתית, מוביל את המאבק לשמירה על בטיחותו ובריאותו של העובד, ופועל לקידום נושאים אלו. אני רואה בדוח בסיס חשוב למנף את הפעילות שלנו ושל גופים וארגונים נוספים הפועלים בתחום ולתת לה דחיפה קדימה, לאגם כוחות ולהתמקד בפעולות אפקטיביות הנותנות תמורה גבוהה. נתבקשנו להכין תוכנית ליישום הדוח ונגישה בחודשים הקרובים, הוסיפה אדוארדס.

מנכ"ל המשרד, עמית לנג: "אנו פועלים בתקופה זו מול משרד האוצר ונציבות שירות המדינה במטרה לשפר את תנאי השכר של המפקחים והחוקרים, בכדי שנוכל לגייס כח אדם איכותי נוסף. בתקופה הקרובה נבחן את המלצות הוועדה, ונכין מתווה ליישום".

יורם אלעזרי, ראש מינהל הבטיחות לשעבר, במשרד הכלכלה, אשר יזם את הקמת הוועדה, אמר היום: "דוח הועדה הנו בחזקת המצפון והמצפן. מצפון במובן זה שאנו אומרים ביושר מה לא בסדר, מה נכון ומה צריך שיעשה. מצפן במובן זה שהדוח מצביע על הכוונים שבהם צריכים ללכת ועל המקומות שאליהם צריכים להגיע". אלעזרי הוסיף כי הדוח מהווה בסיס למדיניות ממשלתית בתחום הבטיחות, מדיניות שלא היתה עד כה.

באזור שקף שבמזרח לכיש חטפו השבוע פלסטינים, רעולי פנים וחמושים, פועל תאילנדי שעבד על טרקטור וריסס שדות. כך מדווח היום בני טוקר, כתב חדשות ערוץ 7.

העובד שוחרר כמה שעות לאחר מכן וחזר בכוחות עצמו אל המושב דרך הגדר הפרוצה. הוא סיפר לחקלאים ולמשטרה כי הפלסטינים החמושים גנבו את הטרקטור ואת מכשירי הריסוס.

אמיר אלנברג, תושב אליאב אומר לערוץ 7 שמדובר בתופעה מסוכנת, "לאחרונה עשרות מטרים מגדר ההפרדה הושחתו, ואין מי שיטפל בזה. בכל ערב הם חוצים את הגדר וחוזרים חזרה לכפרים הערבים. מה שקרה אתמול היה הסלמה של ממש, הם חטפו את התאילנדי שיצא לרסס בבוקר, תקפו אותו הכניסו אותו לרכב ולקחו אותו ואת הטרקטור. תצפיות של צה"ל זיהו אותם, אך הם הצליחו להמלט. בסוף הם שחררו את התאילנדי אבל זה יכול היה להיגמר אחרת".

» רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו אלינו לפייסבוק

לדבריו אירוע פלילי יכול להפוך בקלות לאירוע לאומני, "תאר לעצמך שהתאילנדי היה מתנגד, או שעל הטרקטור היה יהודי משקף, והוא היה מתנגד, זה היה עלול להיגמר חס ושלום, ברצח או בחטיפה. היום התאילנדים מפחדים לצאת לעבוד בשדות".

אלנברג מקווה שהצבא ומשרד הביטחון ייקחו אחריות, "אנחנו מצפים שקודם כל ישלימו את גדר הביטחון שהוקמה לפני 5 שנים והיום חלקים ממנה קרועים, שיגבירו את הפעילות הצבאית. הערבים מתחילים בפעילות פלילית וזה עובר לפעילות פח"עית, שיחזקו גם את היישובים החדשים בקו התפר, כמו שקף, נטע, כרמי קטיף ואליאב".

שופטת בימ"ש השלום בעכו רונית בש, גזרה את דינם של שני נאשמים, אחים ממעיליא בשנות ה-30 לחייהם, גריס חדיד וודיע חדיד, שהורשעו על פי הודאתם בעובדות כתב האישום המתוקן, בביצוע עבירות ניהול עסק ללא רישיון, עבירת זיהום מים ולכלוך רשות הרבים בגין הפעלת דיר לגידול חזירים במעיליא.

השופטת גזרה על כל אחד מהנאשמים תשלום קנס בסכום של 80,000 ₪ או 400 ימי מאסר תמורתו, וכן חויב כל אחד מהם לחתום על התחייבות כספית בסך 160,000 ₪ או 500 ימי מאסר תמורתה, להימנע למשך שלוש שנים מביצוע עבירה של זיהום מים.

מדובר בחזיריה הממוקמת בסמוך ליישוב מעיליא מצפון לכביש 89 על השלוחה בה עובר קו פרשת המים בין נחל כזיב לנחל געתון, בסמוך ל-5 קידוחי מים לשתיה ובאזור בו רוב הקרקע מחלחלת.
אחר מהנאשמים היה משנת 1991 הבעלים של הדיר שמנה כ-500 חזירים. אחיו הפעיל וניהל את החזיריה מאותה שנה.

גידול בעלי חיים, אחזקתם והטיפול בהם הוא עיסוק הטעון רישיון, והנאשמים עסקו בו ללא רשיון במהלך השנים 2007-2002. שפכי החזיריה זרמו ללא טיפול לבריכות עפר, שאינן אטומות לחלחול, תוך חשש לזיהום מקורות מים עיליים ותחתיים, ואחת לחודש לפחות עד לשנת 2006 נשאבו השפכים מבריכות העפר ופוזרו בשטחים החקלאיים הסמוכים לחזיריה.

ביום 17/3/02 נשלחה לבעל הדיר התראה ובה דרישה לנקוט פעולות לשם הפסקת המפגע. על אף ההתראה, המשיכו הנאשמים להזרים שפכים לבריכות עפר. בסיור מיום 3/5/07 נמצא גם, כי עדיין אין בחזיריה מתקן קדם טיפול בשפכים, ואלו הוזרמו ללא אישור וללא טיפול למערכת הביוב האזורית. הבוצה מבריכות העפר פוזרה בשדות מסביב לחזיריה, וריח רע נדף מבריכות השפכים. לאור הממצאים נשלחו לנאשמים התראות ובהן הזמנות לשמיעת טענותיהם, אך אלו לא הגיעו לשימוע גם במועד הנדחה שנקבע להם.

למרות כל האמור לעיל, המשיכו הנאשמים לנהל ולהפעיל את החזיריה ללא רישיון עסק ומבלי להסדיר את בריכות העפר, ומניתוח תוצאות דגימה, שניטלו מבריכות העפר בחזיריה, התגלו ריכוזים גבוהים של מזהמים, המעידים על כך כי מדובר בשפכים באיכות ירודה.

בנסיבות הנ"ל, ציינה השופטת בש, בכך שהנאשמים הפעילו את החזיריה באיזור בעל רגישות הידרולוגית גבוהה, מבלי להסדיר את נושא הטיפול בתשטיפים ובשפכים, ובפיזור השפכים אחת לחודש בשטחים חקלאיים באזור החזיריה, לא נמנעו הנאשמים מפעולה המזהמת מים, או עלולה לגרום לזיהום מים, במישרין או בעקיפין, וכן הזרימו לתוך מקור המים, או בקרבתו, חומרים נוזליים ומוצקים והניחו אותם בו או בקרבתו ובכך השליכו פסולת ברשות הרבים, ולכלכו אותה.

כמו כן ציינה השופטת, כי מדובר בזיהום משמעותי ומתמשך של הסביבה כתוצאה מהפעלת החזיריה וכי הנאשמים עשו דין לעצמם בכך שניהלו אותה כעסק ללא רישיון כדין, דבר המוסיף נופך של חומרה להתנהלותם ומדגיש וממחיש את חוסר הפיקוח עליה, מה גם שמדובר באזור בעל רגישות אקולוגית גבוהה. נוכח החשיבות במיגור הפגיעה בנוף, בקרקע ובמקורות המים, שלעיתים הינה פגיעה בלתי הפיכה, קבע המחוקק בחוק המים קנס מרבי גבוה לגבי כל עבירה של זיהום מים או זיהום פוטנציאלי של מים, ותקרת הקנס בגין העבירה הנ"ל אף הוגדלה לאחרונה מסכום של 268,000 ₪ לסכום של 350,000 ₪, דבר המדבר בעד עצמו ומלמד על חומרת התייחסות המחוקק כלפי כל מי שמזהם את מקורות המים.

לקולא נלקחה בחשבון העובדה שהחזיריה הוקמה לפני שנים רבות על ידי אביהם של הנאשמים, זאת ביישוב בו הותר על פי דין גידול של חזירים, מה גם שבמשך תקופה מסוימת ניתן רישיון עסק לחזיריה. לפיכך, ניתן לראותם כמי שהמשיכו בניהול העסק המשפחתי, אשר נוהל בעבר כדין. כן נזקפה לזכותם באופן ממשי העובדה שמאז הכרעת הדין, שניתנה ביום 24/5/11, הם פעלו למכירת החזיריה לגורם אחר, תוך התנאת המכירה בכך שהיא תדולל עד לחיסולה כליל, וזאת לאחר שהבינו שלא יוכלו למצוא מבחינתם פתרון ישים אחר לבעיה הקשה שנוצרה כתוצאה מהפעלתה וגרימה לזיהום הסביבה.

ת"פ 1865-08 ניתן 13.5.12 רצ"ב גזה"ד

בטקס חגיגי שנערך היום (ג') בגן הארכיאולוגי בירושלים, הסמוך לכותל המערבי, נחנכו אתר "חומות העופל"  ותצוגת התעודה הכתובה הקדומה ביותר שנחשפה עד כה בירושלים.

פתיחת האתר, שבשטח הגן הלאומי סובב חומות ירושלים, ותצוגת התעודה במרכז דוידסון, מתאפשרת הודות לתרומתם הנדיבה של דניאל מינץ ומרדית ברקמן מארה"ב.

הטקס נערך במעמד ראש העיר ניר ברקת, סמנכ"ל רשות העתיקות ד"ר עוזי דהרי, סמנכ"ל רשות הטבע והגנים מודי אורון, מנהל החברה לפיתוח מזרח ירושלים גדעון שמיר, ד"ר אילת מזר מהמכון לארכיאולוגיה באוניברסיטה העברית בירושלים, והתורמים דניאל מינץ ומרדית ברקמן ובני משפחתם.

עם סיום עבודות החפירה והשימור שביצע מנהל השימור של רשות העתיקות באתר "חומות העופל", יוכלו המבקרים לגעת באופן בלתי אמצעי באבנים ובקירות שבנייתן מספרות את תולדותיה של ירושלים לאורך הדורות. כעת יתאפשר לטייל בנוחות בינות לשרידים הבנויים, במקומות שעד כה לא היה פתוחים לקהל, להתרשם מפארם וללמוד מתוך השלטים ואמצעי ההמחשה השונים על תולדות האזור.

בתחילת שנת 2010 השלימה הארכיאולוגית ד"ר אילת מזר מהמכון לארכיאולוגיה באוניברסיטה העברית בירושלים את חשיפתם של  מערכת ביצורי העופל, שבירושלים. מיד אחר כך החלו עבודות השימור במקום והמקום  הוכשר לביקורים. עבודות השימור הללו נערכו על ידי מנהל השימור של רשות העתיקות, והן נמשכו כחצי שנה.

באתר מוצג מכלול של מבנים שנחשפו לאורך תוואי הביצורים מימי הבית הראשון (המאות העשירית - השישית לפני הספירה). בין היתר נחשף מבנה מרשים המזוהה כבית שער, מבנה ממלכתי, קטע של מגדל וחומת העיר עצמה. ד"ר מזר מציעה לזהות את המבנים כחלק ממכלול הביצורים שנבנו על ידי שלמה המלך בירושלים: "לִבְנוֹת אֶת-בֵּיתוֹ וְאֶת-בֵּית יְהוָה, וְאֶת-חוֹמַת יְרוּשָׁלִַם סָבִיב". (מלכים א ג:1). בנוסף לביצורים מימי הבית הראשון נחשפו גם קטעי חומה ומגדלים של העיר הביזנטית ושניים ממגדליה. חומה זו נבנתה על ידי הקיסרית הביזאנטית אֶודוקיה במאה החמישית לסה"נ. בנוסף למערכת הביצורים הושלמה גם חפירתם של שני חדרים מימי הבית השני (המאה הראשונה לספירה), שהשתמרו לגובה שתי קומות.

גולת הכותרת של החפירות היא חשיפתו המלאה של מבנה בית השער. תכניתו של מבנה מרשים זה כוללת ארבעה חדרים זהים בגודלם, המסודרים משני צידיו של מסדרון רחב שרצפתו עשויה גיר. התוכנית של  בית השער אופיינית לימי הבית הראשון (המאות העשירית - השישית לפני הספירה), בדומה לשערים מאותה התקופה שנחשפו במגידו, בבאר שבע ובאשדוד. ד"ר מזר, מציעה לזהות את בית השער עם 'שער המים' המוזכר במקרא: "וְהַנְּתִינִים הָיוּ יֹשְׁבִים בָּעֹפֶל עַד נֶגֶד שַׁעַר הַמַּיִם לַמִּזְרָח וְהַמִּגְדָּל הַיּוֹצֵא" (נחמיה ג:26).  ממזרח לשער נראית קומת הקרקע של מבנה גדול שנחרב בשרפה עזה. מזר מציעה כי מבנה זה חרב על ידי הבבלים בעת כיבוש העיר בשנת 586 לפני הספירה. על רצפת המבנה התגלו שנים-עשר קנקני חרס גדולים ביותר (פיטסים), שהכילו כנראה שמן או יין. על אחד מקנקני החרס הללו שרדה כתובת עברית: "לשר האו..". הכתובת מעידה על כך שחפץ זה היה שייך לאחד משרי הממלכה. ייתכן שלשר האופים.

במהלך החפירה התגלתה התעודה הכתובה הקדומה ביותר שנחשפה עד כה בירושלים. ממצא ייחודי זה, שלו חשיבות יוצאת דופן בתולדות העיר, יוצג מעתה בתצוגת קבע במרכז דוידסון ויהיה חשוף לציבור. מדובר בשבר של לוח טין קטנטן שעליו טבועה בכתב היתדות כתובת אכדית, היא השפה בינלאומית של אותם הימים. בין המילים שנכתבו במיומנות גבוהה ניתן לקרוא: "היית", "אחרי כן", "לעשות" ו"הם". הלוח והכתב אופייניים ללוחות ששימשו בעת העתיקה ברחבי מסופוטמיה לתכתובת בינלאומית.  

מבדיקות הכתב והחומר ממנו יוצר הלוח עולה שמוצא הלוח באזור ירושלים. נראה כי מדובר בעותק של מכתב ששלח מלך ירושלים דאז, עבד-חבה למלך מצרים. עותק ממכתב זה נשמר כנהוג בארכיון של העיר שלם, היא ירושלים של אותה תקופה. שבר הלוח מהווה עדות נאמנה למעמדה של ירושלים כעיר ממלכה מרכזית בכנען שנוהלה כעיר מדינה בחסות הממלכה הפרעונית של מצרים.

הכל התחיל כשלמושקו רום נמאס מזה שהנחל מלוכלך. רום מתגורר במושב שפיר כ-20 שנה, שבמהלכן זכה להכיר את נחל גוברין, המתפתל מאחרי בתי המושב, במצב צבירה אחד - מכוסה תלים של אשפה. העובדה שהנחל מכהן כמזבלה אזורית נראתה כמו גזרת גורל, עד שרום החליט לעשות מעשה, לרתום אזור שלם ולשנות את הגורל הזה. לפי שעה, נראה שהוא בדרך הנכונה.

אנחנו עומדים על גדת נחל גוברין. הסיפור הוא על הנחל המסוים הזה, אבל הוא יכול להיות על כל מקום בישראל. סיפור על אנשים טובים שהחליטו לשנות מציאות רעה, שהגיעו למסקנה שישראל לא מוכרחה להיראות כמו נחלתם של בבונים חסרי בושה שמתייחסים אל הטבע כאל מגרש גרוטאות

לכתבה המלאה ב- סופשבוע מעריב