צילום: Istock

משרד החקלאות וביטחון המזון ממשיך לעקוב אחר השוק, במטרה לשמור על רציפות תפקודית ואספקה סדירה של תוצרת חקלאית טרייה עבור כלל אזרחי ישראל.

גם בתקופות של חירום, לחימה או משבר, המשרד פועל ליציבות בשרשרת האספקה, ומוודא שהמזון הטרי ימשיך להגיע למדפים בכל הארץ. במסגרת זו, המשרד מבצע ניטור רציף אחר המצב בשטח במספר תחומים מרכזיים:

• ביצים – האספקה המקומית ממשיכה כסדרה. נמשך המעקב אחרי הפצה תקינה של הביצים ממכוני המיון לנקודות המכירה. במקביל, עד כה בחודש יוני הגיעו לישראל כ־12 מיליון ביצים בייבוא מפוקח, וצפויות להיכנס עוד כ־12 מיליון ביצים בקרוב – הכול כדי להבטיח שלא ייווצר מחסור.

• חלב – איסוף החלב הגולמי ממשיך להתבצע במלואו מהרפתות בכל רחבי הארץ. המחלבות ממשיכות לפעול – חלקן במתכונת מותאמת – ומייצרות מוצרי חלב באופן שוטף.

• עוף – משחטות בצפון הארץ בפעילות מלאה. הפעילות במרכז הארץ נמשכת חלקית, בהתאם למגבלות המקומיות. אין מחסור בעוף. המשרד ממשיך לעקוב ולסייע בפתרונות לעובדים.

• פירות וירקות – המשרד עוקב באופן שוטף אחרי אספקת הפירות והירקות מהשדה לשווקים. במקביל, עובדי משרד החקלאות וביטחון המזון נמצאים בנמל חיפה ובאשדוד, שפתוחים ופעילים, לטובת קבלת תוצרת חקלאית מיובאת הנכנסת לישראל. הפעילות ממשיכה כסדרה.

בנוסף, המשרד פנה אל משרד התחבורה כדי לתת עדיפות לפריקת אוניות בנמלים שעליהן תוצרת חקלאית טרייה, מקנה ומלאי חירום.

משרד החקלאות וביטחון המזון נמצא בקשר שוטף עם החקלאים, היצרנים, הקמעונאים, היבואנים, מערכי הלוגיסטיקה וגורמים ממשלתיים נוספים. המשרד מתאם מהלכים שיבטיחו את המשך האספקה, תוך שמירה על סטנדרטים של בטיחות המזון ובריאות הציבור. המשרד יעדכן אודות כל שינוי במצב, וייתן מענה מהיר ככל הניתן לטובת השלמת חוסר נקודתי ודרישות שעולות מן השטח.

בתוך כך, המשרד מבקש מהציבור לא לצבור כמויות של מזון טרי שלא לצורך.

צילום: הפורטל לחקלאות טבע וסביבה

ועדת הכלכלה של הכנסת, בראשות ח"כ דוד ביטן, החלה היום לדון בפרק ד' מתוך הצעת חוק התכנית הכלכלית לשנת 2025 ("חוק ההסדרים"), העוסק בתשתיות ביוב. ההצעה מבקשת לאפשר לחברת מקורות לספק שירותי טיפול והולכה במשק הביוב, בכפוף לאישור מועצת רשות המים, במטרה להסיר חסמים המונעים פיתוח של עשרות אלפי יחידות דיור ברחבי הארץ.

מחסור חמור בתשתיות ביוב חוסם מעל 100 אלף יחידות דיור

רכז מים והגנת הסביבה באגף התקציבים באוצר, עידו מור, הציג את ההצעה וציין כי המחסור בתשתיות ביוב גורם לעיכוב משמעותי בפיתוח הדיור בישראל. לדבריו, מעל 100 אלף יחידות דיור אינן ניתנות לשיווק או אכלוס בשל היעדר תשתיות ביוב מתאימות, מה שמשפיע על יוקר המחייה."כשיש מחסור בדיור, זה מעלה את יוקר המחייה ופוגע בהכנסות המדינה משיווק קרקעות," אמר מור, והוסיף כי העיכוב בהקמת מתקני טיהור פוגע גם באיכות הסביבה. "אנחנו חייבים פתרון מערכתי, ולא מודל שבו כל רשות מקומית מקימה תשתיות בנפרד."

ביקורת על ניהול משבר התשתיות

יו"ר מים לישראל, איתן ברושי, מתח ביקורת על דברי האוצר, ואמר כי הממשלה אחראית ישירות לכשל בתשתיות. "אתה מציג את זה כאילו הכל נגרם מידי שמים, אבל מדובר בכשלי ניהול מתמשכים," אמר. מור הודה כי האחריות חלקית גם על הממשלה אך ציין כי הקמת מתקני טיפול בשפכים היא תהליך מורכב הדורש פתרון חוצה מגזרים.

האם חברות פרטיות צריכות לקחת חלק?

ח"כ אלון שוסטר העלה את השאלה מדוע רק מקורות תקבל סמכות להקים מתקנים, והאם ניתן לאפשר גם לחברות פרטיות להיכנס לתחום. ח"כ ביטן ציין כי אם מקורות תבחר לשתף פעולה עם גורמים פרטיים, היא תוכל לעשות זאת, אך פתרונות חדשים עלולים לעכב את המהלך עוד יותר.

מקורות מזהירה: ללא תיקונים נוספים, ההצעה לא תשיג את מטרתה

סמנכ"לית הרגולציה ויועמ"שית מקורות, חנה זיכל, ציינה כי החברה תומכת בהצעה אך הזהירה כי ללא תיקונים משלימים היא לא תהיה אפקטיבית. לדבריה, יש לטפל גם בעיכובים רגולטוריים ובהתנגדויות מקומיות למתקני ביוב, אחרת ההצעה תיתקע. "אנחנו רואים שוב ושוב התנגדויות להקמת מתקנים בקרבת יישובים, ואם לא נטפל בזה, המהלך יישאר על הנייר בלבד," אמרה.

ועדת הכלכלה דורשת תיקונים מיידיים

יו"ר הוועדה, ח"כ דוד ביטן, דרש מנציגי הממשלה להביא תיקונים נדרשים בהקדם, כדי לקדם את החקיקה ללא עיכובים נוספים. הוא אף ביקש לבחון אפשרות להאריך את הוראת השעה בנוגע לפטור ממס על דיבידנדים של תאגידי המים, אשר פקעה בשנת 2023.

"אנחנו לא יכולים למשוך את זה חודשים, צריך פתרונות עכשיו," סיכם ביטן, והבהיר כי בכוונתו לקדם את החקיקה במהירות כדי להסיר את החסמים ולשחרר יחידות דיור תקועות.

» רוצים לקבל עדכונים נוספים ? הצטרפו אלינו לווטסאפ / טלגרם / פייסבוק
 

זריעת תפוחי אדמה בעמק החולה - צילום: פייסל הייב, ג"ג, החברה לפיתוח הגליל

לאחר למעלה משנה של עיבוד שדות עמק החולה בזמן המלחמה ותחת איומים ביטחוניים, ממשיכים החקלאים להתמודד עם אתגרים משמעותיים – הבצורת הקשה ביותר מאז 2014, מחסור חמור בגשמים ועלויות השקיה גבוהות. למרות זאת, הכלים החקלאיים של ג"ג (גליל גולן) ב'חברה לפיתוח הגליל' ממשיכים בעבודות הזריעה של גידולי החורף, כולל 5,300 דונם של תפוחי אדמה, הצפויים להניב כ-17,500 טון לתעשיית הצ'יפס.

ב'חברה לפיתוח הגליל' (משקי הגליל העליון) מציינים כי גידול תפוחי אדמה מתאים לעונה זו וצפוי להימשך עד חודש יוני, כאשר יבול ממוצע עשוי להגיע עד 5 טון לדונם. עם זאת, המחסור המתמשך בגשמים מאלץ את החקלאים להשקות גם את שאר גידולי החורף – 35,000 דונם חיטה ו-3,500 דונם גזר, מה שמוביל לעלויות גידול גבוהות משמעותית.

זריעת תפוחי אדמה בעמק החולה - צילום: פייסל הייב, ג"ג, החברה לפיתוח הגליל

ינואר 2025: החודש השחון ביותר שנמדד בגליל העליון ובגולן

על פי נתוני השירות המטאורולוגי הישראלי, ינואר 2025 היה החודש היבש ביותר מאז תחילת המדידות באזורים רבים בארץ, כאשר הגליל העליון והגולן נפגעו במיוחד. לשם השוואה, בצפון ההררי, בו ממוצע הגשמים לינואר עומד על 150-200 מ"מ, נמדדו השנה רק 1-3 מ"מ בלבד – נתון חסר תקדים. בנוסף, החודש התאפיין בטמפרטורות גבוהות מהממוצע, והוגדר כאחד החמים בעשורים האחרונים.

תעשיית הצ'יפס בישראל נשענת על תפוחי האדמה מהגליל העליון

בעקבות הביקוש הגובר, חל בשנים האחרונות גידול משמעותי בשטחים המוקדשים לגידול תפוחי אדמה לתעשיית הצ'יפס הקפוא, כאשר ג"ג הפכה לאחת הספקיות המרכזיות בתחום.

בשדות עמק החולה נזרעים מספר זני תפוחי אדמה משובחים, בראשם הזן 'דזירה', הידוע בקליפתו האדומה, בשרו הצהוב ומרקמו המוצק. תכולת המים הנמוכה שלו הופכת אותו לאידיאלי לצ'יפס קריספי בטיגון עמוק, והוא מתאים גם לבישול ולאפייה.

חקלאות מתקדמת בתנאים מאתגרים

ג"ג (גליל גולן) היא אגודה חקלאית בבעלות 'החברה לפיתוח הגליל', בשיתוף קיבוצי הגליל העליון וצפון הגולן. החברה מספקת שירותי ניהול ועיבוד למשקים חקלאיים, באמצעות צוות מיומן וציוד מתקדם, המותאם לגידולי שדה מגוונים.

ב'חברה לפיתוח הגליל' מקווים כי גשמי פברואר יגיעו ויסייעו למלא את נחלי הגליל והאקוויפרים, לצד המשך ההתאוששות מהאתגרים של השנה האחרונה. "אנו מקווים לשוב לשגרת עיבוד האדמות בגבול הצפוני בביטחון, עם שובם של תושבי הגליל לבתיהם והשבת כל החטופים מעזה בשלום."

מפגש החירום למאבק בפרוטקשן. צילום: ארגון עד כאן

בארגון עד כאן, המוביל את המאבק בדמי החסות (פרוטקשן), קיימו ביום ראשון בערב מפגש חירום מיוחד עם ראשי רשויות ומועצות בגליל ובגולן, מועמדים בבחירות הקרובות, בעלי עסקים ונפגעי הפרוטקשן. מטרת הכינוס: שינוי גישה ויציאה למאבק כולל בתופעה ההולכת ומחמירה, שפוגעת בעסקים, בחקלאות ובמרקם החיים בגליל.

» רוצים לקבל עדכונים נוספים ? הצטרפו אלינו לווטסאפ / טלגרם / פייסבוק

בין המשתתפים בדיון: ראש עיריית קריית שמונה אביחי שטרן, ראש מועצת מטולה דוד אזולאי, ראש המועצה האזורית גולן אורי קלנר, מועמדים בבחירות הקרובות, חקלאים ובעלי עסקים שנפגעו מהתופעה.

המציאות בשטח: "יותר מ-60 אירועי פרוטקשן בחודשיים – והמספרים רק עולים"

המפגש נערך על רקע גל אירועי הפרוטקשן שהתגברו בחודשים האחרונים, מאז הפסקת האש בצפון. מנכ"ל עד כאן, זוהר כהן, חשף נתונים מדאיגים: "במהלך החודשיים האחרונים התרחשו למעלה מ-60 מקרים של גביית דמי חסות, אך מרביתם כלל אינם מדווחים – אנשים מפחדים גם מהעבריינים וגם מאיבוד כיסוי הביטוח שלהם."

אביחי שטרן, ראש עיריית קריית שמונה: "העובדה שאנחנו כאן בפנים גלויות היא הצהרה בפני עצמה. סבלנו מטרור חיזבאללה, וזה בדיוק אותו דבר – טרור. אם נכיר בפרוטקשן כטרור, המדינה תוכל לפעול נגדו כפי שפועלים מול איומים ביטחוניים, כולל הפעלת כוחות צבא ואש חיה. זה ישנה את כללי המשחק."

דוד אזולאי, ראש מועצת מטולה: "כולם מחכים שהממשלה תטפל, אבל שינוי אמיתי מגיע מהשטח. במטולה, כל מכרז כולל סעיף מפורש: מי שמשלם פרוטקשן – לא זוכה. ואם נגלה שהוא משלם, הוא ייקנס וייפסל. תוך שנה, מטולה תהיה מרושתת במצלמות, ונוריד את התופעה למינימום."

אורי קלנר, ראש המועצה האזורית גולן: "הבנתי בדיעבד שבקדנציה הקודמת המועצה שילמה מעין פרוטקשן לחברה שסיפקה שירותים – גילינו זאת רק אחרי שהציתו לנו חדר מכונות. חייבים פתרון אזורי – חיבור בין כל הגורמים, מערכות צילום מתקדמות, ותוספת כוחות סיור."

"עדיף טילים מחיזבאללה – לפחות אז יש תמיכה"

החקלאי יריב בן עמי, מייסד עד כאן, הביע תסכול עמוק מהמציאות הקיימת:"הפסקת האש בצפון האריכה את חיי הפרוטקשן. כשיש ירי של חיזבאללה – המדינה מתגייסת, אבל מול הפשיעה שמחסלת אותנו מבפנים, אף אחד לא עושה כלום. השכנים שלי כועסים שאני מתראיין – הם מפחדים שזה יפגע בהם."

במהלך האירוע, אחד החקלאים זעם: "המדינה הפקירה אותנו! הדרך היחידה שלנו היא לקחת את החוק לידיים – אחרת הם ימשיכו לאיים, להצית ולפגוע. אם המדינה לא תעשה משהו – אנחנו נעשה."

מתאחדים למאבק: אמנה אזורית תיחתם בימים הקרובים

תנועת עד כאן פועלת לשים סוף לטרור הפרוטקשן, שהפך לאיום קיומי על עסקים ותושבים בגליל ובמדינה כולה. גביית דמי חסות הפכה לתופעה אלימה ונפוצה, שמטילה אימה, גורמת לפשיטות רגל ומערערת את הביטחון האישי.

בסיום הכנס, הנהגת הגליל – ראשי הרשויות, המועצות והמועמדים בבחירות הקרובות (18.2.2025) – התחייבו לנקוט צעדים מעשיים. בימים הקרובים ייחתם אמנה אזורית למאבק בפרוטקשן, שתהווה הצהרה רשמית על מאבק נחוש ועקבי למיגור התופעה אחת ולתמיד.

» פורסם בחדשות
 

תוצרת חקלאית מעוטף עזה, צילום: מוטי אביבי

במטרה לחזק את החקלאות בעוטף עזה ולתמוך במעבר לטכנולוגיות מתקדמות, השיקו משרד החקלאות וביטחון המזון, מנהלת תקומה והרשות להשקעות במשרד הכלכלה והתעשייה, מסלול סיוע ייחודי לייעול ואוטומציה של בתי אריזה אזוריים.

» רוצים לקבל עדכונים נוספים ? הצטרפו אלינו לווטסאפ / טלגרם / פייסבוק

התוכנית, שאושרה בעקבות אירועי ה-7 באוקטובר והשלכות המלחמה, כוללת השקעה של 121 מיליון ש"ח בשדרוג מערכות, התייעלות טכנולוגית והבטחת יציבותם הכלכלית של בתי האריזה בטווח הארוך.  התוכנית צפויה לחזק את החקלאות בעוטף עזה, להבטיח יציבות כלכלית לבתי האריזה ולסייע לחקלאים לשדרג את יכולותיהם הטכנולוגיות כדי להבטיח עתיד בר-קיימא לחקלאות הישראלית.

התוכנית מציעה מענקים לתאגידי בתי אריזה קיימים וליוזמות חדשות, תוך מתן דגש על אוטומציה מתקדמת ושיפור תהליכי העבודה. עד כה אושרו שבעה פרויקטים מרכזיים, בהיקף השקעה כולל של 121 מיליון ש"ח, כאשר 48 מיליון ש"ח מתוכם מתקציבי מנהלת תקומה.  

שר הכלכלה והתעשייה, ניר ברקת:  "עוטף עזה הוא לא רק קו החזית של המדינה – הוא גם הלב הפועם של החקלאות הישראלית. החקלאים באזור הם סמל לעמידה איתנה, לעבודת כפיים ולנחישות. לאחר הפגיעה הקשה שספגו ב-7 באוקטובר, חובתנו לספק להם כלים שיאפשרו להם לא רק לשרוד – אלא לשגשג. אנחנו כאן כדי לוודא שהם מקבלים את כל התמיכה הנדרשת כדי לבנות מחדש, להתחזק ולצמוח."

יוסי שלי, מנכ"ל משרד רוה"מ וראש מנהלת תקומה: "בתי האריזה האזוריים הם חוליה מרכזית בחקלאות הישראלית, והשקעה בהפיכתם ליעילים ומתקדמים יותר מהווה בשורה אמיתית לחקלאות החבל ולביטחון המזון הלאומי. שיתוף הפעולה בין מנהלת תקומה למשרדי הכלכלה והחקלאות הוא צעד חשוב להמשך קידום החקלאות המודרנית, כשחבל תקומה עומד בחזית."*  

יוסי שטיינברג, סמנכ"ל אגף השקעות ומימון במשרד החקלאות וביטחון המזון: "משרד החקלאות מחויב להמשך פיתוח חקלאות מתקדמת וברת קיימא. במסגרת שיקום חבל תקומה, אנו מציעים מסלול חדש לקידום טכנולוגיות חדשניות, שדרוג והקמת בתי אריזה – שהם נדבך מרכזי בשרשרת הערך החקלאית. מטרתנו היא לספק לחקלאי האזור תשתיות מתקדמות ומיכון חדשני, שיחזקו את ביטחון המזון של ישראל ויגדילו את ייצור המזון הצמחי."*  

הפרויקטים שאושרו במסגרת התוכנית:

 • חברת יישובי חבל מעון אגש"ח בע"מ  – השקעה של כ-57 מיליון ש"ח בהרחבת קווי מיון ואריזה אוטומטיים לתפוחי אדמה, צנון ובצל ביישוב מגן.  

• קיבוץ נירים אגודה שיתופית חקלאית  – השקעה של כ-10 מיליון ש"ח בהקמת מערך מיון ואריזה לאבוקדו.  

• חברת הדרי קטיף אריזה ושיווק בע"מ  – השקעה של כ-15 מיליון ש"ח בהרחבת מערכי האריזה לפירות הדר ואבוקדו בעין הבשור.  

• חברת גידולי אגו בע"מ  – השקעה של כ-17 מיליון ש"ח למיון ושדרוג מערכות האריזה של בטטות ותפוחי אדמה ביישוב ישע.  

• חברת גזר סעד – עיבוד ושיווק אגש"ח בע"מ  – השקעה של כ-9 מיליון ש"ח באוטומציה של שלבי האריזה בגזר ושדרוג בתי הקירור.  

• חברת עלומים עיבוד ואיסום אגש"ח  – השקעה של כ-8 מיליון ש"ח בהרחבה ושדרוג של מערכי מיון ואריזה רובוטיים לגזר ותפוחי אדמה.  

• חברת ר.ב גידולי שדה בע"מ  – השקעה של כ-2 מיליון ש"ח במערך מיון אוטומטי ממוחשב לתפוחי אדמה. 

» פורסם בחדשות
 

לולי הטלה, צילום: דפנה יוריסטה, משרד החקלאות

ועדת הכלכלה של הכנסת אישרה היום פה אחד את הצו שהגיש משרד החקלאות, המבקש לתקן את התוספת לחוק המועצה לענף הלול שתאפשר אכלוס של לולים מודרניים במושבים שקיימים בהם לולים ישנים

» רוצים לקבל עדכונים נוספים ? הצטרפו אלינו לווטסאפ / טלגרם / פייסבוק

התיקון נועד לאפשר גידול משותף בלולים משודרגים, גם אם אינם עומדים בכל הדרישות הווטרינריות – במקרה שהמרחק בינם לבין משק עופות אחר שמגדל מטילות בגיל שונה קטן מ-300 מטר, או שהמרחק לדרך מקשרת קטן מ-30 מטר (שונה מהקבוע בתקנות רישוי עסקים). התיקון אושר כהוראת שעה עד אוגוסט 2027, בהתאם לדחיית המועדים שנקבעו באגרת השירותים הווטרינריים.

משרד החקלאות: "המהלך נדרש בשל עיכובי המעבר ללולים מוסדרים"

סמנכ"ל משרד החקלאות, ד"ר אסף לוי, הציג את התקנות והבהיר כי הן מאפשרות גידול משותף שלא במשקו של החקלאי, בתנאי שהלול מוסדר ובעל האישורים הנדרשים. עם זאת, חלק מהדרישות כוללות מרחקים מוגדרים בין הלולים או מדרך מקשרת. "בשל המלחמה ודחיית המועדים למעבר ללולים מוסדרים, אנו מבקשים לצמצם זמנית שני סעיפים ספציפיים שהשירותים הווטרינריים קבעו כי ניתן להקל בהם", הסביר לוי.

היבטים וטרינריים: סכנות ההדבקה וההתחשבות במציאות הקיימת

הרופא הראשי לבריאות העוף, ד"ר רם כץ, הסביר כי "לולים שנמצאים ממש על הדרך עלולים להוות מקור להעברת מחלות, כאשר תנועת הפרגיות בין הלולים עשויה לגרום להפצתן. לכן נדרש מרחק של לפחות 30 מטר בין לול לבין דרך מקשרת".

ח"כ אליהו ברוכי, שמילא את מקומו של יו"ר הוועדה, ביקש לדעת מדוע ניתן לשנות את דרישות המרחקים. בתגובה, סגנית היועצת המשפטית של משרד החקלאות, עו"ד אפרת ורד, הסבירה כי חלק מהלולים החדשים עומדים בתקנים אך מצויים בקרבת לולים ישנים שנותרו פעילים עקב דחיית המועדים. "הכוונה היא לאפשר ללולים החדשים להמשיך לפעול ולעודד אחרים להתקדם לשדרוג", ציינה, והדגישה כי מדובר בהוראת שעה בלבד.

חשש מפגיעה בחקלאים הקטנים

ח"כ ששון גואטה ציין כי המדינה מחייבת חקלאים לעבור ללולים חדשים וגדולים, אך ישנם חקלאים שכבר השקיעו בלולים משודרגים, וכעת, בשל עיכובים במעבר הכללי, הם עלולים להיפגע. "אני לא רוצה לקדם את הרפורמה, אבל גם לא להשאיר אנשים בלי אוכל בבית. אנחנו בשטח, ואנחנו מבינים שאי אפשר לעמוד בכל הכללים", אמר.

מנכ"ל מועצת הלול, שמואל לויט, חיזק את הדברים והזהיר כי ללא תיקון התקנות, חקלאים שישדרגו את הלול שלהם עלולים להיתקע בשל אי-יכולתם לצרף מגדלים נוספים. "אם המגדל קיבל היתר אכלוס, אין בעיה וטרינרית. מי שרוצה לשדרג צריך להתקדם ולא להישאר בן ערובה של מי שבוחר לא להתקדם", הבהיר.

מחלוקות סביב יישום התקנות

שמוליק כץ, לולן מבארותיים, טען כי מספר המגדלים בארץ צנח מ-3,000 לפני עשור לכ-100 מגדלים גדולים ועוד 200-300 בינוניים, והביע חשש שהתיקון ישרת בעיקר את הטייקונים. מנגד, הסמנכ"ל לוי השיב כי טענתו של כץ אינה נוגעת ישירות לתקנות אלו, אלא לשאלת תוספת המכסות החדשות, הנמצאת כעת בשלב הערות הציבור ולא על שולחן הוועדה.

בתום הדיון, אושרו התקנות פה אחד, בקולותיהם של ח"כ ברוכי וח"כ גואטה.

מזכיר ארגון מגדלי העופות, מוטי אלקבץ: ״אני מודה לשר החקלאות, אבי דיכטר ולמנכ״ל המשרד אורן לביא אשר פעלו להגיש שינוי לתקנה שיש בה כדי לפתור לקונה שהיתה בתקנות המועצה לענף הלול, כדי לקדם מעבר ללולים מודרניים ונטולי כלובים במושבים בכל רחבי הארץ, דבר אשר יאפשר אכלוס של לולים מודרניים במושבים שקיימים בהם לולים ישנים״.

» פורסם בחדשות
 

מבט לחרמון מעין פית ברמת הגולן. צילום: איאד סואעד, רשות המים

רשות המים מפרסמת נתונים מדאיגים המעידים כי עונת המשקעים הנוכחית היא אחת השחונות ביותר שנמדדו אי פעם. על פי הנתונים, כמות המשקעים באזורי המילוי החוזר עומדת על כ-55% בלבד מהממוצע הרב-שנתי.

» רוצים לקבל עדכונים נוספים ? הצטרפו אלינו לווטסאפ / טלגרם / פייסבוק

מדובר בחורף היבש ביותר שנמדד בישראל במאה השנים האחרונות, כאשר רק בשנת 2009 נרשמה כמות משקעים חריגה בדומה לחורף הנוכחי. מפלס הכנרת עלה בינואר ב-2 ס”מ בלבד, וספיקת הירדן שנמדדה היא הנמוכה ביותר מאז 1960.

המחסור במשקעים מורגש במיוחד בדרום הארץ, שם הכמות שנרשמה עומדת על כ-33% מהממוצע הרב-שנתי. יתרה מכך, לראשונה מזה שנים, לא נרשמה במהלך ינואר אף גאות משמעותית בנחלי ישראל, תופעה המעידה על היובש הקיצוני.

היוצא מן הכלל הוא אירוע גשם בודד שהתרחש באזור מורדות הכרמל, שם תחנות מדידה בזכרון יעקב ומעגן מיכאל הציגו נתוני משקעים גבוהים מהממוצע. בתחנת נחל תנינים נמדדו עד כה 563 מ”מ – מעל הממוצע העונתי. עם זאת, מדובר באזור תחום ובאירוע נקודתי בלבד.

בימים רביעי וחמישי הקרובים צפויים עד 50 מ"מ של גשם במרכז ובצפון, אך לא מדובר בכמות שתשנה באופן משמעותי את תמונת המצב.

יחזקאל ליפשיץ, ראש רשות המים, מסר:
"אנחנו חווים עונת משקעים מהיבשות ביותר שתועדו בישראל ב-100 השנים האחרונות. עם זאת, היערכות נכונה של רשות המים, הכוללת תכנון אסטרטגי וניהול מושכל של מקורות המים, מאפשרת לנו להמשיך ולספק מים לכלל צרכי המשק באופן יציב, ולהבטיח שהמשק לא יושפע מהחורף היבש בטווח המיידי. אנו נמצאים כל הזמן עם היד על הדופק, מנטרים את מקורות המים השונים ובוחנים אפשרויות להגדלת כושר הפקת וייצור המים."

» פורסם בחדשות
 

העששית העתיקה מהתקופה הביזנטית, גן לאומי ציפורי דצמבר 24. צילום דניאל הייטנר ריכטמן, רשות הטבע והגנים

במהלך עבודות שימור בגן הלאומי ציפורי, צוותי רשות הטבע והגנים חשפו ממצא ייחודי – עששית קדומה ומרהיבה מימי התקופה הביזנטית (מאות 6-4 לספירה הנוצרית), בת כ-1,500 שנה. הממצא יועבר להמשך מחקר ברשות העתיקות ויוצג לציבור בקריה הלאומית לארכיאולוגיה של ישראל בירושלים.

» רוצים לקבל עדכונים נוספים ? הצטרפו אלינו לווטסאפ / טלגרם / פייסבוק

ברשות הטבע והגנים מסבירים כי העששית הקטנה, שקוטרה 18 ס"מ וגובהה 19 ס"מ, הינה מעשה ידי אומן, בעלת פתח מלבני בחזיתה וכ-55 ניקובים סביבה, ששימשו כ"חריצי אור". כדי להדליק את העששית, היה צורך בהכנסת נר שמן דולק לחלל העששית, ולתלות אותה במקום הרצוי.  בימי הבית השני ועד לתקופת המשנה והתלמוד, היוו נרות השמן והעששיות ביטוי של אמונה, זהות וטהרה.

העששית העתיקה מהתקופה הביזנטית, גן לאומי ציפורי דצמבר 24. צילום דניאל הייטנר ריכטמן, רשות הטבע והגנים

ד"ר דרור בן-יוסף, ארכיאולוג מחוז צפון ברשות הטבע והגנים, מסביר כי מדובר בממצא נדיר במיוחד: ''רק לעיתים רחוקות אנו מוצאים עששיות שלמות בחפירות. היות ומדובר בגן לאומי ציפורי, עיר הסנהדרין היהודית ומקום חתימת המשנה על-ידי רבי יהודה הנשיא, ניתן לשער שהעששית שימשה אוכלוסייה יהודית במקום".

העששית, שמיוחסת לשימושים פולחניים ויומיומיים, מהווה עדות לחיי האמונה והמסורת של תושבי התקופה. לדברי ד"ר בן-יוסף, בניגוד לכלי בית אחרים, כלי האור נשאו משמעויות תרבותיות ודתיות עמוקות, והעיטורים שעליהם שימשו להבעת מסרים תרבותיים ואמוניים.

ד"ר בן יוסף: "ניתן להסיק שבניגוד לכלי בית אחרים, כלי האור (נרות ועששיות) היו טעונים עמוקות במשמעות פולחנית. השימושים הרבים של נרות בבתים ובמבני ציבור, כמו גם הקשר שלהם עם מנהגי קבורה, הביאה את האוחזים בהם לראותם כמדיום להבעת מסרים דרך עיטורים בעלי מוטיבים תרבותיים ודתיים. אין זה מפתיע שהנר והעששית הם ממצאים ארכיאולוגים השופכים אור-רב על האמונות וחיי היום-יום של בעליהם". העששית הייחודית תועבר להמשך טיפול ומחקר ברשות העתיקות, ובהמשך, תוצג לקהל  בקריה הלאומית לארכיאולוגיה של א"י בירושלים.

מפעל המים הקדום בגן לאומי ציפורי. צילום: יניב כהן רשות הטבע והגנים

ציפורי הקדומה - מרכז תרבותי, דתי והיסטורי בלב הגליל

ציפורי, הממוקמת בגליל התחתון, נחשבה לאחת הערים החשובות והמפוארות של ארץ ישראל בתקופות ההלניסטית, הרומית והביזנטית. בשנת 63 לפנה"ס, עם הכיבוש הרומי, הפכה העיר לבירת הגליל, בזכות מיקומה האסטרטגי באזור גבעות הגיר שבין נחל ציפורי מדרום ובקעת בית נטופה מצפון.

במאה השנייה לספירה, רבי יהודה הנשיא, מנהיג העם היהודי באותה תקופה, העביר לציפורי את מושב הסנהדרין. בעיר זו הוא גם השלים את חתימת המשנה, מה שהפך את ציפורי למרכז רוחני ותרבותי עבור העם היהודי. לצד חיי היהודים, התפתחה בעיר גם קהילה נוצרית, שזכתה לחשיבות רבה בעקבות המסורת הנוצרית, לפיה הוריה של מרים, אמו של ישו, התגוררו בציפורי.

שרידים ארכיאולוגים בגן לאומי ציפורי. צילום: יובל דקס - באדיבות רשות הטבע והגנים

עיר של פאר ויופי

ציפורי התאפיינה בשילוב ייחודי של תרבויות ואדריכלות, שהותירו חותם עשיר באתריה. בעיר התגלו מבני ציבור מפוארים, תיאטראות, בתי מרחץ ומערכות מים מתקדמות. אחד מהממצאים המרשימים ביותר הוא פסיפס "מונליזה של הגליל", המתאר דמויות ומוטיבים מיתולוגיים, המעיד על רמת אמנות גבוהה.

עם מעבר הסנהדרין לטבריה במאה השלישית, ציפורי איבדה ממעמדה כבירת הגליל, אך המשיכה להיות מרכז יהודי חשוב עד המאה החמישית. בתקופה הביזנטית גדלה הקהילה הנוצרית בעיר, והיא נותרה אתר מרכזי מבחינה היסטורית ותרבותית.

פרויקט 500 שימור פסיפסים בגן לאומי ציפורי. צילום: מיטל אהרון, רשות הטבע והגנים

ציפורי כיום

הגן הלאומי ציפורי משמר את ההיסטוריה המפוארת של העיר, עם תגליות מרתקות כמו בתי כנסת, כנסיות, רחובות מרוצפים ופסיפסים מרהיבים. האתר מהווה נקודת מפגש בין עבר והווה, המאפשר למבקרים לצלול לעומקה של ההיסטוריה היהודית והאזורית. צוותי רשות הטבע והגנים עומלים שנים רבות על שימור העיר המפוארת.

» פורסם בחדשות

למידע נוסף על ביקור בגן - https://www.parks.org.il

» פורסם בחדשות

צילום: דורון לב, הפורטל לחקלאות טבע וסביבה

גילוי פורץ דרך: כך מגינים צמחי הסולניים על עצמם ממזיקים. לעגבניות, לתפוחי אדמה ולצמחים נוספים ממשפחת הסולניים יש נשק סודי- כימיקלים טבעיים עוצמתיים המגנים עליהם מפני מזיקים שונים ומגוונים. במחקר המתפרסם היום (ה') בכתב-העת המדעי Science, חושף צוות חוקרים בינלאומי בראשות מעבדתו של פרופ' אסף אהרוני במכון ויצמן למדע, כיצד מייצרים הסולניים תרכובות אלה, המכונות גליקו-אלקלואידים סטרואידליים (SGAs), מבלי שהנשק העוצמתי יופנה נגדם.

» רוצים לקבל עדכונים נוספים ? הצטרפו אלינו לווטסאפ / טלגרם / פייסבוק

צוות המחקר בהובלתו של ד"ר אדם ג'וזוויאק – לשעבר פוסט-דוקטורנט במכון ויצמן וכיום חוקר באוניברסיטת קליפורניה בריברסייד – זיהה כי חלבון בשם GAME15 הוא שחקן מפתח בעל תפקיד ייחודי בייצור המורכב של הגליקו-אלקלואידים, והראה כיצד החלבון מונע בין היתר מתוצרי הביניים הרעילים המופקים בתהליך, להזיק לצמחים עצמם.

הבנת אופן הפעולה של GAME15 סוללת את הדרך להנדסה גנטית של צמחי מאכל עמידים למזיקים ולהפחתת התלות החקלאית בחומרי הדברה כימיים המזיקים לאדם ולסביבה. בנוסף, ייצור מבוקר של גליקו-אלקלואידים ותרכובות סטרואידליות אחרות עשוי להוביל לפיתוח תרופות חדשות וכן להוות בשורה לתעשיית הקוסמטיקה.

» פורסם בחדשות

קציר חיטה בעמק החולה, פייסל הייב - חברת ג''ג

חברת ג"ג של החברה לפיתוח הגליל, העוסקת בגידולי שדה ועיבודים חקלאיים, מדווחת על ירידה של 40% ביבול החיטה בעמק החולה, בשל ההצפות בחורף האחרון.

» רוצים לקבל עדכונים נוספים ? הצטרפו אלינו לפייסבוק

לדברי עופר גרשוביץ, מנכ"ל ג"ג, בגליל זורעים בדרך כלל 30 אלף דונם של חיטה, והיבול השנתי עומד על 1 טון של חומר יבש לדונם, אך השנה עקב ההצפות בחורף, חוסלו חלק משדות החיטה והיבול עומד על 600 ק"ג לדונם בלבד.


קציר חיטה בעמק החולה, פייסל הייב - חברת ג''ג

בשבוע שעבר נקצרו בעמק החולה ובעמק יזרעאל מעל 25 אלף טון ירק חיטה לתחמיץ בשטח של 10,000 דונם, וכבר נזרעו בעמק עוד 5,000 דונם חיטה, 10,000 דונם אבטיחי מלל המיועדים לתעשיית הפיצוחים, 5,000 דונם תירס לתעשייה, 2,500 דונם שעועית לתעשייה ו- 2,500 דונם בוטנים. מיד לאחר חול המועד פסח החלו החקלאות בקטיף הגזר והאפונה וישתלו 4,000 דונם עגבניות.

חברת ג"ג מתמחה בגידול ועיבוד תוצרת חקלאית, בעזרת ציוד חקלאי מתקדם, מהמובילים בענף, המספקת שירותים למשקי הגליל העליון ולקוחות נוספים ברמת הגולן, בעמק יזרעאל ובאזורים נוספים בארץ.

פורסם בחדשות

חלמונית ביער ביריה, צילום: אלי חפוטה - ארכיון הצילומים של קק"ל

ביער ביריה שבגליל העליון החלה השבוע לפרוח החלמונית, אחד מסמני הסתיו המובהקים. יערן יערות ביריה בקרן קימת לישראל, אלי חפוטה, מסר כי החלמונית נראתה במסלול 'דרך נוף' שבין פארק עין זיתים לעמוקה. פריחת החלמונית ביער ביריה בתקופה הזו של השנה היא אטרקציה, ולכן היא מושכת מטיילים רבים לאזור.

» רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו אלינו לפייסבוק

החלמונית היא פרח יפיפה ומרשים ממשפחת הנרקיסים בצבע צהוב-חלמון, שפורח בסתיו לאחר הגשמים הראשונים. פריחתו ייחודית וצבעו הצהוב הבוהק יוצר כתמי צבע עזים המנוגדים לנוף המאפיין את סביבתו ואת צבעי העונה. החלמוניות מושכות דבורי דבש, דבורי בר וזבובי רחף ומדובר בצמח מוגן.

תקופת הפריחה של החלמונית היא מחודש אוקטובר ועד תחילת דצמבר, כאשר שיא פריחתה הוא בחודש נובמבר. בימים אלה מצפים ביער ביריה לביקורם של חובבי פרחי הבר, שחלקם מכנים את החלמונית כ'פלא הצהוב', שכן מדובר בפרח מעניין הפורח ישירות מהאדמה, ללא גבעול או עלים.

"ישנו חלון הזדמנות של שלושה שבועות ליהנות מהפריחה של החלמונית. אנחנו מזמינים את הציבור לבוא וליהנות מהמראה היפה של של הפרח. כמובן שאסור לגעת בה ובטח לא לקטוף. השבוע גם נציב שלט שיכווין את המטיילים למיקום הפריחה", מסר יערן יערות ביריה בקק"ל אלי חפוטה.

יו''ר ארגון מגדלי הדגים בישראל,

גרשון פלג, היו"ר הנכנס של ארגון מגדלי הדגים בישראל, מסמן מטרות: פלג נכנס לתפקידו בארגון לפני כחודשיים, בשיאה של תקופה מאתגרת, על רקע איום הורדת המכסים על מיני הדגים אותם מגדלים בארץ.  פלג כיהן כמנכ"ל החברה להגנת הטבע, כרכז המשק בקיבוצו מעגן מיכאל, בתפקיד יו"ר פלסאון תעשיות, מנכ"ל "צורון", ובתפקידי ניהול שונים בקיבוץ ומחוצה לו, ולאחרונה החליף את יו''ר ארגון מגדלי הדגים גדליה גל.

» רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו אלינו לפייסבוק

עם תחילת כהונתו, הוא קורא להרחיב את המכנה המשותף לכלל הדייגים בארץ, ומצהיר כי יפעל להגביר את שיתוף הפעולה בין מגדלי הדגים ואת יכולת ההתארגנות ביניהם לצורך חיזוק הענף. ''צורך זה בולט ביתר שאת אל מול האיומים שעימם מתמודד הענף בשנים האחרונות וסכנת הפגיעה בענף המדגה הישראלי".

רובן המכריע של בריכות הדגים בארץ נמצא בפריפריה, בעמק בית שאן ולאורך גדר המערכת עם ירדן. בענף המדגה עובדים בני משק צעירים שבחרו לעסוק בעבודה פיזית קשה זו, בתנאי אקלים קשים ובקצות הארץ. הענף מהווה מרכיב עיקרי בכלכלת הישובים העוסקים בו ובמעגל הרחב התחום מספק פרנסה לאלפי אנשים.

פלג מזהיר כי השינויים הצפויים בענף ובראשם ביטול הגנות המכס על הדגים המיובאים לארץ, יהוו מכה קשה למגדלים הישראלים. "הורדת הגנות המכס תפגע באופן חמור ביותר ביכולת התחרות של המגדלים בישראל ועלולה למוטט את הענף כולו. זהו צעד שחייב להיות מלווה בהתאמת חלופות שיבטיחו את המשך קיומו של המדגה הישראלי, את פרנסתן של אלפי משפחות ואת העצמאות הכלכלית וביטחון המזון של ישראל. הנהלת הארגון נמצאת בקשר הדוק עם התאחדות חקלאי ישראל, במטרה להמשיך ולקיים ענף זה, המייצר מזון איכותי טרי ובריא, תוצרת כחול לבן".

פלג, מנכ"ל החברה להגנת הטבע בעברו, מציין את הערכים הנוספים שהענף מביא עמו, בתחום תרבות הפנאי, שמירת הטבע, הבטחת המגוון הביולוגי ובעיקר הרחבת תחום הצפרות ההולך ותופס מרכיב משמעותי בתרבות הפנאי של ישראלים רבים וכענף חדש וצומח בתיירות הנכנסת לישראל. "תיירות הצפרים תופסת תאוצה כיום בעולם וישראל, כמי שניצבת בצומת דרכים פופולרי במיוחד עבור העופות הנודדים, מהווה יעד תיירותי שהביקוש אליו הולך וגדל בשנים האחרונות. לבריכות הדגים תפקיד מכריע בשימור המגוון הגדול של הציפורים החונות באזור ולפיכך, יש לשמר אותן ואת סביבת הגידול שהן מייצרות בארץ, בדומה למגמות הקיימות כיום בתחום זה בעולם".

עם זאת, מדגיש פלג, לחוויה ממנה נהנים המטיילים הרבים, יש גם מחיר כלכלי, הנובע מתיאבונם הגדול של השקנאים, הקורמורנים ועופות המים האחרים. "הציפורים, שהדגים החיים והטעימים ערבים מאוד לחיכן, גורמות נזקים כספיים נרחבים לחקלאים. אנו, בארגון מגדלי הדגים עוסקים כל העת באיתור דרכים וטכנולוגיה לרב-קיום באוויר, ביבשה ובבריכות הדגים, בשיתוף עם רט"ג, קרן דוכיפת, משרד החקלאות, חיה"א ועוד. אין ספק שיש כאן קונפליקט מובנה הניתן לפתרון תוך שימוש בכלים מחקריים ואמצעים טכניים שצריך לפתח."

ביום 23.4.13 התקיימה ישיבת מועצת מקרקעי ישראל במסגרתה עלו לדיון נושאים מרכזיים הקשורים למגזר החקלאי ולזכויות בקרקע. אחד הנושאים שעמדו לדיון על שולחן המועצה עליו נבקש להרחיב, הינו תיקון החלטת מועצה 1271, אשר התקבלה בחודש דצמבר 2012 וקבעה שינויי דרמטי בכל הקשור להקצאת מגרשים בישובים במרכז הארץ.

החלטה 1271, מבטלת את החלטה 1195 ומיישמת את עקרונות תיקון מס' 8 לפקודת האגודות השיתופיות, אשר ביטל את המוסד של ועדות הקבלה, שאפיין וייחד את המגזר ההתיישבותי מזה שנים רבות. החלטה 1271 קבעה, כי ביישובים קהילתיים במרכז הארץ וביישובים קהילתיים בנגב ובגליל המונים מעל 400 בתי אב או שמספר היחידות הניתנות לבנייה ביישוב אינו מוגבל בהתאם לתכנית מתאר ארצית או מחוזית, שיווק המגרשים ייעשה באמצעות מכרז פומבי של המינהל וללא ועדת קבלה.

בהסברים שניתנו על ידי המינהל לאישור החלטה 1271, נמצא, כי אחד השיקולים המרכזיים לאשר את החלטה 1271 היה, מיגור תופעת הכספים האסורים בהרחבות וכפי שהובא בהרחבה בדו"ח מבקר המדינה 59ב לשנת 2008. החלטה 1271, מהווה מביאה שינוי דרמטי, בכל הקשור להרחבות במושבים וקיבוצים בנגב ובגליל המונים מעל 400 בתי אב ובייחוד אלו הממוקמים במרכז הארץ, אשר ימנעו ככל הנראה מביצוע הרחבות קהילתיות על מנת שלא לאבד שליטה על אופי האוכלוסיה ביישוב ובכדי שלא למצוא עצמם בחלוף שנות דור, כיישוב קהילתי ולא כמושב או כקיבוץ.

התיקון אותו מבקשת המועצה לבצע, הינו בסעיף 3.3 להחלטה 1271, לפיו: "מספר המגרשים בתוכנית ושטחם/גודלם יהיה עפ"י קביעת מוסדות התכנון ובהתאם לצפיפויות הבניה הקבועות בתמ"א 35, לרבות כל תכנית שתעדכן או תחליף אותה (להלן – תמ"א 35). מבום בו קיימת תכנית תקפה הקובעת שטח מגרש גדול יותר מהאמור לעיל, רשאי המינהל לדרוש את תיקון התכנית והתאמת גודל המגרש לצפיפיות הבניה הקבועות בתמ"א 35 קודם להקצאת המגרש, גם אם מבחינה תכנונית הוראות התכנית התקפה הנ"ל גוברות." יוצא מהתיקון המבוקש, כי גם במקום בו הוראות תכנית תקפה הגוברת על הוראות אחרות, קובעת לדוגמא, כי שטח המגרשים הינו 500 מ"ר, המינהל יכול להורות על תיקון התכנית ולדרוש, כי שטח המגרשים יעמוד על שטח של 350 מ"ר!

אין כל ספק, כי מדובר בפגיעה גסה ויסודית בזכויות בקרקע של הישובים במגזר החקלאי ובייחוד נוכח העובדה, כי ברור למינהל, שהוראות התכנית התקפה הקובעת את שטח המגרשים, גוברת במקרים רבים על הוראות אחרות, שכן התכנית קובעת יישום של הוראות תכנוניות לרבות של תמ"א 35 ומסדירה את ההנחיות גם ביחס לשטח המגרשים, בגין האזור עליו חלה התכנית. שוב מכה קשה למגזר החקלאי והפעם הפגיעה היא בלב ליבן של הזכויות המוקנות ליישובים בקרקע, המוסדרות במסגרת תכניות תקפות שהתקבלו כדין ומאושרות על ידי רשויות התכנון.

נזכיר למינהל מקרקעי ישראל, כי הזמנים הם זמנים של "רפורמה", המינהל מבקש לנתק את האזרחים מכבלי הבירוקרטיה וקורי העכביש של כ- 1300 החלטות מועצה, מסורבלות וכאלו שמקפחות את המגזר החקלאי.  קודקס החלטות המועצה שפורסם על ידי המינהל, מבקש להביא לסדר חדש בהחלטות המועצה, וכן "לנקות" מהשולחן החלטות שאין להן תוקף. גם בנושא זה עדיין לא נאמרה המילה האחרונה, שכן יש להסדיר עיוותים הקשורים למגזר החקלאי, אשר השתרשו במהלך השנים ועתה זה הזמן לעקור את העשבים השוטים.

נסכם ונאמר, כי התיקון המבוקש, יטיל על המגזר החקלאי גזירות לא סבירות, ובייחוד כאלו, שיאיינו את הוראות התכניות שחלות על היישובים. יש לבחון את הסבירות של התיקון המבוקש בעיניים של המבחנים שנקבעו בבג"ץ, ביחס לאמות שיוויון, חוסר סבירות ואמות מידה מוגברות החלות על הרשות בבואה לגזור גזירות על בעלי הזכויות, כאשר נראה כי התוצאה שתתקבל הינה ברורה - התיקון המבוקש אינו מידתי ולוקה בחוסר סבירות קיצוני.

לפיכך , אנו מקווים שהתיקון להחלטה 1271, המבוקש על ידי מועצת מקרקעי ישראל לא יתקבל בסופו של יום, על מנת שלא יתווספו לבנים נוספות בחומה הבצורה הנבנית לאיטה לאורך השנים מסביב לזכויות של היישובים במגזר החקלאי, אותה חומה שמפלה את המגזר החקלאי ביחס למגזר העירוני ומבקשת להגביל ולאיין את הזכויות שנולדו בזכות ולא בחסד.

* הכותב - עו"ד אביגדור ליבוביץ מתמחה באגודות שיתופיות ומינהל מקרקעי ישראל www.lieblaw.co.il

» רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו אלינו לפייסבוק

בבדיקה שנערכה על ידי עמותת ''אדם, טבע ודין'' נמצא כי בכל האזור ממערב הנגב עד לשדה בוקר למעלה מ-50% מהמים המסופקים לתושבים הם מותפלים. משמעות הדבר היא שתושבי אזורים אלו צורכים מים ללא מגנזיום - מינרל חיוני לבריאות.

בעיר שדרות ויישובי עוטף עזה כגון כיסופים, נירים, מגן וכרם שלום אחוז זה אף מגיע למעלה מ- 80%. כמו כן, מאז הפעלת מתקן ההתפלה בחדרה בשנת 2010, גם באזור חוף הכרמל צורכים כמויות גדולות של מים מותפלים. כ-60% מהמים ליישובים זכרון יעקב, פרדיס, הבונים, נחשולים וכרם מהר"ל הינם מים מותפלים.

בשנים האחרונות מתקיים דיון סביב הצורך להוסיף מגנזיום למים המותפלים, על אף שהוא רק אחד מהמינרלים החיוניים שמוחסר מהמים בתהליך ההתפלה. מעט מאד ידוע על ההשפעות הבריאותיות הפוטנציאליות כתוצאה משתיית מים מותפלים בלבד במקום מים ממקור טבעי, וקיימת הסכמה רחבה על הצורך בעריכת מחקרים ארוכי טווח בנוגע להשפעות הנובעות משתית מים מותפלים.

חוות דעת של משרד הבריאות שפורסמה לפני כחודשיים מחריפה את המחלוקת בין משרדי הממשלה בסוגיית הוספת מגנזיום למי הברז המותפלים. על פי דו"ח שנכתב באגף לבריאות הציבור בראשותו של פרופ' איתמר גרוטו, ההערכה במשרד היא כי אי הכנסת מגנזיום למי השתייה המותפלים תוביל בהדרגה לתוספת של 250 מקרי מוות מדי שנה בארץ כתוצאה מהתקפי לב. המסקנות מבוססות על ההנחה הרווחת כי מגנזיום חיוני למניעת מחלות לב וכלי דם.

במשרד האוצר וברשות המים טוענים כי מדובר בצעד שאינו כדאי, מכיוון שצריכת המגנזיום בישראל איננה נמוכה במיוחד, והוספתו למים המותפלים תוביל לייקור משמעותי נוסף במחירי המים הגבוהים ממילא. הערכות של רשות המים ומשרד האוצר גורסות כי העשרת כל מי הברז המותפלים במגנזיום תעלה למשק בהדרגה 150-500 מיליון שקלים בשנה, מה שיוביל לייקור של כ-23-81 אגורות לקוב מים.

ראש הממשלה בנימין נתניהו, יכריע השבוע בוויכוח שמעסיק כבר שלוש שנים את משרדי הממשלה - האם להוסיף מגנזיום למים מותפלים. מחר (ג') תתקיים פגישה מכרעת בנושא בין סגן שר הבריאות יעקב ליצמן ומנכ"ל משרד ראש הממשלה הראל לוקר, בהשתתפות אנשי רשות המים ומשרד האוצר.

עמותת טבע ודין: יש לבצע מיהול מיידי של מים טבעיים במי ההתפלה

במכתב בהול ששלחה 'אדם טבע ודין' לסגן שר הבריאות היא קוראת להביא לאישור התקנות המעודכנות לאיכות מי השתיה ללא דיחוי ולכלול בתוכן דרישה למיהול המים המותפלים במים טבעיים לפני אספקתם. ''קביעת תקנים לאיכות המים המותפלים הינה משימה חיונית ביותר, זאת היות ותוך שנים בודדות המים המותפלים יהפכו למקור המים העיקרי של מי השתייה במדינת ישראל.''

לכן, לעמדת העמותה, עד שיושלמו המחקרים הנדרשים לקביעת ההשפעות הבריאותיות, יש קודם כל לבצע מיהול מירבי בין המים המותפלים לבין המים הטבעיים כך שאף יישוב לא יקבל את עיקר מי השתיה שלו ממתקני ההתפלה. לדברי ראש תחום מים ב'אדם טבע ודין', שרית כספי-אורון, כבר היום תושבים ביישובים רבים שותים מים מותפלים בכמויות גדולות וייתכן שכבר עכשיו הם משלמים את המחיר בפגיעה בריאותם.

לעמדת אדם טבע ודין, יש לתת כבר היום פתרון, אף אם לפחות פתרון ביניים, שיגובש לאור עקרון הזהירות המונעת, ואשר יבטיח כי כל אדם במדינת ישראל ימשיך לקבל מי שתיה המסופקים בעיקר ממקורות מים טבעיים הכוללים את המינרלים החיוניים לבריאות. על מנת לוודא שכך אכן יהיה, אומרים בעמותה כי נדרש לבצע שינויים במערכת אספקת המים הארצית אשר יובילו לחלוקה אחרת ושיוונית יותר של המים הטבעיים בין הצרכנים.

למיהול המים, לדברי העמותה, יתרונות רבים על פני הוספת מגנזיום למים המותפלים בשלב זה: המיהול יבטיח נוכחותם במי הברז של כל המינרלים אשר חסרים במים המותפלים. צפוי כי העלויות הכרוכות תהיינה פחותות בהרבה מאשר הוספת מגנזיום לכל מ"ק מים מותפלים. קביעת רף עליון לאחוז המים שמותר לספק לכל יישוב ממתקן התפלה יגרום לחלוקה שיוונית יותר בין הישובים השונים בארץ. המיהול מבטיח נוכחות מגנזיום ללא צורך בהחדרת כימיקלים או חומרים זרים אחרים. בכך תתייתר השאלה של השפעות בריאותיות נלוות ובלתי רצויות מחומרים נלווים להחדרת המגנזיום למים המותפלים. פתרון המיהול עשוי להיות גם סביבתי הרבה יותר משום שאינו דורש צריכה נוספת של חומרים או כימיקלים. כמו כן אין מדובר בתהליך טיפול ולא ייווצרו מי שטיפה או פסולת מרוכזת.

''פתרון זה מהווה פתרון ביניים ופתרון לטווח ארוך כאחד, וכי הינו גם בר ביצוע בלוח זמנים מצומצם. יש לוודא כי התקנות לאיכות מי השתייה יאושרו במושב הקרוב של הכנסת וכן יכללו דרישה לתכולה מינימאלית של מינרלים במים, ואם לא תתקבל עמדתנו זו למיהול המים אזי יובטח ריכוז מינימאלי של מגנזיום במים על ידי הוספתו במתקני ההתפלה. רק כך נוכל להבטיח כי עם אישור התקנות החדשות ומימושן בפועל, ישראל תשתייך לאותן מדינות בהן איכות מי השתייה היא מהטובות בעולם.'' אומרים בעמותה.

במשרד הבריאות דוחים את רעיון המיהול, ומעדיפים להתמקד בהצעה לקיום פיילוט למשך שנה באתר ההתפלה באשקלון, במסגרתו יועשרו המים המותפלים במגנזיום, כשבסוף השנה תתקבל החלטה סופית לגבי שאר מתקני ההתפלה - בהתאם לעלויות ולהצלחת הפיילוט. "יש פער אדיר בין הערכת העלות שלנו לבין זו של רשות המים. קשה מאוד לתמחר את זה כי יש טכנולוגיות והוצאות שונות, שחלקן בלתי צפויות", אומר פרופ' איתמר גרוטו. "לכן אנחנו מציעים לעשות פיילוט, כדי שנדע להעריך טוב יותר כמה זה עולה: 2 אגורות או 40 אגורות לקוב מים".

בימים אלה החלה קנט, הקרן לביטוח נזקי טבע בחקלאות, בהרשמה לביטוח נזקי הטבע באפרסמון ואנונה לשנת 2011. בביטוח השנה הרחיבה קנט את הסיכונים המכוסים בביטוח כך שיעניקו גם כיסוי עבור אירועי גשמים הגורמים לנזק איכותי קשה בלבד.

במהלך שנת 2010 שילמה קנט למגדלי הפירות המבוטחים כ-40 מיליון ₪ בגין נזקים שנגרמו לגידולים כתוצאה ממזג אוויר הפכפך.

ביטוח בסיסי

כמדי שנה קנט מציעה ביטוח בסיסי אותו רוכשת מועצת הצמחים ענף הפירות, וכן ביטוח מורחב הנרכש ישירות ע"י המגדלים. במסגרת הביטוח הבסיסי שרכשה המועצה, היבול המבוטח הינו בגובה היבול הנורמטיבי בלבד. ההשתתפות העצמית בביטוח הבסיסי עומדת על 20% מהיבול הפוטנציאלי או היבול המבוטח, לפי הנמוך מבניהם ועד 30% במקרים מיוחדים.

ביטוח מורחב
במסגרת הביטוח המורחב, החדש, הכניסה קנט שורה של שיפורים המיועדים לתת כיסוי מקיף וטוב יותר. ההשתתפות העצמית בביטוח המורחב נמוכה באופן משמעותי מההשתתפות העצמית בביטוח הבסיסי ושיעור ההשתתפות העצמית באפרסמון ואנונה הוא 5%, למעט מקרים מיוחדים. בביטוח המורחב ניתן לבטח את היבול הצפוי למגדל בפועל, בכל חלקה וחלקה.

קרן לביטוח נזקי טבע בחקלאות, פועלת משנת 1967 כחברת ביטוח ממשלתית עסקית בשותפות עם 14 ארגונים חקלאיים נוספים, ביניהם: התאחדות האיכרים, האיחוד החקלאי, מועצת הייצור החקלאית וארגוני מגדלים. לחברה למעלה מ– 17,000 מבוטחים והיא נחשבת לבין המובילות בעולם המערבי במתן פתרונות ביטוחיים לענפי החקלאות השונים.

חברת בית הספר החקלאי פרדס חנה, מיסודה של התאחדות האיכרים, חתמה אמש (יום ה') על הסכם העברת הבעלות על בית הספר החקלאי. ההסכם נחתם לאחר משא ומתן אינטנסיבי.

בכך הושלם סופית הליך העברת הבעלות על בית הספר והמוסד יפתח את שעריו, רשמית, בשנת הלימודים הקרובה תשע"א

לכתבה המלאה ב-ynet