אפליקציית AROtec. צילום: באדיבות מכון וולקני

מכון וולקני משיק חנות אפליקציות לחוקרים/ות ולחקלאים/ות - AROtec היא פלטפורמה חינמית וחדשנית המאפשרת לחקלאים/ות להנות מ- מגוון הולך וגדל של אפליקציות ווביות שימושיות להורדה על בסיס פיתוחים של אלגוריתמים שונים שפותחו על ידי חוקרים/ות ממכון וולקני.

» רוצים לקבל עדכונים נוספים ? הצטרפו אלינו לווטסאפ / טלגרם / פייסבוק

חוקרי המכון צברו נתונים רבים במהלך המחקר, שעד כה שימש אותם בלבד. היום, הדאטה הופך לנגיש לטובת ציבור החקלאים/ות ונותני/ות שירות בתחומי החקלאות בישראל בצורה של אפליקציות. באמצעות אלגוריתמים מתקדמים ומוכחים מדעית, האפליקציות יקלו מאוד על המשתמש בתהליכי העבודה וקבלת ההחלטות של החקלאים/ות בשטח בדרך אל הפקת התוצרים הטובים ביותר. מרבית האפליקציות יאפשרו שימוש אישי לחקלאים בישראל ללא תשלום.

ב-AROtec  ניתן למצוא אפליקציה לפריסה יעילה של מלכודות זבובי פירות בשטחים חקלאיים, אפליקציות שמחשבות צריכת מים והתפתחות של גידולים חקלאיים לפי צילומי לווין וסנסורים, כלי לניהול הכלאות זני גפן ועוד.

רשימת האפליקציות המלאה:
•    ARO Apple Calculator - מחשבון שמאפשר למגדלי תפוחים לחשב את עלות תפעול המטע בעת קטיף לצד הספק צוותי הקוטפים.
•    ARO Corn Monitor - כלי המאפשר לחקלאים ולמדריכים לעקוב אחר התפתחות שדות התירס במהלך העונה.
•    ARO Pepper Irrigation - אפליקציה למגדלי פלפלים להפקת ערכי אוופוטרנספירציה יומית של צמחי פלפל בחממות ובתי רשת בבקעת הירדן.
•    ARO Fruit Fly Locator - כלי למגדלי פירות ומדענים שמתמודדים עם זבובי פירות, הממליץ היכן לפרוס מלכודות ביעילות.
•    ARO Grape Breeder - האפליקציה לניהול מחזור החיים של הגפן, החל מרגע ההכלאה ועד לטיפול וליצירת הזן.
•    ARO DIDAS - סימולטור לתכנון ותזמון השקייה בטפטפת של עצים וגידולים שנתיים בתנאי אידוי ואדמה שונים.
•    ARO Single Microorganism Metabolism - אפליקציה המעבדת מידע מטאגנומי לתיאור המטבוליזם החיידקי.
•    ARO Community Microorganism Metabolism - אפליקציה המעבדת מידע מטאגנומי לתיאור הפעילות המטבולית של קהילות מיקרוביאליות.
•    ARO Black Soldier Fly – מערכת שמאפשרת למגדלי זבוב החייל השחור לקבל המלצה לתמהיל תזונה אופטימלי.

פרופ' בני חפץ, ראש מינהל מכון וולקני: "בטווח הארוך, מטרת AROtech היא להנגיש לציבור הרחב, לחקלאים ולמדענים את הידע הרב שהצטבר במכון וולקני. יישום של גישות טכנולוגיות בחקלאות הינו חיוני למעבר לחקלאות מדייקת, הפחתת תשומות והעלאת היבול ועתיד להוביל למהפכה ביישום החקלאי. מכון וולקני שם לעצמו כמטרה להוביל גם את המהפכה הטכנולוגית החקלאית."

קישור לחנות האפליקציות:
https://appstore.agri.gov.il

 

» פורסם בחדשות

Image by PollyDot from Pixabay

משרד החקלאות מפרסם היום (ה') את רשימת הזוכים במסגרת ההליך התחרותי לחלוקת מכסות פטורות ממכס לייבוא דבש באריזות לצרכן עד 1.5 ק"ג. במסגרת ההליך, יחולקו מכסות פטורות ממכס לקרפור, אושר-עד, ויקטורי, רמי לוי, יוחננוף ומשנת יוסף, בהתאם לכמות המבוקשת על ידן בהיקף כולל של 375 טונות דבש, מתוך 500 טונות שנפתחו. המחיר שהוצע על ידי החברות הזוכות נע בין 9.9 ₪ עבור חצי קילו דבש, ועד ל-19.9 לקילו, ובממוצע כ-19.8 ₪ לק"ג.

שיא צריכת הדבש של אזרחי מדינת ישראל הוא בתקופת ראש השנה ובחודשי החורף בין החודשים נובמבר-פברואר. ישראלי צורך בממוצע בין כ-700-650 גרם דבש בשנה, לעומת אירופה עם צריכה של כק"ג וחצי דבש לאדם.

במסגרת ההליך, הוגדר כי קמעונאים אשר יציעו את המחיר הנמוך ביותר לצרכן יזכו. במסגרת ההליך הוגשו 6 הצעות, מתוכן 6 קמעונאים זכו, כאשר אלו דורגו בהתאם למחיר המוצע המשוקלל לצרכן מהנמוך לגבוה. במסגרת ההליך יגיע לישראל דבש בעיקר מספרד וגם מיוון. בהליך בשנה שעברה יובא רוב הדבש מתורכיה.

להלן הכמות שתחולק לזוכים והמחיר המקסימלי לצרכן:

בהתאם למתווה, הזוכים יוכלו לייבא צנצנות דבש ממדינות החברות בארגון הסחר העולמי (WTO), וככל שהן עומדות בדרישות הייבוא של משרד הבריאות. החברות הזוכות, נדרשות לייבא את כל תוצרתן עד לסוף שנת 2024.

על פי ההליך, הזוכה יסמן על המדפים בחנויות את צנצנות הדבש המיובאות באמצעות שילוט גדול וברור, ובו יציין את מחיר הדבש, מגבלת המכירה ללקוח, ארץ מקור הייבוא וכי זהו דבש אשר נמכר במסגרת הליך תחרותי של משרד החקלאות וביטחון המזון. המשרד יפרסם באתר משרד החקלאות וביטחון המזון את שמות הזוכים בהליך, המחיר שבו התחייבו למכור את הדבש וצילום של הצנצנות, לרבות, גודל, ברקוד ותווית. כך שהצרכן יוכל למצוא בקלות את הדבש במחיר שפורסם והובטח. על פי המתווה, מכירת הדבש תוגבל ל-3 יחידות לרוכש, ככל שמדובר באריזות משקל כולל של פחות מ-500 גרם ברוטו, ול-2 יחידות לרוכש בכל אריזה גדולה יותר.

משרד החקלאות וביטחון המזון מדגיש כי הקמעונאים דורגו בהתאם למחיר לצרכן עליו התחייבו. זוכה אשר לא יעמוד במחיר הנקוב, המשרד ינקוט נגדו בהליכים.

משרד החקלאות וביטחון המזון קורא לציבור הרחב: נתקלתם בצנצנות דבש הנמכרות במסגרת ההליך במחיר הגבוה מהמחיר הנקוב?

נתקלתם בהפרה אחרת באותו של כללי ההליך התחרותי?
דווחו לנו באמצעות מוקד משרד החקלאות וביטחון המזון – 6016* הפעיל 24/7
או באמצעות כתובת המייל import-tender@moag.gov.il

הדבוראים: מהלך שגוי כלכלית וחסר אחריות כלפיי החקלאות הישראלית

לבקשת משרד החקלאות וביטחון המזון הדבוראים עדכנו כבר לפני מספר חודשים כי לא יחסר דבש לחגי תשרי, מאחר והיבול בארץ עומד על כ-4,200 טון דבש ומאחר שכבר נעשה ייבוא השלמה של 1,270 טון דבש עד חודש יולי 2024.

''הופתענו כי למרות הנתונים שהוצגו החליטו משרדי האוצר והכלכלה, באופן דורסני וחסר תקדים בישראל, להתעסק דווקא בנושא זה. ניצחון שרי האוצר והכלכלה הוא ניצחון על החקלאות והחקלאים הישראליים שנלחמים על החובה לשמור על קרקעות המדינה בגבולות ועל הזכות לספק תוצרת חקלאית טרייה ומקומית לתושבי ישראל - הניצחון הזה נוגד כל ערך ציוני וכלכלי. זהו ניצחון של ״גיבורים על חלשים״ בלחץ טייקונים, בעלי רשתות השיווק על מכסת ״דבש מיובא״ שבדיקת מעבדה הוכיחה בשנה שעברה כי הוא אינו עומד בתקן דבש טהור כמקובל בישראל.''

הצבת כוורות להאבקה בשטחים החקלאיים. צילום: מכוורת גליל דן

עוד אומרים הדבוראים כי היצף ייבוא דבש כפי שהוסכם בין משרדי הממשלה הוא נזק שייפגע באופן ישיר בפרנסת הדבוראים. סגירת מכוורות מקומיות תפגע בשירותי האבקה (הפרייה) של הגידולים החקלאיים, מה שיוביל לירידה משמעותית בכמות התוצרת החקלאית ויביא לחוסרים במזון מן הצומח. גם אם החיסכון החודשי יגיע לשקל בודד אחד בסל הצריכה, מי שישלם את המחיר בסופו של דבר הם הצרכנים, בדיוק כמו שקורה כעת בענפי העגבניות ושמן הזית שנרמסו על ידי מדיניות כלכלית פזיזה, מבלי ללמוד את הנתונים החקלאיים ולהקשיב לאנשי המקצוע בשטח בטרם גודעים את הענפים.

''מצופה היה שמדיניות הממשלה תגן על ייצור של מזון מקומי ועל החקלאים הישראלים, אך היא ממשיכה ליישם מדיניות קודמת של ייבוא חסר מעצורים, אשר תומך בחקלאים ממדינות זרות. מדיניות זו תמיט אסון על החקלאות הישראלית, כך שהמדינה תהיה תלויה בטווח הזמן הבינוני והארוך ברצונן הטוב של מדינות זרות כמו טורקיה וירדן, שברצותן יספקו לנו מזון וברצותן יודיעו על הפסקת סחר.''

הדבוראים קוראים לשר החקלאות וביטחון המזון ומשרדו, להמשיך במדיניות החדשה של המשרד כפי שפועלים בשנה וחצי האחרונות לצד החקלאות הישראלית ושמירה על קרקעות המדינה.

 

 

Image by M. Maggs from Pixabay

מליאת הכנסת, אישרה הלילה (ד') בקריאה שניה ושלישית את הצעת החוק המחייבת לסמן באופן בולט את ארץ המקור של מוצרים טריים מתוצרת חקלאית, כאלה הנמכרים בתפזורת, או נארזים בנקודת המכירה.

» רוצים לקבל עדכונים נוספים ? הצטרפו אלינו לווטסאפ / טלגרם / פייסבוק

מטרת החוק, שקיפות לצרכנים ועידוד רכישת תוצרת מקומית. חובת הסימון תיכנס לתוקף בעוד חמישה חודשים והיא תחול על פירות וירקות טריים, מוצרי חלב ובשר טרי (עופות, בשר ודגים), למעט בשר טרי המשווק באופן מקוון.

יו״ר התאחדות חקלאי ישראל ומזכ״ל תנועת המושבים, עמית יפרח:  ״אני מברך על העברת חוק סימון תוצרת חקלאית אשר תאפשר לצרכן לזהות את ארץ המקור של התוצרת החקלאית. הצעת חוק זו משמעותית מאוד לחקלאים ולצרכנים וכאחד בהיותה מדגישה את התוצרת האיכותית והטרייה של החקלאים המקומיים אל מול התוצרת המיובאת ומטיבה עם הצרכנים אשר יוכלו לבחור איזו תוצרת חקלאית הם מעדיפים לרכוש בזמן הליך הקנייה בסופר. אני מברך את יוזמי החוק, ח״כ רם בן ברק, אלון שוסטר ויינון אזולאי, את יו״ר ועדת הכלכלה, דוד ביטן ואת שותפיי להנהגה החקלאית על הנחישות לאורך כך הדרך״.

אורי דורמן, מזכ”ל התאחדות חקלאי ישראל: “כל מדינה צריכה להתגאות בתוצרת החקלאית שלה, ורק אצלנו מצאנו את עצמנו נאבקים על הזכות לסייע לציבור להבדיל בין תוצרת חקלאית מקומית וטרייה לבין תוצרת מיובאת. לשמחתי אחרי שנים רבות של עבודה אימצה הכנסת את עמדת ההתאחדות והחוק עבר. לצרכן קיימת זכות לדעת ולבחור מהיכן מגיע המזון אותו הוא ומשפחתו צורכים והתוצאה תיהיה חיזוק החקלאות והחקלאים המקומיים והכלכלה הישראלית".

ח״כ אלון שוסטר, שר החקלאות לשעבר: ״מאז כניסתי לכנסת, נלחמתי על קידום החוק, זה הוא יום גדול לצרכנים ולחקלאים הישראלים. החוק יאפשר שקיפות צרכנית כפי שקיים בכל יתר המוצרים הארוזים היום ותמיכה בחקלאות ישראלית. סימון תוצרת חקלאית הוא כלי יעיל להנגשת מידע, שיסייע לצרכן להחליט איזו תוצרת לרכוש. אני מודה לח״כ דוד ביטן, יו״ר ועדת כלכלה, ח״כ רם בן ברק (יש עתיד) וח״כ ינון אזולאי (ש״ס) על השותפות לאורך הדרך״.

בארגון מגדלי הדגים, המוביל בשנים האחרונות את היוזמה לסימון ארץ המקור בתוצרת חקלאית טרייה, ברכו הבוקר על אישור החוק. שיקו דומוביץ', מנכ"ל הארגון: "מדובר בחוק חיוני שהוא שילוב הדוק בין הגנה על הצרכן ועמידה על זכויותיו, לבין תמיכה וקידום החקלאות הישראלית. לצרכן הישראלי מגיע לבסס את החלטות הרכישה שלו על מידע מלא ונגיש לגבי המוצרים אותם הוא רוכש. החוק יאפשר לכל אחד מאיתנו לבטא את העקרונות, הערכים וסדרי העדיפויות שלנו במעמד הרכישה. הצרכנים והחקלאים בישראל חבים היום תודה גדולה לקודמי בתפקיד, אלי שריר, שלחם ללא לאות לקידום היוזמה הברוכה הזו.

''אנו מברכים את יוזמי החוק, חברי הכנסת ינון אזולאי ורם בן ברק על הדבקות והאחריות בהן הובילו את היוזמה לתת בידי הצרכן כלים ומידע באופן שקוף וגלוי, את חה"כ אלון שוסטר וששון גואטה שהובילו את התמיכה בחוק וכן את יו"ר ועדת הכלכלה חה"כ דוד ביטן וחברי הוועדה, על הדיון המעמיק ועל הבקיאות, הידע ובעיקר על הנחישות והמחויבות להבטחת שקיפות מלאה בפני הצרכן הישראלי שהובילו לאישור החוק בקריאה שניה ושלישית. כמו כן, אנו מודים לשר החקלאות אבי דיכטר ולאנשי המקצוע במשרד החקלאות בכלל ובחטיבה לאסטרטגיה בפרט, שתמכו וקידמו את החוק החשוב הזה מתוך אחריות ודאגה לטובת הצרכנים והחקלאים בישראל. בזכותם יוכלו אזרחי ישראל ליהנות מהשקיפות והנגשת המידע, המקובלים במדינות רבות בעולם, גם כאן אצלנו בישראל". אומרים בארגון מגדלי הדגים.

רני בר נס, יו"ר ענף הפירות במועצת הצמחים:  "סימון ארץ ייצור הפירות והירקות הוא מהלך מתבקש שנהוג במרבית מדינות המערב כבר שנים רבות. זכותו של הצרכן לדעת מהיכן מגיע הפרי והירק שלו, הרבה יותר לדעתי מחולצה או מכשיר חשמל שם נוהל זה נהוג כבר שנים רבות. עכשיו יכול כל צרכן לדעת האם הוא קונה עגבנייה מהערבה או עגבנייה טורקית, ענבים טריים תוצרת הארץ או ענבים שניבצרו לפני חודשיים בדרום אפריקה. אין לי ספק שהישראלים מעדיפים חקלאות ישראלית".

דובי אמיתי, נשיא התאחדות האיכרים, ״זהו יום היסטורי עבור החקלאות הישראלית ועבור הצרכנים הישראלים. מעתה ניתן יהיה לדעת מהיכן מגיעה התוצרת החקלאית אשר מונחת על המדפים ומוצעת לציבור למכירה. למעשה, זה יאפשר לצרכן הישראלי לממש את זכותו הבסיסית והיא החופש לבחור את מה שהוא רוכש על בסיס כל המידע הרלוונטי לו. המקום שבו נוצר המזון שאנו רוכשים מלמד אותנו על רמת הקידמה שבו המוצר הופק, על רמת הפיקוח והבקרה עליו ובסופו של דבר על איכות המוצר. שינוי זה יאפשר גם לחקלאים הישראלים לשווק את מוצריהם טוב יותר. בהזדמנות זו, אני רוצה להודות ליו״ר ועדת הכלכלה, חה״כ דויד ביטן ולחברי הכנסת רם בן ברק, ינון אזולאי ואלון שוסטר על הירתמותם המלאה לשינוי זה אשר מהווה אבן דרך חשובה לחקלאות הישראלית.״
.

» פורסם בחדשות
 

Image by Couleur from Pixabay

משרד החקלאות מגיב אתמול (ג') להחלטת שר האוצר בצלאל סמוטריץ' לחתום על הצו לביטול המכס על ייבוא חלב: ''שוק החלב הוא שוק מתוכנן. כניסת חלב מחו״ל לישראל תפר את האיזון ועלולה ליצור מצב של עליית מחירים ולא ירידת מחירים''. אומרים במשרד.

» רוצים לקבל עדכונים נוספים ? הצטרפו אלינו לווטסאפ / טלגרם / פייסבוק

על פי משרד החקלאות, בישראל קיימים עודפי חלב גולמי ועודף כושר ייצור. מה שחסר זו הוודאות לכלל העוסקים בענף בכדי להמשיך ולייצר חלב מפוקח ומוצריו. כמו כן, כושר הייצור בישראל גדול מהביקוש בכ20%, ולכן אין צורך כיום בפתיחה נוספת של השוק לייבוא.

בנוסף, הצו הנוכחי אינו מגדיר כי החלב המיובא יהיה חלב מפוקח. על כן אין ביטחון שהחלב המיובא יימכר במחיר מפוקח לצרכן.

''פתיחת הייבוא הנוכחי הינה בניגוד להסכם שנחתם עם המחלבות בחודש מאי 2023, שמטרתו הייתה להקנות את הוודאות לענף וביניהם החקלאים שמרכז חייהם באזורי פריפריה מרמת הגולן והגליל בצפון, דרך עוטף עזה ועד לערבה בדרום.'' אומרים במשרד החקלאות.

יו״ר התאחדות חקלאי ישראל ומזכ״ל תנועת המושבים, עמית יפרח: ״החתימה החד צדדית על הצו המסיר את המכס ופותח את ייבוא החלב הניגר  הינה פעולה תקדימית ולא אחראית ובעיקר כניעה לרשתות השיווק והיבואנים שכן אין כלל מחסור בייצור חלב בישראל. ההחלטה בעלת השלכות רוחב אדירות העלולות לפגוע בחקלאי הישראלי המתיישב בפריפריה , מחזיק אדמות סמוכות לגדר הגבול ומשתתף במאמץ הלאומי לשמירה על בטחון המזון. המהלך המתעדף את החקלאי הפולני על זה הישראלי מייצר חוסר יציבות בתקופה מאתגרת מאוד לחקלאות הישראלית. על ממשלת ישראל לתמוך בייצור המקומי, להבטיח את הייצור החקלאי הישראלי ולשמור על ביטחון המזון ולא לפעול באופן חד צדדי ולפגוע במפעל חיים בני עשרות שנים לטובת החלטות פופוליסטיות״.

בעקבות הצהרת שר האוצר בשבוע שעבר, הוגשו  שלוש עתירות לבג״צ בדרישה לבטל את החלטת האוצר, על ידי מועצת החלב, התאחדות יצרני החלב ואגודת מגדלי הצאן (עזיזה). בעתירה חושפים העותרים ''את המניפולציות שעשו בעלי עניין מקרב רשתות השיווק והיבואנים על מנת לייצר אווירה של מצב חירום שבגינו יש צורך לבטל את ההגבלות על ייבוא חלב, תוך הפרה בוטה של כלל ההסכמים עליהם חתומה המדינה מול משק החלב.''  איציק שניידר, מנכ”ל מועצת החלב: “מדובר בצו שישרת את היבואנים ובעלי הרשתות ששוב יעשו קופה על חשבון הציבור תוך פגיעה אנושה במחלבות, בייצור המקומי ובביטחון המזון. אגף התקציבים עשה טעות שהמליץ לשר להפר הסכם חתום עם ענף החלב. פעם הסכם עם האגף היה משהו משמעותי, מהיום אין סיבה לחתום על הסכמים שכעבור חודש מופרים בצורה גסה”.

בית המשפט העליון דחה היום (ד') את העתירות וקבע שהסרת המכס על חלב מיובא תצא לפועל. למרות זאת, על המדינה להשיב תוך חודש לטענות שהוגשו בה וכוללות את תמיכת שר החקלאות דיכטר בעצירת הייבוא.

הרפתנים: משרד האוצר והעומד בראשו הזניחו את הטיפול בהתייקרות החלב

"כל היחס לרפתנים בישראל בפרט ולחקלאות בכלל הוא מביש", אומר ארנון אושרי בן ה-66, מהרפתנים הוותיקים בארץ מכפר ויתקין. "התחושה שחושבים שאנחנו מיותרים במדינה, שאנחנו מפריעים. חוץ מזה שאומרים לנו שאנחנו 'מלח הארץ' - שום דבר טוב לא עושים למעננו או באים לקראתנו. הממשלה מעדיפה את היבוא על הייצוא".  אושרי מוסיף: "את יוקר המחיה גורמות הממשלה והמדינה, לא החקלאים. הכי קל להן לייבוא מים מטורקיה או חלב מאירופה, אבל מה עם החקלאים? מה עם הרפתנים שעובדים 50 שנה באותו מקצוע ועכשיו צריכים לקבל עוד מכה כואבת בכנף? זה נראה שרוצים לגמור אותנו".

עמוס טהר מעזריקם, רפתן ותיק, כואב את המצב: "הממשלה לא העלתה את מחיר החלב המפוקח והכאוס משתלט על העסק. שוק החלב נהדר, יש פה מספיק חלב, אבל הפער בין הייצור של הרפתנים לבין ההיצע ללקוחות הוא בלתי נתפס".

הרפתנים טוענים כי משרד האוצר והעומד בראשו הזניחו את הטיפול בהתייקרות החלב שהייתה ידועה זה שנה ולא חתרו להשיג הסכם שיאפשר את מיתונה באמצעות סבסוד לרפתנים. "אנחנו צריכים להתמודד עם העניין שבעורפנו נושפים היבואנים", מסביר אושרי. "במקום שהמדינה תדאג לביטחון המזון - הם מסרבים להשקיע בחקלאות. זה דבר נורא". גם טהר מסכים: "אנחנו בנקודה קריטית לענף".

לטענתם, התנהלותו של השר סמוטריץ', שהחליט להפר הסכם ענפי שנחתם בתחילת השנה, שכלל התחייבות למחלבות, למעבר למנגנון עדכון מחירים אוטומטי, בדומה לזה הקיים בדלק, ומנותק משיקולים פוליטיים. "הרפתנים נפגעים בזה באופן ישיר", מסבירים בענף. "בנושא חקלאות - מתנהלים במדינה בחוסר אחריות משווע. המדינה רוצה לעבור לארבע מחלבות עיקריות בלבד ולהשקיע בייבוא, ומה עם הרפתנים עצמם?". מושב חירום מיוחד למצב ענף החלב ולהחלטה הדרמטית של הממשלה יתקיים בתערוכת "אגרומשוב" באקספו תל אביב.

הרפתן עמוס טהר מעזריקם. צילום: אלבום פרטי

כזכור, שר האוצר בצלאל סמוטריץ׳, פרסם ביום ראשון האחרון להערות הציבור, צו המבטל בהוראת שעה את המכס בייבוא חלב ניגר, זאת לאור המחסור הקיים בחלב ברשתות. על פי הודעת משרד האוצר, כיום, על ייבוא חלב ניגר חל מכס בשיעור של 40%, המהווה מכס חוסם שהופך את היבוא ללא כדאי כלכלית ומונע יבוא לחלוטין. ''כדי להתמודד עם המחסור, מציע שר האוצר לבטל את המכס לתקופה של כשלושה חודשים, עד 7 באוקטובר 2023. ביטול המכס לא צפוי לגרום להפסד בהכנסות המדינה ממסים, כיוון שאין יבוא לישראל של חלב כזה, וגם לא לגרום נזק לחקלאים בעלי הרפתות, מאחר שהמחלבות ימשיכו לקנות את מכסות החלב הקיימות במחיר המטרה הקיים.''

שר האוצר בצלאל סמוטריץ': ״לא ניתן לקבל מצב שבו אין חלב על המדפים. בשל החוסר בחלב ולאחר שהובהר ע״י הקמעונאים הגדולים במדינת ישראל כי יש ביכולתם לייבא חלב באופן מיידי, החלטתי על ביטול המכס של החלב בהוראת שעה. המהלך הזה יחזיר את החלב למדפים בתוך ימים ספורים ויגרום להורדה מיידית של המחירים. לאחר בחינת מספר חלופות החלטתי על הצעד הזה מכיוון שהוא המהיר והמיידי ביותר, הוא פשוט רגולטורית ויאפשר לגשר על הפער במוצרי החלב במדפים בתוך ימים ספורים. בשלושת החודשים הבאים נבחן יחד עם משרד החקלאות את כלל החלופות לפתרון יסודי, הן לבעיית הכמות והן לבעיית המחיר של חלב ומוצריו. המאבק ביוקר המחיה נמצא בראש סדר היום ואני נחוש, יחד אתכם אזרחי ישראל, לנצח במאבק הזה. נמשיך להקל את הנטל הכלכלי מעל אזרחי ישראל לצד השמירה על החקלאות כערך לאומי וציוני ראשון במעלה״

» פורסם בחדשות
 

צילום: דורון לב, הפורטל לחקלאות טבע וסביבה

בעקבות אישור תקנות קרן הפיצויים מס רכוש (רשות המיסים) המסדירות את תשלום הפיצויים עבור נזקים עקיפים לעסקים בטווח של עד 40 ק"מ שחוו פגיעה כלכלית בעקבות ההסלמה הביטחונית במבצע "מגן וחץ", קרן הפיצויים ברשות המסים ומשרד החקלאות ופיתוח הכפר סיכמו על "מסלול החקלאות" כחלק מתקנות הפיצויים לנזקים עקיפים בשל המבצע.

» רוצים לקבל עדכונים נוספים ? הצטרפו אלינו לווטסאפ / טלגרם / פייסבוק

לפי חישוב שבוצע במשרד עולה כי פוטנציאל הפיצוי יכול להגיע למעלה מ-25 מיליון ₪ לכ-1,000 חקלאים המעבדים את שטחיהם במרחק של עד 20 ק"מ מגבול הרצועה.

במסגרת  הסיכום נקבעו שני "מסלולי חקלאות": האחד, עבור חקלאים המחזיקים בשטחים הסמוכים ביותר לרצועת עזה, במרחק של 0 עד 7 ק"מ מהגבול. חקלאים אלו יקבלו פיצוי בהיקף של 4,400 ₪ עבור כל עובד שמועסק במשק שלהם. השני, עבור חקלאים המחזיקים בשטחים יותר מרוחקים, בטווח של 7 עד 20 ק"מ מהרצועה, אשר יקבלו פיצוי בהיקף של 2,000 ₪ עבור כל עובד שמועסק במשק שלהם. חקלאים בטווח של עד 7 ק"מ שייבחרו בכך יוכלו לתבוע פיצוי במסגרת המסלול האדום  לנזק עקיף, קרי הוכחת נזק ברמה הפרטנית.

חקלאים בטווח של בין 20 ל-40 ק"מ שלא זכאים למסלול חקלאות ייעודי, יכולים לתבוע פיצוי במסגרת "מסלול שכר" - מסלול רגיל שמופיע בתקנות ומתאים לכלל העסקים.

» פורסם בחדשות
 

הכירו את מגזין Isra-Tech - מגזין דיגיטלי בשפה האנגלית, שמופץ על ידי כל השגרירויות הישראליות והנספחים המסחריים של ישראל בעולם. למגזין מספר גיליונות, כשכל גיליון עוסק בתחום תעשייה אחר.

» רוצים לקבל עדכונים נוספים ? הצטרפו אלינו לווטסאפ / טלגרם / פייסבוק

מטרת המגזין לחשוף את הטכנולוגיות הישראליות לבעלי העניין הפוטנציאליים בשווקי היעד ברחבי העולם, ביניהם ניתן למנות משקיעים, בעלי חברות ומנהלי פיתוח עסקי של תאגידים, חברות עסקיות וגורמי ממשל המביעים עניין בטכנולוגיות הישראליות.

גיליון Isra-Tech השני יצא לדרך! והפעם הוא עוסק בתחומי אגרוטק, פודטק וטכנולוגיות מים. אם גם אתם בעלי פתרונות בתחומי אגרוטק, פודטק וטכנולוגיות מים, ומחפשים חשיפה והזדמנויות עסקיות בינלאומיות, מוזמנים להשתתף במגזין Isra-Tech בכתבה שיווקית/ מודעה.

מוזמנים לעיין בגיליון הראשון של המגזין, שמופץ בימים אלה ועסק בתחום ה-Climate Tech - בקישור כאן

המגזין ייסגר בסוף יולי 2023 ויופץ בקרב מאות אלפי קוראים בדיגיטל באמצעות מספר ערוצים:
· 108 נציגויות ישראליות בעולם
· 55 הנספחים המסחריים של ישראל
· 48 לשכות המסחר הדו לאומיות בישראל
· 15 לשכות המסחר בחו"ל
· לחברי מכון היצוא
· לחברי התאחדות התעשיינים
. לקבוצות רלוונטיות במדיה החברתית

המגזין מופק על ידי חברת פפריקה הפקות, בשיתוף מכון היצוא, משרד החוץ, מינהל סחר חוץ במשרד הכלכלה והתעשייה, התאחדות התעשיינים וארגון הלשכות הדו-לאומיות. חברת פפריקה הפקות, מפיקה מגזינים ומדריכי עסקים לישראל ולחו"ל כבר עשרות שנים. מגזינים אלו הוכיחו את עצמם כבעלי השפעה עסקית, המסייעים בפיתוח ובהגברת היחסים העסקיים בין ישראל למדינות העולם. דוגמאות למגזינים אלו:

מדריך עסקים ישראל-הודו:
https://www.dmag.co.il/pub/paprika/india_israel22

מדריך עסקים ישראל-איחוד האמירויות:
https://www.dmag.co.il/pub/paprika/israel-uae

מדריך עסקים ישראל-יפן:
https://www.dmag.co.il/pub/paprika/Israel-Japan2023

ויש עוד...
 

» פורסם בחדשות
 

צילום: Istock

במחקר שהתפרסם לאחרונה בכתב העת המוביל Neurology של האגודה האמריקנית לנוירולוגיה, נמצא קשר בין צריכת ירקות עליים ירוקים לבין הפחתת הסיכון להתפתחות מחלת האלצהיימר. קבוצת הירקות העליים הירוקים היא קבוצה גדולה הכוללת עשרות סוגים, בהם חסה, כרוב, תרד, ברוקולי, בצל ירוק, עירית, עלי חרדל, ארוגולה, רוקט, גרגר הנחלים, מנגולד, סלרי, ארטישוק, פטרוזיליה, כוסברה, שמיר, עשבי תיבול ועוד. עוד הוכח כי הקפדה על תזונה בריאה עשויה לסייע בשמירה על תפקוד המוח ולהאט ירידה קוגניטיבית המגיעה עם הגיל.

» רוצים לקבל עדכונים נוספים ? הצטרפו אלינו לווטסאפ / טלגרם / פייסבוק

במחקר, בו השתתפו 581 אנשים שהיו בני 84 בממוצע בתחילת המחקר, עקבו החוקרים אחרי דפוסי התזונה שלהם במשך כ-7 שנים, ואת הקשר לסמנים ביולוגיים שונים לאלצהיימר (כמו: רבדים עמילואידיים, חלבוני tau ופתולוגיה כוללת) ברקמת המוח עצמה, לאחר המוות.

במחקר נמצא כי דפוסי תזונה בריאים יותר, כמו תזונת MIND (תזונה שהותאמה למניעת תהליכים ניווניים במערכת העצבים) ותזונה ים-תיכונית, המדגישות צריכת ירקות, פירות, דגנים מלאים, קטניות, שמן זית ועוד, ומכילות פחות מזון מהיר ומטוגן, היו קשורים לפתולוגיה כוללת נמוכה יותר של אלצהיימר. ממצאים אלה נמשכו גם לאחר נטרול משתנים מבלבלים נוספים.

בנוסף, תזונת MIND שמה דגש גם על צריכת ירקות עליים ירוקים (יותר מ-6 מנות בשבוע). במחקר נמצא כי בקרב נבדקים שהיו בשליש הגבוה ביותר של צריכת הירקות העליים הירוקים, הייתה פתולוגיה כוללת פחותה של מחלת אלצהיימר, בהשוואה לאלו שבשליש הנמוך ביותר. כן נמצא כי ציון תזונת MIND גבוה יותר בנקודה אחת, היה קשור, לפחות רבדים חלבוניים במוח, בדומה להיות המוח צעיר יותר בכ-4 שנים.

המחקר החדש מצטרף לספרות המדעית המצביעה על קשר בין צריכת ירקות ופירות לבין תפקוד המוח. לדוגמה: במחקר שעקב אחר כ-13,000 נשים אמריקניות במהלך יותר מ-10 שנים, נמצא שהביצועים הקוגניטיביים היו טובים יותר אצל נשים שדיווחו על הצריכה הגבוהה ביותר של ירקות ממשפחת המצליבים ושל ירקות עליים ירוקים, לעומת הצריכה הנמוכה ביותר. גם צריכת פירות יער ותות שדה, לפחות פעמיים בשבוע מדי שבוע, נמצאה קשורה לשיפור התפקוד הקוגניטיבי בקרב נשים. במחקר שעקב אחר כ-5,000 גברים אירופאים בני 68 בממוצע במשך שש שנים, נמצא שצריכת ויטמין C וּויטמין E בתזונה נקשרה לסיכון מופחת להתפתחות אלצהיימר. גם בסקירת מחקרים חדשה שפורסמה בימים אלה, וכללה 14 מחקרים שהקיפו 242,000 נבדקים, נמצא כי תזונת MIND, הכוללת יותר ירקות, פירות ובפרט ירקות עליים ירוקים, הייתה קשורה בהפחתה של 17% בסיכון לדמנציה.

מרב מור-אופיר, תזונאית קלינית M.Sc. ויועצת מדעית למועצת הצמחים, מדגישה כי "המחקרים החדשים מדגישים את הפוטנציאל הרב הגלום בתזונה בריאה הכוללת מרכיבים טריים כמו ירקות ופירות, העשירים בנוגדי חמצון ודלקת, ובפרט ירקות עליים ירוקים, לשמירה על תפקוד המוח ולקידום בריאות הציבור. לכן, אנחנו ממליצים על צריכת ירקות ופירות מ-5 קבוצות צבע: אדום, כתום, ירוק, לבן וסגול. מומלץ לשלב ירקות עליים ירוקים בתזונה באופן יומיומי".

» פורסם בחדשות

זיהום אוויר מבערות פנימיות של פסולת ביישוב ג'ת. צילום: אורן הרמן, המשרד להגנת הסביבה

תופעת שריפות הפסולת הפיראטיות מהווה את אחד המפגעים הבריאותיים והסביבתיים החמורים ביותר ביהודה ושומרון. בהיעדר פתרון פסולת מוסדר לכפרים ולערים הפלסטינים,  תושביהם שורפים באופן יום יומי מאות טונות פסולת בכ-300 אתרי פסולת פיראטיים. תוצרי שריפות אלו מכילים חומרים המזהמים את האוויר ויוצרים מפגעים חוצי גבולות אשר פוגעים בבריאותם של כלל התושבים ביהודה ובשומרון וכן בישובים צמודי הגדר.

» רוצים לקבל עדכונים נוספים ? הצטרפו אלינו לווטסאפ / טלגרם / פייסבוק

שריפות אלה גורמות לזיהום משמעותי וסיכון לבריאות הציבור, למשאבי הטבע, ולמקורות המים, הן בתחומי אזור יהודה ושומרון והן בתחומי ישראל. מפגעים אלו נובעים, בין היתר, מהעדר תשתיות טיפול מתאימות בפסולת וכן העברה בלתי מבוקרת של פסולת מתחומי ישראל. כתוצאה מכך מבוצעות שריפות פסולת, האסורות גם על פי תחיקת הביטחון באזור יהודה ושומרון, וגורמות למפגעים חמורים.

לפני כחודש, אישרה הממשלה את הצעת המחליטים שהגישה השרה להגנת הסביבה עידית סילמן, לטיפול במפגעים סביבתיים חוצי גבולות וחיזוק האכיפה הסביבתית באזור יהודה ושומרון. איגוד ערים לאיכות הסביבה שומרון, יחד עם מוקד החירום של המשרד להגנת הסביבה, יזם רישום של כמות ומיקום השריפות, וכעת התווסף אופן התיעוד על הקיים, כדי לקבל תמונת מצב בהירה וברורה במטרה לבצע מעקב וקידום הטיפול במפגע החמור.

השרה להגנת הסביבה, עידית סילמן: "השריפות הפיראטיות ביהודה ושומרון פוגעות באיכות חיי התושבים ואנו פועלים למיגור התופעה, גם בהתאם להחלטת הממשלה שהעברנו החודש לטיפול במפגעים סביבתיים ובשריפות פסולת ביהודה ושומרון המשפיעות על תושבי האזור ולחיזוק האכיפה הסביבתית. איגוד ערים שומרון והמערך הלאומי לחומרים מסוכנים וחירום של המשרד, משתפים פעולה בשגרה ובחירום, לטובת מענה לאירועים סביבתיים. באחרונה הידקנו את שיתוף הפעולה והחלפת המידע בין הגופים לטובת יצירת תמונת מצב מדויקת יותר אודות מפגעי הריח והשריפות בגזרת יו"ש. פעילות זו מיועדת לשיפור העברת המידע הנמסר לציבור ולמקבלי ההחלטות לטובת שיפור התמודדות עם מפגעים אלו"

רפול אנגל, יו"ר איגוד ערים לאיכות הסביבה שומרון ומ"מ ראש מועצה אזורית מטה בנימין: "מי שאמון בפועל על הסדרת הנושא בשטחי C הוא המנהל האזרחי, אך בשל היעדרו של פתרון קצה לפסולת הפלסטינית וכן בשל היעדר פעילות  למנהל האזרחי בשטחי A ו- B, המפגעים רק מחמירים עם השנים. הקמת מתקנים למיון, טיפול והטמנת פסולת לכלל האוכלוסייה אשר יפעלו במסגרת החוק הישראלי, ובהתאם  לאמות המידה המחמירות של המשרד להגנת הסביבה, ויפוקחו על ידי המשרד להגנת הסביבה ונציגי האיגוד, תמנע יצירת מפגעים במקור"

מנכ"ל איגוד ערים לאיכות הסביבה שומרון, גלעד בן ארי: "מדובר בהוספת נדבך נוסף וחשוב בהתמודדות המורכבת עם תופעת השריפות. תקוותנו היא שהצגת תמונת המצב האמיתית תסייע לפתרון הנושא. חובתה של המדינה לקדם פתרון זה ואנו נמשיך ונפעל לשם כך למען בריאות התושבים והשמירה על הסביבה".

» פורסם בחדשות
 

אוניברסיטת חיפה ברקע. מאת : צבי רוג'ר - עיריית חיפה - אגף הדוברות והפרסום, CC BY 3.0,, ויקיפדיה

תרומה משמעותית להעמקת המחקר והפעילות האקדמית של אוניברסיטת חיפה: החברות שברון מדיטרניאן לימיטד ו-רציו אנרגיות ישתפו פעולה עם אוניברסיטת חיפה, כחלק מתכנית ההשקעות החברתיות שלהן, וישקיעו  בהקמת מרכז לחקר הים שיקרא "שביל הים" אותו תקים האוניברסיטה.

» רוצים לקבל עדכונים נוספים ? הצטרפו אלינו לווטסאפ / טלגרם / פייסבוק

המרכז החדש ישלב את המחויבות של האוניברסיטה  להוראה, למחקר ולתרומה למען הקהילה. "מרכז 'שביל הים' משלב את המחויבות שלנו למחקר למען הקהילה. התרומה החשובה הזו תאפשר לשפר את ההבנה שלנו לגבי החשיבות של 'שביל הים' ולגבי התרומה החברתית של שביל הליכה שמנגיש את חוף הים לציבור", אמר נשיא אוניברסיטת חיפה פרופ' רון רובין.

מנכ"ל שברון מדיטרניאן לימיטד (CML) ג'ף יואינג בירך על שיתוף הפעולה עם אוניברסיטת חיפה וציין כי בכל מקום שבו שברון פועלת ברחבי העולם היא שואפת להעצים אנשים וקהילות ולעודד אותם למצות את הפוטנציאל שלהם וכך בישראל.

לדבריו, "ההשקעות החברתיות שלנו בתחומי החינוך, הפיתוח הכלכלי, חקר הסביבה והשמירה עליה מקדמות ומחזקות את הקהילות בהן אנו פועלים. בישראל, ליבת הפעילות של שברון מתבצעת בים ואך טבעי שנשקיע משאבים בהבנה מחקרית של החוף והסביבה הימית בשיתוף פעולה עם מוסד אקדמי מוביל שחרט על דגלו לקדם ערכים המשותפים לחברה שלנו".

מנכ"ל רציו אנרגיות, יגאל לנדאו : "זהו נדבך נוסף בעשייה החברתית של רציו ואנו גאים לתמוך בפרויקט המשלב שני תחומים היקרים מאוד לליבנו - הים והאקדמיה. מרכז 'שביל הים' יאפשר המשך פיתוח המחקר והמצוינות האקדמית באוניברסיטת חיפה, יחד עם תרומה לקהילה ולאזור בו אנו פועלים ופיתוח הנוף לרווחת התושבים והמבקרים".

"שביל הים" הוא שביל הליכה שאורכו כ־240 ק"מ, לאורך חופי הים התיכון - מראש הנקרה ועד זיקים,  שמטרתו המרכזית היא להנגיש את חופי הים של ישראל לציבור הרחב ולעודד הליכה בשבילי ישראל. המקטע הראשון של השביל, בין ראש הנקרה ועד לאכזיב נפתח בתחילת שנת 2022.

עוגן הדרך הראשון של שביל הים בראש הנקרה. מאת ד''ר אליק אדלר - מהצלם, CC BY-SA 4.0, ויקיפדיה

שבילי הליכה מקשרים בין הקהילה והסביבה והם כלי חינוכי, בריאותי וחברתי חשוב ביותר. "שביל הים" בישראל משלב אתרי טבע וסביבה, מורשת, ארכיאולגיה, היסטוריה ותרבותי. הוא עובר בשטחים פתוחים ובאזורים עירוניים, בפריפריה ובמרכז, ומהווה כר פורה למחקרים מתחומים רבים ומגוונים.

המרכז שיוקם הודות לתרומה של שברון מדיטרניאן לימיטד ורציו אנרגיות יקדם מחקר בנושאי סביבה וקיימות, משאבי תיירות, נופש ופנאי, שבילי הליכה בעולם ובישראל ופיתוח כלכלי-תיירותי לצד שמירת הסביבה, תוך התמקדות בשביל הים של ישראל.

המרכז יעניק מענקי מחקר לחוקרים ומלגות לתלמידי מחקר, יקיים כנסים וימי עיון, יפעיל קורס אקדמי בנושא "קיימות סביבתית לאורך שביל הים" ופעילויות אקדמאיות נוספות. המרכז ישלב בין מחקר, הוראה ותרומה לקהילה, כחלק מהחזון אותו חרטה על דגלה אוניברסיטת חיפה.

» פורסם בחדשות
 

חוף הכרמל. צילום: שלומית קידר, הפורטל לחקלאות טבע וסביבה

האם נחווה השנה קיץ בלי מדוזות? בניגוד לשנים קודמות, בהן בתקופה זו של השנה נחילי ענק של החוטית הנודדת כבר מגיעים לחופי ישראל, החופים כמעט ונקיים לגמרי ממדוזות. על פי ההערכות של החוקרים של אוניברסיטת חיפה, ייתכן כי מצב זה יישמר לכל אורך הקיץ וכך נחווה קיץ שהוא כמעט נטול מדוזות.

» רוצים לקבל עדכונים נוספים ? הצטרפו אלינו לווטסאפ / טלגרם / פייסבוק

"בהתבסס על שנים קודמות בהן המדוזות הגיעו באיחור והיו לנו נחילי קיץ קטנים, ייתכן ונראה תופעה זו גם השנה. כלומר, לא יגיע אלינו נחיל גדול וצפוף. אנחנו אומרים זאת בזהירות וכמובן שהמציאות עוד יכולה להשתנות, אבל אם מסתכלים על מקרי העבר, זו בהחלט ההערכה הסבירה, נכון לרגע זה", אמר ד"ר דור אדליסט מהחוג לציוויליזציות ימיות באוניברסיטת חיפה.  

בשנים האחרונות, בשלב זה של הקיץ נחיל גדול של החוטית הנודדת כבר ממלא את החופים, המדוזות סותמות את המסננים של תחנות הכוח וכל הליכה לים מלווה בחששות של צריבות. אלא שהשנה, החופים עדיין נקיים כמעט לגמרי והדיווחים על המדוזות הם ספורדיים.

ד"ר אדליסט ופרופ' דרור אנג'ל מהחוג לציוויליזציות ימיות באוניברסיטת חיפה, שהקימו את האתר "מדוזות בעם", שבו הציבור הרחב מדווח על מפגש עם מדוזות, מספרים על כך שרוב הדיווחים הם על ים נקי. "בשנים קודמות, היינו מקבלים דיווחים כבר מיאכטונרים ומכמורתנים שנמצאים בלב ים, שהמדוזות בדרך אלינו. בינתיים גם הם מספרים שהים נקי ממדוזות", אומר פרופ' אנג'ל.

גם ד"ר גור מזרחי מבית הספר למדעי הים ע"ש צ'רני באוניברסיטת חיפה מספר על תמונה דומה – הפעם ממעוף הציפור. במחקר אותו מוביל ד"ר יואב להן מבית הספר למדעי הים, הם רגילים לזהות את נחיל המדוזות בעזרת מטוס, ואז לשוט אליו כדי לחקור אותו לעומק. ד"ר מזרחי עלה לאוויר בתחילת השבוע, אבל המראה שראה היה ים נקי מהחיות הלבנות והצורבות. "השטח שסקרנו מהאוויר היה רחב מאוד. טסנו במרחק של  6 מייל מקו החוף ולאורך כל החופים ולא נצפו נחילי מדוזות. ראינו מעט מדוזות שייתכן והן נשארו באזור מתקופות החורף והאביב", אמר ד"ר מזרחי, שחוזה גם הוא בסבירות גבוהה שהקיץ הזה יהיה נקי יחסית ממדוזות.

חוף הכרמל. צילום: שלומית קידר, הפורטל לחקלאות טבע וסביבה

אז למה המדוזות לא מגיעות? כמו תמיד כשמדובר בענייני מדוזות, מדובר בהערכות. למרות שבכל שנה אוספים החוקרים עוד ועוד מידע לגבי המדוזות, הנסתר עדיין רב על הגלוי. אפשרות אחת היא שינוי בזרמי הים, שאולי סחפו את המדוזות לאזורים אחרים. אולם לדברי החוקרים, הם לא מזהים דיווחים על נחילי מדוזות במקומות אחרים, אליהם יכלו להגיע בעקבות שינוי בזרמים. בנוסף לכך, הזרם הצפוני, שיכול אולי לסחוף את המדוזות אל חופי ישראל וגם לאזורים מרוחקים יותר היה חלש השנה, כך שאולי הזרמים הינם חלק מההסבר לתופעה.

ההערכה המרכזית עליה מסכימים החוקרים היא ששינויי אקלים גרמו לכך שמי הים התחממו בצורה איטית יותר השנה ולכן הטמפרטורה הנוחה ל"הבשלת" הפוליפים למדוזות התאחרה בכשבועיים. לאור זאת, ההערכה הראשונית של פרופ' אנג'ל וד"ר אדליסט הייתה שגם המדוזות יאחרו במשך זמן דומה. אולם הזמן עבר והמדוזות מיאנו להגיע. אז מה בכל זאת קרה?  "אנחנו עדיין מעריכים כי תהליך הרבייה של המדוזות אכן התקיים באיחור של שבועיים-שלושה, אולם ייתכן שכשהן כן הבשילו, נכנס לתמונה גורם אחר, למשל בעל חיים שטורף את המדוזות כשהן עדיין קטנות. ייתכן כמובן שקרו דברים אחרים, שהרי הים הוא מערכת מורכבת וסבוכה", אמר פרופ' אנג'ל.

כאמור, החוקרים מזהים בשנים האחרונות מספר קייצים דומים, למשל בשנים 2016, 2018 ו-2021. לדבריהם, על פי מה שהתרחש בשנים אלו, הם צופים שגם השנה נראה קיץ דומה שבו יגיעו מעט מדוזות לחופי ארצנו. מבחינתם, זוהי בהחלט בשורה טובה למתרחצים – אולם הם עדיין מזכירים כי מדובר בהערכות ולאור מורכבותה של המערכת הימית, המצב עוד יכול להשתנות. פרופ' אנג'ל וד"ר אדליסט מבקשים מהמתרחצים להמשיך ולדווח באתר "מדוזות בעם", www.meduzot.co.il , בוודאי אם הם נתקלים במדוזות, אבל גם אם לא! הדיווחים מסייעים גם לציבור הרחב וגם לאיסוף המידע הרב שנתי שלהם.

"אין ספק שקיץ ללא מדוזות הוא בשורה מצוינת למתרחצים, אבל אם מישהו חושב שמדובר ב'סוף המדוזות' – אז הוא טועה. מה שקרה השנה לא אומר דבר לגבי אוכלוסיית המדוזות שיושבות בקרקעית הים, כשהן עדיין בשלב הפוליפ. רוב הסיכויים שמושבות הפוליפים עדיין קיימות ומחכות לתנאים המתאימים לבקוע ולשחרר לים מדוזות בוגרות. כך שלפי כל מה שאנחנו יודעים כעת, המדוזות ממש אינן הולכות להעלם. השנה הנוכחית היא רק מכה קלה בכנף עבורן", סיכם פרופ' אנג'ל.

» פורסם בחדשות
 

צילום: שלומית קידר - הפורטל לחקלאות טבע וסביבה

היקף איסוף פסולת האריזות ופסולת אלקטרונית לחודש מארס 2020, לאחר התפרצות משבר הקורונה בישראל, והסתגרות הציבור בבתים, מציגים עלייה משמעותית בפסולת אריזות וכן בפסולת חשמלית באיכות טובה שניתן להעבירה למיחזור כחוק. כך עולה מניתוח שביצע המשרד להגנת הסביבה.

» רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו אלינו לפייסבוק

המשמעות היא, כי הציבור שמפריד פסולת אריזות לפח הכתום, המשיך להפריד אותה גם בימי משבר נגיף הקורונה בהצלחה רבה. עוד עולה מהנתונים, כי יבואני המכשירים החשמליים והמשווקים - למרות המשבר - המשיכו ליישם את חוק פסולת אלקטרונית ולממן את האיסוף והמיחזור.

בתוך כך, הממשלה אישרה בישיבתה הטלפונית ביום חמישי האחרון את טיוטת חוק שמירת הניקיון (הוראת שעה), שהגיש השר להגנת הסביבה, ח"כ זאב אלקין, במסגרתה תובטח הרציפות התפקודית של שירותי פינוי ומיחזור הפסולת הביתית בישראל בתקופה זו של התפשטות נגיף קורונה ותנאי החירום, בתקציב של 190 מיליון שקל מהקרן לשמירת ניקיון. בשלב הבא, נוסח החוק יעבור לאישורה של הכנסת.

חלק מן הרשויות המקומיות נתונות בימים אלה בקשיים תקציביים ונוכח הדחיפות בהמשך הטיפול השוטף בפסולת, הממשלה אישרה את הסמכת הקרן לשמירת הניקיון, לתקופה קצובה, לסייע לכלל הרשויות הנזקקות לכך באמצעות מענקים, לפרק זמן קצוב של שלושה חודשים. השתתפות הקרן במענק נועדה לסייע לרשויות להמשיך ולהעניק טיפול ומיחזור שוטף בפסולת הביתית שהצטברה או שתצטבר בשטחן, כך שההנחה המתוכננת בשיעור הארנונה לא תיפגע ביכולת זו.

נתוני חודש מארס 2020 מראים עלייה באיסוף פסולת אריזות למיחזור בסך 37% בהשוואה כאמור לחודש המקביל ב-2019, ועלייה של 100% של היקף המוצרים החשמליים שנאספו מבתי התושבים במסגרת נוהל פינוי מוצרים מבית לקוח, בהשוואה לחודש מארס המקביל.

פסולת אריזות (פח כתום): מהנתונים עולה, כי 1,377,665 משקי בית הפרידו בחודש מארס 2020 פסולת אריזות לפח הכתום. בחודש מארס 2020 נאספו כ-2,200 טונות של פסולת אריזות לעומת מארס 2019 אז נאספו כ-1,600 טונות – עלייה אבסולוטית של כ-37%.

כאשר מחלקים את המספרים הללו למספר משקי הבית שהיו חשופים לפח כתום בחודש מארס 2020 לעומת מארס 2019, הרי שמדובר על 0.38 קילו למשק בית לשבוע במארס 2019, ו-0.49 קילו במארס 2020 – עלייה של כ-28%. כלומר שבבדיקת הפריסה, כל משפחה ממחזרת יותר.

למרות משבר נגיף קורונה, המשיך תאגיד תמיר לפרוס פחים כתומים: 11,000 משקי בית נוספו רק בחודש מארס האחרון בקריית ביאליק, בעפולה, באורנית ובמועצה אזורית יואב.

פסולת אלקטרונית: עוד מציגים הנתונים עלייה של 100% במספר המוצרים החשמליים שנאספו מבתי התושבים במסגרת נוהל פינוי מוצרים מבית לקוח בהשוואה לחודש מארס בשנה הקודמת -למרות המגבלות והתקנות בשל התפשטות נגיף קורונה. במסגרת נוהל פינוי מוצרים מבית לקוח של המשרד להגנת הסביבה, פונו כ-22 אלף מוצרים חשמליים גדולים (מכשירים "לבנים") בחודש מארס 2020 לעומת כ-10,500 מוצרים בחודש מארס 2019.

לפי החוק, מימון האיסוף והמיחזור חל על יבואני המכשירים, באמצעות תאגידי המיחזור מאי ואקומיוניטי, שיישמו את החוק במלואו למרות משבר נגיף הקורונה.

כדי לשמור על רמת איסוף הפסולת ומיחזורה גם בימים אלה, המשרד להגנת הסביבה ביצע עם תחילת המשבר הקלות רגולטוריות הנוגעות לבירוקרטיה עבור תאגידי המיחזור, אך עמד על כך שהתאגידים יתמקדו במהות, וימשיכו לאסוף ולמחזר פסולת תוך מענה יומיומי לאזרחים ולרשויות המקומיות, כדי להגן על הסביבה ועל בריאות הציבור.

איסוף והפרדה במקור של פסולת הם גורמים משמעותיים להעלאת היקף המחזור ואיכותו. לכן, המשרד להגנת הסביבה ממשיך לפעול לפריסה מיטבית של מכלי איסוף ייעודיים ברשויות המקומיות; להרחבה של איסוף פסולת אלקטרונית מבתי התושבים; ולקידום מפעלי מחזור מתקדמים בפריסה ארצית.

גם בעת הזו, המשרד להגנת הסביבה קורא לציבור להמשיך ולהפריד פסולת במקור - ומלבד מכלי המשקה בפיקדון שהומלץ לשמור בינתיים בבית, להמשיך ולהשליך מכלי משקה גדולים למיחזוריות; את פסולת האריזות לפחים הכתומים; קרטון ונייר לפחים הכחולים; פסולת אריזות זכוכית לפחים הסגולים; ופסולת אלקטרונית למוקדי האיסוף ברשויות ככל הניתן ובכפוף להוראות היציאה מהבית.

חוקי הסביבה המתקדמים בישראל מבוססים על מודל אחריות יצרן מורחבת, שלפיו קיימת חובה ליצרנים וליבואנים של מוצרים שונים לממן את האיסוף והמיחזור הנאות של הפסולת שנוצרת מהמוצרים שנמכרים על-ידם מלכתחילה. בחלק מהחוקים הסביבתיים, החובות מבוצעות באמצעות תאגידי המיחזור שזכו ברישיון לפעילותם מהמשרד להגנת הסביבה ובפיקוח אגף אחריות יצרן מורחבת במשרד להגנת הסביבה; בחלק אחר של החוקים, האחריות מוטלת ישירות על היצרנים והיבואנים.

חוק הפיקדון על מכלי משקה, חוק הצמיגים, החוק להסדרת הטיפול באריזות, חוק לטיפול סביבתי בפסולת אלקטרונית ובסוללות וחוק השקיות הם חוקים סביבתיים לטיפול בפסולת המהווה סיכון סביבתי ובריאותי. לפי רגולציה זו על היצרנים והיבואנים של מוצרים אלו, לשאת באחריות המלאה לאיסוף ומיחזור הפסולת שנוצרת באופן ישיר מהמוצרים הנמכרים על ידם.

פורסם בחדשות

צילום: משה לוי - הפורטל לחקלאות טבע וסביבה
 
שמירה על החקלאות הישראלית גוברת על עקרון חופש העיסוק: בית המשפט העליון דחה את עתירת התאחדות התעשיינים בישראל, שייצגה את איגוד טחנות הקמח, וקיבל פה אחד את עמדת המדינה בעניין מדיניות משרד החקלאות להענקת רישיונות לייבוא חיטה בפטור ממכס.

» רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו אלינו לפייסבוק

העתירה אשר הוגשה נגד שר הכלכלה, משרד החקלאות, רשות ההגבלים העסקיים וארגון עובדי הפלחה, תקפה את חוקיותו של הסדר הלינקג' המעוגן בנוהל המשרד להענקת רישיונות לייבוא חיטה.

צריכת החיטה למאכל של טחנות הקמח מתבססת בעיקר על חיטה מיובאת לצד חיטה מקומית, אשר גדלה בשטח של כרבע מכלל השטחים המעובדים בישראל. הסדר הלינקג' הינו הסדר הנהוג למעלה מ- 20 שנה במסגרתו החיטה המקומית נמכרת לקבלנים של מלאי חירום, עימם מתקשר משרד החקלאות במכרז מדי 3 שנים. במסגרת תנאי המכרז, הקבלנים רוכשים את החיטה מהמגדלים המקומיים מיד לאחר הקציר, מאחסנים אותה כמלאי החירום של חיטה למאכל, ומוכרים אותה לטחנות הקמח.

המחיר שנקבע לרכישת החיטה המקומית מחושב לפי נוסחה המבוססת על מחיר החיטה בבורסת שיקגו לחיטה אמריקנית. קבלני מלאי החירום רוכשים את החיטה מהמגדלים המקומיים במחיר הלינקג' במועד הרכישה ומוכרים אותה לטחנות הקמח גם במחיר הלינקג' במועד המכירה.

התאחדות התעשיינים ציינה בעתירה כי הנוהל הקושר בין היבוא לרכישה מקומית פוגע בחופש העיסוק של הטחנות ואינו מידתי. עוד טענה כי ההסדר הינו עבירה על חוק ההגבלים, כיוון שהוא מחייב את הטחנות לרכוש מכמה קבלנים במחיר אחיד.

בית המשפט בפסיקתו ציין כי אין מניעה חוקית לייבא חיטה לישראל, שלא בהתאם להסדר הלינקג', אולם ייבוא זה חייב במכס בשיעור של 50%. כך שבעצם ההסדר מיטיב עם טחנות הקמח, כי אילולא היה קיים, הן היו נאלצות לייבא את כלל החיטה במכס מלא.

משרד החקלאות הדגיש במהלך הדיון את חשיבות הרבה של ההסדר לטובת הבטחת גידול החיטה המקומי, בדגש על חשיבות השמירה על מלאי חירום, שמירה על שטחים פתוחים וחיזוק הפריפריה ומצד שני, הסדר זה מאפשר יבוא מאסיבי של יתרת החיטה הנדרשת בפטור מלא במכס.

בית משפט דחה את הטענות לעניין פגיעה בחופש העיסוק, וכן דחה את הטענה שיש כאן הסדר אסור לפי חוק ההגבלים העסקיים. בית המשפט בהחלטתו ביקר את העותרים כי אין בנוהל שהוציא משרד החקלאות שום שינוי לעומת הוראות החוק.

צביקה כהן, סמנכ"ל מימון והשקעות במשרד החקלאות אומר כי אם היתה מתקבלת עמדת העותרים היא הייתה בבחינת קריאה לייבוש של כרבע מהשטחים המעובדים בישראל. ''בפסיקתו עיגן בית המשפט את הסדר הלינקג' הקיים שעליו נשען ענף גידול החיטה בישראל. בית המשפט אף הכיר בחשיבות ההגנה על גידול החיטה המקומי בהיבטי שמירה על שטחים פתוחים, שמירה על מלאי חירום וחיזוק הפריפריה. קביעתו של בית המשפט משאירה על כנו את הנוהל ליבוא חיטה שקבע משרד החקלאות".

צילום: Naim Alel דרך ויקישיתוף

רשתות השיווק והמשחטות שומרות את הרווחים לעצמן במקום לגלגל אותם לצרכן: על פי ממצאים שמפרסם משרד החקלאות, מחיר העוף שמוכרים מגדלי העופות ירד בכ-15%, אך המחיר לצרכן בשווקים לא ירד באותו היחס.

לאחר שנושא ענף הפטם הוצא מחוק ההסדרים, התחייבו החקלאים להוריד את מחיר העוף ב-10%. בפועל החקלאים הורידו אותו בכ- 15%, אך ההוזלה לא באה לידי ביטוי במחירו לצרכן, כיוון שרשתות השיווק והמשחטות לא הורידו אותו בהתאמה.

» רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו אלינו לפייסבוק

על פי תחשיב שנערך במשרד החקלאות עולה, כי החקלאי מקבל כ- 6.5 ₪ לק"ג בשר עוף, עלות השחיטה במשחטה נאמדת בכ- 2 ₪ לק"ג, ובשער המשחטה נמכר ק"ג עוף בכ- 12 ₪ לק"ג. לדעת כלכלני המשרד, בתוספת מרווח קמעוני סביר ומע"מ, המחיר לצרכן לא צריך לחצות את המחיר של 16.5 ₪ לק"ג עוף טרי שלם הנמכר במעדנייה ו- 19 ₪ לק"ג עוף טרי שלם ארוז. צריכת הפטם השנתית הממוצעת לנפש בישראל עומדת על 44-42 ק"ג, בהיקף שנתי של 500,000-450,000 טון.

שר החקלאות אורי אריאל: "מחובתנו לספק לאזרח מידע שקוף וברור, בכדי לסייע בידו לקבל החלטות צרכניות נבונות, עתה ההחלטה בידי הצרכן. צרכנות נבונה מסייעת להפחית את יוקר המחייה. המחיר שנדרש קונה לשלם בחלק מהחנויות בגובה 21 ₪ לק"ג לעוף ארוז הינו מופרז ולא הוגן".

החקלאים: שוב הוכחנו שהבעיה אינה אצלנו

יו"ר התאחדות חקלאי ישראל ומזכ''ל תנועת המושבים, מאיר צור: "שוב הוכחנו שהבעיה היא לא בחקלאים אלא ברשתות השיווק שפוגעות בצרכנים. על זה נאמר נאה דורש, נאה מקיים. שוב החקלאים נאלצו להוריד את המחיר. מדובר בגול עצמי בו גם החקלאים נפגעו וגם הצרכנים לא קיבלו שום תמורה".

מזכ"ל התאחדות חקלאי ישראל, אבשלום (אבו) וילן: "אם המדינה האחראית על הפיקוח בנושא לא תפעל באופן מידי נגד רשתות השיווק, יקרו שני דברים: האחד הוא שהמחיר לצרכן לא ירד והשני שתהיה סכנה של היצף המוני של כמויות בשר עוף, דבר שעלול לפגוע במגדלים הקטנים. המדינה התחייבה במפורש שבכל מצב היא לא תיתן לפגוע במגדלים הקטנים. על המדינה להסדיר את שני הנושאים הללו באופן מידי".

מזכ"ל התנועה הקיבוצית, ניר מאיר: "אנחנו מחויבים למאבק הצודק בהורדת יוקר המחיה מצד אחד, ולהבטחת עתידה של החקלאות והחקלאים מן הצד השני. התחייבנו להוריד את מחיר העוף לצרכן ועמדנו בהבטחתנו. לצערי, כמו במקרים רבים בעבר, המחיר לא התגלגל לצרכן בשל פערי התיווך. החקלאים וויתרו על חלק מהכנסתם, אבל את ההוזלה לצרכן מישהו חטף בדרך. הגיע השעה לשים לכך סוף''.

התנועה לאיכות השלטון העבירה פנייה דחופה למבקר המדינה והלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בבקשה כי יפעלו לבחינת הפער של עשרות האחוזים בין הערכת המחירים של הגופים האחראיים על קביעת מחירי הפירות והירקות בשוק הסיטונאי. ''פערים בלתי מוסברים אלה, מנפחים את המחיר לצרכן ביחס לשוויו האמיתי'' אומרים בתנועה.

» רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו אלינו לפייסבוק

התנועה לאיכות השלטון ערכה בדיקות עקביות במשך שנה וחצי אחר שלושת הגופים האחראיים על קביעת מחירי הפירות והירקות לצרכן, ומצאה כי קיים פער שיכול לנוע עד 40 אחוזים של מחירים כלפי מעלה. בנוסף, התנועה לאיכות השלטון מדגישה כי שיטת החישוב של הגופים מסובכת ולא שקופה, וכי קיימים פערים של עשרות אחוזים – דבר המעמיד את מהימנותם של הגופים בסימן שאלה.

כמו כן, התנועה לאיכות השלטון מציינת בפני המבקר והלשכה, כי השפעתם של הפערים במחירים היא הרסנית מבחינת הצרכן, כיוון שאותו פער של מחירים מהווה אינדיקציה למחירים שבסיכומו של דבר הצרכן פוגש בסופרים וברשתות השיווק. עד שיתבררו הפערים הבלתי מוסברים בהערכת מחירי הירקות והפירות, הצרכן ימשיך לשלם מחירים מנופחים ביחס לשווים האמיתי.

"יופי של ירקות" מעין יהב, משווקת הפלפלים הגדולה בישראל, מסכמת עונה מוצלחת למגדלים בערבה. לדברי דניאל לב, מנכ"ל האגודה, התמורה הממוצעת לק"ג של פלפלים באיכות יצוא בשוק המקומי, עמדה השנה על 6.15 שקלים, גידול של 17% מהשנה שעברה.

גם היבול בחממות גדל, והגיע ל-6,315 טון בחודשים ספטמבר עד מרץ, לעומת 5,856 טון בחודשים המקבילים בשנה שעברה. שיווק הפלפלים נמשך, ובעין יהב מקווים שהמגמה החיובית תישמר גם בחודשים הבאים.

העליה במחיר נובעת מנכונות גדלה והולכת של הצרכן הישראלי לשלם עבור תוצרת חקלאית בעלת מותג אמין, בדומה למדינות אירופה שם הצרכנים ורשתות השיווק מציבים דרישות לתוצרת איכותית ומוכנים לשלם עבורה. ההתארגנות של מגדלים רבים לשיווק "ביד אחת" באמצעות האגודה תורם אף הוא לקבלת מחיר הוגן ושמירה על יציבות מחירים ורציפות אספקה לשווקים.

בשנים האחרונות הרחיבה "יופי של ירקות" את פעילותה מחוץ לעין יהב והיא משווקת כעת פלפלים של חקלאים ממושבים וקיבוצים בערבה, בקעת הירדן ואשכול ובהם צופר, חצבה, פארן, עידן, קיבוץ יהל , נעמה, מושב תומר ועין הבשור.

» רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו אלינו לפייסבוק

יצוא תשומות לחקלאות הסתכם בשנת 2011 בכ-3.4 מיליארד דולר, גידול של כ 18% לעומת שנה קודמת. כך מפרסם היום (ב') מכון היצוא לקראת תערוכת אגריטק שתפתח מחר (15 במאי). במכון היצוא מציינים, כי מדובר בשיעור גידול גבוה יותר מפי ארבע משיעור הגידול של סך יצוא התוצרת החקלאית הטריה ב-2011 אשר הסתכם ב-1.4 מיליארד דולר, ואף גבוה ביותר מפי שניים משיעור גידול ייצוא מוצרי היי טק בשנה זו שעמד על כ 7% והסתכם בכ-21.5 מיליארד דולר.

בתוך כך, יצוין כי יצוא ענף התשומות לחקלאות כולל יצוא דשנים וכימיקלים ויצוא טכנולוגיה חקלאית. ייצוא הדשנים מהווה כ- 50% מסך הייצוא בענף. תחום ההשקיה הוא התחום השני בגודלו בענף ומהווה כ- 17% מכלל היצוא בענף. יצוא הכימיקלים האחרים (בעיקר חומרי הדברה) מגיע לכ- 11% מיצוא התשומות. שלושת הסקטורים הנ"ל מהווים כ-80% מסך יצוא התשומות לחקלאות.

יצחק קרייתי, מנהל מחלקת אגרוטכנולוגיה במכון היצוא אומר כי "הגידול המתמשך ביצוא ענפי החקלאות בשנים האחרונות נובע משילוב של רמת המחקר והפיתוח של ישראל, כוח האדם המעולה העוסק בתחום ופעילות שיווקית מוגברת בחו"ל שכוללת הקמת חברות בנות בשווקים אסטרטגיים, פתיחת נישות חדשות, גישה אינטגרטיבית לפתרון כוללני, כניסה לשווקים מתפתחים כמו סין והודו, ייצור מוצרים חדשים והגברת כושר הייצור – כל זאת יחד עם משבר המזון והמים המטיל את צילו על העולם המתפתח".

מניתוח שנערך במכון היצוא עולה, כי כ-160 יצואני הענף מייצאים כיום ליותר מ-100 מדינות ברחבי העולם. כ- 19% מהיצוא מופנה לאירופה, כ-11% לצפון אמריקה, כ-13% לדרום אמריקה, כ- 51% לאסיה וכ 6% לאפריקה ולמזרח התיכון.

67% מייצוא התשומות לחקלאות (לא כולל דשנים) מיוצא ל-20 מדינות עיקריות. בעשרת היעדים המובילים נמצאות המדינות: ספרד, הולנד, ארה"ב רוסיה, צרפת, טורקיה, סין הודו מקסיקו, אוסטרליה.

החברות הגדולות (מעל 50 מיליון דולר ייצוא בשנה) מייצאות 66% מסך התשומות (ללא דשנים) בעוד שהחברות הקטנות (המייצאות עד 10 מיליון דולר) מהוות רק 9% מסך יצוא התשומות.

בתערוכת החקלאות הבינלאומית אגריטך שתפתח ב-15 במאי במרכז הירידים בתל אביב, מכון היצוא בשיתוף עם משרדי החקלאות, התמ''ת והחוץ, עמותת אגריטך ו"כנס תערוכות" מקים מתחם מרכזי לתצוגת חדשנות ישראלית בתחום החקלאות. בביתן יציגו 28 חברות טכנולוגיות את החידושים האחרונים בחזית הקידמה והתחכום החקלאי.

בכנס ענף החלב בו השתתפו מעל 2000 רפתנים, ראשי ארגונים חקלאיים, אנשי תעשיית החלב, מנכ"לי המחלבות שטראוס, טרה ותנובה, שהתקיים היום בירושלים, קראו מנהלי הארגונים החקלאיים להתארגנות חקלאי ישראל לסכל את ההחלטה לייבא מוצרי צריכה וחקלאות.

ענף החלב מספק תעסוקה ישירה למעלה מ-10,000 אנשים. בישראל כ-1000 רפתות הפזורות מהגולן והגליל ועד ישובי עוטף עזה, הנגב ודרום הערבה, בהן כ-120,000 פרות חולבות. תנובת החלב בישראל היא הגבוהה בעולם ועומדת על כ-1.3 מיליארד ליטר בשנה. הפרה הישראלית הינה היעילה ביותר בניצול המזון, וגם הידידותית ביותר לסביבה בעולם.

ממשלת ישראל ורפתני ישראל השקיעו בשנים האחרונות למעלה ממיליארד שקל בשכלול הרפתות, תוך שימת דגש על רווחת בעלי החיים ושמירה על הסביבה, כל זאת בנוסף להשקעות העתק שנעשו בתעשייה.

מסקר בינלאומי שערך מכון IFCN עולה, כי עלויות הייצור בארץ נמוכות מעלויות הייצור ברוב מדינות אירופה, אך בניגוד לאירופה הרפתן הישראלי אינו נהנה מסבסוד המגיע באירופה לכ-20% מהכנסותיו. מחיר החלב הגולמי בישראל עומד כיום על כ-2.2 ₪ לליטר כאשר עלות המספוא לייצור החלב היא כ-60%. ערך הייצור בשער המשק הינו 2.7 מיליארד ₪ בשנה.

יעקב בכר, מנכ"ל התאחדות מגדלי הבקר הסביר, כי חוק תכנון משק החלב, שנחקק לפני שלושה חודשים בלבד, קובע מפורשות שכל צריכת חלב ומוצריו בישראל תהיה מייצור חלב מקומי בלבד. ''כל ההתחכמויות הפופוליסטיות היוצרות אשליות וזורות חול בעיני הציבור לא ניתנו לביצוע כי הן בניגוד לחוק''.

עוד אמר בכר, כי ייבוא משמעו הענקת רווח כלכלי לרפתני צרפת על חשבון ייצור חלב בפריפריות בישראל. האירופאים המבינים את חשיבות קיום ענף חלב עצמאי מסבסדים את הרפתנים שלהם, בישראל מציאות זו לא קיימת ומחיר החלב הגולמי נקבע על ידי המדינה.

יו"ר התאחדות חקלאי ישראל אבשלום (אבו) וילן, תבע נמרצות להתנגד לכל אפשרות של ייבוא חלב ומוצריו לישראל, "כשראש ממשלה אומר שהוא פותח ייבוא, הוא איננו מתכוון לייבוא קוטג'. בכל מדינות אירופה 6%-7% מוצרי חלב נסחרים בין המדינות ו-94% מיוצרים על ידי הרפתנים המקומיים. ראש הממשלה לא יוריד את מחיר הקוטג', אלא יעלה את מחירו ומחיר מוצרים נוספים. בייצור הקוטג' המרכיב של המחלבות עלה מ-11% ל-19%, בעוד המחיר של הרפתנים נשאר זהה. במקום לחפש סיסמאות, ההשתוללות החלה לאחר שהמוצרים יצאו מפיקוח. יוחזר הפיקוח על הקוטג' כמו מחירי הדלק". עוד אמר וילן, כי למרות טענתה של עופרה שטראוס כי "הדברים חזקים מאיתנו", יש לבדוק כי היד שלקחה מהציבור היא היד שתחזיר.

מנכ''ל מועצת החלב שייקה דרורי אמר, כי התשובה לבעיה איננה ייבוא. ''הייבוא יתבסס בסופו של דבר על אבקות חלב וגבינות קשות, התוצאה היא שהרפתנים ייצרו פחות חלב והצרכנים ישלמו יותר". עוד הוסיף דרורי, כי לכל המדינות ברור כי יהיה מחסור בחלב בשנים הבאות. הממשלה מתנהלת כמו רובין הוד רק הפוך - עושקת את החקלאים הפשוטים ומחזקת את התעשיינים והמתעשרים.

יואב צור, דור שלישי של רפתנים מבאר טוביה אמר בכנס, כי משפחתו מייצרת חלב בישראל כבר מספר דורות, משפחה ציונית שאף אבדה בן במלחמת לבנון האחרונה. צור אמר, כי ענף החלב הינו ענף ציוני אשר אין בו רווח של ממש, רווח בתחום החלב הינו נחלת המחלבות "אנו מצפים מראש הממשלה והשרים לעצור את רכבת השדים ולדאוג לצרכנים ולחקלאים, למוצרים ולפיקוח" אמר צור.

שרת החקלאות אורית נוקד אמרה הבוקר בכנס: "החזרת מחיר הקוטג' לפיקוח ודיווח על רווחיות כל מוצרי החלב הם הצעדים המיידים והנכונים על מנת להשיב את אמון הצרכנים ולהוריד את עלויות הצרכן לשוק החלב. זהו תרגום נכון ומוצדק של מחאת הצרכנים מהמרחב הוירטואלי של הפייסבוק לדיונים הבין משרדיים. אני בוחנת את האפשרות להוסיף לועדת המחירים נציג של ארגון צרכנים."

חוקרים מן המחלקה לביולוגיה מולקולארית ואקולוגיה של צמחים, באוניברסיטת תל אביב, הצליחו לגלות מנגנון נוסף להפעלתם ולכיבוים של חלבוני ROP – קישורם לחומצת שומן מסוימת, הנמצאת באופן טבעי בקרום התא. כאשר מפעילים את המתג הזה בלי הפסקה, אובדת הבקרה על כיווני הצמיחה של הרקמות, והצמח מתחיל ל"השתולל" ולצמוח בכיוונים משונים.

שליטה במנגנון הזה עשויה להיות בעלת יישומים חקלאיים חשובים, אולם, לפריצת הדרך הזו עשויה להיות השפעה מרחיקת לכת הרבה יותר: גם בתאי האדם יש חלבונים הדומים מאוד לחלבוני ROP של צמחים

לכתבה המלאה באתר רשת ב' של קול ישראל