פסי הדלק על החול בחוף קרית חיים. צילום ניר לוינסקי - המשרד להגנת הסביבה

מפקחי היחידה הארצית להגנה על הסביבה הימית של המשרד להגנת הסביבה איתרו הבוקר (ה') דליפת שמן במפרץ חיפה מול חוף קריית חיים. בעקבות האירוע, מזהיר משרד הבריאות את הציבור מפני רחצה בחוף עד להודעה חדשה.  

» רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו אלינו לפייסבוק

השמן דלף מתוך צינור ישן הנמצא בים, בבעלותה של חברת תש"ן (תשתיות נפט ואנרגיה). הצינור עתיד להיות מפונה במסגרת פרויקט של תש"ן להוצאת הצנרת הישנה מהים שחלקה עדיין מהתקופה המנדטורית.

הדליפה התרחשה כ-7 מטרים מקו החוף, וחברת תש"ן קיבלה אחריות על האירוע. מפקחי היחידה הארצית להגנת הסביבה הימית של המשרד להגנת הסביבה מפקחים על פעולות הניקוי במקום, שמתבצעות ע"י חברת תש"ן.

 החזרת הבקר הגנוב, צילום: דוברות משטרת ישראל

בזכות פעילות שוטרי מג''ב ומשטרת ישראל אותרו הלילה (ה') 71 עגלים ו-3 פרות שנגנבו מרפתות במושבים תפרח ופדויים במועצה האזורית מרחבים.

» רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו אלינו לפייסבוק

לאחר השעה חצות התקבל דיווח על איתור רכב חשוד סמוך למאגר דוד עם שלושה חשודים המובילים רגלית 6 עגלות ו-3 פרות. החשודים נמלטו מהמקום העגלות והפרות נמצאו והוחזרו לבעליהם.

החקלאיים באזור עודכנו על ידי כוחות הביטחון על האירוע, בכדי שיבדקו את הרפתות כדי לדעת מהיכן נגנב הבקר. במקביל החלו לוחמי מג"ב, יחד עם מתנדבים רבים וגששים, לבצע סריקות בכל המרחב במהלך כל הלילה, בסופן נמצאו 65 עגלים שהוחזרו לבעליהן במושב פדויים.


הבקר הגנוב, צילום: דוברות משטרת ישראל

שי חג'ג' ראש המועצה האזורית מרחבים: "בזכות ערנותם והפעילות המוגברת של צוותי מג"ב, מתנדבי המתמי"ד והמשטרה בליל כיפור, הושבו בעלי החיים לבעליהם. החקלאים כאן והתושבים נאלצים להתמודד בכל יום ולילה עם גניבות. הנושא נמצא בטיפולו של יו"ר וועדת הפנים של הכנסת חה"כ דודי אמסלם, ואני משוכנע שבקרוב יימצא התקציב למרכיבי ביטחון ליישובים אלה. לא נרפה עד אשר יימצא פתרון לסוגיה."

 נזקי ברד במטעי אפרסמון, צילום: באדיבות חברת קנט

מסכמים שנה: זינוק של כ-40% נרשם במספר הדיווחים של חקלאים על  נזקים בשנת תשע"ו, לעומת השנה הקודמת. כך עולה מסיכום נתוני קנט - הקרן לביטוח נזקי טבע בחקלאות, שנערך לקראת תחילת שנת תשע"ז.

» רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו אלינו לפייסבוק

מהנתונים עולה כי במהלך השנה האחרונה התקבלו בחברה כ-13,800 דיווחים של חקלאים על נזקים שונים, לעומת כ-10,000 בשנה שלפניה. בשנה האחרונה שילמה קנט למגדלים למעלה מ 286 מליון ₪ פיצויים בגין הנזקים.

עיקר הנזקים נגרם כתוצאה ממספר אירועי מזג אוויר חריגים ובכלל זה גשמים מוקדמים וחזקים, נזקי סערה חריגה בעוצמתה באוקטובר 2015, שכללה מטחי ברד גדול וכבד בכל הארץ, אירועי קרה בדצמבר ובינואר, ואירועי חום ושרב חריגים במרץ, אפריל מאי ויוני. נזקים נוספים נגרמו בגין גשם מוקדם שירד לפני כחודש, בעיקר בצפון הארץ.

עיקר הנזקים נגרמו לחקלאים בצפון שכללו כ-5,000 דיווחים על נזקים, לאחר מכן בדרום הארץ כ-3,800 דיווחים  ובמרכז כ-3,500.

מבחינת סוג הגידולים, עיקר הנזק נגרם למגדלי הירקות ובכלל זה המלפפונים, העגבניות, הפלפלים, תפוחי האדמה ועוד. בגידולים אלו נרשמו כ-2,500 דיווחים על נזקים, בעיקר כתוצאה מאירועי קרה, חום וסערה.


צילום ארכיון: יעקב ביאליק - מעריך נזקים של חברת קנט

כ-1,800 דיווחים נתקבלו בקנט על נזקים למטעי הפירות השונים כשעיקר הנזק נובע מברד שפגע בגידולים ובמקרים רבים הפך אותם לבלתי ראויים לשיווק. בנוסף נגרמו נזקים משמעותיים לפירות כתוצאה מצריבות הנובעות מגלי החום. 900 הודעות נזק התקבלו בענף ההדרים, מרביתם כתוצאה מסערות ורוחות עזות שגרמו לנשר פרי מהעצים.

נזקים משמעותיים נגרמו גם למגדלי הפלחה. מחצית מהנזק נגרם לשחתות שנקטפו והושארו לייבוש בשדות אולם הגשמים שירדו באותה עת, חלקם גשמים מוקדמים, פגעו בהן. ענפים מרכזיים נוספים שנפגעו במהלך השנה האחרונה היו ענפי הכותנה, בננות וצמחי הנוי. ענפים אלו נפגעו בעיקר מנזקי קרה, סערה וחום.

אולם, לא רק מזג האוויר הינו גורם הסיכון היחיד למגדלים. גם וירוסים ומחלות שונות גרמו לנזקים משמעותיים ולנטל כלכלי כבד בעיקר למגדלי הירקות. לאור זאת גיבשנו בקנט, בשיתוף עם גורמי ההדרכה, נוהלי עבודה אשר עשויים לסייע במניעה ובצמצום של נזקי וירוסים ומחלות בירקות.

בתחום גידולי בעלי החיים החקלאיים, נזקים משמעותיים נגרמו למגדלי העופות ולמגדלי הדגים. למעלה מ- 530 הודעות נזק התקבלו בענף הלול, בעיקר עקב מחלות ובכללן ניוקסל וכן בשל פחיתה בהטלה. בענף המדגה התקבלו כ-380 הודעות נזק, בעיקר בשל מחלות.


נזקי סופה במטעי תפוחים בצפון הארץ, צילום ארכיון: חברת קנט

ומה היה גורם הנזק המרכזי בשנה החולפת? מנתוני קנט עולה כי בשנה החולפת גורם הנזק המרכזי היה הקרה שפגעה ביבולים ובגילוים בכל רחבי הארץ. בגין נזקי קרה בלבד שילמה קנט למגדלים למעלה מ 83 מליון ₪. יצוין כי כמעט ולא ניתן להתגונן מפני קרה הפוגעת בגידולים בשדות ובמטעים הפתוחים וגורמת לנזקים שאותן ניתן לראות, לעיתים, רק חודשים לאחר שהתרחשו. נזקים מרכזיים נוספים, כ-28 מליון ₪ כל אחד, גרמו הברד שפגע בפירות ובגידולים וכן הסערות והרוחות שהביאו לנשר פרי ולקריסת חממות ובתי גידול. הגשם אמנם נחשב לדבר מבורך בחקלאות, אבל כשהוא מגיע בעוצמות גדולות או שלא בעיתו מהווה מקור לנזקים. בשנה החולפת גרמו גשמים אלו לנזקים של למעלה מ-27 מליון ₪. אירועי חום היו אחראיים בשנה האחרונה לנזקים של כ-19 מליון ₪.

דודי גינזבורג, מנכ"ל קנט: ''בעוד שלרובנו מזג האוויר הוא בדרך כלל קוריוז המגיע בסוף מהדורת החדשות, עבור החקלאים מדובר בנושא קיומי. בשנה האחרונה שוב הוכח הצורך הקריטי בביטוח הממשלתי המתקדם כנגד נזקי הטבע כגב הכלכלי של החקלאים. החקלאים בארץ עושים עבודת קודש ועבורם ציונות היא עשייה יומיומית. אין אף ענף בארץ שנאלץ להתמודד עם היקף נזקים שכזה ומסוגל להמשיך ולשרוד ללא ביטוח ראוי" אומר גינזבורג.

 צילום: הפורטל לחקלאות טבע וסביבה

שר האוצר והכלכלה משה כחלון ושר הבריאות יעקב ליצמן מקדמים מהלך בשיתוף משרד הכלכלה, בכדי להביא להוזלה משמעותית של מזון נטול גלוטן, לטובת חולי הצליאק בישראל. לצורך כך הוקמה ועדה בין משרדית במשרד הבריאות, אשר פועלת במספר מישורים.

» רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו אלינו לפייסבוק

במסגרת המהלך יקל משרד הבריאות על ייצור מקומי של מזון נטול גלוטן, במיוחד על ידי יצרנים קטנים ובינוניים, בכך שלא יידרש אישור GMP מיוחד למפעל המייצר מזון נטול גלוטן באופן בלעדי. מהלך זה יאפשר למפעלים נוספים להצטרף למעגל הייצור וכן ינקטו שורת הקלות נוספות בתחום היבוא, כדי לאפשר הגדלת היבוא.

משרדי האוצר והכלכלה יקצו תקציב מיוחד בהיקף של 9 מיליון ₪ באמצעות מרכז ההשקעות, לצורך תמיכה במפעלים אשר יתחייבו לייצר מזון ללא גלוטן. תקציב זה יביא גם להגדלה של מפעלים קיימים או תוספת של מפעלים חדשים אשר יצטרפו למעגל הייצור.

השלמת המהלך יביא להגדלת מגוון המוצרים של מזון נטול גלוטן, במקביל להורדת מחירי המוצרים, על מנת לאפשר לחולי הצליאק בישראל נגישות למזון הנדרש להם במחיר סביר.

שר האוצר והכלכלה, משה כחלון: "יוקר המחייה הוא אחד האתגרים המרכזיים בחיי הישראלים, על אחת כמה וכמה אם הם נדרשים לרכוש מוצרים מיוחדים מטעמים בריאותיים כמו אלו נטולי הגלוטן עבור חולי הצליאק. סל קניות זול הוא לא מותרות, הוא הכרח. מוצרי המזון נטולי הגלוטן הם צורך בסיסי עבור מי שזקוק להם ולכן אנו פועלים במרץ כדי להוזילם באופן משמעותי".

שר הבריאות יעקב ליצמן: "מדובר במהלך חברתי חשוב, מתוך מחויבות והכרה בזכויות אלו הסובלים ושנדרשים למזון ללא גלוטן. תודתי לשר האוצר משה כחלון ולמשרד הכלכלה על ההירתמות לטובת המהלך לרווחת ציבור החולים, עד להשלמתו בקרוב".

מנהל מרכז ההשקעות, נחום איצקוביץ': "אני צופה כי הגדלת כושר הייצור תגדיל את יכולת התחרות במשק ותגרום בטווח זמן בינוני להשפעה על נגישות וזמינות המוצרים ומקווה כי שינויים אלו יביאו להורדה ברמת המחירים בשוק המזון ללא הגלוטן, ובכך להביא להקלה בהוצאות משקי הבית של צרכני מזון ללא גלוטן".

 ארובה במפעל חיפה כימיקלים שחורגת מנוהל הדיגום, צילום כאמל קזאמל - המשרד להגנת הסביבה

במהלך פעילות פיקוח ואכיפה לבדיקת תקינות ארובות במפעלים באזור מפרץ חיפה נמצאו ליקויים ב-27 ארובות בחמישה מפעלים:   חיפה כימיקלים, כרמל אולפינים, גדיב, גדות מסופים וש.ח. אלחלד.

» רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו אלינו לפייסבוק

בפעילות שהתקיימה ביום ה' האחרון השתתפו המשטרה הירוקה ונציגי מחוז חיפה של המשרד להגנת הסביבה. הפעילות כללה בדיקת תקינות ארובות במפעלים באזור מפרץ חיפה, בדיקת עמידה בנהלים שניתנו בהיתרי הפליטה או ברישיון לעסק.

בניתוח ראשוני של הביקורות שבוצעו נמצאו ליקויים רבים ברוב הארובות שמופו כחשודות ונבדקו, וכן נמצא כי כל חמשת המפעלים מפרים את תנאי היתר הפליטה או תנאים נוספים לרשיון העסק בנושא של התאמת ארובותיהם לנוהל. המשרד להגנת הסביבה יפתח בהליכי אכיפה נגד המפעלים המפרים, לרבות הטלת עיצומים כספיים (לפי סעיף 53 לחוק אוויר נקי), וידרוש את תיקונם המידי של הליקויים.

יצוין, כי רשימת המפעלים והארובות שנבחרו לפעילות גובשה בקפידה מתוך רשימה רחבה יותר של יותר מ-200 ארובות באזור המפרץ, תוך מתן דגש לארובות שלגבין קיים חשד של אי עמידה בהוראות נוהל הדיגום של המשרד. כלומר – אינן מאפשרות ביצוע דיגום תקני לפי נוהל הדיגום, כך שעלולה להיווצר בעיה בעת הפיקוח והאכיפה במשרד על רמות הפליטה של מזהמי אוויר מארובות אלה.


מנכ''ל המשרד להגנת הסביבה ישראל דנציגר, צילום: חיים אלבז - המשרד להגנת הסביבה

השר להגנת הסביבה זאב אלקין: "אני רואה בחומרה רבה את החריגות שנתגלו במפעלים. זו הסיבה שהנחיתי את סגן השר ואת מנכ״ל המשרד לתת דגש על ביקורי שטח כולל ביקורי פתע, במיוחד במפרץ חיפה, כדי שבעלי המפעלים יבינו שלא משתלם לא לעמוד בדרישות שנקבעו על ידי החוק ולזהם. מרגע שנכנסתי לתפקיד הבהרתי שלא נגלה סובלנות כלפי מזהמים ולכן נמצה את הדין עם מפרי החוק שממשיכים לסכן את התושבים באזור חיפה" *

מנכ"ל המשרד להגנת הסביבה ישראל דנציגר: "אנחנו ממשיכים להגביר את פעילויות הפיקוח והאכיפה שלנו, במטרה לאתר ולמנוע זיהומים וסיכונים לציבור, ולפעול ביד חזקה ונחושה להסירם. כל הפרה שנמצא תטופל מיידית באופן החמור ביותר. העלייה בכמות הבדיקות בארובות שביצענו בשנת 2015 נובעת מהגברת הפיקוח על מפעלי מפרץ חיפה, ואנחנו ממשיכים בקו זה, בכל רחבי המדינה"

 בתי הזיקוק בחיפה צילום: אילן מלסטר - המשרד להגנת הסביבה

תקלה אירעה היום (ב') במתקן הדחת גופרית במפעל בז"ן שבמתחם בתי הזיקוק ופעילותו הופסקה זמנית. ביום שישי האחרון אירעה תקלה במפעל אחר מקבוצת בזן. בעקבות כך זומנו ראשי המפעל לשימוע בעירייה, שם תיבחן האפשרות להוצאת צו לסגירתו.

» רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו אלינו לפייסבוק

​כתוצאה מהתקלה הבוקר הופסקה פעילותו של אחד ממתקני הדחת הגופרית במפעל. כתוצאה מכך, צפויה פעילות מוגברת של הלפידים. כונני המשרד להגנת הסביבה הגיעו למפעל כדי לבדוק את הסיבה לתקלה ופעלו להפסקת הפעילות החריגה בבז"ן.

אחר הצהריים נמסר מהמשרד להגנת הסביבה נמסר כי התקלה במפעל בז"ן הסתיימה ומתקן הדחת הגופרית נמצא בתהליך הפעלה מחדש. במהלך התקלה לא הייתה ספיקת גזים משמעותית ללפיד. נציגי המשרד בשטח בדקו את הפליטות מהלפידים, את נתוני חדר הבקרה ואת אזור התקלה. האירוע נמצא במעקב של המשרד.

עוד נמסר, כי המשרד להגנת הסביבה רואה בחומרה את ריבוי התקלות והאירועים החוזרים ונשנים במתחם בז"ן, יתחקר את האירוע, ויפעל בכל האמצעים העומדים לרשותו.

מאיגוד ערים מפרץ חיפה, הפועל לשיפור מצב איכות הסביבה באזור המפרץ, נמסר כי התקלה החלה בשעה 11:40, ועודפי הגזים הופנו ללפיד בהיקף של שני טונות לשעה. כעבור 20 דקות פסקה זרימת העודפים והמפעל נערך לאיתור התקלה בקו.

 קו השיט החדש מחיפה לערו, צילום: איתמר גרינברג - באדיבות משרד התיירות

קו שייט חדש נחנך היום (ב') בנמלי חיפה ועכו והוא צפוי להוציא לראשונה הפלגות סדירות למבקרים ותיירים בין שתי הערים. הספינה תשוט לאורך קו החוף של חיפה, תחלוף על פני נופי הכרמל, ותעגון בנמל הדייגים במרינה של עכו.

» רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו אלינו לפייסבוק

קו השייט החדש הוא פרי יוזמה של משרד התיירות באמצעות החברה לפיתוח עכו העתיקה ועיריות חיפה ועכו. משרד התיירות השקיע בשדרוג התשתיות בנמלי הערים כ-11 מיליוני שקלים, ועיריות חיפה ועכו יסייעו בשיווק הקו שייכלל בהמשך בכרטיס משולב, המציע סיורים באתרי התיירות בעכו ובחיפה.

להערכת משרד התיירות, הקו צפוי למשוך אליו עשרות אלפי תיירים מהארץ ומחו"ל מדי שנה.  יצוין, כי זו הפעם הראשונה בה מופעל קו שייט סדיר בין עכו לחיפה, 7 ימים בשבוע, בבוקר ובערב, בשעות קבועות. בחגים יוכפלו כמות ההפלגות (למעט ימי זיכרון ויום הכיפורים). קו השייט יופעל לתקופת הרצה עד פסח.

במעמד חניכת הקו נכחו שר התיירות יריב לוין, מנכ"ל משרד התיירות אמיר הלוי, ראש עיריית חיפה יונה יהב וראש עיריית עכו שמעון לנקרי. שר התיירות יריב לוין: "בשעה טובה נחנך היום קו השייט התיירותי בין חיפה לעכו. מדובר בפרויקט מורכב וראשון מסוגו בארץ, שנקבע על ידי כיעד מרכזי בפיתוח תשתיות התיירות בצפון, לאחר ששנים רבות דיברו עליו מבלי שמומש. קו השייט הסדיר יהווה אטרקציה תיירותית במחיר אחיד וקבוע ויסייע מאוד בקידום התיירות לחיפה ולעכו".

שעות ההפלגה בקו עכו-חיפה הן 10:00 ו-15:00. בחול המועד סוכות תתווסף הפלגה בשעה 12:00. שעות ההפלגה בקו חיפה-עכו הן 11:00 ו-16:00 ובחול המועד סוכות תתווסף הפלגה בשעה 13:00.

הספינה תשוט ברציפות לאורך קו החוף, ותחלוף על פני נופי הכרמל והעיר התחתית בחיפה, עד לעגינה בנמל הדייגים הציורי והאותנטי במרינה של עכו. ההפלגה אורכת כ-45 דקות. קיבולת הספינה היא עד 200 אנשים בהפלגה.  מחיר כרטיס לכיוון אחד הוא 30 ₪. הלוך ושוב: 55 ₪.


שר התיירות יריב לוי בספינת השיט, צילום: איתמר גרינברג - באדיבות משרד התיירות

בתוך כך חנך היום משרד התיירות גם את גן הבוסתן בעכו – שיחזור הבוסתן העות'מני שהיה קיים במקום בעבר. בנייתו של גן הבוסתן מיוחסת לאחמד פאשה אל-ג'זאר, שהיה מושל צפון ארץ ישראל מטעם האימפריה העות'מאנית בין השנים 1775-1804. הגן היווה חלק מארמון אל-ג'זאר (כיום מוזיאון אסירי המחתרות).

משרד התיירות באמצעות החברה לפיתוח עכו העתיקה יזם את שיקום הגן בעלות של 2.8 מיליוני ש"ח. האדריכל אילן אברהם הופקד על מלאכת השיקום. הגן, ששטחו כ-4,000 מ"ר, כולל רחבת התכנסות לאירועים בשטח של כ-900 מ"ר וכן אמפיתאטרון חדש עם כ-300 מקומות ישיבה ומקום לעוד כ-400 כסאות נוספים. בגן יש עצי פרי הדר, רימון, זית, שקמה, לימון, ועוד. על הסככות בגן מטפסים שיחי בוגונביליה פרחוניים, ולאורך השבילים המטופחים יש מדשאות, ספסלי ישיבה ומזרקות. חלק מהעצים במקום נותרו עוד מתקופת הבוסתן המקורי.

 שמורת הבטיחה, צילום: אורי פארו - רשות הטבע והגנים.

לידיעת המטיילים: מסלול הזאכי (מסלול ירוק 1567) בשמורת הטבע הבטיחה ליד הכנרת, ייסגר עד להודעה חדשה, מחשש לבטיחות המטיילים במסלול. כך מודיעה היום (ב') רשות הטבע והגנים בעקבות שריפה שהתרחשה באזור לפני כחודש וגרמה לשריפת עצים רבים בשמורה, עדי כדי סכנה ממשית לקריסתם ולשלומם של המבקרים במקום.

» רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו אלינו לפייסבוק

עם סגירת המסלול למבקרים, מבצעת רשות הטבע והגנים פעולות שיקום מקיפות של הצומח והחי בהנחיית אנשי מקצוע לרבות יועצי בטיחות חיצוניים ביניהם אגרונומים, המוסמכים על ידי משרד החקלאות לקבוע האם יש חשש לקריסת עץ שרוף זה או אחר ואיזו פעולה נדרש לבצע מבחינה בטיחותית, בין אם מדובר בגיזום חלקי או כריתה מלאה של העץ בלית ברירה.

בתוך כך, החלה הרשות בתיאום עם פקיד היערות הארצי במשרד החקלאות, לבצע כריתות בטיחות של עשרות עצים שרופים מסוג אקליפטוס ואחרים לאורך מסלול הזאכי ונחל משושים יחד עם גיזום בטיחותי לעצים נוספים. מהרשות נמסר כי היא עושה כל מאמץ על מנת לפתוח באופן בטוח ובמהרה את המסלול לרווחת המטיילים באזור. למטיילים המעוניינים להגיע לאזור מומלץ להתעדכן על כך באתר האינטרנט של רשות הטבע והגנים.

בעניין זה יצויין כי בעבר היו מספר מקרי מוות של מטיילים בטבע בעקבות קריסת עצים וענפים, שמצטרפים לפגיעות קלות יותר של מטיילים, המתרחשות לעיתים קרובות יותר. לאור כך ומתוקף מחוייבותה לדאוג לבטיחות המטיילים בשמורות הטבע והגנים הלאומיים, נוקטת הרשות בכל הפעולות האפשרויות על מנת להבטיח את שלום המטיילים.

 הקריה הלאומית לארכיאולוגיה של ארץ ישראל - מבט מהאוויר. צילום: ארדון בר-חמא

נכסי העבר של כולנו במרחק נגיעה: מגוון עצום של מיליוני ממצאים ארכאולוגיים שנחשפו בארץ-ישראל במשך שנים רבות, יוצג בקרוב לציבור הרחב בקריה הלאומית לארכאולוגיה ע"ש ג'יי וג'יני שוטנשטיין בגבעת המוזיאונים בירושלים, בין מוזיאון ישראל למוזיאון ארצות המקרא.

» רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו אלינו לפייסבוק

הקריה נחשפה הבוקר (א') לראשונה ע''י רשות העתיקות והיא תהווה את המרכז הגדול בעולם להצגת המורשת הארכאולוגית של ארץ ישראל.  טקס חנוכת הבנין הציבורי של הקריה, יתקיים במעמד ראש הממשלה ותורמים במהלך חול המועד סוכות, ופתיחת המקום לקהל הרחב תתאפשר בעוד כשנה.

הקריה הלאומית לארכיאולוגיה של ארץ ישראל , תשמש בית פעיל, שיבקש להנגיש לציבור הרחב את הנכס התרבותי ששייך לו: מליוני אוצרות התרבות של החברות והדתות שחיו בארץ ישראל אשר נתגלו ויתגלו בחפירות ארכיאולוגיות. המקום יהיה בית פתוח למבקרים מהארץ ומהעולם, ומרכז חינוכי לתלמידים, אשר יוכלו לפגוש - באופן בלתי אמצעי, את כל "דרישות השלום" המרגשות שהותירו להם מי שחיו כאן לפני מאות ואלפי שנים.


הקריה הלאומית לארכיאולוגיה של ארץ ישראל - מבט מהאוויר. צילום: ארדון בר-חמא

הקריה, המשתרעת על גבי כ- 36,000 מ"ר, הינה פנינה ארכיטקטונית ייחודית שתוכננה ע"י האדריכל משה ספדיה, המסמלת את תהליך החפירה הארכיאולוגית – גג מתיחה "שקוף" הראשון מסוגו בארץ והמדמה את רשתות הצל המגנות מפני השמש בחפירות הארכיאולוגיות, מתעל מי גשמים לבריכה המצויה בחצר שמתחת, ויוצר מפל מים זורמים. שלושה מפלסים היורדים כשכבות חפירה ארכיאולוגית, אוצרים בתוכם חצרות, גלריות,  תצוגה מרשימות, מחסנים יעודיים, ומסלולי הליכה המשקיפים על המעבדות ועל מגוון הממצאים השמורים בקריה - ביניהם הספרייה לחקר הארכיאולוגיה של ארץ ישראל.




סיפור הספינה הטרופה בנמל קיסריה, שנשאה מטען שברי פסלים מרהיבים מברונזה למיחזור. צילום: ארדון בר-חמא

התצוגות הפזורות בחלקים שונים של הבניין ועוסקות במגוון נושאים, שמות דגש על חשיפת תהליכי העבודה המגוונים של אנשי המקצוע העוסקים בעולמות הארכיאולוגיה והשימור.  כך, למשל, ארון התצוגה שיוקדש לתגליות חדשות, יציג בתצוגה המתחלפת הראשונה את סיפור הספינה הטרופה בנמל קיסריה, שנשאה מטען שברי פסלים מרהיבים מברונזה למיחזור. מתצוגה זו ניתן ללמוד רבות על עולם הארכיאולוגיה התת-ימית, ובין השאר, כיצד נעשית עבודת החשיפה של ממצאים מתחת למים.

בקומת התצוגה של אוצרות המדינה ילכו המבקרים על גשר צף, תוך צפייה במיצג אור קולי שיוקרן על מאות אלפי הממצאים.




באולם התערוכות המתחלפות יוצגו מאות פריטים בני 7,000 שנים ויותר, חלקם מוצגים לציבור לראשונה. צילום: ארדון בר-חמא

הגג בבנין המרכזי מוקדש לפסיפסים, שרובם לא הוצגו מעולם, וייחשפו לציבור לראשונה. פסיפס אל-חמאם המרשים מבית שאן הוצא מאתרו בשנת 1934, ורק כעת, לאחר 82 שנים, רואה אור. פסיפס מרהיב ובו הסיפור תנכ"י של שמשון, הנושא עמו את שערי העיר עזה לאחר שהפלשתים ניסו להורגו (שופטים טז, 3), נחשף ע"י ג'ודי מאגנס בחוקוק, ויוצג אף הוא במקום. אולם כנסיה ביזנטי גדול ובו רצפת פסיפס צבעונית, שחפר שלמה קול-יעקב ממזרח לעיר רמלה, שוחזר על גג הקריה.




פסיפסים מרתקים שמרביתם לא הוצגו מעולם, ייחשפו לראשונה במסגרת הקריה. צילום: ארדון בר-חמא

באולם התערוכות המתחלפות מוצגים מאות פריטים בני 7,000 שנים ויותר, המלמדים על תרבות כלקוליתית המפתיעה במערכת חברתית מורכבת, פיתוח טכנולוגיות ייצור חדשות וקשרי מסחר ענפים. בין הממצאים בולטים: ציור הקיר מע'סול אשר הוצב, כנראה, בחדר פולחן, פסלונים, כנים מפוסלים, אלות ושרביטים וקשת העץ והסנדל הנדירים ממערת הלוחם.

גלריית קיר גדולה בקריה עוסקת בזכוכית, ושובצו בה גושים ומאות כלים, המתארים את תעשיית הזכוכית בארץ בעולם העתיק, ואת התפוצה הרחבה של כלים אלה בקברים לפני כאלפיים שנה. כלי הזכוכית יקרי הערך נקברו יחד עם המתים כמנחות קבורה, מתוך אמונה שהם ממשיכים עם המתים לעולם הבא.




מאות גושי זכוכית וכלים שובצו בגלריה המתארת את תעשיית הזכוכית בארץ בעולם העתיק, ואת התפוצה הרחבה של כלים אלה בקברים לפני כאלפיים שנה. צילום: ארדון בר-חמא

בקריה הלאומית לארכיאולוגיה של א"י מוקם גם המרכז העולמי למגילות ים המלח, הכולל את מעבדות השימור של המגילות ומרכז אחסון בתנאי אקלים מבוקר - עבור יותר מ-15,000 קטעי מגילות, ספרייה שתוקדש לנושא, וגלריה להסברה של השיטות המורכבות שמבצעות 5 משמרות רשות העתיקות – היחידות בעולם שהוסמכו ומורשות לגעת במגילות אלה.

כמו כן, משולבים בקריה הספרייה הלאומית לארכיאולוגיה של ארץ ישראל – שתהיה מהגדולות ביותר במזרח התיכון וכן אודיטוריום לכנסים בתחום, משרדי הנהלת רשות העתיקות, בית קפה, ותצוגות ארכיאולוגיות בשילוב צמחיה על הגגות, בתכנון אדריכלית הנוף ברברה ארונסון, שיהוו העשרה לנוף באזור.

הקריה לארכיאולוגיה של א"י תיחנך ב-19 לאוקטובר במעמד ראש הממשלה. הטקס ישודר בשידור ישיר בדף הפייסבוק של "רשות העתיקות-לגעת בעבר". אירוע החנוכה ההיסטורי יתקיים בסימן חשיבות השמירה על המורשת הארכיאולוגית, הרוחנית, והתרבותית בארץ ישראל, ויוקיר תודה לתורמים אשר אפשרו בנדיבותם את הקמת המקום.






לראשונה, הציבור יזכה להיחשף ל"מאחורי הקלעים" של שימור העתיקות, במעבדות שקופות לקהל. צילומים: שי הלוי, באדיבות רשות העתיקות

"קפיצה קטנה לקריה הארכיאולוגית, תאפשר קפיצה ענקית של כל אחד מאיתנו בזמן, אל תולדות האנושות והארץ'' אמר היום מנהל רשות העתיקות ישראל חסון. ''רשות העתיקות היא תורנית השמירה על נכסי העבר בדור הזה. המורשת שייכת לכלל הציבור, ולנו יש החובה לשתף את כולם באוצרות שהיו שמורים עד כה במחסנים. בקריה הזו, לראשונה, יוכל הציבור הרחב לקחת חלק בתהליך השימור הארכיאולוגי המרתק, אשר התבצע עד עתה מאחורי הקלעים, ולחוות באופן בלתי אמצעי את העבר העשיר של הארץ, כשהוא קורם עור וגידים לנגד עיניו. הקריה תהיה מוקד משיכה לתיירים מהארץ ומהעולם, ובית עבור כל מי שרוצה לדעת מאין הוא בא, ולאן הוא הולך".

לטובת הקמת הקריה גויסו עשרות מליוני דולרים מ-26 תורמים ומהמדינה, ועלות ההקמה הכוללת שלה כ-400 מליוני שקלים. הקריה תהווה את המרכז הגדול ביותר בעולם להצגת המורשת הארכיאולוגית של א"י, על כל תרבויותיה, ותהווה בית לציבור הרחב ולאנשי המקצוע בתחום. הקריה תשמש כמרכז ארצי לאיסוף, שימור, לימוד, המחשה וחשיפה של עתיקות ארץ ישראל.


צילום: EYECON. באדיבות רשות העתיקות

צילום: באדיבות מכון ויצמן למדע

מכון ויצמן למדע ניצב במקום העשירי במדד איכות המחקר המשוקללת העולמית. הסקר בוצע על-ידי המכון לסקרי מדע וטכנולוגיה שבאוניברסיטת ליידן, הולנד. מכון ויצמן למדע הוא היחיד מבין מוסדות המחקר שמחקריהם דורגו בעשרת המקומות הראשונים, הממוקם מחוץ לגבולות ארה"ב.

» רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו אלינו לפייסבוק

מדד איכות המחקר העולמי מבוסס על בסיסי נתונים מספריים בלבד, ולא על שאלונים סובייקטיביים. מדובר בנתונים על פרסומיהם המדעיים של מדעני האוניברסיטאות השונות, מספר הציטוטים של המאמרים האלה – נתון המעיד על איכות המחקר, וכן על נתונים באשר לגודל מוסד המחקר, או האוניברסיטה.

מיקום זה מעיד על עלייה משמעותית באיכות מחקריהם של מדעני מכון ויצמן למדע בעשור האחרון, בשנים 2006 – 2015. בתחילת העשור הזה ניצב המכון במקום ה-19 ברשימת איכות המחקר המדעי העולמי (ואחד משלושה מוסדות שאינם אמריקאיים, שנכללו ברשימת 25 המקומות הראשונים); ואילו במדד שפורסם בימים אלה, הוא עלה, כאמור, למקום העשירי.

נתונים נוספים:
• 19% מהמאמרים המדעיים של מדעני המכון דורגו ברשימת 10% המאמרים המדעיים בעלי ההשפעה הרבה ביותר.
• 21.4% מהמאמרים המדעיים של מדעני המכון בתחום מדעי החיים והרפואה דורגו ברשימת 10% המאמרים המדעיים בעלי ההשפעה הרבה ביותר.
• 2.4% מהמאמרים המדעיים של מדעני המכון נכללו באחוז העליון ברשימת המאמרים המדעיים בעלי ההשפעה הרבה ביותר, ו-64.7% נכללו במחצית העליונה של המאמרים המדעיים בעלי ההשפעה.
• מאמריהם המדעיים של מדעני המכון צוטטו 27,859 פעמים במשך תקופת הסקר: 2006-2015.

לאתר CWTS Leiden Ranking - לחצו כאן

ספינת המחקר בים המלח, צילום: ד''ר מייקל לזר - אוניברסיטת חיפה

אם חשבתם שהשנה הנוכחית, שמסתמנת כשנת בצורת היא חריגה באזורנו, שימו לב לנתון הבא: בארץ ישראל היו בעבר תקופות בצורת של מאות שנים ברציפות, כך לדברי ד"ר מייקל לזר מבית הספר למדעי הים ע"ש ליאון צ'רני באוניברסיטת חיפה.  מיעוט הגשמים בחורף הנוכחי העלו לסדר היום את ההשלכות של בצורת אפשרית. אם התרגלנו בשנים האחרונות לכך שאחרי רצף של מספר שנים שחונות תגיע תקופה גשומה יותר, ממצאים של קידוח בינלאומי מדעי שנערך בים המלח, מראים שלא תמיד היה זה המצב באזור שלנו.

» רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו אלינו לפייסבוק

המחקר נערך בחסות האקדמיה הלאומית למדעים ובהובלה של אוניברסיטת תל אביב, המכון הגיאולוגי והאוניברסיטה העברית, ובניהולו של ד"ר לזר מאוניברסיטת חיפה. הממצאים הגיעו מקידוח מדעי בעומק של 460 מ' מתחת לקרקעית פני ים המלח, שאיפשר לבחון את תנאי האקלים ששררו באזורנו ב- 250,000 שנים האחרונות. התמונה שעלתה מניתוח שכבות הקרקע היא שים המלח התייבש בעבר פעם או פעמיים, זאת בשל בצורת שנמשכה מאות שנים בכל פעם.

לדבריו של ד"ר לזר, המבנה הייחודי של קרקעית ים המלח, והעובדה שמקורותיו מגיעים הן מנחלי הצפון והן מנחל ארנון מחד ושלאגם אין יציאה של מים מאידך, הופכים אותו "למכשיר הקלטה" של האקלים באזורנו לאורך אלפי ומאות אלפי שנים. בין השכבות ש"הקליטו" את חילופי העונות הרגילות, מצאו החוקרים גם שכבות מלח שמעידות על התייבשותו. בנוסף לשכבות המלח שנמצאו בגלעין שהוצא מהקרקעית, זיהו החוקרים גם חלוקי אבן - אבנים קטנות המעידות על סביבה חופית במרכז ים המלח. לדברי ד"ר לזר, צורתם הייחודית של החלוקים שנמצאו במרכז הים חיזקה עוד יותר את הסברה שהם הגיעו למקום בגלל התייבשות, ולא בגלל שיטפון.

"כיום, עם התערבותו של האדם, אגן ים המלח מתייבש בקצב של מטר לשנה. המפלס היום עומד על 300 מטר, כלומר ייקחו לו עוד 300 שנים להתייבש בקצב הזה. מכיוון שהתערבותו של האדם לא הייתה רלוונטית להתייבשויות שהתרחשו בעבר, אנו מסיקים שאלה אירעו בשל תנאי אקלים של בצורת אשר נמשכו מאות שנים. בעבר הצליח ים המלח לשקם עצמו, אך אז לא הייתה ידו של האדם מעורבת", סיכם ד"ר לזר.

חברי הקיבוצים קבעו: איתן ברושי מקיבוץ גבת יהיה מזכ"ל התנועה הקיבוצית בארבע השנים הבאות, כך מוסר הלילה דובר התנועה הקיבוצית אביב לשם.

ברושי כיהן בתפקיד ראש המועצה האזורית עמק יזרעאל במשך שתי קדנציות, מנכ"ל משרד המדע תרבות וספורט, ובשנים האחרונות עוזר שר הביטחון להתיישבות, תשתית ואזורי פיתוח

ברושי גבר על אבשלום (אבו) וילן שקיבל כ-38% מקולות הבוחרים, ונמרוד מדר שזכה בכ-2%. כך התברר בתום איסוף התוצאות בכ-90% מ-254 הקיבוצים שהשתתפו בהצבעה היום. השתתפו בהצבעה כ-47% מכלל המצביעים (60,000 בוחרים).  הקלפיות נפתחו היום בשעה 12:00 ונסגרו בשעה 20:00.

בהתבטאות ראשונה לאחר בחירתו אמר ברושי: "אני מודה לחברי הקיבוצים על האמון שנתנו בי. באתי להתמודדות מתוך תחושת שליחות. אני מתכוון להביא את התנועה הקיבוצית חזרה למקום שבו ראוי שתהיה, ולהחזיר את הביטחון והתקווה לחברי הקיבוצים בכל רחבי הארץ".

המתמודדים ניהלו בחודשים האחרונים מסע בחירות, עברו בקיבוצים ונפגשו עם הציבור, פרשו משנתם, ותכניותיהם ליום שאחרי בחירתם לתפקיד, במסגרתו יעמדו בראש מטה "התנועה הקיבוצית" - הגוף הייצוגי של הקיבוצים, שפועל לייצוגם מול גורמי המדינה, ומספק לקיבוצים שורה של שירותים בתחומי כלכלה, ליווי כלכלי וקהילתי, בריאות ורווחה, משפט, חינוך, ועוד.

''איתן ברושי הוא דמות ציבורית מוכרת במרחב ההתיישבותי, והקיבוצים הדתיים עבדו איתו בשיתוף פעולה הדוק בתפקידו הקודם כעוזר שר הביטחון לענייני התיישבות'' אומר מזכיר הקיבוץ הדתי נחמיה רפל. הקיבוצים הדתיים שבעוטף עזה, שנזקקו לסיוע בבניית מיגון ובנושאים ביטחוניים נוספים, זכו לביקוריו התכופים של ברושי והסתייעו בו רבות. ''אנו מאמינים שעמדותיו וניסיונו העשיר במגוון תפקידים ציבוריים יתרום להחזרת ההתיישבות בכלל והקיבוצים בפרט אל המקום הראוי להם בסדרי העדיפויות של מדינת ישראל, וכמובילי החזון של חברה ערכית וחלוצית.''

פרי של צמח ארקטי קטן שמת לפני 32 אלף שנים הוחזר לחיים על ידי מדענים רוסים והצמיח פירות משלו. השיא הוחזק עד כה על ידי עץ תמר, שהונבט מגלעינים בני 2,000 שנה שהתגלו במצדה.

הפרי של הצפרנית, צמח בעל עלים צרים, אוחסן על ידי סנאי במחילה בערבה הארקטית של צפון-מערב רוסיה, ונשאר קפוא עד שנחפר על ידי מדענים לפני שנים אחדות.

החל מיום א' כ"ח אדר ב' תש"א, 3 באפריל 2011 , נכנסו לתוקף תקנות חוק התכנון והבנייה (עבודה מצומצמת) המאפשרות הצבת מתקנים סולאריים המספקים עד 50 קווט"ש (קילו וואט לשעה) על גגות מבנים קיימים באמצעות מסלול רישוי מקוצר, וזאת בהתאם לתיקון לתקנות עליהן חתם שר הפנים אלי ישי.

רבים במשק המתינו לכניסת התקנות לתוקף שכן בעקבות התקנות יקוצרו הליכי מתן ההיתר להצבת מתקנים סולאריים כאשר לצורך מתקנים שמייצרים מעל 50 קוו"טש ידרשו הליכי האישור בדומה להיתר בניה רגיל כפי שהיה נהוג עד כה בהתאם לחוק.

עד כה התייחסו התקנות לגודל המתקן שיוצב על שטח של עד 150 מ"ר ואילו מעתה התקנות מתייחסות להספק הפקת החשמל בלבד. השינוי בתקנות נעשה מתוך הנחה שבעתיד הקרוב טכנולוגיות מתקדמות יובילו למזעור המתקנים הסולאריים ויאפשרו הצבתם גם על גגות מבנים קטנים יחסית.

עד כה מתקנים סולאריים נאלצו להוכיח כי ניצול החשמל לצריכה אישית בלבד, מעתה יוכלו הזימים לייצר חשמל לצורך מכירתו לחברת החשמל .

בעקבות שינוי התקנות עליהן חתם שר הפנים יוכל מעתה כל אזרח או יזם להציב מתקנים סולאריים על גגות מבנים קיימים שבבעלותם, כגון: מבנה פרטי או ציבורי, מבני תעשייה ומסחר, מחסנים ומבנים חקלאיים בקלות יתר.

שר הפנים, אלי ישי, אמר : "מטרת התקנות לאפשר לאזרחים ויזמים הגדלת ניצול אנרגיות חלופיות שימנעו זיהום אוויר לייצור חשמל תוך ניצול גגות מבנים קיימים"

שופט בימ"ש השלום בחיפה יחיאל ליפשיץ, הרשיע את הרופא אליהו לניאדו (62) מחיפה, כירורג במקצועו, שאינו מורשה לעסוק בוטרינריה, בעבירה של טיפול בלתי הולם בכלבתו שסבלה מגידול סרטני, בהתאם להודאתו עפ"י הסדר טיעון והגשת כתב אישום מתוקן ע"י לשכת התביעות בטרם נשמעו הראיות.

תחילתה של הפרשה בחודש מרץ 2008. כלבתו של הרופא, שאינו מוסמך לטפל בבעלי חיים, סבלה מהזנחה מתמשכת ומגידול סרטני ברגלה. שכנתו של הרופא לקחה את הכלבה מיוזמתה לוטרינר, אשר המליץ על ניתוח הכלבה או הרדמתה.

השכנה מסרה לרופא את המלצת הוטרינר, אך הוא החליט לטפל בה בעצמו, במטבח ביתו "בכך שניתח אותה באופן שהסיר חלק מהגידול בסכין, השאירה עם פצע פתוח בגודל 40-25 ס"מ עטף את הפצע בסמרטוטים וסגר אותו תוך שימוש במסקינגטייפ חום, הכל ללא תפירה או חבישה, והשאיר אותה במלונתה מחוץ לבית".

למחרת היום התגלתה הכלבה על ידי שכנה נוספת של הרופא, אשר לקחה את הכלבה שוב לוטרינר כשהיא במצב של התייבשות, באפיסת כוחות, חיוורת מאיבוד דם ושרויה בהלם. לפיכך "לא נותרה בידי הווטרינר ברירה והוא נאלץ להמית אותה המתת חסד", כך בכתב האישום.

עוד עולה מכתב האישום כי בשנה שקדמה למקרה החזיק הרופא בכלבתו בתנאים קשים במיוחד כשהוא קושר אותה ברצועה קצרה באופן שלא יכלה לזוז אלא רק לשכב. כמו כן נטען כי הכלבה נותרה ללא מחסה בחורף וללא אוכל בכמות הדרושה.

בדיון בהסדר הטיעון, אמר הרופא כי כוונתו הייתה טובה, וכי ניתן היה לרפא את הכלבה. "אני אומר זאת ביחס לאמונתי כי באם הווטרינר לא היה ממית את הכלבה והיא הייתה נשארת ברשותי, היא הייתה שורדת", אמר. סגרונו של הנאשם, עו"ד יוסי טורס, אמר בדיון כי "ייתכן והאמצעים שהנאשם עשה בהם שימוש היו לא ראויים או לא מתאימים במידה זו או אחרת ולכן הנאשם הסכים לקחת אחריות על המעשה וכאמור, וזאת חשוב להדגיש, בבסיס המעשה עומד רצון טוב ומטרה ראוייה להציל בעל חיים".

השופט ליפשיץ ציין, כי בטיעוני המאשימה לעונש, צויין כי היו קשיים ראייתיים אשר הובילו, בין היתר, להסדר הטיעון וחזקה על המאשימה אשר שקלה את כל השיקולים הרלבנטיים בטרם הגיעה להסדר.

השופט אשר כיבד את הסדר הטיעון הכולל את העונש המוסכם על הצדדים (של מאסר על תנאי), ציין כי ההסדר כלל בחובו תיקון משמעותי של כתב האישום ושל העבירות שיוחסו לנאשם, עוד בטרם תחילת שמיעת הראיות ומשכך, כל שעומד בפני ביהמ"ש הוא כתב האישום המתוקן והודאת הנאשם במיוחס לו באותו כתב אישום.

השופט ליפשיץ גזר על הנאשם מאסר על תנאי לתקופה של 3 חודשים למשך שנתיים, וחיובו לחתום על התחייבות על סך 7,500 ₪ להימנע מלעבור את העבירות בהן הורשע, למשך שנתיים מהיום.