נועם בלום ז''ל. צילום: באדיבות אגרומשוב

הלם בעולם החקלאות הישראלי: נועם בלום, אחד מיזמי החקלאות הישראלים המשמעותיים והחשובים, מי שפיתח והעצים את פרי הצבר הישראלי, הלך לעולמו. נועם היה אמור לקבל פרס מפעל חיים בחקלאות בתערוכת 'אגרומשוב' הקרובה.

» רוצים לקבל עדכונים נוספים ? הצטרפו אלינו לווטסאפ / טלגרם / פייסבוק

חוות צברי אורלי השוכנת בהר הנגב, היא הגדולה ביותר במזרח התיכון ותמחה בגידול זני סברס ייחודיים המוגנים בפטנט בתקן עולמי, עם מגוון רחב של מוצרים, כמו משקה 100% סברס אדום קפוא ומוצרים רבים נוספים. החווה הינה מפעל חקלאי אגריטק, פודטק, מפעל חייו של בלום, עם מטע הצברים האורגני הגדול במדינה - 1,200 דונם הנמצאים ליד דימונה, ואשר כוללים גם מספר זנים חדשים שהוא פיתח בעצמו.

נועם בלום (72) ז"ל היה ציוני מהזן הישן, הלך מיוזמתו לנגב, פיתח זן חדש ומשובח של צבר, בן לחקלאים שהקימו בשנות ה-30 את המושב גיבתון בו נולד וגר עד מותו. בוגר סיירת שקד, בעל חממות לשעבר, למד בטכניון מנהל תעשייתי והתמחה בקרקע, מים ופיתוח טכנולוגיות חקלאיות ויישומן על בסיס תעשייתי.

לאחר 17 שנות מחקר בכ-400 סוגי צבר מקסיקני, הצליח נועם בלום לייצר שישה זנים שמניבים פרי 10 חודשים בשנה, לעומת הזן הרגיל שגדל עד כה בארץ והניב פרי במשך חודש-חודשיים בשנה.

חוות צברי אורלי. צילום: באדיבות אגרומשוב

חיים אלוש, מנכ"ל תערוכת החקלאות הגדולה בישראל - אגרומשוב, שם החליטו להעניק לנועם את פרס מפעל החיים בחקלאות ואף יידעו על כך את ילדיו לפני כשבוע, סיפר: "נועם היה בעל חזון להפוך חווה חקלאית למפעל לצד החווה עם מפעל קטן לייצור מזון, דבר שיאפשר לו למקסם את הפעילות החקלאית. נועם הוא דוגמה ומופת לאהבת הארץ, עבר מאבקים רבים בחקלאות למרות היותו חקלאי גדול ומוביל. הוא התמודד עם בירוקרטיות רבות וייצג את החקלאות הישראלית החדשנית והמקדמת נאמנה, על כך החלטנו להעניק לו פרס מפעל חיים במסגרת תערוכת אגרומשוב 2022. לצערי הבוקר נודע לנו כי נועם כבר לא יזכה לכך, ונאלץ להעניק את הפרס רק לאחר מותו לילדיו. הוא יישב את הנגב, ללא מיזם החווה שטחים אלו היו נתפסים על ידי הבדואים. יהי זכרו ברוך".

פרס מפעל חיים יוענק לילדיו של נועם ז"ל במסגרת תערוכת החקלאות אגרומשוב 2022 שתתקיים בבנייני האומה בירושלים ב-5-6.9.2022.

» פורסם בחדשות
 

עו''ד עמית יפרח, צילום: באדיבות תנועת המושבים

לאחר שנים רבות בהן נעדרה נציגות של תנועות ההתיישבות בישיבות מועצת מקרקעי ישראל, שר האוצר יו''ר רמ''י משה כחלון אישר אמש (ד') בישיבתה של המועצה, את מינויו של עו''ד עמית יפרח ל''נציג קבוע'' של תנועות ההתיישבות בישיבות המועצה.

» רוצים לקבל עדכונים נוספים  הצטרפו אלינו לפייסבוק

כתב המינוי אושר לאחר שמזכ״ל תנועת המושבים ויו״ר התאחדות חקלאי ישראל, מאיר צור ביקש מהשר כחלון למנות נציג מטעם התנועות בישיבות, זאת מאחר שמתקבלות בה החלטות הרות גורל, אשר לא תמיד לוקחות בחשבון את ההשלכות שלהן על המרחב הכפרי והחקלאות, ונעשות ללא כל התייעצות עם נציגי התנועות.

עו''ד עמית יפרח מכהן בתפקיד היועמ״ש ויו״ר אגף קרקעות בתנועת המושבים, ומייצג הן את תנועת המושבים והן את ההתיישבות כולה מול הרגולציה בנושא הקרקעות.

עוד החליטה אמש מועצת רשות מקרקעי ישראל, על הקמת צוות שיסדיר את נושא הפעילות הלא חקלאית והתיירות הכפרית במושבים ובקיבוצים. לצוות יוזמנו שני משקיפים - האחד מהמושבים והשני מהקיבוצים. מתנועת המושבים ומהתנועה הקיבוצית אומרים היום, כי הם מברכים על כך ששר האוצר מבין את הצורך תושבי המרחב הכפרי להתפרנס גם מתיירות ומעיסוקים נוספים במשק לצד החקלאות, ומקווים שתהיה הסדרה בנושא זה בהקדם.

שר האוצר ויו"ר רמ"י, משה כחלון: "המושבים והקיבוצים מחזיקים את הקרקעות הפתוחים של מדינת ישראל. הרצון שלנו כמדינה הוא שימשיכו להחזיק בקרקעות ושיוכלו להתפרנס ולהתפתח בכבוד במרחב הכפרי ברחבי המדינה תוך שמירת האופי החקלאי שלהם. ההחלטות המתקבלות במועצת מקרקעי ישראל קובעות את עתידה של ההתיישבות לדורות הבאים, והתוספת של נציג התנועות המיישבות רק תתרום לתהליך קבלת ההחלטות של המועצה."

מזכ״ל תנועת המושבים ויו״ר התאחדות חקלאי ישראל, מאיר צור: ״מזה שנים רבות מתקבלות החלטות בעניין ההתיישבות שלא תמיד לוקחות בחשבון את ההשלכות על המרחב הכפרי והחקלאות. לאחר שביקשתי מהשר כחלון והסברתי לו את הצורך, הוא למד את הנושא וקיבל את בקשתי. אני מברך את השר כחלון שהבין את הצורך שיהיה נציג להתיישבות בדיונים המשמעותיים על עתיד הקרקעות שלה. אני בטוח שנצליח לקדם יחד דברים נוספים בעתיד. בחרתי כנציג את עו״ד עמית יפרח שהוא איש מקצוע מנוסה וראוי הנבחר לשמש בתפקידו כנציג של כלל ההתיישבות והוא הבחירה הראויה למען המרחב הכפרי כולו. אנו נמשיך לשמור על החקלאים ועל ההתיישבות כולה״.

לגבי הקמת הצוות לפעילות לא חקלאית הוסיף צור ואמר: ״נוצר מצב לא הגיוני לפיו רוב האנשים שיש להם פעילות לא חקלאית נחשבים לעבריינים. אני תקווה שהצוות שהקים שר האוצר באמת ימצא את הדרך להסדיר או לתת צו שעה ולאפשר לבעלי משקים רבים שרובם אנשים מבוגרים להתפרנס בכבוד מפעילות לא חקלאית ובאופן מידתי ומותאם לחיים במושב״.

מזכ״ל התנועה הקיבוצית, ניר מאיר: ״אנחנו חיים בתחושה כי יכולנו לקדם מהר יותר ובאופן משמעותי את הבניה בקיבוצים ואת אכלוסם, ולתרום את חלקנו במאמץ לפתרון מצוקת הדיור. בכדי לסלק חלק מן החסמים נדרשת הידברות ישירה ושיטתית. בהקשר הזה, מוזמן לישיבות מועצת מקרקעי ישראל יכול להוות "שובר שיוויון" ואני מברך מאוד על מהלך מעין זה״.

יועמ״ש ויו״ר אגף הקרקעות בתנועת המושבים, עו״ד עמית יפרח: ״אין ספק שמבחינתנו עצם הנוכחות של נציג ההתיישבות במועצת מקרקעי ישראל הינו בעל חשיבות עצומה ונותן לנו לאחר שנים רבות את הזכות להציג את עמדתנו ללא פילטרים ובצורה ישירה לחברי מועצת מקרקעי ישראל בעת קבלת החלטות אשר משפיעות על זכויותינו ואורח חיינו. אני מודה לשר האוצר, משה כחלון ובעיקר למזכ״ל התנועה, מאיר צור על האמון שנתנו בי ומתכוון להיות הקול של חברי המושבים והקיבוצים במועצת מקרקעי ישראל ״.

כזכור, ההתיישבות העובדת דורשת מזה שנים רבות שיהיה לה נציג בדיוני מועצת מקרקעי ישראל אשר יציג בפני חברי המועצה את עמדת ההתיישבות בכל הנוגע להחלטות המתקבלות ומשפיעות באופן דרמטי על מעמד החוכרים החקלאיים על קרקעות המושבים והקיבוצים.

מהאגודה לצדק חלוקתי נמסר בתגובה, כי הוספת נציג מטעם תנועות ההתיישבות כמוזמן קבוע הינה בניגוד לחוק, מאחר והרכב מועצת מקרקעי ישראל נקבע בחוק רשות מקרקעי ישראל, התש"ך -1960 ואינו כולל נציג מטעם תנועות ההתיישבות.

''אם מעוניינים לפתוח את דיוני המועצה, להשתתפות מטעם נציגי מגזר ההתיישבות, יש לאפשר גם לגורמים נוספים, נציגי מגזרים שונים וארגונים חברתיים, להיות נוכחים בדיונים. כך לדוגמה, על רשות מקרקעי ישראל לפרסם קול קורא למעוניינים להשתתף בדיוני המועצה. האגודה לצדק חלוקתי גם תהיה מעוניינת להיות מוזמנת קבועה לדיונים ולייצג את האינטרס הציבורי הרחב בנוגע להקצאת משאב הקרקע בכלל והקרקע החקלאית בפרט''.

בנוסף טוענת האגודה, כי לא ברור למה הכוונה ב"מוזמן קבוע" לדיוניי המועצה ומה מעמדו והשפעתו. ''כידוע המגזר החקלאי בעל לובי חזק ואינטרסים כלכליים משמעותיים בנוגע להחלטות הנוגעות למשאב הקרקע החקלאית, משאב ציבורי חשוב שהקצאתו צריכה להיעשות באופן שוויוני וצודק בהתאם לעקרונות הצדק החלוקתי, כפי שנקבע בפסיקת בג"ץ.'' אומרים באגודה.

האגודה טענה כי אם רשות מקרקעי ישראל מעוניינת לשנות את הרכב המועצה והמשתתפים בדיונים, יש לעשות כן באופן חוקי, שקוף, שוויוני והוגן שיוכל לתת ייצוג הולם לכל מגזרי האוכלוסייה ולאינטרסים השונים. ''על רשות מקרקעי ישראל לנהוג באופן צודק ושוויוני בהקצאת משאב הקרקע ואין היא יכולה להעניק יתרון בלתי הוגן למגזר מסוים באוכלוסייה שיהיה שותף בקבלת החלטותיה מבלי לשתף גם מגזרים אחרים ולאפשר ייצוג הולם של האינטרסים השונים''.

הפך שנמצא שבור, במהלך תהליך הרפאות במעבדה. צילום: קלרה עמית - באדיבות רשות העתיקות

כד חרס מרשים ויוצא דופן מתקופת הברונזה התיכונה ועליו פסל נדיר בדמות אדם, נחשף לאחרונה בחפירות ארכאולוגיות שמבצעת רשות העתיקות בעיר יהוד. בחפירה שנערכת לפני הקמת בנייני מגורים במקום השתתפו תלמידי מגמת ארץ-ישראל וארכיאולוגיה, במסגרת מסלול הכשרה חדש אשר מכשיר את דור הארכיאולוגים של המחר.

» רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו אלינו לפייסבוק

גלעד יטאח, מנהל החפירה מטעם רשות העתיקות, "ממש ביום החפירה האחרון, החל להיחשף לנגד עיננו ולעיני התלמידים הנרגשים, כלי חרס יוצא דופן הנושא דמות אדם שגודלו כ-18 ס"מ. נראה שבתחילה הוכן ה'פך' (כד קטן) האופייני לתקופה, ולאחר מכן נוסף הפסל הייחודי, שלא מוכר כמוהו במחקר.


הפך בן 3800 השנה, כפי שנמצא בשטח. צילום: EYECON הפקות - באדיבות רשות העתיקות

יטאח מוסיף, כי רמת הדיוק וההקפדה ביצירת הפסלון כבר לפני כמעט 4,000 שנה מרשימה ביותר. ''צוואר הפך שימש כבסיס ליצירת חלקה העליון של הדמות, ולאחר מכן הוסיף הפסל ידיים, רגליים ופנים. ניתן לראות כי פני הדמות כמו נשענים על ידה, באפן המשווה לה מראה של הירהור. לא ברור אם הדמות נעשתה ע"י הקדר שהכין את הפך, או בידי אומן אחר''.


הפך במהלך תהליך הרפאות במעבדות רשות העתיקות בירושלים. צילום: קלרה עמית - באדיבות רשות העתיקות

בנוסף לכלי החרס הייחודי, נמצאו כלים נוספים ופריטי מתכת כגון פגיונות, ראשי חצים, ראש גרזן, עצמות כבשים ויתכן שעצמות חמור. לדברי יטאח, "נראה שמדובר במנחות קבורה, שהוטמנו לכבוד אדם בעל מעמד חשוב בקהילה. בעולם העתיק, נהגו להאמין שהחפצים שנקברים לצד האדם ממשיכים איתו לעולם הבא. למיטב ידיעתי, מכלול קבורה כה עשיר בממצא, הכולל גם כלי חרס ייחודי שכזה, לא התגלה עד היום בארץ".


ראשי חצים שנמצאו ליד הפך הנדיר. צילום: מקסים דינשטיין - באדיבות רשות העתיקות

עוד נחשפו בחפירה עדויות מגוונות לחיים שהתקיימו במקום כבר לפני 6,000 שנה - בין השאר, נחשפו בורות ופירים שבהם אלפי שברים של כלי חרס, מאות כלי צור ובזלת, עצמות בעלי חיים, ומחבצה - כלי ייחודי ששימש בתקופה הכלקוליתית לחביצת חמאה.


מחבצת חמאה מהתקופה הכלכוליתית. צילום: מקסים דינשטיין, -  באדיבות רשות העתיקות

ראש העיר יהוד מונוסון יעלה מקליס: "בחודשים הקרובים נתחיל בהקמת פארק ארכיאולוגי מיוחד בלב ליבה של העיר יהוד, אשר הדור הצעיר יוכל לקחת חלק פעיל בחפירתו ובגילוי ממצאים מן העבר, תוך למידת המורשת המקומית. חשוב לנו לחשוף את הדור הצעיר לנכסי התרבות וההיסטוריה ולשלבם בחיינו, כחלק מהחינוך הניתן כאן בעיר".

אפרת זילבר, המפמ"רית ללימודי ארץ ישראל וארכיאולוגיה במשרד החינוך: "החפירות הארכיאולוגיות מעניקות הזדמנות לחוויה מעצימה בלתי אמצעית, הקושרת את התלמידים לעברה של ארצנו. תוך כדי חשיפת ממצאים מתבצעת למידה בדרך חווייתית של שיטות מחקר בארכיאולוגיה. התלמידים פוגשים מומחים בתחומם, המשתפים את התלמידים בידיעותיהם, מעשירים את התלמידים ומעשירים את עולמם".


תלמידי המגמה ללימודי ארץ ישראל וארכיאולוגיה במהלך העבודות. צילום: EYECON הפקות - באדיבות רשות העתיקות

תלמידי המגמה ללימודי ארץ ישראל וארכיאולוגיה משתתפים בחפירות הארכיאולוגיות במסגרת מסלול ההכשרה החדש של רשות העתיקות ומשרד החינוך, המבקש לקשר בין העבר ולהכשיר את הארכיאולוגים של המחר. התלמידים אשר בוחרים במסלול זה במסגרת חלק מההערכה החלופית לבגרות, משתלבים בשבוע חפירה. הם מתנסים במגוון התפקידים הכרוכים בחפירה, דנים בשאלות המחקר ובשיקולים הארכיאולוגים, ומתעדים את עבודתם ב'יומן חפירה' כחלק מעבודת החקר.

"פתאום ראיתי הרבה ארכיאולוגים ואנשים חשובים מגיעים, בוחנים ומתפעלים ממשהו שנחשף באדמה", מספרת רוני קרישר, תלמידת המגמה לארץ ישראל וארכיאולוגיה באולפנת הרא"ה ברמת גן. ''מיד קראו לכולנו לראות את הפסלון המדהים והסבירו לנו שמדובר בתגלית נדירה שלא רואים כל יום. מרגש להיות חלק מחפירה שהממצאים שלה יגיעו למוזיאונים".


צילום: EYECON הפקות - באדיבות רשות העתיקות

תמונה להמחשה: למעלה אריזת ביצי חופש, למטה: אריזת ביצים רגילות - המועצה הישראלית לצרכנות

המועצה הישראלית לצרכנות פנתה אתמול (ב') לרשות להגנת הצרכן, בנושא חשש להטעיה באריזות ביצים, בעקבות בדיקה של אריזות הביצים המשווקות ע"י 3 חברות - תנובה, משק גליקסמן וחברת מ. לסר בע"מ. מהבדיקה עולה כי החברות המשווקות את הביצים מציגות מצגי שווא העלולים להטעות את ציבור הצרכנים, בניגוד להוראות סעיף 2(א) לחוק הגנת הצרכן , התשמ"א- 1981.

» רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו אלינו לפייסבוק

''התמונות והאיורים המוצגים על גבי האריזות, מציגות תמונה השונה באופן קיצוני מהתנאים בהן מוחזקות התרנגולות'' אומרים במועצה לצרכנות. ''התמונות והמלל - המציגות לעיתים תרנגולות חייכניות ושמחות באחו ירוק, עלולים להטעות את ציבור הצרכנים לחשוב שמדובר בביצים אשר הוטלו על ידי תרנגולות אשר אינן כלואות בכלובים צפופים אלא נהנות מתנועה חופשית, הטלה על מצע טבעי וכיו"ב תנאים, בניגוד למצב בפועל''.

לדברי מנכ"ל המועצה הישראלית לצרכנות, עו"ד אהוד פלג, הניסיון המכוון להציג לציבור על גבי האריזות, תמונה השונה באופן קיצוני ביחס לתנאים בהם מוחזקים העופות, מעלה חשש להטעיה כלפי ציבור הצרכנים ואוהבי בעלי החיים למטרות של גריפת רווחים, מקום בו לא היו באים לעולם בהצגת עובדות אמת. במקרה זה, אומר עו"ד פלג, אף מוסיפים המשווקים חטא על פשע, שכן הם גורמים לציבור להיות שותף בעל כורחו וללא ידיעתו בפרקטיקה אכזרית כלפי בעלי חיים.

''חשוב להבהיר כי לולי סוללה, הנה שיטת גידול מתועשת והרווחת ביותר בעולם, בה מוחזקות אלפי או רבבות תרנגולות המטילות בכלובים צפופים, הערוכים במספר קומות ואשר מונעים מהתרנגולות מגע עם קרקע טבעית, תנועה חופשית, קינון או דגירה וכיו"ב. שיטת גידול זו גורמת לסבל לעופות בהיותם מוגבלים בתנועתם וביכולת לפרוש את כנפיהם, ולעיתים אף גוררת פציעות של ממש בגלל הצפיפות והחיכוך ביניהם, ולכן בעולם פועלים להסדיר סימון מפורש על האריזות שיידע את הצרכן ביחס לאופן גידול התרנגולות''.

לקריאת הפניה לרשות להגנת הצרכן לחצו כאן

דבש מזוייף מסין, צילום: תקשורות יעל שביט

בשנה האחרונה נמנעו נסיונות להכנסת כ-60 טון דבש מזויף מסין, חלקם דרך שטחי הרשות, שהכילו חומרים שעלולים היו לסכן חיי אדם. כך מוסר היום מנכ"ל מועצת הדבש הרצל אבידור.  דבש מזויף מיוצר בעיקר בסין, אך גם במדינות אחרות. אכילתו עלולה לפגוע בבריאות ואף לסכן חיים ולכן הפיקוח על יבוא דבש הינו קריטי.

» רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו אלינו לפייסבוק

''ישנם שני סוגי זיוף, כשהאחד הינו מרקחת של סוכר חומרי צבע וטעם. אומר אבידור. ''כאן לא מדובר בדבש כלל, אולם קיים זיוף יותר מסוכן, בעיקר בסין, שנובע מתהליך הייצור. בסין משתמשים באנטיביוטיקה, כמו למשל מסוג כלורן פניקול, לטיפול בדבורים החולות, מה שאסור לחלוטין בארץ". במועצת הדבש ציינו כי סוחרים מהרשות הפלסטינית מייבאים את אותו זיוף מסוכן תחת השם "מי סוכר", או "מתק", כשעל מי הסוכר לא מוטל מכס. לאחר מכן נמכר הדבש המזויף כדבש לכל דבר ועניין במחירים רגילים לשוק. 

משרד הבריאות בשיתוף עם מועצת הדבש אוכפים בדיקות איכות לדבש המשווק לצרכן הישראלי, שנועדו למנוע זיופים, או שיווק דבש שאינו עומד בתקן, ועובדים גם בשיתוף פעולה עם המכס בכדי למנוע כניסה של דבש ממקורות שאינם מהימנים ואינם בטוחים.  מאחר וקשה מאוד להבחין בין דבש מזויף לאיכותי, מציעים במועצת הדבש ובמשרד הבריאות לבדוק את הימצאותה של  חותמת האיכות "דבש איכות תוצרת ישראל" על הצנצנות, אשר מאשרת את היותו דבש איכות טבעי


דבש איכותי ישראלי. צילום: תקשורות יעל שביט

במועצת הדבש הביעו שביעות רצון מהבדיקות שקיים משרד הבריאות לקראת החגים. בבדיקה של כ-30 דגימות דבש ממקורות שונים, לא נמצא דבש שאינו עומד בתקן. בנוסף מועצת הדבש שלחה כ-130 דגימות למעבדה בגרמניה. למעט בדיקה אחת שבה התגלה דבש מזויף, לא נמצאו דגימות שלא עמדו בתקן הישראלי ובבדיקות השירותים הווטרינריים.

בשנה האחרונה נגנבו 600 כוורות ברחבי הארץ מתוך שטחי הרעייה החקלאיים, לאזור הרשות הפלסטינית, מתוכן הושבו לאחר מעקב רק 40 כוורות. הגניבות גרמו לאובדן של 12 טון דבש, לפי החישוב כי כל כוורת מייצרת כ- 25 ק"ג דבש. למרות זאת, זהו נתון מעודד, מאחר והשנה נגנבו פחות כוורות בהשוואה לשנים האחרונות בהן נגנבו מעל 1500 כוורות. הירידה בגניבות היא תוצאה של שיתוף פעולה בין מועצת הדבש, כוחות משמר הגבול ומחלקת הפיצו"ח במשרד החקלאות.

המחיר הממוצע לצנצנת דבש במשקל 350 גרם (צנצנת דבש ממוצעת) עומד השנה על כ- 15 ₪ כולל מע"מ. מחיר זה נמוך מהמחיר אשתקד למרות עליית המע"מ באחוז. המחיר שמקבל הדבוראי-היצרן, עומד על כ- 18 ₪ לק"ג דבש גולמי, כך שהפדיון הנותר לדבוראי עומד על 6 ₪ בלבד על כל 350 גרם שהוא מייצר, דבר המבטא שחיקה ברווחיות הייצור של הדבש. על פי נתוני מועצת הדבש המחיר של חצי ק"ג דבש ברשתות השיווק עומד על 20 ₪ בלבד והמחיר ל-1 ק"ג דבש עומד על 30 ₪. פער התיווך בין הדבוראי לצרכן עומד על 95% בלבד, נתון המצביע על חוסר רווחיות מוחלט בעיקר לדבוראי. את מחיר מוצרי המזון קובעים המשווקים ורשתות השיווק הפודים כ-50% מהמחיר לצרכן.

יוזמת חוק להסדרת ענף הדבש

חשיבותו של ענף הדבורים הינו קריטי, מאחר ודבורת הדבש אינה רק יצרנית דבש מעולה, אלא גם בעלת חשיבות אדירה עבור האדם, בשל היותה המאביקה המרכזית בטבע שאחראית להאבקת 80% מהיקף הגידולים החקלאיים בעולם. בתוך כך, ברחבי העולם עדיין ממשיכה התופעה של התמוטטות מושבות הדבורים. בשנים האחרונות נעלמו כשליש מהדבורים בעולם, עיקר בשל מחסור באזורי רעייה וסיבות נוספות שחוקרים ממדינות רבות עדיין מנסים להתחקות אחריהן. לדברי מנכ''ל מועצת הדבש הרצל אבידור, פתיחת הייבוא מסין בנוסף לסכנות התברואתיות, תפגע בהמשך קיומו של ענף הדבש בישראל ותעמיד את קיומה של החקלאות בסכנה גדולה, כתוצאה מההאבקה שתפחת. 

חוק הדבש שמציע משרד החקלאות, נועד להסדיר את  הענף על היבטיו השונים, פיקוח על היתרי רעיית דבורים, הצבת כוורות בהתאם לכושר הנשיאה של הצמחייה בכל אזור, מאחר ולא ניתן לגדל דבורה ללא שטחי רעייה ואלו מוגבלים מאוד בישראל, בשל היקפי אזורי החקלאות והבר ההולכים ומצטמצמים. כמו כן פיקוח על ייצור דבש איכותי וכן פיקוח ואיסור כניסה של ייבוא דבש מזויף ומסוכן. אבידור מסביר, כי למרות יבוא של דבש ללא מכסים שקיים בישראל, המוצר המיובא אינו זול יותר מאשר הדבש האיכותי המיוצר ומשווק בישראל. ''ברור, כי איכות הדבש המיוצרת בישראל הינה גבוהה יותר ואנו מפקחים על מקורות ייצור הדבש, בכדי שלא נהפוך למדינה המוכנה להכניס לתחומה מוצרים מזויפים ובלתי איכותיים, אומר אבידור. ערך הייצור של דבש ומוצרי מכוורת בישראל עומד על 100 מיליון ₪. ערך הייצור החקלאי נובע גם מהאבקה של ענף הדבורים העומד על כ-5 .2 מיליארד שקלים בשנה.

ועדת הכלכלה של הכנסת קיימה היום דיון מיוחד ביוזמת היו"ר חה"כ כרמל שאמה-הכהן, שעסק במדיניות הפיקוח על מחירי מוצרי המזון וגל ההתייקרויות הצפוי במשק אחרי החגים.

הועדה התכנסה בעקבות בקשות של חברי הכנסת לקבלת סקירה על המדיניות הכללית של הפיקוח על המחירים בכלל, ועל מחיר הלחם בפרט. "דוח המבקר מעיד שיש לבצע מחשבה מחדש של המדיניות ומצביע על שורה של כשלים", אמר היו"ר.

המפקח על המחירים במשרד התמ"ת, דוד שטיינמץ, אמר כי המאפיות דרשו לייקר את הלחם ב-9% בגלל תוצאות הרווחיות, אולם הוא מצא שהן מוכרות אותו לרשתות השיווק במחיר נמוך מהמחיר המרבי שהתיר המפקח. "גם אם נעלה את מחיר המכירה ב-9% לא נגיע למחיר המרבי". לדבריו העלייה במחירי התשומות הובילה בסופו של דבר להחלטה לייקר את מחיר הלחם ב-6.53% וכי סבסוד ההעלאה היה עולה למדינה כ-25 מיליון שקל בשנה. שטיינמץ הוסיף כי "יכול להיות שהמחיר הבסיסי לא נכון וצריך להוריד אותו" וציין כי המשרד החל בהליך של בדיקת הנושא.

''הציבור אינו שותף בוועדות וקולו אינו נשמע"

מנכ"ל רשות ההסתדרות לצרכנות, עו"ד ירון לוינסון, טען כי הציבור אינו שותף בוועדות המחירים וקולו אינו נשמע. דברים דומים אמר גם כלכלן המועצה לצרכנות שלומי דגן. מנכ"ל חברת 'מאיר בייגל' גלעד זילברברג, טען כי ענף המזון נמצא בפני אחד המשברים הגדולים ביותר שעם ישראל הולך לדעת. "הריכוזיות גברה והשוק לא יכול להתקיים יותר. הרווחיות נשחקה ואי אפשר להעלות מחירים בגלל המחאה החברתית.'' הוא הביע תמיכה בהעלאת המחירים של יוניליוור והיצרנים הגדולים ואמר כי עד שהם לא יעלו מחירים הוא לא יוכל לעשות זאת. "אנחנו חוד החנית של התחרות אבל אנחנו נמות ראשונים כי אין לנו גב פיננסי'', אמר זילברברג.

ח"כ עמיר פרץ הציע לקבוע נורמות של 3 רמות מוצרים, מוצרי יסוד, מוצרים חיוניים ומוצרי מותרות ולהחיל עליהם מע"מ דיפרנציאלי - מע"מ של 55% על מוצרי יסוד, 8% על מוצרים חיוניים ו-18% על מוצרי מותרות. לדבריו, האוצר לא ירוויח פחות כי הצריכה תגדל. בתגובה לכך אמר היו"ר שאמה-הכהן כי הוא שהמע"מ הדיפרנציאלי מתקרב מאוד. ח"כ אברהם מיכאלי הוסיף כי צריך להמשיך לעקוב אחר שיטת הפיקוח ואולי אף לשנות את הכללים ולשמוע את הציבור. ח"כ יוליה שמאלוב ברקוביץ האשימה את הציבור שלא הפסיק לקנות וקראה להחרים את מוצרי יוניליוור. "כשבצרפת ניסו להעלות את מחיר הלחם היו הפגנות המוניות", אמרה.

מנכ"ל התאחדות התעשיינים, אמיר חייק, אמר כי התשומות עלו כמו גם המסים ושכר המינימום ובעלי העסקים לא יכולים להעלות מחירים. סמנכ"לית המכירות של יוניליוור, ענת גבריאל, טענה כי בהשוואה לעולם יוניליוור בישראל נמצאת בתחתית טבלת הרווחיות. לדבריה, התייקרות מוצרי החברה תעלה לצרכנים רק 15 שקלים בשנה.

המועצה לצרכנות: ''סל 'מוצרי עוגן' בפיקוח הוא הפתרון היחיד שייתן תוצאות מידיות''

מהמועצה לצרכנות נמסר היום בעקבות הדיון, כי לפני שנתיים הציגה המועצה בוועדת הכלכלה דו"ח בנושא פיקוח מחירים של "אפלייד אקונומיקס", שהוכיח כי מוצרים שהוסר מהם הפיקוח התייקרו ב 25% יותר ממוצרים שנשארו בפיקוח. מהדו"ח עלה כי צריך להיות תנאי ברור להסרת פיקוח מחירים - קיומה של תחרות באותו השוק. יישום תנאי זה היה מונע אולי את הסרת פיקוח המחירים ממוצרי החלב, וחוסך לצרכנים מאות מיליוני שקלים.

עוד אומרים במועצה לצרכנות, כי הכללת נציג מטעם המועצה בוועדה היה מאפשר הצגת הדו"ח ודרישה ליישם המלצותיו בנושא פיקוח המחירים. ''דו"ח המבקר מחזק את דרישת המועצה משנת 2010 שנשלח למשרדי הממשלה לכלול נציג מחירים בוועדת המחירים שבסמכותן להסיר פיקוח מחירים ממוצרי מזון. הדו"ח מציין כי "יחידת הפיקוח וועדת המחירים אינן מתחשבות בציבור הצרכנים. תלונות צרכנים ... אינן מובאות בחשבון בהליך קבלת ההחלטות בנוגע להחלת הפיקוח.''

המועצה לצרכנות חוזרת על דרישתה המקבלת חיזוק בעמדת מבקר המדינה, כי במצב שוק מוצרי החלב יש מקום לקבוע סל מוצרי מזון חיוניים שעליהם יתקיים פיקוח הדוק. קביעת סל "מוצרי עוגן" שיכלול מוצרים בסיסיים מקטגוריות שונות שמחירים יהיה מפוקח, תאפשר לצרכנים לרכוש מוצרים במחיר סביר ובנוסף תצמצם התייקרויות מחירים בשאר המוצרים באותה הקטגוריה, שכן לרשות הצרכנים תעמוד תמיד חלופה זולה.

מנכ"ל המועצה לצרכנות עו"ד אהוד פלג אומר כי דו"ח מבקר המדינה כמו גם ועדת קדמי לפניו, מצביע על הזנחת ההגנה על הצרכנים במדיניות הממשלתית בשוק המזון בשנים האחרונות. בצד צעדי מדיניות נכונים יותר לטווח הארוך, נחוצים צעדים שיורידו את המחירים בטווח הקצר - במבחן "הארוחה הקרובה". סל "מוצרי העוגן" בפיקוח הוא הפתרון היחיד שייתן תוצאות מידיות .

משרד החקלאות ופיתוח הכפר קנס 3 בעלי כלבים בסכום כולל של 92,000 ₪ בשל חיתוך זנבות לכלביהם. על פי חוק צער בעלי חיים חל איסור על חיתוך ברקמה חיה של בעל חיים שלא לצרכים רפואיים.

צוות האכיפה המיוחד של משרד החקלאות, הכולל את הממונה על פי חוק צער בעלי חיים, פקחי יחידת הפיצו"ח (פיקוח צומח וחי) במשרד החקלאות ייעודים לנושא צער בעלי חיים בשיתוף עם הווטרינר הרשותי הרלוונטי, מסתובבים ברחבי הארץ בניסיונות להתחקות אחר עבירות של התעללות והתאכזרות לבעלי חיים. כל האמצעים להשגת המידע כשרים – פייסבוק, תלונות ומידע מצד אזרחים, מודעות בעיתון, ביקורת שגרתית ועוד.

במקרה הראשון, נתפסו אב ובנו מנשר אשר פרסמו מודעה ב"פייסבוק" למכירת גורי רוטוויילר, האסורים למכירה, בשל החוק האוסר על החזקת כלב המשתייך לגזע מסוכן שאינו מעוקר או מסורס. בעקבות המודעה הגיע לביתם צוות של משרד החקלאות והווטרינר הרשותי. בביקורת התגלה כי האב ובנו ביצעו חיתוך בזנבות של 6 כלבים מסוג רוטווילר, למטרות נוי. לטענתם, וטרינרית ביצעה את החיתוך, ומאחר שסירבו למסור את שמה, נקנסו הם עצמם כאחראים בקנס של 24,000 ₪ (4,000 ₪ בגין כל בעל חיים).

במקרה השני, בעת ביקורת בעקבות תלונה, גילה צוות האכיפה של המשרד בבית גידול של כלבי יורקשיר בנתניה 7 כלבים שזנבותיהם נחתכו. הבעלים הודה כי הוא זה שחותך לכלבים את הזנבות, ולאחר מכן חזר בו. החשוד זומן לחקירה של פקחי יחידת הפיצו"ח, בה גם הובהר לו כי המעשה שעשה הינו בניגוד לחוק. במקרה זה הושת קנס של 28,000 ₪ (4,000 ₪ בגין כל בעל חיים).

במקרה שלישי, הוחרמו 5 גורי רוטווילר בנס ציונה, על ידי הרופא הווטרינר הרשותי בשל החוק האוסר על החזקת כלב המשתייך לגזע מסוכן שאינו מעוקר או מסורס. חמשת הגורים שנולדו לתושב העיר הוחרמו והועברו למתקן מוגן, בגיל 3 חודשים יעוקרו ויסורסו, יקבלו חיסון כלבת ויוצעו לאימוץ. הורי הגורים עוקרו וסורסו, והוחזרו לבעלים. בעת החרמת הכלבים, גילה צוות האכיפה של משרד החקלאות כי זנבותיהם חתוכים. בעלי הכלבים זומנו לחקירה, במהלכה הודו כי חתכו את זנבם של 10 גורים סך הכל, וקיבלו קנס על סך 40,000 ₪ (4,000 ₪ בגין כל בעל חיים).

אורית נוקד, שרת החקלאות ופיתוח הכפר: "הקנסות שהוטלו מדגישים את החשיבות הרבה בשינוי החקיקה שבוצע השנה, דבר המאפשר למשרד להטיל עונשים כספיים גבוהים לאלו המתעללים בבעלי חיים, וזאת ללא סחבת משפטית מיותרת".

ד"ר נירית צפורי-ברקי, הממונה על פי חוק צער בעלי חיים בשירותים הווטרינרים במשרד החקלאות: "מדובר בעבירה חמורה על חוק צער בעל חיים, ואנו רואים זאת במלוא חומרת הדין. השירותים הווטרינריים במשרד החקלאות קוראים לציבור להמשיך ולדווח לנו על כל מקרה של חשד להתעללות או התאכזרות לבעל חיים. כל פנייה נבדקת ומטופלת".

פניות בנושא ניתן להעביר אל מחלקת צער בעלי חיים בשירותים הווטרינרים במשרד החקלאות, באמצעות: דוא"ל  או פקס: 03-9681661.

פרטים נוספים ניתן למצוא באתר האינטרנט של משרד החקלאות

הקנסות הללו התאפשרו לשינוי חקיקתי שהוביל משרד החקלאות ופיתוח הכפר למתן קנסות מִנהליים חדשים לאכיפה טובה, יעילה ומרתיעה יותר של עבירות חוק צער בעלי חיים. הקנסות המִנהליים נכנסו לתוקף לפני כשנה.

השימוש בקנסות מנהליים הנה דרך קלה ומהירה יותר להעניש את העוברים על חוק צער בעלי חיים, ללא הליך בבית משפט. קרי, מתן קנסות מִנהליים חוסך את הצורך בהעמדה לדין הכרוכה פעמים רבות בהליך ארוך, אשר בסופו לא תמיד העבריין בא על עונשו. באמצעות קנסות מִנהליים, העובר על החוק משלם על כך במהירות ומרגיש את חומרת העבירה בכיסו. את החוק אוכפים פקחי יחידת הפיצו"ח (פיקוח צומח וחי) של משרד החקלאות.

אנו בסיומה של שנת 2011. גשמי נובמבר היו טובים לחקלאות אך היובש של דצמבר - מכניס אותנו לבעיה, כאשר אני תקווה כי ארובות השמים יפתחו בקרוב, ועל אף שהמודלים לחיזוי של השירותים המטאורולוגים ברחבי העולם מצביעים על שנת משקעים מתחת לממוצע, קיים תמיד סיכוי לגשם אחד טוב, בעיתוי מתאים שיכול להפוך את התחזית על פיה!

כללית - עברנו שנה סוערת, שבה הדפנו ניסיונות של גורמים במשרד האוצר ובממשלה לשנות סדרי בראשית, לבטל את מכסי המגן על מוצרי החקלאות השונים. להוריד את מחיר המטרה של החלב בצורה דרמטית ועוד ועוד.

ניהלנו מאבק ציבורי ארוך, שזכה לתמיכה רחבה מצד התקשורת ודעת הקהל, ואנחנו כרגע בעיצומה של הפוגה. להערכתי די בקרוב יחודשו הניסיונות לטפל באמצעות רגולציה בנושאים הללו ונצטרך להמשיך להיאבק מחד, ולהגיע להסכמים סבירים מאידך.

צריך לזכור, כי מבחינת הסבסוד החקלאי - אנחנו במקום שלישי מלמטה! במדינות ה-DECD. אנחנו נמצאים ב-17% תמיכה ישירה לחקלאות - כאשר 33 מדינות מעלינו בתחום העזרה הממשלתית! גם ניסיונות האוצר לפתיחה מאסיבית של יבוא גבינות קשות, נבלמו לעת הזאת ע"י בית המשפט, וסביר כי במהלך השנה הקרובה נצטרך לשבת על מדוכה זו - לא מעט.

כללית - מבחינת מחירי המזון העולמיים מגמת העלייה נמשכת והדבר מקרין ישירות על התמורות לחקלאים אצלנו.

ענף גידולי השדה סיים השנה שנה טובה, במרבית הגידולים היו יבולים טובים ומחירים נאים והתמורה הכלכלית בהתאם.

בפירות הייתה שנה של יבולים גבוהים ותנודות מחירים עונתיות שהשפיעו על הרווחיות.

בירקות - שפע של תוצרת וירידת מחירים גדולה בקיץ שהשפיעה על הריווחיות. עם הקדמת החורף עלו המחירים והרעש התקשורתי עלה בהתאם וכמעט ללא פרופורציה.

היצוא החקלאי עבר השנה אירוע דרמטי עם נפילתה של חברת אגרקסקו. מוקדם עדיין להעריך כיצד יתייצבו מחירי היצוא במצב החדש כאשר בשוק הרבה מאוד שחקנים ללא שחקן מרכזי אחד שהשפיע רבות על המחיר. אני תקווה כי ההסתגלות לא תיקח יותר מעונה אחת והירידות שראינו בתחילת העונה - יתמתנו.

בענפי בעלי החיים - רפת החלב עברה טלטלה גדולה בעקבות משבר הקוטג' ופתיחת השוק באופן חד צדדי ע"י הממשלה ליבוא גבינות קשות. עם זאת, התוצאות הכלכליות של הענף ממשיכות להיות טובות ואנחנו צריכים לעמול רבות כדי לשמור עליהן.

בלול - משבר כמויות מתמשך בפטם, כאשר נעשים ניסיונות להגיע להבנות חוקיות בין המגדלים שיאפשרו הקטנת כמויות בדרך להבאת השוק לשיווי משקל הגיוני שיאפשר פרנסה בכבוד.

בביצים - הרפורמה ממשיכה להסעיר את הרוחות. אני תקווה כי גם כאן נגיע לפשרה סבירה עם נציגי הממלכה ונוכל להוציאה לדרך בהסכם והבנות.

בדגים - המחירים השתפרו, ועם זאת צל של איום כבד באמצעות דרישות דרמטיות של המשרד לאיכות הסביבה לטיפול במי הבריכות, שאם יתקבלו כלשונן, לא יאפשרו קיום כלכלי לענף. אנחנו נערכנו למאבק לפשרה ואני תקווה כי האסימון ייפול במשרדי הממשלה הרלוונטיים ותקופת ההשקעה בפרויקט תיארך מספר שנים ובמענקי השקעה מתאימים.

ענף הפרחים - המשבר בענף כתוצאה משערי היורו וגורמים נוספים מביא לצערי, להקטנת מספר המגדלים בענף יפה זה ונצטרך לשנס מותניים כדי להגיע לפתרונות סבירים.

על שאר הענפים - בסקירה הבאה.

בנושאים הכלליים - מים, קרקע ועובדים זרים שורה של התפתחויות:

במים: רשות המים קבעה מכסת יסוד של 410 מיליון קוב מים שפירים לחקלאות. המכסה תעלה עד ל-455 מילון קוב בהתאם לכמות המשקעים השנתית ובהתאם למודל המבוסס על 26 תחנות מדידת גשם ברחבי הארץ.

אנחנו מנהלים מאבק להגדלת הכמות ולהסרת החסם העליון. במידה ולא נצליח - הודענו למשרד האוצר כי בכוונתנו לדרוש פיצויים למגדלים עבור הקיצוץ במכסות המים.

בעובדים הזרים: משרד החקלאות הגיע להסכם עם האוצר על הורדת 600 עובדים בשנת 2012 במקום 1,600 עובדים שהיו אמורים לרדת במסגרת ההסכם הרב שנתי. במקביל התחילו דיונים על מעבר חלקי לעובדים עונתיים שיבואו כל שנה ל-8-9 חודשים, יחזרו לתאילנד ויבואו שוב לאחר 3-4 חודשים.

המודל נמצא בבדיקה. החל מחודש פברואר 2012 הגעת העובדים תהיה באמצעות סוכנות התעסוקה של האו"י - IOM וכללי המשחק משתנים בהתאם.

מס מעסיקים : לא הצלחנו עדיין לבטלו. בפגישה שלנו עם שר האוצר, הובעה התנגדות גורפת מצידו, לכל ביטול או הקטנה של מס המעסיקים בסך 10% על העובדים הזרים. הנמקתו העיקרית - המצב הכלכלי של גבית המיסים במשק.

נצטרך להמשיך להיאבק ויתכן שאף להחריף המאבק.

בינתיים עולים גלים חדשים של תביעות עובדים בעבר לזכויות סוציאליות, וגם נושא זה יצטרך להיפתר במסגרת ההסכמים.

לצערי, הממשלה לא מוכנה להגמיש עמדותיה, הפתרון המוסכם לסוגיה לא מתממש כתוצאה מכך.

קרקעות: אנחנו מצפים לדו"ח ועדת רוטקוף האמור להתפרסם בחודשים הקרובים ועל פיו נראה כיצד ממשיכים להתמודד עם הסוגיות הכבדות של הקרקעות החקלאיות, חלקות הבית, הזכויות בשטח המגורים וכו'.

ובינתיים שיהיה לנו חורף גשום ומחירים טובים!

אבשלום (אבו) וילן

מזכ"ל התאחדות חקלאי ישראל

התערוכה החקלאית הגדולה בישראל, יום פתוח 2011, המתקיימת מידי שנה בערבה, מרחיבה השנה את היקפה ותכלול מעל מאתיים חברות שיציגו חידושים בתחום החקלאות, ההשקיה והמיכון החקלאי והסולארי.

השנה ישתרע מתחם התערוכה על פני שטח של 15 דונם של אזורי תצוגה בתחנת יאיר הסמוכה למושב חצבה שבערבה.

התערוכה החקלאית הגדולה בישראל, תתקיים השנה במשך יומיים רצופים בסמוך לט"ו בשבט, ותכלול שני כנסים מקצועיים מרכזיים: הגנת הצומח בגידולים אינטנסיביים - הישגים ואתגרים וכנס הערבה להתיישבות וחקלאות, שיארח שרים, חברי כנסת, מומחים בתחומם, ראשי רשויות, מנהלי מפעלים, חברות ועוד.

בשנה שעברה בקרו בתערוכה כ-30,000 מבקרים מהארץ ומהעולם ונחשפו לכ- 200 עסקים וחברות שהציגו בה את החידושים האחרונים בתחומי החקלאות ותחומים משיקים.

עם השנים התבסס מעמדה של התערוכה כהפנינג ייחודי, מקצועי וצבעוני המושך אליו קהל רב מהערבה ומכל חלקי הארץ.

הכניסה לתערוכה וליום הפתוח היא ללא תשלום לקהל הרחב.

בואו להפגש עם האנשים שעושים חקלאות !
ימים ד'-ה' 01-02/02/2012
שעות פתיחת התערוכה : 16:00 - 10:00
לבירורים והרשמה - 08-6581083, www.aravaopenday.co.il

מים במחיר זהב: הייקור החד הצפוי במחירי המים לתעשייה בשיעור של 25% החל מ-1 בינואר יביא את מחירם ל-6 שקלים לקוב, כמעט פי שלושה מהעלות הריאלית של ייצור המים בישראל שנאמדת ב-2.1 שקל בלבד.

התעשייה בישראל צורכת 130 מיליון קוב בשנה, מתוכם 90 מיליון קוב מים שפירים, כך שייקור התעריפים צפוי לייצר הוצאה נוספת ובלתי צפויה של מעל 100 מיליון שקל לתעשייה.

''הייקור הדמיוני של המים מביא לשיא חדש את ההתעמרות של הממשלה במגזר התעשייתי בישראל'' אומר מנכ"ל איגוד התעשייה הקיבוצית עמוס רבין. ''זוהי סטירת לחי בפרצופה של התעשייה, שמנהלת קרב הישרדות מול המשבר העולמי וההאטה בשוק המקומי. עד לפני עשור שילמה התעשייה מחיר מים זהה לחקלאות, מאחר ומדובר בשני מגזרים יצרניים. ההעלאה הצפויה מייצרת פער עצום ובלתי הגיוני בין עלות הפקת המים, כולל שקלול מחיר ההתפלה, לבין מחירם לתעשייה.''

רבין קורא לראש הממשלה ולשרי האוצר, התשתיות והתמ"ת להתערב באופן מיידי, להקפיא את החלטת רשות המים ולקבוע מדיניות שקולה ומאוזנת לקביעת תעריפי המים לתעשייה. ''העלאת מחירי המים בשילוב עם העלאת הארנונה, התייקרות מחירי החשמל ועלויות יצור אחרות, תעמיד את המפעלים עם הגב על הקיר ותאלץ אותם לייקר את המחירים לצרכנים או לבחור באפשרות הגרועה יותר של פיטורי עובדים בפריפריה דווקא בתקופה זו. התעשייה הקיבוצית הצליחה להתמודד עד כה עם המצב בעולם ובארץ ללא פיטורי עובדים ובלי להרע את תנאי העסקתם, אך התעמרות הממשלה במגזר התעשייה גורמת לכך שבקרוב לא תהיה ברירה. התעשייה צורכת כיום אותה כמות מים כמו לפני 20 שנה וזאת למרות העליה הגדולה בתפוקה. זוהי התייעלות מרשימה ואין שום סיבה להעניש אותה כעת בייקור דרקוני.'' אומר רבין.

גם המים לחקלאות מתייקרים

המים השפירים לחקלאות צפויים להתייקר ב-1 בינואר בשיעור של 6.2% ומחירם יעמוד על 2.02 שקלים למ''ק. התייקרות המים היא במסגרת מתווה "הסכם המים" שנחתם בין ארגוני החקלאים והממשלה, לפיו יתייקרו המים השפירים לחקלאות בתחילת כל שנה ב-11.8 אגורות למ''ק. ההסכם צפוי להסתיים בשנת 2016 כשמחירי המים יעמדו על 2.49 למ''ק (התייקרות של 52%). להתייקרות במחירי המים נוספות גם עלויות שונות בהן נושאים החקלאים, כמו הקמת מערכות אספקת המים הביתיות בישובים והזרמת המים לשטחים החקלאיים.

על חריגות של עד 10% מההקצאה יהיה התעריף לכל מטר מעוקב של מים 3.8 שקלים, ומעל 10% התעריף יעמוד על 6 שקלים לכל מטר מעוקב.

גם מי הביוב המטוהרים בטיהור גבוה להשקייה בחקלאות יתייקרו ב-4.3% ומחירם יעמוד על 0.97 שקלים למ"ק. מי ביוב בטיהור בינוני יתייקרו ב-5.1% ומחירם יהיה 0.84 שקלים למ"ק. מים מליחים יתייקרו ב-5.3% ומחירם יהיה 1.2 שקלים למ"ק.

קנס תקדימי אך הסוס לא שרד את ההתעללות המתמשכת: 25,000 ₪ ושישה חודשי מאסר על תנאי הוטלו על תושב הדרום שהורשע בהתעללות בסוס. במשרד החקלאות מציינים כי בעבר ניתנו בעבירות דומות קנסות בגובה של 1,000 שקל בלבד, ובמקרים של התעללות בקבוצה של סוסים הושת קנס בגובה דומה.

העונש ניתן בבית משפט השלום בבאר שבע בעקבות כתב אישום שהגיש משרד החקלאות ופיתוח הכפר נגד יוסף עבודי, תושב המושב שובה, בעקבות תלונה של אזרח שהתקבלה בשירותים הווטרינריים במשרד החקלאות.

רופאת הסוסים בשירותים הווטרינריים במשרד החקלאות ד"ר צביה מילדנברג, ופקחי יחידת הפיצו"ח (פיקוח צומח וחי) במשרד החקלאות ערכו ביקורת במקום ביוני אשתקד, בה התגלה הסוס במצב של רזון קיצוני, עם שבר קשה במפרק הירך, ופצוע בכל חלקי גופו כתוצאה מנפילות חוזרות ונשנות. ניכר היה כי הסוס לא זכה בטיפול רפואי כלל. הסוס הוחזק בתוך מבנה ארעי, המחולק לשני מפלסים שהמעבר ביניהם סיכן את בטיחותו. דפנות המבנה עשויות מגדרות ארעיים, ממוטות ברזל ומשטחי עץ שהיוו גם הם מפגע בטיחותי. באורווה לא היה אבוס להזנה ולא בה נמצא מזון. הסוס הוזן מלחם מעופש בלבד.

לאור הממצאים הקשים, הוחלט להעבירו את הסוס באופן מידי לטיפול במתקן מוגן של משרד החקלאות. שם שוכן באורווה וטופל במשככי כאבים ואנטיביוטיקה. כעבור עשרה ימים, חרף כל המאמצים להצילו, כשהוחמר מצבו וניכר כי משככי הכאבים לא עוזרים והוא סובל מכאבים עזים ומתקשה לעמוד על רגליו, הוחלט להרדימו על מנת למנוע ממנו סבל נוסף. "לצערנו, הפעם השיקום לא צלח, כיוון שסוס הרובץ שעות ארוכות סובל לעיתים קרובות מקריסה של הריאות ומערכת הלב, ועל כן נאלצנו להרדימו". אמרה ד''ר צביה מילדנברג.

משרד החקלאות הגיש כאמור כתב אישום בו צויין כי למרות מצבו החמור של הסוס החזיק אותו המורשע במשק מבלי שסיפק לו אמצעים לצרכיו הקיומיים, לא הזמין רופא וטרינר למקום ולא נקט בכל אמצעי כדי להפחית את סבלו. ''במעשיו עינה הנאשם את הסוס, התעלל בו והתאכזר אליו שלא כדין, בניגוד לחוק צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים).'' נכתב בכתב האישום.

שרת החקלאות ופיתוח הכפר אורית נוקד: "אני מברכת על החלטת בית המשפט. משרד החקלאות ופיתוח הכפר הגביר משמעותית את האכיפה כנגד אלו המתעללים בבעלי החיים, ואני שמחה שהשופטים מוצאים לנכון להחמיר את הענישה כלפי עבריינים אלו".

למרות מצבו הכלכלי הקשה של הנאשם, נגזר עליו הקנס הגבוה. השופטת, סגנית נשיא בית משפט השלום בבאר שבע, כתבה בגזר הדין כי: "מדובר בעבירה חמורה וקשה שאותה ביצע הנאשם כלפי בעל חיים חסר ישע".

גזר דין זה הנו תוצאה של תוכנית ההצלה לסוסים וחמורים שנפלו קורבן להתעללות, שהחלה את פעילותה, כבר לפני חמש שנים, בשנת 2007. כ- 500 סוסים וכ- 200 חמורים חולצו עד כה מהתעללות ושוקמו במתקנים מוגנים, במימון מלא של משרד החקלאות בהיקף של מעל מיליון ₪. מרבית הסוסים הועברו למשפחות מאמצות אשר ביכולתן להעניק בית חם וטיפול כנדרש. החמורים שחולצו מהתעללות שולבו במתחמי בריכות דגים והם נהנים מביתם החדש בטבע.

לאור הפניות הרבות שהתקבלו, קנט, הקרן לביטוח נזקי טבע בחקלאות, הודיעה היום על הארכת מועד ההרשמה לתחרות "אות קנט" לחקלאות פורצת דרך 2012. התאריך האחרון להגשת מועמדות לתחרות יהיה ה-31 בינואר 2012. בקנט מציינים כי עד כה הוגשו מועמדויות של חקלאים, חוקרים וחברות הפועלים בתחומי גידולי הפירות והירקות, פרחים, בקר ופתרונות לגידולים אורגניים שונים.

"אות קנט" יוענק, זו השנה השנייה, לחקלאים, לגופים ציבוריים, לחברות מסחריות ולאנשים פרטיים שתרמו תרומה משמעותית לקידום החקלאות הישראלית ואשר הובילו פיתוחים פורצי דרך שסייעו להפיכתה של החקלאות הישראלית לחדשנית ולמובילה בעולם. זאת, במטרה להעלות על נס ולהוקיר את חשיבות החקלאות בקרב הציבור הרחב. ההכרזה על הזוכים והענקת האות יתקיימו באירוע השנתי של החברה שיתקיים במרץ 2012.

בשנה שעברה זכו באות חברת חישתיל, ד"ר יונתן אלקינד וצוותו, ד"ר עליזה ורדי וד"ר אורי קושניר.

פרטים על הגשת מועמדות לאות ותקנון האות ניתן לקבל באתר האינטרנט של קנט www.kanat.co.il

דוח רב-שנתי ומקיף של משרד החקלאות, שנחשף ב"תוכנית חיסכון" בערוץ 2, מאשר כי במהלך 5 השנים האחרונות עלה מחיר התוצרת החקלאית ב-30%. כמעט פי 2 ממדד המחירים לצרכן, שעלה רק בכ-17%.

כמו כן חושף הדו''ח כי פערי התיווך בחלק מהירקות והפירות גבוהים במיוחד, וממגיעים לפי שניים מהמחיר המקורי. למשל פלפל ירוק - 98%, גזר - 75.5%, בננות - כ-60%.

בימים אלה מנסחים במשרד החקלאות הצעת חוק ותקנות חדשות שיחייבו את הרשתות לחשוף את המחיר הסיטונאי לצד המחיר לצרכן.

בקיבוץ קבוצת יבנה שבשפלה, כבר נהנים מזה 6 שנים, מחיסכון מצטבר של כמיליון קוב מים. הסיבה: מתקן מקומי שמטפל בשפכים של הקיבוץ והופך אותם למי קולחין המשמשים להשקיית השדות החקלאיים. באופן זה חוסך הקיבוץ כ-150 אלף קוב בצריכת המים בשנה, שהם כמיליון קוב מאז הקמת המתקן ב-2005. במונחים כספיים מדובר בחיסכון של מאות אלפי שקלים מאז המכון החל לפעול.

''ליל פרעות נגד הארכיאולוגיה, נגד רשות העתיקות ומדינת ישראל''. כך הגדיר היום (ה') דרור ברשד, ארכיאולוג מרחב צפון ברשות העתיקות, את ההרס הכבד שנגרם בזדון לממצאים בחפירה ארכיאולוגית של רשות העתיקות באתר ח' טבת, שנעשית במסגרת העבודות במקום לסלילת כביש עוקף לעפולה ע"י החברה הלאומית לדרכים.

החבלות כללו שריפה של מכולה עמוסה בממצאים עתיקים, כלי עבודה, חממות עבודה, ומיכלי מים ענקיים. ממצאים רבים וכלי חרס שמעידים על התקופות ועל צורת החיים ביישוב בתקופות הישראלית (1000 לפני הספירה) ועד התקופה הפרסית (מאה 6 לפני הספירה).

ברשד מוסיף כי לא מדובר בפעולה נקודתית, אלא במתקפה מתמשכת. רק לפני חודש וחצי שרפו מכולה עם ממצאים ארכיאולוגים באתר מגדל על שפת הכנרת, ואיומים נשמעים נגד ארכיאולוגים ברשות. ''ההרס שנעשה הלילה מחק שורות מספרי ההסטוריה של כולנו. מעבר לנזק הכספי שנאמד בעשרות אלפי שקלים, יש כאן פגיעה בלי הפיכה בארכיאולוגיה ונזק שימנע את להשלמת פאזל הרצף ההתישבותי במקום.''

ברשות העתיקות מציינים שאתמול התרחש עימות בחפירה אחרת בצפון, ליד היישוב חוקוק, הנעשית לפני הרחבת כביש 65. לאחר שהובהר לאנשי אתרא קדישא כי הם אינם רשאים להסתובב בשטחים בהם מתנהלות חפירות ארכיאולוגיות, התפתחה במקום התפרעות שהפריעה להמשך החפירה.

הבוקר הגישה רשות העתיקות תלונה למשטרה, וזו פתחה בחקירה.

על רקע ההידרדרות המתמשכת במצב הדגה בים התיכון, נקט לאחרונה אגף הדייג של משרד החקלאות ופיתוח הכפר צעד יוצא דופן כשפרסם קול קורא למדענים בבקשה להצעות מחקר שיסייעו בשיקום הדיג בישראל. אולם מדענים העוסקים בתחום טוענים מנגד שהאגף לא עושה את הנדרש כדי לנקוט פעולות שיביאו לשיפור המצב.

על פי נתוני אגף הדיג, בעקבות סקרים שערך בנמלים ובמעגנות, ירד שלל הדיג הימי בישראל (כולל מפרץ אילת והכנרת) ב-40% בעשור האחרון. מספר הדגים הנמוך בא לידי ביטוי בין היתר בכך שכיום מופעל מאמץ גדול פי חמישה (כמות הספינות שפועלות ומשך זמן הדיג) לעומת זה שהופעל לפני כחמישים שנה, וזאת למען תפיסת אותו שלל ימי.

"סוס מנצח הוא סוס מת", זו כותרת הקמפיין שהשיקה אתמול (ב') עמותת "הכל חי" נגד כוונת משרד החקלאות לאפשר הימורים על מרוצי סוסים בישראל. אנשי העמותה פנו לשרת החקלאות, אורית נוקד, וביקשו שלא תקדם את הנושא, על אחת כמה וכמה לפני שאושרה הצעת החוק בנושא.

במכתבה לשרת החקלאות, מציינת עו"ד טל סהר המנהלת המקצועית של עמותת "הכל חי", כי לעמותה נודע שבמהלך חודש אוגוסט ייצא משרד החקלאות במכרז, המציע תמיכה לחוות גידול סוסי מרוץ בעלות של 750,000 ₪, זאת למרות שתכנית המרוצים צריכה לעבור בחקיקה ראשית ולקבל את אישור הממשלה והכנסת קודם לכן.

''אל לו למשרד החקלאות לרתום את העגלה לפני הסוסים ולקדם את ענייניו שלא על דרך המלך, תוך שימוש בקיצורי דרך לא ראויים ותוך בזבוז כספי ציבור. בכך שם משרד החקלאות ללעג ולקלס את תהליך החקיקה, את כנסת ישראל ואת פרקליטות המדינה שהדגישה בבג"צ 8875/05 (עמותת "הכל חי" נ' שר החקלאות) שהעניין יקודם אך ורק באמצעות חקיקה ראשית.''

עוד מוסיפים בעמותה כי הפיכתה של תעשיית הימורי הסוסים לחוקית, משמעותה גזר דין של התעללות ומוות לאלפי סוסים חסרי ישע. ''אנו מניחים כי כבוד השרה בקיאה בעובדות המרות מאחורי תעשייה זו וקוראים לה להתנגד נחרצות למיסודם של הימורים על בעלי חיים בכלל ועל סוסים בפרט, שכן שימוש בבעלי חיים למטרות הימורים יוצר ניצול והתעללות.''

בעמותה מציינים עוד, כי מחקרים רבים שנעשו בעולם הוכיחו כי סוסי מרוץ (סוסים גזעיים) סובלים מהתעללות קשה המקצרת את תוחלת חייהם בכ- 75% ביחס לסוסים גזעיים שאינם משתתפים במרוצים. התעללות זו כוללת מתן סמי מרץ ומשככי כאבים, התפתחותם של כיבי קיבה, דימומים בריאות כתוצאה ממאמץ לא טבעי, פציעות רגליים שונות שמובילות להרדמה אוטומטית, ושחיטה מיד בתום "הקריירה", בד"כ בהגיעם לגיל 6 (זאת להבדיל מסוס גזעי שאינו משתתף במרוצים, שחי 25 שנים לפחות).

משרד החקלאות: ''בארץ מתקיימים מרוצי סוסים תחת פיקוח הדוק''

ממשרד החקלאות נמסר בתגובה כי "המשרד החליט באחרונה להכיר בגידול סוסים כענף חקלאי לאור ההתפתחות הגדולה שחלה בענף זה בישראל. המשרד החל לפעול להעלאת רמת ענף גידול הסוסים בדומה למקובל במדינות המערב, ולתמוך בקידום פעולות הקשורות לקידום רווחת הסוסים, גידולם, ריבוים, אימונם, הטיפול בהם, תנאי מחייתם וניהול המשק. במסגרת החלטה זו פורסם לאחרונה מכרז המציע תמיכה לחוות מודל לגידול סוסים שיעמדו בקריטריונים שונים, בהיקף כולל של 750 אלף שקל.''

"החלטה ומכרז זה מסתמכים אמנם על החלטת הממשלה משנת 2004 שעניינה הקמת היפודרום למרוצי סוסים, אך היא אינה נועדה לשרת אותה אלא לתת מענה ראוי לענף המתפתח במספר רב של אספקטים שאינם קשורים להפעלת היפודרום, ולכן דינה של הטענה כי נושא התמיכה דורש חקיקה בכנסת להידחות. החלטת משרד החקלאות לפרסם נוהל תמיכה בענף צפויה להזניק את התמקצעות נושא ענף הסוסים בישראל, וקידום הנושא צפוי לקדם את כלל הענף במגוון רחב של תחומים, בהם רכיבה טיפולית ושיקומית, רכיבה ספורטיבית ועוד. הקידום יאפשר לחקלאים ולמדריכי המשרד לפתח את הידע הנצבר בתחום, וכן יסייע רבות בעידוד פיתוח מקורות פרנסה ושירותים בקהילה במרחב הכפרי בפריפריה".

בנוגע למרוצי הסוסים מסרו ממשרד החקלאות כי "בארץ מתקיימים כיום מרוצי סוסים תחת פיקוח הדוק של משרד החקלאות ופיתוח הכפר. למרוצים המפוקחים ניתן היתר מהשירותים הווטרינרים במשרד לאחר שהמסלול ותנאי המרוץ נבדקים בקפידה, ולאורך כל יום המרוץ נוכח במקום רופא וטרינר בעל ידע וניסיון בטיפול בסוסים. מאז שנקבע נוהל קיום אירועי סוסים בישראל בחודש דצמבר 2006, לא אירעו כלל תאונות סוסים ולא נגרם מוות לאף סוס במרוץ, נתון המדבר בעד עצמו. משרד החקלאות והשרה העומדת בראשו מייחסים חשיבות רבה לשמירה על רווחת בעלי החיים ככלל ורווחת סוסי המרוץ בפרט, וזאת בהתאם לסטנדרטים המחמירים ביותר המקובלים בעולם".

הנזק לבתים ולתשתיות ביישובים החקלאיים בכרמל בעקבות השריפה, הוא כ-200 מיליון שקל. כך מעריך היום (א') שר החקלאות שלום שמחון.

השר שמחון הבטיח כי משרדו יתחיל כבר השבוע בתכנון לשיקום תשתיות ביישובים כפריים שנפגעו מהשריפה הקטלנית בכרמל, ובפיצוי על נזקים לעסקי החקלאות בישובים אלה.

בהתייחסו לדחיפות הטיפול אמר שמחון ''לא נמתין להחלטת הממשלה וביצועה, נפעל במהירות לחידוש צביון החיים בישובים, ובתכנון מחודש של קיבוץ בית אורן שנפגע הכי קשה בשריפה''.

את הדברים אמר שר החקלאות בפגישה שיזם עמו זאב (ולוולה) שור, מזכיר התנועה הקיבוצית, שהתריע מפני מצב בו העשן יתפוגג ועמו גם הבטחות השיקום. המשימה הלאומית היא שיקום תשתיות היישובים, פיצוי על הנזקים והחזרת החיים למסלולם.

בפגישה השתתפו גם מנכ"ל משרד החקלאות, יוסי ישי, ראש מועצת חוף הכרמל, כרמל סלע, מנכ"ל גרנות איציק בדר, ונציגי היישובים שנפגעו.

בסקירת היישובים על נזקי השריפה מסרו חברי בית אורן כי בקיבוץ נשרפו כליל 40 דירות ונהרסו תשתיות חשמל ומים. כמו כן נפגעו הלול, מטעי בננות, מפעל התעשייה נותר ללא יכולת לייצר עקב הפגיעה בתשתית החשמל. בית ההארחה בבעלות הקיבוץ נפגע גם הוא. כמו כן, עשרות חברים נותרו ללא מקום עבודה. בעין הוד נפגעו בתים ותשתיות, בכפר הנוער ימין-אורד נפגעו 25 דירות.

תושבי הקיבוצים שנפגעו פוזרו בקיבוצים מעגן מיכאל, נחשולים, שדות ים. במטה התנועה הקיבוצית נרשמו כ-70 קיבוצים שהביעו רצון לארח במידת הצורך.